אונאה וגניבת דעת - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 היום נעשה שיעור, סוג של חזרה. עשינו את זה בעבר כמה פעמים שלוקחים סיפורים אמיתיים ומנתחים אותם לפי מה שלמדנו. אז לפי, לפי כמה שהזמן ייתן, יש לנו שלושה סיפורים. סיפור אחד על מישהו ששכר מקום לדוכן ארבעת המינים ואחר כך נוצרו כל מיני שינויים. איך? כן, עוד מעט זה מתקרב. סיפור שני: מישהו קנה דירה עם אופציה להרחבה, ככה סיפרו לו, ובסוף הוא מגלה שזה לא בדיוק. כן, עם אפשרות להרחיב והוא רואה שזה לא בדיוק. וסיפור שלישי: מישהו קנה חנות על הנייר, עדיין לפני שהיא נבנתה. סיכמו את הגודל והכול. בפועל, כשבנו את החנות היא קטנה יותר ממה שהוא ביקש. אוקיי, זה שלושת המקרים שאמרנו. ונתחיל. נתחיל עם הסיפור הראשון ואז ניזכר בכמה דברים שלמדנו, ננתח את הדברים בעקבות מה שלמדנו. סיפור כזה: שטח ליד בית כנסת. אפשר לדמיין את זה גם פה. זה קורה פה הרבה גם. ליד בית כנסת, שטח של ארבעת המינים, מתחם למכירת ארבעת המינים. קבוצה של אנשים רצו לשכור את המקום, רצו שיהיה להם גם חזקה במקום. הם פנו לגבאים, שכרו את זה לשלוש שנים, את השטח הזה, את כל השטח. עכשיו הם היו סך הכול ארבעה אנשים, כל אחד היה לו ארבע דוכנים ונשאר להם עוד, עוד מקומות ריקים לדוכנים. חיפשו עוד אנשים לצרף. פרסמו, באו אליהם כמה. שני אנשים שגם כן נכנסו אליהם לתמונה קיבלו את השניים, כל אחד שני דוכנים. המחיר ששילמו: שלוש וחצי אלף שקל לדוכן. זה סיפור אמיתי, כן. שלוש וחצי אלף שקל לדוכן. הם ביקשו מהאנשים החדשים שבאו כל-- על כל דוכן ארבעה אלף שקל. הם אמרו להם שככה אנחנו גובים מכל אחד, שלוש וחצי על הדוכן

02:29 דובר 2 עצמו ועוד חמש מאות לקופה, לקופה של, אה, כל השוק הזה. כי צריך לפרנס את השוק, צריך לעשות דברים לתועלת השוק הזה. הכול טוב ויפה. לקראת ה... מתחילים להתארגן לשוק, פתאום הם רואים, היה שם מקום לשבע עשרה דוכנים. סך הכול היו שם, הם היו שש, כל אחד שתיים, שניים עשרה, לא, אולי עוד כמה. היה שם שבע עשרה דוכנים. יכול להיות שלחלק היה יותר משתיים. הם רואים פתאום דוכן מספר שמונה עשרה שמוצב ממש במקום המרכזי של ה, של השוק, בכניסה אולי, באיזה מקום מאוד מרכזי. אנשים באו לאחראי, אמרו לו: "מה, הוא ייקח את כל הקונים אליו, אנחנו לא, לא רוצים את זה". אז הוא אמר להם: "תשמעו, אנחנו פה הקבוצה התארגנו, שכרנו את השטח מהבית כנסת". הוא רצה לבוא לשכור את כל השטח ולמכור ביקר יותר את ה, את הזכות לדוכנים. אנחנו רוצים להשתיק אותו. אז אמרנו לו: "בוא ניתן לך מקום מרכזי ושיהיה--" וככה הוצאנו אותו מהסיפור, אז הוא- לא, הקבוצה הזאתי.

03:44 דובר 3 קבוצה.

03:44 דובר 2 כן, המנהל הקבוצה, הוא רצה להשתיק את המתחרה הזה. בא מישהו בעצם וניסה לשכנע את הגבאים שישכירו לו את המקום ביותר יקר. רצה לעשות כסף על המקום, אז הם רצו להוציא אותו מהעסק, אז הם הציעו לו: "בוא תיקח, קבל את השטח הזה ותשתוק". אז בעצם ראש הקבוצה אומר לאנשים החדשים האלה: "עשיתי את זה לטובתכם, לטובת כולנו פה. אם הוא היה לוקח את המקום, היה לכולנו עולה יותר יקר". זה מה שהוא טען.

04:16 דובר 3 לא, ככה לקחנו יותר יקר. איך הוא אמר?

04:19 דובר 2 לקחנו-- הוא טען, אמר להם שגם מה, גם מהוותיקים, מכולם לקחנו ארבע.

04:26 דובר 3 אה, ככה הוא אמר.

04:26 דובר 2 ככה הוא אמר להם. הם טוענים שזה לא היה. אה, יש פה הרבה פרטים יש פה בסיפור, אבל... עכשיו, מה עוד קרה? יש לנו עוד כמה סיפורים והכול נצטרך ככה לנתח את זה. אותו אחד שהיה לו את הדוכן שמה וזה, הוא היה בן אדם רציני יותר. הוא פתח מחוץ למתחם מקום ענק של מכירה. פתח שמה-

04:50 דובר 3 זה המרכזי.

04:51 דובר 2 כן, זה שהיה לו שמה, פתח גם בחוץ. אה, זה מתחם גדול.

04:56 דובר 3 לא ב...

04:58 דובר 2 ברישי[?].

05:00 דובר 3 בית הכנסת?

05:00 דובר 2 לא, בלי קשר לבית הכנסת.

05:02 דובר 3 גם ברחוב, גם רחוב.

05:04 דובר 2 כן, ברחוב.

05:05 דובר 3 מדרכה.

05:06 דובר 2 כן, פתח ב-

05:06 דובר 3 גם פה יש פה-

05:07 דובר 2 גם פה, נכון. חוץ מהמתחם יש אנשים שעושים על הרחוב.

05:10 דובר 3 המדרכה.

05:11 דובר 2 כן.

05:11 דובר 3 מקום משכיר.

05:12 דובר 2 אז הוא פתח. פה גם מקום פה משכירים, בקרוב. עכשיו, הם רואים את זה. עכשיו לא רק זה, עוד דבר אחרון שקרה. בסוף, ב-בערב חג, אז אותו ראש הקבוצה הוא היה ליד ה-- אותו חדש, לא יודע איך לקרוא לו, הפולש הזה. הפולש הזה שעשה בחוץ גם את זה. הוא היה לידו והוא הוסיף שולחן כי ערב חג, יש הרבה קונים וזה, הוא הוסיף שולחן. ואז גם הם, החדשים אמרו, "רגע, מה אתה מוסיף שולחן?" אמר, "תוסיפו גם אתם. זה ערב חג, יש הרבה זה, אני אעזור לכם גם נוסיף" אבל אותו אחד שלידו, ה-הפולש הזה, התעצבן. "מה אתה מוסיף שולחן?" התחילו לריב והתווכח וזה, ואז הוא אמר לו, "אני מוריד פה את המחירים, שובר לכם את השוק". הוא הוריד שם את המחירים וכול-

06:07 דובר 3 הפולש?

06:08 דובר 2 הפולש הזה, ושבר את מחירי השוק ובלאגן שלם. עכשיו אותם החדשים האלה, נקרא להם חדשים לצורך העניין, זה בעצם התחילו, הם שכרו לשנה אחת בעצם. לא הקבוצה, הקבוצה שכרו לשלוש שנים. הם באו ותבעו הרבה תביעות בבית דין. הם אומרים, "אנחנו שכרנו פה מקום" והתברר-

06:28 דובר 3 יצאו מופסדים.

06:29 דובר 2 יצאו מופסדים לגמרי, הם לא הרוויחו ולא... ממש יצאו מופסדים. הם רוצים את הכסף בחזרה ורוצים פיצויים ורוצים כמה שהם יכלו להרוויח וכולי וכולי. עכשיו בואו ניזכר במה שלמדנו. יש פה בעצם הרבה נושאים שמאוד דומים אחד לשני. היום ננסה לעשות בזה קצת סדר. זה קצת מבלבל, אבל כל מיני טענות שיש בני אדם אחרי שהוא קנה משהו ויש לו טענות. יש טענה אחת בנוגע לגובה המחיר שלקחת לי. לקחת לי מחיר די גבוה. זה דיברנו על זה ב-בשיעור, זה נושא של הונאה. הונאה זה אומר המחיר הוא כך וכך, לקחת לי יותר. יש עוד נושא שיש מום, פגם. מכרת לי משהו עם פגם. מה עושים כשיש פגם? אז בהלכה, בן אדם קנה מוצר, מגלה שהוא פגום, מחזיר אותו.

07:31 דובר 3 גם בחוק זה גם ככה, לא?

07:33 דובר 2 כן, כמובן.

07:34 דובר 3 אם הוא שחוק, שבור, למה-

07:36 דובר 2 בחוק כיום אפשר עד ארבע עשרה יום להחזיר כל דבר, גם בלי מום. אבל לפי ההלכה, אחרי שעשה-- שהיה קניין אתה לא יכול להחזיר. אם לא היה מום אתה לא יכול להחזיר, אבל אם יש מום אתה יכול להחזיר. דבר שלישי זה קיבלת מוצר אחר. הזמנת מוצר כזה, קיבלת מוצר אחר. אין בו מום, הכול בסדר, אבל זה לא מה שרציתי.

08:01 דובר 3 נכון.

08:02 דובר 2 מקח טעות. זה נקרא מקח טעות. מקח טעות גם כן מבטלים. אפשר לבטל את המקח. אה, מקרה רביעי זה שעשו לך טעות בכמות, במידה, משקל או מניין. הביאו לך פחות ממה שביקשת. מה עושים במצב הזה? משלימים לך את מה שחסר. אי אפשר להשלים, מחזירים לך חלק מהכסף וזה תלוי. יש לזה הרבה באמת דינים מסובכים. יש דברים כאלה שלא שווה לך ברגע שחסר לך קצת, אתה כבר לא צריך. למשל, מישהו מוכר לך איזו מערכת מסוימת וחסר, חסר משהו שאתה לא יכול להפעיל אותה או שזה לא שווה לך. יש לזה הרבה הרבה פרטים. באופן כללי אבל, מישהו קנה איזה מין עכברים, מאה עכברים והביאו לו תשעים. אוקיי, אז מה אכפת לך אם זה תשעים או מאה? אז הוא מוריד לך במחיר והכל בסדר, תסתדר עם התשעים שלך. עכשיו נזכיר קצת במצגת למה שלמדנו אז. לגבי הנושא הראשון שאמרנו, הקטע של המחיר. לא נאריך בזה, ממש קצה המזלג. הזכרנו אז שהמחיר יש לו שני אפשרויות איך אתה קובע אותו. או לפי השוק או לפי מה ששווה לך. יש תמחור ויש המחרה. תמחור זה אומר, הוצאתי על זה ככה כסף, אני צריך להרוויח כך וכך. זה ה... זה תמחור. המחרה זה אומר, יכול להיות שהוצאתי על זה רק שקל, אבל בשוק יש ביקוש, אני יכול למכור את זה גם באלף שקל. זה תמחור והמחרה. עכשיו אני לא רוצה לדבר על הפקרת שערים, זה נושא נפרד. דיברנו על זה לגבי יוקר המחייה, זה על אוכל וזה. לא מדברים על הפקרת שערים עכשיו. דיני הונאה. דיני הונאה, וזה חשוב לדעת, הרבה לא יודעים את זה. זה לא מעניין אותי כמה אתה מרוויח.

10:05 דובר 2 לא מפריע לי שקנית משהו בשקל ותרוויח עליו מאה שקל. אם זה השוק, זה השוק. זאת אומרת שלגבי הונאה אני מתייחס להמחרה. מתייחס למה השוק-

10:18 דובר 4 מדבר.

10:18 דובר 2 מה השוק מדבר. לא אכפת לי כמה אתה מרוויח. ואגב, יש שני הצ-

10:22 דובר 4 אסור לך ללכת בלי להגיד לשוק.

10:24 דובר 2 כן, בלי לספר. אם אתה מספר זה בסדר, אבל אם אתה לא מספר אתה מטעה אותו כי הוא לא, לא כל פעם בן אדם עושה סקר שוק והוא, הוא סומך עליך. אבל על יהודי, כן? רק על יהודי יש דינים של הונאה. ואגב, זה לשני הצדדים. יכול להיות בהונאה שתקנה זה בשקל במקום באלף והכל בסדר כי זה היה המחיר בשוק. יכול להיות הפוך, שמישהו יטעה אותך וימכור לך את זה באלף והשוק הוא חמש מאות, אין מה לעשות. אתה רוצה למכור את זה באלף? אתה צריך לספר. לא תספר, זה בעיה. כי זה שייטעו אותך זה לא אומר שאתה יכול לעשות לאחרים גם.

10:59 דובר 4 זאת אומרת שהוא עשו לו למכור את זה ב...

11:02 דובר 2 כן. תראו שהוא קנה את זה באלף. אם השוק הוא חמש מאות, הוא צריך לספר. להגיד, "תשמע, אני קניתי את זה ביקר, אני רוצה למכור את זה ביקר".

11:10 דובר 4 מי היום מספר?

11:11 דובר 2 איך?

11:12 דובר 4 מי היום מספר?

11:13 דובר 2 אף אחד לא מספר. נכון?

11:14 דובר 4 גם כן. קניתי את זה באלף, אני רוצה.

11:19 דובר 2 כן. אפשר באופן כללי להגיד, אנשים מתחילים להגיד... ראיתי פעם, נכנסתי לאיזו חנות והיה שלט על הקופה, היה כתוב: "נכון, בסופר זה וזה יותר, אה, יקר ויותר זול" וזה אתה "לא רוצים ממני כלום", משהו כזה. המוכר כנראה קצת עצבני, לא, לא היה לו כוח לכל הטרדנים, אבל זה סוג של משהו כזה, כאילו. לא, אתה צודק, זה מאוד נדיר. זה מאוד נדיר. עכשיו, יש את הכללים של הונאה. פחות משתות זה מחילה. שישי-

11:57 דובר 4 במקומות כמו... נכנס למכולת, יש לכל מוצר עולה זה, זה. בא אותו מקום תראה, לא יודע, מוצרים בחמישה, בעשרה וגם יותר.

12:07 דובר 2 זהו. אז עכשיו-

12:07 דובר 4 אתה יודע.

12:08 דובר 2 זהו, עכשיו ככה. יש מחיר כתוב, אין לך אלא מקומו ושעתו. מחיר אתה לא יכול להגיד מה היה אתמול. מסתכלים על היום ואתה לא יכול להגיד שם זה עולה ככה וככה לפי המקום. עכשיו מה הגדיר המקום? אז כשיש לך שכונה ויש סופר שהוא ממוקם מחוץ לשכונה אז הוא לא משפיע על השכונה כי בשכונה המחיר עולה כמו שאמרנו יותר יקר כי יש פה את החלק של הקירבה. מישהו קרוב אליך, אז אתה משלם על זה. על הנוחות. אבל גם פה יצטרכו לעשות איזושהי הערכה בכמה אתה מעלה. למשל, ברחובות יש איזה מישהו שקנה מלא מלא מ-מכולות, מכולות, אה, בתוך השכונות והוא העלה את המחירים בצורה מאוד גבוהה, שאפילו שזה מכולת, אני מבין שזה מכולת, אבל יש גם גבול בכמה אתה מעלה את המחיר.

12:58 דובר 4 וגם, גם לוינסקי ודברים כאלה. אתה לא שואל שיש שם איזו חנות גדולה, המחירים שם גדולים יותר. או בנתניה.

13:05 דובר 2 כן.

13:06 דובר 4 אתה רואה שיש שם שוק.

13:07 דובר 2 נכון, באזור המרכז המחירים יותר יקרים על כל מיני מוצרים.

13:10 דובר 4 בגלל השוק.

13:11 דובר 2 אז ה-השוק קובע-

13:13 דובר 4 השוק הוא נקודת פלאפל.

13:15 דובר 2 כן, כן.

13:16 דובר 4 כל החנות של פלאפל.

13:17 דובר 2 כן. המקום.

13:18 דובר 4 זה גם מאוד קרוב, אם יש תחרות, אין תחרות. זה ברשתות.

13:23 דובר 2 כן. כי הנקודה היא, אותו אחד, אם הוא לא היה נכנס אליך, היה נכנס לחנות אחרת. אני אתן דוגמה. יש דברים שאנחנו יודעים את המחירים שלה, דברים שאנחנו לא יודעים. אני נכנס לקנות, פעם נכנסתי לקנות, אה, ברז של מיחם. אני רצתי לברז, אמרתי: "יש לך ברז של מיחם?" "כן", ענק לי במחיר. אין לי מושג כמה עולה ברז של מיחם. קניתי והלכתי. יכול להיות שאותו אחד יודע שהמחיר הוא כך וכך והוא בכוונה לוקח מחיר יקר. אז זה בעיה.

13:52 דובר 4 שלושים וחמש שקל אמור לעלות הברז.

13:54 דובר 2 כן, אוקיי. עכשיו-

13:57 דובר 4 עשרים ועשרים שקל. מה? עשרים ועשרים שקל. אתה יודע כמה עולה ברז כזה? אה.

14:05 דובר 2 עכשיו, זה הסעיף הראשון של ההונאה במחיר. עכשיו, הנושא של גניבת דעת, שזה יותר קשור למום, למום. אז אמרנו שיש שני סוגים של גניבת דעת: יש במכר, יש במתנה. כעת אנחנו לא מתייחסים לנושא של מתנה. גניבת דעת במכר. מה זה אומר? אתה מעלים מידע מהקונה. זה גניבת דעת ב-ב-במכר. איך? אתה יכול להעלים מידע על כל מיני דברים על המוצר. אתה יכול להעלים פגמים, שיש פגם במוצר ואתה לא מספר, ואתה יכול גם באופן אקטיבי-

14:38 דובר 4 להשפיע

14:39 דובר 2 להשפיע אותו, לעשות כל מיני דברים, להראות שהוא משהו והוא לא משהו. הרחבנו על זה, לצבוע רכב וכל מיני דברים. מתי מותר לך? ועם זה נסיים ונעבור לסיפור ש-ש-שדיברנו. אם אתה משביח מוצר, אבל באמת אתה משפיע אותו. דיברנו אז, בן אדם, אה, עושה משלוחי מנות יפים, עושה כל מיני ערכות מעוצבות, הוא מעלה את המחיר יותר ממה שהם שווים, אבל יש פה יופי שהקונה מוכן לשלם על היופי הזה. דבר שני, אם כולם יודעים. למשל, כל מיני אריזות מוגדלות שכולם יודעים שבפנים יש פחות ממה שזה נראה בחוץ או שכולם בודקים. דיברנו שם על, על יין שאתה מוכר וכולם טועמים לפני שהם קונים. אז אם ערבבת, אתה יכול אפילו לערבב מים. אם, אם המים האלה יורגשו בטעם, כולם בודקים, אז אין בעיה, אתה לא הטעית אף אחד.

15:37 דובר 4 טעם טוב.

15:38 דובר 2 כן. עכשיו נעבור לסיפור שלנו, שהוא כלול מכמה דברים ממה שלמדנו. נתחיל לנתח את הנושא לאט לאט. הם שכרו דוכן בשלושת אלפים חמש מאות שקל לדוכן, עוד חמש מאות אמרו להשבחת השוק. אוקיי? עכשיו, בפועל, לפני שהם התחילו את השוק, הם גילו שהמציאות לא כמו שסיפרו להם. עכשיו, אפשר להתייחס לזה בצורה של אונאה במחיר. שמה? יגידו ככה: דוכן שכולם עומדים בצורה כזאת עולה שלוש מאות חמישים, אבל כשיש פתאום מישהו מרכזי ועוד השאר הם כמו נספחים, זה כבר לא שווה שלוש מאות חמישים, זה שווה פחות. אז זה יהיה טענה מצד אונאה במחיר. עכשיו, אונאה במחיר הם לא יוכלו לטעון פה. למה? כי יש דין שאין אונאה בקרקעות. מחיר של חפץ, אתה יכול לטעון אונאה לאחר מעשה. על מקום אין אונאה לקרקעות. למה? כי פעם לא ידע אחד שפתאום שווה לו ביותר. זה גם אה, גזירת הכתוב גם כן. אין אונאה לקרקעות. הם לא יכולים לטעון פה אונאה לקרקעות, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים לטעון פה שום דבר. הם כן יכולים להגיד, "זה לא המוצר שסופק מאיתנו". עכשיו, במה זה לא המוצר שסופק מאיתנו? ופה נגיע לכמה דברים שפירטנו כאן. שימו לב, יש את ההוספה שהוא הוסיף להם את הדוכן שמה המרכזי. הדבר הזה הוא ידע, כשהוא ידע את זה הוא יכול היה להגיד להם.

17:20 דובר 5 שהוספנו את הדבר הזה.

17:21 דובר 2 כן, הוספנו, והיה לתת להם את האפשרות לבטל או לא, והוא בחר לא להגיד להם את זה, והם גילו את זה ברגע האחרון. יש פה בעצם העלמה של, אני לא יודע, אי אפשר לקרוא לזה מום כי זה, זה לא ממש מום. זה סוג אחר של מוצר. זה מוצר שהוא פחות אטרקטיבי. אז הוא בעצם העלים, העלים מהם מידע.

17:47 דובר 5 בגלל מה, שהוא לא יהיה עסק. סבבה.

17:50 דובר 2 נכון. זאת אומרת, יכול להיות-- הם טוענים, אגב, שהם לא היו רוצים בכלל כזה דבר. אם היו יודעים, הם לא היו רוצים את זה בכלל. עכשיו, מה אמרנו? מה קורה אם יש מום או יש מוצר אחר? מה הדין? יש דין של ביטול מעיקרא. זאת אומרת, אני קניתי איזשהו מוצר בחנות והגלגל לא עובד. קניתי אכפה והגלגל לא עובד, רק הכפתורים. עכשיו, המוכר בא ואומר לי, "אתה לא רוצה? תחזיר". אני אומר לו, "לא, אני רוצה את זה. תוריד לי עשרים שקל במחיר". זה לא עובד. זה לא עובד. מפורש בשולחן ערוך. אתה לא יכול לבקש פיצויים. אתה רוצה, תקנה. אתה לא רוצה, אל תקנה. עכשיו, מה קרה כאן?

18:35 דובר 5 זה התגלה רק ב-

18:36 דובר 2 בדיוק, בדיוק.

18:38 דובר 5 התגלה רק-

18:39 דובר 2 התגלה בזמן שכבר אי אפשר. הם אמרו, "כבר הזמנו סחורה, אנחנו לא יכולים עכשיו להגיד אתה לא רוצה. הזמנו סחורה, חייבים למכור. אי אפשר כעת לבטל את זה". עכשיו, המצב הזה דומה-- יש הלכה שמישהו מכר לשני אוכל והתברר בסוף שהוא לא כשר, ואותו אחד כבר אכל אותו. אז עכשיו אומרים ככה, אומרים-- יש בזה הרבה, הרבה פרטים וטעמים, מחלוקות, מה הטעם. באופן כללי, אם האיסור איסור דאורייתא, אז הוא צריך להחזיר את הכסף. המוכר צריך להחזיר את הכסף. אם האיסור הוא-- איך?

19:22 דובר 5 צריך.

19:22 דובר 2 צריך להחזיר את הכסף, כי בעצם אותו-- אחד הפוסקים מסביר שיש פה עניין של הנאה. ברגע שאדם יש פה משהו שהוא אסור מדאורייתא, הוא אומר, "כאילו לא נהניתי מזה, אני הייתי רוצה להקיא את זה בכלל". אז-אז הוא צריך להחזיר את הכסף. אבל איסור דרבנן לא צריך להחזיר את הכסף, כי כביכול עשית את זה בשוגג הרי. אותו אחד אכל את זה בשוגג. עכשיו, כשעשה בשוגג איסור דאורייתא, הוא עבר על האיסור של התורה, ועשה בשוגג איסור דרבנן, כאילו חכמים מוחלים לו על ה, על האיסור הזה, כי מלכתחילה הם קבעו את זה לא על אחד כזה שעשה את זה בשוגג. הם באו לקבוע פה תקנות, לשמור על-על האיסורים של התורה. אז כביכול הוא לא-

20:09 דובר 5 מוחלים לו.

20:10 דובר 2 איך?

20:11 דובר 5 מוחלים לו כאילו.

20:12 דובר 2 כן, סוג של מוחלים לו והוא לא צריך כפרה. הוא עשה את זה סך הכול בשוגג ו... אז לכן במצב הזה הוא כן יצטרך לשלם את הכסף.

20:19 דובר 5 עוף, אני חושב ש

20:22 דובר 2 כן, זה השלה הרבה אנשים.

20:23 דובר 5 כן, נכון. לקחו את כל ה... עיירה לבית הכנסת לפה.

20:27 דובר 2 לפה.

20:28 דובר 5 מוסי[?], זה יוצא דופן. המגמורים זה דאורייתא. איסור דאורייתא, איסור של התורה.

20:37 דובר 2 כן. יש עוד דוגמה דומה, לא לגבי מום, לא לגבי מקח טעות, לגבי אונאה במחיר, שמישהו הונה את השני במחיר והוא כבר אכל את זה. אז גם פה הוא הונה אותו בהרבה כסף באופן שאמרנו יותר משתות מבטלים את המקח. גם פה הוא לא יכול לבטל את המקח.

20:56 דובר 5 מחזירים לו את העודף.

20:57 דובר 2 עכשיו מחזירים את העודף. זה ההלכה המפורשת שמחזירים את העודף, אבל זה יותר על-

21:01 דובר 5 כי כשמכיר את זה אחרי שהוא אכל?

21:04 דובר 2 כן, אז התגלה.

21:05 דובר 5 אז הוא יגיד בסדר, שילמתי מחיר. תסתכל-

21:07 דובר 2 לא, הוא ידע כמה המחיר. הוא שילם ואכל ואחר כך הוא פתאום מתברר לו שזה מחיר מופקע. המחיר שהם קבעו. אז, אז גם פה אפשר לומר ככה. אפשר לומר נכון, זה היה פה מום ואתה יכול להגיד אל תלך מפה, אבל זה ל-- כבר מאוחר מדי. אז לכן זה מה שגם פסקו הבית, בית הדין, פסקו שהם, אה, יורידו להם חמש מאות שקל לכל אחד במחיר של הדוכן.

21:38 דובר 5 בשלוש וחצי של מום וכאש-

21:41 דובר 2 חמש מאות שקל מתוך השלוש וחצי, חמש מאות שקל. עכשיו, בחמש מאות השקל של, של ההשבחה הזאתי, מה, מה הוא טען? זה לא אמרתי מה הוא טען. הוא אמר ככה, הוא אמר הם ראו שלא השביחו שום דבר, לא פרסמו שום דבר, לא עשו שום דבר עם הכסף הזה. אז הוא אמר גבינו חמש מאות שקל לצורך השוק. עכשיו, בפועל, מכל החבר'ה ששילמו פה היה איזה מישהו שהתעקש לא לשלם ולא הצלחנו לגבות לו וניסח בעניין וזה. עכשיו לצורך מה עשינו? לקחנו מהקופה וכיסינו את זה. היינו צריכים לשלם לגבאים פה את הכסף. היה חסר לנו אלפיים שקל, כיסינו מהכסף הזה. אז זה צורך של-- זה חלק מהצורך של השוק פה. ככה הוא טען.

22:24 דובר 5 להביא את הראיה?

22:25 דובר 2 אז בית הדין לא קיבלו את הטענה הזאתי כי הם אומרים אתה מביא, מביא בן אדם לשנה אחת רק ואתה אומר השבחה של השוק. זה שלא שילמת לגבאים זה לא מעניין אותו. תסתדר אתה עם הגבאים. אתה רוצה שיהיה לך לשנים הבאות, שיהיה לך... אז תסתדר, תסתדר בצורה אחרת. הם לא מעניינים אותם. הם רוצים עכשיו לראות שהכסף שלהם עשה עבודה. עכשיו מה עושים מצב כזה? בן אדם הזמין שירות, לא קיבל את השירות שלו, מחזירים את הכסף. אז גם את החמש מאות שקל האלה מחזירים. אז במקום ארבע עכשיו שלוש הם שילמו על כל דוכן. עכשיו השאלה היא לגבי שתי, שתי הדברים האחרונים שקרו. מה היה עוד? בחוץ נפתחה סככה גדולה. עכשיו הם טוענים, הם ביררו מה היה. הם ראו שגם שנים שעברו כבר היו דוכנים בחוץ, אבל זה לא היה כזה ממוסד כמו עכשיו. ועכשיו אותו אחד בא ומיסד את זה, פתח סככה, עשה את זה בצורה רצינית. אז הם טוענים מולו, למה לא סיפרת לנו שיש דוכנים בחוץ?

23:30 דובר 5 מי?

23:31 דובר 2 איך?

23:31 דובר 5 מי יצא נגדו, עם הכסף?

23:32 דובר 2 ראש הקבוצה, זה שבא והוסיף אותם. אומרים, למה לא סיפרת לנו? זה דבר אחד ועוד דבר מה שהזכרנו, שאותו אחד פתח דוכן והוסיף שולחן, צבע אותו. כן, וגרם לכל עדת המוכרים. אז גם על זה הם תבעו את הנזק שקרה להם וכולי. אז פה אומר ככה. נתחיל עם הזה הראשון. לא סיפרת לנו. כבר למדנו.

24:00 דובר 5 של עברת האונאה, שזה בדיוק היה קורה.

24:03 דובר 2 איך?

24:04 דובר 5 הפסוק של עברת האונאה.

24:05 דובר 2 כן.

24:07 דובר 5 אוכלים ו... כן, ואז זה כבר-

24:08 דובר 2 זה בעצם, כן. כשדיברנו אז, פעם דיברנו על כל מיני דינים של החזרה, דינים של הונאה, דיניםדינים של שוק. אז בעצם היום בחנויות זה לא המציאות של פעם, גם בגלל שהחנויות כל אחת רחוקה מהשנייה וגם בגלל שיש חוק של החזרת מוצר אחרי ארבע עשרה יום וכולי וכולי. בעצם שאת-- כל הדינים שאתה לומד בהלכה אתה רוצה ליישם אותם בפועל זה בשוק ארבעת המינים. שם זה בדיוק, זה בדיוק שוק. זה בדיוק... רואים את זה בערבות בהושענה רבה. כמה עולה אגודת ההושענה רבה? שימו לב, כל שנה המחיר שונה. זה מתחיל. זה מתחיל לאט לאט לרדת. איך זה יורד? בגלל השוק, בגלל תחרות.

24:51 דובר 5 גם שנשאר להם סחורה ו...

24:56 דובר 2 בדיוק. עכשיו נדמה לי ששנה שעברה.

25:00 דובר 5 תמיד מוכרים אותם.

25:01 דובר 2 כן, בכל הזה. ממש בשעות האחרונות. נדמה לי ששנה שעברה בהושענה רבה לא היו פה הרבה דוכנים, היו פה קצת והמחיר נשאר די גבוה עד הסוף. מחיר של חמש לא זוכר, אבל זה לא, לא ירד עוד. זאת אומרת הכל תלוי בביקוש וההיצע.

25:19 דובר 5 חמש עשרה זה הכי זול, זה מה שמוכרים.

25:21 דובר 2 לא, חמש עשרה זה נראה לי מאוד גבוה.

25:24 דובר 5 חמש עשרה, חמש עשרה.

25:27 דובר 2 כן. אז עכשיו אמרנו שני דברים. אמרנו את ה-ה-השולחן נוסף שהוסיף. זה הסיפור השני. הסיפור הראשון זה-- אה, המכירה בחוץ. המכירה בחוץ הוא אומר ככה, הוא אומר: "אני מכיר אתכם", אותו ראש הקבוצה, "אחד מכם שנה שעברה מכר שם." אז הוא ידעתם את המציאות. עכשיו, אוקיי, אז אתה לא ידעת? היית שואל אותו. כאילו, זה בעצם דומה מה שאמרנו, דבר שכולם יודעים אותו, דבר שאפשר לבדוק אותו. אז מה אתה בא אליי בטענות?

26:01 דובר 5 אם היו עושים את הערבים שם, את הערבים מהעניינים.

26:05 דובר 2 לא, רוצה להגיד למה לא סיפרת לי שחוץ מהמתחם הזה אנשים מוכרים גם בחוץ?

26:13 דובר 5 לא היה לו מקום.

26:14 דובר 2 לא היה להם מקום כנראה. לא היה להם מקום, אבל אחד מהם אומר, עכשיו הוא טען, אחד מהם אני יודע שהוא-

26:20 דובר 5 מה? אתה באים ושאל אותם.

26:22 דובר 2 לא, הוא בעצמו מכר שם בחוץ. שני-- מה זה? הוא מכר לא בתור עצמו, מישהו שכר אותו. קיצר, הוא עבד שם באחד המקומות. אז הוא אומר אחד ידע והשני לא ידע. השני אומר אני לא ידעתי. אז הוא אומר לו: "אז היית שואל את החבר, היית מברר". מינימום שאתה מגיע אתה מתחיל לשכור מקום, אתה שואל אנשים מה קורה? אז זה דבר שבעצם היה אפשר לבדוק אותו, דבר שהיה אפשר, כמו היין שאפשר לטעום אותו ודבר שכולם יודעים אותו. דבר כזה לא שייך איתו מום. אנחנו מקבלים מברכה. אה, אז הנושא הזה ירד מהפרק. אי אפשר לבדוק שום דבר. עכשיו הנושא האחרון שאחד פתח שולחן וכולי וכולי וכולי. אז שאלו בית הדין את האנשים החדשים האלה: "אתם אומרים שלא היה מנהג כזה? אתם מתווכחים על זה שהיה רושם שולחן?" כן, אמרו: "אנחנו לא יודעים, לא יודעים ככה, לא יודעים ככה." אוקיי, בסדר, אז עצם הפתיחת שולחן פה לא הייתה איזה משהו שהוא בעייתי. עכשיו, מה שנגרם אחר כך זה נקרא בהלכה גרמא או אפילו פחות מגרמא. יש פה בן אדם בעל בחירה שהוא יכול לבחור להתנהג בצורה אחרת והוא נפל בצורה הזאת. זה לא אשמה של אותו אחד שפתח את השולחן הזה, ולכן כל הדבר הזה ירד מהפרק. עכשיו, נבוא לסיפור הבא. בן אדם קנה אופ-- דירה עם אופציה להרחבה.

27:59 דובר 5 דירה.

28:00 דובר 2 דירה ופורסם שהיא עם אופציה להרחבה של שש עשרה מטר ומחסן. ככה פורסם. הוא הגיע, בירר. זה היה מאוד חשוב לו הדבר הזה של האופציה להרחבה. בירר את זה עם אותו מוכר. "יש באמת אופציה הרחבה? כן, יש, והכל בסדר.

28:18 דובר 6 והוא בסדר.

28:19 דובר 2 והוא אמר לו אתה בטוח? אמר אתה יכול ללכת לבדוק בעירייה, ולא היה לו את הזמן לבדוק אבל הוא לא כל כך סמך עליו. הוא שאל את המתווך. המתווך אמר לו כן, אני יודע שיש אופציה להרחבה. בפועל חתמו חוזה. בחוזה כתבו ש... הקונה בדק את נושא האופציה להרחבה ולא היו לו שום טענות על הנושא הזה וכולי וכולי.

28:45 דובר 6 זה מה זה?

28:46 דובר 2 בחוזה כתוב שהקונה בדק את הנושא של האופציה להרחבה ולא היו לו שום טענות וזה... וחתמו והכל בסדר. בפועל הוא הלך אחר כך לבדוק בעירייה והוא רואה שזה לא, לא מאושר. הוא פונה אל המוכר, הוא אומר לו, "כבר החתמתי את כל השכנים, זה משהו שבטוח יאשרו לי" וכולי וכולי. בקיצור, יש פה בעצם, זה נושא מאוד מורכב. הסיפור הזה מאוד, מאוד מורכב הלכתית. יש פה הטעיה ברורה מצד אחד. מצד שני יש פה חתימה.

29:19 דובר 6 חתימה של שני הצדדים.

29:20 דובר 2 חתימה שהוא חתם על החוזה שלא היו לו שום טענות.

29:25 דובר 6 אבל הם שיקרו שם. בפועל הם שיקרו.

29:27 דובר 2 כן.

29:28 דובר 6 היה לי כזה סיפור. אני הייתי עם תורה... אצל הרב בקריית גת, אצל הרב בקריית גת. קניתי ממנו דירה, היה לו אז פרגולה בדירה, וכשקניתי את הדירה שאלתי אותו האם מאושר הפרגולה, יש אישורים על פרגולה? הוא אמר כן, עשיתי אישורים, הייתי בבית משפט, הייתי וזה. אחרי שאני באתי לקנות את הדירה, מכרתי את הדירה וכשהייתי צריך להביא את אישורי זכויות, אחרי חמש שנים כבר, עשר, אחת עשרה שנים גרתי שם, באתי להביא את הזכויות למישהו אחר, את האישור על הפרגולה, צריך את הפרגולה. אבל מה זה הפרגולה? הרב אמר לי שיש. אז רצתי לרב, אמרתי לו, "יואס, עגמי[?]." אז לא, מה פתאום? אני לא זוכר שאמרתי לך זה, הרב, אני לא זוכר." הלכנו לבית הוראה שם בקריית גת אצל... היה אז אחד מהדיינים, זה היה רבי יוסי, תלמיד של הרב עוזרי היה רב שם ב-- בקריית גת. קיצר, תכל'ס בגלל שלא כתוב בחוזה שזה, אכלתי אותה.

30:37 דובר 2 כן, הוא מכחיש, אין איך להוכיח. אה, זה הבעיה ברוב המקרים.

30:42 דובר 6 יש איזה קנס מאחר והעסקה זה של העירייה. נו, העירייה, העירייה קנס על הפרגולה צריך לשלם, ואיזה שקנה ממני אמר, "וואלה, מה פתאום? אני לא זוכר. הייתי עם איזה פרגולה, אל תטריח."

30:59 דובר 2 בשביל לאשר אותה.

31:01 דובר 6 בשביל לאשר אותה שלקחו שזה היה קנס על שש ומשהו אלף שקל, זה גם אחרי פרוטקציות והרב הזה המציא בעירייה, וזה... היה עוד אחד שם, 15 דיירים. אחרי כל זה הוציאו איזה כמעט חמש מאות אלף, ונתנו לי איזה חמש מאות.

31:20 דובר 2 טוב, אז בוא נראה, בוא נ--

31:21 דובר 6 זה היה כתוב הרי.

31:22 דובר 2 כן, זה הבעיה. עכשיו פה כתוב, פה כתוב, פה כתוב לרעת הקונה. כתוב שהוא בדק-

31:28 דובר 6 לא שום בדק.

31:29 דובר 2 איך?

31:29 דובר 6 לפי דין תורה לא היה כתוב בחוזה.

31:32 דובר 2 לא הבנתי.

31:33 דובר 6 לפי דין תורה פסול בגלל שהוא לא כתוב בחוזה.

31:35 דובר 2 לא, לא, לא, לא. אגב, לא, לא, לא חייב שיהיה כתוב בחוזה. יש מושג גם בחוק, יש מושג של חוזה שבעל פה, וזה גם בהלכה. אם במפורש-

31:42 דובר 6 זה היה בגלל שאם

31:43 דובר 2 אבל זהו, אין הוכחה. אם היה לו-

31:45 דובר 6 הם לא העידו לך.

31:47 דובר 2 כן.

31:47 דובר 6 לא שהעידו לי אני לא זוכר שאמרתי לך איזה דבר. שאני הייתי בבית משפט, הוא אמר כן, הייתי בבית משפט. אמרו לי שהכל בסדר. על סמך זה כאילו, אבל לא היה לי איך להוכיח כי בחוזה לא היה כתוב.

32:02 דובר 2 אם אחד מודה שאמרתי לך משהו, זה כמו חוזה, אם זה היה כחלק מהעסקה, לא משהו שאמר דרך אגב.

32:09 דובר 6 זה גם שקר.

32:11 דובר 2 זה הסיפור שלו. פה, כן, כן, זה היה שקר. זה היה שקר.

32:14 דובר 6 שקר.

32:15 דובר 2 זה היה שקר ועכשיו כאילו חתמת.

32:17 דובר 6 הוא החתים אותו על משהו אחר.

32:19 דובר 2 כתוב ב-- רואים מול ה-- בדק.

32:22 דובר 6 בדק, כן.

32:23 דובר 2 הקונה בדק את האופציה להרחבה ולא היה לו שום טענות על זה. מה אפשר לעשות? אפשר-- בואו-

32:33 דובר 6 הוא, זה שהוא בדק, בדק, איפה הוא בדק? הוא לא בדק בעירייה.

32:37 דובר 2 הוא בדק דרך המתווך, אבל בחוזה לא-

32:39 דובר 6 זאת אומרת, המתווך שיקר לו על ה, על ה...

32:42 דובר 7 הם לא סיפרו לו, אולי, המתווך לא-

32:46 דובר 2 כנראה. עכשיו, באופן כללי, באופן כללי, חתימה על כל מיני תנאים מחייבת. גם אם בן אדם טוען, "אני לא מכיר את השפה וחתמתי על מה שאני לא מכיר", אז אמרו לו, "בעיה שלך, למה חתמת?"

33:00 דובר 6 זה הלכה זה.

33:00 דובר 2 זה ה-- כן, הלכה, יש אה...

33:04 דובר 6 גם בחוץ לארץ כך עשו.

33:05 דובר 2 כן, חתמת. אתה צריך לקחת בחשבון ש... כן. עכשיו, הסיפור פה קצת שונה. בעצם איך אני מגדיר את החתימה פה? איך אני מגדיר את החתימה פה? החתימה פה זה סוג של, אה, מחילה. אני ידעתי את המצב. בעצם כולם כעת מודים שאין אופציה להרחבה מאושרת. כולם מודים לזה. אז מה הם אומרים לו? אמרו לו, "אכלת." אז בעצם החתימה הזאתי זה מחילה, אוקיי? אבל איזה מחילה זאת? זה מחילה בטעות. זאת אומרת, בשונה מכל מיני תנאים אחרים שאתה אומר, "הסכמת, הסכמת." אבל פה המחילה הזאתי יודעים בדיוק על מה היא מבוססת והביסוס שלה הוא טעות. זאת אומרת שהמחילה הייתה בטעות.

33:58 דובר 6 זה ידוע להם.

33:59 דובר 2 כן. זאת אומרת, אז למרות ש-- זאת אומרת, ההסכמה היא הסכמה, אבל הסכמה שמבוססת על טעות זה כן אפשר להחזיר. זה שונה מכל מיני מקומות אחרים. אם אבל תגיד, "לא ידעתי שזה כתוב", זה כבר לא טענה.

34:13 דובר 6 היה צריך לקרוא.

34:14 דובר 2 היית צריך לקרוא. אבל פה לא טען, "לא ידעתי שזה כתוב." ידעתי שזה כתוב, אבל הוא-- והם עכשיו הם מודים. עכשיו הם מודים. אם לא היו מודים זה היה משהו אחר. אם למשל היו אומרים לו, "לא אמרנו לך שום דבר, אמרנו לך לבדוק בעירייה, אתה בדקת." אז לא היה לו מה לעשות באמת, כי יש לו פה נכס שמפליל אותו, אבל בגלל שהם מודים שאמרו לו ככה, אז לכן יהיה-- בעצם מה שהיה, אפשר לבטל, ביטלו, ביטלו את ה, את המכירה, כן, זה מה שעשו שם.

34:43 דובר 6 על סמך?

34:43 דובר 2 איך?

34:44 דובר 6 על סמך?

34:44 דובר 2 הוא לא רצה. הוא רצה דירה-

34:46 דובר 6 עם הרחבה.

34:47 דובר 2 עם הרחבה. הוא לא רצה דירה קטנה. הוא מראש הוא בנה על ההרחבה הזאת.

34:50 דובר 7 רגע, אז על סמך מה ההחלטה? על איזה...

34:55 דובר 2 על איזה סעיף?

34:56 דובר 7 כן, על מה?

34:56 דובר 2 מחילה בטעות.

34:57 דובר 7 אה?

34:58 דובר 2 מחילה בטעות. זאת אומרת, יש פה טעות ברורה, מוכחת, שהוא מ-- אמנם כל אחד שחותם כל מה שהוא חתם הוא לא יכול להגיד, "לא קראתי." אבל גם אם מישהו הסכים, למשל יש מושג של קניין בטעות. מישהו הסכים לקנות, עשה קניין ועשה הכל ופתאום התברר לו שהיה, שטעו אותו במשהו, אז הקניין אוטומטית מתבטל. אז זה פה על דרך זה, זה כמו מחילה בטעות. זה נסמך של טעות.

35:25 דובר 6 מי מחילה?

35:26 דובר 2 הוא כביכול מחל שהוא חתם, שהוא חתם את זה. בדקתי-- הרי בפועל, אם אתה קורא את הדף, בדקתי וזה, אם בדקת בעירייה, מה היית שומע? שאין אופציה. אז הוא כותב שבדקתי ולא היו שום טענות. זאת אומרת, "אכלתי על זה שאין אופציה להרחבה." כאילו זה מה שהוא כותב פה, אבל זה בעצם מחילה.

35:48 דובר 6 מישהו היה רגיל, מה?

35:50 דובר 2 יש גם בכלל דין כללי בנוגע למום. מה קורה אם מוכר למישהו? אני אומר לו, "תקנה את זה על מנת שאתה לא, לא אומר עליי שום טענות על פגמים במוצר."

36:02 דובר 6 אומר לך.

36:03 דובר 2 על מנת, על מנת. בסוף מגלים פגמים, הוא כן יכול לחזור. למה? כי הוא אומר, "אני לא ידעתי מה זה פגמים. חשבתי אתה אומר פגמים קלים, פתאום אני מגלה פגם גדול. אני צריך להבין בדיוק על מה, בערך על מה אני מוחל, לא באופן-- אז אם אתה אומר לו בוא נאמר ככה, אני אומר לו אני מוכר לך את המחשב. המחשב הוא יד שנייה. תדע לך שמחשב כזה עולה ארבע אלף, כן? אני מוכר לך את זה, מוריד לך אלף שקל על כל מיני פגמים שיש פה. אני לא עכשיו אתחיל לפרט לך מה הפגמים. כן, אבל באמת אחרי שבודקים רואים שאלף שקל זה בסדר, זה הגיוני. אז פה הוא ידע על מה הוא מחל. הוא יודע שהוא מוחל על אלף שקל. צריך לדעת על מה אתה מוחל, כי באופן כללי אתה לא יודע על מה אתה מוחל, אז זה בעיה ולכן פה המקרה הזה זה לא נקרא מחילה. מה יהיה אפשר לבטל?

36:45 דובר 8 דבר רציני.

36:47 דובר 2 כן. טוב, המקרה השלישי כבר לא, אולי נגיד רק בנקודה. היה שם חנות. מישהו הזמין חנות מקבלן, היא עדיין לא נבנתה. הקבלן במקום נימוקים הנדסיים הוא היה חייב להקטין את השטח של החנות, ועכשיו אותו אחד הוא מקבל חנות קטנה יותר. פה זה דומה-- הזכרנו אז ארבע סוגים של דברים. אמרנו או עונב במחיר או פגם או משהו שלא ביקשתי או שינוי בכמות. פה החנות הקטנה הזאת, היא עדיין חנות שמשמשת וזה רק הגודל שלה טיפה יותר קטן. היא יכולה לשמש את אותו חנות שהוא רצה לעשות. הוא בעצם קיבל כמות קטנה יותר. אז, אז היא-- אז מה קורה פה? פה אם אפשר להשלים לו, משלימים לו. במקרה הזה אי אפשר להשלים, כי אם אפשר להשלים הם יצטרכו להחזיר לו את ה-- את הערך של הפחת הזה, של הערך הזה.

37:47 דובר 8 לא, אי אפשר לוותר עם זה?

37:49 דובר 2 אם תהיה לו טענה כזאת שזה לא ראוי למה שאני רציתי.

37:54 דובר 8 לא מצאנו שינוי.

37:56 דובר 2 נכון, אבל זה, זה טענה בכמות. זה לא מיקח אחר, זה בדיוק אותו דבר. היה שמה טיפה יותר קטן פה, טיפה יותר קטן שם. הוא דיבר שם שישים סנטימטר מכל כיוון. זה לא מוצר אחר לגמרי. אפשר לעשות את אותם דברים, את אותן פעולות. זה כבר לא נקרא מיקח טעות. אם הוא אולי יוכיח שבדיוק הוא רצה, קנה כבר מערכות ולא יודע מה והן לא נכנסות שמה, זה אולי כבר משהו אחר, אבל בפועל פה זה לא מצב של מיקח טעות, מצב של שינוי בכמות.