הנחות ומבצעים - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 טוב, השיעור היום לעילוי נשמת זהבה לאה בת רב ניסים. אנחנו למדנו כל הזמן על הפקעת שערים, העלאת מחירים, מחירים גבוהים מדי. והיום נלמד על הוזלת מחירים. האם באמת אפשר להוזיל מחירים כמה שרוצים? על פני זה נשמע למה לא? תעשה יותר זול, יותר זול, מצוין. אז בוא נראה. דבר ראשון, יש איזו מחלוקת תנאים. כתוב במשנה: "רבי יהודה אומר", במשנה א', "לא יחלק החנווני כליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו". רבי יהודה אומר אסור לחלק כל מיני דברים ל-לילדים כי אתה מרגיל אותם לבוא. וחכמים מתירים. חכמים אומרים שזה לא בעיה. הגמרא אומרת מה הטעם שחכמים אומרים שזה לא בעיה? חכמים אומרים: "אני מחלק אגוזים, תחלק אתה שקדים". זה דין ראשון. דין שני: "ולא יפחות את השער". רבי יהודה אומר-- רבי יהודה מאוד החמיר ב-בנושא של מקח וממכר. למדנו למשל על הנושא של ברירת גריסים, לנקות את הגריסים. לא זוכר אם זה היה רבי יהודה או לא, אבל גם, גם היה מחלוקת תנאים, שאחד התנאים אסר וחכמים התירו. אז גם כאן רבי יהודה אוסר, אוסר לחלק מתנות ל-לתינוקות שקונים, אוסר להוזיל את השער, להוזיל מחירים. "ולא יפחות את השער. וחכמים אומרים זכור לטוב". חכמים אומרים אדרבה, שיוריד מחירים זה דבר טוב.

02:03 דובר 5 אבל גם בשנים.

02:05 דובר 2 זהו. זה, זה לא כתוב בגמרא. כתוב בגמרא לגבי האגוזים, לגבי חלוק-- כליות ואגוזים כתוב: "אני מחלק אגוזים, תחלק אתה שקדים". עכשיו, מה לגבי הוזלת מחירים? הגמרא שואלת: מאי טעמא דרבנן? עונה הגמרא: משום דקא מרוח לתרא. בוא נראה מה רש"י אומר במשנה ב'. "ולא יפחות את השער", ד"ה "למכור בזול", "מפני שמרגיל לבוא אצלו ומקפח מזונות חברו". אם אתה מוכר בזול, אנשים מתרגלים לבוא אליך ואתה מפסיד את הפרנסה של השני. לכן רבי יהודה אומר לא למכור בזול. "חכמים אומרים זכור לטוב", אומר רש"י: "זכור לטוב שמתוך כך אוצרי פירות מוכרין בזול". כמו שהיום יש כל מיני שיטות, גם פעם היו הרבה שיטות. אחת השיטות הייתה לאצור פירות. לאסוף אותם במחסנים וככה המחיר עולה, ואז אחרי שכולם מסיימים למכור את הפירות שלהם, הם יוצאים ומוכרים את הפירות שלהם, מוכרים את זה ביקר. אז בשביל שיהיה שפע של פירות וככה המחירים ירדו, אז הוא אומר אם אתה מוריד מחירים אז הם יראו שמחירים יורדים, זה לא עוזר להם.

03:28 דובר 5 בתשובות אנחנו לא צריכים עוד מילים, כן? בתל אביב הולך להיות יקר, למרות המלחמה, צריך להראות פתרון, נגיד.

03:33 דובר 2 נכון, נכון. מי שמוריד-- מורידים מחירים זה עוזר לאנשים. אז פה אנשים יוציאו את הפירות וזה יוריד את המחיר של השוק. לכן זכור לטוב. מאי טעמא? גם בגמרא רש"י אומר בערך את אותו דבר. מאי טעם הנקה זכור לטוב? לשון ברכה. משום דמרוח תרא ואוצרי פירות יראו שהוזלו, וימכרו בזול. זאת אומרת, יוצא שיש פה מחלוקת האם אפשר להוריד מחירים, והטעם שכן מורידים מחירים זה בגלל שזה מוזיל את השער. עכשיו יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים מה קורה אם אתה מוריד מחירים וזה לא מוריד את השער. לדוגמה, יש פנים מאירות. הוא כותב מישהו שמוכר יש ויש מחיר שהמלכות קובעת. מחיר פיקוח, המלכות קובעת מחיר והוא מוריד מחירים. עכשיו הוא אומר זה לא יזיל את השוק. השוק נקבע על ידי המלכות. היא זאת שמפקחת על המחירים. היא קובעת. זה שאתה באופן פרטי מוזיל מחירים זה לא יוריד את השוק. אז הוא רוצה להגיד שזה יהיה אסור.

04:45 דובר 6 כי זה פוגע בחבר.

04:45 דובר 2 כי זה פוגע בחבר, כי כולם יבואו אליך ולא ילכו אליו. כמו שרבי יהודה אמר שאסור להוריד מחירים. למה החכם הוא שמותר? רק בגלל זה שזה מוריד את המחירים, ואם זה לא מוריד את המחירים אז לא. ככה אומר פנים מאירות. יוצא גם מדבריו שכל ההיתר להוריד מחירים זה רק לכאורה במאכלים. הרי כל הנושא של הפקעת שערים שדיברנו אז זה רק נוגע למאכלים, לאוכל נפש, ושם כתוב שלעצור פירות אסור וכל הדברים האלה. הדוגמה שרש"י פה מביא זה עוצרי פירות למאכלים של אוכל נפש. יכול להיות שלפי השיטה הזאת רק בפירות אתה יכול להוריד מחירים כשהשער, השער הוא זול, אבל אם זה דברים אחרים אז אל תוריד את המחירים. למה צריך שהשער יהיה זול? שמה גם מסבירים שלמה הפקעת שערים, מה הבעיה של הפקעת שערים? אומר הרשב"ם אומר יש הפסד עניים. העניים מסכנים, אין להם הרבה כסף, הם לא יכולים, הם צריכים לחיות, לאכול. אתה מוריד, אתה מעלה את המחירים, הם לא יכולים לקנות אוכל.

05:48 דובר 6 למשל ישנו בצורת, לא?

05:51 דובר 2 שמה?

05:52 דובר 6 בתקופת בצורת.

05:53 דובר 2 גם בתקופת בצורת ודאי שאסור לעצור פירות. אם יש, כתוב שאם יש שפע, ממש שפע גדול. למשל היום אנשים כן מאחסנים פירות, עוצרים פירות. כשיש שפע גדול אז זה מותר כי זה לא גורם להעלאת מחירים. אז לכאורה לפי הקו שלו יהיה אסור להוזיל מחירים סתם ככה. ככה יוצא לפי הפנים מאירות. עכשיו הוא עצמו, עוד מעט נגיע לצמח צדק, הצמח צדק מדבר על זה. הוא עצמו מקשה על עצמו. נראה מספר שלוש. הרמ"א מביא שני בני אדם דרים ביחד ואחד רוצה להוזיל בהלוואת הריבית לגוי. אין חברו יכול למחות בו. דרים ביחד הפירוש באותה עיר. כל הנושא של תחרות אנחנו אמרנו נדבר על זה בשיעור נפרד, כמו שיש פתיחת חנויות אחד ליד השני וכולי. בתוך העיר בני העיר יש להם גדר אחר, מותר להם לפתוח חנויות. לא חופשי אבל מותר. מישהו מבחוץ אסור לו להיכנס לעיר שלי ולפתוח חנות ולגרום שאנשים לא יבואו אליי. אז פה אומר הרמ"א, יש פה שני בני אדם דרים ביחד, שניהם גרים באותה עיר ואחד רוצה להוזיל בהלוואת הריבית לגויים. היו לווים בריבית לגויים. זה היה, כתוב שעיקר עסקנו זה, עיקר העסקים שלהם היה להלוות בריבית וכולי ותיווכים כמו שיש היום. אז אחד רוצה להוזיל. בדרך כלל נהוג לתת לגוי ריבית של חמש אחוז והוא רוצה לתת ארבע אחוז. מה אומר הרמ"א? אין חברו יכול למחות בו. לכאורה מה אתה רוצה? מה אתה תעזור פה להורדת מחירים? גם אם תעזור להורדת מחירים, מה אכפת לגויים? אנחנו לא צריכים עכשיו לבוא בשביל הגויים להוריד להם מחירים. אז למה שזה יהיה מותר? ככה הוא שואל על עצמו הפנים מאירות ואז הוא עונה שריבית זה משהו מיוחד.

07:43 דובר 2 ריבית אין לה מחיר אמיתי, אין שער קצוב, מחיר. ריבית זה משהו שככה אחד עושה ככה, אחד עושה ככה. אז לכן מותר לך להוזיל כי אין שער, אבל בדבר שיש לו מחיר פחות או יותר אצל כולם אסור לך להוריד את המחירים. ככה סובר הפנים מאירות. עכשיו נראה מה הצמח צדק אומר על זה. הצמח צדק מביא סיפור שאנשים אספו אפר בשביל להכין פוטאש. פוטאש. אני לא יודע מה זה. חיפשתי את המילה הזאתי גם בגוגל, גם באוצר החכמה. מצאתי את זה רק אצל הצמח צדק וכל מי שמצטט את ה-- ומביא את הצמח צדק, זה בהרבה ספרים, כולם מצטטים אותו מילה מילה. אף אחד לא מסביר מה זה הפוטאש הזה. אני לא יודע מה זה. אולי מי שיכול לנסות לחשוב על זה. הם אוספים אפר להכין ממנו את הפוטאש הזה. איך? לא יודע. אפר.

08:48 דובר 7 אפר. היו עושים אותו, מכינים אותו ל-- גם בתימן היו עושים את זה. על התנועה, שהיא לא תלכי.

08:58 דובר 2 אה, אולי.

08:58 דובר 7 היא לא תלכי. בתימן...

09:00 דובר 2 אבל פה זה נראה- כן, נכון, נכון. כן. אבל פה זה נראה שמכינים מ-מהאפר הזה הם מכינים משהו. עכשיו הם הכינו כמויות גדולות של אפר. אותם שני אנשים הכינו כמויות גדולות של אפר ובא אחד, ידע שהם הכינו את הכמויות האלה והוא גם רצה לעשות את אותו עסק. מה הוא עשה? הלך לשר של המקום, הוציא ממנו איסור שאף אחד אסור לו לקנות את הפוטאש הזה, רק אצלו.

09:41 דובר 7 בלעדי.

09:41 דובר 2 בלעדיות. קיבל בלעדיות מהשר של המקום. כן. עכשיו מה? הם מסכנים, הם הכינו כמויות של אפר. עכשיו, הוא לא היה כל כך רשע. הוא אמר להם: "אני אתן לכם את ההוצאות שלכם", משהו כזה. הוא בא אליהם, בא לקראתם, אבל עדיין הם אמרו: "אנחנו רוצים להרוויח, לא סתם אנחנו התארגנו. וידעת שהתארגנו". אבל הצמח צדק פה באריכות מדבר על זה האם בכלל היה מותר לו לפתוח עסק אחרי שלדעת-- זה גם קורה היום הרבה פעמים. בן אדם עובד למשל על ספר אפילו. בן אדם עובד על ספר הרבה זמן, בא מישהו אחר, מוציא ספר באותו נושא והוא יודע שהשני עובד על זה. זה משהו לא ראוי. השאלה היא אבל אם זה איסור. הצמח צדק פה מאריך בזה שאין איסור בעצם פתיחת העסק, אין איסור. אבל השאלה אם זה שהוא הלך לשר והס-- הלך לשר-

10:33 דובר 7 שר.

10:34 דובר 2 לשר הממונה ואסר עליהם למכור, האם זה נכון? האם זה מותר לו? אז בוא נראה. יש פה מוראה ארבע. הוא אומר ככה: "אומנם", אחרי שהוא כתב שזה שהם הכינו את האפר זה לא אוסר עליו לפתוח עסק דומה, הוא כותב ככה: "אומנם מה שהחוקר כתב עם השר שלא יקנה שום איש אחר אפר משום נוכרי, רק הוא לבדו, נראה דעשה איסור". זה אסור. למה? "ואף אם תרצה לומר דהשר יוכל לגזור כן על עבדיו שאין קניין כספו, מה שקנה עבד קנה רבו". בוא נגיד שלשר יש כוח. למה? כי כל הנכדים שלו נחשבים כאילו עבדים שלו. מותר לו לגזור עליהם, "אל תקנו פה, תקנו שם". "מכל מקום, הרי סוף פרק הזהב שנינו במשנה, רבי יהודה אומר: לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שמרגילן לבוא אצלו. ופירש רש"י: הוא מקפח מזונות חברו. לפי רבי יהודה אסור לחלק מתנות. למה? בשביל שלא לקפח את המזונות של החבר. ועד כאן לא פליגי רבנן עליה, אלא משום דמצי אמר להו אנא פליג נמי גוזא, את פלוג שסכ. אני מחלק אגוזים, תחלק את השקדים. לכן זה מותר. אבל אם אין לו אפשרות, אם אתה עושה משהו שהוא לא יכול לעשות אותו גם, אז זה אסור. עכשיו, לחלק מתנות כולם יכולים. זה מחלק מתנה כזאת, זה מחלק מתנה כזאת. אבל מה כאן? מה שאין כן בנדון דידן דלי-- דליכא ליה אחרינא, מודו רבנן גם כן שהוא מקפח גם את הפרנסת חברו. הוא לא יכול ללכת-- ברגע שהשר, הוא הגיע, קיבל אישור מהשר. רק אני מוכר, אף אחד לא יכול למכור. הם לא יכולים לעשות אותו דבר גם. השר כבר נתן את האיסור, הוציא את זה. הם לא

12:37 דובר 2 יכולים לבוא לשוק ולעשות גם ככה. זה משהו שהוא רק הוא יכול לעשות. אז גם לפי חכמים יהיה אסור לעשות כזה דבר. זאת אומרת, מה שיוצא ככה? יוצא פה כלל של תחרות. תחרות זה דבר שהוא מותר. אנחנו לא-- זה לא קומוניזם, אבל תחרות מותר, אבל תעשה תחרות הוגנת. דבר כזה שגם השני יכול להתחרות בך, אתה יכול לעשות. מה יוצא מזה? יוצא מזה, ככה אומרים הרבה מהפוסקים, אם אתה מוריד מחירים, למשל מישהו פותח עסק והוא בשנה הראשונה הוא מחליט, "אני רוצה להרגיל את האנשים לבוא לקנות אצלי". עכשיו, הוא מאותה עיר, מותר לו לפתוח. יש פה כבר מכולת, יש פה עכשיו שתי מכולות, בא מישהו, פותח מכולת שלישית. הוא מאנשי העיר, מותר לו. עכשיו הוא עושה מחירים כל השנה הראשונה חצי מחיר. הוא החליט להפסיד ושווה לו. מרגיל את האנשים לבוא אליו. עכשיו מה קורה? אתה מוכר חצי מחיר. מה כולם יעשו? כולם יבואו אליו. אתה עושה את זה משך תקופה ארוכה. מוכר חצי מחיר תקופה ארוכה. כולם באים אליך. מה קורה לחנויות האחרות? הן נסגרות. עכשיו, אתה לא יכול להגיד אני מחלק אגוזים, אתה תחלק שקדים. אתה עושה משהו שהשני לא יכול לעשות אותו. בואו נמשיך עוד קצת. הוא אומר, "ומה שכתב בשולחן ערוך", הוא מתכוון פה לרמ"א שראינו. "סימן קנ"ו, שני בני אדם וכולי". נו, בוא-- לא נקרא הכל. אז רציתי לקחת, "וצריך לומר". תראו שורה מתחת ל"שייך", מה שאמרנו על הפני מאירות וזה מאוד, מאוד חשוב. הפני מאירות אמר מתי מותר להוסי-- לעשות זול? רק אם אתה גורם להורדת מחירים בפירות וירקות ומוצרי אוכל נפש וכולי. אם לא, אסור לך להוריד מחירים. אומר במפורש הצמח

14:36 דובר 2 צדק, אין הלכה כפני מאירות. הוא כותב ככה: "וצריך לומר בסבירא ליה דמה שכתוב בגמרא 'גבה ולא יפחות את השער' מה טעמא דרבנן? היינו רק אמאי אמרו זכור לטוב?" שימו לב, גם כתוב-- תסתכלו ברש"י עוד פעם. רש"י מספר שתיים. מה איתא אמר רש"י? אומר, "מה איתא, מנא הני מילי, זכור לטוב לשון ברכה?" זאת אומרת, כל ההסברים שאמרנו שיורידו מחירים זה לא הסברים למה זה מותר. זה הסברים למה מברכים אותו. למה המשנה אומרת זכור לטוב? זכור לטוב כי הוא גורם להורדת מחירים של מאכלים וכולי. אבל אם הוא לא גורם להורדת מחירים, עדיין אומר-- אומר הצמח צדק, כמו שאמרנו מקודם, אתה יכול לחלק אגוזים, אתה יכול לחלק שקדים. אז אם מישהו אומר, "עכשיו אני מוכר את החלב בזול". אוקיי, אז אתה תמכור את הלחם בזול, אתה תמכור את הלא יודע מה. תעשה מבצע על משהו אחר. אז כל עוד הוא עושה הנחה הגיונית שאפשר-- שגם השני יכול לעמוד בזה, אז הוא עושה הנחה על זה, אתה תעשה הנחה על זה, אז זה יהיה מותר. לא-- אז זאת אומרת, אפשר למכור בזול, כל עוד אתה לא שובר את השוק ברמה שכולם חייבים לבוא אליך. אז זה מותר.

15:57 דובר 8 זה גם לא אפשר?

15:59 דובר 2 זהו. עכשיו לפי זה, לפי זה-

16:01 דובר 8 למה?

16:02 דובר 2 אז תלוי, ככה. לגבי זכור לטוב, זכור לטוב זה יהיה הברכה הזאתי ש-שאמרו זכור לטוב זה יהיה על מאכלים וכל מיני דברים כאלה. על ביגוד וכאלה דברים אני לא בטוח שיהיה את הזכור לטוב הזה, אבל האם מותר או אסור? מותר. כך אומר הצמח צדק. עכשיו אפשר לדייק את זה גם מהלשון של האדמו"ר הזקן. בואו נראה את זה שנייה בסעיף שש. האדמו"ר הזקן בקטע השני אומר: "ומותר לכל אדם לחלק קליות ואגוזים לתינוקות ולשפחות השלוחות לחנות לקנות כדי שיבואו אצלו לקנות, מפני שיכול לומר לו אני מחלק אגוזים ואתה חלוק שקדים, וכן מותר לו להוזיל השער או להגדיל המידה או להוזיל מחירים" או להגדיל כמויות. נגיד אני מוכר חבילות יותר גדולות. כן, אתה רואה יש עוד מישהו.

16:54 דובר 9 מה זה אומר? אה? זכור לטוב או...

17:00 דובר 2 עכשיו זהו. זכור לטוב כמובן גורם להורדת מחירים. עכשיו מה פה האדמו"ר הזקן אומר? למה מותר לו להוזיל השער? הוא לא אומר בגלל שהוא גורם להורדת מחירים. הוא אומר, מפני שגם חברו יכול לעשות כן.

17:11 דובר 9 איכשהו זה קטן מדי.

17:14 דובר 2 כולם יכולים קצת אתה תוריד פה, אתה תוריד שם. אתה רואה שזה לא דווקא על אם אתה גורם להורדת מחירים בכל השוק, אלא זה היתר כללי, היתר כללי. כל דבר שגם השני יכול לעשות מותר לך גם לעשות.

17:28 דובר 9 עשיתי כמו שראיתי. טוב. אבל אם שברנו שוק בצורה כזו או אחרת, משמע שהלכתי כפסוק כללי יש עניין עם כל ה...

17:39 דובר 2 כן, זהו, זה שבירת-- זהו. אני אמרתי הלשון שבירת שוק היא יכולה להיות בסדר אם זה דבר שהוא הוגן, אם זה באמת הוגן. אם אתה באמת קולט שיש פה פער, שיש-- אם יש איפה לחתוך. אבל לפעמים אנשים... עכשיו יכול להיות גם דוגמה אגב, שמישהו מגיע ותורם. בא איזה עשיר לשכונה, מגיע לאחד הבעלי המכולות ואומר לו, "חצי שנה אני או אני אעשה חצי מחיר. אני יש לי מיליון שקל מיותר". איך?

18:05 דובר 9 נותן במחיר.

18:07 דובר 2 לא יודע. עכשיו לחלק בחינם. עכשיו זה צריך לשים לב מה המדע. למשל יש מכירות חסד, יש אב"ד[?] פה עושה, יש עזרת אחים, יש כל מיני מכירות חסד שעושים מדי פעם. או יש, זהו, יש מכירה קבועה. סליחה. אם זה א', א' מה שהוא אומר, אם זה לאנשים מסוימים, אתה לא ס-- לא גורם לסגור את החנות, אז האנשים המסוימים האלה יקנו בזול והשאר יקנו בחנות. אם זה מכירות לא קבועות בחגים, בזמנים מסוימים זה גם כן. אפילו מכירות שבועיות. יש מכירה של משנת יוסף. יש כל מיני מכירות של פעם בשבוע. עכשיו, בגלל הפעם בשבוע הזאת זה לא שאנשים יפסיקו ללכת לחנות. יש חלק שילכו בדיוק בפעם בשבוע הזה. כן, זה לא שכל השכונה הולכת לשם. אבל אם אתה פותח עכשיו חנות קבועה במחירים מאוד זולים, אפילו שלכאורה אפילו שאתה עושה את זה באופן של חסד מתרומות של אנשים, אבל בפועל אתה גורם פה למישהו אחר שהוא עלול לסגור את החנות. לכן ברגע שזה פוסק חיה[?], יש קיפוח של פרנסה, זה דבר שהוא אסור.

19:15 דובר 9 עולה על המחירים.

19:17 דובר 2 זהו. ברגע שמישהו מפקיע מחירים, אז ודאי שאתה יכול לבוא ולגרום לו להוריד את המחירים. אמרנו, אפשר לעשות גם חרם וכולי. כל מיני שיטות שאפשר לעשות, אבל בתנאי שהבן אדם באמת סתם מגביה את המחירים. עכשיו יש משהו שכתבו בשם האדמו"ר הזקן בכמה ספרים. הם כתבו שהאדמו"ר הזקן סובר שממידת חסידות לא להוזיל מחירים. עכשיו נראה מאיפה הם לקחו את זה ונראה אם באמת... אני חושב שזה לא מוכרח בדין האדמו"ר הזקן. מיד אחרי שדיברנו על ההוזלה, האדמו"ר הזקן מיד ממשיך, "ומידת חסידות שלא לרדת לתוך אומנות חברו וכולי". הוא ממשיך שם, מביא פסוק וכולי. מידת חסידות לא לרדת לאומנות חברו. אז אותם ספרים הבינו שהוא מתכוון שכל מה שדיברנו עד עכשיו, מידת חסידות לא לעשות, לכן לא להוזיל מחירים ולא וכולי. ככה כתוב בשמו. אבל אם נסתכל רגע, נעשה עוד קפיצה אחורה לתחילת שש. האדמו"ר הזקן מתחיל, שהוא אומר: "מותר מן הדין לבני העיר לרדת אחד בתוך אומנות חברו, כגון להושיב חנות בצד חנות". מן הדין מותר לפתוח חנות ליד חנות, אפילו שאת מוכרת אותם מוצרים כמו שלו. למה? הוא אמר לא. אנשים יכולים לבוא אלייך. לא לבוא אליך? אין בעיה בזה אם הוא מבני העיר. מבני העיר מותר לו. ממשיך האדמו"ר הזקן ש"מותר לחנווני השני לחלק קליות" וכולי וכולי וכולי. בסוף הוא מסיים במידת חסידות שלא לרדת לתוך אומנות חברו. לכאורה לא הכוונה לא להוזיל, הכוונה היא אל תפתח חנות שיש לשני חנות ואתה פותח חנות אותו דבר, ואתה נכון שאתה יכול להגיד, "שמע, חלק יבואו אליי, חלק יבואו אליך", אבל מה, אנשים עכשיו היה רגיל להיות פה לבד ואתה עכשיו מוריד לו מהפרנסה. אז מידת

21:11 דובר 2 חסידות לא לעשות את זה. אבל אם כבר יש שתי חנויות קיימות, לא יודע, כבר קיים, שני חנויות, עכשיו מישהו רוצה להוריד מחירים, לכאורה זה לא, לא מה שאמרנו האדמו"ר הזקן לאסור את כל הדברים האלה. ומה-- ולמה? כשאתה פותח חנות ליד חנות, אוטומטית ירד לו מהמכירות. חלק יבואו לפה, חלק יבואו לפה. זה ש... ככה זה, זה התפלגות נורמלית זה נקרא. אנשים מתחלקים, חלק באים לפה, חלק באים לפה. אבל כש-כשבנאדם מוריד מחיר, האם אוטומטית הוא מוריד לך מהקונים? לא. תעשה גם אתה הנחה, תעשה גם אתה מבצע, תישארו על אותו מצב. זאת אומרת, בידך להתחרות איתו. כן, זה עושה מבצע, זה עושה מבצע. כן. אוקיי.

21:57 דובר 10 בכל האר-- בכל ה...

22:03 דובר 2 רשתות.

22:04 דובר 10 באסקיט[?], אתה יודע-

22:05 דובר 2 מחוץ לעיר?

22:05 דובר 10 פתחת חנות לידו.

22:06 דובר 2 כן.

22:10 דובר 10 יש להם כל הארץ זה יהיה לך.

22:13 דובר 2 כן, היום זה-- היום העולם-- אבל עדיין, גם היום שיש אינטרנט ויש הכל, עדיין כשמדובר על מוצרי מזון ודברים כאלה, אנחנו קונים בסוף ליד הבית. הוא לא מזמין באינטרנט מוצרי מזון. אז עדיין יהיה את הכללים האלה של הדברים המקומיים. ובאמת, אגב, האדמו"ר הזקן לפני באותו מקום הוא אומר, אם אתה פותח חנות כזאת שהיא בטוח סוגרת את החנות של השני, למשל, זה מושב שיש במושב לא הרבה אנשים. אתה פותח עוד חנות, הוא יסגור את החנות שלו. הוא לא יכול. אין, אי אפשר שני שחקנים באותו מגרש בנושא הזה, אז אסור לך. כך אומר האדמו"ר הזקן, כי אתה בעצם אתה פוסק את חייו, אתה ממש מקפח את פרנסתו. מה שמותר זה לעשות סוג של להוריד לו מהפרנסה אם אתה מבני העיר, לפתוח, לעשות תחרות. עכשיו, עד כאן זה נושא כללי, האם מותר להוזיל מחירים או אסור? מה המסקנה? בעיקרון, מוזיל מחירים בצורה נורמלית מותר. אם אתה מוזיל מחירים בצורה דרסטית באופן כזה שהשני לא יכול לעשות, זה יהיה אסור. ואם אתה מוזיל מחירים שגורם להורדת מחירי השוק בנוגע לאוכל, דברים כאלה, זכור לטוב. נראה רגע מצגת. טוב, פה בהתחלה לא אמרנו מה נלמד היום. נגיד את זה לשנייה. נלמד על הוזלת מחירים, שווי מחירי השוק זה כבר למדנו. עוד שני דברים שנלמד זה חנויות שעושות הנחות קבועות והצגת מחיר לצורך מיקוח. בן אדם שמעלה את המחיר בשביל המיקוח. נדבר על זה גם. אז בואו נראה, הוזלת מחירים, מה הסיכום? מוצרי אוכל נפש, כשהוא מוריד את המחירים של כולם זכור לטוב. מוצרים אחרים מותר לפי יצינת צדק[?] האדמו"ר הזקן, מותר, ומחירי הפסד קבועים זה יהיה אסור. אם זה משהו זמני,

24:10 דובר 2 בן אדם פתאום עושה שבוע של, אה, שהוא מוכר את העגבניות באפס תשעים, בסדר, אתה לא... לא, השני לא ייפול מהרגליים בגלל זה. זה יהיה מותר. אבל אם זה משהו שהוא קבוע באופן מתמשך, זה יכול לגרום לשני לסגור, זה יהיה אסור.

24:25 דובר 10 לגרום לקנה[?]?

24:26 דובר 2 כן. עכשיו, איך מוזילים? איך עושים הנחה? דבר שמאוד מקובל אצל כל מיני חנויות וכאלה זה להעלות את המחיר ולעשות הנחה ובעצם לחזור למחיר המקורי. השאלה אם זה מותר. אז רק ניזכר בנושא של גניבת דעת ואז נחזור לנושא שלנו. גניבת דעת, יש שני סוגים של גניבת דעת. יש גניבת דעת במכר, זאת אומרת אתה גורם לבן אדם לקנות משהו שאם הוא היה יודע את האמת הוא לא היה קונה. זה גניבת דעת אחת. יש עוד גניבת דעת במתנה. זאת אומרת, אתה גורם לבן אדם לחשוב שהוא קיבל ממך מתנה, שעשית לו טובה ואז הוא ירגיש כאילו הוא יחזיק לך טובה על משהו שלא באמת קרה. כן, נתנו דוגמה, בן אדם שמגיע לבית האבל עם סיר סגור. כולם נוהגים להביא אוכל לבית האבל, מגיע עם סיר סגור והוא יודע שלא יצטרכו את הסיר שלו ואין שם בפנים כלום. והאבל חושב שהנה הוא כיבד אותי, הביא סיר ואין שם בפנים כלום. אז זה גניבת דעת. זה גניבת דעת. זה לא גרם לאבל לקנות משהו, לא גרם כלום, אבל זה גרם לו לחשוב שעשית לו טובה. זה דבר שהוא גניבת דעת. עוד דוגמה למשל, שמגיע אורח ואתה פותח את החבית בשבילו, שהוא חושב שאתה פותח את זה בשבילו, ובאמת לא באת לעשות את זה בשבילו. ואתה-- איך?

25:57 דובר 10 מילא הוא רצה.

25:58 דובר 2 מילא הוא רצה לפתוח את זה. אתה נותן לו את ההרגשה כאילו עשית את זה בשבילו. יש מקרים, היה לנו איזה שיעור על זה שלם, יש מקרים שהוא יטעה את עצמו, יש מקרים שהם אמרו שאסור. בכל אופן, זה שני כללים בגניבת דעת, או שאתה גורם לו לקנות משהו שהוא אם היה יודע את האמת הוא לא היה קונה. אפילו שאתה לא, לא גונב לו כסף, לא מעלה לו במחיר או שאתה גורם לו להחזיק לך טובה שלא כדין. עכשיו נעבור למצב, למקרה שלנו. ניתן שני דוגמאות. דוגמה אחת כמו שאמרנו מקודם. מעלים מחיר, מה שאני פה זה גם דוגמה דומה.

26:34 דובר 10 מעלים כדי...

26:35 דובר 2 מעלים בשביל להוריד.

26:36 דובר 10 מיקוח.

26:37 דובר 2 זהו, למיקוח נדבר על זה בנפרד, יש על זה מקורות מעניינים. אבל מעלים מחיר בשביל להוריד. יש פה גם דוגמה, בעל העסק פס. אתה מסתכל טוב טוב, אתה רואה שזה אותו מחיר, גם זה גם זה אותו מחיר. או שיש לפעמים שהמחיר אחרי ההנחה הוא יותר יקר מהמחיר של לפני. זה גם קורה לפעמים. עושים לך שלוש בשתים עשרה וכל אחד מהם עולה שלוש תשעים. זה עושה כאילו, זה, זה הדברים האלה, זה סוג של גניבת דעת. בן אדם מרגיש וואו, יש פה הזדמנות, אני קונה בהנחה. הוא לא קיבל שום הנחה, שום דבר. אז זה בעיקרון זה בעיה. עכשיו, מה קורה חנות שיש לה הנחה קבועה? יש הרבה חנויות כאלה, רהיטים או מוצרי חשמל. כשאתה מסתובב בחנות אתה רואה מחירים גבוהים, אתה מסתובב ואתה אומר, ואתה אומר להם, "וואי מה זה המחירים פה?" הוא יגיד לך, "אל תדאג, אל תדאג, בסוף נסתדר על המחיר." עכשיו, הם תמיד, תמיד, תמיד בעל הבית מגיע לקנות, מגיע לקופה, עושים לו אוטומטית עשרים אחוז הנחה. החנות הזאת כל השנה עשרים אחוז הנחה. יש איזה חנות פה ש..., לא, חנות, רשת חנויות שהיו עושים שבעים אחוז הנחה כל פעם.

27:54 דובר 10 עד ש...

27:54 דובר 2 אחרי? לא, באמת שבעים אחוז הנחה, אבל המחירים שלהם שבעים אחוז הנחה כמו המחירים בחנות אחרת בלי הנחה. המחירים שלהם מאוד, מאוד יקרים.

28:03 דובר 10 הרבה מחירים.

28:04 דובר 2 כן. אז האם, האם יש פה בעיה של גניבת דעת שהם עושים, כותבים מחירים יקרים ובמעמד הקנייה עושים לך הנחה? מה אתם חושבים? אז בואו נמדוד את זה לפי שני הדברים שאמרנו. גניבת דעת במכר, שבן אדם קנה משהו שאם הוא היה יודע הוא לא היה קונה. זה אפשרות אחת. אפשרות שנייה הם מחזיקים-- מישהו שמחזיק לך טובה סתם. מה-- בוא נראה כאן. נראה את המקרה הראשון ואחר כך נעבור לשני. המקרה הראשון שאתה עשית פס, המחיר היה חמישים חמש, העלית את זה לשישים, עשית על זה פס ומכרת בחמישים חמש. הבן אדם קנה. למה הוא קנה? יכול להיות שהוא קנה כי הוא חשב שהוא עכשיו משיג פה הזדמנות של הנחה. זאת אומרת, אתה הבאת לו מידע לא נכון. זה גניבת דעת לכאורה במכר. עכשיו, אח-- אותה חנות שהם לא כותבים הנחות, אתה לא רואה הנחות בחנות מול העיניים. כל המחירים יקרים ואתה מגיע לקנות בקופה, אתה מקבל הנחה. אז שימו לב, לכאורה גניבת דעת במכר אין פה, כי הקונים, א-א-אדרבה, הם ראו את המחיר הגבוה ובכל זאת הם הסכימו לבוא לקופה לקנות. סימן שהם לא באו בגלל ההנחה. עכשיו, בהנחה שבקופה פה יהיה הבדל. אם הוא נותן לך הרגשה, "בוא נעשה לך מחיר. תשמע, אתה בן אדם טוב, אני אעשה לך מחיר אישי". נותן לו את ההרגשה שהוא קיבל עכשיו הנחה מיוחדת, רק הוא קיבל את ההנחה הזאת, אז פה הוא, פה הוא מחזיק לו טובה בחינם. הוא חושב כאילו עשתה לו איזושהי טובה, ועשתה לו שום טובה. אבל אם מרגישים שזה הנחה קבועה, אוקיי, אוטומטית ה... הקופאי עושה עשרים אחוז הנחה, משהו שהוא לא נותן לך הרגשה שזה

29:51 דובר 2 משהו מיוחד אליך, אז זה יהיה מותר. ככה יוצא. אז בואו נסכם את זה עם המצגת. אם אתה מעלה מחיר לצורך ההנחה זה אסור, כי בן אדם חושב שהוא קיבל הנחה והוא לא קיבל שום הנחה. אם אתה עושה הנחה כללית במעמד הקנייה, לא בהתחלה, בסוף, כשאתה נותן הנחה כללית לכולם, אז זה לכאורה אין בזה בעיה, זה יהיה מותר. עכשיו, אם אתה עושה הנחה אישית, כאילו אתה נתת לו משהו לא אישי, וזה קראנו גם שבוע שעבר ביוסף אומץ. הוא כותב פה משהו ש"אף על פי כן אקנה ממך או אמכרנו בצח זה לאהבתך". אני עושה את זה בגלל ה..., גלל האהבה שלי אליך ובאמת זה לא אמיתי, אז זה יהיה בעיה של גניבת דעת מהסוג השני.

30:44 דובר 11 חנופה.

30:45 דובר 2 איך?

30:46 דובר 11 חנופה אני אומר.

30:47 דובר 2 לגמרי, חנופה. יש פה גם, אה, טועה, שקר, צילח[?] ועוד דברים, אבל מצד הגניבת דעת יש פה בעיה של גניבת דעת. עכשיו נעבור לנושא של לצורך מיקוח. בן אדם נכנס אליו, קונה לחנות, הוא מכיר אותו, הוא יודע שהקונה הזה אף פעם לא מוכן לקנות במחיר שאומרים לו בהתחלה. כן. הוא תמיד מתמקח, אז הוא מעלה לו את המחיר כבר לפני זה ואחר כך הוא יורד איתו עד שהוא מגיע למחיר האמיתי. השאלה אם יש פה גניבת דעת, האם זה בעיה, אם זה אסור, אם פה שקר, גניבת דעת. עכשיו, זה סיפור ששאלו את הרב זילברשטיין. הוא מביא מקור מגמרא. אחר כך נראה שלכאורה יש מקור מפורש יותר במשנה. נראה את זה לאט לאט. הוא מביא מקור מעניין מהגמרא. תראו במספר שבע. סיפור, נגיד אותו בקצרה, לא נאריך בו. "רב הוה קא מצער ליה דביתהו", הייתה לו אישה לא טובה. שם יש לנו גמרא על, על, אה, נשים לא טובות. היא הייתה מצערת אותו, "כי אמר לה עביד לי טלופחי עבדא ליה חימצי". היה אומר לה: "תעשי לי עדשים", היא הייתה עושה לו בכוונה סוג אחר של קטניות. "חימצי עבדא ליה טלופחי". מבקש סוג אחר של קטניות, עשה לו בכוונה עדשים. "כי גדל חייא בריה", כשהבן שלו חייא גדל, "אפיך לה", הוא פשוט היה אומר לה הפוך מראש והיא הייתה עושה בדיוק מה שצריך. "אמר ליה: שניא לך אמך!" אה, אני רואה, האמא הייתה אישה טובה פתאום. פתאום עושה את מה שאומרים לה. אמר ליה "אנא הוא דקא אפיכנא לה", אל תדאג, זה אני הופך ולכן היא עושה את זה. ענה לו רב, אמר ליה, "היינו דאמרי אינשי דנפיק מינך טעמא"

32:38 דובר 2 "מבניך תלמד חוכמה" [?]. זה שיוצא ממך מלמד אותך חוכמה. זאת אומרת הבן שלך מלמד אותך חוכמה. ורש"י מסביר שמה, הוא אומר לו, "אני הייתי צריך ככה לעשות". ככה הוא אומר לו, "ככה הייתי צריך לעשות". ממשיך ואומר, "אל תעביד הכי", אתה אל תעשה ככה. שנאמר "לימדו לשונם דבר שקר", לדוגמה. מה הוא מתכוון? אומר, אני הייתי צריך לעשות ככה, אבל אתה אל תעשה ככה.

33:07 דובר 12 כל אחד עצמו, אז אין מה.

33:09 דובר 2 מה? מה ההבדל ביניהם? מסביר?

33:12 דובר 12 הוא הבן והוא כבר יודע זה טוב. זה הבן, זה בן, אה, פה בעיה.

33:20 דובר 2 שימו לב, יש פה אצל-

33:21 דובר 12 הבן הוא משקר והוא בנה.

33:24 דובר 2 הבן משקר והאבא לא משקר. מה הכוונה? יש-- רש"י לא מסביר את זה ככה בצורה יתר הוא, הוא מסביר גם, הוא לא הביא גם את הפסוק "לא תשקרו", הביא "לימדו לשונם דבר שקר". הוא אומר ככה, הוא אומר, האבא סך הכל לא אמר מה, הוא אמר תעשי לי עדשים. בסדר? הוא שיקר משהו? הוא לא שיקר. הוא אמר תעשי לי עדשים והיא עשה לו את הדבר השני. אין בזה שום בעיה. אבל הבן הולך ואומר לאמא, אבא אמר שתעשי לו קטנית אחרת. זה כבר שקר. אבא לא אמר את זה, הוא אמר משהו אחר. עכשיו, גם אם הוא יגיד אבא רוצה כך וכך, זה גם לא נכון. אבא לא רוצה את זה, הוא רוצה את הדבר השני. לכן לבן זה יהיה אסור לשקר, אבל לאבא זה יהיה מותר. אז עושים את זה, הרב ליברשטיין [?] אומר ככה-

34:05 דובר 12 אם אבא רוצה, אבא יכול-

34:09 דובר 2 שניהם זה שקר. למשל אבא רוצה עדשים. עכשיו אם הוא אומר, "אבא אמר תכיני לי קטניות אחרות", זה שקר. אם הוא אומר, "אבא רוצה קטניות אחרות" זה גם שקר, כי הוא רוצה את העדשים. לכן לבן זה יהיה אסור.

34:22 דובר 12 אבל זה כשהבן אמר לו. מה לעשות?

34:25 דובר 2 איך?

34:27 דובר 12 אמר לו.

34:27 דובר 2 לא, אז, לא אז הא-- אז האבא ישירות יגיד לה.

34:30 דובר 12 אה?

34:30 דובר 2 אבא ישירות יגיד לה תעשי לי כך וכך.

34:32 דובר 12 על הראש. כל פעם אני עושה יופ אבל אבא יכול לעשות לבד.

34:38 דובר 2 חשב?

34:38 דובר 12 אבא יכול לעשות לבד.

34:40 דובר 2 זה מה שהוא אומר. זה הוא אומר, "למדתי מהבן שלי", הוא אומר, "למדתי מהבן שלי, אה, כבר חוכמה שאני אעשה את זה ישירות, אני אהפוך את זה". אבל לבן אסור. כן? עכשיו מה יוצא מזה? מה יוצא מזה? הוא לקח מזה, הרב ליברשטיין [?] למד מזה ככה, הוא אומר, אתה אומר לבן אדם, הוא בא אליך להתמקח, אתה יודע שהוא הולך להתמקח על המחיר. אתה לא אומר לו המחיר הסופי של-- אתה בא ואומר לו אני רוצה, אני רוצה מאה חמישים שקל, זה עולה מאה. תביא לי מאה חמישים. אוקיי, תביא לי מאה חמישים. בסוף אתה תגיע לזה שהוא יביא לך את המאה שאתה רוצה. אז זה בדיוק כמו האבא שהוא אומר תכיני לי עדשים, הוא באמת רוצה את הדבר השני. גם פה אתה אומר לו תביא לי מאה חמישים, אתה רוצה את המאה. לכן הוא אומר שאין בזה בעיה. כן. עכשיו, יש לזה אבל לכאורה מקור ממש מפורש במשנה ונגלה גם ב-ב-בפירושים של הראשונים. תסתכלו במספר תשע.

35:40 דובר 12 גם אם הוא ייתן לו את המאה חמישים לבד.

35:44 דובר 2 אז זה כבר בעיה של הונאה.

35:45 דובר 12 למה?

35:46 דובר 2 יש, יש איסור של אסור למכור לבן אדם למעלה ממחיר השוק בלי להודיע לו שאתה מוכר עכשיו ביקר ממחיר השוק.

35:52 דובר 12 אם יעשה לך מבצע, יגיד לך אני אתן לך במבצע חמישים.

35:56 דובר 2 זהו, מבצע, כשאתה אומר לו מבצע ואתה מרגיש כ-

36:00 דובר 12 לא, הוא אומר מאה חמישים.

36:00 דובר 2 אה, אמר לו מאה חמישים ואז ההוא לא מתמקח איתו פתאום.

36:03 דובר 12 אז הוא רוצה להוריד לו למאה חמישים.

36:06 דובר 2 לא, צריך לחשוב איך לעשות את זה, כי אתה-- שלא יקבל את ההרגשה שאתה רוצה לחשוב טובה מיוחדת. אתה יכול להגיד לו, "אה, באמת נזכרתי. כן, טעיתי. תן מאה".

36:17 דובר 12 אם קודם הוא אמר...

36:19 דובר 2 לא, אם קודם הוא אמר חמישים אין בעיה. אין בעיה.

36:21 דובר 12 אני עושה, מספיק לי מאה.

36:24 דובר 2 כן, בסדר. זה להוזיל. אמרנו מקודם להוזיל זה תבוא על הברכה. אם זה מוריד את המחיר.

36:28 דובר 12 כן, אני גוזר.

36:31 דובר 2 עכשיו נראה משנה. בתשע: "ארבעה נדרים התירו חכמים". יש שם כמה ז-ז-סוגי נדרים שהתירו חכמים. אחד מהם נדרי זרוזין, כיצד? "היה מוכר חפץ ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע". אני, אומר המוכר, לא מוכר לך פחות מסלע.

36:53 דובר 12 מה?

36:53 דובר 2 איך? סלע זה ארבע דינרים, ארבע זוזים. "והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל". שקל זה שני דינרים. הקונה נשבע, אני לא מוסיף לך. עכשיו שניהם עומדים, שניהם נשבעו. הוא אומר, "אני לא מוריד לך מארבע", הוא אומר, "אני לא מעלה לך משתיים". מה עכשיו יעשו? אה, שניהם רוצים בשלושה דינרים. בסדר, אפשר לקנות. למה? שימו לב, יש שמה פירוש רש"י ותוספות. שימו לב פירוש הר"ן הוא הכי מפורש. פירוש הר"ן שם: "בתמה דמילתא, לפי שדרכן של מוכר ולוקח בכך ומשום הכי לא נקאו דברים שבלב". יש כלל בנדרים, במעמנות, כל מיני דברים. אתה לא יכול להגיד, "בלב חשבתי כך". דברים שבלב אינם דברים. אתה צריך להגיד במפורש. אבל אם אתה אומר משהו שכולם מבינים אותו, אפילו שלא אמרת את זה במפורש, זה כאילו אמרת במפורש. אומר הר"ן, זה שבן אדם נשבע, "אני לא מוריד לך מארבע" וההוא נשבע, "אני לא מעלה לך משתיים", זה ככה בדרך של מוכר ולוקח. שניהם בעצמם הבינו מראש שהם לא באמת מתכוונים לנדר אמיתי. הם עשו את זה בשביל לזרז אחד את השני. נדרי זרוזין. ולכן אין בזה בעיה. זה אפילו לא נקרא דברים שבלב, זה נקרא דבר שהוא מפורש. מה יוצא מפה? שזה דבר שהוא-

38:12 דובר 12 למה זה לא נדר?

38:13 דובר 2 איך?

38:13 דובר 12 למה לקרוא לזה נדר?

38:16 דובר 2 הוא אומר, "קונם". קונם זה- זה לשון של נדר. הוא אומר את זה בנדר.

38:21 דובר 12 מודה שהוא לא יוריד.

38:23 דובר 2 מודה שהוא לא יוריד. אתה אומר למה ש-

38:27 דובר 12 זה מסחר. זה

38:27 דובר 2 כן, אבל הם עשו את זה. הם עשו את זה מפור-

38:29 דובר 12 מודה. מודה.

38:31 דובר 2 הם עשו את זה במפורש באופן של נדר.

38:33 דובר 12 אה.

38:33 דובר 2 כן, זה על מה שמדובב.

38:35 דובר 12 מוכר מקבל.

38:36 דובר 2 כן, זה נדר ככה וזה נדר ככה. בכל זאת הוא אומר, "דרכן של לוקח ומוכר בכך". זה חלק מהדרך. אתה רואה שהעניין של מיקוח זה חלק מהדרך, אבל לסיום לפני שנסכם.

38:48 דובר 12 לא, זה לא נקרא נדר. לא נדר כי הוא לא התכוון לנדר.

38:52 דובר 2 כן, אבל הרי יש דרכן של מוכר ולוקח בכך. עד כדי כך-

38:55 דובר 12 זה לא נדר.

38:56 דובר 2 כן. לא, עד כדי כך שזה נקרא לא דברים שבלב. זה נקרא כאילו כולם מבינים שהוא לא מתכוון לזה. זאת אומרת ש-

39:04 דובר 12 זה לא נקרא נדר.

39:07 דובר 2 זה לא נקרא נדר. מה זה גנבה דעת? שבן אדם חושב שעשה לו הנחה. כן? עכשיו-

39:11 דובר 12 פה לא, פה זה הכל גלוי.

39:13 דובר 2 אם זה... איך?

39:15 דובר 12 אם זה דרך של מסחר.

39:15 דובר 2 אם זה דרך של מסחר. איך? משא ומתן.

39:18 דובר 12 זה בדיוק מהשיחה ביניהם.

39:20 דובר 2 כן, אבל אם זה לא היה דרך ככה, אז גם מצד נדרים זה היה אסור, כי צריך שלא יהיה דברים שבלב, זה יהיה דבר גלוי. הר"ן-

39:28 דובר 12 זה לא נדר.

39:28 דובר 2 נכון. ומה הר"ן מסביר למה? "כפי שדרכן של מוכר ולוקח בכך". זה הדרך להגיד דברים כאלה ולא באמת להתכוון לזה. זה הדרך. זאת אומרת-

39:38 דובר 12 גניבת דעת זה לא.

39:39 דובר 2 אז כן, המוכר-- הקונה יודע. עכשיו מדובר פה מצב שיודעים שיש מיקוח, כן? שיודעים שיש מיקוח. למשל משא ומתן בין חברות, בין עסקים וכל דבר. יש שם משא ומתן. אתה מראש יודע שמציגים, זה מציג את זה ככה, זה מציג ככה ורוצים אחר כך להגיע לעמק השווה. אז זה לא נקרא גניבת דעת. עם כל זה, שימו לב מה אומר השל"ה. שני לוחות הברית מספר שמונה, עם זה נסיים. הוא אומר ככה: "ומי שהוא איש אמת בכל משאו ומתנו, הן במקח וממכר, הן בהלוואה, לעולם יאמר בפעם ראשון סוף דעתו, וירגיל אותם המתעסקים עמו, שידעו כולם שלא ישנה את דבריו ולא יעדיף ולא יחסר". כאילו הוא ממליץ לא לעשות כל מיני כאלה זה... לבוא, אני אומר משהו, זה הסוף. אין משא ומתן. אני לא יודע אם הוא מתכוון בדיוק ממש לכל, בכל משא ומתנים והכול, אבל כאילו להרגיל את האנשים שסביבך שאתה לא משנה את דעתך כל הזמן. אתה אומר משהו, אתה עומד במילים שלך. הוא אומר שם, מעניין שזה השל"ה אומר את זה, שאם מישהו ככה נוהג כל הזמן ומקיים אפילו את מחשבות ליבו, אז הוא מקבל ברכה שמה שהוא יגיד זה באמת יעבוד לו, יעבוד לו הדברים שהוא אומר. לסיכום, לסכם. דיברנו על הורדת מחירים. אני אעשה את זה עם המצגת.

41:08 דובר 3 מדובר על הורדת מחירים?

41:10 דובר 2 הורדת מחירים באופן כללי. אם זה גורם להורדת מחירי השוק במוצרי אוכל נפש, תבוא עליו הברכה. כתוב על בן אדם כזה שהוא עושה את זה, זכור לטוב. אם זה מוצרים אחרים והוא לא גורם להורדת מחירים, הוא סתם מוזיל מחירים והוא גורם לאנשים למשוך אנשים אליו. זה מותר, אבל אם הוא עושה מחירי הפסד גרועים באופן כזה ש, שאי אפשר להתחרות איתו, אז הוא מקפח את פרנסתם של האחרים, זה מה שמציין המג"א לכך, אדמו"ר הזקן, שזה יהיה אסור.

41:43 דובר 3 אבל הוא מפסיד.

41:44 דובר 2 איך?

41:44 דובר 3 הוא מפסיד.

41:45 דובר 2 הוא גם מפסיד, אבל הוא-

41:48 דובר 3 משקיע בזה.

41:48 דובר 2 כן. לא, הוא למשל רוצה, נתנו דוגמה, יש פה שני מכולות. הוא רוצה להיות פה עכשיו, הוא מגיע, פותח חנות שלישית. הוא רוצה ברבות השנים להיות פה היחיד. אז מה הוא עושה? עושה מחירים זולים למשך שנה, מפסיד. הם סוגרים את החנויות שלהם ואז הוא בלעדי.

42:05 דובר 3 אז הוא מרוויח.

42:06 דובר 2 לדוגמה. ואז הוא מעלה ועושה מה שהוא רוצה. אז זה יהיה אסור אם אתה גורם לשני לסגור את החנות שלו. עכשיו, לגבי הנחות. אז יש פה את ההעלאת מחיר לצורך הנחה, שזה אסור. אתה מעלה מחיר בשביל הנחה כי זה גניבת דעת.

42:24 דובר 3 ולכל...

42:25 דובר 2 אבל-

42:26 דובר 3 בסדר ככה. אבל אם אתה מגיע לממדות, יש שני מכולות שממילא לוקחים המון.

42:34 דובר 2 אוקיי.

42:34 דובר 3 אם הוא סתם מנשך.

42:36 דובר 2 ואתה מוזיל באופן כזה שזה, שזה הוגן.

42:38 דובר 3 מוזיל נניח ממילא, נניח רמי לוי נותן.

42:42 דובר 2 נכון, זה מותר. זה מותר, זה מותר. מדובר על דבר כזה ש-

42:45 דובר 3 אבל לגרום להם הפסדים. לגרום להם-

42:48 דובר 2 זה לא הפסדים. הפסדים זה אומר שהם הפסדים שאין להם בכלל רווח, שיאלצו לסגור את החנות בגלל זה. אבל הנה אתה גם גורם להרוויח פחות, ירוויחו פחות, ימשיכו לחיות.

42:59 דובר 3 הם יכולים לעלות את המחיר.

43:02 דובר 2 זהו, זה-

43:02 דובר 3 זה לא אומר שהם מרוויחים.

43:04 דובר 2 זהו. רשת למשל מול חנות, מול זה, יכול להיות שזה יהיה בעיה. אם אתה פותח סופר גדול במקום כזה שזה יגרום למכולת להיסגר כי המכולת לא תוכל לעמוד בזה ואתה יכול לעמוד בזה, לכאורה זה גם כן יהיה בעיה. ואדמו"ר הזקן אומר מ- זהו. אם יש לך מכולת מעלות שבכוחו של שאנשים יקנו, אז אתה לא סוגר אותה, אתה לא גורם לסגירה, זה יהיה, זה יהיה בסדר. אדמו"ר הזקן אומר מידת חסידות לא לרדת לאומנות חבירו. לא לפתוח חנות שהשני כבר יש לו חנות באותו זה, באותו נושא. אל תפתח, אפילו, אפילו שאתה בן העיר. מידת חסידות, אבל מצד הדין זה מותר. עכשיו, הנחה כללית במעמד הקנייה. אמרנו שזה יהיה מותר כי לא בגלל זה אנשים באו לקנות, והם- איך? הם לא-

43:54 דובר 3 שבעים אחוז הנחה.

43:56 דובר 2 לא, אם הוא יכריז על זה מראש וזה לא הנחה אמיתית.

43:58 דובר 3 זה באמת לא שבעים אחוז.

44:00 דובר 2 נכון.

44:00 דובר 3 זה סתם, הוא מעלה עם כן-

44:02 דובר 2 זהו, עכשיו ככה. מה שאתה אומר זו הדוגמה. מה קורה אם זה כל כך נפוץ שכולם מבינים כרגע שזה לא באמת הנחה? אז פה אדמו"ר הזקן אומר דבר כזה שכולם מבינים אותו, אז הוא מותר, אבל שומר נפשו ירחק מזה. ככה דיברנו אז על שריית בשר. שומר נפשו ירחק מדברים כאלה כי יהיו את הבודדים האלה שייפלו בפח. אז לכן שומר נפשו ירחק מזה. אבל דבר כזה שאנשים, שרוב האנשים לא קולטים אותו, חושבים שזה באמת הנחה, זה יהיה בעיה ויהיה אסור. הנחה אישית יהיה אסור כי הוא מקבל כאילו הזכה טובה בחינם וההעלאה לצורך מיקוח יהיה מותר. סעיף ה'.

44:44 דובר 4 נתן הנחה אישית?

44:46 דובר 2 אתה נותן לו הרגשה כאילו רק הוא קיבל את ההנחה, ואתה נותן את זה לכולם. הוא מחזיק טובה בחינם, זה יה-- זה יהיה אסור.