יוקר המחיה בהלכה- הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שיעור היום בנושא של יוקר המחיה בהלכה. נושא מעניין מאוד.

00:18 דובר 3 כולל את כל המגוון.

00:19 דובר 2 חלק ממנו... קודם כל אני מקווה שמנכ"ל אסם, מנכ"ל תנובה וכל אלה מקשיבים ל-

00:26 דובר 3 זה יגיע גם.

00:27 דובר 2 מקשיבים להקלטה.

00:28 דובר 3 ישנו אותם, אני רוצה ליישן אותם.

00:30 דובר 2 זהו, שככה ידעו מה הדרך הנכונה. יש פה דברים שהם יותר תאורטיים, מה היה צריך להיות, ויש גם דברים מעשיים שבאמת מוטלים עליהם גם עכשיו. עכשיו זה הולך גם על החברות הגדולות וגם יש הלכות שקשורות לאנשים פרטיים, לאדם שמוכר משהו, מוכר דברים. היום אני לא הבאתי דפים כי זה נושא מאוד רחב. להתחיל לקרוא מהמקורות זה ייקח-

00:59 דובר 3 ייקח הרבה זמן.

01:00 דובר 2 ייקח הרבה זמן. אז לכן נלמד את היסודות מתוך המצגת ואחר כך נפרק אותם, איך זה בימינו. אז מה היום נלמד? דבר ראשון, איך קובעים מחיר? יש מושג שנקרא תמחור, יש מושג שנקרא המחרה. ושני המושגים האלה היום נלמד אותם והם מאוד מאוד נוגעים להלכה והנושאים ההלכתיים, נראה. מה הפיקוח שצריך להיות על השוק? איך? אמרת, אמרת משהו. מה הפיקוח שצריך להיות על השוק? הפיקוח האידיאלי, בעזרת השם שמשיח יבוא, זה מה שיהיה. מה די-- איך קובעים מחיר כשאין פיקוח, כמו בימינו? יש פיקוח חלקי על דברים, אה, בודדים. כל השאר אין פיקוח. מחיר יצרן ומחיר הצרכן. נלמד את ההבדל ביניהם. ואיך מעלים מחירים. אני רוצה להעלות מחיר, מה אני צריך לעשות? אז נתחיל עם קביעת המחיר. הנושא של תמחור והמחרה. תמחור זה אומר, בן אדם בודק. הוא למשל מכין ספר. הוא בודק כמה עלה לו הספר, כמה עלה לו התשלום לכותבים, לזה, לעורך, למגיה. הדפסה, עושה שיקול של כל ההוצאות, פרסום, הכול. הוא רואה שכל ספר, עכשיו הוא רוצה למכור כך וכך ספרים בשביל לכסות את ההוצאות שלו. בספר זה קצת יותר מסובך, כי הוא מוכר פעם אחת ספרים, אחר כך הוא מוכר עוד ועוד ועוד ועוד. אבל בוא נגיד שולחן. הוא לוקח שולחן, הוא בודק כמה עלה לו לייצר אותו ואז כל ההוצאות שקשורות לזה. אחר כך הוא בודק כמה הוא רוצה להרוויח על המוצר, רווח סביר. זה נקרא תמחור. תמחור זה אומר מה שווה לי מול ההוצאות שהוצאתי. מה זה אומר המחרה? המחרה זה אומר, אני לא בודק מה אני הוצאתי, אני בודק את השוק. מה השוק משלם על מוצר כזה? עכשיו-

03:06 דובר 3 זה לא אותו דבר.

03:06 דובר 2 זה לא אותו דבר.

03:07 דובר 3 הוא יפסיד.

03:07 דובר 2 יכול להיות שהוא יפסיד, ויכול להיות שהוא ירוויח הרבה יותר. יש, יש דברים, עכשיו למשל, כשהוא הוציא על זה הוצאות, והיה מוציא על זה הרבה הוצאות. אני אתן לכם דוגמה. כשהתחילה הקורונה אז ה-המסכות היו מאוד יקרות.

03:23 דובר 3 עשרים שקל.

03:24 דובר 2 באו אנשים... איך? היו מאוד יקרות. באו אנשים, הזמינו כמויות, קנו, עלה להם כל מסכה הרבה כסף. עכשיו, אחר כך הביאו כל כך הרבה מסכות, המחיר שלהם, של כולן ירד. עכשיו, אם הוא היה בודק לפי תמחור, הוא היה אומר: "קניתי את זה בעשר שקל כל מסכה. אני רוצה להרוויח לפחות שתי שקל, שלוש. נמכור בשלוש עשרה". הוא יבוא למכור, אף אחד לא יקנה. הוא יבוא לפי המחרה, אז הוא יראה שהשוק כבר ירד. אבל רוב הפעמים זה הפוך. רוב הפעמים השוק הוא יותר גבוה מההוצאות שלך. אתה מוציא הוצאות מסוימות. הדוגמה הכי נפוצה זה משקפיים, שגם זה מתחיל לרדת לאחרונה, אבל הייצור, עלות הייצור של זה מאוד מאוד נמוכה, אבל השוק של זה גבוה, אז התמחור של זה קטן, ההמחרה של זה גבוהה. עכשיו זה לא סתם מושג- אבל נתנו דוגמה. נתנו דוג-- נתנו דוגמה גם שאתה יכול להפסיד. או שקרה, קרו שינויים מאז שהיא יצאה.

04:26 דובר 3 כן. להפסיד על זה, זה פודקאסט.

04:28 דובר 2 לא, ברוב הפעמים לא, ברוב הפעמים זה נכון. רוב הפעמים זה נכון.

04:34 דובר 3 לקורונה זה נכון. אני צפיתי גם באנשים שהביאו מאוד ממזה, מהשיחות. מי שמכרו היה ביטוי, אז הם פסלו את האשראי שלהם.

04:44 דובר 2 כן.

04:45 דובר 3 אז זה... הלכתית אני לא רוצה לנקוב את השולחן הזה במיליון שקל. אתה רוצה תיקן. אתה מביא זווית, עכשיו שאלת את השאלה.

04:53 דובר 2 אוקיי, זאת שאלה יפה.

04:54 דובר 3 מוצר מוזאוני בשבילי.

04:56 דובר 2 שאלה יפה ונדבר עליו עוד מעט. נראה את היסודות ואז נוכל לפרק את זה. יש לנו בהלכה, נראה עוד מעט, שני מושגים שקשורים למחירים. שני-- והאדמו"ר הזקן מופיע בהלכות שונות.

05:09 דובר 3 באיזה הלכות?

05:10 דובר 2 הלכות הונאה, והכל בהלכות משפט. הלכות הונאה והלכות הפקעת שערים. זה שני דינים שונים, אבל שניהם מתחברים לנו שאנחנו רוצים לבוא לקבוע מחירים. עכשיו, העניין של תמחור והמחרה זה בדיוק קשור להונאה והפקעת שערים. אני אנסה לעשות את זה קל. נראה לאט לאט שנבין את זה. דיברנו מקודם. אני אגיד עכשיו בקצרה.

05:31 דובר 3 בחנויות ודברים כאלה?

05:34 דובר 2 בוא נראה. כן, הכל קשור להכל. בוא נראה. תמחור.

05:37 דובר 3 בעסקיות של דירה זה גם נכלל בזה?

05:40 דובר 2 בעיקרון כן. בקרקעות כתוב הינו על קרקעות. השאלה בזה זה לכתחילה, דיעבד. אוקיי, אז בוא נראה ככה. תמחור. תמחור, אני מסכם ככה שנוכל לגשת עם זה הלאה. תמחור זה אומר הוצאות, ייצור, פרסום ושיווק. אגב, מופיע בגמרא גם את העניין של פרסום. יש שם מישהו שמכר חבית, כתוב שמה כרוזא איתא. יש שתי דעות מה זה, זו ההכרזה. בדיוק, גם ההוצאות של ההכרזה נכלל בהוצאות של הבן אדם. ובסוף, בסוף הוא בודק מה התוצאה, הוא בודק מה הכדאיות של המחיר עבורי, עבור ההוצאות שלי. זה ההגדרה של תמחור.

06:24 דובר 3 נו, מה, מה

06:27 דובר 2 המחרה. המחרה זה אומר מצב השוק. אני לא בודק את ההוצאות שלי, אני בודק את מצב השוק ובסוף אני קורא לזה מיקסום של המחיר. אני לא בודק מה הכדאיות עבורי ו עבור מה שהוצאתי, אלא איך אני יכול למקסם את הרווחים שלי. זה ההמחרה. עכשיו, איך זה קשור לפי חז"ל? פה קראתי את זה במילים שלנו שיהיה יותר קל להבין. הנושא של הונאה. הונאה זה אומר אל תטעה את השני במחיר, אל תטעה אותו במחיר. זאת אומרת, זה לא מעניין אותי כמה עלה לך, מה היו ההוצאות שלך. מעניין אותי מה המצב של השוק כרגע ואם אתה יוצא מהמצב של השוק, מוכר יותר יקר מהשוק ולא מגלה את זה לקונה, אם הוא יהודי, זה בעיה. למה? כי כתוב לא תונו איש את עמיתו. יהודי.

07:21 דובר 3 לא משהו כזה. יכול להגיד, "מה אתה-- אני רוצה כך וכך".

07:26 דובר 2 רוצה כך וכך.

07:27 דובר 3 מה הבעיה?

07:28 דובר 2 אוקיי, עכשיו.

07:29 דובר 3 תשיג מישהו אחר ש...

07:31 דובר 2 נכון. עכשיו, השאלה אם אתה מטעה אותו או לא מטעה אותו. ניתן דוגמה.

07:37 דובר 3 כמה אני הגדלתי בלמכור את המוצר הזה?

07:40 דובר 2 כן.

07:40 דובר 3 בזה הוא, שהוא לא הבין אותי או שאני העמקתי עליו בעשר אחוז.

07:44 דובר 2 אז בוא נראה. זהו, זהו. זה, זה-

07:45 דובר 3 יש לי חבר שיש לו חנות ששבוע שעבר הוא סיפר לי שעל התג מחיר של ה... היה לו על מוצר מסוים, זה היה תג מחיר באמת ישן. לפני, על התג מחיר כאלה דברים על הספקים שלו גם. הוא נתן את המחיר הזה אבל-

08:00 דובר 2 כן, בגלל החוק.

08:01 דובר 3 טבעי לא לתת.

08:01 דובר 2 בגלל החוק. זה חידוד, זה חידוד חשוב. יש, יש, יש, יש שני רמות איך אני מטעה בן אדם, אוקיי? יש רמה שהיא אסורה גם בגוי, שזה אומר, אני עכשיו מוכר את הספר הזה. אני אומר לו: "תשמע, הספר הזה הוא נמכר פה בכל, בכל החנויות, אתה תראה, הוא נמכר במאה שקל. אני במחיר מבצע שמונים אני מוכר לך". בפועל בחנויות זה נמכר בחמישים. זה הטעיה שנחשבת גזל והיא אסורה גם בגוי, זה ממש גונב. זה לא רק גניבת דעת, זה גניבת ממון.

08:37 דובר 4 חצי שקל.

08:37 דובר 2 כי זה שקל... זה מבוסס על שקל.

08:38 דובר 4 בסגנון הזה.

08:40 דובר 2 זה...

08:40 דובר 4 רוב המבצעים בישראל זה אותו דבר.

08:43 דובר 2 עכשיו, עכשיו יש אפשרות שנייה. יש אפשרות שנייה. עכשיו...

08:48 דובר 4 לא מקפחים את מה אחרים מוכרים. ואני אומר, אם הוא אמר-

08:51 דובר 2 כן, זה נכון. וגם זה וגם זה. אם אתה מגביר את המצב.

08:55 דובר 4 זה שלי.

08:56 דובר 2 נכון.

08:56 דובר 4 אם הוא אמר לאחר אם הוא אומר לך מבצע שלו זו לא שום בעיה.

08:59 דובר 2 נכון, אבל אם הוא מגביר, אם לפני המבצע הוא מרים את המחיר ואז עושה מבצע, אז זה גניבת דעת. זה לא הונאה, אבל זה גניבת דעת. עכשיו...

09:09 דובר 4 עושים לכופר של ההלכה, לפי מה שעושים גם בעייתי מאוד. תתאימו להלכה ותראו מה ההלכה אומרת. אל תתאימו את המעשים ל...

09:19 דובר 2 כן.

09:19 דובר 4 למה אתם אומרים ההלכה? תלמדו.

09:23 דובר 2 זה טוב, זה טוב לחדד את המציאות ל... איך אומרים? לעמת אותה עם ההלכה ואז רואים מה נוהגים טוב, מה לא.

09:31 דובר 4 אנחנו לא מתאים.

09:32 דובר 2 עכשיו רגע, בואו נבוא למקרה הבא שלכם. אוקיי, מקווה שזה עלה לאט לאט. עכשיו ככה, אני אעשה הקדמה קטנה. בן אדם מוכר משהו לאח שלו, אח שלו ממש. מוכר לו איזשהו פלאפון שבשוק אפשר למצוא אותו בחמש מאות שקל והוא מוכר לו זה חדש באריזה, מוכר לו את זה בשבע מאות שקל, ואחר כך אח שלו יגלה שאפשר למצוא את זה בחנויות בחמש מאות. איך הוא ירגיש?

10:00 דובר 4 גרוע מאוד.

10:01 דובר 2 הוא ירגיש שהוא רימה אותו. אה, אמרתי, אני אמרתי לך משהו? אמרתי לך שזה עולה... אני לוקח שבע מאות. לא, אתה אח שלי, זה לא מתאים. זה הרעיון פה. אל תנמיך את המיטב. התורה אומרת יש יהודי ויש גוי. עם גוי תעשה את כל דרכי המסחר שמקובלות והכל. עם יהודי מצפים ממך ליותר. כמו שאתה לא מלווה ליהודי בריבית, אפילו שזה דבר מקובל והכל. כתוב "הכה אחיך אימה ולא מלווה לו בריבית". גם בהונאה אני לא מונה אותו, אבל אני אומר את המחיר. עכשיו אני מוכר את הספר הזה. לא אמרתי לו שבחנויות זה עולה, זה עולה חמישים, זה עולה מאה. אני אומר לו, זה עולה שמונים. קחי, זה עולה שמונים. לא אמרנו שום דבר אחר. זה נקרא הונאה. למה? כי הוא, הוא מגיע לחנות, הוא לא עושה כל מוצר שהוא קונה עושה check up. הוא מגיע לחנות, הוא סומך עליך. הוא רואה שאתה יהודי שמכיר אותו, בטח אתה לא בלשוננו, עוקץ אותו. אוקיי?

10:56 דובר 4 אם אתה קונה את המחיר שלך.

10:58 דובר 2 בכל זאת, זה החידוש. בכל זאת, בגלל שאתה מוכר יותר ממחיר השוק ואתה יודע שהוא יכול להשיג את זה בכל שאר החנויות בחמישים, ואתה מוכר לו את זה.

11:07 דובר 4 אני יודע.

11:08 דובר 2 כן, אני יודע.

11:10 דובר 4 הוא לא יודע.

11:11 דובר 2 הוא לא יודע. אתה לא... אמרתי מקודם ש...

11:12 דובר 4 אם אתה יודע אז ברור.

11:13 דובר 2 אתה יודע ואתה מוכר לו ביקר.

11:15 דובר 4 כל מוצר יש לך מחיר שוק סתם.

11:16 דובר 2 או, וזה, זה הנקודה של היום. כמה שהיום זה מאוד קשה ליישם את הדיון של הונאה. עכשיו, אני... אז יש פחות משטושטות. עומר, ניגש לפרטים. בוא נעבור שנייה לנושא של הפקעת שערים ואחר כך נפרט יותר את הפרטים, נראה כמה שנספיק היום. אז דבר ראשון זה הטעיה במחיר, זה נקרא הונאה. איסור שני זה פיקוח על מוצרים חיוניים.

11:45 דובר 4 לחם ו...

11:45 דובר 2 תכף נראה מה נכלל בזה. לא רק כמו היום ככה בסיסי יותר מדי. אוכל נפש, כאן זה הנושא של הפקעת שערים. הפקעת שערים זה אומר ככה, פה אנחנו לא מסתכלים משהו. אנחנו אומרים לך כמה תרוויח. למשל, ניקח דוגמה של קמח. קמח בעיר הגדולה עולה עשר שקל לקילו. אתה עכשיו בוא נגיד אתה המוכר היחיד פה ביישוב, אתה בכפר. אין מצב שוק, אתה פה היחיד. עכשיו אתה יכול למכור. אתה לא, אין הונאה פה, אין שוק. עכשיו כמה אתה אמור להרוויח? אומרת הגמרא מסתכל, אל יסתכל יותר משטות. זאת אומרת, יש לך רווח של שישית מעל מה שאתה קנית, ופה כן מסתכלים על ההוצאות שלך.

12:39 דובר 5 לכל ה... עד שישית?

12:41 דובר 2 אוכל נפש.

12:42 דובר 5 אה?

12:43 דובר 2 אוכל נפש. תכף נראה מה הכוונה בזה. זה תלוי. האדמו"ר הזקן מחדש. הוא אומר שזה מלבר, מלגיו. מלבר שהוא חומש מלגיו. זאת אומרת עשרים אחוז.

12:56 דובר 5 עשרים אחוז שישית.

12:57 דובר 2 עשרים אחוז, זה השישית. זה לחידוש האדמו"ר הזקן. אני מדייק את זה מהגמרא.

13:00 דובר 5 מלבר, למשל מאה שקל עולה ומאה עשרים?

13:03 דובר 2 כן.

13:04 דובר 5 מאה עשרים, ולא מה? מה זה-

13:06 דובר 2 אם אני קניתי את זה במאה, אתה מוכר עד מאה עשרים, לא יותר.

13:10 דובר 5 מה זה מלבר? זה מלחוץ כאילו.

13:13 דובר 2 כן. זאת אומרת שאחרי שהוספתי את התוספת אני מחשב, אני מגיע לשישית.

13:18 דובר 5 מלגיו.

13:18 דובר 2 מלגיו זה היה שש עשרה נקודה שש, שש, שש, שש אחוז.

13:24 דובר 5 אז מה זה ירידה?

13:26 דובר 2 עכשיו לא מבחינה עיגול, זה מבחינת ה...

13:27 דובר 5 עוד עשרה.

13:28 דובר 2 עכשיו-

13:29 דובר 5 זה עשרים אחוז רווח.

13:36 דובר 2 פה אנחנו נכנסים לכיס שלו כביכול, ואומרים לו, "בכמה קנית את זה?" כולל כל ההוצאות שלך, הכל נכלל שמה. הוצאות כמו שאמרנו, הפרסום והכל, כל ההוצאות, תכלית והכל. תוסיף על זה רווח של שישית של עשרים אחוז, זה הגבול שאתה יכול להרוויח. ועשו את זה בשביל לשמור על השוק, שלא יהיה מ-- אה, מאכלים יעלו יקר.

13:58 דובר 5 זה לא אוכל.

13:59 דובר 2 בדיוק.

14:00 דובר 5 תופסים אותו, לא כמו חלב וביצים.

14:03 דובר 2 אז בוא נראה. עכשיו נעבור לכללים ואחר כך נגיע לאוסם ותנובה ולכל השאר. ההונאה. מה זה אומר הונאה? מה זה אומר להטעות מישהו? אז יש את הנושא גם כן של שישית, מה שאמרנו מקודם. פה כתוב ככה. פה כתוב שפחות משישית, מכרת פחות משישית, מחול ומחול. אין בזה בעיה, אבל לכתחילה ירא שמיים, האדמו"ר הזקן אומר לא ימכור אפילו בקצת יותר.

14:35 דובר 5 יותר משישית.

14:36 דובר 2 ממחיר השוק, קצת יותר ממחיר השוק, אבל שישית זה כבר אסור. אסור למכור בשישית יותר מהמחיר.

14:43 דובר 5 ואיך זה נקרא בבניינים?

14:45 דובר 2 יותר. בניין וקרקעות זה משהו אחר. יותר משישית, עברת את השישית כבר, זה כבר הקונה שהוא קנה ומכרת לו הרבה יותר יקר, הוא יכול לבוא ולהחזיר לך את זה. אני אבטל את ה-

14:57 דובר 5 ירא שמים לא ימכור. אסור להרוויח.

15:00 דובר 2 זהו, פה לוקחים, פה זה הנקודה. בהונאה זה לא קשור לכמה הוצאת, זה קשור למצב השוק, וזה אגב, כשהתחלתי ללמוד, אה, הונאה, ככה שאלתי, התיישבתי, הלכתי למישהו שלמד. אמרתי לו, "מה, כל אחד יכול להרוויח רק עד שישית?" הוא אומר לי, "כן, ומה לעשות, ככה זה ביהדות". אבל אחרי שמעמיקים בזה רואים לא זה הנקודה. אם-

15:22 דובר 5 לא, אבל אמרת שיכול פחות משישית.

15:25 דובר 2 נכון, נכון. מה זה אומר פחות משישית? מעל מחיר השוק. זאת אומרת-

15:29 דובר 5 מעל המחיר.

15:29 דובר 2 אני קניתי את הספר הזה מהיצרן בעשר שקל. מחיר השוק הוא חמישים, אני מוכר בחמישים. אני מרוויח פה הרבה יותר משישית, מרוויח ארבעים שקל. אין שום בעיה.

15:39 דובר 5 לא יותר מחמישים.

15:40 דובר 2 לא יותר מ-

15:41 דובר 5 זה מרוצה.

15:42 דובר 2 כן, לא יותר מהמחיר של השוק.

15:45 דובר 5 לא יותר משישית ממחיר השוק.

15:47 דובר 2 זהו, אז שישית ממחיר השוק זה כבר אסור. פחות משישית, האדמו"ר הזקן אומר ירא שמיים גם את זה לא יעשה. לכתחילה. דיעבד זה מחול, אבל לכתחילה שלא יעשה את זה.

15:59 דובר 5 וחמישים וחמש.

16:00 דובר 2 אז אם, עכשיו, עכשיו מה ששאלו פה. כל דבר.

16:06 דובר 5 אם זה, אם זה...

16:11 דובר 2 ומה? אוקיי. ייחודי, אז נדבר. נדבר על ייחודי. נדבר על ייחודי. עכשיו נדבר על, על השוק, על המחיר. מה שקורה היום זה לא כל כך כמו פעם. פעם בשוק זה היה כמו השוק של היום ממש, ככה היו מוכרים את הכל. בן אדם היה מגיע לשוק, המוכר הוא שומע שאצל השכן מוכרים בככה, זה מוכרים בככה. היה נוצר כל יום איזשהו מחיר פחות או יותר אחיד, ורואים את זה היום, איפה יש לנו שוק, למשל בשוק של הערבות. כל שנה, כל שנה זה מתייצב על איזשהו מחיר, תלוי כמה מוכרים יש. ברגע שיש קצת מוכרים הם ימכרו את זה. הם מתחילים-

16:55 דובר 5 זה שעה את המכה [?].

16:56 דובר 2 נכון, מתחילים בהתחלה ביקר, מתחילים שבע שקל, אוקיי? עכשיו, אם בהנחה שלא יבואו הרבה מוכרים של הערבות, המחיר יישאר ככה, כי הם רואים שהם לבד במגרש. אבל ברגע שהם מגיעים עוד ועוד ועוד ועוד, לאט לאט המחיר יורד כי הם שמים אותו מוריד ואותו מוריד ואותו מוריד, נוצר איזשהו מחיר. היום מה שקורה, החנויות זה לא בצורה של שוק. כל חנות בפני עצמה. לך עכשיו תבדוק, המחיר לא כל כך מהר מגיעים. נכון. עכשיו, מה שכן, אז תראה עכשיו תלוי גם באיזה מוצרים, מוצרים של אוכל או מוצרים יותר פחות תדירים כמו בגדים, כמו מוצרי חשמל.

17:35 דובר 5 יש חוק בישראל שכל חנות שמגדלת הון גדול מדי צריך לדעת על מה כל...

17:43 דובר 2 מה המחירים שלה.

17:43 דובר 5 כן, יש את התקנות של ה-

17:45 דובר 2 נכון, נכון, אפשר, נכון, אבל בפועל בן אדם נורמלי הוא לא כל הזמן בודק, הוא נכנס לחנות. כן, לפעמים נכון. לפעמים כן. יש את הזאפ, הוא בודק את המחיר בזאפ, הוא רואה את הפ-- פחות או יותר את הקרקע. עכשיו מה שקורה שהיום במוצרי חשמל למשל יש טווח מחירים. אין מחיר מדויק, יש טווח. ועכשיו השאלה מאיפה אני מחשב את השישית הזה, מהלמעלה, מלמטה? זה נושא, לא תמצאו איזה מישהו שייתן לכם תשובה ככה ברורה וחותכת איך זה עובד היום. קח מוצר מסוים, קח מכונת כביסה בדגם מסוים. כל חנות היא עולה במחיר שונה.

18:23 דובר 5 בסדר, אז אתה עולה בדגם יותר יקר, אתה יצאת.

18:26 דובר 2 המוכר-- לא, אני אומר המוכר, עכשיו המוכר רוצה למכור והוא לא רוצה לעבור על ייצור הונאה. איזה מחיר הוא רוצה? אז עכשיו, מקווה שרואים פה טוב. יש פה, אולי כדאי לך לכבות את האור כי עכשיו זה קצת-

18:42 דובר 5 רואים בסדר.

18:53 דובר 2 שימו לב, באמצע יש את המחיר, בהנחה שיש מחיר מדויק כמו פעם. מחיר מדויק. אז יש מעליו את השישית. אוקיי? שמישהו קובע את המחיר, מעל זה זה כבר ביטול מכר. אם הוא עבר את הגבול, כבר הקונה יכול לבטל את המכר. אותו דבר גם מתחת אגב, אם מישהו קונה ממישהו מוצר, למשל ביד שנייה, והוא יודע שה-- יד שנייה זה פחות, יד שנייה זה שוק שבקושי יש מחירים ברורים, אבל הוא מוכר משהו חדש. מישהו קנה והוא לא יודע בכמה הוא קנה, הוא לא זוכר. אתה קונה, אתה יודע שהוא מוכר לך בזול מדי, גם כן מצווה עליך להגיד לו שזה מדי זול, גם כן יש אותו דבר מתחת המחיר, את השישית ואת הפחות מהשישית.

19:36 דובר 5 לא תגר טועה?

19:37 דובר 2 גם תגר טועה.

19:38 דובר 5 גם תגר טועה?

19:38 דובר 2 גם תגר טועה, כן. כתוב שאפילו בתגר, אפילו בתגר שבדרך כלל יודע מחירים, אם הוא טעה הוא יכול להגיד שהוא טעה והוא מכר מדי נמוך, לבטל את המכר.

19:49 דובר 5 מישהו שפתאום נותן לך טעות ככה, זה לא אוקיי עם הטיסות לאמריקה וזה, זה בגלל הטעות?

19:56 דובר 2 בגדול לפי ההלכה טעות כזאת, אם רואים שזה היה טעות, אם זה ברור לכולם שזה היה טעות, זה חוזר. אבל אצל גוי, אצל גוי זה משהו אחר. טעות הגוי מותרת. אצל יהודי זה פשוט, אתה צריך להגיד לו, "טעית". אתה מגיע לחנות, אתה רואה. אגב, יש את החוק הזה שאם שמו, כמו שאמרנו מקודם, שמו תווית עם מחיר נמוך, אז הוא חייב למכור במחיר הנמוך. זה חוק, נכון. לפי ההלכה זה לא נכון. לפי ההלכה זה טעות. אמורים למכור במחיר הרגיל. אלא מה? זה לא גניבה אם אתה באמת, אה, הולך לפי החוק, כי הוא, כשהוא פתח את החנות והכול, הוא לוקח בחשבון את החוק, אבל זה סוג-- דין המכות [?], אני לא יודע, זה עד כמה אומרים. זה סוג של מנהג המדינה. אבל עדיין, אם האדם עושה את זה באונס ומן הראוי כן להגיד לו, מן הראוי לא לנצל את הפירצה הזאת. זה דומה לעוד מקרים כמו אבדה. דיברנו על אבדה, שאדם מכר, התייאש, אבל בכל זאת לפנים משורת הדין תחזיר. למה? הוא מכר את זה באונס. גם פה הוא מוכר בגלל שזה השוק, אבל הוא לא-- זה, הוא טעה, הוא מסכן. בפשטות יש מקום. אני לא אומר עכשיו שזה חובה, אבל פשוט יש מקום לא, להודיע לו את זה.

21:16 דובר 6 מה עם המדינות?

21:18 דובר 2 בוא נראה. אנחנו לא, לא נתרחב יותר מדי. נלך לפי מה שאנחנו רואים פה. אז עכשיו, מה קורה היום? שהמחיר קצת, יש לו טווח. הוא לא כזה קטן, הוא לא ברור. יש טווח. האם אני מודד את השישית מהקצה של המחיר למעלה ולמטה? אז זה פשוט לא. מה כן עושים? וזה עכשיו אני אומר לכם, זה משהו שראיתי במישהו מזמננו, שהוא פתח, הוא ב-- יש את ספר ערוך השולחן, שערוך השולחן אומר איזשהו יסוד, ועל היסוד הזה הוא בונה את התיאוריה שלו ויוצא מאוד יפה. אז אני אומר את זה. זה לא שזה בטוח מאה אחוז שזה ההלכה, אבל זה מסדר את העניינים מאוד יפה. הוא אומר ככה. הוא אומר: "יש מחיר בסוף לכל מוצר". אם אתה תלך לשמאי, למשל, צריכים לפרק איזה חברה. שותפים מפרקים איזו חברה ועכשיו מחלקים את כל המוצרים ביניהם. מה הם עושים? יביאו שמאי. השמאי בסוף ימצא מחיר לכל דבר לפי הכללים של השמאות. מחיר לזה, מחיר לזה, מחיר לזה. יש מחיר בעיקרון לכל דבר. אלא מה? לפעמים השוק מוכר יותר מהמחיר או פחות מהמחיר. אז הוא אומר ככה: "כל עוד אתה בטווח של השוק, הכול בסדר". יכול להיות שאפילו המחיר כל כך גדל שהוא עבר את ה-- הטווח כל כך גדל שהוא עבר את השישית מלמעלה, עבר את השישית מלמטה, ממש טווח גדול. אבל כל עוד יש חנויות שמוכרות ככה, אתה בתוך הטווח, אז זה בסדר. אבל ברגע שאתה יצאת משם, אני כבר לא יכול עכשיו לחשב לך עוד שישית מעל הטווח. כל הטווח הזה זה היה הגדלה של המחיר. אני מחשב לך לפי המחיר האמיתי, לפי האמצע. מהאמצע אני אחשב שישית. ולכן יכול

23:09 דובר 2 להיות, שימו לב, כאן למשל, המחיר, הטווח של המחירים גדל, אבל השישית לא יהיה-- ברגע שהוא יעבור את השישית מהאמצע, הוא כבר עבר את השישית. וכאן המחיר גדל כל כך הרבה, כל הטווח. אז ברגע שהוא רק יצא טיפה מהטווח, הוא כבר עבר את השישית. זה מה שיצא לכאורה. אוקיי, עכשיו יש פה את ההיתרים. אני לא יותר מדי אדגיש את זה. במקרה שבן אדם מודיע על בן אדם בדיוק מה המחיר האמיתי, אז זה מותר. הוא אומר, "תשמע, אני מוכר את זה עשר שקל יותר ממחיר השוק. אתה רוצה תקנה, אתה לא רוצה אל תקנה". ומישהו שאל מקודם. זה בסדר, אבל הוא לא מטעה אותו. הוא אומר לו, "זה יותר ממחיר השוק". הוא לא רק אומר לו, "זה יקר". לא מספיק להגיד זה יקר. אתה אומר לו, "זה יקר", אז הוא חושב בשקל, הוא לא יודע בכמה. אתה אומר לו, "תשמע, מחיר השוק עשרים שקל פחות, אבל ככה אני מוכר". זה מותר. או אפשרות שנייה-

24:05 דובר 6 זה לא חובה.

24:06 דובר 2 נכון, נכון, אבל תכף נראה. תכף, תכף נראה מתי. עכשיו מה שאתה אומר זה האפשרות הבאה, שהוא אומר לו: "לא מעניין אותי מחיר השוק. אני כבר יודע מה מחיר השוק. אני לא מספר לך את מחיר השוק. בוא נתעלם מזה שנינו. אני אומר לך בכמה קניתי. אני רוצה להרוויח את הרווח שלי. אני קניתי את זה בחמישים, אני רוצה להרוויח שלושים. אתה מסכים?" זה נקרא נושא ונותן בהונאה. באמונה, סליחה, לא בהונאה, באמונה. שהוא אומר לו בעצם כמה קניתי, כמה אני מוכר.

24:40 דובר 6 וגם זה יכול לעבוד.

24:42 דובר 2 וזה לא אכפת לי בכמה תעבור. תעבור בכמה שאתה רוצה, אבל אני יודע. אוקיי, אני לא, לא, לא ארחיב בדברים האחרים. עכשיו נעבור לנושא של הפקעת שערים שדיברנו מקודם ואחר כך נחבר את שניהם ביחד, נראה מה המציאות שלנו היום. הפקעת שערים. יש פה ככה: פערי תיווך. אולי נרחיב את זה בכל שקופית לבד. פערי תיווך. זאת אומרת כמה בן אדם יכול להרוויח בתיווך שלו. אז כאן מה שאמרנו עשרים אחוז ממחיר הקנייה. על מה זה הולך? כל המאכלים והמשקאות, אבל פירוש חיי נפש ופה אני מתכנן טיפה להרחיב בזה. הרמב"ם כותב את ההלכה הזאת והוא כותב ככה. הוא כותב: "יין, שמן וסולת" זה דברים שיש בהם חיי נפש ואותם לא להרוויח עליהם יותר מעשרים אחוז. אבל הוא אומר, "קושט ולבונה", שזה דברים של, אה, ריח, של בשמים. זה אפשר כמה שרוצים.

25:46 דובר 6 זה מים.

25:48 דובר 2 כן, זה להנאה, זה לא אוכל נפש. עכשיו, מה עם כל הדברים שבאמצע? יש דברים שאמצע. זה לא יין, שמן וסולת, אבל זה גם לא ריח. כל הדברים באמצע.

25:57 דובר 6 זה אוכל נפש.

26:00 דובר 2 זהו. אז הבית יוסף, הבית יוסף הבין ככה. בית יוסף אומר כל מה שאוכל זה יש את ההגבלה הזאתי. כל מה שלא אוכל, אין את ההגבלה. ככה הוא הבין ברמב"ם. אבל המגיד משנה הבין בצורה אחרת. הוא אומר יש דברים שהם אוכל נפש שזה בסיסי ויש דברים שזה כבר-

26:21 דובר 6 מותרות.

26:21 דובר 2 מותרות. אפילו לא רק מותרות, הוא אומר דוגמה תבלין, כמון, פלפלים או כל מיני דברים כאלה. זה כבר אפשר להרוויח כמה שרוצים. אוקיי. עכשיו בא האדמו"ר הזקן ועושה משהו כזה באמצע, עושה סוג של איזה הכרעה, והוא אומר ככה. הוא אומר: "יין, שמן וסולת עשרים אחוז הגבלה. קושט ולבונה, דברים של ריח, דברים של לא אוכל נפש וזה כמה שאתה רוצה. דברים שהם מכשירי אוכל נפש, כמו תבלינים וכאלה דברים, עד הכפל."

26:52 דובר 6 עד?

26:52 דובר 2 עד כפול, עד מאה אחוז.

26:54 דובר 6 עד מאה.

26:55 דובר 2 כן. ככה הוא אומר. לא משנה איך הוא הגיע לזה, ככה הוא אומר. עכשיו, בימינו. מדברים עכשיו על אסם ותנובה וכל זה. עכשיו ניקח דוגמה שרוצים עכשיו לייקר איזה מוצר. תמיד צריכים להסתכל גם על הנושא של הונאה וגם על הנושא של הפקעת שערים.

27:15 דובר 6 ולפי זה כולם, אה, רמאים וכולם מפריעים.

27:18 דובר 2 בוא נראה לאט לאט. בנושא של הונאה. הנושא של הונאה, אחר כך לפרטים אבל יש פה עוד פרטים. אני רוצה קודם כל שלא בסוף נישאר בלי הפרקטיקה בסוף. נעבור לפרקטיקה, יישאר זמן נוסיף עוד פרטים, נרחיב יותר. נתחיל עם הונאה. ההונאה זה אומר אל תטעה אותו ממחיר השוק. זה אומר שצריך להיות מחיר שוק. עכשיו בוא נדבר רגע על יצרן. יצרן כמו שאמרנו מקודם, מייצר איזושהי תרופה ייחודית שאין אותה בשוק.

27:51 דובר 6 תרופה?

27:51 דובר 2 תרופה ייחודית.

27:53 דובר 6 משהו...

27:53 דובר 2 אין. לא משנה. לא משנה. זה אגב, זה לא משנה דווקא מציל חיים או לא. הנושא שהוא משהו שהוא ייחודי. אין לו מחיר שוק. אני בעצם לבד פה. זה כמו אותו מוכר שהוא נמצא בכפר לבד. אז לכאורה הוא קובע את המחיר.

28:10 דובר 6 הוא מייצר שוק.

28:11 דובר 2 נכון. עכשיו, האם חלים עליו דיני הונאה או לא? אז אם זה אוכל נפש, הפקעת שערים יהיה חל עליו. הפקעת שערים זה אומר שלכאורה תרופה זה יהיה בכלל אוכל נפש, למרות שזה לא כתוב פה, אבל לכאורה זה סוג של כל שכן, חיי נפש ממש. אתה לוקח הפקעת שערים, הוא יצא לבדוק כמה זה עלה לו, כל ההוצאות, המחקרים והכל וזה כמה עלה לו, כמה הוא רוצה פחות או יותר למכור ולכסות את ההוצאות ועל זה יוסיף את העשרים אחוז. זה הפקעת שערים. אבל אם זה לא תרופה, אם זה לא אוכל, אם זה מוצר אחר לגמרי.

28:46 דובר 6 פלאפון.

28:47 דובר 2 פלאפון. אין לזה, אין הפקעת שערים בכלל. עוברים לנושא של הונאה. מה עושים בהונאה? אני פה לבד. פה יש מחלוקת, הבית יוסף והרמ"א. עכשיו זה לא מופיע בשולחן ערוך, זה מה שמעניין. מופיע רק בבית יוסף. בית יוסף זה חיבור שהבית יוסף כתב על הטור, ששם הוא מרחיב יותר וכל המקורות וכל הדברים האלה, אבל שם הוא פחות פוסק הלכה, ובשולחן ערוך מביא את הפסקי הלכה. אז המחלוקת הזאת מופיעה שמה. הבית יוסף אומר: "אין מחיר שוק, אין הונאה". ככה בית יוסף אומר.

29:23 דובר 6 הוא יכול להרוויח כמה שהוא רוצה.

29:25 דובר 2 כמה שהוא רוצה. ככה הבית יוסף אומר. הרמ"א זה בחיבור שלו, שדרכי משה, וגם עוד כמה פוסקים. כן. חוץ-- רגע, אם אוכל נפש, אם אוכל נפש אז זה... עכשיו.

29:38 דובר 6 אם זה לא אוכל נפש?

29:40 דובר 2 זהו. זה מאוד קשה עכשיו להחליט. בפשטות זה כמו תבלין. כדאי מה יהיה כמו תבלין, פשטות. עכשיו, זה מאוד קשה עכשיו להחליט כל דבר. אמרת מקודם קוטג' וגבינה ודברים כאלה. בפשטות זה כן אוכל נפש. פשטות.

29:57 דובר 6 מאכלים או לא.

29:59 דובר 2 מעדנים [?].

30:01 דובר 6 שוקולד, שוקולד.

30:05 דובר 2 עכשיו עוד משהו שלא אמרתי בנוגע הפקעת שערים שזה מאוד מאוד חשוב וזה נוגע למעשה מאוד. הפקעת שערים זה משהו שהוא מוטל הן על היחיד בעיקרון, לשמור על תיקון השערים, והן על בית דין שיפקחו על השערים שכולם יעמדו בזה וככה השערים יישמרו. מה קורה אבל אם השוק כבר פרוץ? אין בית דין, לא מפקחים, כמו היום. עכשיו, האם אחד צריך להיות אני, אני הצדיק היחיד בסדום, כולם מרוויחים כמה שהם רוצים ואני זה שישמור על המחירים. אומר האדמו"ר הזקן שהוא לא חייב.

30:37 דובר 6 וואו.

30:38 דובר 2 הוא אומר ככה, הוא אומר, "וכל זה כשראשי הקהל משגיחים על השערים וכולי. אבל אם אין משגיחים על זה וכל אחד מוכר ומשתכיר כמו שירצה, אף הירא את דבר השם, אין צריך למכור לבדו בזול יותר מכל המוכרים, בין שהם ישראל בין שהם נוכרים. אבל", ופה נוגע לעליית מחירים, "ומכל מקום, לא ימכור ביוקר יותר מהם, אלא הדרך שנתבאר".

31:05 דובר 6 כל רגע נהיה מישהו.

31:08 דובר 2 איך? אז זאת אומרת ככה, אתה לא צריך להיות צדיק ולמכור בזול יותר מכולם. תמכור כמו כולם, אבל תהיה כ-- זאת אומרת, יצא לפי זה שאם עכשיו בוא נגיד תנובה מוכרת גבינה. עכשיו גבינה זה לא מוצר ייחודי. גבינה, יש גבינה של תנובה, של זה, יש כמה חברות. עכשיו, אם כל החברות כבר מוכרים יקר, אז תנובה גם מוכרת יקר. אבל אם יש עכשיו מחיר והיא הראשונה שרוצה לעלות, זה בעצם אוכל נפש. אם זה אוכל נפש, בוא נבדוק כמה את מרוויחה. אל תעלי סתם. נבדוק כמה הוצאות, עד עשרים אחוז אסור לעלות יותר, וזה יוצא אפילו בימינו.

31:47 דובר 6 זה ההוצאה. אנחנו נעשות פנאי כזה עם ה...

31:54 דובר 2 מה, בפועל?

32:00 דובר 6 תשעים אחוז מהמוצרים במשפטים האלה זה ממש חרא בלי בית [?]. זה לא משנה מה כתוב. זה בסך הכל האחראי שמשוללת מכל המשרות [?]. אם זה עשרים אם זה לא משנה.

32:10 דובר 2 אם ה-

32:12 דובר 6 זה אותה תחרות בינה לבין עצמה.

32:14 דובר 2 אם ב-- אם הוא לבד, אם הוא משוק לבד, בוא נגיד, כן? אז ודאי שהוא יצטרך לעשות, לשמור על הדברים האלה.

32:24 דובר 6 אפשר למתוח שוק.

32:25 דובר 2 כן, יש קרטל, יש כל מיני, יש גם סיכומים שמסכמים ביניהם לעלות.

32:30 דובר 6 עכשיו בזמן האחרון התחילו לעשות איזה תביעו מה היו הרווחים במשך שנה, שנתיים האחרונות כדי לדעת באיזה כיוון זה.

32:40 דובר 2 כן.

32:40 דובר 6 כל החברות הגדולות האלה.

32:42 דובר 2 אוקיי. עכשיו נחזור רגע להונאה ונסגור את הסיפור עם המוצר הזה. יש למישהו מוצר ייחודי. כן? דיברנו על מוצר, יש מוצר לא ייחודי, מוצר ייחודי. יש לו מוצר ייחודי. פה מחלוקת הבית יוסף והדרכי משה, הרמ"א. האם שייך בו הל הונאה בזה או לא? לפי הבית יוסף אין הונאה, זה מוצר ייחודי, אין הונאה. אם זה אוכל נפש יהיה קשור להפקעת שערים. אם זה לא אוכל נפש, תמכור חופשי בכמה שאתה רוצה. לפי הרמ"א גם בזה יש מחיר. מה המחיר? שומה. שמאי. תביא מישהו שמאי למרות שיש לך מוצר ייחודי. ניקח דוגמה, שקדי מרק. אוקיי? שקדי מרק, אני לא יודע בדיוק, של אסם ושל אחרים, בוא נגיד ששקדי מרק של אסם זה משהו שהוא... אנשים מוכנים לשלם עליו יותר כי זה משהו באמת הרבה יותר טעים. אבל עדיין, אם של המתחרים עולה חמש שקל ושל אסם זה יותר טעים, הם לא ישלמו על זה חמישים שקל. אז נכון שאתה ייחודי, אז יש איזה, איזה היגיון כמה המחיר של זה אמיתי. איך? כן. עכשיו, הייצור, ההוצאות שלהם מעניינות אותי רק בקשר לאוכל נפש. אבל בוא נגיד שיצאתי מאוכל נפש. בוא נגיד ששקדי מרק זה לא אוכל נפש, זה תבלין. אפשר להרוויח.

34:01 דובר 6 תרופה ייחודית.

34:02 דובר 2 כן.

34:03 דובר 6 זה לא אוכל נפש.

34:06 דובר 2 זהו, אז אמרתי שלכאורה פה כתוב על מאכלים שהם חיי נפש.

34:10 דובר 6 אז כן, זה כן מותר למכור את זה ב...

34:13 דובר 2 אז לכאורה ש-- לכאורה תרופה שמצילה חיים היא תהיה לא גרה עם מאכלים, ואז כן יצטרכו אולי לשמור על הפקעת שערים. עכשיו, הפקעת שערים זה הגבלה על הרווחים מההוצאות שלך. מה אתה רוצה להגיד?

34:28 דובר 6 גניבת דעת היא תעלומה [?], כי הרי חוש הטעם זה ה...

34:33 דובר 2 נכון.

34:33 דובר 6 זה הדיבור המכריע.

34:36 דובר 2 כן, זה כמו, זה משהו מיוחד.

34:37 דובר 6 גם אם ישאלו אותי בכמה אני...

34:40 דובר 2 אוקיי, עכשיו, גם אם זה מיוחד, יש את מה שאתה, הרמ"א אומר. הרמ"א אומר תביא שמאי שיבדוק המיוחדות שלך כמה היא שווה. זה לא משהו מיוחד אז אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. יש איזשהו שומה, יש איזושהי הערכה לכמה אתה יכול, ואם אתה מוכר ביותר אתה מטעה את האנשים. אלא, אלא מה?

35:00 דובר 6 בארץ ישראל לא מוכרים כל שום מאה סף [?]. אין שום ריבית על כלום.

35:05 דובר 2 אז זהו, אנחנו לכן מחכים לביאת משיח. יש הרבה דברים ש-שצריכים שיהיה.

35:09 דובר 6 לא כלום.

35:10 דובר 2 בזמנם.

35:12 דובר 6 יוקר ימיר.

35:13 דובר 2 אה, זהו, זה חלק. זה עוזר להביא את המשיח. גם כתוב שאם כל הדור חייב אז משיח מגיע. כל אחד שעושה עבירות הוא... אז, אז בעצם יוצא שדבר שהוא ייחודי, יש לו מחיר לפי, לפי הרמ"א יש לו מחיר. אם אתה רוצה להעלות מחיר, עכשיו בוא נניח עכשיו אסם רוצה להעלות מחיר. מה היא עושה? אז אם מה שהם עושים היום, אם מודיעה, מודיעה לכולם שהיא מעלה את המחיר, בואו תגידו אתם לגבי הונאה, האם זה עוזר? לגבי הפקעת שערים, האם זה עוזר? לגבי הונאה, מה זה הונאה? זה מטעה, אתה מטעה את הציבור. אז אם אתה מודיע שעכשיו אני מעלה מחירים, עד עכשיו זה היה ככה. אני מעלה את המחיר, אז הציבור יודע. מבחינת היצרן, מבחינת היצרן.

36:03 דובר 6 יש תקלה שונה ב...

36:05 דובר 2 אוקיי, זה נכון, זה גניבת דעת, זה הטעיה. אה נכון, זה מה שאני אומר. נכון, הם כותבים. נכון. אם הם לא, נכון. אם עושים את זה בלי לכתוב זה הטעיה.

36:15 דובר 6 אריזה חדשה, כותבים עליהם את הכמות וגם לא.

36:19 דובר 2 נכון, הם כותבים כמות חדשה לפעמים. לא, אבל נראה לי שהם כותבים מתחת. הם צריכים איזו תקופה מסוימת לכתוב זה במקום זה. יש איזה משהו לפי החוק.

36:28 דובר 6 צריך לדעת לא לשנות את הכמות. כמות חדשה.

36:34 דובר 2 לכן בחוק הם נכנסים-

36:35 דובר 6 משחקי מילים.

36:36 דובר 2 בחוק לפעמים אומרים לך באיזה גודל גופן צריך לכתוב את זה. הם יודעים את כל המשחקים האלה.

36:41 דובר 6 כל המשחקים מכירים. כמו עורכי דין, אבל יש להם כלים.

36:46 דובר 2 עכשיו כש-

36:47 דובר 6 לא צודקים, אבל לא-

36:48 דובר 2 כשהיצרן, כשהיצרן מודיע, כשהוא מודיע על העלאת מחיר, אין בעיה של הונאה כי הוא לא מטעה אותך, הוא הודיע. היצרן. כן? עכשיו, ב-- בהפקעת שערים אני לא אמרתי הודעת, לא הודעת. הפקעת שערים זה אומר אל ת-אל תעלה את השערים. אם אתה עכשיו, הרווח שלך הוא עשרים אחוז, אל תעלה יותר מזה. אז לא עוזר להודיע. אז יש שמי ששואל האם אסם שהיא מודיעה שהיא מעלה, האם זה בסדר או לא? אז תלוי מה היא מוכרת. אם היא מוכרת עכשיו מוצר שהוא מוגדר כאוכל נפש, אז זה לא יעזור כל ההודעות שהיא מודיעה. היא צריכה, צריך מישהו לבדוק או שהיא עצמה לבדוק אם היא מוכרת עשרים אחוז או יותר. אם זה יותר מעשרים אחוז אסור לה לעלות. אבל אם זה, אם זה לא אוכל נפש אז ההודעה תעזור. עכשיו זה לגבי היצרן. עכשיו לגבי הרשת, כשמגיע הלקוח לרשת, אז השאלה עד כמה הוא יכול לסמוך על זה שאסם פרסמה שמה? אבל בוא נגיד שמישהו רוצה לעלות מחיר לבד. רשת אחת רוצה לעלות מחיר לבד, בעצמה. אז לכאורה אם כולם מוכרים מחיר מסוים והיא רוצה להעלות את המחיר, היא תיצר לכתוב שמה, "מחיר עלה בשתי שקל". עכשיו, אם למשל ההיצע בשוק, בוא ניקח מו-מוצרי חשמל. היה עיכובים בסחורות והכול, ההיצע בשוק ירד, הביקוש עלה ועכשיו המחירים אמורים לעלות. איך הם יעלו? הרי יש דיני הונאה. איך המחירים יעלו? הראשונים שיעשו או שיעשו שלא כדין, הראשונים שיקראו שלא כדין ויעלו ולאט לאט ייווצר מחיר חדש. זה אפשרות אחת. אפשרות שנייה, בוא נגיד שכולם צדיקים, אז הראשונים שיעלו הם יודיעו. הם יודיעו, "אני העליתי את המחיר וככה, העליתי את המחיר ככה". הם יודיעו

38:34 דובר 2 את זה או בשלט או בפה, אבל לאט לאט כולם יודיעו ויודיעו ויודיעו והמחיר יעלה.

38:40 דובר 6 הפקעת שערים אסורה גם.

38:41 דובר 2 הפקעת שערים זה לא עוזר, ובעצם לכן ככה זה שומר על השוק שהמחיר תמיד יישאר ככה. שאלות? יש למישהו?

38:51 דובר 6 באמת, מה זה נקרא מוצר...

38:54 דובר 2 פעע[?] קסטם?

38:55 דובר 6 כן.

38:56 דובר 2 אז זה בפשטות, מה, מה זה המילה קסטם? זה התאמה אישית. יש פה איזה משהו שהוא... היום זה ככה. היום זה ייחודי.

39:05 דובר 6 זה מוצר בסיסי כשאתה-

39:07 דובר 2 אז פה, פה יהיה את מה שהרמ"א אומר, סוג של הערכה כמה זה שווה בשוק.

39:13 דובר 6 בשוק השחור.

39:14 דובר 2 עכשיו הפקעת שערים לא קשור לפה, זה לא אוכל, ולכן יכול להיות שהם יקנו את זה בהודו במאה שקל, ימכרו את זה פה בחמשת אלפים שקל, זה לא מפריע לי. מפריע לי מה מחיר השוק. ברגע שהשוק לצערנו עלה, אז כולם יכולים למכור את זה במחיר שזה עלה. אתה רוצה שהשוק ירד? תביא כמה אנשים שיורידו את השוק, ככה השוק ירד ואין לך מה לעשות נגד זה, כי אתה לא מטעה פה אף אחד כי זה עכשיו המחיר בשוק.

39:41 דובר 6 לפי מה נקבע את המחיר?

39:43 דובר 2 לפי מה שמקובל לקחת. עכשיו המחיר, וצריך להדגיש את זה, כתוב: "אין לך אלא מקומו ושעתו". אתה לא יכול להגיד ברחובות זה עולה ככה, שם זה עולה ככה. לכל מקום יש את המחירים שלו.

39:59 דובר 6 אז גם בשכירות?

40:01 דובר 2 שכירות.

40:01 דובר 6 זה הגיוני. זה הגיוני.

40:04 דובר 2 הכול הגיוני. כל מה שכתוב בהלכה, הכול הגיוני. חלק גם גזירת הכתוב. עכשיו לגבי דירות.

40:10 דובר 6 כן, מה עם דירות?

40:11 דובר 2 לגבי דירות, כן, שכירות ומכירה. באופן כללי אין הונאה לקרקעות. למה? כי כל בן אדם זה חשוב לו יותר, הוא רוצה קרבה לבית והכול. אבל עדיין הרמב"ן על התורה כותב שאין הונאה לקרקעות הפירוש הוא לאחר מעשה. אחרי שמכרת אז אף אחד לא יכול לבוא אליך בטענות ולבקש החזר או לבקש לבטל. עד כדי כפל, אגב, עד כדי כפל. יש שמוכר יותר מכפל אז כן יש הונאה. עכשיו, אבל אומר הרמב"ן לכתחילה גם בקרקעות יש הונאה, ולכן בן אדם שמשכיר דירה או מוכר דירה, הוא צריך להכיר פחות או יותר את הטווח מחירים ואסור לו לכתחילה, לפי הרמב"ן אסור לו לצאת מהטווח למכור ביותר. עכשיו, זה, זה קצת קשה להגיד את זה, כי הרבה פעמים כמו שדיברנו על מוצר ייחודי, כן? יש לי בבית, שיפצתי ויש שם משהו מיוחד, בית ששווה הרבה יותר. הקונה שמגיע רוצה לשלם על זה הרבה יותר. פה ייכנס המושג של שמאי. עכשיו, לא השמאים של היום. השמאים של היום, בדרך כלל כשאדם שקונה משהו אחר כך הולך לעשות משכנתא, השמאים בדרך כלל מעריך את זה פחות מהמחיר של השוק. שמאים, הם יש להם מחיר יותר ריאלי. צריך שמאי שכן יתחשב במחיר השוק. אז בוא נגיד דירת ארבעה חדרים עולה איקס מחיר ואתה חושב שלך היא יותר טובה כי יש בה מיזוג מיוחד, לא יודע מה יש בה, כל מיני דברים כאלה. אז השמאי יסתכל ויגיד לך, "אתה יכול לעלות בכך וכך". אוקיי? השאלה עד כמה צריך. לכאורה בן אדם גם יכול לבד, אם כל עוד שהוא חושב שזה הוגן, אבל לא לבוא ולהגיד, "אני יכול לבקש יותר, אני מבקש יותר". זה לכאורה אסור אלא אם כן הוא

41:59 דובר 2 מודיע. ותודיע, תנסה להודיע, זה לא יעבור. אז לסיכום, מה שצריך לשבת לנו בראש: אסור להטעות בן אדם במחיר, מהמחיר של השוק בכל דבר. לא משנה איזה מוצר, אסור להטעות אותו. אם אתה מודיע אז אין בעיה. אסור להעלות מחירים בנושא של אוכל נפש, ופה לא עוזר להודיע ולא עוזר שום דבר. אוכל נפש - אסור לך להרוויח יותר מעשרים אחוז, אבל אם כולם מוכרים יקר אתה יכול לעלות עד אליהם אבל לא יותר. לכן חברה שמייקרת את המוצרים עם אוכל נפש אז תהיה בעיה אם היא מייקרת יותר מעשרים אחוז רווחים.