מעלת חבישת הפאה -הרב שאול סילם שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום, נלמד היום בעזרת השם בנושא חבישת פאה נוכרית. השיעור יחולק לשלושה עשר חלקים. דווקא לא נתחיל בבסיס, בדברים היותר, אה, עיוניים, אלא בדברים כלליים וקלילים, ולאחר מכן אנחנו בעזרת השם עם הזמן, אה, ננסה לצלול לעומק הסוגיה. ה-חלק הראשון זה מבוא, כמה זהירות וכמה דברים כלליים. יש ב-ב-בנושא הזה של חבישת הפאה הנוכרית תופעה מאוד, מאוד מוזרה. הרי יש הרבה מחלוקות בישראל ורגילים לדעות שונות, ומשום מה בנושא הזה יש איזו קנאות מאוד, מאוד גדולה, ודווקא פה אנחנו, אה, נוטים לשכוח את מה שאומרים לנו חז"ל ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" או מה שאנחנו למדנו פון דער קידושין ש"האב ובנו שלומדים והרב ותלמידו שעוסקים בתורה", אה, אז בהתחלה הכול מתחיל באיזו מריבה, אבל אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה. ואנחנו לומדים את זה מ"את והב בסופה, אל תקרא בסופה אלא בסופה". זאת אומרת, אה, אה, אה, אה, אה-התורה בסופו של דבר אמורה, אה, להביא לידי שלום, ובמקרה הזה דווקא העניין הוא מאוד, מאוד, אה, מתועך ויש פשקווילים ודברים, עלונים, עניינים, מלחמות משום מה, ואולי באמת העניין הזה, אה, צריך לעורר אותנו שכנראה שיש-- אם יש כל כך הרבה עיכובים בעניין הזה של, אה, הדרישה של הרבי ל-ל-לפאה נוכרית, כנראה שיש בזה דבר מאוד, מאוד עקרוני. אה, זה מזכיר קצת את ההתנגדות ב-ב-בתחילת, אה, תקופת החסידות. א-א-אז, אה, זהו, זה הקדמה חשובה. א-א-עניין שני. פה אנחנו לא ננסה להביא באמת את הדעות השונות. לא ננסה לשכנע מי שהולך בעקבות הפסקים של הרב עובדיה יוסף, למשל, אה, ל-ל-ללבוש פאה נוכרית. ממש לא זה העניין. אנחנו יותר נסביר את הדעה החולקת שמתירה את הפאה. אבל מה שכן, הרי כל

02:28 דובר 2 אחד צריך ללכת לפי רבותיו, ולכן מאוד, מאוד לגיטימי מי שהולך לפי רב אחר שידעהך עד הסוף הכול טוב ויפה ומצוין, אבל עם כל זה תמיד להחמיר בדברים מסוימים, כמו למשל מאוד, מאוד להיזהר לדרישת הזוהר שאנחנו נפגוש ב-ב-ב-בכמה, כמה הזדמנויות פה ל-לאורך השיעור הזה. הדרישה של הזוהר הקדוש שלא תהיה איזה שערה אחת אפילו שתצא מתחת ה-ה-המטפחת, למי ש, אה, חובשת מטפחת. א-א-אז להיזהר בעניין הזה ודאי שננסה כן לשכנע כל אישה. הדבר השלישי לגבי אותם הפשקווילים והעלונים והדברים, ככה שמפרסמים רשימות של פוסקים מכל הדורות שמתנגדים ל-ל-ל-לפאה נוכרית. שוב, כל מה שאני אומר באמת אנחנו נלמד אותו יותר בעיון ב-בהמשך, אבל כבר מהתחלה באמת להודוע-- להודיע שישנם המון, המון, המון הטיות ו-ו-ו-ושקרים, וסתם, אה, ניתן לכם, אה, כמה שמות של פוסקים שמופיעים בכל אותם העלונים שכאילו אוסקים את הפאה הנוכרית, ואנחנו נראה עד כמה הדברים הם לא נכונים. החפץ חיים למשל, אה, בעל המשנה ברורה, לא אסר את הפאה הנוכרית ושלא כפי שמפורסם בכל מיני עלונים. הרב משה פיינשטיין, הרב שלמה זלמן אוירבך, אה, ואפילו הרב קנייבסקי. אנחנו נראה עד כמה באמת, אה, יש פה הטיות ומזייפים דברים שכל הפוסקים האלה כתבו וכותבים. אה, עוד הקדמה, הקדמה רביעית, בעניין ה-ה-הצניעות של ה, של הפאות. אין חולק שעלולות להיות גם פאות שהן לא צנועות. זה-זה-זה נכון. זה נכון, אבל לא זה הנושא. זאת אומרת מי שמתנגד לפאה מפני שיש פאות שלא, שלא צנועות, הדבר הזה הוא נכון לכל פריט של לבוש. זאת אומרת כל מה שמושך מאוד את ה... את העין, אז הוא מופרך לחלוטין וזה לא משנה אם זה פאה, אם זה שמלה, אם זה חולצה, אם

04:38 דובר 2 זה גרביים אפילו. אה ולכן העניין הזה הוא לא, הוא-הוא-הוא לא בתחום, הוא ממש מחוץ ל-ל-לדיון שלנו. ו-ו-והקדמה חמישית, כל מה שאנחנו נביא א-אין פה סיסמאות ו-ו-ודברים. אנחנו נביא, כמה שזה-זה טיפה יכביד אולי על ה... על השיעור, אבל לכל פוסק, לכל מה שנביא אנחנו נביא גם את המקור. יש דברים שאנחנו נקרא בפנים, יש דברים שתוכלו ללכת לעיין, נגיד את הסימן או את הפרק בספר, את הסעיף, את התתי סעיף, את הסעיף קטן, את האות, אם זה בכף החיים מדברים באות שם. אה והכל באמת יוכל להיות... תוכלו לבדוק את כל ה... את כל הנתונים. החלק השני של השיעור, מה דעת הרבי לגבי הפאה הנוכרית? אז דיברנו ככה על עלונים שמפיצים, אה, שמועות שונות ומשונות. באותם העלונים אנחנו יכולים לקרוא שכאילו הצמח צדק אוסר את הפאה הנוכרית, ויותר מזה ישנם עלונים ששם מפרסמים שגם הרבי שידוע שמתיר את הפאה מעדיף את המטפחת על הפאה. אנחנו נראה עד כמה דברים לא נכונים. לגבי הצמח צדק, ניתן איזה שיעור, אה, בעוד כמה זמן. לגבי הרבי, אה, תכף אנחנו נראה עד כמה הדברים הם לא נכונים. אז כמה מדובר במקרה הטוב בטעות טמאה, ובמקרה הפחות טוב בשקר גס. אז מבין עשרות מכתבים, אגרות של הרבי, אה, ניקח איזה שלושה ואנחנו נראה מה בדיוק כותב הרבי. אז אני מפנה אתכם עכשיו לליקוטי שיחות חלק יג, עמוד מאה שמונים ושבע. כן, בהוספות פרשת נשא. כותב הרבי שם: במענה למכתבה מסוף חודש מנחם אב, בו כותבת אודות פאה נוכרית ואשר בסביבתה דתית בה נמצאת אינם נוהגים בזה ומתביישת, אפשר יצחקו לה באם תלבש פאה נוכרית. אומר הרבי על זה, בעצם העניין זה בלבישת

06:57 דובר 2 פאה נוכרית ולא להסתפק בכובע או מטפחת. אז לכל מי שאומר שהרבי מעדיף כובע מטפחת, הרי מדובר על לבישת פאה נוכרית ולא להסתפק בכובע או מטפחת. מבואר אחר זה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש, אומר הרבי, אשר לבישת כובע ואפילו מטפחת משאירה חלק השיער בלתי מכוסה. כן, יש דברים שצצים. על כל פנים במשך זמן קצר, כן, אה, המטפחת קצת זזה ולזמן קצר לאורך זמן קצר א-א-אז כן, מתקשים, אה, מתגלים כמה מן השערות. זאת אומרת, אומר הרבי, שעוברים על האיסור הגדול והקפד דין בשולחן ערוך, אורח חיים סימן ע"ה, וגודל העניין, ממשיך הרבי, מובן גם כן מגודל השכר בעד קיום ציווי, הציווי, כפי שהבאנו בלשון הזוהר הקדוש מתברך בכולא. אז תכף אנחנו נראה בדיוק בפנים מה אומר הזוהר הקדוש. אבל פה מצטט הרבי מהזוהר הקדוש, שזה חלק של הזוהר הקדוש, מדבר על הברכות של הבעל של מי שנזהרת שלא יראו אפילו שערות, אפילו לא שער אחת. אז נאמר על הבעל של אותה אישה: מתברך בכולא, ההוא מתברך בהכל, בברכאן דלעילא בברכות מלמעלה, ובברכאן דתתא בברכות מלמטה, בעותרא בעשירות, זאת אומרת בבנין ובבני בנין, בבנים, בבני בנים. כן, זה מה שאומר הרבי פה באיגרת הראשונה. אה עכשיו אני מפנה אתכם לאגרות קודש חלק ו', עמוד שכ"ז. אומר שם הרבי ככה באמצע האיגרת: "נצטערתי במה שכתב במכתבו שעוד לא באה ההזדמנות לנסוע להזמין שייטל." שייטל זה פאה נוכרית. הרבי אומר לבן אדם שכתב לרבי שטוב וכנראה שהרבי אמר לו שחשוב ש-- אה אשתו תלבש פאה נוכרית. אותו אדם מדווח לרבי שהוא עוד לא הספיק לקנות את הפאה, ואז הרבי אומר שהוא הצטער על השמועה הזו. "ולפלא עליו שמחמיץ

09:17 דובר 2 את הדבר כל כך, ובפרט שידוע לו המבואר בכמה מקומות בחסידות, ומובן גם כן בשכל אנושי, אשר כל רגע ורגע אפשר לקנות בעולם מלא, או חס ושלום להיפך. ואם כן," אומר הרבי, "כל רגע ורגע העובר ואינו עושה בעניין הנ"ל." זאת אומרת, כל עוד ובאמת הוא לא משתדל לקנות את אותה פאה לאשתו, הרי הייתה בידו לבנות עולם. הוא יכל לבנות עולם באותם הזמנים. "היינו להמשיך על ידי זה תוספת קדושה בכל העולמות. כמובן מאגרת התשובה לאדמו"ר הזקן פרק י"ב. ומפני התרשלות לא נעשה כזה." מוסיף הרבי, "אבל אין סופדין על העבר ועל כל פנים עתה עליו להזדרז ככל האפשרי בזה. וזהו גם כן הטעם." ה-ה-הרבי, לפי מה שמובן פה, שלח את המכתב הזה ספיישל. "וזהו גם כן הטעם שאיני שולח מכתבי זה ספיישל דליברי." כותב הרבי. כן, אה מכתב ככה בפועל כנראה. זה המקום השני. המקור השני שוב, אמרתי יש הרבה הרבה מקורות ככה מבין הרבה אני בחרתי באלה. והמקור השלישי זה באגרות קודש. הרבי חלק י"ח עמוד שי"א, איגרת שלוש אלפיים מאתיים שישים ושש, ג'רס"ו. אז גם שם אה הרבי אומר לאחד שהייתה לו היה לו קושי בפרנסה. הרבי אומר לו: "וסוף סוף גם הפרנסה תבוא, ובמשך הזמן גם פרנסה בהרחבה." ואז בסוגריים אומר הרבי: "ואף שאם היו שומעים לדברי היינו בנוגע לי"ג תיקוני דיקנא." אם באמת הם היו שומעים למה שאני אומר לבעל שהוא צריך להיזהר שלא לגעת ב-ב-ב-בזקן וזוגתו בנוגע לשייטל ואשתו באמת בנוגע לפאה הנוכרית, אומר הרבי בסוגריים: "על פי המבואר בזוהר חלק ג' קכ"ו עמוד אלף תר"ח." אנחנו נראה את מה שאומר הזוהר. "כבר היה נראה שינוי ממשי במציאות הפרנסה נראה בעיני

11:26 דובר 2 בשר אפילו. ומה יש בידי לעשות בשני עניינים אלו נוסף על הדיבור?" כן, הרבי באמת מצטער שהבן אדם לא התקדם בעניינים האלה של לא לגעת בזקן וב-- אה לקנות פאה ל-לאשתו. אז שוב אמרתי יש הרבה הרבה מקורות במקור הראשון שהבאנו. הרבי משווה את הפאה הנוכרית אפילו למטפחת ולכן אין מה לטעות. החלק השלישי אה של השיעור זה לראות באמת בפנים מה בדיוק אומר הזוהר הקדוש, וזה מאוד מעניין, כי הרבי פה מביא דווקא באיגרות שלו את את סוף דברי הזוהר, שזה דברים ככה יותר אה יותר חיוביים. ברכות מלמעלה, ברכות מלמטה, בעלה מתברך בכל ברכות מלמעלה, ברכות מלמטה, עושר, בנים, בני בנים. אבל נראה מה אומר ספר הזוהר. אז לקחתי פה ספר הזוהר. כן, המקור הזה זה מקור שהרבה מפנה הרבה אליו. זה גם מובא בפוסקים. המגן אברהם כבר הזכיר את הזוהר הזה. אז תזכרו ככה בספר הזוהר פרשת נשא דף קכ"ו עמוד א' מאוד מצוטט בפוסקים. נראה בדיוק מה אומר הזוהר הקדוש. כדי להקל אני לקחתי את התרגום של המתוק מדבש, הרב דניאל פריש זכרונו לברכה. אז אני אקרא ככה מהתרגום. מה אומר הזוהר הקדוש? אז הזוהר הקדוש לא מדבר על הפאה, אבל הוא מדבר על החשיבות ועל ההכרח לכסות כל אחד מן השערות. וכפי שאומר הרבי רק בפאה הדבר הוא כן ייתכן בצורה ודאית. אז שם אומר הזוהר: "אמר רבי יהודה שערות ראש של אישה שמתגלים גורמים לשערות אחרים, דהיינו לשערות של המלכות, להתגלות." ומה זה אומר? אז שוב, זה מונחים קבליים. מדובר פה בזוהר הקדוש. כן, כשהשערות של האישה קצת מתגלות למטה זה גורם לגילוי שערות למעלה, שערות של המלכות. אבל מה זה השערות של המלכות?

13:41 דובר 2 זה כוחות הדין, אומר הזוהר, כוחות הדין שבה שבהם מתאחזים החיצונים. אז הדבר הזה הוא גורם לניקל[?] לחיצונים. הוא גורם לכוחות הטומאה ל-ל-להתעצם בעצם, וגורם לפגום אותה. לפיכך, ממשיך הזוהר, צריכה האישה להיזהר שאפילו קורות ביתה לא יראו שער אחד מראשה. כלומר, כיוון שנטל[?] של איסור גילוי שערות האישה רק מחמת פריצות. לא, זה רק העניין. העניין זה הרבה יותר. גם כשהאישה נמצאת לבדה בבית צריך להיזהר שקורות ביתה לא יראו את שערותיה, אלא לפי שגורמים למעלה. פה פה אני כבר-- מה שאני קורא זה זה לא כל כך תרגום הזוהר, זה יותר הביאור של ספר מתוק מדבש לדברים שנאמרו, אלא לפי שגורמים למעלה פגם במלכות. אם כן, אפילו קורות ביתה לא יראו אפילו שער אחד של ראשה. ממשיך הזוהר: "כל שכן", כלומר, קל וחומר לצאת החוצה שזה כבר איסור. כל שכן שלא יראו שערות ראשה בחוץ בשוק, וזהו חמור ביותר, אומר הפריש, שיש בו גם איסור מפריצות ולהכשיל בני אדם. אני טיפה מדלג וככה ממשיך בזוהר. ממשיך הזוהר ואומר: "צא וראה כמה פגם גורם שערות האישה המתגלים. גורם פגם למעלה במלכות דאצילות גורם למטה התגברות הדינים. גורם לבעלה שמקללים אותו למעלה ולמטה על שמניח את אשתו לגלות שערות ראשה, וגורם עניות", רחמנא ליצלן, "וגורם דבר אחר, דהיינו שרוח הטומאה תשב בבית, וגורם שיסתלק חשיבות מבניה." כלומר גורם שבניה לא יהיו נחשבים בין חשובי הדור. כן. וממשיך הזוהר: "הקדוש ברוך הוא יצילנו ממה שנשים גורמות בחציפות שלהן." ואז הוא ממשיך: "ועל כן צריכה האישה להתכסות בזוויות ביתה", כלומר אפילו במקום צנוע, "ואם אשתך מתנהגת בצניעות, מה נאמר בה?" ופה אנחנו מתקרבים לדברים שאומר הרבי, אבל יש עוד כמה פנינים ממש

15:58 דובר 2 נפלאים. "נאמר בה, בניך, כן מה שנאמר בתהילים בניך כשתילי זיתים." כן? תהילים קכ"ח. "בניך כשתילי זיתים". שואל הזוהר מהו כשתילי זיתים? אז אומר הזוהר הרי מה, מה מיוחד בשתיל זיתים? מה זית זה בין בחורף ובין בקיץ אין עליו נופלים ונאבדים. כן, העלים של הזית נשאר כל הזמן. דבר זה מובא אגב גם ברמב"ם בהלכות שמיטה. ותמיד נמצא בו חשיבות יותר משאר אילנות. כן, מה, מה מיוחד בבניך כשתילי זיתים? בבנים של האישה שנזהרת שלא יראו שערות ב... כן, שערות ראשה אפילו בבית, בזה שהבנים שלה כשתילי זיתים הם כמו הזית, והזית מה יש לו? הזית באמת העלים שלו לא נופלים. ומה זה אומר? א-א-אז מסביר הזוהר ותמיד נמצא בו חשיבות יותר משאר אילנות. הרי לאור והעלים לא נופלים, אז יש לו חשיבות ל-ל-לעץ הזה, ולכן הבנים שלה גם תמיד יהיו חשובים מבין כל הבנים, כי בניה יתעלו ויהיו חשובים יותר משאר בני העולם. ואז ממשיך הזוהר ופה זה באמת העניין שציטטנו בשם הרבי. סוף דברי הזוהר פה ולא עוד, אלא דבעלה מתברך בכל. לא רק כל זה, אלא שבעלה מתברך בכל, בין דלעילא ברכות מלמעלה ובין דלתתא ברכות מלמטה, בעותרא, זאת אומרת באושר, ובבני בנין. כן, וזהו. זה עד כאן דברי הזוהר. אז מה שהרבי באמת לא הביא ב-באגרות זה הדברים הפחות נעימים ככה שנאמרים בהתחלה גם העניין של בניך כשתילי זיתים ככה הרבי, אבל מפנה שם לזוהר הקדוש כדי שנראה את זה. אלו הם הדברים של הזוהר שבאמת צריך לדעת, וכפי שאמרתי הדברים הם מוזכרים גם בפוסקים והזוהר הזה נשא קכ"ו הוא ממש זוהר שהוא בסיסי. החלק הרביעי של השיעור שלנו, מי מהפוסקים שמתירים את הפאה

18:10 דובר 2 הנוכרית? כן, הרי אנחנו רגילים שוב לרשימות ענקיות של פוסקים שאוסרים. אז מי, מי באמת הפוסקים שמתירים את הפאה? אז פה אולי באמת התשובה תהיה מפליאה, אבל אפשר להגיד שרוב רובם של הפוסקים, למעשה רוב המכריע של הפוסקים מתירים את הפאה. כן, אה שוב אנחנו נראה את זה. יש המון פוסקים, אבל מבין הפוסקים הרבים אני הבאתי איזה שבעה שמונה מהפוסקים היותר מוכרים ו-ו-ובסיסיים, ו-ו-ותראו שזה קצת מפליא לאור כל מה שאנחנו שומעים. אז נתחיל ככה הפוסק הראשון שאנחנו נצטט אותו זה פוסק, אפשר להגיד שזה אחד הראשונים שנכנס לעובי הקורה בעניין הזה במאה השש עשרה. פוסק מתקופת רבי יוסף קארו, שנולד באיטליה במשפחה של מגורשי ספרד. רבי יהושע בועז בן ברוך. יהושע בועז ברוך הוא יותר מוכר בשמו על שם הפירוש שהוא כתב על הרי"ף, השלטי גיבורים על הרי"ף. אז מה אומר באמת השלטי גיבורים? השלטי גיבורים, אה קודם כל חשוב לדעת הוא לא מצוטט באמת ב... הכתבים של השלטי גיבורים לא, לא, לא מובאים בבית יוסף. רבי יוסף קארו לא, לא, לא, לא קיבל בימיו את הפסקים, אבל מה שכן זה מאוד מעניין כי זה פוסק ספרדי דווקא שהפסקים שלו לא הגיעו לרבי יוסף קארו, אבל הם כן הגיעו להרמ"א שהרמ"א מביא את הגהות אלפסי, הגהות אלפסי זה השלטי גיבורים. כן, אז פה דווקא נקודה סינגולרית, דבר מאוד מעניין, תופעה מעניינת של פוסק ספרדי שדווקא מצוטט ברמ"א ולא מצוטט אצל רבי יוסף קארו. את השלטי גיבורים, אגב, לפני ששוב נראה באמת מה הוא אומר, אבל פוגשים אותו בכל גמרא. כן, כל מי שפותח גמרא כלשהי, אז על כל דף בגמרא יש שלושה פירושים של השלטי גיבורים. כן, מעבר

20:12 דובר 2 לפירוש שלו על הרי"ף. אבל פה יש לי מסכת שבת, כי שם באמת יש את הדיון על הפאה הנוכרית. יש את מסורת הש"ס של השלטי גיבורים. כן, כשאנחנו לומדים דף בגמרא, אז ב... אם רוצים לדעת מה המקבילות ככה בש"ס של אותה סוגיה שאנחנו לומדים, איפה הברייתא שפה מצוטטת, מצוטטת במקום אחר. אז מסורת הש"ס כן יש את הדפים במסורות אחרות, אה, המקבילים וגם שינויי גרסאות לפעמים זה מהשלטי גיבורים. יש ככה בין הפירוש של רש"י לבין הגמרא גם משהו ככה קטן עם שמות של ספרי התנ"ך. פירוש תורה אור, שזה באמת גם המקור לכל הפסוקים שמובאים בש"ס. זה גם מהשלטי גיבורים. הדבר השלישי ככה למעלה בצד ימין או בצד שמאל, ככה בצדדי הדף, עין משפט נר מצוה שזה הפניות ככה בכל העניינים הנדונים. מהרגע שהרמב"ם מחד או הטור השולחן ערוך, אז פשוט יש הפניות לאותם פסקים. זה השלטי גיבורים ולכן אחד מגדולי הפוסקים, וכפי שאנחנו נראה, נראה את זה יותר בהמשך ככה רק העניין מה כותב בדיוק השלטי גיבורים, אבל הוא מדייק שם איזה סוגיה בגמרא שאנחנו נלמד שמשם הוכחה. כן, אתם יכולים לעיין. הדברים באמת מאוד מאוד קל להבין אותם. זה במסכת שבת, בדף כ"ט עמוד א' בדפי הרי"ף ומדייק השלטי גיבורים מהסוגיה ומדברי הרי"ף, שמפה אנחנו יכולים להסיק שאין שום בעיה שאישה נשואה תצא עם פאה נוכרית, ולא רק פאה נוכרית עשויה משיערות הראש של חברתה, אלא אפילו משיערות ראשה. וזה מאוד מעניין, כי כולם בטוחים שאנחנו מדברים על השלטי גיבורים שמתיר את הפאה שלו, בסדר, אבל במאה השש עשרה נו, זה בטח היה פאת קש. לא, לא, לא רק שזה לא פאת קש, הוא מדבר על

22:28 דובר 2 פאות, מן הסתם זה לא הפאות כן, בוודאי באיכות של מה שיש היום, אבל עם כל זה הוא מדבר על פאות עשויות משיערות, משיערות כן, טבעיות של האישה עצמה, וכן גם של האישה עצמה ולא רק של חברתה. השלטי גיבורים מתיר. זה הפוסק הראשון שאני פה מצטט. הפוסק השני, שוב, אנחנו לא נתעכב על כל פוסק, אה, אבל יש דברים ככה מאוד מעניינים שאנחנו טיפה יותר נתעכב. אבל בכל זאת אני מפנה אתכם ברמ"א, ברמ"א ב... גם בדרכי משה, אה, בסימן שג', סעיף קטן ו', ככה זה הלכות שבת וגם במפה בפירוש שלו על השולחן ערוך בסימן ע"ה, סעיף ב', מתיר את הפאה הנוכרית. המגן אברהם באותו סימן סעיף קטן ה' מתיר את הפאה הנוכרית. הגאון מוילנא בביאור הגר"א בסימן ע"ה מתיר את הפאה הנוכרית. הוא מביא אפילו מקור מהגמרא לדברי הרמ"א שמתיר. האדמו"ר הזקן בסימן ע"ה, סעיף ד' מתיר את הפאה הנוכרית. הפרי מגדים גם בסעיף, בסימן ע"ה וגם בסימן שג', מה שאמרנו בהלכות שבת גם מתיר. החפץ חיים בעל המשנה ברורה, אה, ושלא כפי שאומרים באמת כן, מי שטיפה מזייף גם מתיר את הפאה הנוכרית. זה נכון שיש לו איזו הסתייגות, אז באמת אנחנו נראה ככה בדיוק בדברי המשנה ברורה זה פוסק מאוד מאוד בסיסי, אז אנחנו נראה ככה בפנים. תסתכלו ככה במשנה ברורה, סימן ע"ה, סעיף קטן ט"ו. הוא מדבר, ככה הוא מתייחס למה שהרמ"א התיר את השיער נוכרית. אז אני קורא ככה מה אומר המשנה ברורה. "קרי נוכרית לשיער שנחתך ואינו דבוק לבשרה." כן, מה-מה-מה-מה-מה-מה שיער הנוכרית שמתיר הרמ"א? מה שהיה חתוך לא-לא קשור לבשר. אומר המשנה ברורה וסברא היא דעל זה לא

24:35 דובר 2 אמרו חז"ל שיער באישה ערווה. מי שמתיר כמו הרמ"א באמת סובר שמה שכתוב ששיער באישה ערווה זה לא נאמר על פאה נוכרית, גם אם זה שיערות טבעיות וגם מותר לגלותה. כן, מותר לגלות גם כאלה שערות ואין בה משום פריעת הראש. כך אומר המשנה ברורה, כך הוא מבאר את הרמ"א. נהיה ישרים ונזכיר שבאמת יש פוסק אחד מגדולי הפוסקים לא מייד ככה אחרי דברי השלטי גיבורים, השלטי גיבורים אחרי שפסק מה שפסק לא היו פוסקים שדחו אותו עד שעברו כמה עשרות שנים והשבות יעקב באמת קם והוא אחד המתנגדים הגדולים ל-ל-לפאה, ופה המשנה ברורה כן מביא אותו, אומר ויש חולקים, ויש חולקים בישע רציון[?], הוא-הוא מביא את השבות יעקב ויש חולקים ואומרים דאף בפאה נוכרית שייך שיער באישה ערווה באיסור פריעת ראש. נכון, יש דבר כזה, אבל איך מכריע באמת בסופו של דבר המשנה ברורה? אז הוא מביא את המיה, את הפרי מגדים. וכתב הפרי מגדים, דבמדינות שהורגלו אנשים בפאה נוכרית מגולה יש להם לסמוך על השולחן ערוך. ומשמע מיניה שם דאפילו שיער של עצמה שנחתך ואחר כך חיברה לראשה גם כן יש לה כן. זאת אומרת במקומות אומר הפרי מגדים, איפה שהתרגלו, איפה שנוהגים אז אפשר להתיר וזה מה שמביא המשנה ברורה. כן. וכתב עוד, כן, הוא-הוא מביא לאחר מכן אה ספר מגן גיבורים, סליחה. ובספר מגן גיבורים החמיר בזה עניין שם וכתב עוד שם, דאם אין מנהג המקום שהלכו הנשים בפאה נוכרית, בוודאי הדין עם המחמירים בזה משום מראית עין. זאת אומרת, אם אני מסכם את דברי המשנה ברורה, הוא קודם כל מפרש את הרמ"א שמתיר את זה. לאחר מכן הוא מביא את השבות יעקב שאוסר, ובעצם

26:34 דובר 2 הוא מכריע כפרי מגדים שבמקומות שרגילים אם באמת לא רגילים אנחנו מגיעים לאיזה אי שלא יודעים מה זה פאה נוכרית, א-א-א-אז זה יהיה אסור ולא אסור מ-מ-משום שיער אה באישה ערווה, אלא משום מראית עין כי לא יודעים מה זה פאה נוכרית. אבל ודאי שלפיו פסק המשנה ברורה היום שכבר אין ב-ב-בעיה של מראית עין וכולם יודעים מה זה פאה נוכרית, אז לפי המשנה ברורה באמת אין איסור. אנחנו ב-ב-בהמשך השיעור עוד נביא ככה את המשנה ברורה, דבר די מפליא שהוא אומר, אבל בינתיים נסתפק בזה. אז אחרי שהבאנו את הפוסקים השלטי הגיבורים, הרמ"א, המגן אברהם, אגרת מבינה[?], האדמו"ר הזקן, הפרי מגדים, ראינו את החפץ חיים שאף הוא מתיר את הפאה הנוכרית. ערוך השולחן סימן ע"ה סעיף ו' גם מתיר. ונשלים עם הרש"ר הירש שיש איזה ספר שנקרא החורב של הרש"ר הירש. אני אקרא ככה איזה פסקה. "כיסוי שיער האישה כשעל גבה פאה נוכרית או פאה עשויה משיערותיה הגזוזות הוא מנהג קדום שאין בו כל איסור." כך הוא כותב ככה בפשטות. אה ושוב, יש עוד הרבה הרבה פוסקים אבל כן הבאתי פוסקים כבדי משקל, כן, כשמדובר ברמ"א, באגרת מבינה[?], במשנה ברורה, באדמו"ר הזקן. זה-זה אפשר להגיד שכל הפוסקים האשכנזים. החלק השישי, האם יש פסק דין ככה בחב"ד? מה אומרים הפוסקים בחב"ד היום? האם יש דברים ברורים? ואת הדברים של הרבי אנחנו ראינו, כן, ולא נחזור על הדברים שהרבי דורש שתהיה פאה נוכרית, אבל זה כן מתבטא גם בפסקי דין. אז מצאתי ככה איזה שלושה. קודם כל בכפר חב"ד אז הרב לשעבר זכרונו לברכה של כפר חב"ד, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, באמת הוא חיבר איזה מכתב לאנשי כפר חב"ד ושם פשוט הוא אוסר

28:38 דובר 2 על אנשי כפר חב"ד לצאת עם כובע או עם מטפחת שממנה יוצאים שערות. ודאי שזה לא, לא, לא, לא, לאורחות שיעשו כפי שהן רגילות, אבל הדבר הזה אפילו הוכנס לתקנון של, של הכפר. הרב יעקב ווייס זכרונו לברכה גם שהיה בבית דין של קראון הייטס. הוא גם כתב איזה מכתב ששם הוא כותב לעשות הכל בנוגע לחבישת הפאה הנוכרית. ואז הוא כותב גם שאין שום היתר לצאת מן הבית עם כובע או עם מטפחת. והוא כותב שגם מי שחושבת שבקיץ היא יכולה להקל או ב... אה מקומות החופש גם שם, הוא אומר שזה מופרך לחלוטין. והדבר השלישי יש פסק דין שיצא לפני חמש עשרה, עשרים שנה של בית דין רבני חב"ד, ששם הם פוסקים במשהו מאוד מאוד קצר. אבל מה שחשוב זה רשימת הרבנים. הם פוסקים באמת באותו הפסק שכיסוי ראש בפאה הוא עדיף על כל הכיסויים, ומי שחתום שם זה הרב זבדי סלונים, הרב יצחק יהודה לוסקובסקי, הרב בן ציון ליפסקר, הרב אליהו יוחנן גוראריה, הרב יוסף הכט והרב מנחם מנדל גולוחובסקי. עד כאן לגבי פסקים של רבני חב"ד. החלק השביעי של השיעור זה האם באמת צריך לכסות את הפאה הנוכרית בעזרת כובע? כי פה יש דבר מאוד מאוד מעניין ומשהו מטעה, וחלק מהזיוף של הפשקווילים שדיברנו עליהם מבוסס על העניין הזה. מה שנגיד עכשיו זה דברים מאוד מאוד מאוד יסודיים. כדאי באמת להקשיב. יש רבנים שיגידו זה נכון, זה נכון שרוב ה-ה-הרבנים, רוב הפוסקים הספרדים האשכנזים מתירים את הפאה הנוכרית, אבל הם דורשים שיכסו את הפאה הנוכרית. כן, זה מה שיגידו לכם. א-א-אז עכשיו אנחנו באמת ניכנס לעובי הקורה, ניכנס לעניין ונראה באמת איזה זיוף יש בדברים האלה. הדברים

30:53 דובר 2 האלה פשוט הם לא נכונים ונראה מ-מ-מאיפה הם צומחים. יש נכון מושג שנקרא רדיד. כן, יש עניין באמת שהאישה תשים רדיד על הכיסוי ראש שלה. הדבר הזה אמנם לא מובא בתלמוד באף מקום, אבל זה מובא ברמב"ם. כך פוסק הרמב"ם בהלכות אישות פרק י"א, הלכה י"ג, שהאישה באמת לא יכולה להסתפק בכיסוי ראש אחד, אלא היא צריכה לשים רדיד שזה שאל, כן, מעל, מעל הכיסוי ראש. וזה נכון שיש פוסקים שכך פסקו. החתם סופר באורח חיים סימן ל"א ובאבן העזר שלו, והיעב"ץ בשאילת יעבץ חלק א', סימן ט'. כך פוסקים שחייבים באמת את הרדיד. אבל פה ה-ה-העניין החשוב שצריך באמת להדגיש ועד כמה פה יש הטעיה, זה שאותם הפוסקים מהרמב"ם והחתם סופר ושאילת יעבץ שדורשים את הרדיד, הם דורשים את הרדיד לא משנה אם מתחת יש לה פאה, אם יש לה מטפחת. הרדיד זה לא המצאה שהמציאו, כן, הרמב"ם הרי לא מדבר על הפאה הנוכרית. הרדיד זאת לא המצאה בשביל הפאה הנוכרית. מי שסובר שצריך רדיד שצריך שאל, הרדיד הזה הוא נצרך גם על, על המטפחת, ולכן כל הזיופים שיביאו שהחתם סופר הרי מתנגד לצאת בפאה נוכרית ו-וגם השיטת היעב"ץ זה נכון, אבל אותם הפוסקים גם אוסרים לצאת במטפחת. אז כיוון שצריך את הרדיד מעל, ולכן פה יש הטיה, זה באמת זיוף וזה, זה שקר גס. פשוט מי שמצטט את החתם סופר את שיטת שיטת היעב"ץ כדי לאסור את הפאה, כמה שזה נכון, כי הם אוסרים באמת לצאת בפאה נוכרית, אבל זאת דמגוגיה, כי גם לשיטתו הרי אנשים לא יכולות לצאת, הרי לא עם מטפחת ולא עם שום דבר אם אין את השאל, שהיום כמעט ואין פוסק שדורש את

32:49 דובר 2 העניין הזה, כן? כמעט ואין פוסק שדורש מה שדורש הרמב"ם והחתם סופר והשיטת יעב"ץ, ולכן העניין הזה הוא ממש מאוד מאוד לא רלוונטי בדיון. מה שכן, המגן אברהם בפירוש והגאון מוילנה בפירוש ואדמו"ר הזקן בפירוש ורוב הפוסקים בפירוש לא דורשים את הרדיד. כן? אז לחזור באמת ל-ל-ל-לדיון זה דבר שצריך לדעת. עכשיו בעניין הזה אני רוצה להוסיף עוד שלוש נקודות, שלושה דיוקים מאוד מאוד חשוב. יש מה שנקרא צוואת משה. צוואת משה זו הצוואה של החתם סופר. זה ספר ככה דק של הצוואה לצאצאים, לצאצאים של החתם סופר. ואז כותב שם בצוואה הזו החתם סופר איזה משפט מאוד מאוד מעניין. הוא אומר שצריך להתרחק מאנשים הרעות שאפילו שער אחד יוצא מכיסוי הראש שלהם, כך הוא כותב. אוקיי. והוא מוסיף, אני אוסר עליכן אפילו את הפאה הנוכרית. עכשיו, אם ננתח את המשפט, מה יוצא ממנו החתם סופר? נכון, הוא אוסר את הפאה הנוכרית, מה שכולם מבינים שהחתם סופר אוסר את הפאה הנוכרית, גם בשו"ת שלו וגם בצוואת משה. אבל תראו מה הוא אומר. הוא אומר שאסור לצאת שאפילו שער אחד יצא מהמטפחת, והוא קורא לזה נשים רעות, ואפילו הפאה הנוכרית לא. זאת אומרת שאפילו הפאה הנוכרית, הפאה הנוכרית זה יותר טוב בכל זאת. זאת אומרת, אם תשאלו את החתם סופר לפי המשפט הזה, מה עדיף? לצאת עם מטפחת שיש כמה שערות שיוצאים החוצה או פאה נוכרית? ודאי שפאה נוכרית. כן, אפילו פאה נוכרית הוא אוסר. א-א-אז לשיטת החתם סופר שרוצים להביא כמתנגד גדול של הפאה הנוכרית, לפני שהוא מתנגד לפאה הנוכרית, הוא מתנגד מאוד, שוב, מי שתשים מטפחת ששום דבר לא יצוץ החוצה, עליו שהרבי אומר שזה זז והכול. אבל

34:55 דובר 2 נקרא את החתם סופר. נכון, אם באמת תעשה הכול שלא תהיה שום שערה שתצא, נכון, החתם סופר, זה עדיף מפאה נוכרית. אבל אם תצא שערה אחת לדעת החתם סופר מהפאה, מ-מ-מהמטפחת, אז יוצא שלדעת החתם סופר זה יותר חמור מאותה פאה נוכרית שהם מביאים עד כמה החתם סופר מתנגד לפאה נוכרית. כן? זו עוד הטעיה ככה בכל הפשקווילים האלה. זה דבר אחד. עוד נקודה, אמרתי שיש שלוש נקודות ככה שאני רוצה להביא פה ב-ב-ב-בסוף השיעור. עוד נקודה שזה משהו מאוד מעניין מהמשנה ברורה שמובן. ראינו שהמשנה ברורה כן מתיר, איפה שאין בעת מראית עין, מתיר את הפאה הנוכרית. אבל תראו מה הוא כותב בביאור הלכה, דבר שבאמת לא יודעים כל כך. בביאור הלכה באותו מקום ככה קצת באמצע, טיפה אחרי האמצע, "וכל זה לעניין חצרה וחדרה, אבל לילך בשוק וחצר של הרבים..." כן, מה עם ללכת לשוק? אומר הביאור הלכה: "לכולי עלמא, אף אם תלך במטפחת לבד לכסות שערה, הרי היא עוברת על דת יהודית." באמת היא עוברת על איסור. "עד שתלך ברדיד מלמעלה ככל הנשים." כך כותב המשנה ברורה. זאת אומרת המשנה ברורה הוא גם לא רק החתם סופר, לא רק הרמב"ם, החתם סופר והשו"ת יעבץ, אלא גם המשנה ברורה לא מתיר לאישה לצאת עם מטפחת. כן, אה, אה והוא דורש את הרדיד מעל זה. אז, אה, אנא אל תביאו את המשנה ברורה כדי ל-- כן? להתנצח ו-ו-וליתנגד ל-ל-לפאה הנוכרית, כי המשנה ברורה דורש רדיד גם על המטפחת. ועוד עניין, ובזה אנחנו נסיים את העניין הזה של העניין של הכיסוי על ה-ה-הפאה הנוכרית. שוב, ראינו שלרוב רובם של הפוסקים שמתירים את הפאה הנוכרית זה אפילו ללא רדיד מעל. אבל

37:02 דובר 2 יותר מזה, עכשיו אני אביא משהו שאפילו לכסות את הפאה הנוכרית יש בזה אולי בעיה, ועדיף פאה נוכרית לא מכוסה. כן, עוד יותר עכשיו אנחנו נתקדם. יש ספר שנקרא חן וכבוד. כן, ספר שאסף הרבה דברים על הפאה הנוכרית, ושם בעמוד חמש מאות ושבע הוא מביא משהו מאוד מעניין. יחידות שבשנת תשל"ב, אלף תשע מאות שבעים ושתיים הייתה לאיזה חסיד אחד אצל הרבי, ואז אותו חסיד ביחידות שואל את הרבי האם באמת רצוי, אני רוצה לקחת על עצמי שאשתי תכסה את הפאה שלה ב-ב-בכובע. כן, נוסיף עוד איזו חומרה. ואז הרבי אומר ל-ל-לאותו יהודי, גם ודאי שכן, בהזדמנות ככה שלאיזה חתונה ויש אפילו תמונות של הרבנית עם כובע על הפאה. כן, זה לא שהיא הלכה תמיד בצורה הזו, אבל, אבל בצורה נקודתית כן, ב-ב-באיזו הזדמנות ככה משהו חגיגי, ודאי שאין בעיה. אבל הרבי אומר שלצאת ככה בצורה קבועה עם, עם כובע על המטפחת, יש בזה דווקא גריעותא שאנשים ככה יתרגלו ויראו שטוב, ודאי שהכובע שישימו לא יכסה את כל הפאה, אז יהיה בעצם כובע והפאה שקצת צצה. וכשרואים לא רואים את כל הפאה, רואים שערות שצצים מתחת הכובע, אז זה יגרום לזה שיש נשים שיתחילו לשים ישירות על השערות כובע ויגידו שכן, כן, גם הרבנית היא כזו, היא שמה כובע על השערות ויש שערות ש-ש-שצצות וכן זה-זה-זה לא נורא, הרי גם החרדים כך עושים. הרבי אומר שזה יטעה, פשוט יתחילו לשים את הכובע ישירות על השיער, ולכן ודאי לא להתרגל לחומרה הזו כביכול שלכסות את ה, אה, את הפאה הנוכרית בכובע. חלק שמיני לגבי הפאה. מה ההיתר התלמודי? מה הבסיס התלמודי בהיתר הפאה? כי עד עכשיו ראינו דברים יותר כלליים,

39:06 דובר 2 אבל את הנושא, את הבסיס במשנה בגמרא עוד לא ראינו. השניים-- שלושה שיעורים הבאים היו טיפה יותר עיוניים ואחרי זה נחזור לדברים יותר פשוטים. הרי ידוע שאסור לטלטל בשבת מרשות הרבים לרשות היחיד, מרשות היחיד לרשות הרבים או ברשות הרבים ארבע אמות. כן, יש איסור טלטול בשבת. ברשות הרבים יותר מארבע אמות אסור לטלטל. בגדים ותכשיטים שנמצאים על האדם או על האדם, על הגבר, על האישה, זה חלק מהגוף של האדם, ומן התורה אין בזה שום מניעה לטלטל תכשיטים, בגדים, אלא שחז"ל אסרו לאישה, גם לאיש, אבל איך שזה מופיע ב-ב-במשנה זה דוגמאות של אישה, אסרו עליה לטלטל, לצאת ברשות הרבים עם מספר בגדים או תכשיטים כאשר יש חשש שהיא תבוא להראות לחברתה את ה, את התכשיט או דברים שעלולים ליפול, ואז היא תבוא אולי לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים, כך שמדרבנן יש כמה דברים בגדים, תכשיטים שאסור לטלטל, אה לצאת איתם בשבת לרשות הרבים. יש משנה במסכת שבת, דף סד עמוד ב. המשנה אומרת שהאישה יכולה לצאת, יוצאה אישה. אז אני טיפה מדלג בכבול ובפאה נוכרית לחצר. אז מה מה ננסה להבין את המילים האלה? יוצאה אישה בכבול ובפאה נוכרית לחצר. כבול זה מעין כיפה גדולה, ויש פה היתר במשנה הזו לאישה על אף הדברים שבאמת אסורים בגלל תקנת חז"ל כפי שאמרנו, אבל כבול ופאה נוכרית, האישה יכולה לצאת איתם לחצר. אז צריך להבין גם שחצר זה לא בדיוק רשות הרבים, זה מה שנקרא כרמלית. זאת אומרת לצאת עם דבר ביד מרשות היחיד לחצר זה גם אסור. אה ה-ה-ה על אף האיסור של חכמים אה לצאת עם בגדים או תכשיטים מסוימים שמא היא תטלטל אותם, אומרת המשנה שיוצאה

41:20 דובר 2 אישה בכבול ובפאה נוכרית לחצר. אמרנו מה זה כבול. עכשיו אה בגמרא הרב מנסה להסביר את העניין ואז הוא אומר זה כלל שכל הדברים שחכמים אסרו על האישה לצאת איתם לרשות הרבים בשבת, שמא היא תטלטל אותם גם לחצר אסרו. זאת אומרת זה מעין גדר עוד יותר אה מחמיר. לא רק שהם מרשות היחיד לרשות הרבים אסור לצאת איתם, אלא גם לחצר שזה כרמלית, שזה איסור דרבנן לצאת לחצר עם דבר ביד. בתקנה הזו של מספר תכשיטים שאני חושש שהיא תבוא לטלטל ממה שאסרו לצאת לרשות הרבים גם לחצר אסרו, אבל יש שני יוצאי דופן. מה שמובא פה במשנה כך מסביר רב. אבל כבול ופאה נוכרית אף על פי שאסור לצאת איתם לרשות הרבים בשבת, אבל לחצר זה באמת מותר. זה יוצאי דופן. בגמרא באמת שואלים רק שנייה, אבל למה יוצאי דופן האלה? מה מה מיוחד בכבול ובפאה נוכרית שהאישה יכולה בשבת לצאת איתם לחצר אף על פי שלרשות הרבים באמת זה זה זה אסור. זה אסור שמא תבוא לטלטל אותם ביד. אלא אומרים שמא תתגנה על בעלה. אנחנו לא רוצים שהאישה תתגנה על בעלה, ולכן יש דברים מסוימים שאנחנו באמת מתירים שלחצר היא תצא איתם בשבת, אף על פי שישנו תמיד חשש אה שמהחצר יעברו לרשות הרבים. עם כל זה שלא תתגנה על בעלה, אז עשו גבול ככה ל-ל-ל-לגדר. על הדברים האלה השלטי גיבורים הזכרנו שאחד הפוסקים הראשונים שנכנס להביא הקורה להתיר את הפאה זה בעל השלטי גיבורים. אמרנו שהוא בתקופת אה אה כן פוסק שנולד באיטליה ממשפחת אה מגורשי ספרד מתקופת אה רבי יוסף קארו. עכשיו אומר השלטי גיבורים, כן השלטי גיבורים בפירוש שלו על הרי"ף בדף כט עמוד א, אומר מפה הרי

43:26 דובר 2 מה מה כתוב שמא תתגנה על בעלה? נכון? אה ולכן מדובר באישה נשואה. אז מפה אתה רואה שיש כן היתר להיות עם פאה נוכרית. הרי כן, יש באמת דיון בתקופת השלטי גיבורים. האם הפאה הנוכרית היא מותרת או לא? עכשיו נשכח מהלכות שבת. האם אישה יכולה לצאת עם פאה נוכרית? אז הוא אומר הנה אתה רואה, כתוב שמא תתגנה על בעלה. לא מדובר בבחורה שהיא יוצאת עם פאה נוכרית. מדובר באמת בסוגיה באישה, ולכן מפה שחכמים באמת התירו לאישה בשבת לצאת לחצר עם פאה נוכרית. אתה רואה שמותר לאישה נשואה לצאת עם פאה נוכרית. וממשיך השלטי גיבורים ומוסיף עוד כמה כמה דברים, אומר והרי אין פה חילוק באיזה פאה נוכרית מדובר, ולא משנה אם זה פאה נוכרית שעשויה משערותיה או משיערות חברתה. רואים אגב, שכל מי שחושב שהעניין של פאות העשויות משיערות של אישה זה דבר חדש, זה לא חדש. כבר בתקופת השלטי גיבורים במאה השש עשרה למניינם כבר היו פאות עשויות משיערות טבעיים. אה, אז אפילו משיערותיה של עצמה באמת אומר שלטי גיבורים היא יכולה לצאת. ועוד דבר הוא אומר, הרי אין פה שום ציון על זה שהפאה שם היא מכוסה. הרי שלא תתגניב על בעלה מדובר בפאה שהיא מגולה וזהו הפשט. אה, עד כאן ההוכחה של השלטי גיבורים. שוב דיברנו על השלטי גיבורים. רצינו פה להראות באמת איך הדברים בנויים במשנה, בגמרא ובשלטי גיבורים לאחר מכן. חלק תשיעי, האם גם לרשות הרבים אפשר לצאת עם פאה נוכרית? הרי לפי מה שראינו בשיעור הקודם, אז אפשר להבין שכן, כך כותב השלטי גיבורים. אישה בהחלט יכולה לצאת מהפאה הנוכרית לחצר. זה הדברים מפורשים באמת בגמרא. אבל האם הדבר הזה הוא

45:23 דובר 2 נכון גם לרשות הרבים? אולי באמת כל ההיתר זה לצאת עם פאה נוכרית לחצר, אבל עדיין אנחנו צריכים להוכיח שגם לרשות הרבים, שוב אנחנו מדברים בימי החול קודם, אישה יכולה לצאת באמת עם הפאה הנוכרית. ולמען האמת אפשר להוכיח מדברי השלטי גיבורים שהדברים הם נכונים גם לרשות הרבים, בכלל מהגמרא אפשר להוכיח. כי הרי מה אומרים חז"ל? חז"ל אומרים שהדברים שאנחנו אוסרים על האישה לצאת איתם לרשות הרבים בשבת, שמא תבוא לטלטל אותם. כן, יש כמה בגדים ותכשיטים שאנחנו חוששים שאישה תסיר או שזה ייפול והיא תבוא לטלטל את זה ברשות הרבים. כן, הדברים האלה גם בחצר הם אסור, כן, כן, כך אמר לנו רב. אבל יש יוצא דופן הכבול והפאה הנוכרית שלחצר מותר אבל לרשות הרבים אסור. ולמה באמת? שמא תתגנה על בעלה. זאת אומרת, אתה יכול להבין משם שללא החשש שמא תתגנה על בעלה, אז כמו שאסרנו את הכל, כל הדברים שאסור לצאת איתם לרשות הרבים, כן, אסרו לצאת איתם לחצר שמא האישה תצא איתם לרשות הרבים. הדבר הזה ללא השמא תתגנה על בעלה זה נכון גם לפאה נוכרית. זאת אומרת שבלי החשש הזה שהאישה תתגנה על בעלה, אז חכמים, זה מה שיוצא, היו אוסרים על האישה לצאת לחצר עם הפאה הנוכרית בשבת שמא היא תצא לרשות הרבים. אבל אם יש חשש שהיא תצא לרשות הרבים מהחצר עם הפאה הנוכרית, זה מפני שכל השבוע כך היא הייתה יוצאת. אז מפה באמת זה מה שנקרא מה שהיה צריך להוכיח. אפשר להוכיח בפשטות שלפי הגמרא הזו אנחנו מבינים שבאמת יש היתר בימי החול לצאת עם הפאה לרשות הרבים, ובגלל זה החשש שגם בשבת היא תצא לרשות הרבים. אם לא, באמת

47:18 דובר 2 לא היה שום חשש אם זה היה אסור כל השבוע. אגב, הדברים באמת הם לא מפורשים בשלטי גיבורים, כן, אבל הם מפורשים באדמו"ר הזקן ובפרי מגדים. מי שמעיין בפסקי האדמו"ר הזקן, כן, בשולחן ערוך האדמו"ר הזקן בסימן ע"ה כבר ציטטנו את זה בסעיף ד, ששם אדמו"ר הזקן מתיר לצאת עם פאה נוכרית. הוא מדבר על מקום ששם טלטול הוא איסור, איסור מן התורה, כן. והרי בשבת, והרי בחצר המקום הוא אסור. כן לטלטל בחצר בשבת זה איסור דרבנן, ולכן מפורש שהאדמו"ר הזקן מדבר על רשות הרבים. יוצא שלפי האדמו"ר הזקן ההיתר שלומד השלטי גיבורים לצאת עם הפאה הנוכרית הוא לא רק בחצר, הוא גם ברשות הרבים. והדברים עוד יותר מפורשים בפרי מגדים, כן, בפרי מגדים, אשל אברהם, המגן אברהם ומשבצות זהב על הט"ז. אז בסימן שד סעיף ט במשבצות זהב הפרי מגדים כותב בפירוש שהאישה יכולה, כן, לצאת ללא חשש, אה, אנחנו מדברים על ימי החול, מבחינת צניעות אין שום בעיה שהיא תצא לרשות הרבים עם פאה נוכרית. אני רק רוצה לציין דבר אחד. מי שבאמת שוב יש פה איזה, כן, הדבר הוא קצת מפולפל, אבל יבוא אחד שעקב אחרי כל המהלך ויגיד רק שנייה, אבל לפי מה שאמרת אז אנחנו מבינים שאישה יכולה לצאת לחצר ולרשות הרבים עם פאה נוכרית בימי החול ואפילו בשבת לחצר היא יכולה, אבל לכאורה נראה מדברינו שהאישה לא יכולה לצאת לרשות הרבים עם פאה נוכרית בשבת. לכאורה כן, זה מה שלמדנו בגמרא. אז זה נכון. בפאות הנוכריות של אז שהנשים היו לובשות מעל עוד איזה כיסוי, זאת אומרת הפאה הייתה מגולה כמו שאומר ה-ה-השלטי גיבורים, אבל תחת לפאה הנוכחית היה באמת איזה כיסוי. אז

49:25 דובר 2 ברשות הרבים היינו חוששים, חז"ל חששו שהיא תוציא את הפאה הנוכרית הרי ל-ל-לחברתה. אבל הפוסקים האחרונים אומרים שהדבר הזה הוא היה וודאי בימיהם, אבל היום אין שום חשש שאישה תתחיל ברשות הרבים להוציא את הפאה ולהראות אותה לחברתה, ולכן כל מי שמתיר לאישה בימי החול לצאת לרשות הרבים עם פאה נוכרית זה נכון גם בשבת. חלק עשירי אם נכון שהצמח צדק אוסר, אה, את חבישת הפאה הנוכרית. אז הזכרנו ככה ב-ב-ב-בשיעור הראשון את כל הפשקווילים ואת כל ה-ה-החוברות שיוצאות נגד הפאה הנוכרית עם הרבה דמגוגיה. אחד הדברים הדמגוגיים באמת זה לכתוב שהצמח צדק אוסר את הפאה הנוכרית, ואנחנו נראה בדיוק מה אומר הצמח צדק. דבר ראשון צריך להבין שההתייחסות של הצמח צדק לפאה הנוכרית הוא לא בשאלות ותשובות הצמח צדק, אלא בביאורים שלו על הש"ס, אה, על מסכת ברכות. כן? אה, זה דבר ראשון, והדברים האלה הם, אה, אה, דיונים של, אה, אה, פוסק ולא פסיקה הלכתית. נכון, זה חידושים, חידושים על הש"ס. עכשיו מה בדיוק אומר שם הצמח צדק? אז שם אחרי שהצמח צדק מאריך בכל שיטת השלטי גיבורים, ש-ש-שכפי שאנחנו כבר ראינו מתיר את ה-ה-הפאה הנוכרית, אנחנו עכשיו לא מדברים על שבת, אנחנו מדברים על כל יום. הצמח צדק מביא את השיטה של אחד האחרונים מעצי ארזים שאוסר את הפאה הנוכרית, ואומר הצמח צדק יש קצת ראייה לעצי ארזים מדברי רב ענני. עכשיו מה זה רב ענני ומה הוא אומר ובמה יש קצת ראייה למי שחולק על השלטי גיבורים ואוסר את הפאה הנוכרית? א-א-א-אז נגיד באמת מה שאומר רב ענני. רב ענני הוא בא בעקבות הדברים של רב. אמרנו שרב, אה, מציין על דברי המשנה שאישה יכולה לצאת

51:38 דובר 2 לחצר עם כבול ועם פאה נוכרית. רבה אמר שמדובר פה ביוצאי דופן. בדרך כלל כל מה שאסור לצאת לרשות הרבים איתו בשבת גם לחצר אסור. אבל כן, רבה לימד אותנו ש-- אבל שני הדברים האלה הם באמת יוצאי דופן, והוא גם מסביר למה הם יוצא דופן, שמא תתגאה על בעלה. כן. שיטת ר' ענני היא מבחינה מסוימת יותר פרמיסיבית. אומר ר' ענני לא, כל הדברים שאסור לצאת איתם לרשות הרבים בשבת מותר אבל לצאת איתם לחצר כמו הכבול. זאת אומרת לפי ר' ענני הוא לא לומד במשנה כמו שלמד רבה. רבה הבין שכשהמשנה מדברת על הפאה הנוכרית והכבול זה באמת יוצא דופן, וכל השאר זה אסור גם בחצר. ר' ענני רוצה להכיל, הוא יותר פרמיסי כפי שאמרנו, והוא מתיר בכל דבר כמו בכבול, שכל הדברים שאסרו ברשות הרבים זה רק ברשות הרבים ולא בחצר. אומר הצמח צדק, הרי למה הוא אומר כמו בכבול ו-ו-ו-ולא כמו שבכבול ובפאה הנוכרית? הרי המשנה הזכירה גם כבול וגם פאה נוכרית. אומר הצמח צדק, מפה קצת ראייה לצרפתים שאוסר את הפאה הנוכרית, כנראה שר' ענני באמת מתיר רק את הכבול ולא את הפאה הנוכרית, כי אולי באמת הוא אוסר לצאת בפאה נוכרית בכלל לאישה, כן. עכשיו צריך להבין, מפה למדו ששיטת הצמח צדק לאסור את הפאה הנוכרית. הצמח צדק פה הוא מתפלפל בגמרא. הרי ה-ה-כל הפוסקים פסקו כרבה ולא כר' ענני, ולכן מה שהוא אומר קודם כל זה לא להלכה. הוא מתפלפל בדברי ר' ענני שהוא לא להלכה, ושסובר באמת שאסור לצאת בפאה נוכרית. אבל בוטום ליין, שורה אחרונה, ההלכה היא כרבה, ורבה הוציא, אה, מ-מ-מדברי רבה אנחנו, אנחנו, כן, מפורש רואים כפי שלמדנו על

53:32 דובר 2 תרי גברי, שאפשר כן לצאת לרשות הרבים עם פאה נוכרית. ועוד עניין מעבר לכך שלא מדובר בספר הלכה, שהצמח צדק באמת מ-מ-מרוב יושר רוצה לתת קצת ראייה להדעה החולקת על תרי גברי מדברי ר' ענני, שר' ענני, כפי שאמרנו, הוא לא להלכה בכלל, אבל יש דבר הרבה, הרבה יותר יסודי. הרי לאחר וכפי שאמרנו, האדמו"ר הצמ-- ה-ה-האדמו"ר הזקן שהוא סבו של הצמח צדק, בסימן ע"ה סעיף ד' הוא מתיר בפירוש לאישה לצאת בפאה נוכרית. לא ייתכן שיבוא רבי הצמח צדק, יכול להיות שהצמח צדק פה ושם חולק על האדמו"ר הזקן, זה קורה, אבל כשהוא חולק על האדמו"ר הזקן הוא מתייחס לשיטה של האדמו"ר הזקן והוא אומר למה הוא חולק, והוא אומר שהוא חולק ולמה הוא חולק. ופה בכלל הוא לא הזכיר את כל העניין כי הוא לא בא לפסוק פה, הוא בא רק להגיד ב-ב-בדרך פלפול שדברי ר' ענני, שהם בעצמם, כפי שאמרנו, לא להלכה, הן קצת ראייה לשיטת הצרפתים וזה הכל. אז זה שהאדמו"ר הזקן פסק ממש להתיר את הפאה הנוכרית ושהצמח צדק התעלם בכלל מהעניין ולא מזכיר את זה, ודאי שהוא לא בא, אה, לחלוק על, אה, מורו ורבו ו-ו-ו-ו-סבו, ולכן כל מי שמביא את הצמח צדק, מי שמתנגד לפאה זה באמת דמגוגיה ואין בזה שום ראייה כלל וכלל. חלק אחד עשרה, האם נכון שהבבא סאלי הקדוש אסר את חבישת הפאה? דבר מאוד מעניין, ככה יש, אה, ספר אחד על-- שמדבר על קורות הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירה הקדוש, אה, שאומר שפעם אמר הבבא סאלי דברים ממש נוראים שאני לא רוצה אפילו להעלות על שפתיי, על גיהינום ועל פאה ודברים ש-ש-שלא ייאמרו. האם הדברים האלה הם נכונים? האם

55:33 דובר 2 יש מקור לדברים האלה? אז באמת כדי לדעת, ברוך השם, אנחנו לא דורי דורות אחרי הבבא סאלי, אפשר לשאול את קרוביו. אה, ישנם שני רבנים שאפשר לשאול אותם ושבאמת שאלו אותם ושחיברו דברים על זה. האחיין של הבבא סאלי, הרב יחיאל אבוחצירה, שהוא הרב של רמלה, והחתן של הבבא סאלי, הרב ישר[?] אדרי. אנחנו נראה באמת איך הם מתייחסים לעניין. אז יש פה איזה ספר שנקרא חן וכבוד, עם הרבה דברים ככה על הפאה הנוכרית. אה, יש הסכמות, ואני אקרא ככה, אה, מההסכמה של הרב יחיאל אבוחצירה. מה הוא אומר על הסיפור הזה? כותב הרב יחיאל אבוחצירה שם בהסכמה בעמוד סד בספר חן וכבוד. מה שמפיצים בשם מורי ודודי סידי בבא סאלי. כן, זכר צדיק לברכה. הרב יחיאל אבוחצירה הוא הבן של הבבא חאקי, שהיה אחיו הגדול של הבבא סאלי. אז מה שמפיצים בשמו שכביכול יצא בדברים קשים נגד המתירים פאה. יכולנו להעיד בוודאות שמעולם לא אמר דברים אלו חס ושלום, ואין זה דרכו כלל וכלל. ויש מבנות מבנות משפחתו שנהגו להקל בזה, וכפי שמעידים גם חתניו לוקחי בנותיו שיחיו. כאשר הראה בספר חן וכבוד הספר הזה, ותכף אנחנו נראה באמת את ה מה מה אומרים חתניו לוקחי בנותיו. אז לפי הרב יחיאל אבוחצירה, האחיין של הבבא סאלי, הדברים הם מופרכים לחלוטין. עכשיו מי אומר כן באמת הרב? מה אומר הרב ישר[?] אדרי, שהיה ממש קרובו מאוד, כן חתנו של הבבא סאלי. אז אחרי זה אני אגיד לכם גם מה הוא אמר לי הרב ישר[?] לפני כמה זמן, בחודש תשרי תשפ"ב. כותב פה הרב אדרי שגם הוא נתן הסכמה לספר. מעולם, שוב מדובר בחתן של הבבא סאלי. מעולם לא שמעתי

57:46 דובר 2 אותו שדיבר נגד לבישת פאה נכרית, וכמו כן בתו אשתי שתחיה. כן, אפשר להגיד ע"ה, היא נפטרה באמת לפני מספר חודשים, וכן חמותי הרבנית הצדקת אמרו שלא שמעו אותו מעולם מדבר נגד לבישת פאה נכרית. זאת אומרת, הוא מעיד לא רק בשם אשתו, אלא גם בשם חמותו שמעולם הרבי בבא סאלי לא דיבר נגד הפאה הנכרית, והדברים הם פשוט המצאות. ואדרבה, עובדה היא ששתיים מבנותיו לבשו פאה נכרית בצעירותן, וכן אשתי בתו שתחיה לבשה פאה נכרית בחייה במשך קרוב במשך קרוב לעשר שנים, וגם שידעו מזה לא אמר לה מעולם דבר כנגד זה. בהזדמנות פרטית, ממש לפני מעט זמן הייתי בניחום אבלים אצל משפחת וקנין ב-אה בירושלים. כן, זה היה בתשרי תשפ"ב, וישב הרב ישראל אדרי בא לנחם את הרב אדם וקנין, ידיד נפש, ואמרתי לו, "הרב ישראל, אני קראתי לא מזמן בספר את ההסכמה שכתבת לגבי הפאה. אפשר לשמוע את זה בפי ראשון?" אומר לי, "הכל היה שקר. כל הדברים השמועות אלה גיהינום ולא היו דברים מעולם. אשתי הייתה על הפאה הנכרית והבבא סאלי אף פעם לא העיר לא לה ולא לחמותי ז"ל". ולכן אני אני מעיד ממש מכלי ראשון מדברי החתן של הבבא סאלי שהדברים הם פשוט שקר וכזב, ואין דבר כזה, והבבא סאלי לא דיבר מעולם נגד הפאה הנכרית. שלום. חלק שנים עשר. האם הפאות מהודו אסורות? לפני מספר שנים יצאו רבנים נגד העניין של פאות מהודו בחשש שהפאות האלה הן עשויות משערות שהן חפץ עבודה זרה, אותן השערות שגוזזים שם בהודו, ולכן הרי ידוע שאסור ליהנות מעבודה זרה והסירו את הפאות מהודו וזה עשה רעש גדול. הרב שלום דובער וולפא נכנס ממש

59:56 דובר 2 לעובי הקורה וחקר את העניין גם מבחינה עובדתית ולהבדיל גם מבחינת ההלכה, והוא התיר לחלוטין את הפאות מהודו ואני רוצה באמת בכמה דקות לסכם את דברי הספר. יש בדרום מזרח הודו, בעיר טירופטי, איזה מקום, משכן לעבודה זרה. מגיעים לשם חמישים אלף תיירים ליום, משהו פשוט מדהים. מתוכם עשרים אלף תיירים עושים שם ממש תגלחת. תגלחת ממש קרחת לחלוטין. אז יש פה חשש שאולי באמת התגלחת הזו, המשכן הזה זה, כן, משכן לעבודה זרה. אז אולי באמת אותם השערות זה שערות שהשתמשו לעבודה זרה ובאמת יהיו אסורות לאחר מכן הם מגיעים באמת לבתי מכירות ועושים מהם פאות, אז אולי באמת יש איזה חשש? י-- סתם שנדע, יש שם חמש מאות ספרים שכן, מספרים את ה-- את אותם העשרים אלף אנשים שעושים ת-ת-תגלחת ככה וביום, משהו מכעיד. ה-ה-המכירת השערות זה מגיע שם רק מהמשכן עבודה זרה הזה לארבע מאות חמישים טונות שערות בשנה, משהו מאוד מאוד גדול. א-א-אז האם באמת יש, ישנה בעיה? ב-ב-בכמה נקודות נראה שאין בזה שום בעיה. דבר ראשון, בכל העבודה זרה ההודית, העניין של להסתפר של התגלחת לא מופיעה בכלל ולהיפך, מבחינתם הם נזירים, כל ה-א-אלה שבאמת הולכים לפי אותה עבודה זרה והעניין של התגלחת זה דבר שהמציאו לפני כמה עשרות שנים, כשראו שיש פה איזה פוטנציאל מאוד גדול של, אה, לעשות כסף, ביזנס, אבל זה בכלל לא לעבודה זרה. ה-ה-התספורת הזו היא נעשית למטה בהר. המשכן שלהם הוא נמצא למעלה בהר. זאת אומרת אחרי שמסתפרים, מי שרוצה להסתפר הם צריכים לטפס מספר שעות להגיע לאותו משכן. המקום שיש שם את החמש מאות ספרים הוא נמצא למטה בהר ויותר מזה, לאחר וההודים בכלל מתייחסים לשערות ולציפורניים כאל

1:02:16 דובר 2 דברים טמאים, כן? להבדיל מאיתנו, אבל גם אצלנו הדברים האלה הרי ידוע שיש טומאה, אז לקחו את זה מאיתנו. א-א-אז הם מתייחסים לזה כדברים טמאים. אין בכלל בעולם איפה שמסתפרים שום סממן של עבודה זרה. הם פסולים, כי מבחינתם להיפך, הדבר הזה הוא, הוא, הוא, הוא פוגע בעבודה זרה. זה ממש עניין של ביזנס. אחרי שהסתפרו לא מקריבים את זה לאף מקום. לוקחים את זה ומובילים את זה לכל מיני מחסנים שנמצאים בערים אחרות ושלוש ארבע פעמים בשנה יש מכירות פומביות ו-- אלה ש, אה, מייצרים פאות, כן, קונים את אותם השערות. אה, ה-ה-הספרים בכלל נחשבים שם כאנשים, הם בכלל לא, לא כוהני דת, דווקא מפני שהם מספרים אנשים נגד הדת שלהם שהיה צריך באמת להיות נזירים, אז הם נחשבים אצלם כ-כ-כאנשים טמאים. זאת אומרת, כל זה, זה, זה עניין תיירותי ועסקי מהכסף בכלל. יש אליטה, ככה הדברים באמת שוב, הרב וולפא חקר את הדברים לעומק. יש אליטה שמקבלת את הכסף, יש חלק מסוים של הכסף שהולך לגמילות חסדים, ל-ל-לבתי רפואה ו-ו-ודברים כאלה, והרוב הולך להשמין את המנהלים של כל העניין, אבל בכלל אין בזה שום נגיעה, כפי שאמרנו לעבודה זרה. אה, ו-ו-והדבר האחרון זה שאותם השערות, שאותם הפאות שבאות מהודו, השערות שבאות אפילו על הצד שהיה איזה נגיעה כלשהי לעבודה זרה, אה, השערות שבאות מטירופטי זה מהווה רק שבע וחצי אחוז מכלל השערות שמהודו משתמשים כדי לייצר פאות. אז מכל הדברים האלה שוב אנחנו... סיכמתי ספר שלם בכמה דקות, אמרתי את הדברים העיקריים. יש שם אריכות מאוד גדולה, גם מבחינה הלכתית על הצד שבאמת הייתה עבודה זרה, אה, איך היה והרב הולך פה ממש Aschchot[?] הוכחות מראה שאין שום

1:04:33 דובר 2 בעיה ואפילו אם הדברים היו יותר חמורים גם לא הייתה בעיה. אבל פה עובדתית אין בזה שום קשר לעבודה זרה ואין שום, אה, מניעה לקנות פאות מהודו. שלום. חלק שלוש עשרה, האם הרב קנייבסקי אוסר את חבישת הפאה? אז מרבים להביא את הרב חיים קנייבסקי כמי שמתנגד לפאה הנוכחית, וזה נכון שהרב קנייבסקי מאוד מאוד מחמיר בע-בענייני צניעות ושהוא מוצא בהרבה פאות שיש בהם, אה, חוסר צניעות ו-ו-ו-ואוסר את חבישתם, כמו ש..., כמו שהזכרנו ב-באחד ה-השיעורים הראשונים שנכון, דברים שהם לא צנועים ומאוד מושכים את העין, אה, באמת אסורים מטעמי מענייני צניעות וזה נכון גם לשמלות ולחולצות ואפילו לגרביים, אה, גם לפאות. אבל האם הפאה לפי הרב קנייבסקי הוא דבר שמעיקרו הוא דבר אסור או לא? אז מציגים את זה כאילו שהרב קנייבסקי שליט"א אוסר את הפאה. אנחנו נראה עד כמה הדברים באמת לא נכונים. אני פה מחזיק ביד את הספר שונה הלכות, אחד ה-מספרי הלכה ככה חלק א' של הרב קנייבסקי הידועים. אני אקרא שתי פסקאות בסימן ע"ה, אותו סימן מפורסם ששם יש את ההתייחסות ככה ב-ברמ"א, במשנה ברורה, באדמו"ר הזקן ובבגדי ישע, כן, בכל הפוסקים בביאור הגר"א ל-ל-לעניין הפאה הנוכחית, אז גם השונה הלכות שפשוט מקבץ את הפסקים, אה, מהשולחן ערוך, רמ"א, משנה ברורה והרב קנייבסקי בעצמו זה חובר על ידי על ידיו. א-א-אז באותו סימן ע"ה אנחנו נראה מה אומר הרב חיים קנייבסקי שליט"א בסעיף כ"א ובסעיף כ"ב, ולפני שהוא מתייחס לפאה הנוכרית בסעיף כ"ב, מאוד חשוב לדעת מה דעתו בכלל לגבי כיסוי ראש, כי יש דבר שבאמת אנחנו נוטים לשכוח. אותה חומרה שראינו בזוהר הקדוש, אז אנשים חושבים טוב זה למקובלים, לא, זה לא

1:06:39 דובר 2 למקובלים. ראינו שהרבה הרבה פוסקים, החל מהמגן אברהם, חוששים לדברי הזוהר שלא תצא אפילו שערה אחת ממפחת האישה, והם מתייחסים לזה כדבר מאוד חמור. מה אומר הרב קנייבסקי? אז שם בסימן ע"ה סעיף כ"א כותב הרב קנייבסקי שליט"א, "ובזוהר החמיר מאוד שלא יתראה שום שיער מאישה דגרמא מסכנותא לביתא", כי הדבר הזה הוא גורם לעוני בביתה, "וגרמא לבנהא דלא יתחשבון בדרא" וזה גורם, זה דברים מצוטטים מהזוהר שכבר למדנו, זה גורם לבניה שהם לא יתחזיו, הם לא יהיו אנשים חשובים בדורם, "וסטרא אחרא שריא בביתה", זה גורם שוב זה שיהיו כמה שערות שיציאו מהמפחת שהסטרא אחרא, שהטומאה תשרה בביתה, "וכל שכן אם הולכת בשוק כך. על כן ויהית תא ולכן צריכה אישה דאפילו כותלי ביתה לא יחמון שערה חדא מרישאיה", שאפילו כותלי ביתה לא יראו שערה אחת משערותיה כך כותב הרב קנייבסקי, כן, אפילו בבית שלה. ממשיך הרב קנייבסקי, "ובגמרא איתא במעשה דקמחית שבזכות הצניעות היתירה שהייתה בה יצאו ממנה כוהנים גדולים". כן, כך כותב. ה-ה-הדבר הראשון להזכיר לכל מי שרוצה להטיף מוסר ככה עם ה..., עם הפאה הנוכרית ומתיר, אני לא מדבר על פוסקים, אני מדבר על-- כי הפוסקים יודעים באמת את האמת, אה, שיש מחלוקות ויש הרבה פוסקים שמתירים וגם מי שאוסר יודע את האמת. אני מדבר על בעלי הפשקווילים, כן? שלא מפריע להם, אה, שייצאו שתי אצבעות וטפח ו-ו-ו-ו-שיערות רק שלא תהיה, אה, פאה נוכרית. ומצטטים גם את הרב קנייבסקי שיאסור פאה זו אחרת, כי היא באמת מאוד מסולסלת ו-ו-. כן, אבל, אבל תיזהרו, הרב קנייבסקי פה מאוד מזהיר שלא תצא שערה אחת מתחת למטפחת. נתייחס עכשיו באמת לפאה הנוכרית עצמה. אבל בסעיף כ"ב כותב הרב קנייבסקי שליט"א,

1:08:58 דובר 2 פאה נוכרית אפילו דרכה לכסות אין בה משום ערווה, ויש מתירים ויש אוסרים. נכון, הוא מביא בדיוק כמו המשנה ברורה, שיש מי שמתיר, יש מי שאוסר. וכתב המגן גבורים טה טה טה והוא ממשיך, ובמקומות שנהגו להילך יש לסמוך על המקילים, ומשמע שאפילו בשער של עצמה שנחתך ועשתה ממנו פאה מותרת. כן, לא רק הישכיל עבדי שציטטנו והמגן גבורים, גם הרב קנייבסקי בעצמו אומר שבמקום שרגילים שאין פה איזה מרעין טעם ש-וואלה לא יודעים, חושבים שיהודי הולך עם ראש מגולח, היום באמת כולם מכירים מה זה פאה נוכרית. אז על פי זה, כפי שדייקנו במשנה ברורה, גם הרב קנייבסקי כותב שבמקום שבאמת רגילים לצאת עם פאה נוכרית, אז אין בזה שום בעיה, ואפילו פאה נוכרית העשויה משיערות של אישה עצמה. כן, עד כאן זה דברי הרב קנייבסקי. בספר חן וכבוד שכבר ציטטנו כמה פעמים, בעמוד מאה שבעים ואחד, מובא בשם הרב קנייבסקי שכשהוא משווה את הפאה למטפחת הוא אומר שעדיף בהרבה באמת פאה מהמטפחות של היום שצצות שם שערות, ושוב הוכחנו שהוא, אה, הרב קנייבסקי מאוד, מאוד חושש לזוהר עם השערות הצצות. עוד עניין, יש ספר שנקרא אורחות רבינו הקהלות יעקב. הקהלות יעקב, הסטייפלר זה היה אביו של הרב קנייבסקי, ויש כמה כרכים של הספר אורחות רבינו. אז בחלק ג' בפסקה שישים ושלוש כתוב שהאמא של החזון איש הייתה לה פאה וגם אשתו של החזון איש וגם אשתו של הסטייפלר, לשלושתם באמת הייתה פאה נוכרית.