דיני אמירת 'ותן טל ומטר' - הרב שי שמעון כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 נדבר קצת על הלכות טל ומטר. עוד מעט, איך אומרים? תשרי מאחורינו. עוד מעט אנחנו מתחילים לבקש את הגשם. זה חשוב מאוד להכיר את ההלכות שרלוונטיות לזה, שכמובן השאלה הכי-- הכי מעשית והכי נפוצה בעניין זה מה קורה אם שכחתי? שכחתי להגיד "ותן טל ומטר". מה אני עושה? חוזר, לא חוזר, אומר במקום אחר? אז בוא נלך לפי הסדר. קודם כל, בשמחת תורה התחלנו להזכיר גשם, משיב הרוח ומוריד הגשם, אבל על זה לא חוזרים. למה? כי זה בסך הכול הזכרת שבחו של הקדוש ברוך הוא, שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם. אם לא הזכרת את השבח הזה, הזכרת רק שהוא מוריד טל, נו, לא קרה שום דבר, בסדר. אבל לבקש, לבקש, אנחנו עכשיו מגיע החורף ואנחנו צריכים גשם. אז אם לא ביקשת את הגשם, זה שביקשת את הטל זה לא, זה לא פותר לי. אני צריך גשם. לא מספיק לי זה שיש טל, ולכן ב-- איך אומרים? קודם כל בשורה התחתונה, אם לא ביקשת על הגשם בזמן של הגשם צריך לחזור. למרות שאם אני במקום להגיד "ותן טל ומטר" אמרתי רק "ותן מטר", לא אמרתי "ותן טל ומטר" על זה לא חוזרים. ולמה? כי הטל הוא בכל מקרה לא נעצר, הוא לא מפסיק. טל יש כל הזמן. אז מבקשים, זה חלק מתקנת חכמים, אבל זה לא, איך אומרים? זה לא בוער לנו, זה לא, לא קריטי לבקש ש-שירד טל. מה קורה אם אני לא זוכר? שזה אולי השאלה הכי נפוצה. לא זוכר, לא זוכר אם אמרתי או לא אמרתי. אז ההלכה בעניין הזה זה שתלוי פשוט כמה זמן עבר. אם עברו כבר שלושים יום אני אומר שהבן אדם אמר על

02:16 דובר 2 שגרת לשונו. אחרי שלושים פעם ש-שביקשת "ותן טל ומטר" מן הסתם המשכת, איך אומרים? המשכת עם הרצף, המשכת כמו שאתה רגיל. אם עוד לא עבר שלושים יום מן הסתם אמרת כמו שהיית רגיל תמיד ואתה צריך לחזור. עוד הלכה ייחודית לחזן. מה קורה אם החזן טעה? אם החזן בתפילת לחש לא אמר "ותן טל ומטר", אמר "ותן ברכה" אז ההלכה היא שהוא לא צריך לחזור. מה הפרוטקציה? האמת היא זה לא פרוטקציה, זה פשוט כי הוא בכל מקרה יחזור. הוא יחזור ב-ב-בברכה בקול בחזרת הש"ץ. אז לא צריך לחזור שוב על הלחש. עכשיו, אמרנו בגדול שצריך לחזור. עכשיו נרד יותר לפרטים. מה זאת אומרת? מתי בדיוק צריך לחזור ולאיפה? אז באופן כללי כולם יודעים, כל מי שמכיר את הסידור יודע שאנחנו מבקשים את הגשם לפי הנוסח שלנו. אנחנו מבקשים את הגשם מיד אחרי "ואת כל מיני תבואתה לטובה". עכשיו, מה קורה אם לא אמרתי שמה? המשכתי קצת בברכה ואז אופס, נזכרתי, רגע, היה לי פספוס. נו, אז תגיד במקום אחר, לא נורא, זה גם בסדר. תגיד שמה ותמשיך. אם כבר אמרת "ברוך אתה השם מברך השנים", נו, בסדר. אז תגיד "ברוך אתה השם מברך השנים ותן טל ומטר לברכה" ותמשיך ב"תקע בשופר גדול". אפילו אם רק הזכרת את שם השם, אמרת "ברוך אתה השם. אה, רגע, רגע, מה אני עושה? וואו, שכחתי גשם". לא נורא, תסיים את הברכה, תגיד "ותן טל ומטר לברכה" ותמשיך "תקע בשופר", הכל בסדר. זה לכתחילה. לכתחילה ברכת-- בקשת הגשמים היא בברכת השנים שבה אנחנו מבקשים שהשנה תהיה מבורכת. מה קורה אם גמרתי מברך השנים, המשכתי הלאה, תקע בשופר, המשכתי ונזכרתי אחר כך, מה אני עושה?

04:27 דובר 2 אז יש לי עוד צ'אנס. יש לי תחנה, תחנת עצירה נוספת. בברכת שמע קולנו. שמע קולנו למי שלא יודע זה ברכה כללית. שמה אנחנו מבקשים בכללי שהקדוש ברוך הוא ישמע את הבקשות שלנו. שם על פי ההלכה כל בן אדם גם יכול לבקש מה שהוא רוצה. זה איך אומרים? זה מקום שבו אתה יכול להכניס מה ש-- מה שנמצא לך על הלב. אז אם כבר סיימת, התחלת תקע בשופר, סיימת את ברכת השנים, התחלת תקע בשופר ורק אז נזכרת שלא ביקשת גשם, אז תגיד בשמע קולנו. אחרי המילים "ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו", אז תגיד ותן טל ומטר לברכה. המשכת הלאה. אמרת כבר "מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו" כי אתה שומע תפילת-- ואז נזכרת, מה אז? שוב אותו רעיון בדומה למה שאמרנו בברכת השנים. אם הוא עדיין באמצע הברכה יגיד את זה שם איפה שיזכר. אם כבר אמר ברוך אתה השם שומע תפילה, יגיד את זה אחרי המילה שומע תפילה לפני הברכה הבאה. ברוך אתה השם שומע תפילה ותן טל ומטר לברכה רצה השם אלוקינו. אפילו אם רק הזכרת את שם השם ועדיין לא סיימת שומע תפילה גם כן אל תפסיק בין השם השם לשומע תפילה, תסיים שומע תפילה ואז תתחיל את הברכה של רצה השם אלוקינו. עכשיו מה קורה אם אני אסטרונאוט רציני? מה קורה אם אני כבר התחלתי להגיד רצה ורק אז נזכרתי שלא אמרתי ותן טל ומטר לברכה? טוב, אין ברירה. לא אמרת לא אמרת, הפסדת, אז צריך לחזור. עכשיו כיוון שאתה חוזר אז כבר בכל מקרה אתה חוזר, אז אל תחזור לשומע תפילה שזה סוג של די עבד, אלא אם כבר אתה חוזר אז תחזור לברכת

06:27 דובר 2 השנים ותגיד שם ותן טל ומטר לברכה במקום ואחר כך תמשיך את כל הברכות הבאות. ואם אתה בכלל בכלל מרחף וכבר סיימת את שמונה עשרה וסיימת יהיו לרצון ואת איזה יהיו לרצון? את יהיו לרצון השני סיימת ורק אז נזכרת, אז פה כבר אי אפשר לחזור חצי תפילה. זה לא עושה. במקרה כזה צריך לחזור ולהתפלל את תפילת שמונה עשרה מההתחלה עד הסוף כדת וכדין. עכשיו יש לנו כמה שאלות, איך אומרים, ייחודיות מעניינות. קודם כל, מה קורה אם בן אדם הוא בראש חודש והוא אמר יעלה ויבוא אבל שכח לבקש גשם? טוב, שכח לבקש גשם, אז אמרנו צריך לחזור, כן? זאת אומרת מדובר שהוא שכח, שכח, נזכר רק אחרי שהוא סיים את התפילה. טוב, צריך לחזור. חזר והוא כן לבקש גשם הוא ביקש, אבל עכשיו הוא שכח להגיד יעלה ויבוא. בהתחלה שכח את הגשם, בפעם השנייה שכח את יעלה ויבוא. עכשיו על פי ההלכה צריך לחזור על יעלה ויבוא, אבל פה השאלה האם אני לוקח כל ברכה חצי? פה הוא אמר יעלה ויבוא, פה הוא אמר גשם, אז הכל בסדר, מצטרף או לא? אני אומר הברכה הזו לא תקינה, הברכה הזו לא תקינה, אז הכל לא טוב. מה הדין? אז בזה זה לא נמצא בפירוש בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. בזה האחרונים דנים בזה והם אומרים שיש להסתפק בזה. זה נושא לא פשוט ולכן שיחזור ויתפלל בתורת נדבה. על פי ההלכה הבן אדם יכול להתפלל בתורת נדבה גם הלוואי יתפלל אדם כל היום כולו. אז הנה חינם. נכון, בדרך כלל תפילת נדבה חייב לעשות שם איזה שינוי שיהיה ניכר שזה נדבה, אבל פה כיוון שהתפילה

08:36 דובר 2 היא על הספק אז זה בסדר, אז לא צריך לעשות שינוי. זה עניין אחד. עניין שני זה מה קורה אם נזכרתי מאוחר מידי. זאת אומרת כבר עבר זמן התפילה. אני יודע, התפללתי מנחה, שכחתי לבקש גשם ואני היה לי כל מיני עיסוקים לעשות וכל מיני טלפונים ואני יודע מה ופתאום נזכרתי. אה לא! שכחתי גשם. אבל מה נעשה עכשיו כבר מתפללים ערבית, הגיע הזמן של ערבית. מה אני אעשה? אז התפילה הראשונה לא נחשבת בכלל וצריך להתפלל תפילת תשלומים. בתפילה השנייה הוא מתפלל פעמיים שמונה עשרה. זה כמובן רק אם הוא נזכר או לפני התפילה השנייה או מיד אחרי. אם כבר עבר זמן אחרי התפילה השנייה כבר אי אפשר להשלים את התפילה הקודמת, כי תפילת תשלומים היא רק, אה, בתור חלק מהתפילה הבאה. לא, לא בתור-- הרבה זמן אחר כך כבר אי אפשר. עוד דבר שנוגע לתפילת התשלומים. מה קורה אם שכחתי לבקש גשם והגיע הזמן של התפילה הבאה ואני צריך להתפלל תשלומים, אבל אמרו לי תגש, חזן, רוצים שאני אגש כחזן. אז מה? אז אני אתפלל תפילה, את התפילה שלי ואז תפילת תשלומים ואז חזרת הש"ץ. לא, לא צריך להגזים. התפילה של חזרת הש"ץ יכולה להיחשב כתשלומים. והנושא האחרון שעליו אנחנו נדבר, נושא גם כן מעניין. מה קורה אם שכחתי גשם לבקש את הגשם בתפילת מנחה של ערב שבת? אז רב, תגידו לי נו, מה זה משנה? תפילת מנחה של ערב שבת, תפילת מנחה של מוצאי שבת, מה זה משנה? תפילה זה תפילה, נכון? אבל יש בעיה. הבעיה היא שאני שכחתי לבקש גשם בתפילת מנחה של ערב שבת. אז מה על פי ההלכה אני צריך-- ועבר הזמן של התפילה,

10:42 דובר 2 אז אני צריך בערבית להתפלל שתיים, אבל מה אני אעשה שבערבית אני הרי לא אבקש גשם. בכל מקרה בשבת לא מבקשים גשם. בשבת יש רק את השלוש ברכות ראשונות, שלוש ברכות האחרונות והברכה האמצעית שהיא של שבת בכלל. אני בכל מקרה לא מבקש גשם. אז מה נעשה? אז יש טעם שאני אחזור או לא? אז בזה נחלקו האחרונים. יש רבי חיים מבריסק, הוא אומר שכן צריך לחזור למרות שלא יבקש גשם וטעמו ונימוקו עמו. הוא אומר התפילת מנחה הזו זה נקרא שלא התפללת מנחה. לא הזכרת גשם זה, זה משהו בעייתי, זה התפילה, התפילה היא לא תפילה. נו, לא התפללת מנחה, אז אתה צריך להתפלל ערבית שתיים. פשוט. אה, לא תבקש גשם, מה זה משנה? בתפילת מנחה לא היית צריך, היית צריך לבקש גשם ולא ביקשת, אז זו לא תפילה. תפילת ערבית שתתפלל שתיים לא צריך לבקש גשם, אז הכל בסדר. כך הוא אומר. זה סברה מעניינת, אבל בפועל בלוח כולל חב"ד רב חיים נאה אומר לא. הוא אומר לא. הוא אומר כיוון שכל העניין זה להשלים לבקש את הגשם. תפילה זה הרי בקשה מהשם. אני מבקש, מבקש את זה, מבקש את זה, מבקש את זה. עכשיו, ברגע שאני בכל מקרה לא אחזור לבקש, אז מה הרווחנו? תפילה זה בקשות. אני מבקש גאולה, אני מבקש פרנסה, אני מבקש רפואה, אני מבקש. עכשיו, אם התפילה הבאה אני אבקש את מה שהחסרתי בתפילה הקודמת, שווה לי לחזור. אבל אם בכל מקרה אני, אני לא אבקש, אז לא הרווחנו שום דבר. לכן הוא אומר שלא יתפלל בערבית פעמיים שמונה עשרה, כי אני לא ירוויח על ידי זה. אנחנו נדבר הפעם על נושא טיפה

12:45 דובר 2 פחות נפוץ בנוגע ל-ותן טל ומטר. באופן כללי, זה כולם יודעים, בקיץ אנחנו מבקשים בברכת השנים "ותן ברכה על פני האדמה". בחורף אנחנו מבקשים "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה". לא, אמנם לא, לא רוצים להפסיק לפני השמונה עשרה ולכן דופקים על השולחן והציבור יודע שמחליפים קידומת, עוברים ל-ותן טל ומטר לברכה. עכשיו, ממתי בדיוק מתחילים, אה, לבקש את הגשם? אז בארץ ישראל זה פשוט מאוד, כולם יודעים, תפילת ערבית ליל ז' מרחשוון מתחילים לבקש את הגשם. כידוע שבעצם היה צריך לבקש את הגשם מיד בסוף חג הסוכות, אבל בשביל עולי רגלים שלא יפריע להם הגשם, חיכו עד שכל עולי הרגלים יגיעו למקומם ואז מתחילים לבקש את הגשם. הגמרא אומרת אבל שבבבל לא. בבבל מתחילים לבקש את הגשם בשישים יום אחרי תקופת תשרי. זאת אומרת, בלי לדעת יותר מדי אסטרונומיה, השנה מתחלקת לארבע תקופות: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז. השנה, איך אומרים, השנה, שהשנה השמשית, שנת השמש מתחלקת לארבע תקופות, שתקופת תמוז זה שיא הקיץ, תקופת טבת זה שיא החורף ותקופת תשרי זה הסתיו, שיא הסתיו, אם אפשר לקרוא לזה ככה, ותקופת ניסן זה שיא האביב, המרכז של האביב. השנה מתחלקת לארבעה חלקים שווים. אה, בדרך כלל אנחנו לא כל כך מתעסקים עם התקופות. אחד הדברים שבהם התקופה היא משמעותית זה העניין הזה. ותן טל ומטר לברכה בבבל אומרים אחרי שישים יום אחרי, אה, תקופת תשרי. מתי זה יוצא בדיוק? זה אפשר להסתכל בלוח, זה בוא לא, איך אומרים, לא, לא ניכנס לזה עכשיו. אבל, אה, מעניין לציין שיש על זה פולמוס הלכתי מאוד לא פשוט. מה זאת אומרת? הגמרא אומרת שבבבל מבקשים גשם שישים יום

15:45 דובר 2 אחרי תקופת תשרי, שזה יוצא אחרי ז' חשוון, והיא מסבירה שהסיבה היא בגלל שארץ ישראל זה מקום של הרים. הרים, אז הגשם יורד למטה, אז, אז חסר מים, אין לך מאיפה לשאוב מים. קשה, קשה לקבל גישה למי התהום, לבארות וכאלה. אז אין ברירה, צריך לבקש גשם מוקדם. אבל בבל זה מקום נמוך ולכן יחסית הגישה למי התהום היא קלה ולכן לא כזה בוער הגשם, אז אפשר לבקש שישים יום אחרי, אחרי תקופת תשרי שזה תאריך יותר מאוחר. אז כבר בשולחן ערוך מובא והמקור זה הראש. מובא שיש כאלה שאומרים שבדרך כלל, אמנם בכל ההלכות, כשיש מחלוקת בין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי אנחנו באמת הולכים כמו התלמוד ה-ה-הבבלי. למה? כי התלמוד הבבלי הוא העיקר. אבל הם אומרים אבל כאן בנוגע לגשם זה לא קשור לתלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי זה קשור למתי צריך גשם. אז כל מדינה צריכה לבקש גשם מתי שהיא צריכה. להגיד באופן כללי כל העולם הולך כמו בבל זה חסר היגיון, זה עניין מציאותי. בבל מבקשת כשהיא צריכה, ארץ ישראל מבקשת כשהיא צריכה. אז מתי יבקשו? לא יודע. בצרפת או ב או בקנדה או אני לא יודע איפה. בכל מקום אחר, כל מקום לפי, לפי טיבו, לפי עניינו, לפי הצרכים שלו. כך כותב הראש והסברה שלו באמת נשמעת מאוד הגיונית. אבל בפועל, אומר האדמו"ר הזקן, בפועל המנהג הוא שלא מחלקים ובארץ ישראל בלבד מבקשים בז' חשוון ובכל שאר העולם מבקשים שישים יום אחרי תקופת תשרי. עכשיו, בדורות האחרונים התחדשה שאלה עוד יותר קשה. אנחנו יודעים שהעולם הוא כדור. כדור הארץ הוא כדור. עכשיו הקיץ והחורף בשני החצאים של הכדור הם הפוכים. זאת אומרת בזמן שבחצי העליון קיץ, בחצי

18:15 דובר 2 התחתון חורף, החצי התחתון הכוונה אוסטרליה, דרום אמריקה, אפריקה, החצי התחתון של הכדור וכן להיפך. ואז יוצא שהחורף והקיץ הם הפוכים. בזמן שאצלנו עונת הגשמים ואנחנו צריכים גשם, שמה זה קיץ. בזמן שאצלנו עונת הקיץ ואנחנו לא רוצים גשם שמה זה חורף. אז מה עושים? אז בזה היה מבוכה גדולה בין הרבנים האחרונים. יש כאלו שאמרו וזה המנהג הנפוץ, יש כאלו שאמרו שאנחנו לא מחלקים כמו בכל העולם, ככה גם בחצי הכדור הדרומי מבקשים שישים יום אחרי התקופה ועד לערב חג הפסח. אה זה לא העונה של הגשמים? לא משנה. יש כאלו שאמרו לא. הם לא יכולים לבקש גשם בזמן שלא מתאים להם, אז הם לא מבקשים גשם בכלל. הם יבקשו גשם בחורף שלהם בשומע תפילה, שומע תפילה אתה יכול להכניס מה שאתה רוצה. שומע תפילה שיבקשו גשם כי הם צריכים את זה. אבל בנוסח של הברכה לבקש כשהם לא צריכים זה חוכא ואטלולא, אז הם לא מבקשים בכלל. ויש דעה שלישית. הדעה השלישית אומרת ש-ש-שיבקשו כמו שהם צריכים כי זה העונות שלהם, זה הזמן שהם צריכים, שיבקשו כמו שהם צריכים. עכשיו בפועל הרבי התייחס לזה באיזה שיחה, והרבי אמר שבמבט שטחי באמת ברור שהם צריכים לבקש מתי שהם צריכים. זה פשוט כל בן אדם מבקש מה שהוא צריך, מתי שהוא צריך. אבל אחר כך הרבי אמר שזה רק סברה, איך אומרים, לעיון אבל לא למעשה. ולמעשה, כמו שאמרנו, ההלכה היא שמבקשים כמו, כמו בבבל, כמו בכל העולם, ובפשטות הסיבה לזה היא כמו שאמרנו קודם, כי בעצם הרי בכל העולם היה צריך לבקש בכל מקום לפי הצרכים שלו. זה שכולם הולכים כמו בבבל זה כדי לא, לא לעשות מחלוקת, כדי

20:49 דובר 2 לא לשנות מהמנהג. אז כיוון שאנחנו לא מבקשים את צרכינו, אלא אנחנו עושים כמו שנוהגים בכל העולם כדי לא ליצור מחלוקת, אז אין בזה הבדל בין חצי הכדור העליון, חצי הכדור הצפוני לבין חצי הכדור ה-ה-הדרומי וכולם מבקשים באותו זמן. עכשיו השאלה שנובעת מזה זה טוב ומה יעשה בן אדם שהגיע מצד אחד, ממקום אחד למקום אחר? מה קורה עם בחור שהיה ב-770 ושמה עבר ז' חשון ורק אחר כך הוא הגיע לארץ ישראל או הפוך? מה קורה עם בן אדם שבחודש תשרי לא יכול לנסוע והוא נוסע אחר כך ואת ז' חשון הוא יעשה שם ואחר כך יחזור וכדומה לזה. אז הכלל הוא כזה. בואו קודם כל ניקח את הדברים הפשוטים. זה ברור שכשאתה נמצא במקום אתה עושה כמו המקום. גם אם אני ישראלי, אבל אני נמצא בחוץ לארץ, אני מבקש כמו בחוץ לארץ. וגם אם אני חוצניק ואני נמצא בארץ ישראל אני מבקש כמו בארץ ישראל. זה דבר פשוט. עכשיו מה קורה אבל אם אני ישראלי ואני בז' חשון הייתי בארץ והתחלתי לבקש גשם, ואחרי שהתחלתי לבקש גשם אחר כך יצאתי לחוץ לארץ. האם אני צריך להפסיק? האם אני צריך להפסיק לבקש את הגשם? זה כבר שאלה יותר סבוכה, ובפועל ההלכה בזה היא שימשיך לבקש. כבר התחיל לבקש אז שימשיך לבקש את הגשם. אה, כולם לא, לא מבקשים את הגשם איתו. בסדר, אבל הוא שיבקש. והגר"ח נאה מתייחס לזה ואומר שרגע, אבל איך הוא יבקש? הרי כולם פה לא מבקשים. אז הוא אומר שכשהוא אומר, "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה", הוא יתכוון לארץ ישראל. הוא הרי בן ארץ ישראל. הפרנסה שלו זה בארץ ישראל.

23:15 דובר 2 מה שהיא המשפחה שלו זה בארץ ישראל, כל העניינים שלו זה בארץ ישראל. אז אמנם כרגע הוא בחוץ לארץ ופה עדיין לא מבקשים, אבל הוא מבקש על הצרכים שלו, על, על ארץ ישראל שיכוון בפירוש במילים על פני האדמה שיכוון לארץ ישראל. מה קורה אם שכח ולא שאל? לא צריך לחזור. הוא יכול כאילו לסמוך על זה שפה, שפה עדיין לא מבקשים. עכשיו מה קורה אם מבקשים ממנו להיות חזן? פה זה כבר עלול ליצור מחלוקת. אז באמת לכתחילה עדיף שלא יהיה חזן, שישתמט, שימצאו מישהו אחר. מה קורה אם הוא אובל[?]? או סתם מה קורה אם הוא ניגש ופתאום הוא שם לב, רגע, מה אני אומר? אז פה כדי לא לעשות מחלוקת ולא לעשות שינויים אז באמת שלא יבקש גשם. שאלה מעניינת נוספת בעניין הזה יש, מה קורה אם ציבור עשרה אנשים או יותר היו בארץ ישראל ונסעו ביחד לחוץ לארץ? אז פה כיוון שזה ציבור שלם אז פה אין חשש של מחלוקת ושלא תתגודדו ושל קבוצות קבוצות. אז פה באמת הם יכולים לבקש גשם גם בלחש וגם בחזרת הש"ץ, אין עם זה שום בעיה. מה קורה אם הוא חוצניק והוא פשוט היה בארץ ישראל בז' חשון אז הוא התחיל לבקש, אבל אחר כך הוא חוזר לחול, כיוון שעיקר העניינים שלו זה בחול, אז שיפסיק. כשהוא היה פה הוא, הוא התפלל ביחד עם הציבור וביקש גשם, אבל כשהוא חוזר לחוץ לארץ ושם זה עיקר העניינים שלו, אז שיפסיק לבקש את הגשם. עד כאן זה כשאנחנו מדברים על יציאה לחול. מה קורה במצב הפוך? בן אדם שהיה בחול ואחר כך נוסע לארץ ואופס, הוא בחול עדיין לא התחיל לבקש גשם,

25:20 דובר 2 פתאום הוא מגיע בי' חשון או בי"א חשון או בי"ב חשון, לא משנה מתי, ופה כבר ממזמן התחילו לבקש את הגשם. אז אם זה היה בן ארץ ישראל, אז אמנם הוא היה בחוץ לארץ בז' חשון, אבל כשהגיע לארץ ישראל אז שיתחיל לבקש מיד כשהוא מגיע, מהתפילה הראשונה ש-שהגיע לארץ ישראל, שיבקש כמו בני ארץ ישראל.