שינויי התפילה בין הקיץ לחורף - הרב בנימין כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 כעת נעבור לנושא של חורף וקיץ, "ותן טל ומטר לברכה" ו"תן ברכה" או לפי נוסח אחר, "ברך עלינו וברכנו". אנחנו רואים שיש הבדל בין המעבר בין החורף לקיץ לבין המעבר בין הקיץ לחורף. בעוד שבמעבר בין החורף לקיץ, ביום טוב ראשון של פסח, מייד במוסף אומרים, "מוריד הטל" ובתפילת ערבית של מוצאי החג אומרים, "ותן ברכה" או "ברכנו" לפי נוסח אחר. במעבר בין הקיץ לחורף זה שונה. בתפילת שמחת תורה, מוסף של שמיני עצרת, שמחת תורה בארץ, שזה ביחד, אנחנו אומרים, "משיב הרוח ומוריד הגשם", אבל עדיין לא אומרים במוצאי שמחת תורה, "ברך עלינו ותן טל ומטר לברכה" אלא עד ז' בחשוון. אז ידוע ההסבר לכך, מכיוון שבזמן שבית המקדש היה קיים היו עולי רגלים שהיו עולים לירושלים והיו צריכים אחר כך לחזור הביתה, ואם אנחנו נבקש גשם, הם עלולים להירטב בדרך הזו וזה יגרום להם עוגמת נפש. חז"ל שיערו כמה זמן לוקח להגיע למקום הכי מרוחק מירושלים שהיה בו יישוב יהודי, זה היה נהר פרת, ושיערו שזה בערך שבועיים. לכן אמרו עד ז' בחשוון לא נבקש גשם, לא נגיד, "ברך עלינו ותן טל ומטר לברכה", אלא נחכה עד ז' בחשוון. הדבר הזה בא להראות לנו את העניין של אהבת ישראל והתחשבות באחר. הרי כמה יהודים כבר גרו בנהר פרת ביחס לכלל תושבי ארץ ישראל? זה פחות מאחוז אני מעריך. אז לכאורה, מה בשביל אותם כמה בודדים אנחנו מחכים עד ז' בחשוון, שבועיים שלמים, ולא אומרים, לא מבקשים את הגשם כדי שלא יירטבו. איפה ההתחשבות בכלל? איפה הכלל מול הפרט? אלא מה? פה רואים את העניין של אהבת ישראל, שהכלל מתחשב בפרט. לכאורה זה סותר דבר אחר. בתפילת מוסף של

02:51 דובר 2 יום כיפור אנחנו קוראים, מתפללים, מה היה מתפלל הכהן הגדול שהוא היה נכנס לקודש הקודשים? היה מתפלל תפילה קצרה. אחד הדברים שהוא היה אומר, "אל תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים בעניין הגשם בשעה שהעולם כולו צריך לו". הכהן הגדול היה אומר, "ריבונו של עולם, אם אדם באמצע הדרך מבקש תעצור את הגשם עד שאני אגיע הביתה, אל תקבל את התפילה שלו". למה? כי כל העולם צריך גשם. יש פה את הכלל מול הפרט, וטובת הכלל גוברת על טובת הפרט. לכאורה, מקודם ראינו בדיוק להפך. כל עם ישראל מחכה עד ז' בחשוון, לא מבקש גשמים כדי שאחרון שבישראל יגיע לנהר פרת בשלום ובלי שהוא יירטב בדרך. אז למה פה אנחנו לא מתחשבים בבן אדם שמבקש תעצור את הגשמים? מה הוא בסך הכול מבקש? תן לי עשר דקות עד שאני אגיע הביתה. לא, הכהן הגדול מראש מבטל את התפ-- את הבקשות האלה, מנטרל את כל אותם תפילות ובקשות של עוברי דרכים מכיוון שכל העולם צריך גשם. אז מה ההבדל בין הדברים? אלא התשובה היא פשוטה. כשאנחנו מדברים על האחרון שבישראל שיגיע לנהר פרת, אנחנו מדברים על זמן קצוב, על שבועיים. שבועיים ימים אנחנו מוכנים לספוג, לחכות ולא לבקש גשם כדי שהאחרון שבישראל שעלה לרגל יגיע לביתו יבש ולא רטוב. אבל פה אנחנו מדברים על כל החורף, על כל חמישה או שישה חודשי החורף, שכל הזמן יש אנשים בדרך. זה חזר מחתונה וזה חזר מעבודה, משמרת לילה וזה יוצא למשמרת לילה וזה חוזר למקום כזה וזה חוזר ממקום כזה. כל הזמן יהיה מישהו שיהיה בדרך וכל הזמן יהיה מישהו שיבקש, "ריבונו של עולם, תעצור את הגשם עד שאני אגיע הביתה". אם הקדוש ברוך

05:04 דובר 2 הוא יקבל את התפילות הללו, לא ירד גשם בכלל כל החורף. לכן, כשאנחנו מדברים על כל חודשי החורף, פה יש את טובת הכלל מול טובת הפרט. העולם כולו צריך גשם. אי אפשר לעצור את הגשמים בגלל שראובן או שמעון צריכים להגיע הביתה. אז הם ירטבו קצת, לא יקרה כלום. הם ירטבו קצת ויגיע הביתה. העולם צריך גשם. מה שאין כן לאחר חג הסוכות מדובר על זמן קבוע של שבועיים בלבד, שאותם אנחנו כן מחכים כדי שהאחרון שבישראל יגיע לנהר פרת. אף על פי שלכאורה אפשר לשאול, הרי היום בימינו עדיין בית המקדש לא בנוי. אין עולי רגלים שצריכים לחזור לנהר פרת ועלולים להרטב, וגם כשבעזרת השם יבוא המשיח ויבנה לנו את בית המקדש, לא ייקח שבועיים להגיע לנהר פרת. בזמן בית המקדש נסעו בסוסים ובחמורים, ובפרדים ובכרכרות וזה לקח שבועיים. היום ברוך השם יש כלי תחבורה מודרניים, יש מכוניות, יש אוטובוסים, יש רכבות. כמה זמן לוקח להגיע לנהר פרת? לא יותר מאשר להגיע לאילת. חמש שעות, ארבע שעות וחצי ברכב, שש שעות באוטובוס עם חניית ביניים. אז למה צריכים לחכות היום עד ז' בחשוון? הרי היום זה לא רלוונטי. זה לא רלוונטי אל"ף, כי אין בית המקדש ובי"ת, כי גם כשיהיה בית המקדש לא ייקח שבועיים דרך. אז למה בכל זאת אנחנו מחכים שבועיים? אלא יש פה מסר חשוב להראות לנו את ההתחשבות בזולת, את ההתחשבות באחר, ואנחנו מוכנים לספוג את זה שלא ירד לנו בינתיים גשם עד שהיהודי הבודד ההוא יגיע לביתו ולא יגיע רטוב. נקודה נוספת, אנחנו רואים שהמעבר בין הקי-- בין הקיץ לחורף ובין החורף לקיץ מתבצע בתפילה בתפילת מוסף. במוסף של יום טוב ראשון של פסח

07:12 דובר 2 מתחילים לומר מוריד הטל ובמוסף של יום טוב ראשון של שמיני עצרת מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם. לכאורה למה במוסף? למה לא בשחרית? עוד יותר, למה לא בערבית? הרי ביהדות הכל מתחיל מהלילה. ויהי ערב ויהי בוקר. יום שבת לא מתחיל בשבת בבוקר. ביום שישי בערב כניסת שבת. כל החגים מתחילים ככה. פסח הוא לא ב-ט"ו בבוקר, ב-י"ד בלילה חג הפסח. ב-י"ד בתשרי חג הסוכות וככה בכל חג. אז למה שלא נתחיל כבר מבערב את השינוי? בחורף נגיד משיב הרוח ומוריד הגשם לא במוסף של שמיני עצרת, אלא בתפילת ערבית של ליל שמיני עצרת, ובקיץ נאמר מוריד הטל לא במוסף של יום טוב ראשון של פסח, אלא בתפילת ערבית שלפני ליל הסדר בתפילת ערבית של ליל פסח. כמו שכל דבר ביהדות מתחיל מהערב ולא מהבוקר. מסביר אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך, וגם עוד פוסקים מביאים את זה, שבזמן התלמוד בתי הכנסת לא היו בתוך השכונות כמו היום. לא היו בתי כנסת בתוך הערים ובתוך היישובים. בית הכנסת היה מחוץ לעיר. היה בדרך כלל בית כנסת אחד גדול שהיו יוצאים אליו לתפילה מחוץ לעיר. לא לכולם היה את האפשרות ללכת ולצעוד עד בית הכנסת. יש אנשים זקנים שקשה להם ההליכה. יש אנשים מבוגרים, יש אנשים חולים שקשה להם ללכת. אז בערבית היו עושים עניינים קטנים בבתים. הרי בערבית אין ספר תורה. מה צריך עשרה אנשים? אוספים עשרה אנשים ועושים עניין. בבוקר יש ספר תורה. לא לכל אחד יש בבית ספר תורה. לרוב האנשים אין בבית ספרי תורה. ספרי תורה מקומם בהיכל ובית הכנסת לא בבתים פרטיים. ולכן בבוקר כולם הגיעו לבית הכנסת. זו הסיבה שלא התחילו את השינוי של משיב

09:36 דובר 2 הרוח ומוריד הגשם והשינוי של מוריד הטל בערבית, כי באותם עניינים קטנים יכול להיות שהם לא ידעו את ההלכה, והם בליל הסדר בליל פסח ימשיכו להגיד משיב הרוח ומוריד הגשם. ואז יוצא שאנחנו במניין הגדול נתחיל לומר מוריד הטל והם במניין הקטן יגידו משיב הרוח ומוריד הגשם או להיפך בשמיני עצרת במניין הגדול נגיד כבר משיב הרוח ומוריד הגשם, ובמניין הקטן הם יגידו מוריד הטל, אז זה יהיה פה בלבול. אז מתחשבים באותם עניינים קטנים שאינם יודעים את ההלכה במאה אחוז ואינם בקיאים כל כך בהלכה, ואנחנו חוששים שהם לא ידעו שצריכים לעבור ממשיב הרוח ומוריד הגשם למוריד הטל, או ממוריד הטל למשיב הרוח ומוריד הגשם. ולכן אנחנו לא משנים בלילה, אלא מחכים עד הבוקר עד תפילת מוסף כדי לומר את השינוי בקול בתפילת מוסף, כשכולם נמצאים יחד בבית הכנסת. שוב רואים את ההתחשבות בזולת, את ההתחשבות בבודדים, אבל אותם עניינים היו עניינים בודדים. רוב הקהל כן הגיע לבית הכנסת הגדול, אבל בכל זאת אנחנו מתחשבים פה באותם עניינים קטנים ומבודדים שאולי הם לא יודעים את ההלכה והם לא יעשו את השינוי כמו שצריך, ולכן גם אנחנו מחכים עד הבוקר. ולמה דווקא בתפילת מוסף ולא בשחרית? אוקיי, רוצים לחכות להם ולא להתחיל בערבית? בסדר, אבל אפשר להתחיל בשחרית. בשחרית כבר כולם בבית הכנסת. אז למה לחכות דווקא לתפילת מוסף? אלא בתפילת שחרית אסור לדבר בין גאל ישראל לתחילת העמידה. אז החזן או השמש לא יכול להכריז, אה "רבותיי, משיב הרוח ומוריד הגשם או מתחילים מוריד הטל", אסור לדבר. מה הוא יעשה? לכל היותר ידפוק על השולחן. לא בטוח שכולם יבינו את משמעות הדפיקה על השולחן. לכן אנחנו מחכים לתפילת מוסף ואז

11:53 דובר 2 בתפילת מוסף אפשר לפני מוסף להכריז, "רבותיי, אנחנו עוברים כעת למשיב הרוח ומוריד הגשם בשמיני עצרת או בפסח אנחנו עוברים למוריד הטל, ואז כולם יתפללו כמו שצריך ואומרים גם את תיקון הגשם ותיקון הטל, מה שאי אפשר לומר בשחרית כי אי אפשר לדבר בין גאל ישראל לתחילת העמידה. שוב רואים פה את אותה נקודה של ההתחשבות בזולת, של ההתחשבות באחר, גם אם לכאורה מדובר בבודדים וגם בבודדים כאלה שאם הם היו יודעים את ההלכה לא הייתה להם בעיה, אבל אולי הם לא יודעים את ההלכה. אנחנו מתחשבים גם באותם כאלה שהם בודדים ושאולי לא יודעים את ההלכה ומחכים ולא עושים את המעבר מהחורף לקיץ ומהקיץ לחורף, אלא אך ורק בתפילת מוסף. שוב הנקודה של אהבת ישראל וההתחשבות באחר.