מזג אוויר חורפי בשבת - הרב שמעון מאיר פרבר שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 כעת נאמר כמה דינים שקשורים לגשמים ולשלגים בשבת. הלכתי בדרכי וירדו עליי גשמים עזים, אז צריכים לשים לב לכמה פרטים שקשורים למלאכת מלבן כביסה בשבת. אז כפי שהאדמו"ר הזקן פוסק בסימן ש"ב סעיף ב', לא משנה צבע הבגד ולמעש-- למעשה גם לא משנה אם הוא חדש או ישן, אסור לנער את הבגד כי בכך ייסחטו המים מהבגד, ולכן אסור לנער את הבגד הזה בשבת. אך אם מדובר במעיל גשם ניילון לגמרי, מאה אחוז ניילון, אז זה יהיה מותר לנער ואפילו בחוזקה. אך כפי שמובא לגבי עור שאסור לשפשף אותו, כי גם זה יש בזה כיבוס בשבת, אז גם כן את הניילון לכתחילה לא משפשפים בשבת. אבל לנער, כפי שציינו, מותר לנער אפילו בחוזקה. כאשר אני מגיע לבית עם הבגדים הרטובים, אז האם אני צריך לפשוט את הבגדים או שמותר לי להמשיך ללכת איתם? אז המשנה ברורה כתב שברגע הראשון שאפשר, אם אין לו בג-- אם יש לו בגדים אחרים צריך לפשוט את הבגדים כדי שהוא לא יסחט את הבגדים. אך האדמו"ר הזקן, כפי שהוא פסק בסימן ש"א סעיף נ"ו, אדם שיש לו בגדים רטובים עליו מצד זה שהוא נכנס לתוך מים, מצד זה שירדו עליו גשמים רבים, הוא יכול להלך בהם ואפילו כל היום כולו. זאת אומרת כל עוד הם עליו לא חוששים שמא הוא ישכח ויסחטם בהליכתו. אחרי שהאדם הוריד את הבגדים הרטובים ממנו, אז חכמים גזרו שאסור לתלות בגדים בשבת מצד מראית העין, שמא יחשבו שהאדם כיבס בשבת, ואותו הדין גם כן כאן, אסור להוריד את המעיל ולתלות אותו במקום שבו תולים בגדים, כיוון שיש בזה מראית העין ואפילו בחדרי חדרים אסור לתלות שמא יחשבו שהוא כיבס בשבת.

02:03 דובר 2 אמנם מותר להוריד ולתלות במקום שאין חשש שיחשבו שמא הוא כיבס בשבת, כגון אם זה על קולב או על כיסא וכיוצא בזה. רק צריך לשים לב לא לתלות במקום שקרוב להסקה או לחימום, כי שמא יתבשלו המים. אם המים יכולים מתישהו להגיע לחום של יד סולדת בו, יש בזה בעיה של בישול בשבת, אז לכן להיזהר ולא לתלות את הבגד קרוב להסקה. יש לי בגדים בחצר, במרפסת ויורדים גשמים ואני רוצה עכשיו להגן על הבגדים ולהכניס אותם לתוך הבית. האם מותר או שלא? אז תלוי קודם כל מה היה מצב הבגדים בבין השמשות. אם בזמן בין השמשות הבגדים היו מאוד, מאוד רטובים, הם יצאו מכביסה אבל שלא היה בה סחיטה חזקה או בכלל בלי סחיטה, והם היו מאוד רטובים, הבגדים האלה הם מוקצה ואסור לטלטל אותם בשבת, כי הם היו אסורים כבר מערב שבת בבין השמשות, ולכן לכל השבת גם אם הם התייבשו במהלך השבת אסור לטלטל אותם כפי שמובאים בדיני מוקצה. אך אם הבגדים לא היו ספוגים במים, אלא היו קצת לחים או יבשים לחלוטין, אז מותר להכניס אותם לתוך הבית למרות שאני בעצם עושה פה הכנה משבת לחול. אבל מה הסיבה שמותר? כיוון שזה משהו שאני לא אוכל לחזור ולעשות אותו ביום חול. זאת אומרת, יהיה לי פה הפסד, אני לא אוכל לעשות אותו ביום חול ואני אבוא לידי הפסד, לכן מותר להכניס את הבגדים אם יש חשש שמא הם ירטבו בשבת. אני נמצא כעת ברשות הרבים וישנם מפלי מים שיורדים בכביש ואני מעוניין לשים שקית על הנעל. האם מותר לי לשים שקית על הנעל או שלא? אז הדינו, כפי שמובא בפוסקים, שאסור לשים שקית על הנעל כיוון שזה

03:46 דובר 2 לא דרך לבוש, וגם אם אני אגן קצת על הרגל עם זה ולא רק על הנעל, עדיין זה לא דרך לבוש ולכן אסור לשים את השקית. השאלה היא מה יקרה אם אני רוצה לשים את השקית על הגרב ובעצם להדק את הנעל על השקית. אולי כיוון שזה מהודק זה יותר נחשב כלבוש, אז גם בזה עצמו לא פשוט להתיר כפי שכתבו הפוסקים, ולכן לא לעשות את זה בשבת. אך אמנם כן מותר לשים כמה גרביים אחד על השני כיוון שזה דרך לבוש, למרות שאני מספיק לי גרב אחת, אבל מותר לי לשים כמה גרביים אחד על השני ובזה אין חשש שאינו דרך לבוש. ומכאן אנחנו נעבור לדיני כובע וכיסוי כובע וגם כן כיסוי הפאה בשבת. אז כשאנחנו מדברים על מעיל שתפור אליו או שמחובר אליו בכפתורים או בריצ'רץ' מחובר אליו כובע גשם, אז מותר ללכת עם זה בשבת במקום שאין עירוב, אפילו אם אני לא שם את הכובע על הראש. וגם כן אם זה כובע שהוא כובע בממדים מאוד גדולים שתפקידו לכסות את המגבעת, אז מותר לי ללכת עם זה, בין אם הוא מכסה את המגבעת ובין אם הוא לא מכסה את המגבעת. השאלה אם אני רוצה לשים עכשיו שקית על הכובע או לשים שקית על הפאה. אז הדין הוא כי אפילו אם השקית הזו לא מכסה רק את הכובע, אלא מכסה אפילו את הצוואר שלי, אסור לשים את השקית הזו על הכובע או על הפאה בשבת, וגם כן לא לצאת עם זה. גם אם זה לפני שבת לא יוצאים עם כזה דבר בשבת במקום שאין עירוב או במקום שלא סומכים על העירוב. השאלה היא מה יהיה לגבי כיסויים מאוד

05:26 דובר 2 מהודקים, פלסטיקים מיוחדים שמתלבשים באופן מאוד מהודק על הכובע. האם מותר לשים אותם או שלא? אז יש בזה מחלוקת מאוד מאוד רחבה בפוסקים. יש מצד אחד האגרות משה והמנחת יצחק שהם התירו ועוד רבים שהתירו, ויש הדברי יציב ושבט הלוי ועוד רבים שהתירו. לדוגמה הרב שלמה זלמן אוירבך הוא אסר ברשות הרבים גמורה, אבל אם זה לא ברשות הרבים גמורה אז הוא כן התיר. לכן צריך להבין את הסברה שיש בזה. אז הסברה היא שבעצם כשאני שם את הכיסוי על הכובע, האם הכיסוי הזה מטרתו להגן עליי או שמטרתו להגן על הכובע? מי שסובר להתיר סובר שבעצם זה מגן אמנם על הכובע, אך זה מגן גם כן עליי, כי אם הכובע יתרטב גם אני בסוף אתרטב ולכן למעשה הלכה לפועל נהרא נהרא ופשטיה, כל מקום יעשו כפי הוראת הרב המקום. וכפי שלדוגמה בקראון הייטס לא הולכים עם כאלה כיסויים, אבל יש מקומות אחרים ברחבי העולם שכן אנשים הולכים עם כאלה כיסויים, ונהרא נהרא ופשטיה. הלכתי בדרכי והייתה רוח חזקה והעיפה לי את הכובע על העץ, או שהטלית שלי נתקעה בעץ, או המעיל או הבגד שלי נתקע בעץ. האם מותר להוריד את זה בשבת מהעץ או שלא? צריך לדעת שיש גזירת חז"ל שחכמים גזרו שלא להשתמש כלל בעץ ולא להוריד שום דבר מהעץ שתלוי שם, כיוון שחששו שמא אדם יבוא ויתלוש. וכיוון שכך, אם לדוגמה ילדים שיחקו בכדור ועף הכדור, אין שום היתר להוריד את הכדור, אפילו אם הם יזהרו לא לגעת בעץ, יבואו עם מקל מטאטא ויורידו את הכדור. אין היתר להוריד את הכדור הזה מהעץ בשבת, אך משום כבוד הבריות עם הכובע שלי עף, הכיפה עפה, המעיל שלי

07:15 דובר 2 נתקע בעץ. אז משום כבוד הבריות חכמים התירו כן להוריד את זה מהעץ, רק שיזהר לא לטפס על העץ, לא לנענע את העץ, להוריד את זה ממש בזהירות שלא יבוא ויתלוש בשבת. האם מותר להשתמש במטריה בשבת? אז הדין הוא שגם במקום שיש עירוב וגם במקום שהמטריה כבר הייתה פתוחה ובמקום שיש עירוב עדיין לא משתמשים במטריה בשבת. מצד אחד היה נראה להתיר, כיוון שכמו שהמגן אברהם פוסק לגבי חופה שהייתה סגורה מערב שבת שמותר לפתוח אותה בשבת, אך הכרעת כל הפוסקים שבמטריה הדין הוא שונה ואסור לפתוח מטריה בשבת, ואסור גם כן להשתמש במטריה שכבר הייתה פתוחה, וכל הפוסקים מסכימים עם הדין הזה. יש בזה כמה טעמים שנאמרו בזה, אך למעשה כל הפוסקים החמירו שלא משתמשים במטריה בשבת ואפילו במקום שיש עירוב, ואפילו במקרה שכבר המטריה הייתה פתוחה מערב שבת. וממילא אם המטריה היא אסורה בשבת, היא הפכה להיות בדיני מוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור ככל פרטי הדינים שיש בזה. האם מותר לשים כיסוי גשם לעגלת תינוק בשבת? אז אנחנו למעשה מחמירים שרק אם כיסוי הגגון של העגלה היה פתוח טפח, שמונה סנטימטר, מערב שבת, רק אז יהיה מותר גם לפתוח את הגגון וגם לשים את כיסוי הגשם על העגלה. אך אם הגגון לא היה פתוח אפילו טפח מערב שבת, אז גם כן אסור לפתוח את הגגון וגם כן אסור לשים את כיסוי הגשם על העגלה. עכשיו נדבר מספר דינים שקשורים לירידת שלגים בשבת או קודם השבת. אז כפי שהאדמו"ר הזקן פוסק בסימן ש"ח סעיף כ"א, שאם יש דרך אחרת שאפשר ללכת לא צריכים ממש להאריך את הדרך, אבל אם יש דרך אחרת צריך לכתחילה להחמיר וללכת מהדרך האחרת ולא

09:21 דובר 2 ישירות על השלג. אך אם זה הדרך היחידה שיש לי, או שבמקום לעשות סיבוב זה הדרך המקצרת, מותר ללכת על השלג בשבת ולא חששו מצד זה שהוא ממיס את המים וכולי. האם מותר לנער את השלג ממני בשבת? אז כשירדו עליי שלגים מותר לי לנער בעדינות מבגד רגיל, ואם מדובר בבגד ניילון כמו מעיל גשם שהוא עשוי ממאה אחוז ניילון, אז יהיה מותר לנער אפילו בחוזקה, כפי שציינו לגבי גשמים שירדו על המעיל. למרות ששלג הוא לא מוקצה, למרות ששלג הוא לא מוקצה, ולכאורה אולי כן היינו יכולים לאסור אותו מצד נולד, כיוון שהוא לא היה בערב שבת והוא נוצר בשבת, אך למעשה למרות שהוא לא מוקצה, אז אסור להכין כדורי שלג בשבת או בובת שלג בשבת, ואסור גם כן לזרוק כדורי שלג משום כמה טעמים שיש בזה. חששו לכמה טעמים אם זה מצד מלאכת דש שהוא מפרק את השלג וממיס אותו, אם זה מצד מלאכת בונה, אם זה מצד סותר, כמה דינים שכתבו הפוסקים. בספר מקור חיים הוא כותב: "תיפח רוחם של העושים כדורי שלג בידיים ויש למחות ביד נערים העושים כדורי שלג בשבת וזורקים". אך אם מדובר בקטנים שהם קודם בר מצווה, אז לא חייבים למחות בהם, כיוון שיש פה כמה ספקות. זאת אומרת, אין פה פסיק רישא שיהיה פה איסור. גם כן, אין כוונה שיזובו מימיו. גם כן לא בטוח שיזובו מימיו של, של השלג, וגם כן אין פה כל כך בונה כיוון שזה לא מתקיים, לכן אין חובה למחות. אבל כיוון שאנחנו מחנכים את הקטנים מה מותר לעשות ומה אסור לעשות בשבת, אז אנחנו צריכים לחנך אותם שלא משחקים בשלג בשבת. כמה דינים כעת שקשורים להפסקת

11:14 דובר 2 חשמל בשבת. אם הפסקת החשמל הייתה לכמה דקות, אז ככל הנראה המערכת האוטומטית, הבקרה האוטומטית החזירה את החשמל ולכן אין בעיה להשתמש וליהנות מהחשמל. אך אם הפסקת החשמל הייתה למשך זמן ארוך, לכמה שעות וכולי, אז אם מדובר בהפסקת חשמל נקודתית של בניין או שניים, אם ידוע שאין שמה חולה או יולדת וכדומה, יהיה בעיה ליהנות מהחשמל הזה בשבת. וכפי שמבואר בשולחן ערוך, מה קורה כשהודלק החשמל בשבת ועברו על איסור? איך צריכים לנהוג לגבי שימוש בחשמל בשבת? אך אם מדובר על שכונה או אזור שלם שקפץ לו החשמל למשך כמה שעות, אז למרות שככל הנראה יהודי הפעיל את החשמל, אבל אין בעיה להשתמש בזה בשבת. מותר להשתמש בזה בשבת כיוון שיש כאלה חולים או אנשים שיש להם סכנה אם החשמל לא דלוק, ולכן מותר לי, אגב זה שהפעילו את זה עבור החולים, מותר לי להשתמש בזה בשבת. הלכנו לישון, באמצע הלילה קפץ החשמל והוא נדלק אחרי כמה שעות, ובינתיים האוכל שעל הפלטה הספיק להתקרר ולהתחמם פעם נוספת. האם מותר להשתמש באוכל הזה או שאסור להשתמש באוכל הזה? אז הדין הוא אם מדובר באוכל שלא היה מבושל כל צורכו, לדוגמה אם מדובר בחמין שלא הספיק להתבשל, יש שם חתיכת בשר לא מבושלת לגמרי, לא מדובר על חמין שצריך להצטמק ויפה לו, אלא אני מתכוון לחמין שכבר-- שעדיין לא מספיק מבושל, הדין הוא שאסור להשתמש באוכל הזה בשבת. צריכים להוריד אותו מהפלטה ולחכות למוצאי שבת שיהיה אפשר להשתמש בו. אך אם האוכל היה מבושל לגמרי למרות שהוא התקרר ואחרי זה הוא מתחמם, מותר להשתמש בזה בשבת ויש בזה כמה סברות שנאמרו בפוסקים. אפשר להקל, כיוון שגם כן לא הנחתי את המאכל

13:20 דובר 2 בשבת עצמה על הפלטה, אלא הוא היה מונח כבר מהערב שבת, וגם כן דיני שהייה בפלטה הם לא מוסכמים על כל הפוסקים. יש פוסקים שאומרים שאין בכלל דין שהייה על הפלטה ולכן מותר להשתמש באוכל הזה אפילו שהוא הספיק להתקרר. אך זה בתנאי, כפי שציינו, שהוא היה מבושל כל צורכו כבר לפני שקפץ החשמל. אנחנו נמצאים בבית וקפץ החשמל וכרגע החימום לא עובד ומאוד מאוד מאוד קר בבית. או שמשום מה שכחנו להפעיל את החימום בשבת, לפני שבת, להפעיל שעון שבת ומאוד מאוד מאוד קר בבית ויש חשש שאנחנו נחלה אם לא יהיה לנו חימום בבית. אז הכלל הוא הכל חולים אצל צינה ומותר במקרה כזה לקרוא לגוי ולומר לו מפורש להפעיל את החימום בשבת. לא צריכים להגיד לו ברמזים, אפשר לומר לו מפורש, למרות שבדרך כלל בתנור ספירלה מדובר על מלאכת מבעיר מהתורה, כיוון שזה מבעיר ולכן אסור לעשות את זה בשבת וזה איסור מהתורה, אך כיוון שמדובר על חולים, הכל חולים אצל צינה זה כלל, שאם יש קור גדול בבית אז כולנו נקראים חולים ליד הקור הגדול ולכן מותר לומר לגוי מפורש שידליק את החימום הזה בשבת. ובברכת חורף בריא ושנזכה בעזרת השם לשמוע תורה חדשה מפיו של משיח צדקנו בקרוב ממש.