ברכות הראייה - הרב שמעון מאיר פרבר שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 הלכות ברקים ורעמים. חשוב לציין שכשאנחנו מדברים על ברק, הפירוש הוא לא רק הבזק החשמל כפי שהוא נראה באוויר, אלא גם כן על אור הברק שגם עליו מברכים, כפי המובא בשו"ת ציץ אליעזר. מי חייב בברכות אלו? אז חייבים בזה גם אנשים, אנשים, אנשים וגם כן ילדים כמו שאנחנו מחנכים אותם, בנים ובנות, אנחנו מחנכים אותם בברכות הנהנין לברך קודם האכילה, קודם השתייה וכל שאר הברכות. כך גם כן בזה אנחנו צריכים לחנך אותם לברך על הברקים ועל הרעמים. אדם שהוא לא רואה, עיוור, השם ישמור, אז כיוון שהוא לא רואה וזה ברכות הראייה למרות שכל הקהל סביבו וכולם סביבו מברכים עכשיו את הברכות, עושה מעשה בראשית שכוחו וגבורתו מלא עולם, כפי שנפרט בהמשך, עדיין הוא לא צריך לברך. למה? כי זה ברכות הראייה. מי שרואה מברך וכך גם כן הדין לגבי אדם שיש לו בעיות שמיעה. אם הוא שומע את קול הברא-- את קול הרעם, הוא מסוגל לשמוע אותו גם ללא עזרת מכשיר, רק שהמכשיר עוזר לו לשמוע, אבל גם ללא עזרת המכשיר הוא שומע, אז הוא יכול לברך כיוון שהוא שמע את קול הרעם. אבל אדם שהוא לא שומע ורק עזרת המכשיר היא זו שמגבירה לו את העוצמה באופן שהוא יוכל לשמוע, אז תלוי בהחלט על איזה מכשיר שמיעה מדובר. המכשירים הישנים יותר, שהם היו מכניים, כמו, היו נראים כמו חצוצרה או משהו בסגנון שהם בעצם מכווצים את הקול באופן שהאדם החירש יוכל לשמוע, מכשירים כאלה אדם יכול לברך כיוון שהמכשיר לא עושה שום פעולה, הוא רק מרכז לו את העוצמה כדי שהוא יוכל לשמוע. אז בהחלט הוא כן יוכל לברך את הברכה על הרעם. אבל אדם

01:57 דובר 2 שיש לו מכשיר שמיעה, בדרך כלל המכשירים של היום, מכשירים שהם מגבירים את העוצמה ובלעדיהם האדם לא יכל לשמוע, והמכשיר הוא זה שהגביר את העוצמה, זה לא רק שהוא ריכז את העוצמה, אלא הוא גם כן הגביר, עשה פה איזושהי פעולה, אז האדם ששומע הוא שומע את קול המכשיר ולא את קול הרעם ולכן אינו מברך. ובהמשך לזה גם כן אנחנו מדברים לגבי אדם ששומע ורואה, אבל משום מה לא ראה את הבזק הברק. היה מרוכז במשהו והוא לא ראה את הבזק הברק. כולם מסביבו מברכים, אבל עדיין זה לא מכליל אותו בברכה עד שהוא לא רואה בעצמו את אור הברק. וכך גם כן לגבי השמיעה. אם עכשיו היה עם אוזניות, שמע למשהו ולא-- היה מרוכז ולא שמע את הרעם, אז למרות שכולם סביבו מברכים על הרעם, עדיין הוא לא מברך על הרעם עד שלא ישמע. מהי הברכה שאנחנו מברכים? אז המנהג הוא שמברכים על הברק עושה מעשה בראשית ועל הרעם אנחנו מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם. ובהתפשטות, כמו שהאדמו"ר הזקן מעיר כאן בסוף סדר ברכות הנהנין בסידור, אז האדמו"ר הזקן מעיר שבעיקרון יכלו לברך גם על הרעם, יכלו לברך עושה מעשה בראשית וגם על הברק יכלו לברך שכוחו גבורתו מלא עולם. זאת אומרת, זה שני ברכות שהם שייכים אחד ל-- הם שייכים לשניהם בשווה. אז מה הסיבה בכל אופן שאנחנו מברכים על הברק עושה מעשה בראשית ועל הרעם שכוחו וגבורתו מלא עולם? זה מצד זה שזה יותר נשמע. עושה מעשה בראשית זו ברכה יותר כללית, ברכה שמראה על מעשה בראשית, על יופי הבריאה. כשאנחנו מדברים על גבורה של הקדוש ברוך הוא, אז זה יותר נשמע ברעם. ואין הכי נמי

03:42 דובר 2 שאדם שהוא החליף בין הברכות בטעות ובירך על הרעם ובירך עושה מעשה בראשית או על הברק שכוחו גבורתו מלא עולם, יצא ידי חובתו. וכך גם כן, מה הסיבה שאנחנו לא נברך עושה מעשה בראשית לשניהם? ראינו ברק, נברך עושה מעשה בראשית. נראה רעם, נברך-- נשמע את הרעם, נברך עושה מעשה בראשית. אז כמו שהאדמו"ר הזקן מעיר כאן, לפי שברוב הפעמים הם באים זה אחר זה מיד ואינם חפצים לברך ברכה אחת ב' פעמים זה אחר זה. מדוע? למה שלא נברך? הרי כפי שכפי שמובא גם לפני זה, כאשר כוכב רף בשמיים כוכב שביט וכיוצא בזה מברכים עושה מעשה בראשית. ואם אחרי זה אדם יראה ברק הוא גם כן יברך עושה מעשה בראשית ואין פה שום חשש של ברכה לבטלה. אז מה הסיבה שכאן אנחנו מברכים שתי ברכות נפרדות? וממשיך האדמו"ר הזקן כי טוב יותר לשבח למקום ברוב תשבחות, מלשבחו בשבח אחד. אז בכל אופן טוב יותר לשבח ברוב תשבחות, לכן חילקו את זה לשתי ברכות. וטוב לברך על הרעם שכוחו וגבורתו מלא עולם מצד זה שזה נשמע יותר שיש פה כוח וגבורה של הקדוש ברוך הוא על ידי פיצוץ הרעם שמגיע. כיוון שמדובר על ברכות הראייה, אז אנחנו מברכים לפי מה שראינו ולפי מה ששמענו ואינם תלויים זה בזה. כשאנחנו נשמע את הברק את הרעם נברך שכוחו וגבורתו מלא עולם. כשנראה את הברק נברך עושה מעשה בראשית ואין סדר אחד לשני. זאת אומרת, יש כאלה שחושבים שדווקא אחרי שהם ראו את הברק, או דווקא אחרי שהם שמעו את הרעם, אבל האמת היא שאינם תלויים זה בזה ומברכים על כל אחד בפני עצמו ולא משנה סדר הדברים. אמנם הרבה פעמים יש

05:27 דובר 2 ברקים ללא רעמים, ומכאן מגיעה השאלה של האנשים אולי מדובר על ברקים שהם ללא רעמים. אז קודם כל חשוב לציין את החיי אדם שמדבר על הנושא הזה. אז הוא מזכיר ומציין שבימות הקיץ שיש רק ברקים ללא רעמים. כן, כמו שבהרים הגבוהים שאפשר לראות ברקים ללא רעמים לא מברכים רק על ברקים האלו. מה הסיבה? כיוון שהם מגיעים מצד החום, מצד חשמל מסוים שיש באוויר חום מסוים. זה לא קשור לפירוק העננים זה בזה, ולכן כאשר אדם רואה ברקים כאלה אז באמת הוא לא צריך לברך עליהם, כי זה ברקים שעליהם לא מברכים. אבל אין שום הבדל וכפי שהביא הלשון משולחן ערוך בקיצור שולחן ערוך סימן ס"ג. והברקים שנראים בלא רעם אלא מחמת החום אינם ברקים ממש ואין מברכים עליהם כפי שפסקו הפוסקים. אנחנו לא מברכים על ברקים כאלה שעשויים כתוצאה מהחום. אז איך אנחנו נדע? אז באמת אין הבדל בין קיץ לבין חורף. ההבדל היחיד זה האם זה מעונן, האם זה ענני גשם ואז מגיע הברק. וגם אם אנחנו לא נשמע את הרעם מכל מיני סיבות מסוימות, או שאנחנו נמצאים במקום שאנחנו לא יכולים לשמוע או כל סיבה אחרת. אם מדובר על עננים שיכולים להביא את הברקים והרעמים, וכידוע לכל משכיל שהברקים והרעמים נוצרים באותו רגע פשוט הרעם, עד שהוא מגיע אלינו לוקח לו יותר זמן מצד מהירות הקול, אבל הברק הוא מבריק מיד רואים אותו מהירות האור הרבה יותר מהירה ולכן אנחנו גם אם לא שמענו מאיזושהי סיבה שהיא לא שמענו את הרעם, אנחנו עדיין צריכים לברך על הברק, אלא אם כן אלו ברקים שהם באמת לא עשויים מתוך ענני הגשם ואז עליהם באמת לא מברכים. מתי אנחנו

07:23 דובר 2 יכולים לברך את הברכה? אז זו נקודה מאוד חשובה שצריך לשים לב. תוך כדי דיבור זה זמן ברכת הברכה. זאת אומרת שאם עבר זמן המילים שלום עליך רבי כבר לא מברכים את הברכה, ואם יברך הרי זוהי ברכה לבטלה. ראינו את הרעם, ראינו את הברק, שמענו את הרעם. אנחנו צריכים לברך ממש באותן שניות, אחרת הפסדנו את הברכה. השאלה היא מה יקרה כאשר אדם תוך כדי דיבור הוא בא לברך על הברק ברוך אתה או תוך כדי הברכה, או אפילו לפני הברכה הוא לא הספיק. לא הספיק הזמן הזה של תוך כדי דיבור ובו זמנית בהבזק הגיע פתאום הרעם והוא שמע גם כן את הרעם. האם הוא צריך לברך ב' ברכות? וגם כן להיפך. אדם שמע רעם, הוא בא לברך ותוך כדי כבר הבזיק הברק הבא. האם הוא צריך לברך על שניהם או לא? אז באמת הברכה, ברכת עושה מעשה בראשית היא כוללת את שניהם ולא צריכים לברך בו זמנית על שניהם. זה מוציא ידי חובה את שני הברכות. ככה לכתחילה. נכון שאנחנו אמרנו שגם ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם, גם היא יכולה להוציא ידי חובה את שניהם, כי גם הברכה הזו שייכת לשניהם. אבל כתב השולחן ערוך שטוב לברך את עושה מעשה בראשית מצד זה שזה יותר נראה שזה לא שייך רק לרעם. אם אדם יברך רק שכוחו וגבורתו מלא עולם, זה נראה שהברכה יותר הייתה שייכת לרעם ופחות לברק. אז אנחנו מברכים עושה מעשה בראשית שזו ברכה שהיא נראית יותר כללית, אבל אין חינם. שאם אדם התחיל כבר לברך על הרעם, ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו ותוך כדי דיבור נראה הברק, אז באמת הוא יוצא

09:10 דובר 2 ידי חובה והוא לא מברך ברכה נוספת, והברכה הזו מוציאה אותו ידי חובה גם ידי חובת ברכת הברק. אדם ששמע ברקים ורעמים במהלך הזמן אך משום מה לא בירך, או מצד שהיה אנוס, לא שם לב, היה עסוק או אפילו אם זה היה במזיד הוא לא בירך על הברקים והרעמים, אז באמת הוא לא הפסיד את הברכה. ברגע שיגיע הברק והרעם הבא, אפילו שהשמש-- העננים לא יתפזרו, עדיין הוא צריך לברך והוא לא הפסיד את הברכה, למרות שזה לא מכפר לו על מה שהוא הפסיד את הברכה, אם זה היה במזיד או בשוגג. בכל אופן, עדיין הוא צריך לברך את הברכות האלה על הברק והרעם הבא שהוא ישמע. עד מתי הברכות האלו מועילות? אם אדם בירך בבוקר, ואחרי זה היו עוד ברקים ורעמים, אז הברכה הזו נפטרת כבר בברכת-- בברכה במה שהוא בירך כבר בתחילת הבוקר. אז מתי בעצם, איפה הגבול? הרי כל ברכה יש לה את העניין שלה, אם זה ברכת המזון, אם זה הנחת תפילין ותפילין, ברגע ש-- תלית ותפילין, ברגע שהוא מוריד אותם מעצמו, אז כמה זמן השיעור שהוא צריך לברך? וכל מצווה ומצווה יש לה את השיעור שלה. אז מה השיעור בעצם לברכת ברכה-- לבר-- לברכות ברקים ורעמים? השיעור הוא בעצם זמן שנתפזרו העננים, וכמו שמביא גם האדמו"ר הזקן ומדייק קצת את השולחן והמשנה ברורה בביאור הלכה מוכיח מהרא"ש שצריך שיהיה נזדככו השמיים. זאת אומרת לא מספיק שהעננים ילכו ימינה ושמאלה, קצת יתבהרו השמיים ואז מהרגע הזה זה נחשב כבר מערכת גשמים חדשה, אלא צריכים ממש שהשמיים נזדככו. מה שהוא מביא גם כן מפורש מקיצור שולחן ערוך הלשון שנזדככו השמיים צריכים שהשמיים יהיו זכים מקצה לקצה,

11:05 דובר 2 ואז הגיעה מערכת גשמים חדשה. אפילו אם זה יקרה כמה פעמים במהלך היום, הוא מתחייב בברכות מחדש והוא יוכל לברך את הברכות האלה מחדש. אדם שהולך לישון בלילה וקם שינת קבע וקם לאחר עלות השחר, אפילו שזה אותם עננים, ואפילו שיש לו ודאות גמורה שזה אותם עננים, שזה אותם עננים וכל הלילה ירדו גשמים, עדיין הוא יוכל ויצטרך לברך פעם נוספת על הברקים ועל הרעמים, ואפילו אם הברכות שלו היו באמצע הלילה ואחרי זה הלך לישון וקם לאחר עלות השחר צריך לברך פעם נוספת את הברכות הללו. אבל אדם שישן שינת קבע ביום זה לא עוזר לו והוא לא מברך פעם נוספת את הברכות, אלא אם כן כמו שהגדרנו שנתפזרו העננים. אדם שלא ישן בלילה, אז למרות שכבר התחיל בוקר חדש, עדיין הוא לא מברך את הברכות האלה מחדש כל עוד הוא לא ישן שינת קבע בלילה. מה קורה לאדם שבירך בטעות? זאת אומרת, אדם שמע רעש והיה בטוח שהוא שומע רעם, מסתבר שזה היה רעש מהשכנים או אדם ראה צילום מצלמה וחשב שזה ברק והוא התחיל לברך ותוך כדי דיבור או מיד בסיום הברכה בפחות מזמן של תוך כדי דיבור, פחות מזמן של אחרי תוך כדי דיבור, אז פתאום הוא ראה באמת את הברק, אז הוא באמת יוצא ידי חובה, למרות שהברכה שהוא בירך הייתה בטעות. זאת אומרת שלמרות שהברכה שהוא בירך היא לא הייתה צריכה והיא לא הייתה למטרה הנכונה, אבל עדיין הוא יוצא ידי חובה. זה מביא אחד מהפוסקים על השולחן ערוך, מרבינה[?], שמביא ש-- הוא מביא לזה גם ראיה מאדם שצריך לקרוע על מת, השם ישמור, והמת עדיין לא מת מסתבר, אבל תוך כדי הקריעה, תוך

12:52 דובר 2 כדי דיבור, מת המת. אז באמת שמה הוא יוכל לצאת ידי חובה והוא לא צריך לעשות קריעה נוספת. כך גם כן כאן, כיוון למרות שהוא בירך ברכה שהיא לא שייכת, לא שייכת לעניין, אבל עדיין כיוון שזה היה תוך כדי דיבור, עדיין הברכה הזו יכולה להיות שייכת לברק ולרעם. אלא אם כן עבר תוך כדי דיבור ולא יוצא ידי חובה וצריך כמובן לברך מחדש. מה קורה לאדם שנמצא באמצע התפילה? אם הוא התחיל כבר "ברוך שם" ועוד יותר הוא כבר נמצא בברכות קריאת שמע, עדיין הוא צריך לברך. הרי ידוע שבזמן כזה של ברכות קריאת שמע זה זמן שעונים רק על דברים מאוד מאוד מסוימים. אמן יהא שמיה רבא, קודשא בריך הוא ואמלאך בקדשא[?], ברוך ה' המבורך, אמן דאמירן בעלמא ואמרו אמן. אמנים מאוד מאוד מסוימים, עליהם עונים אמנים בקדושה מאוד מיוחדת. חוץ מכמובן פסוק ראשון של קריאת שמע ועד ברוך שם כולל, וחוץ מבין ברכת גאל ישראל לבין שמונה עשרה, וכמובן לא צריך להגיד על בשמונה עשרה עצמה. אבל אדם שהוא נמצא אפילו בברכות קריאת שמע ופתאום הבזיק הברק והירים הרעם, הוא צריך לברך על הברכות האלה אפילו באמצע ברכות קריאת שמע, אפילו בקריאת שמע עצמה, רק שלא יהיה בפסוק ראשון כפי שציינו. גם בשמונה עשרה עצמו, כשאדם נמצא באלוקי נצור לאחרי יהי לרצון הראשון, הוא עדיין צריך לברך, כיוון שכבר בזמן זה הוא צריך לברך את ברכות, הוא צריך לענות אמן יהא שמיה רבא וכולי. אז כך גם כן כאן הוא צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים. וכאן אני רוצה לציין נקודה שקשורה לברכת ותן טל ומטר לברכה, שאדם ששכח ופספס ברכת ותן טל ומטר, אז יש דין שהוא

14:41 דובר 2 צריך עד אחרי שהוא עוקר את רגליו, היינו שסיים את יהי לרצון השני, הוא צריך לומר, לחזור לברכת ברך עלינו. זאת אומרת, כמובן כפי שהאריך הרב שי[?] שמעון כהן בשיעור שלו בברכות ותן טל ומטר לברכה. אבל רק בנקודה שקשורה לכאן, אז אדם שפספס את כל התחנות, כולל התחנה של שמע קולנו ואחרי זה, אז הוא צריך לחזור לברכת ברך עלינו עד אחרי יהי לרצון השני. וכאן נשאלת השאלה שהרב נתן דוד שואל, שאלה מאוד חשובה, לכאורה אם הוא נמצא באלוקי נצור, הרי הוא יכול לענות כמו שאמרנו על ברקים ורעמים, הוא יכול לענות אמן יהא שמיה רבא, אז לכאורה זה כבר נקרא שהוא סיים שמונה עשרה, אז תרתי דסתרי. אז באמת אדם שבירך ופספס, וככה עונה הרב נתן דוד, שאדם שפספס את ברכה, את ותן טל ומטר, אז כדי שלא יהיה תרתי דסתרי, שמצד אחד הוא סיים שמונה עשרה, מצד שני הוא לא סיים שמונה עשרה, שלא תהיה לו את הסתירה הזו, אז שבאמת שרק יכוון ולא ידבר, לא יכוון, לא יענה אמן יהא שמיה רבא ולא יענה קודשא בריך הוא ואמלאך עד אחרי יהי לרצון השני, כדי שהוא יוכל לחזור לברך עלינו והוא לא יצטרך לחזור לראש התפילה כמו אדם שסיים כבר שמונה עשרה לאחר יהי לרצון השני. אדם שנטל את ידיו לארוחה ותוך כדי בין נטילת ידיים לבין ברכת המוציא, הוא שומע פתאום את הבר-- הוא שומע פתאום את הרעם, רואה פתאום את הברק, אז כפי שזה אומנם לא נזכר כל כך בפוסקים, כי זהו דבר פשוט, שכפי שהוא יכול לענות אמן לא רק על דברים ששייכים לסעודה, אם זה ברכת המוציא, ברכת נטילת ידיים, יכול לענות וכפי שמובא בקיצור שולחן

16:17 דובר 2 ערוך ומובא בעוד פוסקים שפשוט שאם הוא יכול לענות אמן על כל הברכות, אז בוודאי שהוא יכול לענות, ל-לברך אפילו את ברכות הברק והרעם שכמו שאמרנו שהקדושה שלהם שווה לאמן יש מרעו[?]. מה קורה לאדם שנמצא במקום שאסור לו להגיד דברי קדושה? נמצא במקום שיש בו, אה, לכלוך שאסור לו להגיד דברי קדושה וכיוצא בזה. אז אם הוא מצליח לקפוץ החוצה ולברך זה מה שהוא צריך לעשות, פשוט לקפוץ החוצה ולברך. כמובן שזה יהיה תוך כדי דיבור. אדם שיוצא מהשירותים, לכאורה גם אם הוא לא עשה צרכיו והוא לא נגע במקומות המכוסים, עדיין הוא צריך ליטול ידיו, כיוון שזה מקום שיש בו רוח רעה צריך ליטול את ידיו כפי שנפסק בשולחן ערוך. אז איך האדם הזה יוכל לברך? אז אם הוא מספיק לצאת החוצה תוך כדי דיבור, אז גם אם הוא לא מספיק ליטול את ידיו צריך לברך על הברק ועל הרעם, ורק אחרי זה יטול את ידיו. עכשיו השאלה אם היה אדם שכבר עשה את צרכיו נגע במקומות מכוסים וכיוצא בזה, שהוא חייב ליטול את הידיים ואין לו אפשרות לברך ככה ברכות. אז אם הוא מספיק באמת, אם הוא יצא כבר מהשירותים כמובן, ופתאום הבזיק הברק והרעים הרעם, הוא יוכל. ואם הוא מספיק ליטול את ידיו מה טוב, אבל גם אם הוא לא נטל את ידיו עדיין שישפשף את ידיו בקיר ויברך את ברכות הברק והרעם. ואחרי זה כמובן יטול את ידיו ויברך ברכת אשר יצר. מה קורה לאדם שהתעורר באמצע הלילה לקול פיצוצי הבר-- הרעמים או לקול ל-- להבזק הברק? הוא התעורר והוא לפני נטילת ידיים והוא לא יודע גם אם יהיה המשך עוד של ברקים ורעמים והוא

18:10 דובר 2 צריך כרגע לברך מה הוא יעשה. הוא לפני נטילת ידיים, עד שהוא יטול את ידיו יעבור זמן של תוך כדי דיבור. אז מה הוא עושה? אז כתבו הפוסקים בנגלה, כן, פוסקים שכתבו על פי נגלה כתבו שישפשף את ידיו בקיר וכיוצא בזה ויברך את הברכה. אבל כף החיים ועוד פוסקים שמביאים על פי הקבלה הם לא כל כך מסתדר להם העניין, כי הרי ידוע שיש רוח טומאה על הידיים. וכיצד אדם יכול לפני נטילת ידיים לומר ברכות. אז לכן הם אמרו שאם הוא לא מספיק ליטול את ידיו אז שיגיד בלי בר-- בלי ברכת, בלי שם השם, שיברך את הברכות רק בלי שם השם. ישנם כאלה שרוצים לומר שאולי כיוון שהאדמו"ר הזקן השמיט את זה מתוך השולחן ערוך, אז אולי לא צריכים לברך את ברכת הקשת. אך הטעם שהאדמו"ר הזקן השמיט את זה, זה מפני שבמדינה שלו זה לא היה כל כך מצוי. אבל הרבי כותב מפורש בכ"ט תשרי ב'היום יום' מברכים ברכת הקשת, אף כי יש המפקפקים בזה. מהי ברכת הקשת? "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". דיברנו בהרחבה בדיני ברקים ורעמים, מתי אפשר לברך ומתי אי אפשר לברך וכולי, וכך גם כן הדין לגבי ברכת הקשת. אומנם כפי כל ברכות הראייה, כדי שיהיה אפשר לברך צריכים לראות כמו שדיברנו לגבי ברק שצריכים לראות, רעם שצריכים לשמוע. אותו הדין גם כן לגבי ברכת הקשת, שרק מי שראה הוא זה שמברך. אך חכמים הזהירו שלא להביט יותר מדי, אלא רק מה שצריך בשביל הברכה וזהו. וכיוון שהברכה הזו היא הסי-- הקשת היא עניין של סימן שהוא לא כל כך חיובי, אז כתבו הפוסקים

20:00 דובר 2 שנכון להימנע מלספר לחבר, אך אם כבר באו וסיפרו לי, אז אני יכול לבחור שלא להסתכל וממילא אני לא אתחייב בברכה. יש דיון בפוסקים לגבי קשת שנוצרת במפלי מים, או פתחתי איזה ברז נוצר לי קשת, ולמעשה כתבו הפוסקים וכן מובא גם כן בשו"ת רבבות אפרים שמברכים רק על קשת בענן ולא על קשתות כאלה, כפי שבפסוק כתוב "את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית" שדווקא הקשת בענן היא האות והברית עם הקדוש ברוך הוא.