הלכות ארבעת המינים - הרב שאול רוזנבלט שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 כן, ניגש כרגע לדיני האתרוג. כתוב במשנה שאתרוג יבש פסול. מה הסיבה שיבש פסול? אז כל אחד מבין, כתוב פרי עץ הדר. אם הוא יבש ברור שהוא לא הדר. מה השיעור של יבש? מה נקרא אתרוג יבש? אז השיעור של היו-- השיעור של היבש של האתרוג שהוא לא מוציא שום ליחה. שאם תסחוט אותו או תחתוך אותו לא יצא ממנו שום ליחה. אבל איך-איך-איך אנחנו נבדוק אותו? מה, נסחט אותו? נחתוך אותו? האתרוג יפסל. מה נעשה? אז למעשה אתרוג-אתרוג רגיל שאתה רואה אותו אתרוג נורמלי עם מראה רגיל לא צריך לבדוק אותו. אם אנחנו רואים שהוא קמוש, פה יש לנו-- פה הוא מחשיד אותנו כבר, יכול להיות שהוא יבש ואז צריכים לבדוק אותו. איך בודקים אותו? משחילים חוט בתוך מחט ומעבירים, מעבירים את המחט יחד עם החוט בתוך האתרוג באופן שלא יחסר מגוף האתרוג שום דבר וגם שלא יהיה מפולש, שלא יעבור מעבר לעבר השני ממול אלא מהצד יעביר אותו. כן, כלומר זה האתרוג מעביר אותו ככה בצד, לא מעבר, לא מעבר לעבר אלא משהו בצד. מעביר אותו ואז אם ב-- אם החוט יוצא יבש זאת אומרת שהאתרוג הזה הוא יבש, ואם החוט יוצא קצת לח זאת אומרת שהאתרוג הוא עדיין לא יבש והוא כשר. נו, אז כיוון שכבר דיברנו על להעביר מחט באתרוג, האם המחט הזאת לא פוסלת את האתרוג? אז לא, המחט לא פוסלת את האתרוג. למה שהיא תפסול? לא חסר ממנו כלום. אם יש נקב שלא מחסר שום דבר, האתרוג הוא כשר. רק אם חסר מהאתרוג אפילו כלשהו, ביום הראשון הוא כשר. בשאר הימים גם אתרוג שיש בו חורים וחסר ממנו חלקים, האתרוג עדיין כשר. רק ביום

02:02 דובר 2 הראשון אתרוג חסר הוא פסול. למשל השנה התשפ"א שיוצא יום הראשון בשבת, אז למעשה, למעשה כל אחד מאיתנו יכול לטרוג, ל-לקנות אתרוגים עם כל מיני חורים וחתוך וחתיכות ועניינים, מ-מעיקר-- מעיקר הדין החסר הזה לא פוסל ממנו שום דבר. אבל הנקב הזה, הנקב הזה שהוא לא חסר, הוא לא בכל תנאי הוא כשר. כי אם הנקב הזה הוא נקב מפולש, זאת אומרת שהוא עובר מצד לצד של האתרוג מעבר אל עבר, נקב מפולש פוסל את האתרוג. זאת אומרת, אבל בתנאי שהוא מעבר אל עבר, שהוא עובר בתוך, בתוך האמצע של האתרוג, בתוך חדרי הזרע עובר מעבר לעבר, אז האתרוג הוא פסול. אבל יש פוסקים שאומרים שאפילו אם האתרוג רק מגיע לאמצע לחדרי הזרע, אם הנקב מגיע לחדרי הזרע זה כבר נקרא נקב מפולש וגם כן זה פוסל. ואדמו"ר הזקן פוסק שיש להחמיר כמו הסברה הזאת, כמו השיטה הזאת, שגם אם הנקב המפולש הזה שהוא לא חסר כלום מגיע לחדרי הזרע זה גם כן פוסל. בקיצור, יצא לנו שני אופנים של אתרוג פסול. אופן אחד שיש נק-- שיש חסר כלשהו, חסר מגוף האתרוג משהו ואז הוא חסר ואז הוא פסול-פסול בכל מקרה, גם אם לא מפולש. אם לא חסר כלום פוסל רק בנקב מפולש, ומפולש אפילו שרק מגיע לאמצע האתרוג לחדרי הזרע זה גם כן פוסל. אם יש ספק אם לנקב יש בו חיסרון, יש להכשיר. אם אנחנו רואים, לפעמים רואים איזו גומה באתרוג לא יודעים אם זה חסר או לא חסר, אם מישהו ניסה לטפל בזה, להוציא משהו, מספק מכשירים כיוון שיש מכשירים גם כן חסר של אתרוג אם הוא לא מפולש, יש כאלה פוסקים. ומילא בספק, ומילא בספק אנחנו

03:57 דובר 2 מכשירים. ואם יש ספק, ואם יש ספק אם הגיע ל-- אם גם יש שני ספקות, גם אם שמא נחסר שמא לא, ועוד ספק האם הנקב הזה מגיע לחדרי ה-- חדרי הזרע או לא, זה גם כן, זה גם כן כשר. כיוון שגם בחסר יש פוסקים שחסר שהוא לא מפולש זה כשר וגם במפולש שהגיע לחדרי הזרע יש פוסקים שזה כשר ומילא כיוון שזה עדיין נשאר ספק ועדיין זה כשר. לפעמים נקלף קצת האתרוג קצת מתקלף, הוא יש בו, מקבל מכות ומתקלף קצת מהאתרוג. מה, מה מתקלף? מתקלף קצת. אם, אם, אם הקילוף מגיע לתוך ה, ל-- אם הקילוף מגיע ל-לקליפה הלב-- לתוך הקליפה הלבנה אז זה נחשב חסר וזה פסול. אבל אם לא מגיע לקליפה הלבנה רק הקליפה הירוקה הדקה העליונה היא מתקלפת, אז אם מתקלף כולו פסול ואם נשאר קצת כשר. יש אומרים רק אם נשאר כסלע, גודל של סלע, מטבע שנקרא סלע. אומר אדמו"ר הזקן יש לחוש לדבריהם להכשיל רק בנשאר כסלע. אבל זה הכל, זה מתי זה כשר? רק כאשר נשאר מראה האתרוג, נשאר לו את המראה הטבעי שלו. אבל אם על ידי הקילוף המראה שלו משתנה, אז פוסק משנה. תלוי, תלוי אם זה רוב האתרוג כמו שאמרנו שנקלף רוב האתרוג והשתנה, השתנה מראה אתרוג אז זה מראה פוסל והאתרוג פסול. אם זה מיעוט האתרוג וזה רק במקום אחד על מיעוט האתרוג, האתרוג עדיין כשר. אם זה בשני מקומות אז האתרוג הזה נחשב, נחשב כמנומר והוא נפסל. ואם זה אפילו נקודה אחת שהתקלפה ושינתה את מראה האתרוג וזה על החותם של האתרוג. מה זה חותם האתרוג? מהמקום שהאתרוג מתחיל לשפע כלפי החותם שמתחיל השיפוע כלפי החותם, אפילו

06:02 דובר 2 קליפה קטנה ששינתה את מראה האתרוג וזה נראה לעין כבר האתרוג פסול. אז דיברנו שיש פיטם, יש אתרוגים שגדלים, יש אתרוגים שגדלים עם פיטם, יש גדלים אתרוגים בלי פיטם. מה זה פיטם בכלל? אז כמו שכולנו רואים את הפיטם, הפיטם זה כמו, זה יש עץ בולט, גבעול, עץ בולט וראש האתרוג ועליו יש כזה פרח יותר רחב. זה נקרא שושנת. זה נקרא שושנת בלשון הפוסקים, שזה גם כן מגוף העץ, יש לו צורה של שושן. מה הדין שלו? אם כל הפיטם נפל, נפל לגמרי, נשאר גומה בתוך האתרוג, נשאר שקע, לא נשאר שום דבר מהפיטם. האתרוג הזה פסול, אין שום ספק. האתרוג הזה פסול גם ביום הראשון, גם בחול המועד, גם בשאר הימים. האתרוג הזה פסול לגמרי. אין על זה שום ספק. אם לא כל הפיטם נפל אלא חצי, חצי מהעובי שלו נפל ונשאר חצי גומה, חצי גומה נשאר באתרוג, גם כן זה נקרא חסר, זה נקרא חסר ו-והחסר הזה זה לא סתם חסר, זה חסר שהוא גם חיסרון בהדר של האתרוג. זה חיסרון שפוסל כיוון שהפיטם זה כל ה, זה, זה ה-- כשאדם רואה את האתרוג דבר ראשון מסתכל על הפיטם, זה עיקר ה, עיקר ההידור של האתרוג. אז חיסרון שהוא פוגם בהידור של האתרוג ומילא זה לא כמו, כמו סתם חסר שפסול רק ביום הראשון. זה חיסרון כזה, חסר כזה שהוא פוסל גם בשאר הימים כיוון שחסר בהידור של האתרוג זה פסול גם בשאר ימי החג, לא רק ביום הראשון. אז שני אופנים או שנפל כל הפיטם או חצי מהעובי של הפיטם ונשאר חצי גומה, האתרוג פסול בלי שום ספק. הבעיה אם הפיטם נשבר באמצע ונשאר קצת עץ

07:50 דובר 2 בולט? אז זה לא שאנשים הכי נבהלים שנשבר להם הפיטם, לא יודעים מה לעשות וכבר חושבים שהאתרוג הזה כבר הלך. האם באמת זה ככה? האם זה באמת ככה? אז יש מחלוקת הפוסקים. יש ראשונים שסוברים, יש ראשונים סוברים שאם נשבר הפיטם השושנת ואפילו הגבעול נשבר אבל נשאר קצת, נשאר, נשאר קצת כיסוי בתוך הגומה הזאת. אתה מסתכל בגומה אתה רואה את העץ מכסה את הגומה. האתרוג כשר, ככה יש פוסקים שאומרים. יש ראשונים ש-סוברים שאפילו אם רק השושנת העליונה נפלה, אפילו שנשאר כל הפיטם, רק השושנת העליונה נפלה נפלה, זה גם כן פסול. זה כבר לא הדור ופסול. פוסק האדמו"ר הזקן, אין הלכה כדבריהם. ההלכה כמו השיטה הראשונה, שאפילו נפל כל הפיטם נשאר רק קצת קצת עומק שמכסה את הגומה, מכסה בתוך הגומה בפנים, זה כשר וההלכה כמו השיטה הזאת. אבל בכל זאת לכתחילה יש לחוש לדברי הפוסלים, שאם רק נפלה זה, שאם נפל רק השושנת זה פסול. ומה זאת אומרת? אם אני אגיע לסוחר אתרוגים, יש לו שני אתרוגים עם כורלים[?], אותו דבר, הכל אותו דבר, אותו הידור. אחד בלי שושנת ואחד עם שושנת. כמובן שיקח את זה שיש עליו את השושנת. אבל אם לא, אם הם לא באותו הידור, זה שעם הש-- זה עם הפיטם השלם והשושנת, הוא לא כל כך מהודר, הוא לא כל כך יפה ולא כל כך עם כל, אין לו את כל ההידורים של האתרוג. והשני שנפלה לו השושנת ורק נשאר קצת, קצת, קצת מהפיטם, קצת מהפיטם נשאר מכסה את הגומה, אבל הוא הרבה יותר יפה ויותר מהודר. אז תקנה, תקנה את זה שבלי השושנת, עם הפיטם השבור, כיוון שזה, זה עדיף, זה רק

09:40 דובר 2 לכתחילה, רק יש לחוש לאלה שפוסלים בלי השושנת. וכמובן כמו שדיברנו כבר בהתחלה, מה שאמרנו בשם הפרי מגדים בביכורי יעקב, כל הדברים שיש בהם, אה, מחלוקת, אז ביום הראשון אנחנו פוסלים, בשאר הימים, זה שאר הימים שבזמן הזה שזה דרבנן, חוץ מב-- חוץ מב-- חוץ מבית המקדש שבעזרת השם יבנה, ששם זה דאורייתא. אז ב-- אז כיוון שדרבנן אנחנו אפשר-- מכשירים את זה לכתחילה בשאר ימי החג אפשר להכשיר את זה לברכה. זאת אומרת שמעיקר הדין אתרוג שנפל לו הפיטם, האדמו"ר הזקן, אם נשאר קצת פיטם לשאר ימי החג אין לזה בכלל שום שאלה. זה ממש לכתחילה. זה מה שיוצא, זה מה שיוצא למעשה. זה הדין של הפיטם. מה יהיה אם ניתקע לא הפיטם אלא העוקץ? העוקץ זה החלק התחתון שבו האתרוג הוא תלוי בעץ. אז אם נשאר, אם נשאר כלשהו, אם ה-- אם נשאר כלשהו מהעוקץ והכלשהו הזה הוא מ-מכסה את הגומה, קצת מכסה, מכסה את הגומה, איפה ש-- מכסה את החור, איפה ש, איפה שהעוקץ קבוע שם, אז זה כשר. אם ניתקע לגמרי לא נשאר שום דבר, אז זה לא נשאר, נשאר רק גומה בלי שום עוקץ, פה האתרוג הוא פסול. אבל מה? רק ביום הראשון. ביום השני גם אתרוג בלי שום עוקץ הוא כשר לגמרי. יש הלכה מה שנקרא אתרוג מנומר. מה זה אתרוג מנומר? אתרוג מנומר זאת אומרת אתרוג... שיש בו מראות פסולים, מראות שהם לא שייכים למראה, הם לא ממין מראה האתרוג, כמו מראות שחורים, נקודות שחורות, נקודות לבנות, שחור ולבן או כמה נקודות שחורות. האדמו"ר הזקן פסק שתי נקודות שחורות. שתי נקודות שחורות שיש קצת רווח ביניהם, יש קצת רווח ביניהם, האתרוג נפסל. שתי

11:54 דובר 2 נקודות שחורות על האתרוג זה נקרא מנומר והוא פסול, כיוון ש-- כן, כי זה לא, זה נקודות שהן לא מ-לא ממראה האתרוג, הן פוסלות את האתרוג. או שתי נקודות לבנות על חותמו של האתרוג, כלומר מהמקום שהוא מתחיל להתקצר כלפי ראשו, שמה, מהמקום שמתחיל להיות, אה, להיות דק יותר, שמה זה פסול אפילו, אפילו ב-ב-בנקודה אחת, אפילו כלשהו. כל נקודה כלשהו שלא ממראה האתרוג הוא פוסל אותו. אז המראות שלא ממראה האתרוג שפוסלים אותו זה שחור, לבן, אדום. למעשה יש-- נתיבי גבריאל מביא שאדום רק אם זה אדום ממש אדום חזק. אבל אם זה אדום לא ממש של-- שדומה למראה של תמר זה לא ממש אדום, אומר שבזה יש להכשיר. בכל אופן אבל כל מראה שלא ממראה האתרוג עושה אותו מנומר ופסול. יש פוסקים שאומרים שמנומר זה אפילו מראות כשרים. למשל אתרוג ירוק שיש בו נקודות צהובות. יש אומרים שזה גם כן עושה אותו מנומר ופסול. או אתרוג צהוב עם נקודות ירוקות גם פוסל את זה. האדמו"ר הזקן לא פוסק ככה. האדמו"ר הזקן אומר רק מראה שלא ממראה האתרוג. אם אישוני המראה נעשה, מתי אנחנו פוסלים את המראה המנומר? מראה שלא ממראה האתרוג. רק שהאתרוג בעצמו הוא גידל, הוא האתרוג בעצמו גידל את המראות האלה שלא ממראה האתרוג. אבל אם זה נעשה מחמת קוצים, הרי האתרוג ידוע שהוא גדל על העץ של האתרוג, הענפים הם קצניים. יש קוצים ובגלל שהקוצים נתקעו בו זה יצר בו כל מיני מראות שלא, שלא ממראה האתרוג לא נפסל וזה כשר. רק צריך לדעת להבחין. צריך להיות מומחה. יש מומחים שיודעים להבחין בזה. צריך-- יש רבנים מומחים והם יכולים להבחין בזה. מביא האדמו"ר הזקן,

13:45 דובר 2 מה שנקרא בלעטלאך, מה שאנחנו היום קוראים בלעטלעך זה כשר. האדמו"ר הזקן פוסק אפילו אם הם בולטים על האתרוג אפשר למשש אותם. יש פוסקים שאומרים שאם זה בולט זה פסול. האדמו"ר הזקן מכשיר גם אם זה בולט מהאתרוג זה גם כן פסול. כיוון שלמעשה זה גם כן כשר, סליחה. הבלעטלעך כשרים גם אם הם בולטים ואפשר למשש אותם. והסיבה? כיוון שזה רגילות להיות כך. בהרבה-- רגילות להיות כך בהרבה אתרוגים אין זה שינוי גדול וכשר. כל שינוי מראה לא פוסל. מתי שינוי מראה פוסל? מה זה, מה זה שינוי מראה שפסול? האם אני, האם אני צריך לקחת, אה, זכוכית מגדלת, לחפש נקודות שחורות? נקודות לבנות? לא. נקודה שאני לא רואה אותה בעין רגילה בלתי מזוינת היא לא פוסלת. וגם כן, הנקודה שפסלה זאת אומרת נקודה שמחזיק את האתרוג ככה כמו שמחזיק חפץ ביד. אדם רגיל מחזיק ביד חפץ ובעין בלתי מזוינת בהשקפה ראשונה רואה אותו זה פסול, אבל אם צריך לקרב אותו לעין ולהתבונן זה-- כמה נקודות שחורות שיהיה זה לא פוסל. לא שחורות ולא לבנות. מה דין מראה חום? נקודות חומות, האם פסולות או לא? נתיבי גבריאל מביא, ומובא מהפוסקים שמראה חום זה כשר. אה, אם הוא לא נוטה לשחור הוא כשר. חום שלא נוטה לשחור כשר. אתרוג שגדל בארץ ישראל חייב בתרומות ומעשרות. מה אם אחד בא ליום טוב ראשון, בא לברך על האתרוג, הוא נזכר שהוא לא הפריש מזה תרומות ומעשרות. הוא לא יכול לברך עליו. כיוון שהוא לא ראוי לאכילה זה לא נחשב ל"לקחתם לכם". הוא לא יכול לאכול אותו. זה לא לכם ומילא לא יכול לברך עליו. פסול, פסול לברכה, פסול לקיים את המצווה.

15:28 דובר 2 יש אתרוגים שיש להם שני שיפועים. יש שיפוע, שיפוע, שיפוע רחב ואחרי זה הוא נהיה יותר דק ויש עוד שיפוע. אתרוגים עשויים כמו מגדל עם שני שיפועים. מה נקרא השיפוע שבו אנחנו פוסלים אפילו מראה אחד? שאפילו כלשהו פוסל בו? אז למעשה כותבים, כותבים הפוסקים שרק השיפוע. מביא נתיבי גבריאל, מביא מהפוסקים שרק, רק השיפוע העליון הוא שפוסל ולא השיפוע התחתון. אתרוג שהוא עגול ממש כמו כדור נראה כמו קלמנטינה, כמו תפוז, זה פסול. אין לו מראה אתרוג הוא פסול. אתרוג תאומים. לפעמים קורה שאנחנו מוצאים כל מיני, כל מיני פירות תאומים מחוברים. זה כשר. ויכול ויברך על שניהם ביחד. יחזיק את שניהם ביחד. לברך זה כשר. מה השיעור של גודל, גודל האתרוג? אז אין שיעור לגודל גודל האתרוג למעלה כמו שמובא במשנה שרבי עקיבא היה היה נושא את האתרוג על הכתף, היה לוקח אותו על הכתף באיזה שק או בצורה כלשהי עד כדי כך זה היה גדול וכבד. זה כשר. האתרוגים התימנים יש הרבה שמסגירים את הגודל הזה ושגדולים מאוד וזה כשר. למטה מה, מה המינימום? מה המינימום של גודל האתרוג? כביצה. פחות מביצה פסול. למעשה מה הדין אתרוג שהוא ירוק, ירוק חזק חזק, אין בו שום מראה צהוב. למעשה מעיקר הדין, אם הוא כבר הגיע לגודל, לגודל סביר של אתרוג, שאם אני אשאיר אותו קצת בין תפוחים או בשמש או מה תוך כמה ימים או שבועות אפילו הוא יצהיב, הוא כשר. רק כיוון שאומר האדמו"ר הזקן שכיוון שאנחנו לא בקיאים בשיעור הזה בדיוק ולא בקיאים כל כך ב-ב-מתי הוא יצהיב ומתי לא, לכן נוהגים לקחת אתרוג שרק אלה לא לוקחים אתרוג אלא אם כבר התחיל להצהיב. אז אנחנו

17:29 דובר 2 בטוחים שהוא באמת עתיד להצהיב כולו. כמובן צריך להיזהר ביותר מאתרוגים מורכבים. מעיקר הדין אתרוג שהוא מורכב לא נחשב אתרוג. לכן קונים אתרוגים רק במקום שהם מוחזקים, שהם השגיחו עליהם שאתרוגים לא מורכבים ורק אז אפשר לקנות משם אתרוגים. כעת ניגש להלכות הלולב דיני הלולב כפי שמופיעים עיקרי, עיקרי הדינים כפי שמופיע בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. אמרנו כבר שהלולב איפה מופיע הלולב בתורה? כתוב כפות תמרים. דורשים חז"ל למה לא כתוב עלי תמרים אלא כפות תמרים? לומר שהוא כפות. זאת אומרת, מעיקר הדין הוא לא חייב להיות כפות ממש לולב, לולב כפות ממש, אלא אם הוא עם העלים שלו עדיין. אם הוא עדיין ענף רך שהעלים שלו הם עדיין עולים, עולים, עולים עם השדרה ואפשר לכפות אותם עם השדרה הוא כשר אפילו שלא כפף אותו. אבל אם העלים כבר התקשחו והתרחקו מהלולב ואי אפשר לכפות אותם, זה ענף פסול וזה פסול הלולב. יש הלכה שנחלקה התיומת. מה זה התיומת? ידוע שעלי הלולב הם מורכבים. כל עלה מורכב משני עלים שמחוברים בגבם הם מחוברים. מה יהיה עם העלה האמצעי העליון? הוא לכתחילה לא מחובר. הוא שני עלים נפרדים. זה נקרא זה גם אופן אחד שנחלקה התיומת שהוא פסול. ואופן שני שהיה מחובר ובדרך כלשהי הוא נחלק. נחלק לשתיים. זה גם כן. אם הוא נחלק בכל אורכו, גם כן. אם מתחילתו בכל אורכו לא היה מחובר. גם אם היה מחובר ונחלק בכל אורכו או ברוב או ברוב אורכו, הוא גם כן פסול. מדוע זה פסול? כתוב לקחתם לכם שתהיה לקיחה תמה, תמה ושלמה, והעלה הזה הוא עיקר הלולב שאותו רואים במבט הראשון. זה הראש של הלולב. בתחילת השקפת האדם רואה אותו

19:29 דובר 2 וכשהוא לא כפול אז הלולב לא נחשב שלם. כיוון שהעלה הזה הוא לא שלם זה נחשב זה לא לא לקיחת תמה. מה אם רק מיעוטו נחלק? לרוב הראשונים זה כשר, אבל יש ראשונים שפוסלים אפילו במשהו. לכן אומר האדמו"ר הזקן לכתחילה יש לחוש לדבריהם לקנות לולב שהתיומת שלו התיומת סגורה שלמה לגמרי, רק בדיעבד שכבר בירך על זה, על לולב שנחלק קצת או שאין לו לולב אחר הוא יכול לברך. אין לו לולב אחר. יכול לברך על לולב שקצת נחלק. לא צריך לברך על לולב של חברו. הדין שנחלקה התיומת הוא רק ביום הראשון. בשאר הימים אפילו נחלק לגמרי. למשל השנה תשפ"א. השנה תשפא אפשר לכתחילה מעיקר הדין אפשר לכתחילה לקנות לולבים שהעלה, העלה האמצעי הוא פתוח לגמרי. מעיקר הדין אין בזה שום חשש, כיוון שזה הדין של לא לקחתם לכם זה רק נאמר ביום הראשון. הלקיחת המה הזאת זה רק ביום הראשון. רק מה בכל זאת נוהגים העולם, הציבור נוהג להדר. אנשים רוצים שיהיה להם. אנשים רוצים להדר, אז נוהגים גם כן להחמיר שיהיה סגור אפילו לגמרי. אבל למעשה זה רק עדו. אבל בחוץ לארץ אבל ב-בשאר הימים אין שום בעיה. ומה הדין, מה הדין ביום טוב שני של גלויות? אז פוסק האדמו"ר הזקן שאם נחלק כולו יטול אותו בלי ברכה. ואם נחלק, אם נחלק רק מיעוטו בפשטות יכול לברך עליו, כי גם ביום הראשון זה רק חומרה. לכאורה אם נחלק רק מיעוטו ביום טוב שני של גלויות יכול לברך עליו כי גם ביום הראשון זה רק חומרה. לכאורה. לולב יבש פסול. מדוע? כיוון שהוא לא הדר. כלומר, מה זאת אומרת שיבשה או שיבשה רוב שדרתו או שיבשו רוב

21:38 דובר 2 העלים. זה נקרא לולב יבש. מה נקרא-- מה השיעור של היבשות? יש מחלוקת ראשונים. יש אומרים שנפרך בציפורן כשמשמשים בו, ויש אומרים שכלה כל מראה הירקות שבו, שזה סימן שכלה כל הלחות שבו. פוסק האדמו"ר הזקן הלכה כסברה האחרונה. שמה? שאם, שאם, אה, אם הוא כבר נהיה לבן, לבן, כלה כל הירקות שבו אז הוא כבר פסול. נקטם ראשו פסול. מה זה נקרא ראשו? זה הראש של העלה האמצעי שגבוה מכל העלים. מה שדיברנו קודם, התיומת. אם נקטם ראשו פסול. מה זה הקטיעה שפוסלת? יש אומרים שנקטם רובו ויש פוסלים בכל שהוא. פוסק האדמו"ר הזקן להחמיר בכל שהוא. אם הוא יכול למצוא לולב אחר שאינו קטום, אז יחמיר בכל שהוא. ובנקטם רובו אפילו בשעת הדחק, אומר האדמו"ר הזקן, אין להכשיר. מה יהיה אם נקטם רק אחד מהעלים של התיומת? נקטם התיומת, רק אחד מהעלים של ה-של הנקטם. אחד מ-אחד משני עלים שמרכיבים את התיומת נקטם. יש בזה מחלוקת באחרונים ומילא, ומילא כמובן, כמובן שביום הראשון ראוי, ראוי שלא לברך עליו ביום הראשון. ובשאר הימים יש מקום לכאורה, כיוון ש-כיוון שיש בזה מחלוקת, אז ידוע מה שאומר הפרי מגדים שכל דבר שיש מחלוקת ביום הראשון בשאר הימים אפשר להקל, ומילא אפשר לברך עליו. מה יהיה-- לפעמים, לפעמים על העלה העליון יש קוץ כזה, קוץ ארוך שהוא נחתך. זה לא נחשב נקטם ראשו, כיוון שהקוץ הזה הוא לא חלק מה-, הוא לא חלק מהעלה. זה משהו שנוסף על העלה וזה לא פוסל אותו. לולב עקום לפניו או לצדדים פסול. מה פירוש עקום? ממש הוא עקום כמו, כמו, כמו גב של בעל חטוטרת, של בעל גבנת. ממש עקמימות, אה, עקמימות גדולה, עקמימות

23:46 דובר 2 גדולה ובולטת. אבל עקמימות רגי-- עקמימות שלא כמו בעל, כמו גב בעל חטוטרת, בזה הלולב הוא עדיין כשר. אבל אם ה-, אם העקמימות היא כלפי אחוריו, כלומר כמו שאנחנו מחזיקים את הלולב שהשדרה היא פונה אלינו, הפנים שלנו כלפי השדרה, והוא יתעקם אפילו כבעל חטוטרת לאחורה, זה עדיין הלולב כשר. אם העלים כפופים, ה-השדרה היא ישרה והעלים כפופים. אם כל העל-- אם רוב העלים כפופים פסול. אם רוב העלים לא כפופים זה כשר. כלומר אם רק העלים העליונים כפופים ורוב העלים הם עדיין לא-לא כפופים, הלולב כשר. מנהג חב"ד לא לקחת עלים כפופים זה מה שנקרא אתרוג עם קנפלך, עלים כפופים כל זה אנחנו לוקחים לולב מנהג חב"ד לקחת עלים, לולב עם עלים ישרים. השיעור של הלולב זה ארבעה טפחים. כלומר לפי שיעור רבי חיים נאה שלושים ושתיים סנטימטר. זה לכתחילה. בדיעבד אם זה היה פחות, אם היה שיעור של-של עשרים ושבע, עשרים ושש, עשרים ושבע סנטימטר בערך, שזה שיעור של שלוש עשרה אגודלים ושליש, יש פוסקים שזה השיעור של הלולב, זה כשר. ואותו דבר גם בשאר המינים, שההדס והערבה צריכים להיות שלושה טפחים, שזה עשרים וארבעה סנטימטר לפי רבי חיים נאה לפי שהשיעור שלנו, של רבי חיים נאה, עשרים וארבעה סנטימטר. אבל אם זה היה רק, אם זה היה רק, אה, שיעור של עשר אצבעות, כלומר עשרים סנטימטר, כלומר שני טפחים, שני טפחים, שני טפחים וחצי. שני טפחים וחצי שזה עשר אצבעות, כלומר עשרים סנטימטר בדיעבד זה גם כן כשר. אלא מה, אה, אלא מה, בכל זאת, אם יש לו עדיין, אם יש לו לולב והדסים בשיעור, בשיעור הגדול, שיקח אותם שוב ורק ינענע אותם בלי ברכה, כיוון שיש

26:00 דובר 2 אומרים שיצא ידי חובה בשיעור הקטן. הזכרנו בפתיחה שכתוב בפסוק "וענף עץ אבות", דורשים חכמים, ענף עץ אבות זה ההדס. זה ענף עץ, זה, זה עץ שכולו, כולו ענף, כולו מכוסה בעלים ו"אבות" שהעלים שלו עשויים כגדיל, עשויים כמו קליעה. ההדס הוא עשוי כמו קליעה. מה נקרא שעשוי כמו קליעה? כמה עלים? כמה עלים צריכים להיות כמו קליעה? באיזה צורה העלים צריכים להיות-- להיראות כדי שיהיו כמו קליעה? אומרים חז"ל לפחות שלושה עלים מקן אחד. כך אומרת הגמרא. שלושה עלים בקן אחד. מה זה שלושה עלים בקן אחד? מביא האדמו"ר הזקן, זאת דעת התוספות. שלושה עלים ב-בקן אחד. מה פירוש קן אחד? מה פירוש קן אחד? לא שהם יוצאים מתוך, לא שהם יוצאים מתוך ממש קן אחד, יוצאים מתוך, אה, מתוך, אה, גומה אחת, מתוך מקום אחד ב-בענף, אלא כל, כל עלה יש לו את המקום שלו, רק הם יוצאים בעיגול, הם יוצאים בעיגול, כולם בעיגול סמוכים זה לזה מאותו גובה בעיגול סמוכים אחד לשני. זה הפירוש. זה הפירוש שלושה עלים בקן אחד. זאת אומרת שאין, לא שאחד נמוך אחד גבוה, שכולם שלוסטי-- יוצאים מאותו גובה של הגבעול. זה נקרא אבות. אבל אם רק שניים דבוקים ואחד נמצא מעל או נמצא מלמטה, זה נקרא הדס שוטה ואפילו בשעת הדחק אסור-- אסור לברך על כזה הדס. כמה צריך? כמה צריך מהדס להיות אבות? האם כל הענף צריך להיות אבות? כן, לכתחילה כל העץ צריך להיות אבות. זאת אומרת, ההדס שיעורו שלושה טפחים, כל השלושה טפחים האלה צריכים להיות ענף עץ אבות. זה לכתחילה. אבל, אבל בעיקר הדין, גם אם רק, גם אם רק רובו של ההדס הוא אבות זה גם כן

28:04 דובר 2 כשר. מה זאת אומרת רובו? רובו זאת אומרת לא ב-לא באורך של ההדס, אלא אם בהדס למשל יש לי ב-- אם יש לי בשלושה טפחים האלו, כן, שלשיטתנו זה עשרים וארבעה סנטימטר. אם בשלושה טפחים האלו יש לי למשל עשרה, עשרה קינים, כן? עשרה, עשרה שורות של שלושה עלים. אם, אם שישה מתוך העשרה האלו הם משולשים, ההדס הזה כשר. ומותר לברך עליו לכתחילה. והשישה האלו לא צריכים להיות רצופים, שישה רצופים, אלא מתוך העשרים וארבעה סנטימטר יש לי עשרה שורות של שלושה הדסים והרי-- והראשון הוא משולש, השני לא, השלישי כן, סך הכל שישה מתוך זה הם משולשים. זה הדס, זה הדס כשר. אפשר לברך עליו לכתחילה. וגם אם הש-- גם אם השישה האלו למשל, מה יהיה אם השישה האלו נמצאים בגובה העליון של ההדס? ששם העלים הם קטנים. אז יוצא שרק שליש מה-- רק שליש מהאורך של ההדס הוא משולש. לא אכפת לי. כיוון שרוב הקינים הם משולשים, ההדס הזה הוא כשר. מה יהיה עם ההתחלה, אם ההדס היה בהתחלה משולש? היה משולש ותוך כדי השימוש במשך הסוכות קצת התייבש ומכל קן, מכל קן נשאר עלה אחד. הוא כבר לא משולש בכלל. לא אכפת לי, כיוון שבהתחלה הוא היה משולש ונשאר רובו הוא עדיין כשר. ויותר מזה, גם אם מתוך ה... כלומר מתוך העשרה רק שישה היו משולשים, ומתוך השישה האלה לכל אחד נשאר עלה, עדיין ההדס הזה נשאר כשר. הדין הבא יבשו עליו פסול. אם העלים של ההדס התייבשו, ההדס הוא פסול. אבל אם רק, רק אם הם רק קמשו, קמשו עלים. זאת אומרת שכא-- קצת יהיו כמושים, כמו שאנחנו מכירים, שקצת הלחלוחית יוצאת קצת, אז זה

30:08 דובר 2 כשר. מה נקרא יבש? תה-- יש שני תנאים להחמיר עליו שייחשב כיבש. דבר הראשון ש-ש-שהעלים נפרכים בציפורן שאתה נוגע בהם הם מתפוררים. דבר השני שהלבינו פניו, אבל אם רק מתפורר ונשאר ירוק או רק הלבין והוא לא מתפורר, עדיין ההדס כשר. אם רוב עלי-- אם רוב עלי ההדס התייבשו הוא פסול. אם מיעוט התייבשו הוא כשר. כלומר שוב הדין הזה, שוב יש לנו את הדין שהולכים אחרי הרוב. הרוב יבשים פסול. אבל יש עוד הלכה מעניינת אם יבשו כל העלים, כל ההדס התייבש, נשארו רק שלושה עלים לחים מכל ההדס. אם העלים האלו הם בראש ההדס, העלים העליונים של ההדס נשארו לחים אז ההדס הוא נשאר כ-- ההדס הוא כשר. למה זה? כיוון שראש הבד של ההדס, אומר האדמו"ר הזקן, ראש הבד של ההדס הוא עיקר הדר ההדס שאדם רואה אותו בתחילת, בתחילת השקפתו. זה ההדר של ההדס. זה מה שבולט בהדס. ממילא אם שלושה או שלוש העלים האלה נשארו ירוקים אז ההדס הוא כשר. אז זה הלכה מאוד מעניינת שיצאה לנו בהלכות הדס. מה יהיה עם השלושה עלים האלה שבראש ההדס הם לא ל-- הם, הם לא יבשים, אבל הם גם לא, הם גם לא לחים, הם כמושים. פה יש מחלוקת ראשונים. לפי הרא-- לפי הראב"ד הם לא מצילים את ההדס. כדי להציל מידי פסול צריך שיהיה לחים ממש אומר הראב"ד. העיטור בשם הרא"ש מכשיר גם בזה. מה הלכה? פוסק האדמו"ר הזקן, ביום הראשון דאורייתא זה פסול ובשאר הימים שדרבנן מכשירים. הדין הבא נקטם ראש ההדס. מה יהיה אם הראש של ההדס נחתך? נחתך הראש של ההדס. כשר או פסול? גם פה יש מחלוקת ראשונים. הרא"ש מכשיר. למה? כי

32:05 דובר 2 הקטימה לא ניכרת. הרי ההדס העלים שלו הם, הם עולים, הם עולים למעלה, הם מכסים את הקטימה, לא רואים את זה, ממילא ההדס הוא כשר. הקטימה לא ניכרת. הראב"ד פוסל. פוסק האדמו"ר הזקן לפסול כמו הראב"ד. כלומר אם יש הדס אחר אז פוסלים ואם אי אפשר למצוא אחר מותר לסמוך עליו, מותר לסמוך על הרא"ש ולפסוק ולסמוך על הסברה הראשונה. ובשאר הימים ודאי ש-וודאי שאפשר לסמוך כמו שהזכרנו קודם, שהפרי מגדים והביכורי יעקב שבכל מחלוקת הפוסקים יש להקל בשאר הימים. בשאר ימי הסוכות אם נקטם ראש ההדס זה כשר. מה יהיה מקרה הפוך? אם ההדס, לפני זה דיברנו על מקרה שכל ההדס יבש והעלים העליונים הם לחים. עכשיו יש מקרה הפוך, כל העלים הם לחים, רק העלה, שלושה עלים עליונים הם יבשים. אז פה גם כן הראב"ד פה פוסל. הראב"ד פוסל כאן. הוא אומר כיוון שעיקר ההדס זה עלים עליונים זה כמו הפתם של האתרוג, ממילא זה פסול. אדמו"ר הזקן פוסק יש להחמיר במקום שאפשר למצוא הדס אחר. אבל כמובן שוב, כיוון שזה, כיוון שיש פה מחלוקת יש פוסקים שמכשירים בזה וממילא בשאר הימים, בשאר הימים יש להקל במקרה הזה. חוץ מהיום הראשון יש להקל. עכשיו ניגש להלכות הערבה. הזכרנו קודם שכתוב בפסוק ערבי נחל. מה זה ערבי נחל? אז כבר כותב הרמב"ם מביא את האדמו"ר הזקן, זה מין ידוע שנקרא קן[?]. זה מין ידוע שהוא גד-- שהוא, שרובו גדל על הנחל, אבל גם אם הערבה גדלה על ההרים, גדלה בחצרות, אין שמה שום נחל, הערבה היא כשרה כי זה מין שגדל על הנחל. ומביאה הגמרא, מביאה הברייתא, יש בו שלושה סימנים. שלושה סימנים יש לערבה.

34:08 דובר 2 אחד שהקנה שלו, הקנה שלו אדום, הגבעול שלו אדום. שניים, העלה שלו לא עגול אלא ארוך משוך כנחל. דבר שלישי ופיו, פיו של העלה הוא חלק, אין בו פגימות, לא עשו פגימות פגימות. וגם אם בפועל העלה הגבעול שלו, הקנה שלו ירוק זה גם כן כשר. למה? כי כ-, כי כאשר תגיע אליו החמה, כשהשמש תזרח עליו הוא יאדים אז גם כאשר הוא ירוק הוא כבר כשר, כי זה המי-- זה אותו המין של הערבי נחל. יש מין ערבה מסוים, מביאה אותו הגמרא, ש-שהסימן השלישי שפיו חלק לא קיים בו, יש בו תלמים קטנים כמו פי מגל קטן וגם זה כשר, כי מה שהעיקר מה שקובע פה זה שני הסימנים הראשונים. ש-שהקנה שלו אדום והוא משוך כנחל. זה עיקר, זה הסימנים העיקריים. המין הזה נקרא בגמרא, בגמרא קוראים לזה חילפא גילא. זה גם מין של ערבה כשרה. ערבה שנקטם ראשה פסולה. מה זה נקטם ראשה? ראשה זה לא העלה העליון. גם אם הראש של עלה, אם הראש של העלה נקטם או אפילו כל העלה נקטם, אפילו יחד עם ה, יחד עם הגבעול הקטן של העלה נקטם, עדיין הערבה היא כשרה. נקטם ראשה זאת אומרת העץ. העץ שבראש הערבה שממנו יוצא העלה נקטם אז הערבה היא פסולה. אבל כל עוד שהעץ הזה קיים, גם אם העלה העליון נפל, נשר, נקטם, מה שלא יהיה, עדיין הערבה היא כשרה. גם קורה הרבה פעמים בערבה שיש לה כל מיני חורים, אם זה מבעלי חיים או ממזג אוויר, כל מיני דברים. אם עדיין רוב העלים נשארים שלמים, אם רוב העלים קיימים עדיין הערבה הזאת היא כשרה. אם נשרו רוב העלים של הערבה, רוב העלים נשרו,

36:07 דובר 2 הערבה פסולה. וצריך לשים לב לזה, כי לפעמים כשמנענעים בהושענות בבית הכנסת, מנענעים, אז, אה, מנענעים ואז לא פעם רואים שרוב העלים נשרו. זה גם טיפה קצת מתייבש, רוב העלים נושרים ואז הערבה היא פסולה. לכתחילה צריכים כששמים לוקחים ערבה שתהיה ערבה שלמה שלא חסר אפילו עלה אחד. אבל בדיעבד, כל עוד שרוב העלים שבשיעור, כל עוד כל עוד רוב העלים שבשלוש צדכים[?] נשארו עדיין הערבה כשרה. אם יבשו רוב העלים הערבה פסולה, כי אז זה לא מהודר. מה השיעור של יבשו? פה, אה, פה יש רק הגדרה אחת יבשו שהלבינו פניהם. לא צריך שיהיה נפרך בצי-- לא כתוב שיהיה נפרך בציפורן. כתוב מה שכתוב שהלבינו פניהם. אבל אם העלים רק קמלו כמו שרואים בערבה לא פעם שאחרי יום או יומיים כבר עלים קמלים כאלה כבר נבולים קמלים ונבולים הערבה היא כשרה. יש, יש עוד מציאות שלפעמים רוב העלים של ההדס הם נחלקים לשניים ברוב ברוב אורך העלה, ההדס הזה היא גם כן פה היא גם כן פסולה. בכלל צריך לשים לב בערבה לפעמים אנשים קונים ארבעת המינים ומוציאים ומוציאים ממון רב, קונים אתרוג במאות שקלים וקונים לולבים יקרים ואחר כך קונים את הערבה בכמה שקלים ולא שמים לב לכשרות שלה, ויכול להיות שלא יצאו ידי חובה בכלל, שרוב העלים נשרו או שהייתה יבשה. לכן צריך מאוד מאוד הדבר הדבר שצריך הכי לשים לב זה לערבה במשך ימי הסוכות ולראות אם היא יבשה. להחליף אותה בכל המועד פעם, פעמיים כמה שצריך לראות שהערבה שהערבה תהיה כשרה. כעת אנחנו נדבר על כללות מצוות נטילת ארבעת המינים. עד עכשיו דיברנו על כל אחד מארבעת המינים בפני עצמו, מה הכשרות שלו, מה ההגדרות

38:06 דובר 2 שלו, איך הוא צריך להיות. כעת נדבר על המצווה נטילת ארבעת המינים. מי שנטל את ארבעת המינים ביד אחת יש אומרים שהוא לא יצא ידי חובה. למה? כיוון שכתוב בתורה ולקחתם לכם פרי עץ הדר ולא כתוב וכפות תמרים. פרי עץ הדר בפני עצמו. אחר כך כתוב כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל. כלומר, ש-שה-שכפות תמרים, הלולב וההדסים והערבות הם ביחד ו-ו הם ביחד, אבל ה-- אבל האתרוג הוא בפני עצמו וממילא צריך לקחת ביד אחת שזאת יד ימין את הלולב, הדס וערבה ביד השנייה את האתרוג. באיזה יד לוקחים את את הלולב? ביד ימין כיוון שזה שלוש מצוות. שלוש מצוות לכן הם יש להם חשיבות מיוחדת הם ביד ימין. האתרוג שהוא מצווה אחת הוא ביד שמאל. ואם הוא הפך הוא לקח את הלולב ביד שמאל ואת האתרוג ביד ימין, הוא יצא ידי חובה, אבל טוב לחזור ליטול אותו כדין בלי ברכה. רק להזכיר שוב שאמרנו שלא יוצא ידי חובה. יש אומרים שיצא ידי חובה ולכן יש אומרים שיצא ידי חובה ולכן אם הוא. ולכן אם הוא לקח אותם ביד אחת אז צריך לחשוש לדעות ש-שלא יצא ידי חובה ולקחת שוב בשתי ידיים בלי ברכה. משום ספק ברכות להקל, ייקח את זה שוב ויטול אותם שוב בלי ברכה. יש עוד הלכה מעניינת. דיברנו כמה, אה, כמה צריך לקחת. כמה צריך ל-ליטול מארבעת המינים. אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות. מה יהיה אם אדם לא מצא שלושה הדסים כשרים? מצא רק הדס אחד כשר. רק הדס אחד משלוש הוא מצא. אז לשעת הדחק הוא יוצא ידי חובתו גם בבד אחד של הדס, כיוון שיש פוסקים שמספיק הדס אחד במילא

40:05 דובר 2 מספיק רק הדס אחד, ואפילו שהדס הזה הוא קטום אז גם כן הרי כבר ראינו שהזכרנו כבר שיש דעות שהדס קטום כשר שנקטם ראשו כשר במילא בדיעבד שלא מוצא יוצא ידי חובה גם כן בהדס אחד ואפילו קטום. מצווה מן המובחר לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות, לקשור אותם. משום זה אלי ואנוהו. יתנאה לפניו במצוות כשהם קשורים יש בזה נוי, יש בזה יופי, לכן מצווה לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות. עם מה אנחנו צריכים לאגוד את הלולב והדסים והערבות? כולנו יודעים שבימינו אנחנו נוהגים, כולם נוהגים לאגוד את זה עם עלים של לולב. האם אני יכול לאגוד את זה עם סתם עם איזו חגורה יפה? עם איזה חוט יפה? אז מעיקר הדין כן. זה שעוקדים את זה עם-- מעיקר הדין כן, כיוון שה-- כיוון שהאיגוד הזה הוא לא חלק מהמצווה, זה רק משום הידור מצווה, במילא לא אכפת לי מה שזה יהיה. אם האיגוד היה חלק מהמצווה, אז אם אני מוסיף עוד, אם אני לוקח מן אחר שהוא לא מארבע מינים, אז אני יכול לעבור על בל תוסיף. אני עובר על בל תוסיף, אבל אם זה רק הידור מצווה, זה לא חלק מהמצווה, יכול להיות עם כל דבר שהוא. רק מה? משום סיבות שזה יותר יפה, יותר מהודר, עוקדים את זה בעלים של לולב. איך עוקדים? איך עוקדים את ארבעת המינים? יש נוהגים לאגוד שההדסים מימין ללולב והערבות משמאל. על פי האר"י ז"ל צריך להיות ההדסים אחד מימין, אחד משמאל ואחד באמצע, והערבות אחד מימין ומשמאל בין בין ההדסים, וגם כך המנהג חב"ד שעוקדים הדס מימין, הדס משמאל, הדס באמצע ובאמצע הערבות. רק כמובן שמנהגנו, מנהגנו להוסיף

41:55 דובר 2 על ההדסים כמו שמופיע גם פוסקים שאפשר להוסיף על ההדסים. אז מנהגנו להוסיף על ההדסים והרבי אמר-- הרבי ביקש באחת השנים שיוסיפו לפחות, לפחות שישה, לפחות שישה הדסים לכל אחד ואחד, ויש כאלה שמוסיפים גם יותר. אה, יש מוסיפים יותר. הרבי אמר-- הרבי היה לוקח שלושים ושש, שלושים ושש הדסים. בכל אופן, זה ה-- זה הצורה של האיגוד של ארבעת המינים. נוהגים מנהג חב"ד לעשות על הלולב עצמו שתי כריכות, שתי טבעות, ואחר כך עוקדים את כל המינים ביחד עם שלושה טבעות, ובאופן שההדסים יכסו גם חלק מהכריכה העליונה של הלולב. איך הסדר של ברכת הלולב? איך אנחנו מברכים? איך אנחנו מברכים על לולב? יש לנו הרי בעיה. איך נברך על לולב? הרי יש כלל שכל המצוות מברכים עליהן עובר לעשייתם. מה פירוש? לפני עשייתם. נכון, כל מצווה מברכים עליה לפני שעושים אותה. כך מצוות תפילין, ככה כשקובעים מזוזה, כל דבר לפני שעושים את המצווה, ככה כשמתעטפים בטלית לפני שעושים את המצווה מברכים. אבל מצד שני צריך גם כשעושים מצווה להחזיק אותה ביד. לא מברכים על המצווה, לא מברכים על התפילין כשהן בשקית או כשהן בשולחן. מברכים על התפילין כשהן מונחים על היד לפני הקשירה. אז פה איך נעשה? אם נחזיק את הלולב כבר קיימנו את המצווה. כבר קיימנו את המצווה. אז אם ככה יוצא שהמצווה-- הברכה לא עובר לעשייתם. לכן יש בזה, יש בזה, מובא בזה ב-בפוסקים שלושה אופנים. אופן אחד להחזיק את הלולב ולברך, ואחרי הברכה לקחת את האתרוג. במילא עוד לא-- עוד התחלנו את המצווה, אנחנו מחזיקים אותה, אבל לא סיימנו אותה. במילא זה עובר לעשייתם. אופן שני להחזיק את האתרוג הפוך. במילא כשאתרוג הפוך המצווה לא

43:59 דובר 2 מתקיימת, כי צריך להחזיק, צריך להחזיק את המינים דרך, דרך גדילתם. אבל, אה, כן, זה האופן השני. האופן השלישי מובא בפוסקים ש-- מובא בראשונים שיכול להחזיק את ה-- יכול להחזיק גם את-- להחזיק את הלולב, את הלולב והאתרוג ב-ביד כרגיל, ובכל זאת עדיין לא מקיים את המצווה כי הוא מחזיק אותם. הוא מכוון אני לא רוצה, אני לא רוצה לקיים את המצווה עד אחרי הברכה וממילא לא קיים את המצווה. ויש בקהילות ישראל נוהגים כך וכך. מנהג חב"ד נוהגים באמת להחזיק רק את הלולב ואחרי הברכה מחזיקים את האתרוג. ביום הראשון אחרי שמברכים לוקחים את-- ואז מה-- אחרי, אחרי הברכה לוקחים את האתרוג ביד שמאל ואז מברכים שהחיינו וכשאומרים לברך שהחיינו מצמידים את הלולב והאתרוג ביחד ואז מנענעים אותם. אדם שהוא איטר יד, הימין והשמאל שלו הם הפוכים מכולם וממילא אז בימין שלו שזה השמאל של כולם, מחזיק את הלולב בימין ובשמאל שלו שזה הימין של כולם, הוא מחזיק את האתרוג. עוד הלכה חשובה. הלולב צריך שיהיה שדרו, השדרה שלו גבוהה טפח מעל ההדסים והערבות. אם ההדסים והערבות הם שלושה טפחים, אז השדרה של הלולב צריכה להיות ארבעה טפחים, כמו שהזכרנו בהלכות לולב. ואם ההדסים והערבות הם חמישה טפחים או שישה טפחים, השדרה של הלולב צריכה להיות שבעה טפחים. חייב לצאת טפח מעל ההדסים והערבות. האדמו"ר הזקן מביא בסימן תרנ"א סעיף יא: "וצריך להיזהר מאוד ששדרתו של הלולב תצא טפח מעל ההדסים והערבות". משמע משמע מזה שלא יוצא ידי חובה. אם אומר צריך להיזהר מאוד, סימן שלא יוצא ידי חובה בלי זה. וכך כותב בספר כי היצהר[?] בהלכת פתים[?] שאומרים שבכלל לא יוצא בדיעבד. יש פוסקים שיוצא בדיעבד ויש כמה

45:56 דובר 2 פוסקים שלא יוצא בדיעבד. לכאורה משמע שגם האדמו"ר הזקן סובר שאפילו בדיעבד לא יוצא ידי חובה באופן הזה. טוב, לגבי האיגוד של הלולב אנחנו נוהגים לאגוד את הלולב בערב חג ובסוכה ולהשתדל כל אחד בעצמו לאגוד את הלולב שלו. זה מנהג חב"ד. עוד הלכה חשובה צריך לשים לב אליה, כל ארבעת המינים לא יוצאים ביום הראשון, לא יוצאים ידי חובה בשאול. אם אחד אין לו ארבעת המינים, מבקש מהחבר תשאיל לי, אני רוצה לברך אז בכל הימים יכול, אבל ביום הראשון, אבל ביום הראשון שזה שכתוב שזה דאורייתא וכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון צריך להיות לכם, שלכם. אם רק אם אתה משאייל לי זה לא שלי. לכן צריך לתת מתנה על מנת להחזיר. וטוב לומר, לומר וטוב בפירוש לומר אני נותן לך מתנה על מנת להחזיר. ואחרי שמברכים צריך להחזיר לו באמת. בכל אופן במנהגי חב"ד המנהג הוא לומר אני נותן לך מתנה, מתנה על מנת להחזיר גם בשאר הימים נוהגים לומר אני נותן לך מתנה על מנת להחזיר ובפרט ביום הראשון. ביום הראשון של החג מהדרים להשכים בבוקר לקיים את צאת לולב. ויברך על הלולב לפני התפילה בעודו בסוכה. לפי שנטילתו בסוכה היא מצווה מן המובחר. כך כותב האדמו"ר הזקן בסידור לברך על הלולב לפני התפילה בסוכה, כיוון שהנטילה בלולב זה מצווה מן המובחר-- הנטילה בסוכה היא מצווה מן המובחר, לכן צריך לברך על הלולב בסוכה. במעיקר הדין מותר לאכול לפ-- מותר לאכול לפני הלולב רק מה שלא יהיה-- רק מה שיהיה עם זה-- אם זה דגן, אם זה דגנים, אם זה מזונות פחות מביצה ואם זה, ואם זה, אם זה רק שתייה או פירות אז בזה, בזה אין

47:43 דובר 2 שיעור מסוים. אבל בכל אופן מנהג חב"ד אנחנו נוהגים לא לאכול ולא לשתות בכלל לפני נטילת לולב. לא אוכלים ולא שותים בכלל לפני נטילת לולב כל הימים, ובפרט ביום הראשון. יש עוד דבר חשוב ביום הראשון שלא ייתן את ארבע המינים לקטן. לא לתת את ארבע המינים לילד קטן לפני-- לא, לא לתת לילד קטן לפני שכל הגדולים שבבית יברכו. למה? כי הקטן יש-- הקטן הוא קונה מן התורה כאשר מקנים לו. כשיש דעת אחרת מקנה וקונה מן התורה, אבל להחזיר זה הוא יכול להחזיר רק מדרבנן. ומילא ביום הראשון שביום הראשון של התורה זה יהיה שלנו רק בקניין דרבנן. אם אנחנו נקנה אחר כך מהקטן. במילא כלומר אפילו קטן שהגיע לעונת הפירות לגיל שש הוא יכול להקנות מדרבנן, אבל זה רק קניין דרבנן. ומילא מהתורה אין פה קניין, לכן צריך להיזהר לתת לקטנים אחרי שכולם כבר ברכו.