חג הסוכות בגאולה - הרב מנחם כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 חג שמח! חג סוכות שמח. "ושמחת בחגך והיית אך שמח". אנחנו יודעים עד כמה שבסוכות יש את העניין של השמחה, בחג הסוכות, מצוות היום לשמחה, לשמוח ולשמח ו... זה קשור לגאולה. בגאולה יהיה את שלמות השמחה, בגאולה אז יהיה-- "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה", נודה לקדוש ברוך הוא על השמחה, על הגאולה שהוא גאל אותנו, על ההצלה שהוא הציל אותנו. אז תהיה השמחה הכי, הכי גדולה. מה יכול להיות יותר שמח? מה יכול להיות יותר ברכה, יותר גדול, יותר דבר יותר של שמחה מאשר הגאולה האמיתית והשלמה? אנחנו היום בעזרת השם נדבר על חג הסוכות, ההלכות של חג הסוכות והקשר שלהם עם הגאולה האמיתית והשלמה. איך יהיה ואיך תהיה הגאולה, איך יהיה חג הסוכות בגאולה השלמה. יש לנו בחג הסוכות שלושה דברים. דבר אחד זה השמחה. השמחה הזאת היא מודגשת בכמה דברים, בעצם. בחג הסוכות יש לנו כמה עניינים של שמחה, כמו שאמרנו, וזה אחד הדברים שקושרים את חג הסוכות עם הגאולה, כי בגאולה תהיה השמחה הכי, הכי גדולה. דבר ראשון, שמחה, שמחת החג, שמחת יום טוב. לכן צריך לשתות רביעית יין כל יום, לכן צריך להיות, ו... שמחה יותר גדולה מ-מ-מימים רגילים, "ושמחת בחגך". דבר נוסף, נטילת לולב. נטילת לולב כתוב: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר, כפות תמרים, ענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם". בנוסף לזה יש לנו שמחת בית השואבה, השמחה שהיו שמחים ורוקדים, וככה יהיה באמת בגאולה האמיתית והשלמה. היום אין זה, גם כן משתדלים לעשות, אבל לשמוח בזמן ששואבים את המים, ששואבים את-- בזמן שאיבת המים בשביל ה-ה-לנסך אותם אחר כך על המזבח בזמן, בזמן החג. אז בזמן שהיו שואבים אותם

02:15 דובר 2 זה היה, זה היה מתלווה עם שמחה מאוד, מאוד גדולה, עם חליל, עם... עד כדי כך שמי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. זה בעצם השמחה בחג הסוכות, המוטיב המרכזי, העניין המרכזי זה השמחה, אבל יש לנו עוד כמה הלכות, כמו שאמרנו, יש לנו את ה... לולב, נטילת לולב, שזה גם כאילו "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם". יש לנו את חג הסוכות, בכלל להיות בסוכה. זה בעצם המצוות העיקריות של חג הסוכות, להיות בסוכה ולנ-נ-נ-עלו לולב, ועל זה אומרים לנו חז"ל: "בשכר שלושה ראשון זכו לשלושה ראשון". מה זאת אומרת? בשכר, ככה אומרים חז"ל במסכת פסחים, בשכר שלוש מצוות שכתוב עליהם את המילה ראשון זכו בני ישראל לשלוש ראשון. בשכר זה שבני ישראל נמנעים ממלאכה בחג הפסח, שזה נאמר ביום הראשון, בשכר זה זוכים לשלוש ראשון. תכף אנחנו נראה מהם השלושה ראשון שעליהם-- שאותם אנחנו מקיימים היום זה להימנע ממלאכה ביום הראשון של חג הפסח, להימנע ממלאכה ביום הראשון של חג הסוכות, ביום הראשון מקרא קודש, ודבר שלישי ליטול לולב ביום הראשון, "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים". בשכר שלושת הראשון האלה זוכים לשלושה ראשון. מה הם שלושת הראשון? דבר ראשון להכחיד את זרעו של עמלק, שעליו נאמר: "ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער". דבר שני בניין בית המקדש, שעליו נאמר: "כיסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו". דבר שלישי זוכים לשמו של משיח, שעליו נאמר: "ראשון לציון הנה הנם". המהרש"א מסביר מה הקשר בעצם בין שלושת המצוות לשלושת ההבטחות. אז הוא אומר ככה: בני עשיו רוצים כל הזמן לכלות אותנו, ואנחנו מגיעים לחג הפסח. חג הפסח אנחנו שומרים אותו כראוי. בחג הפסח ניצלנו מהמצרים, הקדוש

04:14 דובר 2 ברוך הוא יציל אותנו גם כן מהעמלק, מזרעו של עמלק, מהראשון, העץ הראשון אדמוני יכרת זרעו של עמלק בגאולה השלמה. משכר זה שאנחנו לובשים, שמים את חג הסוכות, כן, מקיימים את חג הסוכות ובעצם יושבים תחת הסוכה, אנחנו זוכים גם כן לבית המקדש שהוא כמו סוכה, עליו נאמר "ויהי בשלם סוכו", יושבים מתחת לבית המקדש, שזה גם נקרא בשם, "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" זה הולך על בית המקדש. וארבעת המינים אנחנו זוכים לשמוח לפני השם, אנחנו על ידי זה אנחנו מקבלים את השכר של שמו של מלך המשיח. איך נקרא מלך המשיח בשם? מנחם, שהוא ינחם אותנו ויביא לנו שמחה אחרי הצער של הגלות. וזה בעצם הרבי שליט"א, מלך המשיח שנקרא באמת מנחם, זה שמו של משיח, אז הוא מסביר שבאמת מצווה לשמוח בחג הסוכות כל הזמן, כמו שאמרנו, "ושמחת בחגך", אבל בשמחה עם ארבעת המינים אנחנו בעצם, זה שמחה שקשורה עם אחדות, קשורה עם חפצים גשמיים, ועל ידי השמחה הזאת אנחנו נזכה לבואו של מלך המשיח שהוא מייחד ומקשר את כל העולם כולו עם ההכרה של הנוכחות של הקדוש ברוך הוא בכל דבר, גם בחפצים הגשמיים. אז בעצם השמחה בארבעת המינים עם דבר-- דברים גשמיים שמתאחדים ביחד, אנחנו זוכים לגילוי של מלך המשיח שנקרא מנחם, שהוא מייחד ומקשר את כל העולם כולו, גם את הדברים הגשמיים שיהיו קשורים עם הקדוש ברוך הוא. אז בעצם פה אנחנו רואים את הקשר של המצוות של חג הסוכות שאנחנו מקיימים היום עם הגאולה האמיתית והשלמה. איך יקיימו את חג-- את המצוות של החג בגאולה? אז זה דבר מאוד מעניין, שבעצם מאז חורבן בית המקדש אנחנו נוהגים כמו תקנת בן

06:19 דובר 2 זכאי, רבן יוחנן בן זכאי, הוא תיקן. בזמן בית המקדש היה-- היינו נוטלים לולב רק יום אחד, "ולקחתם-- ולקחתם לכם ביום הראשון", רק ביום הראשון נוטלים לולב. כל שאר הימים לא נוטלים לולב. גם היום באמת שאר הימים זה רק מדרבנן. היום הראשון זה מצווה מן התורה, שאר הימים זה מדרבנן. אבל בבית המקדש השלישי, בבית המקדש בכלל, גם בבית המקדש הראשון, גם בבית המקדש השני, היו נוטלים לולב כל שבעת ימי החג. אז זה מה שכתוב, "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", לפני השם בבית המקדש שבעה ימים, בכל העולם יום אחד. זה ב... זה בזמן, בזמן בית המקדש. אז ההבדל הוא, היום אנחנו נוטלים לולב כל השבוע, ביום הראשון מן התורה וששה ימים מדרבנן, בגאולה אנחנו ניטול יום אחד רק ביום הראשון, אבל בבית המקדש אנחנו ניטול לולב שבעה ימים. ו-ו-ובנוסף יש עוד דבר. בימות החול אנחנו נוטלים לולב, אבל ביום השבת לא נוטלים לולב. יום השבת אנחנו לא מקיימים את המצווה של הלולב, לא משנה אם שבת יוצאת ביום הראשון של החג או ביום השני, לא מקיימים את המצווה של הלולב מכיוון שאנחנו, אה, יש חשש שמא יטלטל ארבע אמות ברשות הרבים, שאולי יבוא מישהו ויטלטל ארבע אמות ברשות הרבים. לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלמה אנחנו ניטול לולב גם ביום השבת. גם ביום השבת, כמו ש-- כמו שראש השנה, כמו שבראש השנה אנחנו נתקע בלולב-- נתקע בשופר גם בראש השנה שחל בשבת, ככה גם כן בחג הסוכות אנחנו ננענע-- ננענע את הלולב גם בראש השנה-- גם בחג הסוכות שחל בשבת, מכיוון שלא יהיה את הגזרות, אין חשש שמא יבוא מישהו ויטלטל ארבע אמות ברשות הרבים. לא יהיה

08:19 דובר 2 יותר כאלה מצבים. לא יהיה יותר אנשים שעלולים לעשות עבירות. לא יהיה בכלל מציאות כזאת של עבירה. כמו שאמרנו, טענה צובחת [?] ידוע בגאולה. טענה צובחת [?] אומרת שבת היום, בן אדם לא יעשה עבירות. במילא אין חשש שמא בן אדם יבוא ויעביר ארבע אמות. אנשים גם יהיו חכמים גדולים וידעו בדיוק איך ל-- איך לנענע לולב ולא יהיה צורך ללכת לקחת את זה אל החכם. במילא יוכלו לנענע. אנחנו נקיים בעצם את המצווה כמו המתכונת המקורית. כולנו נטול את ארבעת המינים ביום הראשון, גם אם הוא יחול בשבת, כי בזמן הגאולה אין חשש שניכשל באיזושהי עבירה. בבית המקדש בלבד, לדעת הרמב"ם בכל העיר ירושלים יטלו את המינים בכל שבעת ימי החג. זה אגב גם להיום, נפקא מינה ביום, אה, היה-- יש הרבה פעמים כשחל סוכות, יום הראשון של סוכות בשבת, אז יש כאלה שאומרים אתה יכול לבוא ול-ל-לאגוד את ארבעת המינים, תאגוד אותם וזה אחרי שבת. שבת גם ככה לא נוטלים לולב. אבל אנחנו יודעים, מהרה יבנה המקדש, ולכן זה בעצם המנהג של הרבי מלך המשיח, שהוא מסדר את ארבעת המינים לפני שבת, גם כשחג הסוכות, גם כשהיום הראשון של חג הסוכות חל בשבת, והוא מסדר את ארבעת המינים לפני שבת. וכמו שאמרנו יש פה, יש לזה גם כן סיבות הלכתיות, אבל יש גם הסבר שקשור, זאת אומרת סיבות שלא קשורות לגאולה, אבל יש גם הסבר שקשור עם הגאולה האמיתית והשלמה בשביל שמהרה יבנה המקדש נהיה כבר מוכנים עם ארבעת המינים. כמובן, נקיים בעזרת השם אנחנו נזכה בגאולה כבר לנענע את ארבעת המינים בגאולה האמיתית והשלמה, אז כבר יכול שכולם ירצו את ארבעת המינים של מלך המשיח, אבל בכל מקרה

10:04 דובר 2 כל אחד ואחד יגיע עם ארבעת המינים שלו גם כן. יש דבר נוסף מאוד מעניין שזה, אה, גם קשור עם ה-- עם הגאולה האמיתית והשלמה. אז מצווה של סוכה בכלל היא תופסת מקום בגדול ביהודים [?] של הגאולה. בגמרא מסופר שבזמן הגאולה יבואו אומות העולם לבקש שייתנו גם להם מצוות כדי שהם ירצו. הם רוצים גם כן לזכות בשכר. ואז יגיד להם הקדוש ברוך הוא: אתם רוצים מצוות? אין בעיה, יש לי מצווה קלה וסוכה שמה. בואו תעשו אותה, בואו נראה אתכם. וכל אחד ואחד מיד הולך ועושה לו סוכה בראש גגו. ואז הקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה ככה כמו שצריך, כמו בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכה ויוצא, שנאמר ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו, ומיד הקדוש ברוך הוא יושב ומצחק עליהם, שנאמר יושב בשמיים ישחק השם ילעג למו. ועל זה אמר רבי יצחק אין לו לקדוש ברוך הוא צחוק בעולמו, אלא אותו היום בלבד. זה מאוד-- רק ביקשו מצווה וישר אתה רואה איך שהם לא מקיימים אותה כמו שצריך. בנוסף, מצוות הסוכה היא נתקנה לזכר לענני הכבוד שבהם היו בני ישראל במדבר. אנחנו יודעים שזה בעצם הסוכה היא זכר לענני הכבוד. זה אחד הדברים שצריך גם היום לכוון בזמן שמגיעים לסוכה, שאנחנו יושבים בסוכה זכר לענני הכבוד שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים. זה בעצם זכר ליציאת מצרים. זה היה ענני הכבוד שליוו אותנו. לעתיד לבוא כתוב בגאולה האמיתית והשלמה עתידים לחזור גם המן, גם עמוד הענן וגם הבאר. גם עמוד הענן זה בעצם ענני הכבוד, ככה כתוב, שנאמר לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש. ככה כתוב בספר ישעיה. לא ירעבו זה הולך על המן, לא

11:57 דובר 2 יצמאו זה הולך על הבאר, לא יכם שרב ושמש זה עמוד הענן. ככה גם אומר התרגום יונתן על הפסוק ושמחת עולם על ראשם, הוא אומר זה ענן יקר יהא מוטל על ראשיהון. עכשיו המצב הזה, המיוחד הזה, שבעצם אנחנו כולנו נהיה מוקפים בענני הכבוד בגאולה האמתית והשלמה, זה מעורר בעצם קושי הלכתי מסוים. איך בעצם אנחנו נקיים את מצוות סוכה? הרי אנחנו לא יכולים להיות מתחת לסוכה אם יש ענני הכבוד, כי הרי אנחנו מסוככים בענני הכבוד. איך יעשו סוכה מתחת סוכה? זה גם כן היה שאלה בזמן שבני ישראל היו במדבר. איך הם ישבו ואיך הם הכינו את הסוכה? מה תגיד שהם באו לבוא-- יצאו מענני הכבוד ושם הם עשו את הסוכה? זה לא כל כך מסתדר.

12:45 דובר 2 לבוא ולצאת מענני הכבוד רק בשביל לבנות סוכה מפסולת של גורן ויקב זה דוחק הכי גדול, כפי שהרבי מלך המשיח שליט"א אומר בשיחה של תצוה תשס"ז. אז לכן הרבי אומר ככה יכול להיות שיהיו, יש לזה שתי הסברים, שתי, שתי אפשרויות. יש אפשרות אחת שיהיו פטורים באמת מצד ענני הכבוד לא יצטרכו לקיים את המצווה סוכה במובן הפשוט כי יש לך את הסוכה. יותר מזה, ענני הכבוד עצמם, כך הוא אומר בספר שו"ת בנין שלמה הוא אומר ענני הכבוד עצמם אנחנו נוכל לקיים בהם את מצוות הסוכה. למה? כי, כי אתה יושב בסוכה, סוכת עננים זה סכך כשר, גדל מן הארץ. הרי העננים, 'אד יעלה מן הארץ'. כל הדינים שאנחנו יודעים שהסכך צריך להיות כשר וצריך להיות כהלכה, זה אנחנו לומדים את זה מענני הכבוד. אפשר להסתכל בגמרא מסכת סוכה, היא מסבירה למה זה צריך להיות סכך, דבר שלא מקבל טומאה, מענני הכבוד לומדים את זה, מ'אד יעלה מן הארץ'. אז אם יש לך ענני הכבוד, ענני הכבוד מלווים את בני ישראל. אם הם לא בגובה של עשרים אמה, אלא הם פחות מעשרים אמה לא יותר מדי גבוהים, אז אנחנו יכולים לשבת תחת ענני הכבוד ולברך לשבת בסוכה. זה עצמו יכול להיחשב כמצוות סוכה ומה שהחיוב בעצם יהיה שמט"ו תשרי עד כ"א תשרי אנחנו נהיה מחויבים לשבת תחת ענני הכבוד ולקיים שמה את כל העניינים של האכילה והשתייה ככה קיימו את מצוות הסוכה במדבר וככה נקיים בגאולה האמתית והשלמה תכף ומיד ממש. דבר נוסף שיש לנו שקשור לגאולה זה לגבי דפנות. דפנות שחייבים להיות בסוכה כשרה זה יש בזה מחלוקת כמה דפנות צריכים להיות בסוכה. יש דעת רבי שמעון

14:43 דובר 2 שלדעתו חובה שבכל סוכה יהיו ארבע דפנות, שלוש דפנות שלמות, דופן אחת קטנה. לדעת חכמים מספיק שתי דפנות ועוד דופן אחת קטנה וככה נפסקה ההלכה. אבל בספר גנזי יוסף מובא שהיום אמנם ההלכה היא כדעת חכמים, אבל בגאולה תשתנה ההלכה ותהיה כדעת רבי שמעון שיצטרכו שלושה דפנות וטפח. זה הדין הזה שבכלל לעתיד לבוא תהיה הלכה כדעת-- כדעת רבי שמעון. זה מובא בכמה מקומות בספר תפארת שלמה, בספר התורה והמצווה, ומסבירים שהיום אין הלכה כרבי שמעון כיוון שהוא היה חכם גדול ולא ירדו לסוף דעתו, לכן הלכה כרבים. לעתיד לבוא כולם יהיו חכמים גדולים ויוכלו ויפסקו באמת כדעת רבי שמעון. עכשיו אז יוצא שבעצם לעתיד לבוא יהיה ההלכה שצריך שלוש דפנות ועוד דופן אחת פרוצה. זה מתאים עם מה שכתוב בגמרא שהעולם הזה לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. זאת אומרת הרוח הצפונית ששייכת לצד הקליפה. כתוב על זה מצפון תיפתח הרעה, את הצפוני ארחיק מעליכם, צפוני זה נקרא זה הולך על יצר הרע. זה לא שמור היום, אבל לעתיד לבוא כתוב אמר לצפון תני, גם צד הצפוני גם כן הוא יבוא ויסייע לגאולה, אז ממילא יהיה צורך. לכן היום ההלכה היא כדעת חכמים. שלוש דפנות, דופן אחת קטנה וזה בסך הכל שלוש דפנות. לעומת זאת, לעתיד לבוא יהיה גם דופן רביעית. אמר לצפון תני, גם יצר הרע יסייע לגאולה וממילא יהיה אה, ארבע דפנות, לכן הסוכות שיבנו אז יהיו עשויים מארבע דפנות. יש עוד סיבה לזה שבגאולה ההלכה תהיה שצריך ארבע דפנות. זה אגב גם היום על-- אה, לפי שיטת חב"ד מובא בספר המנהגים שהיום משתדלים שיהיה ארבע דפנות. אה, עכשיו מנהגנו לעשות ארבע דפנות לסוכה. עכשיו

16:41 דובר 2 יש עוד סיבה למה, למה, מה הקשר לגאולה ארבע דפנות? כתוב ככה, שבעצם יש ארבע גלויות. יש גלות בבל, גלות מדי, גלות יוון וגלות אדום. כשאדם נכנס לסוכה שיש בה שלוש דפנות, הוא בעצם מבטא את ההודאה שלו לה' על זה שהוא הוציא אותנו מגלות בבל, גלות מדי וגלות יוון. אבל מה עם גלות אדום? עדיין לא יצאנו, אז אנחנו מספיק שלוש דפנות. לעתיד לבוא יהיה גם כן אנחנו נצא מגלות אדום מכיוון שאנחנו נצא מגלות אדום, לכן יהיה ארבע דפנות. ככה מובא בספרים שזה בעצם הסיבה שיהיה צורך בארבע דפנות. ככה מובא בספר גנזי יוסף ועוד. לפי זה מובן גם למה הגמרא בסוכה מביאה בתור ראיה לשיטה של רבי שמעון היא מביאה למה צריך שיהיה ארבע דפנות? הוא מביא פסוק על הגאולה השלמה שכתוב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר. אז מזה הוא לומד שצריך שיהיה ארבע דפנות מחסה, מסתור מזרם וממטר. אז זה בעצם זה הולך, זה פסוק שנאמר בספר ישעיה על הגאולה השלמה, וזה מתאים עם זה שבאמת לעתיד לבוא בגאולה באמת תהיה הלכה כדעת רבי שמעון שיהיה ארבע דפנות. עוד דבר שקשור עם הגאולה בחג הסוכות אנחנו בהרבה מקומות מברכים ומאחלים. הרבי גם כן הזכיר את זה כמה פעמים, שבעצם המצווה העיקרית זה לשבת בסוכה בחג הסוכות, לאכול ולשתות בסוכה, כמו שכתוב בסוכות תשבו שבעת ימים. אבל לעתיד לבוא גם כן כתוב, נאמר אנחנו מברכים וככה מובא בכמה ספרים, בחב"ד זה לא מופיע, אבל זה בהרבה מקומות זה כן מובא שאנחנו מברכים ומאחלים שנזכה לשבת בסוכה מעורו של לווייתן. זה כתוב בעצם בגמרא. עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לווייתן

18:34 דובר 2 שנאמר "התמלא בשוכות עורו". עכשיו, הישיבה הזאת בסוכה העשויה מהעור של הלווייתן לא תהיה דווקא בחג הסוכות, ואנחנו גם לא נקיים איתה גם מצוות סוכה, כי ההלכה מחייבת לשבת דווקא מתחת לסכך מן הצומח, או כמו שאמרנו עד יעלה מן הארץ, שזה גם כן סכך כשר, אבל לא במשהו מהחי. אז לכן סוכה של הלווייתן היא לא תהיה סוכה כשרה ולא כתוב בשום מקום שאיתה אנחנו נוכל לקיים מצוות סוכה, אלא הסוכה של לווייתן תהיה ביטוי לגילוי האלוקי הגדול שיהיה לעתיד לבוא, שאז יהיה כל בני ישראל עתידים כל ישראל לשבת בסוכה אחת, כן, כל הזרע בישראל ישב בסוכות. זרע זה הולך על העצם הנשמה, על הקשר של כל יהודי, כל בני ישראל ביחד, כולם ביחד יוכלו לשבת בסוכות כיוון שבאסוכות זה בעצם הגילוי, המשך של הגילוי שהיה ביום הכיפורים. ביום הכיפורים התגלה עצם הנשמה של כל יהודי בשלמות זה יהיה בחג הסוכות, שאז יתגלה שכל בני ישראל הם בעצם דבר אחד. הם יושבים ביחד. לכן אנחנו בעצם מגלים את האחדות הזאת ב-- שהייתה ביום הכיפורים, התחילה ביום הכיפורים בזה שכולם כן התגלה היחידה שבנפש אצל כל יהודי, אז זה ממשיך בחג הסוכות. לוקחים את ארבעת המינים, כל ה-- כן, יש לך לולב, לולב, הדס, ערבה, אתרוג. כל ארבעת המינים האלה שמסמלים את ארבעת הסוגים מבני ישראל מאגדים אותם ביחד ואותו דבר גם יושבים בסוכה ביחד, וזה כתוב כל הזרע בישראל ישבו בסוכות. אז כתוב שעתידים כל ישראל, כל ישראל לשבת בסוכה אחת. היום אנחנו לא מרגישים את זה, אבל בגאולה האמיתית והשלמה באמת ירגישו את זה וכולם ביחד ישבו בסוכה אחת. למה? כי יתגלה פה האחד של כל

20:21 דובר 2 אחד ואחד. העצם, הנשמה של כל יהודי ויהודי ומילא כולם יתאחדו ביחד לשבת ביחד בסוכה אחת מתחת לגילוי אלוקי נעלה ומושלם שיתגלם בגאולה האמיתית והשלמה. הרי אנחנו יודעים שהסוכה זה לא סתם סוכה. כן, מוסבר זה שזה בעצם מקיפים דבינה זה מדרגה גבוהה, לכן לא עד כדי כך. לכן אסור לעשות דברים בזויים בסוכה וכן הלאה. סוכה זה עניין קדוש. זה בעצם גילוי של ענני הכבוד שהיה בזמן היציאה ממצרים. אז הגילוי הזה בעצם יקיף את כל בני ישראל, כולם ביחד. עתידים כל ישראל לשבת בסוכה אחת והעיקר שאנחנו באמת נזכה לזה תכף ומיד ממש בגאולה השלמה. מיד ממש. צריכים לציין, למרות שזה לא קשור ישירות לחג הסוכות, אבל זה קשור לעניין של שמחת בית השואבה. גם שמחת בית השואבה זה גם כן דבר שהיה ויהיה בשלמות בגאולה האמיתית והשלמה זה דווקא שמחה עם המים. השמחה. למה השמחה עם המים? שמחים בדרך כלל שמחים עם ניסוך היין. יין, יין ישמח לבב אנוש. בחג הסוכות יש שמחה מיוחדת עם המים. מים שאיתם באים ומנסכים אותם על המזבח. והכתוב מי שלא ראה את שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. למה אז כתוב ככה? יין הוא באמת משמח. אבל מתי היין משמח? אתה שותה משהו, אתה רוצה משהו טעים, אתה שותה יין. אבל יש זמנים שבהם אתה חייב דווקא מים. כשבן אדם צמא אז הוא חייב מים ואין כמו מים בשביל לבוא ולרבות את הצימאון שלו. ככה גם כן חג הסוכות, חג הסוכות ומגלה את הצימאון של בני ישראל אל הקדוש ברוך הוא, ולכן דווקא המים האלה שמנסכים אותם על גבי המזבח זה מגלה את השמחה הכי הכי גדולה, מביא את היהודי

22:16 דובר 2 לשמחה הכי הכי גדולה. למה? כי פה מתגלה הקדוש ברוך הוא בעצמו, שלמעלה ממדרגות למעלה מכל מיני עניינים. איך אומרים שמובנים בשכל? יש פה את הגילוי של הקדוש ברוך הוא, שלמעלה מהשכל, שלמעלה מההיגיון הפשוט שאנחנו מבינים משהו שהרבה הרבה יותר גבוה ממה שממה שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו, וזה יהיה בשלמות. לכן זה בשלמות בבית המקדש, בשמחת בית השואבה. והעיקר שאנחנו נזכה לזה תכף ומיד ממש.