סדר העבודה ביום הכיפורים - הרב איסר שפרינגר שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שנה טובה ומתוקה. בימים האלה, ימים הנוראים, יש לנו תפילות ארוכות, הרבה פעמים ביטויים קשים, לפעמים קשה לנו להתפלל. נדבר כעת על הפיוט הגדול ביותר שקיים בתפילות הימים הנוראים. פיוט שנקרא "אתה כוננת", אתה כוננת העולם מראש. הפיוט עוסק בסדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים. אז נלמד כעת על סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים. נראה מה הכהן עושה ביום הכיפורים, מהו סדר האירועים. נשתדל שזה יהיה צמוד לפיוט בשביל שיהיה נוח יותר להתפלל כמו שצריך ביום הכיפורים בבית הכנסת. מי שלפניו מחזור, מי שיכול לפתוח מחזור ולעקוב אחרי הפיוט, יהיה עוד יותר טוב. אבל גם מי שלא, בעזרת השם נשתדל שהדברים יהיו ברורים. אה, ונבין את סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים. הפיוט שלפנינו, "אתה כוננת", הוא אגב הפיוט היחיד שנמצא בסידור האדמו"ר הזקן. סידור האדמו"ר הזקן הוא הכניס פיוט אחד לראש השנה ויום הכיפורים, פיוט גדול, "אתה כוננת". שאר הפיוטים הוא לא הכניס בסידור. למנהגנו אומרים אותם, יכול להיות שגם אז אמרו אותם, אבל בסידור האדמו"ר הזקן, מי שיפתח סידור תורה אור, יפגוש שמה רק פיוט אחד של הימים הנוראים, "אתה כוננת". הפיוט מתחיל בקטעים שונים לפי סדר האל"ף בי"ת שמדברים על מבריאת העולם, סדר ההשתלשלות מבריאת העולם מגיע עד אהרון הכהן, ולא ניכנס מה בדיוק מפורט בסדר בריאת העולם. נעבור לקטע השני של הפיוט. הקטע השני מתחיל מ-ת' ל-א', חוזר. בהתחלה הוא מתחיל ב-א', ב', ג', ד', ואז הוא מדבר, אה, כותב את קטעי הפיוט לפי סדר תשר"ק, ת', ש', ר', ק'. והקטע השלישי של הפיוט שוב א', ב', ג', ד'. יש פה, בקטעי הפיוט הזה יש שלוש פעמים את כל האל"ף בי"ת מההתחלה

02:27 דובר 2 ועד הסוף. לבד מהציטוטים. יש ציטוטים, הקטעים של הווידוי שהכהן הגדול אומר והקטעים של ההזהות שהוא מזהה את הדם, זה לא נאמר בצורה פיוטית, אלא זה נאמר בצורה רגילה, בצורה מובנת יותר, לא לפי סדר האל"ף בי"ת וכולי. נראה את המספרים. נתחיל ביום הכיפורים במספרים וניגש מיד לפיוט ונראה את המספרים הללו של יום הכיפורים. כמה טבילות הכהן הגדול טובל ביום הכיפורים? אז אכן הכהן הגדול טובל חמש פעמים ביום הכיפורים, כשהוא מחליף בגדים מבגדי זהב ללבן ומלבן לזהב וכולי. מקדש ידיו ורגליו בכיור עשר פעמים ביום הכיפורים. כמה פעמים הוא נכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים? פעם אחת בשנה. יום אחד בשנה הוא נכנס. אבל כמה פעמים ביום הזה הוא נכנס? התשובה היא ארבע פעמים, כפי שאנחנו נראה מה הוא עושה בכל פעם. מתוודה הכהן הגדול שלוש פעמים. מזהה את הדם. אחת מהעבודות זה הזאה את הדם. אחת, אחת ואחת, כפי שנהוג לשיר. סך הכול ארבעים ושלוש הזאות הכהן הגדול מזהה ביום הכיפורים. מזכיר את השם המפורש עשר פעמים, והבהמות הקרבות, הקורבנות ביום הזה זה חמישה עשר בהמות. יש עוד בהמה אחת, שזה השעיר שמשתלח לעזאזל, זה הבהמה השש עשרה שיש לנו ביום הזה. נתחיל כעת לעבור על הפיוט ולראות את כל המספרים האלה, איך הם מתפזרים בתוך העבודות של הכהן הגדול במשך היום. הכהן הגדול מתחיל עוד לפני יום הכיפורים, עוד לפני יום הכיפורים כבר הכהן הגדול מתחיל ולומד. הפיוט מתחיל בת', בקטע השלישי של אות ת'. תורת מעשה ועבודת היום שבעת ימים בזבולנו ילמוד. זה מזכיר לנו את המשנה הראשונה במסכת יומא. שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין שהייתה במקדש. שמה הכהן הגדול

04:49 דובר 2 היה מתכונן ליום הכיפורים. הוא מתכונן לפני יום הכיפורים, מדריכים אותו, מאמנים אותו וכן הלאה. אה מזהירים אותו ואנחנו מגיעים ליום כיפור באות פ'. באות פ' שבפיוט אנחנו אומרים פרשו לו סדין של בוץ, סדין של פשתן, כי זה עיקר עבודת היום זה בפשתן, בבגדי לבן שהם מפשתן. פרשו לו סדין של בוץ בהגיע עת שחיטת כבש התמיד. ביום הכיפורים הכהן הגדול עושה את כל העבודות, גם עבודות שביום רגיל כהן רגיל יכול לעשות אותם. יום הכיפורים דווקא הכהן הגדול עושה אותם. פרשו לו סדין של בוץ בהגיע שחיטת כבש התמיד, והכהן הגדול יורד וטובל מאחורי הסדין הזה שלא יראו אותו טובל, וזה הטבילה הראשונה שלו. אחרי הטבילה הזאת הוא מקדש ידיו ורגליו וזה קידוש ידיים ורגליים הראשון. בהמשך היום הוא צריך להגיע לעשר פעמים של קידוש ידיים ורגליים וחמש טבילות. הוא מתחיל עוד לפני אה שהוא לובש את בגדיו והוא לובש את הבגדים, את הבגדי זהב, את הבגדים הרגילים של כהן גדול שאיתם הוא עובד, והוא עושה את העבודות שבעצם הן עבודות שלא שייכות לעבודה מיוחדת של יום כיפור. בבגדי זהב הוא עובד עבודות ששייכות גם לשבת ליום חול, עבודות ששייכות גם בזמנים אחרים. ובבגדי לבן הוא עושה את העבודות המיוחדות ליום הכיפורים, הכניסה לקודש הקודשים וכיוצא בזה, זה העבודות של בגדי לבן. מתחילים בבגדי זהב. מה הוא עושה בבגדי זהב? הוא מקבל את כבש התמיד והוא צריך לעשות שתי פעולות גם לשחוט את הכבש וגם לקבל את הדם. כי אמרנו שהכהן הגדול עושה את כל העבודות ביום הזה. קצת מסובך לשחוט את הכבש ולקבל את הדם במקביל. הכהן הגדול שוחט את השחיטה המינימלית ההלכתית ולא מסיים אותה, אלא

06:50 דובר 2 שוחט את השחיטה שבה יוצאים ידי חובת שחיטה, שזה נקרא רוב שניים, רוב שני הסימנים, רוב הקנה והוושט, ואז הוא מיד מעביר למישהו אחר להשלים ובמקביל הוא עובר לקבל את הדם ולזרוק את הדם על גבי המזבח, מכיוון שזה חלק מהעבודות שהכהן הגדול צריך לעשות ביום הכיפורים. ממשיך הכהן הגדול והוא ייכנס להיטיב חמש נרות. לפי הפייטן כאן אנחנו לא נדבר על כל הדעות, לפי הפייטן כאן בבוקר לא מדליקים את הנרות, אלא רק מיטיבים, מכינים ומכשירים אותם להדלקה שתהיה אחרי הצהריים. הוא מיטיב את חמש הנרות, מקטיר את הקטורת של הבוקר ומיטיב עוד את שתי הנרות. יש הבדלה, הפסקה בין ההטבה. ההטבה לא נעשית כולה ברצף, אלא יש באמצע את הקטרת הקטורת של הבוקר. אגב, אנחנו אומרים כל יום גם ביום כיפור וגם בכל יום חול אנחנו אומרים שאבא שאול מסדר סדר המערכה ושם הטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות. מה שמפסיק באמצע ההטבה בין החמש לבין השתיים זה לא הקטורת כמו בפיוט אתה כוננת, אלא זה דם התמיד. ההלכה כמו הפיוט שלנו, ההלכה שבין החמש לשתיים הקטורת היא זאת שמבדילה. זה שבבוקר אנחנו אומרים דבר שלא התקבל להלכה זה מסיבה מיוחדת ולא ניכנס לזה כעת, יש על זה בשיחות ובעוד. נמשיך הלאה, הכוהן עדיין עם בגדי זהב והכוהן ככל יום יעשה מנחת חביתין, ינסך את היין ובזמן הזה הלויים מנגנים בכל כלי שיר ואחר התמיד מקריב מוסף, עדיין בבגדי זהב למרות שזה מוסף של יום כיפור, כי בכל חג יש מוסף, לא רק ביום כיפור, גם בראש השנה ובסוכות ובכל החגים יש מוספים. הכוהן הגדול מקריב את המוסף, מה הוא מקריב כעת? פר

08:54 דובר 2 העולה ושבע כבשים, שבעת הכבשים של מוסף היום. אם כן הגענו כעת לתשע בהמות. יש את התמיד שהוא כבר הקריב וכעת הכוהן מקריב עוד ת-- עוד שמונה בהמות, פר ושבע כבשים. הגענו לתשע בהמות, כזכור אנחנו צריכים בסך הכול להגיע לחמישה עשר בהמות שקרבות ביום הזה. כעת הכוהן הולך לטבול שוב פעם נוספת, מקדש ידיו ורגליו לפני הטבילה, טובל את הטבילה השנייה של היום, מקדש ידיו ורגליו אחר הטבילה, לובש בגדי לבן וכעת אנחנו נכנסים לאווירה של יום כיפור. זה כבר משהו מיוחד, זה הבגדים המיוחדים ליום הזה. מה עושה הכוהן? ובא לו תחילה אצל פרו. לא פרעה הרשע מלך מצרים שהציק לעם ישראל, אלא פרו מלשון הפר שלו. הכוהן ניגש לפר שלו ואומר עליו דברי וידוי. הזכרנו שיש לכהן ביום הזה שלושה וידויים. וידוי על עצמו, וידוי על עצמו פלוס אחיו הכוהנים ווידוי שלישי שמוסיף את כל קהל ישראל. כעת זה הווידוי הראשון שהוא מתוודה על הפר שהוא מביא וזה וידוי ראשון. בווידוי הזה יש את הזכרות שם המפורש שלוש פעמים, בכל וידוי יש הזכרות שם המפורש שלוש פעמים והבהמה הזאת, הפר שלו זה בהמה עשירית עליה אנחנו מדברים. בזמן שהכהן הגדול מתוודה ואומר את השם המפורש, אז הכהנים והעם העומדים בעזרה היו כורעים, נופלים על פניהם ואומרים ברוך שם והוא היה מקביל אליהם ואומר, אה, תתארו וכולי. זה פעולה ראשונה שהכהן הגדול עושה עם הבגדי לבן, הפעולה הראשונה המיוחדת ליום כיפור, הווידוי על פרו, על הפר שלו. הוא ממשיך והולך לעשות את ההגרלה הגדולה. איזה שעיר יהיה להשם, איזה שעיר יהיה לעזאזל. הפייטן נוקט שהגורל של ימין, אה, הוא של השם, הוא יוצא של השם מכיוון שזה סימן

11:02 דובר 2 טוב לעם ישראל שהגורל הימני הוא הגורל שיוצא לעם ישראל והוא אומר להשם חטאת. להשם חטאת, הוא מזכיר שם המפורש, זה הפעם הרביעית, שלוש פעמים במהלך הווידוי, כעת זה הפעם הרביעית. הבהמה הזאת, השעיר שהולך להשם זה הבהמה האחת עשרה עליה אנחנו מדברים. דיברנו על התמיד, על שמונה בהמות של מוסף, על הפר שהכהן הגדול הביא ועליו הוא אמר וידוי וכעת הבהמה האחת עשרה, השעיר שעולה להשם. יש גם את השעיר המשתלח, אבל הוא לא נחשב אחת הבהמות הקריבות ביום הזה. כעת הוא מתוודה גם על השעיר הזה ואומר, אנא השם חטאתי אני ובני אהרון עם קדושך, דהיינו עליו ועל אחיו הכוהנים. זה הווידוי השני וכעת יש לו שבע פעמים שהוא הזכיר את שם השם, מכיוון שגם בווידוי הזה הוא מזכיר שלוש פעמים את שם השם נוסף לשלוש פעמים של הווידוי הראשון בנוסף לזה שבהגרלה הוא אמר להשם חטאת והוא השתמש בשם המפורש. כעת שבע פעמים הוא הזכיר את שם השם ושוב העם משתחווים ושוב הקהל-- החזן מתחזן. והכהנים היו משתחווים ונופלים על פניהם וכולי. כעת הוא שוחט את הפר. איזה פר הוא שוחט? את אותו פר שעליו הוא התוודה את הווידוי על עצמו, עליו ועל ביתו. את הדם הזה הוא מניח ביד מי שממרס בו, מי שמערבב בשביל שהדם לא יקרש, לא יתקשה ויהיה ניתן בהמשך להזות אותו, להשפריץ ממנו, היה צריך שמישהו יערבב אותו כל הזמן, ימרס בו. הוא משאיר את הדם הזה אצל מי שממרס, לוקח מחתה של זהב, וכעת אנחנו מגיעים לרגע השיא. מתחילים להתקרב לכיוון קודש הקודשים. אחת בשנה, הזמן המקודש, הכוהן הגדול, הקדוש ביותר והמקום המקודש ביותר, עולם שנה נפש המיוחדים ביותר בעולם מגיעים לקודש

13:15 דובר 2 הקודשים. הכוהן ממלא את המחתה גחלי אש לוחשות והוא מקבל במקביל גם מחתה מלאה קטורת. המחתה מלאה מסממני הקטורת היו בה שלושה קבים שזה יוצא במידות של היום בערך ארבע קילו לפי שיטת רבי חיים נאה. הוא נכנס לקודש הקודשים, הוא מהלך עם שני הכלים, עם הקטורת ביד אחת ועם הגחלים ביד השנייה הוא נכנס לקודש הקודשים. הוא לוקח את הקטורת, יש פה עבודה קשה שבמקדש. בגמרא, הגמרא אומרת על זה עבודה קשה שבמקדש ואז היא שואלת מה יש עוד עבודות מסובכות למה אתה קורא לזה עבודה קשה שבמקדש? אז הגמרא אומרת לא, זה מהעבודות הקשות שבמקדש. זה אחת מתוך העבודות הקשות שבמקדש. אבל הרמב"ם, כשהוא מעתיק את זה בהלכות עבודת יום הכיפורים, הוא כותב על העבודה הזאת, זוהי העבודה הקשה שבמקדש, שהוא צריך לתפוס את הכף, הוא תופס אותה עם הפה או משהו כזה, והוא צריך להוציא, יש מלוא חופניו את מלוא חופניו קטורת הוא שם בכף וכעת הוא צריך עם הידיים שלו להעביר את כל הקטורת שבכף לתוך הידיים שלו וזה ממלא. הכמות של הקטורת אמורה למלא את מלוא חופניו הוא צריך עם האגודלים לתפוס בפה את הכף ועם האגודלים ל-ל-למשוך את הקטורת ובמקביל לקבל את זה ליד בלי ששום טיפה תיפול לצדדים. אומר הרמב"ם זוהי עבודה קשה שבמקדש כנראה שכשהכהן הגדול היה מתאמן בימים של לפני יום הכיפורים הוא היה מתאמן גם על הנקודה הזאת להצליח לקחת אפילו כף מלאה, לא רק מלוא חופניו, אפילו כף להחזיק אותה בפה ועם האגודל להכניס אותה לתוך, להכניס את התכולה שלה לתוך היד בלי ששום דבר ישפך לצדדים זו עבודה קשה ומסובכת. וא-אז הכוהן מקטיר את הקטורת ומניח את המחתה

15:17 דובר 2 של הגחלים על הארון בקודש הקודשים ושם עליה את הקטורת והכהן מתפלל תפילה קצרה ויוצא החוצה. כעת הוא לוקח, הוא חוזר לאותו בחורצ'יק שממרס ומערבב את הדם של הפר שלא יקרש, וכעת הוא נכנס פעם שנייה לקודש הקודשים. בפעם הזאת שהוא בבגדי לבן הוא נכנס שלוש פעמים לקודש הקודשים. הפעם הראשונה להקטיר קטורת, הפעם השנייה להזות את דם הפר. הוא נכנס וגם פה אנחנו מתארים ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. דהיינו, הוא לא היה מזה על החלק העליון של הארון, והוא לא היה מזה על החלק התחתון של הארון, אלא כמצליף על הרצפה הוא היה עושה את ההזאות על הרצפה לפני הארון. שמונה הזאות. יוצא, הביאו לו את שעיר חטאת, השעיר שדיברנו עליו מקודם, השעיר שעלה בגורל לה' והוא שוחט אותו והוא שוב מזה את הדם בקודש הקודשים וזה כבר הכניסה השלישית לקודש הקודשים ביום הכיפורים הזה. כניסה ראשונה קטורת, הזאת הדם של הפר, הזאת הדם של השעיר והגענו לשש עשרה הזאות כי כל פעם הוא מזה שמונה פעמים. חזר הכהן לקח את דם הפר והזה ממנו על הפרוכת כנגד הארון מבחוץ. כעת הכהן עומד בחוץ לפני קודש הקודשים והוא מזה לפני הפרוכת שוב שמונה הזאות על הרצפה לפני הפרוכת שמונה הזאות מדם הפר ולאחר מכן שמונה הזאות מדם השעיר והגענו לשלושים ושתיים הזאות כי הוספנו עוד שמונה ושמונה. כעת הוא ממשיך בהזאות אבל כעת זה על שתיהם ביחד הוא מחבר את דם הפר עם דם השעיר שופך את דם הפר אל תוך המזרק של דם השעיר והוא עומד ליד מזבח הזהב שזה נקרא גם המזבח הפנימי שזה נקרא גם מזבח הקטורת בשונה מהמזבח החיצון

17:27 דובר 2 שעליו מקריבים את הקורבנות ולא את הקטורת והוא מזה ארבע פעמים על ארבע קרנותיו על ארבעת השפיצים של המזבח הכהן הגדול מזה ואחרי זה הוא מפנה מעל המזבח ומזה עוד שבע הזאות על טהורו של מזבח על המזבח עצמו על המזבח הפנימי עוד שבע הזאות. ואם כן בסך הכל יש לנו ארבעים ושלושה הזאות שהוא הזהה אותם די ברצף שישה עשר מהדם מהפר ומהשעיר בפנים עוד שישה עשר כנגד הפרוכת ועוד ארבע ועוד שבע על מזבח הפנימי סך הכל זה יוצא ארבעים ושלוש הזאות שהכהן הגדול מזה ביום הכיפורים. הכהן הולך כעת לשעיר המשתלח ובא להתוודות את הווידוי השלישי, את הווידוי שהוא לא רק עליו ולא רק על אחיו הכהנים אלא הווידוי של כל קהל ישראל הכהן מתוודה. שוב הכהן הגדול מזכיר את שם המפורש שלוש פעמים ואם כן השלמנו את עשרת האזכרות של השם המפורש שהכהן מזכיר ביום הכיפורים וגם השלמנו את שלושת הווידויים שהכהן מתוודה ביום הכיפורים וכעת הכהן שולח את השעיר הזה לעזאזל. לך לעזאזל. הוא לא מבין הוא לא הולך לבד לוקחים אותו שמה זורקים אותו והוא נעשה איברים איברים. חוזר לפר ולשעיר שכבר דיברנו עליהם הפר שהכהן הביא והתוודע עליו והשעיר שעליו היה את הווידוי של הכהן ויחד עם אחיו הכהנים והוא מטפל בהם מה שצריך חוזר והולך לעזרת הנשים שמה הוא קורא בתורה תיקן צעדיו ובא לבית הטבילה. בעצם השלב הזה הזמן הזה שהכהן היה עם בגדי לבן זה עיקר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים עיקר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים זה השלבים השלבים האלה פה יש שלוש פעמים שהוא נכנס ליום לקודש הקודשים שלושת הווידויים עשרת האזכרות של שם המפורש ארבעים

19:43 דובר 2 ושלושת ההזאות שהכהן מזה, ההגרלה שהכהן עושה, כל הדברים האלה נמצאים בפעם הזאת זה העבודה המרכזית של יום הכיפורים. הולך הכהן הגדול מקדש שוב את ידיו ורגליו שזה טובל את הטבילה השלישית של היום ומקדש שוב את ידיו ורגליו שזה כבר הפעם החמישית והוא עושה את השעיר שוחט את השעיר כעת הוא עם בגדי זהב והוא שוחט את השעיר, שעיר נוסף, בהמה שתים עשרה מקריב את האיל שהוא צריך להביא מקריב האיל שעם ישראל צריך להביא, מק-- שזה הבהמות השלוש עשרה והארבע עשרה. מקריב גם את התמיד של בין הערביים כהלכתו, זה כבר הבהמה החמש עשרה ואם כן השלמנו גם את הבהמות שמקריבים היום הגענו לחמש עשרה בהמות. מכאן ואילך אין עוד בהמות שמקריבים על גבי המזבח. בפעם הנוספת שהכהן יהיה לו בגדי לבן ובפעם הנוספת שיהיה לו בגדי זהב זה לא כולל בהמות. השלמנו את מספר הבהמות שהכהן הגדול מקריב ביום הזה. מה שעוד חסר לנו לרשימת המספרים שהכרנו בהתחלה זה שעוד לא ראינו את כל הטבילות. הכהן הגדול טבל עד עכשיו שלוש פעמים אנחנו צריכים עוד פעמיים, והוא קידש ידיו ורגליו עד עכשיו חמש פעמים אנחנו צריכים עוד חמש פעמים שהכהן יקדש ידיו ורגליו ובזה נשלים את רשימת יום כיפור במספרים שדיברנו בהתחלה. עשה את כל הדברים האלה, הקריב את הבהמות, את השעיר הנעשה בחוץ, אה לא, אה לעם והוא חוזר לבית הטבילה והוא שוב מקדש ידיו ורגליו לפני הטבילה ואחרי הטבילה זה כבר שבע פעמים טבל פעם נוספת זה טבילה רביעית. לובש בגדי לבן. בשביל מה עכשיו הוא לובש בגדי לבן? נכנס לקודש הקודשים. בשביל מה הוא נכנס לקודש הקודשים עכשיו? להוציא את המחתה. המחתה עם הגחלים

21:36 דובר 2 ששם הקטירו, הקטירו את הקטורת. הקטורת כבר הוקטרה ועלתה ועשתה את הפעולה שלה וכעת צריך להוציא את המחתה החוצה. אז הכהן עושה את הטבילות והקידושים ואת הבגדי לבן בשביל מה? בשביל להיכנס לקודש הקודשים ולהוציא משם את המחתה החוצה. וזה הפעם הרביעית שהכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים. זה הפעם ה-- זה בעצם הדבר היחיד שהכהן עושה עם הבגדי לבן בפעם הזאת. הכהן הגדול טובל כעת את הטבילה החמישית יחד עם קידוש ידיים ורגליים לפני ואחרי הגענו לטבילה רביעית. תשע קידושי ידיים ורגליים. הכהן הגדול לובש בגדי זהב כי יש עוד כמה עבודות ששייכות גם ליום רגיל, עבודות שלא שייכות ליום כיפור באופן מיוחד ולכן זה שוב בגדי זהב. מה הן העבודות שהכהן הגדול עושה כעת בפעם האחרונה שהוא מחליף בגדים? הכהן הגדול מקטיר את הקטורת של בין הערביים. יש את הקטורת של הבוקר, יש את הקטורת של בין הערביים. הוא מדליק את הנרות. בבוקר הוא רק היטיב והכשיר את הנרות לצורך ההדלקה הזאת. כעת הוא מדליק את הנרות וכעת הוא מקדש ידיו ורגליו, פושט בגדי זהב. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. הכהן הגדול מסיים כעת את העבודה הגדולה של יום הכיפורים. הוא היה עם בגדי לבן, היה עם בגדי זהב. כעת הוא מסיים את הכל, לובש את הבגדים שלו בעצמו, מה שנקרא אזרחי, וכעת הוא יוצא. יום טוב היה עושה בצאתו בשלום מן הקודש. יום טוב הוא היה עושה על זה שהוא הצליח להיכנס לקודש הקודשים בלי שום חשש פסול, ולכן לא היה צריך להוציא אותו במשיכה בשרשרת. ומה שכתוב בסידור אחרי הפיוט הזה כמו ששמעת תפילת כהן גדול בהיכל כמו כן מפינו תשמע ותושיע. אנחנו מתפללים להשם

23:36 דובר 2 שישמע גם את תפילתנו, שאנחנו מתפללים לגאולה השלמה תכף ומיד ממש בעזרת השם עוד לפני יום הכיפורים הזה. שתהיה שנה טובה ומתוקה, שנה של גאולה, שנה שנזכה לחזור בעבודת הכהן הגדול בבית המקדש.