מנהגי מלך ראש חודש - הרב טוביה זילברשטרום שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 מ-תשמ"ט והלאה אז זכינו לראות הרי בכל יום תשמ"ח, מ"ט והלאה להתפלל גם שחרית כל יום בטלית ותפילין. לפני זה מנחה וערבית התפללנו עם הרבי בכל יום, שחרית בשבת, כל יום שחרית הרבי לא היה מתפלל איתנו ביחד, אבל קריאת התורה הרבי היה יוצא מיוחד לקריאת התורה. אה לקראת קריאת התורה הוא היה יוצא, אמ, כמה דקות, זה נקרא כשהתחילו תפילת העמידה, המזכיר היה יוצא להביא את הרבי, וככה סוף חזרת הש"ץ והתחנון הרבי הגיע. כעבור כמה דקות הרבי יצא לקריאת התורה. היה לובש בתוך ה, בתוך הזאל את הגרטל והבחורים היו שמים לרבי על סטנדר מיוחד, אמ, את החומש שקוראים באותו יום לפי הגרלה. בזמן שאני הייתי מי שהיה שם ראשון את החומש הוא זכה בזה, ואותו הדבר היו שמים לרבי גם ספר תהילים שזה הרבי היה משתמש. אז לחומש הוא היה משתמש ב-- את "אבינו שבשמים" אז הרבי אמר בעל פה כי סידור לא היה, ואת ה, את ה-- קריאת התורה היה שומר בחומש שתי עליות הראשונות, כי עלייה שלישית תמיד הרבי עלה לתורה, ואח-אח-אחר קריאת התורה ואמירת הקדיש והגבהה הרבי היה חוזר למקומו, ממתין עד קדיש תתקבל שאחריו בא לציון. בזמן שהקהל אמר "אשרי" ובא לציון, הרבי השתמש באמירת התהילים, הוא היה אומר אז שני פרקים. היה אומר את הפרק של הרבי ואת הפרק של הרבנית. אם הם היו ארוכים אז הוא היה אומר אותם, כשהם היו קצרים הרבי היה מתחיל עוד הפעם. היה אומר פרק של הרבי, פרק של הרבנית. של הרבי זה שנה לפני, הרבנית הייתה בשנה יותר מבוגרת, ואם הוא גמר את זה הוא התחיל את אותו פרק עוד הפעם. אז כמו שאמרתי, בחורים

02:24 דובר 2 היו שמים. בזמן קריאת התורה הרבי היה מעיין גם, וזה נקרא בין גברא לגברא, היה מעיין גם ברש"י וכדאי לציין, ראו שהרבי, אמ, שם את העין, בחר, היה נראה שאז הוא בחר איזה רש"י הוא ידבר בשבת הבאה, ככה זה היה נראה מי שעמד מאוד קרוב. אמ, ב-- ככה זה היה בקריאת התורה היומיומית. ב-בראש חודש אז אין, אין, אין לנו את ה-- בראש חודש, אז יש לנו את קריאת התורה, אבל אין לנו את הקדיש, אז בסוף ובא לציון הרבי היה חוזר לחדר שלו. אמ, בראש חודש, או אותו הדבר בתפילה רגילה, בתפילת חזרת הש"ץ בראש חודש, כשהתחילו הלל אז המזכיר היה-- הוא היה עוד נוסע להביא את הרבי וכך הרבי היה מגיע. אז אני נזכר, כדאי לספר, פעם אחת ראש חודש שהחזן היה חזן שהיה מתפלל, אמ, בדבקות ובאריכות, וכשהרבי חוזר עוד אפילו היה לפני סיום אמירת הלל, וכשהרבי חזר זה היה מראה מיוחד. מה היה אז? אז היה מקרה בכפר חב"ד, מקרה, אה, היה אחד מתושבי כפר חב"ד ששכב זמן רב, איבד את ההכרה שלו ושכב כצמח, והייתה אסיפה בכפר חב"ד. הרב עם כל תושבי כפר חב"ד באו לבית הכנסת ליום סליחות, ליום תענית, לאמירת תהילים, ובסוף כל אחד מתושבי הכפר נתן מטבע של דולר, ומכל התושבים יחד לקחו שליח שייסע לרבי. כולם חתמו על פ"ן לרבי לבריאות של אותו, אותו בחור שהיה בכפר חב"ד רתוק ל-למיטתו, היה כמו צמח. השליח שנבחר זה היה הרב החסיד ר' ברכ'ה, והוא הגיע אל הרבי. ידענו כבר בס"ד כי אפילו הבחורים שמגיע שליח מיוחד מכפר חב"ד ל-להביא לרבי את הפנים עבור אותו בחור. ר' ברכ'ה הנה הגיע אל הרבי, וכשהרבי

04:58 דובר 2 יוצא לתפילת מנחה, או כשהרבי עבר בפרוזדור הוא ניגש אל הרבי עם כל הפ"נים בשליחות תושבי כפר חב"ד עבור ה, עבור התמים הזה. הרבי אמר לו לקחת חזרה את כל הפ"נים, לנסוע איתם לאוהל, אחרי שהוא יהיה שם ויתפלל אז שיחזור ויביא לו אותם, וככה הוא עשה. למחרת היה ראש חודש, אז גם מי שמתפלל כחיוב, הרי ביום שיש מוסף לא מתפללים לפני עמוד. אז מי שניגש לפני עמוד זה היה ר' ברכ'ה. וברכ'ה היה מתפלל לאט ובדבקות, והעיקר עם, עם קול מעורר הכוונה מאוד, מאוד גדול. ואז הוא-- אז כשהתחילו את ההלל אז המזכיר נסע להביא את הרבי. יש לנו הלל, שיר של יום, ברכי נפשי, ואז הרבי נכנס. לפעמים דקה, שתיים מחכים. אבל ר' ברכ'ה כשהוא אמר את ההלל עם כל הרגש, עם כל ההתלהבות, כשהוא חזר אז היה, אז הוא החזיק אחרי ההודו, בקטע של מן המצר לפני אנא השם, ואז הרבי נכנס. היה מראה שקשה ל-- אי אפשר, נשאר לכל החיים. הרבי היה נכנס בדרך שהרבי היה נכנס הוא כבר היה מכין את המפתח כדי שהוא מגיע אל הדלת, רק תוקע את המפתח בדלת ופותח. כל שנייה הייתה מחושבת, בדרך במדרגות הוא כבר הכין את המפתח, ואז הרבי נעמד בגן עדן התחתון והמפתח נכנס לתוך המנעול ושומעים את ברכ'ה עם ה-- התלהבות שלו, "זה היום עשה השם נגילה ונישמחה בו", עם כל ההתלהבות, שמעו את זה עד, עד ה, עד הפתח של החדר של הרבי. אז הרבי נשאר לעמוד, ונשאר לעמוד, ואומר יחד עם הקהל, מופיע בפוסטים אבל הרי את הפוזה הזו. ר' ברכ'ה אומר בכל רעש גדול מהלב, "אנא השם הושיעה נא" ארבע פעמים, פעמיים

07:05 דובר 2 "אנא ה' הושיעה נא", אחר כך "אנא ה' הצליחה נא", ואז הרבי נכנס לחדר. המראה הזה וההוראה מכאן שנשארה חקוקה לכל החיים, הרבי עומד בגן עדן תחת עם המפתח להיכנס לגן עדן נו אלי, והנה המפתח ומו נכנס, אבל שומע שחסידים צועקים "אנא ה' הושיעה נא", הרבי נשאר לעמוד איתם, ועמו אני בטפילתם, זה מראה שתמיד עומד לפני העיניים. טוב, אחר כך הרבי יצא לקריאת התורה. אז כמו שאמרנו בשני וחמישי הוא מקבל שלישי, בראש חודש הוא מקבל רביעי. אז כמה דברים במה שהיה סביב הקריאת התורה של הרבי בזה למעלה. כמובן מפורסם שהיה מנשק תחילה, סוף ותחילה, ואחרי קריאת התורה הוא מנשק את הסוף, תחילה ועוד פעם סוף, ואחר כך הוא סוגר את הספר תורה, מפנה את פניו קצת לימין ומרים את הספר תורה בכמה פעמים. מה שכתוב-- מה ש-- כן, היה ב-- איפה שמוזכר שם השם, הרבי מגביה, ברכו את השם המבורך ועוד הפעם ברוך השם המבורך לעולם ועד. אחר כך ברוך אתה השם ועוד הפעם ברוך אתה השם נושא את התיבה. זה תוספת שהרבי נוהג כך, וכמובן גם מה שכתוב בהלכה כשאומרים תירוסאי בברכה הראשונה "אשר בחר בנו מכל העמים ונושא לנו את ראשו" ובברכה השנייה "אשר נושא לנו את ראשנו" זה כל המקומות שהרבי היה מגביה. אז ראינו את הנשיקה ואת ההגבהה של הספר תורה.