הלכות קידוש החודש - הרב מאיר מנחם מענדל גליצנשטיין שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 המצווה של קידוש החודש היא מצווה מאוד מעניינת. ההלכות של הרמב"ם הן גם הלכות מאוד מרתקות. בכלל, היחידה הזאתי של קידוש החודש. לא כולם יודעים שישנה מצווה שבית דין יחשבו את ה-- החישוב האסטרונומי של מהלך השמש, מהלך הירח בשמיים ולדעת מתי יוכלו לקדש את החודש, זה דבר אחד. מצווה נוספת יש שבית דין גם כן צריכים לקדש את החודש. זאת אומרת, זה לא רק מספיק שאנחנו יודעים מתי ראש חודש חל, צריך לקדש אותו, והרבי מסביר שיש פה גם עניין מיוחד ש-- עם ישראל, בית דין, יש להם כוח לקדש את הזמן, להכיל קדושה בזמן, כי כשבית דין מחליטים על יום מסוים שהוא ראש חודש, התוצאה היא שלאחר מכן אנחנו יודעים מתי לח-לחוג את חג הפסח, מתי לחוג את חג הסוכות. אז בית דין מקדשים את החודש, מקדשים את הזמן. זה בעצם מה שאנחנו אומרים, "מקדש ישראל והזמנים", עם ישראל מקדשים את הזמנים. זה הכוח שניתן ליהודי לקדש את הזמן. אנחנו ננסה במסגרת הזאתי לתת איזושהי הקדמה וכניסה להלכות של קידוש החודש. כמובן, אי אפשר ללמוד את כל התורה כולה כשעומדים על רגל אחת, אבל ננסה לתת איזושהי הקדמה כדי שמי שירצה לאחר מכן ללמוד ולהתעמק בהלכות קידוש החודש, הדבר יהיה לו בהרבה הרבה יותר קל. אני כבר אומר כהקדמה שהדברים שאני אסביר פה הם לא תמיד אני מדייק במאת האחוזים, גם לא במספרים וגם לא בתרשימים והדברים שאני אראה בהמשך, לא מדייק במאת האחוזים והדבר אני עושה את זה בכוונה כדי להקל על הלומד שיהיה לו יותר קל להבין את הדברים, כי אם נרד לרזולוציות הנמוכות אז הדברים יהיו יותר קשים, ולכן אם תראו ואחר מ-- לאחר מכן

02:10 דובר 2 תלמדו ותראו שאני לא ממש דייקתי, אני אומר שזה בכוונה, לא מדייק ממש. אני רוצה שיהיה לכם את התבנית כדי שתוכלו לאחר מכן להמשיך וללמוד את הלכות קידוש החודש. ה... דבר הראשון שאנחנו, אה, מחפשים בעניין של החשבונות של הרמב"ם, מה שהוא כותב, זה לדעת מתי יהיה המולד של החודש החדש. כולנו בשבת מברכים, שומעים בבית כנסת איך שמכריזים, "המולד יהיה ביום הזה, בשעה הזו", ואנחנו ננסה להסביר מה זה עניין של מולד, מה הכוונה מולד, מה מתרחש בדיוק בעניינים האסטרונומיים, מה מתרחש בדיוק במולד וכמו שנראה את זה בהמשך. למה חשוב לנו לדעת את המולד? כי המולד הוא המפתח לעניין של קידוש החודש. ברגע שאני יודע מתי חל המולד, לפי זה אני יכול להתחיל לקבוע את הלוח העברי. בית דין היו מקבלים בזמנם, היו מקבלים את העדים. העדים היו באים להעיד שראו את הירח החדש, בית דין היה חוקר אותם ולאחר מכן היה מקדש את החודש. כמובן, כמו שאמרנו קודם, יש מצווה לחשב. בית דין היו מחשבים את זה קודם, לפני שהעדים היו מגיעים. בית דין היו מחשבים כדי לדעת האם ייתכן ראייה של הירח או לא ת-תיתכן ראייה של הירח. אבל כמובן הקדוש ברוך הוא רצה שאפילו שבית דין יודעים לחשב ובעצם לא צריכים את העדים, הם לבד יכולים לקבוע, אבל כמו שאמרנו קודם, "מקדש ישראל והזמנים", יש עניין שהקידושת הזמן תבוא דרך התחתון, דרך זה שאנחנו לבד נק-- נבוא, נעיד ונקדש את החודש. אז לכן המפתח של כל העניין פה בכל הלכות קידוש החודש זה העניין של המולד. לדעת מתי נולד הירח החדש. כל אחד מאיתנו יודע ש-- אה, כשהוא יוצא החוצה ומסתכל על גרמי השמיים, שבשמש

04:16 דובר 2 על פי הרוב אנשים לא רואים שינויים. רואים שהשמש זורחת במזרח, היא שוקעת במערב. ישנם שינויים בזריחות של השמש, שינויים גדולים, אבל האדם הרגיל לא רואה שינויים. הוא תמיד רואה את השמש זורחת במזרח, שוקעת במערב. הוא יודע שלפעמים השמש זורחת מוקדם יותר, לפעמים היא זורחת מאוחר יותר, אבל בעצם בעניין הוא לא רואה שינויים. בירח כל אחד רואה, ילד קטן גם רואה שינויים שיש בירח. לפעמים הירח הוא איזשהו חרוט קטן, בננה קטנה. הוא גדל וכל אחד יודע בתחילת החודש הוא קטן, מתחיל לגדול. ט"ו לחודש הוא מגיע לשיא שלו, שהוא כדור שלם. לאחר מכן הוא מתחיל להיות יותר קטן ויותר קטן ועד שבאיזשהו מקום, אה זה כבר אני אומר לכם, הוא לא רואים אותו. במשך כמעט ארבעים ושמונה שעות לא רואים את הירח, הוא נעלם. בהמשך אנחנו נסביר גם למה הירח נעלם מהעיניים שלנו ולאחר מכן שוב יש לו התחדשות שהוא שוב מתחדש. מתחילים לראות את הירח החדש ובעצם הראייה של הירח החדש זה העניין של המולד. הירח נולד מחדש, מתחילים לראות אותו מחדש. אז לפני שאנחנו מדברים על העניין של המולד, אני רוצה להסביר קודם את העניין של השמש. לאחר מכן אסביר את העניין של הירח ולאחר מכן אסביר מה זה עניין של מולד. השמש מקיפה את כדור הארץ. ככה הרמב"ם כותב, וזאת הייתה השיטה הישנה שהשמש מקיפה את כדור הארץ. ישנם כמה מכתבים של הרבי בקשר לעניין הזה, אבל זה לא המקום כרגע לדבר על הנושא הזה. אבל השמש מקיפה— אנחנו נדבר לפי השיטה של הרמב"ם שהשמש מקיפה את כדור הארץ. כמה זמן אורך לשמש להקיף את כדור הארץ הקפה שלמה? ב-- זה אורך לה שלוש

06:15 דובר 2 שלוש מאות שישים וחמש יום ושש שעות. זה הזמן שהשמש מקיפה את כדור הארץ. סיבוב שלם. אתם מיד תשאלו אותי אם השמש מקיפה את הארץ סיבוב שלם במשך שנה, אז למה כל עשרים וארבע שעות יש לנו יום ולילה? הרי היה צריך להיות אה חצי שנה, יום חצי שנה לילה, כי השמש מקיפה במשך שנה. אנחנו מיד ניגע גם בעניין הזה. אבל בואו נראה מה קורה פה עם השמש. אז הנה לדוגמא יש לנו פה כדור ואם תראו במרכז אה יש לנו את כדור הארץ שהוא נמצא במרכז וזאתי המעטפת של השמיים. זאת אומרת, כשאנחנו מסתכלים פה אנחנו מסתכלים כאילו מישהו מבחוץ מסתכל על המעטפת של השמיים שבמרכזה נמצא כדור הארץ. פשוט שיהיה לכם יותר אה אה מומחש העניין הזה. אז בואו נאמר שהשמש נמצאת פה. השמש מקיפה את כדור הארץ סיבוב שלם במשך שלוש מאות שישים וחמש יום היא מקיפה את כדור הארץ. כשהיא מקיפה את כדור הארץ, למעשה כדור הארץ מחולק לשני חלקים וגם המעטפת של השמיים מחולקת לשני חלקים. יש את החצי כדור הצפוני ויש לנו את חצי כדור הדרומי, ומה שמחלק ביניהם זה קו המשווה שהוא מחלק בין החצי הצפוני לחצי הדרומי. גם המעטפת של השמיים אני מח-- אנחנו מחלקים אותה לשני חלקים. יש את החלק הצפוני. אתם רואים פה זה לא קו המשווה כי קו המשווה הוא על כדור הארץ, אבל איזשהו קו ש-- הסכמתי כזה שהוא קו שמחלק את המעטפת של השמיים לשניים. החלק הצפוני והחלק הדרומי. יש בשמיים חגורה שנקראת חגורת המזלות. זאת אומרת, ישנם כוכבים מסוימים, שנים עשר קבוצות של כוכבים, שכל קבוצה היא מזל מסוים. שבששת ימי בראשית הקבוצה הזאתי הייתה נמצאת

08:19 דובר 2 כמו שאנחנו נראה את זה מיד פה. והמזלות מקיפים-- הם מקיפים המזלות את כ-כדור הארץ, את היקום, אבל הם לא נמצאים על קו המשווה. זאת אומרת המזלות הם בנטייה מקו המשווה של עשרים ושלוש וחצי מעלות כלפי מעלה, ופה אנחנו רואים, הנה מפה המזלות מתחילות לעלות. טלה לאחר מכן שור, תאומים, מגיעים לתפ[?], מתחילים לרדת סרטן, אריה, בתולה ואז המזלות מתחילות לרדת לחצי הכדור הדרומי שיש לנו פה את מאזניים, עקרב, קשת, גדי, גדי הוא למטה ואז הוא שוב מתחיל לעלות דלי, דגים. זאת אומרת, זה אותו עיגול, כי כשבכדור שאנחנו עושים עיגול זה לא משנה, זה אותו כדור, אותו עיגול, רק העיגול הוא לא ישר אלא בנטייה. השמש, כיוון שאמרנו שהיא מתקדמת כל יום, אה, במשך שנה שלוש מאות שישים וחמש יום, זה הזמן שאורך לה להקיף את כדור הארץ. אז זה בערך קצת פחות ממעלה אחת ביום, כי ה-ה-ה-ה-- כל עיגול מחלקים אותו לשלוש מאות שישים מעלות. זה דבר הסכמי כזה שכל עיגול מחלקים אותו לשלוש מאות שישים מעלות. זה לא עניין של שטח, עניין של הסכמה, ולכן העיגול הזה מחולק לשלוש מאות שישים מעלות וגם העיגול הזה מחולק לשלוש מאות שישים מעלות. השמש מתקדמת כל יום מעלה אחת, שניים עשר מעלות, שניים עשר חודשים ולכן ניסן זה טלה, היא מתקדמת. חודש אייר, השמש מתקדמת והולכת על מזל שור ולאחר מכן בסיוון תאומים וככה היא יורדת. מה שאנחנו כבר מיד מבינים ששישה חודשים השמש נמצאת במזלות עד הצפוניים, בחלק הצפוני ושישה חודשים השמש נמצאת במזלות הדרומיים. אנחנו ננסה להבין כיצד נוצר היום והלילה. אם השמש מתקדמת פה ובמשך חצי שנה אורך לה ללכת את המהלך הזה, את המ-מ-המזלות

10:39 דובר 2 הצפוניים ובמשך חצי שנה את המזלות הדרומיים. אם ככה, איך נוצר פה היום והלילה? הרמב"ם מסביר, אני אומר את השיטה איך שהרמב"ם מסביר את הדבר, שמעל כל המעטפת של כדור הארץ במרכז והמעטפת של הכוכבים שמקיפים את כדור הארץ, יש מעטפת שנקראת גלגל היומי. זה לא משהו שרואים אותו. דרך אגב, מאוד מעניין שהרמב"ם ביסודי התורה בפרק ג', הרמב"ם מסביר שהגלגלים, המעטפת הזאתי, יש לה יותר שכל מבני אדם ופחות שכל ממהלכים. זאת אומרת, אנחנו מדברים פה על דבר ש-- משהו יותר רוחני, יותר משכיל מהאדם. זה מה שהרמב"ם כותב. פחות שכל מהמלאכים, איזשהו ממוצע בין האדם לבין המלאך-בין המלאכים. אולי איזשהו ממוצע בין הגשמי לרוחני. לא רואים אותם, הרמב"ם כותב, הם זכים, לא רואים אותם, אבל הם ישנם. מעטפת. אז המעטפת הזאתי שנקראת גלגל היומי או שבלשון חכמי התכונה זה נקרא גלגל המניע. מה פירוש גלגל המניע? אז בוא נבין מה קורה פה. השמש נמצאת לדוגמה בראש חודש ניסן בתחילת מזל טלה, והיא מתחילה להתקדם כל יום בערך מעלה אחת כלפי מעלה. איך השמש מתקדמת? השמש מתקדמת ממערב למזרח. אנחנו רואים הרי את השמש שהיא זורחת במזרח, שוקעת במערב. נכון, עוד מעט נבין למה. השמש כשלעצמה, כשהיא מתקדמת כל יום בקצב צב מעלה אחת על גלגל המזלות, השמש מתקדמת ממערב למזרח. זאת אומרת, היא עולה פה למעלה ממערב למזרח. אבל כל יום הגלגל המניע, הגלגל הגדול הזה, התשיעי, הוא מסובב את כל היקום מתחתיו. זאת אומרת את השמש ואת הירח ואת הנוגה ומאדים ושאר כוכבי הלכת ושאר הכוכבים והמזלות שאנחנו רואים בשמיים. הגלגל המניע מסובב אותם בחזרה עשרים וארבע שעות סביב. זאת אומרת השמש מתקדמת בעצם ממערב, פה מערב,

12:57 דובר 2 פה מזרח. היא מתקדמת ממערב למזרח וגלגל היומי מסובב אותה סיבוב שלם במשך יום והיא מקיפה את כדור הארץ במקום הזה. לדוגמה, כשהשמש תהיה בסוף מזל שור, שזה בערך בסוף חודש אייר, ההקפה שהשמש תקיף את כדור הארץ זה יהיה בקו הזה, כי פה השמש תהיה בסוף חודש אייר. השמש כבר תעמוד פה, תעמוד יותר למעלה, היא תעמוד פה. הנה פה נמצאת השמש בסוף חודש אייר, סוף מזל שור, ואז היא מתקדמת לפה. אבל גלגל היומי מעביר אותה ממזרח, ממזרח למערב, מחזיר אותה ממזרח למערב והקפה סביב כדור הארץ היא תהיה פה למעלה שהיא תקיף את כדור הארץ. לעומת זאת, זה בקיץ אצלנו, כי ארץ ישראל, ארץ ישראל בגדול היא נמצאת ב-ב-בצד הצפוני בערך שלושים ושתיים מעלות. כאן זה ארץ ישראל. כשה-- בערך, כן? כשהירח, כשהשמש נמצאת במזלות הצפוניים היא יותר קרובה לכדור הצפוני. כשהשמש לעומת זאת נמצאת במזלות הדרומיים, כשהשמש נמצאת לדוגמה ממש-ממש למטה בגדי, בסוף קשת תחילת גדי, שזה בערך חודש טבת, כשהיא נמצאת שמה, היא מקיפה את כדור הארץ למטה. היא תקיף כאן למטה היא תקיף. מה שזה כבר נותן לנו הסבר שלא נוגע לנו כרגע, אבל נותן לנו הסבר להבנת העניין מדוע בחצי הכדור הצפוני ב-אה בין תשרי לניסן זה זמן יותר של חורף, וב-בחצי הכדור הדרומי בדיוק זה זמן של קיץ, וכשזה מתחלף מניסן עד תשרי אצלנו בחצי הכדור הצפוני זה קיץ, ובחצי הכדור הדרומי זה חורף. מדוע? כי השמש תלוי להיכן היא יותר קרובה. היא קרובה לצד צפון או קרובה לצד דרום. בקיץ אצלנו פה בארץ ישראל השמש בצד הצפוני, ארץ ישראל היא בצד הצפוני, לכן כל המדינות שנמצאים בצפון לקו המשווה אצלם

15:18 דובר 2 יהיה קי-- אצלם יהיה קיץ. לעומת זאת, לדוגמה עכשיו בחודש טבת השמש נמצאת פה למטה. היא נמצאת בחצי הכדור הדרומי, פה היא עושה את הסיבוב. כשיש את הסיבוב של גלגל היומי שהוא מניע אותה סביב כדור הארץ, הסיבוב הוא פה למטה. היא קרובה לצד הדרומי, רחוקה מהצד הצפוני ולכן השמש במקרה הזה אצלנו יהיה חורף ובשאר העולם יהיה קיץ. עד כאן הסברנו את המהלך של השמש. זה דבר מאוד חשוב להבין את המהלך היומי של השמש ואת המהלך השנתי. המהלך היומי של השמש. נסכם בשתי מילים. זה מה שהשמש מתקדמת לאט-לאט מעלה ביום ממערב למזרח. היא מתקדמת על הגלגל שלה. מהלך היומי. מהלך ה-ה-היומי, מה שמסובב-- השמש גורם-- מהשמש יש לה יום ולילה. זה מה שהגלגל היומי מסובב אותה ממזרח למערב וזה נהיה לנו היום והלילה. אז לסיכום, כשאני מסתכל עכשיו בשמיים ואני רואה את השמש ואני שואל כל אחד מכם השמש עכשיו היא בתנועה למערב או למזרח? והתשובה תהיה שניהם נכונים. מצד הכוח של השמש עצמה, אם ממערב למזרח לאט לאט מתקדמת אני לא רואה זה לא ניכר. מה שיש לה מצד גלגל היומי זה ממזרח למערב, שפה היא מסתובבת במהירות וב עשרים וארבע שעות בערך היא עושה סיבוב שלם. בירח יש הרבה, הרבה פרטים כמו שכתוב שמש ידע מבואו, ירח לא ידע מבואו. הסיפורים, ה... תנועה של הירח היא מורכבת מכמה וכמה תנועות, אבל אני לא נכנס לפרטים, אני מדבר באופן ממש באופן כללי. הירח גם כן מקיף את כדור הארץ ובאופן כללי הוא תואם לעינה של השמש. זאת אומרת השמש היא, אה, מקיפה את כדור הארץ על גלגל המזלות. בגדול גם הירח מקיף את כדור הארץ על

17:21 דובר 2 גלגל המזלות. באופן, אמ, בכללות הם הולכים על אותו גלגל, לא ממש על אותו גלגל. הירח לפעמים טיפה נוטה לצד הזה, לפעמים הירח טיפה נוטה לצד הזה, אבל בגדול הירח גם כן, אה, הוא על גלגל המזלות יחד עם השמש. אלא שיש הבדל גדול בין התנועה של הירח על גלגל המזלות לבין התנועה של השמש. השמש מסתובבת סביב, אה, סיבוב שלם גלגל המזלות, אמרנו בערך שנה שלוש מאות שישים וחמישה יום. הירח כדי שיעשה הקפה שלמה הוא נמצא פה ויעשה הקפה שלמה ויגיע בחזרה לאותה נקודה שהוא היה קודם, אורך לירח עשרים ושבע יום ושליש בערך. עשרים ושבע יום ושליש הירח מגיע לאותה נקודה. גם אצל הירח, בדיוק כמו השמש, כמו שאמרנו קודם, הירח מצד עצמו מתקדם ממערב למזרח והגלגל היומי מסובב גם את השמש וגם את הירח יחד סיבוב שלם סביב כדור הארץ ממזרח למערב. אלא שכמו שאמרנו, הירח מתקדם בערך שלוש עשרה מעלות ביום, שזה הרבה, שזה ניכר. זאת אומרת לדוגמא, אתם תוכלו לבחון את עצמכם, תצאו החוצה, תראו שאם הירח ביום מסוים בערב הוא היה בנקודה אחת, למחרת הוא כבר לא יעמוד באותה נקודה ובאותה שעה יהיה בערך שלוש עשרה מעלות כבר יותר לכיוון מערב. הוא כל יום יזוז בערך שלוש עשרה מעלות קדימה. הבנו את המהלך של השמש ואת המהלך של הירח. נעבור לעוד נקודה. שימו את הנקודה בצד, נעבור לעוד נקודה ואחרי זה נחבר את הפאזל יחד. הירח אין לו אור משלו. השמש יש לו אור, מקור אנרגיה, הוא מאיר, מאיר לכל הכיוונים. הירח אין לו אור משלו ולכן הירח, אה, תמיד מקבל אור מהשמש. השמש מאירה על הירח והירח, אה, תמיד תמיד חצי ירח.

19:47 דובר 2 אתם תסתכלו עכשיו ב-ב-סכמה, מה שאתם רואים לפניכם, אתם רואים שהירח הוא תמיד מקבל חצי מהשמש, חצי מהאור. הוא תמיד חצי מואר והוא תמיד חצי חשוך, כי הירח מקבל את האור מהשמש. איך אנחנו רואים את הירח? הירח הוא מחזיר אור, מה שהוא מקבל מהשמש אנחנו פה למטה מצליחים בכדור הארץ לראות את הירח, ולכן כשהירח מתרחק מהשמש. נתחיל כשהירח הוא לא מתרחק מהשמש, כשהוא נמצא באותה זווית עם השמש. השמש, השמש פה, הירח פה וכדור הארץ למטה. הם בקו אחד. אז השמש מאירה על הירח כמו שאתם רואים כרגע בסכמה מספר אחת. אתם רואים שהשמש מאירה על הירח. הצד המואר הוא כלפי השמש. הצד החשוך הוא כלפי כדור הארץ. במצב כזה אנחנו לא יכולים לראות את הירח. אין סיכוי. כשעוברים בערך שבעה ימים. שימו לב בסכמה מספר שתיים. עוברים שבעה ימים, הירח יתרחק מהשמש. שבעה ימים השמש בעצם אם נראה את זה פה. השמש התקדם בשבעה ימים בערך שבע-- שבע מעלות בערך. הירח נע שבע כפול שלוש עשרה. אז זאת אומרת הוא התקדם כבר כמעט בתשעים מעלות או משהו כזה. הוא התקדם המון. הירח התקדם, ולכן הם פתחו ביניהם פער. פער די גדול. השמש מאירה. אתם תראו את זה בסכמה. השמש מאירה על הירח. הירח מול השמש מואר במעט אחוזים, אבל אנחנו כשמסתכלים פה למטה אנחנו רואים רבע חצי ירח מואר, שבעצם זה רבע. אנחנו רואים את הרבע ירח מואר כלפינו. בט"ו בחודש. תסתכלו בסכמה מספר שלוש. בט"ו בחודש אתם רואים את המצב שמש, כדור הארץ והירח. פה כדור הארץ הוא כמעט נמצא בין השמש לבין הירח והשמש מאירה באופן מלא על הירח. מדוע אין פה ליקוי,

22:08 דובר 2 אה, ליקוי, ליקוי חמה? כי, אה, ליקוי לבנה? כי כמו שאמרנו זה לא ממש הירח עומד ממש בקו ישר. לפעמים הוא טיפה נוטה צפון, לפעמים הוא טיפה נוטה דרום ולכן הוא לא ממש עומד בקו ישר. אין לנו כל חודש, אה, ליקוי. אם הוא עומד באותו קו זה בדיוק ליקוי, אבל הוא לא עומד באותו קו ולכן פעם זה בדרום, פעם בצפון. השמש במצב כזה בט"ו בחודש מאירה באופן מלא על הירח אנחנו רואים ירח מלא. לאחר מכן שוב הירח מתרחק מהשמש עוד יותר. תסתכלו בסכמה מספר ארבע. פה אנחנו רואים בערך בכ"ג בחודש. בכ"ג בחודש הירח כבר השמש הלכה רק עשרים ושלוש מעלות. הירח כבר התקדם שלושת רבעי עיגול והוא מאוד רחוק. פה שוב השמש מאירה על הירח מהצד השני. קודם מאירה מהצד הזה, עכשיו זה מהצד השני ואנחנו בכדור הארץ שוב רואים רק רבע ירח. לא רואים שזה לקראת סוף החודש, וכשמגיע אחרי עשרים ושבע יום ושליש כמו שאמרנו תסתכלו בסכמה מספר חמש. אתם תראו. פה המצב שהירח השלים הקפה שלמה. הוא כבר הקיף את כדור הארץ באופן, הוא הקיף את כדור הארץ באופן מושלם, אבל השמש ברחה לו. כי בעשרים ושבע יום האלו השמש התקדמה כמו שאתם רואים בסכמה התקדמה את העשרים ושבע מעלות. הוא עשה סיבוב שלם, אבל אין לו פגישה עם השמש. עדיין השמש מאירה עליו ויש החזר אור שאנחנו רואים ולכן צריך לקחת עוד איזה שניים-- שני ימים וחצי משהו כזה. אה, החשבונות בירח הם לא מדויקים. כל חודש זה משהו אחר. כל חודש משהו אחר. המחזוריות של הירח יכולה להיות פעם בשלוש מאות שישים אלף שנים. כל חודש ירח יש לו לידה חדשה,

24:06 דובר 2 זמן חדש. וכמו שאתם רואים בסכמה מספר שש, זה המצב שהירח חזר בחזרה והוא עומד תחת השמש. הנה יש לנו עוד פעם, עוד מעט יהיה מולד. כרגע במצב הזה זה כמו מה שראינו בהתחלה בסכמה מספר אחד. זה בקו ישר השמש, ירח, כדור הארץ, האור של הירח רק כלפי השמש. אנחנו בכדור הארץ למטה לא מצליחים לראות ואנחנו עכשיו ממתינים שהירח קצת יתקדם קדימה. הירח יתקדם ואז השמש תאיר עליו ואנחנו יהיה לנו את ההחזר אור הקטן שנוכל לראות את הבננה הקטנה של הירח. עכשיו אנחנו, אה, אה, נחבר כמה דברים יחד. הבנו את המהלך של השמש, דיברנו על המהלך של הירח ודיברנו על המרחקים שהירח מתרחק מהשמש. כדי שיהיה מולד. זאת אומרת, לאחר החיבור של הירח עם כדור הארץ ועם השמש בקו ישר, כדי שאנחנו נוכל לראות את הירח החדש, צריכים להתחבר שני דברים יחד כדי שזה יתרחש. הדבר הראשון, הירח צריך להתרחק מהשמש. הוא צריך מספיק, אה, מספיק מעלות להתרחק מהשמש. אני לא נוקב כרגע כמה מעלות, אבל הוא צריך להתרחק מהשמש ואז יש סיכוי שהוא יהיה מחזיר אור שאנחנו נוכל לראות את הירח החדש. בלי שהוא יתרחק והוא יהיה קרוב לשמש, אין החזרה של אור, לא נוכל לראות. זה הדבר הראשון שאנחנו מצפים, דבר ראשון לראות מהירח, תתרחק מספיק. הדבר הנוסף שאנחנו צריכים. אה, הירח הרי נמצא כל הזמן, הוא לא נעלם. אם אתם שמים לב הרבה פעמים לקראת סוף החודש השמש עולה ואנחנו רואים את הירח בצד מזרח, לא בצד מערב, בצד מזרח. אנחנו רואים את הירח, הוא עדיין צריך להתקרב לשמש, הוא מתקרב. השמש עומדת, הירח הוא פה. אנחנו רואים אותו, רואים אותו ופתאום כעבור

26:24 דובר 2 שעה, שלושת רבעי שעה מפסיקים לראות אותו. למה מפסיקים לראות אותו? לא בגלל שהוא לא נמצא, הוא לא הלך לשום מקום. כי השמש זה מקור אדיר של אור, של עוצמה ופשוט הירח מתבטל שמה. ביטול מוחלט של הירח לשמש והוא נמצא. השמש מאירה עליו, אבל מהעוצמה של האור פה בכדור הארץ אנחנו לא מצליחים לראות את ההחזר אור כי הוא מזערי. זאת אומרת, כדי שאנחנו נוכל לראות את הירח החדש, צריך שהאור של השמש יהיה באיזשהו מקום מעומעם. אם השמש, האור לא יהיה מעומעם, לא נצליח לראות את הירח החדש. רציתי להקדים, עכשיו לפני שאני עובר לשלב הבא, להקדים עוד איזושהי הקדמה אחת, אה, קטנה. לכל אדם יש אופק. מה זה נקרא אופק? כל אדם בפוטנציאל, כמובן העיניים שלנו הן מוגבלות עד איפה שאנחנו יכולים לראות, אבל כשאנחנו נעמדים במקום כמובן שאין הרים ואין גבעות ואין בניינים. אני נעמד במקום של מישור ואני מסתכל על כיפת השמיים. מה אני יכול לראות? אני יכול לראות תמיד תשעים מעלות מכל צד שלי. לדוגמה, אם אדם נמצא פה, סתם אני נותן דוגמה, נחשוב שזה כדור הארץ. אדם נמצא ועומד פה, אז הוא מסוגל לראות את כל הכוכבים שנמצאים בשמיים עד לפה ועד לפה, וככה מכל הכיוון שלו תשעים מעלות לכל צד. מה שנמצא מתחת לזה כבר, זה נקרא מתחת לאופק שלו, הוא לא מצליח לראות את הכוכבים האלו, כי הם כבר מתחת לאופק, לא רואה אותם. וזה לא משנה, כל אדם בכל מקום שהוא נעמד בעולם יש לו את האופק שלו וזה דבר שמאוד נוגע לא לעניין שלנו פה. זה נוגע לזריחות, שקיעות, חישובי זריחות ושקיעות, כי כל אדם יש לו את האופק,

28:24 דובר 2 את התשעים מעלות מכל כיוון שהוא יכול לראות ושם אנחנו צריכים לראות איפה השמש עוברת בכיפה הזאת שלו, היכן השמש עוברת, כמה זמן היא עוברת, מתי היא נעלמת לו באופק, מתי היא נכנסת לאופק שלו. כשהיא תיכנס לאופק שלו זו תהיה זריחה, כשהיא תעלה מהאופק שלו זאת תהיה שקיעה. זה חשבון אחר וסוגיה אחרת, אבל לכל אדם יש אופק. עכשיו בוא נראה מה קורה לדוגמא אנחנו ננסה לראות פה מה קורה לדוגמה עם השמש והירח. אז הנה פה השמש היא כבר-- השמש נמצאת לדוגמא פה. הירח אמרנו שהקיף הקפה שלמה את השמש זה עשרים ושבע יום, עשרים ושבע יום ושליש בערך הוא הגיע לפה. הוא הגיע לפה בחזרה. כן, הקפה שלמה. בינתיים בעשרים ושבע יום האלו השמש התקדמה עוד איזה עשרים ושבע מעלות. הירח הוא בינתיים פה. הירח צריך להשיג את השמש ואז בערך עשרים ותשע יום וחצי בערך לא, אה, נדייק בדיוק. השמש והירח נמצאים כבר על אותו קו. עכשיו שהירח מתחיל לזוז בח-- הוא פותח מרחק מהשמש ובוא נאמר כעבור יום הוא נמצא כבר פה. השמש נמצאת פה והירח נמצא פה. אוקיי, הם מתקדמים לכיוון הזה, אבל הגלגל היומי מסיע אותם לכיוון הזה ואז מגיע מצב זה בוא נאמר אופק של בן אדם. בן אדם שנמצא פה אז זה התשעים המעלות ממנו עד לכאן הוא יצליח לראות. מפה מה שיעבור את הקו הזה זה יהיה מתחת לאופק שלו. כן, אדם לדוגמא שנמצא פה, הנה אותו אדם שנמצא בירושלים אנחנו נשים אותו עכשיו במקום השני. במקום השני. הוא עכשיו לא נמצא פה, הוא נמצא פה. אוקיי, אז האדם הזה שנמצא פה הוא מצליח לראות תשעים מעלות ותשעים מעלות מפה.

30:28 דובר 2 את כל החצי הזה הוא מצליח לראות גם קצת פה, כי הוא יותר גבוה, הוא יראה פה. עכשיו הגלגל היומי מסובב, מסובב, מסובב. מה קרה במצב הזה? במצב הזה השמש שקעה, השמש ירדה מתחת לאופק, הירח עדיין לא שקע וכיוון שהירח לא שקע זה בדיוק הזמן שאפשר לראות את הירח החדש, כי הוא פתח מרחק. כמובן שהוא צריך לפתוח מספיק מרחק מהשמש, כמו שאמרנו דבר ראשון כדי שיהיה מחזיר אור לכדור הארץ במרכז. זה דבר ראשון ודבר נוסף אנחנו צריכים שהשמש תשקע ואם השמש שוקעת והירח לא שקע במצב הזה יש לנו פה רואים את המולד החדש ולכן לסיכום את המולד החדש תמיד אנחנו נראה בצד מערב לא בצד מזרח בשקיעה ותמיד זה יהיה בשקיעת השמש לאחר שהשמש שוקעת ולאחר שהשמש שוקעת והירח עדיין לא שקע, הוא פתח מספיק מרחק מהשמש שהוא יכול להיות כבר מחזיר אור. הוא יכול להיות כבר מחזיר אור והשמש כבר שקעה, היא לא מפריעה לראות את הירח. האור החזק של השמש לא מפריע. אנחנו רואים את הירח החדש ולכן וזה העניין של המולד. ולכן אם יבוא מישהו, אחד מהעדים שיבוא לבית הדין ויגיד לבית הדין ראיתי את הירח, אה, בצד, אה, מזרח. אני אגיד לו אתה לא יודע על מה אתה מדבר. גם אם הוא יגיד לצד מערב אני כמובן, כמו שאמרתי בתחילת השיעור אנחנו לא נכנסים לפרטים. לירח יש המון פרטים. אני יכול להגיד לכם שמי שלא יהיה אסטרונום וידע בדיוק בדיוק איך הוא ראה את הירח החדש, הוא לא יוכל לבוא להעיד בבית הדין כי הוא יסתבך בשתי דקות. ישאלו אותו מה הגובה ומה הצד ואיפה הקרניים ואיך זה היה נוטה. כי בית

32:26 דובר 2 בית דין מחשבים את כל החישובים כמו שאמרתי, לפעמים הירח נמצא צפונית לשמש, לפעמים הוא נמצא דרומית לשמש, יש לו רוחב, יש לו אורך, יש לו כל מיני, אה, אה, מהלכים שהירח, אה, הולך ב-בגדול סביב קו סביב חגורת המזלות. השמש תמיד הולכת סביב חגורת המזלות, אבל הירח לא ממש. לפעמים צפון, לפעמים דרום מתרחק, לפעמים יותר, לפעמים הזוויות משתנות וכל זווית כזאתי מאוד מאוד נוגעת לי לעניין ש— אל"ף מרחק ומרחק זה אומר אם יש החזר אור, אין החזר אור. דבר השני שצריך לדעת גם האם יש מספיק זמן שהשמש שוקעת והירח עדיין לא שוקע ואני אספיק לראות אותו. לדוגמה, אם הירח נמצא פה כמו שבמקרה שלנו פה על חגורת המזלות ויש מספיק מרחק כמו שהרמב"ם כותב לדוגמא תשע מעלות כבר, אז זה בסדר. המרחק הוא מספיק מרחק. השמש שקעה ו-אה, ואנחנו נוכל לראות את הירח. אבל אם הירח נמצא פה המרחק הוא מרחק. לפעמים קורה. אמרנו שבצפון או בדרום המרחק הוא מספיק מרחק. תיאורטית זה בסדר, אבל השמש שוקעת ודקה אחרי זה גם הירח שוקע. כי כשהשמש שוקעת הגלגל מסובב את שניהם. אז השמש שוקעת והירח שלוש דקות אחריו שוקע. אין סיכוי שיראו את הירח באותו ערב כי המרחק הוא מרחק, אבל ה-ה-ה-השקיעה היא שקיעה מהירה ואנחנו לא נצליח לראות את הירח. הרמב"ם בהלכות קידוש החודש מחולק לכמה חלקים. אני נותן איזשהו סיכום על ה, על ה-- איך הרמב"ם מחלק את ההלכות שלו כדי שיהיה יותר קל ללמוד. מפרק אל"ף עד פרק ה הרמב"ם מדבר על עניינים טכניים, עניינים טכניים, איך מקבלים את העדים, מי הם העדים, מי זה שיושב בעיבור השנה, מי לא יושב, איך שולחים את

34:27 דובר 2 השלוחים להודיע לחוץ לארץ כדי שידעו שעיברו את החודש או לא עיברו את החודש. כל העניינים הטכניים זה מפרק אל"ף עד פרק ה. פרק ו', ז', ח' זאת יצירה בפני עצמה. לוח העברי. שמה הרמב"ם מדבר על העניין של הלוח העברי. כיצד בונים לוח עברי מ-א' עד ת'. שלושת הפרקים האלו, אדם שילמד אותם, גם אם הוא לא ידע מה זה בדיוק מולד ולא יראה איך, איך הסיפור הזה בדיוק מתבצע ב— אה, עניין האסטרונומי, אבל עצם העניין נלמד את המספרים. הוא יבין את העניין של הלוח העברי. פרק ט' ו-י' זאת-- זה השלמה לעניין של הלוח העברי. שמה הרמב"ם מדבר על תקופות. שתי שיטות יש לנו בתקופות והרמב"ם מדבר על שתי השיטות של התקופה. פרק י"א מתחיל העניין האסטרונומי ובפרק י"א הרמב"ם נותן איזושהי הקדמה כללית להכניס אותנו לרז הזה של אסטרונומיה. עדיין לא מדבר כל כך על השמש ולא כל כך על הירח. יותר עניין של להכניס אותנו לעניין הזה. פרק י"ב וי"ג הרמב"ם מדבר על מהלך של השמש. יש מהלך אמצעי, יש מהלך אמיתי. זאת אומרת שיש ממוצע, יש אמיתי. זה בפרקים י"ג ו-אה, אה, י"ב וי"ג הרמב"ם מדבר על, על מהלך השמש. פרק י"ד ו-ט"ו הרמב"ם מדבר על המהלכים של הירח וכמו שאמרתי, המהלכים של הירח יותר מסובכים מהמהלכים— אם לשמש יש גלגל אחד או משהו כזה, לירח יש ארבעה גלגלים. כמה תנועות שצריכים לחשב כמה תנועות יחד כדי לדעת מה המיקום של הירח. בפרק ט"ז הרמב"ם מדבר על רוחב הירח, כמו שאמרנו, לפעמים הירח הוא צפונית, צפונית, לפעמים הוא דרומית. הוא משחק אותה בעניין הזה. שמה בפרק ט"ז הרמב"ם נותן את החישוב. איך אני מחשב

36:20 דובר 2 אם כרגע הירח בצד צפון או בצד דרום? ובפרק י"ז, שם אנחנו מגיעים לדובדבן שבקצפת, שאנחנו מחברים את כל מה שלמדנו קודם ואומרים לאדם-- כי בעצם מה אנחנו רוצים בכל הלכות קידוש הרמב"ם? לא מעניין אותנו איפה השמש ואיפה הירח. מה שמעניין אותנו, האם ישנה אפשרות שיראו את הירח החדש או אין אפשרות שיראו את הירח החדש בערב מסוים. זאת אומרת מתי שאמורים לראות אותו וזה בית דין מחשבים. ובפרק י"ז הרמב"ם מחבר את המהלכים של השמש ואת המהלכים של הירח ומה ששם אנחנו קוראים אורך ראשון ואורך שני ורוחב ראשון ורוחב שני. אנחנו מחשבים את כל המהלכים האלו יחד ולאחר מכן גם הרמב"ם נותן כללים. אם המרחק הוא כזה וכזה אז יש ס-- אין סיכוי שיראו. אם המרחק הוא כזה וכזה בטוח שיראו. אם המרחק הוא בין זה לזה, שמה תתחיל לעשות חישובים, לראות אם זה רחב לפה, רחב לשם, לעשות את החישובים כמו שאמרנו, לחבר את שני הגורמים האלו. הגורם הזה של ה-- האם הוא התרחק מספיק ואם השקיעה בין השקיעה של השמש לשקיעה של הירח יהיה מספיק זמן שיראו את הירח. בפרק י"ט, י"ז, אה י"ח ו-י"ט הרמב"ם נותן עוד השלמות מסוימות לעניין של חגורת המזלות ועוד כמה דברים אסטרונומיים שהרמב"ם נותן לנו את ההסבר. עד כאן להיום. אפשר כמובן להאריך בזה, אבל זה מי שיידע מה שעכשיו למדנו, י-י-ילמד ויתעמק בזה ויבין את זה טוב, יהיה לו יותר קל להתחיל להבין את מה שהרמב"ם מסביר בהלכות קידוש החודש.