קידוש החודש בגאולה - הרב מנחם כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט למען ישמעו של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום וברכה. אנחנו היום נדבר על אחד הנושאים המרכזיים ביהדות בכלל ובחסידות ובגאולה ומשיח בפרט. הנושא של קידוש החודש. קידוש החודש זה נושא מרכזי. זה נושא חשוב שבעצם היום אנחנו כמעט ולא מכירים אותו. היום אנחנו יודעים, יש לנו הכל מסודר, לוח שנה, מתי מתחיל החודש אפשר לדעת כבר עכשיו, כבר בחוד-- בחודשי תשרי, חשוון אפשר לדעת בדיוק מתי יהיה, אה, תמוז, מתי יחול ראש חודש תמוז, מתי יחול ראש חודש סיוון לא רק על השנה, אפשר גם שנה הבאה, גם עוד שנתיים. כן, מי שזה יש לוחות שנה למאה ועשרים שנה קדימה גם כן. והכל מסודר, הכל טוב ויפה, אבל האמת היא שכל זה זה מצב גלותי. זה לא המצב הרגיל שאמור להיות. המצב הרגיל שאמור להיות זה המצב כפי שהקדוש ברוך הוא ציווה על בני ישראל בפרשת בא. המצווה הראשונה אפשר לומר שנצטוו בני ישראל בתור עם זה המצווה של קידוש החודש. עד כדי כך שרש"י אומר על התורה בתחילת, בתחילת התורה שלא היה צריך להתחיל את התורה, אלא מהחודש הזה לכם ראש חודשים, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. המצווה הראשונה שיש לבני ישראל כעם ישראל זה מצוות קידוש החודשים וקידוש החודשים פירושו של דבר שהולכים לבית דין ושמה מעידים שראו את הירח החדש ואז בית דין אומרים מקודש מקודש. זה עכשיו ראש החודש. זה עכשיו א' בחודש. בעצם במצב כזה, בזמן שבית המקדש היה קיים, אותו דבר עתיד לבוא בגאולה המצפה בשלמה תכף מיד ממש כשהרבי שליט"א המשיח יתגלה ויגאלנו מיד ממש אנחנו כולנו נגיע למצב מאוד מאוד מעניין. מצב שבו בעצם אין לוח שנה. אי אפשר לדעת. אף אחד בעולם לא יוכל לדעת מתי

02:23 דובר 2 יחול החודש הבא, מתי יהיה התאריך בחודש הבא, אם זה יצא עם כ' סיוון או אם, אם פסח יצא ביום ראשון או ביום שני או ביום שלישי. אי אפשר לדעת. למה? כי הכל תלוי בעצם בקביעה של בית הדין הגדול. מתי שהם יגידו שזה ראש חודש, האם חודש הבא זה יהיה ראש חודש אחרי ל' ימים? זאת אומרת ב-א' בחודש נאמר אנחנו נמצאים בחודש כסלו, אז חודש הבא זה חודש טבת. האם זה, אה, אחרי של ל' כסלו או אחרי כ"ט כסלו? זה בית הדין קובע. זה רק הוא יכול לבוא ולדעת וגם זה רק ברגע שיבואו, יבואו עדים ויעידו שהם ראו את החודש. אין אפשרות לבוא ולקבוע ולהחליט. תשמע, אני יודע חודש הבא עוד חודשיים יהיה התאריך כזה וכזה בשבוע. לא. אין לוח שנה, אי אפשר לעשות לוח שנה. זה בעצם מה שהולך להיות בגאולה המצפה בשלמה. תהיו מוכנים. כן, אין לוחות שנה. לוח השנה יוכל להיות רק אחרי שתסתיים השנה. יהיה אפשר לדעת כמה, מתי היה בדיוק כל חודש, איזה חודש היה חסר, איזה חודש היה מלא. הכל לפי מה שבית הדין קבע במהלך ה... בכל ראש חודש וראש חודש. דבר נוסף מעניין זה שבשביל קידוש החודש, קידוש החודש זה בעצם מה שנקרא קידוש החודש על פי הראייה. אנחנו היום עושים קידוש החודש על פי לוח, על פי מה שקבע הלל, אה, אה, אחד מגדולי התנאים ב-בסוף זמן חכמי הגמרא, אחד התנאים האמוראים. הוא אומר זה אביי כבר אומר את זה בגמרא שהשתא דידינן בקביעת הירח, מסוף חכמי הגמרא כבר לא קידשו על פי הראייה, אלא על פי, אה, הלל הנשיא האחרון זה בעצם בן בנו של רבנו

04:27 דובר 2 הקדוש, הוא זה שקבע וסידר בעצם על פי החשבון זה נקרא, זה לא על פי הראייה, אלא זה על פי החשבון, על פי החישוב, ואז אפשר לבוא ולדעת, אה, מתי יהיה כל ראש חודש, מתי זה, זה בעצם אנחנו עושים את זה על פי חישוב על פי חשבון, אבל בזמן בית המקדש ואותו דבר ב-ב-ב-בית המקדש השלישי בגאולה האמיתית והשלמה, אז החשבון, הקידוש החודש הוא על פי הראייה ובשביל לקדש את החודש על פי הראייה ישבו ביחד, היו בית דין הגדול יושבים ואם בן אדם היה יודע, הוא היה רואה את החודש, הוא היה רואה את הירח, היה מותר לו על פי ההלכה לחלל את השבת. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים בתקופה של היום, הוא יכול, נגיד הוא נמצא עכשיו בבאר שבע והוא ראה את הירח, הוא יכול להזמין מונית, לקחת ישר, לנסוע ישר עד לירושלים בשביל להודיע אני ראיתי את הירח בזמן. זה אחד הדברים שמותר לחלל בשבילו את השבת. בזמן ה... ב-ב-במשנה מובא כן מותר לנסוע בספינה, מותר לסחוב בן אדם גם כן ממקום שאין עירוב, מותר לקחת מקלות בשביל אם יש מישהו שיכול להיות שהוא, שהוא עלול לסכן את הקבוצה שהולכים וזה לא, לא מתחשבים. אה, אבל יכול להיות שכבר כולם ראו וכולם יגיעו וכולם זה לא, אתה ראית, אתה צריך מחויב לבוא לבית דין הגדול ואתה צריך להגיע בזמן קצר. זאת אומרת במשך הלילה להגיע לבית דין הגדול. אם אתה צריך בשביל זה לנסוע ברכב או כל פעולה אחרת של חילול שבת, מותר לך לעשות את זה בשביל לקדש את החודש על פי הראייה שיהיה קידוש החודש כמו שצריך, כפי שההלכה דורשת. אפשר להבין עד כמה

06:22 דובר 2 זה חשוב, עד כמה זה הדבר מרכזי ועד כדי כך גם היום אנחנו עושים בעצם, אה, אה, מנהגים כמה וכמה מנהגים שבעצם הם נועדו לשמר ולהשאיר את ה... את ה... את הקיום של המצווה זכר מה שנקרא למצווה הזאת של קידוש החודש בשתי מנהגים מרכזיים. מנהג אחד מה שאנחנו עושים בשבת שלפני ראש חודש אנחנו מכריזים בעצם מתי בדיוק הירח הולך להתחדש ומתי בדיוק יהיה ראש חודש, ואז מבקשים גם כן את הגאולה כמובן. מי שעשה ניסים לאבותינו יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ. זה מנהג אחד. מנהג נוסף יש לנו שזה אחרי תחילת החודש, שזה בעצם המנהג של קידוש לבנה, קידוש לבנה, ברכת הלבנה. במעמד הזה מבקשים גם כן יהי רצון מלפניך שיהא אורה לבנה כאור החמה ויתקיים בנו מקרא שכתוב ביקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אמן, שזה גם כן קשור ל-ל-לגאולה האמיתית והשלמה לציפייה לגאולה. לבקש את דוד מלכם, לבקש את מלך המשיח את ההתגלות של מלך המשיח תכף ומיד ממש. עכשיו אנחנו נדבר על מתי היה ה... מתי בעצם הפסיקו לקדש את החודש ומתי יחזרו לקדש את החודש. בעצם, כמו שאנחנו אמרנו, בית דין סמוכים הם חייבים מצוות עשה לקדש את החודשים. כזה ראה וקדש. הרמב"ם כבר פוסק ואומר חודשי הלבנה הם חודשי השנה הם חודשי הלבנה, שנאמר עולת חודש בחודשו, נאמר החודש הזה לכם ראש חודשים, וכך אמרו חכמים הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה במראה הנבואה את דמות הלבנה איך שהיא מתחדשת אמר לו כזה ראה וקדש. ככה הרמב"ם כותב בהלכות קידוש החודש הלכה ראשונה וזה מצווה ראשונה שבה נצטוו ישראל. זה בעצם מצוות עשה על בית דין סמוכים. במילא אפשר

08:33 דובר 2 להבין שכל זמן שיש בית דין סמוכים אז קדשו את החודש על פי הראייה דווקא, כפי שהיה צריך להיות, כפי שזה-- כפי שהיה בעצם כל השנים, כפי שמופיע במסכת ראש השנה, פרטי דינים בעניין הזה, מתי, איך בדיוק מקדשים את החודש. עכשיו, בשלב מסוים, כמו שאמרנו, התחילו, הגמרא כבר אומרת שהתחילו כל ישראל לחשב בחישוב של הלל הזקן, ובפשטות היה באותה תקופה היה הרבי מלך המשיח מביא שבאותה תקופה, באותו זמן היה גם קידוש החודש על פי הראייה וגם קידוש החודש על פי החישוב. למה? מה הראיה? קודם כל זה ברור שהיה באותה תקופה. למה? כי כשבית הדין שולחים, מקדשים את החודש על פי הראייה, אז הם שולחים שלוחים לכל בני ישראל, לכל אלה שנמצאים בארץ ישראל. עכשיו איך מקדשים את החגים? אז גם כן השלוחים, כל המקום שהשלוחים היו מגיעים היו עושים את החגים יום אחד, ידעו בדיוק מתי פסח, ידעו בדיוק מתי סוכות וכן הלאה. אה, כל המקומות שלא הגיעו השלוחים אליהם, הרי היו שולחים שלוחים, כן? בהתחלה כתוב היו מדליקים אש ממקום אחד למקום אחר, אבל בשלב מסוים קלקלו המינים, ראו שזה לא הולך בצורה כזאת, היו מדליקים מקומות מסוימים, מדליקים אש גם כן בלי קשר וזה יצר בלבול ובלאגן מאוד, מאוד גדול, אז התחילו לשלוח שלוחים, השלוחים של בית הדין היו מגיעים לכל מקום ומקום בארץ ישראל או באזור של ארץ ישראל והיו באים ומודיעים עכשיו זה, בכל מקום שהיו יהודים, כן? היו אומרים עכשיו זה, אה, התאריך נקבע שהראש חודש ניסן הוא בתאריך כזה וכזה או א' ניסן נקבע ביום כזה וכזה, א' תשרי נקבע ביום כזה וכזה. זה מקומות שבהם יש יהודים שהשלוחים הצליחו

10:39 דובר 2 להגיע אליהם במהלך השבועיים שמא' ניסן עד ט"ו ניסן או מא' תשרי עד ט"ו תשרי. המקומות שהשלוחים לא הגיעו לשם אז היו עושים שני ימים בגלל הספק, עושים יומיים ולכן בעצם אנחנו עושים עד היום בחוץ לארץ עושים יומיים חג מצד הספק אתה לא יודע בדיוק מתי סוכות, אז אתה עושה גם י"ד גם, גם בט"ו וגם בט"ז. אותו דבר שמחת תורה, אותו דבר פסח. חג השבועות, אז אמנם כבר ידעו גם במקומות רחוקים ידעו כיוון שזה כבר הלך והתפרסם בדיוק עד מתי זה חג השבועות, זה חמישים ימים, חמישים ימים מאז פסח, אבל בכל זאת השאירו את ה-- בשביל לא לחלק במועדות, התקינו חכמים שכל מקום שהשלוחים של תשרי לא הגיעו לשם אז היו עושים שם שני ימים. למה דווקא השלוחים של תשרי? כי השלוחים של תשרי היה להם הכי פחות זמן ללכת, כי הם יכולים ללכת רק אחרי ראש השנה, ראש השנה הוא יומיים ויום כיפור יש לך גם באמצע, אז יום כיפור גם לא הולכים. אז כל הימים האלה זה לא הרבה ימים. כל המקומות ששלוחים הצליחו להגיע במשך הימים שמאחרי ראש השנה עד סוכות לא כולל יום הכיפורים ושבתות באמצע, אז כל המקומות האלה, כי זה לא דוחה שבת, ה-ה-הקביעות של ראש השנה, של, של, של ראש חודש זה כן דוחה שבת, אבל ללכת לבית הדין ולהעיד זה כן דוחה שבת, בש-- בגלל שלפי זה היה אפשר לבוא ולקבוע מתי התאריכים הנכונים לחגים. אבל ללכת ולפרסם זה לא דוחה את השבת, והמהלך של השלוחים לא דוחה את השבת. אז ממילא כל המקומות שהשלוחים של תשרי זה לא היה להם הרבה ימים, היה להם איזה עשרה

12:28 דובר 2 ימים בסך הכול ללכת ולפרסם מתי, מתי אלף תשרי. כל המקומות שהם, אה, הספיקו להגיע לשם עד סוכות, זה היה נקרא מקום שאפשר, אה, לעשות יום אחד, וזה בערך שטח של ארץ ישראל. המקומות שבהם לא ידעו ל-- לא הספיקו להגיע השלוחים, אז היו עושים יומיים. לא רק את סוכות, אפ-- גם את פסח, גם את שבועות, הכול. למה? שלא לחלק במועדות. שלא יהיה מצב שחג אחד עושים יום אחד, חג אחד עושים יומיים, לכן היו עושים את זה יומיים. עכשיו נשאלת השאלה מה יעשו באותם מקומות שהם רחוקים מאוד עד שהמרחק אליהם הוא שנה שלמה. תבוא ותגיד, "אולי לא היו יהודים במעלה במרחק כזה גדול?" כן, היו יהודים במרחק כזה גדול. בזמן המשנה והגמרא כבר היו יהודים במקומות כאלה רחוקים. יש משנה שאומרת לא אמרו שלוש שנים לחזקה אלא כדי שיהא באספמיה ויחזיק שנה וילכו ויודיעו לו שנה ויבוא לשנה אחרת. זאת אומרת שהיו אנשים שהיו גרים במקום כזה, באספמיה, שהוא מרחק של שנה, והיו צריכים, בן אדם היה צריך-- היו צריכים ללכת אליו, עד שמגיעים אליו זה לוקח שנה ואחר כך הוא, עד שהוא יגיע חזרה לארץ ישראל ייקח שנה שלמה נוספת. לכן החזקה זה דווקא אחרי שלוש שנים. בן אדם שהחזיק במ-ב-במקום מסוים, בקרקע מסוימת, זה רק אחרי שלוש שנים. פחות מזה, אז יכול להיות שהבן אדם הלך למרחק גדול ופשוט לא הודיעו לו. אז בשביל שהוא יוכל, אה, גם הוא לדעת, אז שנה אחת ש-- אה, היה, אה, זה-- שנה-- לכן צריך שלוש שנים בשביל להיות חזקה, כי אם בן אדם אחרי שלוש שנים, אז אפילו אחד כזה שנמצא מרחק של שנה שלמה מרחק מארץ ישראל,

14:22 דובר 2 גם כן הוא יכול להספיק לדעת, כיוון שהבן אדם נמצא בארץ, שנמצא בארץ החזיק באצלו במשך שנה והספיקו להודיע לו, לאותו אחד שנמצא באספמיה, להודיע לו, "תשמע, יש מישהו שנמצא אצלך בשדה" והוא הלך עכשיו והוא לא הלך, אה, שנה שלמה וחזרה לארץ ישראל, אז אם זה כבר שלוש שנים הוא לא הגיע כנראה שבאמת, אה, אין לאף אחד טענות על ה, על המקום. אבל זה דווקא אם זה, אה, שלוש שנים. פחות מזה אי אפשר, לא, אין חזקה. למה אין חזקה? כיוון שיכול להיות שהבן אדם נמצא רחוק. אז רואים שהיו אנשים שהיו נמצאים במקומות רחוקים במרחק של שנה שלמה מארץ ישראל. היום תיק תק אפשר לבוא ולהגיע לכל מיני מקומות, אבל אז מרחק של שנה, כן? בספינות, באני יודע מה, כל אחד, זה מרחק הליכה, זה, זה שנה שלמה. עכשיו נשאלת השאלה, אותם יהודים שהיו באספמיה הם בטח לא אכלו חמץ בפסח, הם בטח צמו ביום כיפור. יהודים כאלה נוגע להם דיני חזקה, כן? אנשים ישרים, אנשים ששומרים על כללי ההלכה, דיני ממונות מאוד, מאוד חשוב להם. רואים שהמשנה והגמרא מאוד, מאוד דנה בשביל לראות שהם באמת עושים את כל הכללים כמו שצריך. אנשים שומרי תורה ומצוות, אז הם בטח לא יבואו ויה-- ו-ו-ויאכלו, בטח הקפידו על הדינים של יום כיפור ושל חג הפסח. אז איך הם ידעו אבל מתי חל יום הכיפורים? באיזה יום חל חג הפסח? איך הם ידעו? אז אלא מה? חייבים להגיד שהיה להם גם כן קביעות על פי חשבון. החשבון הזה היה ידוע גם בזמן שהיו מקיימים על פי ראייה בכל מקום, ב-ב-ברוב המקומות, אבל היה גם כן, גם חוץ מהראייה, חוץ מהחישוב

16:18 דובר 2 על פי ראייה, בית הדין גם היו מחשבים לדעת האם יראה הירח, הם ידעו גם כן מה זה היה להם את האפשרות לעשות לפי החשבון. לכן הם כשהיו מגיעים העדים היו בודקים אותם והיו רואים האם מה שהם אומרים, זאת אומרת, היה אפשר לדעת, בית הדין היו יכולים לדעת גם כן אם העדים האלה הם שקרנים או לא לפי ה... כי, כי לפי החשבון של בית הדין הם יכלו לדעת האם באמת הירח יכול להיראות הלילה הזה או לא. אז זאת אומרת בית הדין היו מספיק חכמים בשביל לעשות את כל החישובים, הם לא היו צריכים בעצם את העדים, אבל העדים כיוון שהתורה קבעה שזה יהיה על פי העדים, כי ראה וקדש, אז לכן עשו את ה-- את הקביעות על פי העדים ועל פי, על פי הראייה, אבל גם על פי החשבון יכלו לדעת גם על פי החשבון. אז ממילא אותם יהודים שהיו במרחק גדול מארץ ישראל, מרחק של שנה שלמה, היו עושים גם על פי החשבון, רק על פי החשבון, את כל הקביעות לדעת בדיוק מה שאנחנו מחשבים היום. אז היום כל עם ישראל עושה את החישוב על פי החשבון, אבל אז יהודים שהיו גרים במרחק גדול מארץ ישראל היו עושים לפי החשבון. עכשיו, כשאנחנו-- עכשיו אנחנו בעצם מבינים מה היה בזמן בית המקדש, בזמן שהיו בית דין סמוכים שברוב המקומות בעולם עשו על פי ה-- את הקביעות של החודשים על פי הראייה, במקומות מסוימים עשו על פי החשבון, אבל בהמשך, בשלב מסוים נהיה מצב הפוך, שמה? שהיה מקומות שבהם נשארו סמוכים לא רק בארץ ישראל, גם בחוץ לארץ. כתוב הרמב"ם אומר אם היה אדם גדול בחוכמה, נסמך בארץ

18:06 דובר 2 ישראל ויצא לחוץ לארץ, אז הוא מחשב וקובע חודשים ומעביר שנים בחוץ לארץ. אז זה היה מקומות שבהם נשארו סמוכים, אבל ברוב המקומות התחילו לחשב על פי הראייה, כן? מסוף זמן תקופת הגמרא, אז כתוב כן בקביעת הירח, הגמרא כבר מביאה שהיו-- התחילו, כן, הרמב"ם, התחילו כל ישראל לחשב בחשבון הזה בזמן שחרבה ארץ ישראל. אז רוב היהודים חישבו לפי החשבון הזה שאנחנו עושים היום, מה שנקרא על פי החשבון. ואבל עדיין היו מקומות מסוימים שהיו מקדשים את החודש על פי הראייה. בעצם אפשר לבוא ולהבין מתי, מה בדיוק גרם לזה שהתבטל הקידוש של חודשים על פי הראייה. כל זמן שהבית דין סמוכים המשיכו לעשות קידוש החודש על פי הראייה, גם כן אם רוב האנשים עשו על פי החשבון, כי תמיד אנחנו יודעים שאומנם יש אפשרות ש... זאת אומרת התקנה, יש את התקנה של הלל, כמו שאמרנו, הלל הנשיא האחרון, בן בנו של רבנו הקדוש, הוא זה שעשה את קידוש החודש על פי החשבון. הוא לא רק חישב את החשבון מתי בדיוק אמור להיות הקידוש החודש, אלא הוא גם קידש את החודשים על כל הדורות הבאים עד ביאת משיח שאז יתחדש הקידוש על פי הראייה. עכשיו יש לזה כמובן תוקף, אבל עדיין זה רק מצד הדחק. לכתחילה לא מעבירים משנה לחברתה, ולכן קידוש בבית דין על פי הראייה בוודאי עדיף, יש לו תוקף יותר מאשר מה שהיה על ידי הלל, שעל ידי הלל היה קידוש חד פעמי לכל הדורות. אז במילא גם אחרי שהתבטל הקידוש בבית דין הגדול, אבל אלה שהיו סמוכים הם המשיכו לקדש על פי הראייה במקום שלהם. הם לא יכלו לשלוח שלוחים אמנם לכל ישראל, הם גם

20:06 דובר 2 לא היו בטוחים שהסמכות שלהם תתקבל בכל תפוצות ישראל, כי לא היה בית דין קבוע, אבל היו מקומות שבהם עדיין קידשו על פי הראייה באותם מקומות שהיה בית דין סמוכים. אז ממילא מה שהרמב"ם אומר שכל ישראל התחילו לחשב בחשבון הזה הכוונה שכבר לא היה בית דין הגדול. זה היה חישוב בבית דין הגדול בשביל כלל ישראל, זה כבר לא היה מסוף מ-מ-מאחרי החורבן, אבל עדיין במקומות מסוימים שבהם היו בית דין סמוכים, שמה עדיין נהגו קידוש החודש על פי הראייה כי זה מצווה. מצווה שזה זה זה הדרך הכי מהודרת לבוא ולקבוע את התאריכים, את החגים, את כל הדברים. הדרך הכי הכי מהודרת זה דווקא על ידי קידוש החודש על פי הראייה. עכשיו למה בעצם זה התבטל? עכשיו אפשר להבין גם מה הסיבה שזה במשך הדורות התבטל למרות כל החשיבות שיש לזה, במשך הדורות זה התבטל. מה הסיבה? סיבה פשוטה, מכיוון שקביעות החודשים כבר נהיה אצל רוב בני ישראל על פי החשבון של הלל, כבר לא היה בית דין קבוע, כבר לא היה בית דין הגדול, אז ממילא משהו שיחייב את כלל ישראל זה רק קידוש החודש על פי החשבון. מה נ-- מה היה? מקומות מסוימים שעושים פסח בתאריך אחר. אז באותם מקומות זה כבר, אז זה כבר נוצר מצב שהיפך הציווי לא תתגודדו. התורה מצווה עלינו לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות. וכאן נשאלת השאלה מה יותר חשוב, קידוש החודש על פי הראייה באותם מקומות שיש בית דין סמוכים, או העניין של לא תתגודדו. עכשיו מכיוון שקידוש החודש על פי הראייה קשור עם כמה פעולות עם טרחה די גדולה, לצרף שלושה סמוכים ביחד, לקבל עדות, ובכל חודש זה

22:01 דובר 2 דבר שהוא תהלי-- התהליך שהוא נדרש כל חודש וחודשו. מצד שני זה גם עלול להביא לידי מחלוקת, שזה בעצם הפוך מהעניין של לא תתגודדו. אז ממילא מזמן לזמן זה כבר התמעט והתמעט עד שזה נ-נפחת לגמרי. היה באמת בפועל תקופה מסוימת שהיה ויכוח מאוד מאוד גדול. אפשר להסתכל, היה ב-- התגלה ב-ב-במצרים כתבי יד שמעידים שבשנת ד' אלפים תרפ"ב היה מחלוקת עצומה בין ראש הישיבה שבארץ ישראל שקראו לו בן מאיר לבין הרס"ג שהיה ראש חכמי בבל. הנושא של המחלוקת היה בעצם איך לקבוע את השנים ד' אלפים תר-- שאנו מדברים כבר על לפני אלף שנה בערך, ד' אלפים תרפ"ב, ד' אלפים תרפ"ג וד' אלפים תרפ"ד. לפי הקביעות של הרס"ג, שזה בעצם החשבון שלנו, אז ד' אלפים תרפ"ב, בשנה הזאת של ד' אלפים תרפ"ב יוצא ראש השנה ביום חמישי ופסח ביום שלישי. אבל בן מאיר, ראש הישיבה בארץ ישראל, הודיע שלפיו הכריז על הר הזיתים בראש השנה דתרפ"ב שפסח יחול ביום ראשון ולא ביום שלישי, על פי קבלה שהיה לו מאבותיו. המחלוקת הזאת נמשכה במשך שנה שלמה, בני ישראל שבבבל חגגו את הפסח ביום שלישי, ואלה שבארץ ישראל חגגו את הפסח ביום ראשון. בסופו של דבר ביטל בן מאיר את דעתו מפני דעתו של הרס"ג, למרות הקבלה שהייתה בידו, הוא ראה שזה מביא לידי מחלוקת בישראל. הרס"ג ושאר חכמי בבל לא הסכימו לדבריו, אז הוא ויתר על העניין והמשיכו לעשות כדעתו של הרס"ג. למה? הרי היה לו קבלה מאבותיו. למה הוא לא המשיך? כיוון שלא תתגודדו הכריע, והוא החליט שב ואל תעשה עדיף. וזה בעצם הסיבה, אנחנו רואים גם כן בהמשך, בדורות היותר מאוחרים היה ידוע ששנים רבות אחרי שהתבטלה הסמיכה נאספו גדולי ישראל

24:00 דובר 2 כדי לחדש את הסמיכה. בזמנו של מהר"י בי רב נאספו כמה וכמה גדולי ישראל וסמכו את מהר"י בי רב שהוא יהיה סמוך על יסוד דברי הרמב"ם, שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם על ידי סמוכים. ומהר"י בי רב סמך ארבעה מחכמי ישראל, ביניהם את הבית יוסף, והבית יוסף סמך את רבי משה אלשיך, ורבי משה אלשיך סמך את רבי חיים ויטאל, אבל הסמיכה הזאת התבטלה בגלל המחלוקת של המהרלב"ח. המהרלב"ח התנגד לזה, כידוע וכמפורסם מהעניין הזה יש קונטרס הסמיכה ששם הוא מופיע בהרחבה כל המחלוקת הזאת. המהרלב"ח עמד בתוקף על דעתו שאין מקום לחדש את הסמיכה ולכן לא היה ברירה ל-- לחכמי צפת ולמהר"י בי רב, לא היה להם ברירה, הם היו צריכים לבטל את העניין הזה. עד כדי כך שהבית יוסף, שהוא בעצמו נסמך על ידי מהר"י בי רב בצפת, הוא לא הזכיר את זה בשולחן ערוך או אפילו כתב בשולחן ערוך איך להתנהג בזמן הזה כשאין סמוכים, בו בשעה שהוא בעצמו היה סמוך. למה? הוא ראה שזה לא התקבל בתפוצות ישראל בגלל ההתנגדות של המהרלב"ח. עכשיו, אה בעצם הזמן שבו נפסק לגמרי קידוש החודש ו-ועל פי הראייה והעניין של הסמיכה אז אמ זה לפי הרבה מהחוקרים זה עד תקופת הגאונים עדיין היו בית דין סמוכים. אמ, אה אפשר לבוא ולראות את זה לפי זה גם בבית דינו של הרי"ף מובא שקידשו על פי הראייה ותקעו בשופר ביום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, כמו שנהגו בבית דין ביבנה, ומסתבר להגיד שכך הרבי שליט"א מלך המשיח מביא שמסתבר שבזמנו של הרי"ף, שהוא היה מה-- מגדולי הראשונים, היה עדיין סמי-סמיכה, זאת אומרת היה

25:47 דובר 2 עדיין בית דין סמוכים, ויכול להיות שהם גם קדשו על פי הראייה, כי התנאי היחיד שצריך להיות בשביל לקבוע על פי הראייה זה שיהיה בית דין סמוכים. ואם הם היו בבית דינו של הרי"ף היו סמוכים, אז מסתבר שהם גם כן, אה יעשו קידוש החודש על פי הראייה ובתקיעת שופר, כמו שאמרנו הם לא חוששו ללא תתגודדו, הראיה שהם תקעו בשופר בראש השנה שחל להיות בשבת בניגוד לרוב הפוסקים. ורואים פה עד כמה שהיה חשוב ועד כמה שהעניין הזה הוא מרכזי לבוא ולהחזיר את המציאות הזאת של אה בית דין שמקדשים על פי הראייה. הרבי שליט"א מלך המשיח דיבר על זה כמה פעמים, וכמובן זה חלק גדול מהציפייה, זה חוזרים לכל המשפטים בימיו של מקודם, זה בקרוב ממש שיבוא משיח צדקנו יחד עם אליהו הנביא, אז יהיה והשיב שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, ואז בעצם זה גם כן בית דין סמוכים יחזרו, יש בזה דעות איך בדיוק, מי בדיוק יסמוך אותם, משיח צדקנו, אליהו הנביא, יש בזה כמה דעות מה בדיוק יחזיר את הסמיכה לבית הדין שהם יחזרו להיות סמוכים, אבל בכל אופן זה בטוח שהם יחזרו להיות סמוכים ואז יהיה-- יוכלו לחזור ולקדש את החודש על פי הראייה, ואז אה חוזרים לכל המשפטים בימיו של מקודם, כמו שאומר הרמב"ם, זה כולל גם כן את קביעת וקידוש החודשים על פי הראייה. או-- אז יצאנו, הבנו עד כמה זה חשוב העניין הזה של קידוש החודש, עד כמה זה מחללים שבת בשביל לבוא ולקדש את החודש בזמן ושזה יהיה כראוי וכהלכה. אה ועכשיו השאלה פה שנשאלת זה דבר מאוד מאוד מעניין, ברגע שמשיח צדקנו מגיע ואנחנו כבר זוכים לבוא ולקדש את החודש, האם...

27:41 דובר 2 יש פה שתי שאלות מעניינות. שאלה אחת, האם אנחנו יכולים ישירות לבוא ולקדש את החודש? האם גם כן אם זה נגיד אנחנו נמצאים עכשיו בחודש אדר, אנחנו רוצים עכשיו לבוא ולקבוע היה, היה שנה מעוברת, כן? תשפ"ב שנה מעוברת, אנחנו מגיע מלך המשיח ואומר לא, זה שנה, זה, זה אני רוצה לבוא ולקבוע בסנהדרין, רוצים לבוא ולקבוע רק חודש אחד, לא חודשיים אדר, רק חודש אחד של אדר. האם הם יכולים לעשות את זה או לא? אז מתפלפלים בזה, דנים בזה, אני לא אאריך בכל העניין, אבל אה יש את הקביעות מה שמה שהלל הזקן, מה שהלל בן בנו של רבנו הקדוש, שהוא קבע את החודשים על פי קידוש החודשים על פי הראייה. אבל זה ברור שזה היה רק עד ביאת משיח. ברגע שמלך המשיח מגיע ובית הדין הקבועים רוצים לבוא ולחדש ואת, את, את החודש מחדש על פי הראייה, לקבוע שמשהו ש-ש-שעכשיו זה חודש מסוים שהוא אמור להיות שלושים יום יהיה עשרים ותשע, או שבמקום חודשיים אדר יהיה רק חודש אחד של אדר או להיפך. אז, אז ככה דנים בזה באמת עד כמה מתי בדיוק יכולים לעשות את זה. אבל מסתבר לומר ככה רבי מביא בכמה שיחות. מסתבר לומר שכל זמן שלא התחיל חודש אדר הם יכולים לבוא ולעשות את זה. הם יכולים לבוא ולקבוע שנגיד משיח מגיע אפילו ממש בשבת ומברכים חודש אדר ראשון, הוא יכול לבוא ולקבוע זה לא יהיה אדר ראשון, זה יהיה אדר רגיל, זה יהיה אדר אחד. זאת אומרת, כל זמן שלא הודיעו ולא פרסמו בצורה של ממש, כן, לא מתחילת השנה, לא בלוחות השנה, אלא ממש לפני עכשיו בראש חודש הזה לא הודיעו

29:33 דובר 2 שחודש אדר זה, זה, זה חודש אחד או חודשיים, בית הדין הגדול שבירושלים יוכלו לבטל את זה ולשנות את המצב, לשנות את הדברים. אותו דבר לגבי חודש. אם זה חודש מלא או חודש חסר, כל זמן שלא הגיע תחילת החודש לא, אז עדיין אפשר לבוא ולשנות את הדברים. ברגע שכבר הגיע החודש כבר כולם יודעים החודש הזה זה חודש של מלא או חודש חסר. אז אפשר, אז כבר בית הדין לא יכולים לשנות את הדברים אז זה אנחנו נראה בעזרת השם בקרוב ממש נחיה ונראה, נראה בדיוק את העניין הזה. זה נושא רחב ו-- עכשיו אבל יש דבר, עוד דבר מעניין שבעצם לכאורה קצת איך אומרים קצת מפריע לנו בעצם לכל הנושא הזה של קידוש החודשים. הרי קידוש החודשים הוא נקבע על פי הראייה של הירח. רואים את הירח, כמו שאמרנו כזה ראה וקדש. פה נשאלת השאלה, הרי אנחנו יודעים שעתיד להיות לעתיד לבוא, והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים. זאת אומרת שאור הירח לא יהיה כזה אחד שהוא קטן, ואז לאט לאט הולך וגדל ואחר כך הוא חוזר ונהיה קטן. לא. הוא כל הזמן יהיה גדול. אור הלבנה כאור החמה. אם אור הלבנה כאור החמה, אז מה שייך בכלל כל הנושא הזה של קידוש החודשים? הרגע שהיה עד בזמן הזה אז איש לחיים מתי את עצמך כן גם בזמן בית המקדש הראשון והשני, אז הסיפור של הירח הוא כזה שיש לו, הוא קטן ולאט לאט הוא גדל וכן הלאה. אבל לעתיד לבוא הירח יהיה גדול כמו השמש. אז מה בעצם שייך לבוא ולקדש את החודש? אותו דבר מה שייך לעבר את השנים?

31:27 דובר 2 כל העיבור, עיבור של חודשיים או חודש אחד זה גם כן לכאורה תלוי רק ב-- זה תלוי בהילוך של הלבנה ובהילוך של השמש. אבל אם זה יהיה אור הלבנה כאור החמה זה לא יהיה חיסרון, הלבנה תהיה בדיוק כמו החמה. אז קודם כל עד לזמן הזה, עד ל, עד לקיום היעוד של והיה אור הלבנה כאור החמה זה ודאי אנחנו נוכל לבוא ולקדש את החודש כדת וכהלכה כמו שצריך. אה אבל ברגע שיהיה כבר אה, והיה אור הלבנה כאור החמה, אז באמת הרבי בהתוועדויות בתשמ"ד, הרבי אחת ההתוועדויות דיבר על הנושא הזה ואמ-- ואמר שזה באמת, אה, באמת זה דבר שהוא קשה. הוא, הוא צריך, צריך לבדוק את זה כי, כי לכאורה אפילו משמע שהוהיה אור הלבנה כאור החמה זה מייד בסיום הבירורים של העולם, זאת אומרת מייד בביאת משיח. אז, אה, זה-- אז, אז אם זה לא ידחה ואם זה יהיה מייד בגאולה אז לא יהיה שייך לכאורה לבוא ולקדש את החודשים. טוב, צריך לעיין בעניין הזה ובוודאי יבוא, אה, משיח והוא יתרץ לנו את השאלות האלו. אבל מה שהנקודה המרכזית שההוראה בעצם מכל זה, יש מזה הוראה אלינו לכל אחד ואחד מאיתנו, שכשאנחנו מדברים על עיבור שנים וקידוש חודשים, אז יהודי צריך להזכר, להזכר שבעצם עוד מעט לא יהיה שייך ותהיה בעזרת השם קידוש החודש על פי הראייה. אבל גם זה מוטל בספק, כי כמו שאמרנו והיה אור הלבנה כאור החמה, אז לכן צריך להוקיר כל רגע ורגע של קידוש החודש, של ברכת החודש, ברכת הלבנה, קידוש לבנה, אה, הודעה על השנים, על ה-- על החודשים, כן? כמו שאמרנו, כפי שאנחנו נוהגים היום, כי בגאולה האמיתית והשלמה אז

33:28 דובר 2 מצד אחד אנחנו נקדש על פי הראייה שזה הכי מהודר, אבל מצד שני יהיה לנו באמת שאלה איך אנחנו נעשה את הקידוש של חודשים. אולי נעשה על פי החישוב-- חישוב, על פי החשבון, אבל גם זה, זה, אה, אנחנו יודעים צריך שזה יהיה על פי החידוש של הירח והחידוש של הירח לכאורה לא יהיה כי יהיה והיה אור הלבנה כאור החמה. אז, אה, זה איך אומרים מה בדיוק אנחנו נעשה, אנחנו נדע בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלמה, אבל כבר עכשיו הלימוד בנושא והעיון בנושא הזה זה כבר מכין אותנו ומביא אותנו, מקרב אותנו אל הגאולה האמיתית והשלמה שאז אנחנו נראה את כל היהודים המיוחדים האלה, המופלאים האלה, גם קידוש לבנה, קידוש החודש על פי הראייה וגם והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים. זה מראה בעצם על המעלה ועל העלייה הגדולה של בני ישראל בגאולה האמיתית והשלמה שנמשלו ללבנה, אז הם יגיעו לעלייה גדולה ביותר בגאולה האמיתית והשלמה, והעיקר שאנחנו נזכה לזה תכף ומייד ממש ממש ממש. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.