הלכות קידוש לבנה - הרב שלמה יצחק פראנק שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אנחנו רוצים, אה, לדבר על אחת המצוות שמופיעות בתורה שאנחנו נוגעים בהם. זה נקרא ברכת הלבנה. אה, פעם בחודש יש ברכת הלבנה ואנחנו נדבר על מבחינה הלכתית על העניין הזה. נסביר ממה זה מורכב. למה כל כך חשוב לנו לדבר? בגלל שבדבר מלכות הרבי שליט"א מלך המשיח בשבת פרשת נח, אה, דיבר על החשיבות של ברכת הלבנה. הרבי אומר ש-- בשיחה הזאת הרבי מסביר שבעצם שבת נח היא שבת מאוד מאוד חשובה אחרי כל העבודה של חודש תשרי, אחרי כללל מה שעם ישראל עבר במשך החודש המסוב-- ב-ב-במועדים וחגים, אה, מגיע תחילת השנה, מתחילים את השנה. פרשת נח זה בעצם תחילת העבודה בעולם. אה, הרבי מדבר בשיחה שהמשמעות של פרשת נח היא בעצם נוגעת בנקודה החשובה ביותר של עבודת השם שלנו בעולם. מה התפקיד של יהודי בעולם? זה לגלות את הקדוש ברוך הוא בעולם. ואחרי שבת בראשית שכתוב בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, שהבריאה הייתה משם אלוקים, אנחנו מגיעים לפרשת נח בסיומה של פרשת בראשית כבר מוזכר, "ונח מצא חן בעיני ה'". כלומר שם הוויה. אז א-- מחברים את השם אלוקים עם שם הוויה, ה' הוא האלקים, ה' הוא האלקים. ולכן כשמתחיל פרשת נח בעולם, פרשה חדשה, תחילת העבודה זה הזמן לעשות חשבון צדק על העבודה שלנו, בעיקר על התכלית והמטרה של כל הבריאה זה להביא לימות המשיח לגאולה. אז החשבון צדק מחייב אותנו לעשות חשבון למה עדיין אנחנו מתחילים את השנה בגלות אחרי כל חודש תשרי. ומציע הרבי שאולי צריך להדר בקיום מצווה מאוד חשובה שנקראת ברכת הלבנה או קידוש הלבנה, כי היא קשורה לגאולה כמעט בכל פרטיה, והמטרה היא לבוא ולחזק את-- להתחזק במצווה הזאת בהידורי

03:00 דובר 2 מצווה. אם יש אנשים שלא בדיוק עושים את זה כמו שמהודר לעשות, אז זו ההזדמנות לעשות חשבון צדק כדי שנעשה את ברכת הלבנה כראוי וכנכון. אה, לצורך כך אנחנו נדבר מבחינה הלכתית על כל הפרטים של ברכת הלבנה מבחינה הלכתית וכמובן, אה, מבחינה חסידית, ומה המסר והעניין והעומק של הברכה הזו. אז קודם כל בואו נבין מה זה ברכת הלבנה. בדרך כלל ברכות, ככה פוסק הרמב"ם, שהן נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים. יש לנו את ברכת המצוות. מברכים אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין ולתקוע בשופר. יש ברכות שהן ברכות הנהנין. אדם נהנה מהעולם ואסור ליהנות מהעולם בלי ברכה. לכן אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא על הברכות שנעשו, וזה ברכות הנהנין, שהכל נהיה בדברו, המוציא לחם מן הארץ, בורא פרי העץ וכולי. זה ברכות הנהנין. יש ברכות שנקראים ברכות השבח, שאנחנו משבחים לקדוש ברוך הוא על הדברים שישנם בעולם. חז"ל קבעו לנו שאסור ליהנות מהעולם משום דבר בלי לברך, בלי לתת ברכה, שבח והודיה. מהי ברכת הלבנה? אם זה ברכת המצוות או ברכת הנהנין או ברכת השבח? לכל דבר יש משמעות מבחינה הלכתית, כי אם נאמר שזה ברכת המצוות אז זריזים מקדימים למצוות, אז אולי צריך למהר ולעשות את ברכת הלבנה כמה שיותר מהר. לעומת זאת, אם זה ברכות הנהנין אז באמת צריך לחכות עד שנהנים מאור. אם זה ברכת השבח, השאלה אם אני חייב לצאת ולראות או שאם אני חייב, או שאם נקלעתי לסיטואציה כזאת אני צריך לברך. זה בברכות הנהנין, אבל אם זה ברכות השבח אז צריך לצאת ולראות, לחפש את הלבנה ולברך עליה. אז יש באמת מחלוקות בין הפוסקים מקצה לקצה. להלכה אנחנו סוברים שזה ברכת

05:19 דובר 2 השבח, אלא שחייבים גם ליהנות מאורה של הלבנה. לכן בברכת ה, ברכת הלבנה חייב להיות מצד אחד נהנה מהאור של הלבנה. אי אפשר לדלג על העניין. ומצד שני אנחנו מנסים שלא תהיה שום הפרעה ביני לבין הראייה של הלבנה. אמ, למרות שברכת הלבנה נחשבת בחז"ל זה מצווה קלה, בכל זאת נתנו לה משקל רב מאוד לברכת הלבנה, עד כדי כך שחז"ל אומרים לנו שזה זכות להקביל את פני השכינה. ואם זכינו להקביל את פני השכינה פעם אחת בחודש מספיק, דיה, ככה חז"ל אומרים, ולכן מברכים את הברכה הזאת בשמחה, ב-ב-בהתלהבות, ב-ב-בקדושה ובטהרה ובציפייה גדולה, פעם אחת בחודש. אה, מעניין שדווקא מכל גרמי השמיים שנותנים לנו אור ו-ו-ונותנים לנו בריאות כמו השמש שמזכה אותנו בבריאות, או הירח שמזכה את הצמחים. למה נבחר דווקא הירח מכל גרמי השמיים להיחשב ככל כך חשוב שאנחנו הולכים לברך אותו ברכה פעם אחת בחודש? את השמש מברכים פעם אחת בעשרים ושמונה שנים, ו-ו-ואת הלבנה כל חודש. אז בפשטות, מה הסיבה שמכל גרמי השמיים נבחר, נבחרה דווקא הלבנה? והיא לא כזאת גדולה כמו הכוכבים גדולים הרבה יותר ענקיים. ההסבר הוא בפשטות, בפשטות ניתן לומר שהסיבה היא זה בגלל שהירח יש לו ייחוד מיוחד. באמת עד כדי כך שחז"ל אומרים שהלבנה, עם ישראל דומה ללבנה ומונים ללבנה. השנה שלנו נמדדת לפי הלבנה, אלא שבגלל שהלבנה, שנת הלבנה היא קצרה משנת החמה באחד עשרה ימים בערך, לכן אחת לכמה שנים אנחנו עושים עיבור השנה מוסיפים עוד חודש כדי להשוות את הזמנים בין הלבנה והחמה, אה, כמו השנה שיש לנו שני אדרים, אדר ראשון ואדר שני, והמטרה היא פשוט ליצור מצב שה, אה, הפסח יחוגו, יחוגו אותו תמיד באביב.

08:10 דובר 2 לכן מוסיפים עוד חודש בשנה. אנחנו מונים ללבנה ואנחנו מאוד דומים ללבנה, כי מכל גרמי השמיים הלבנה יש לה ייחוד מיוחד. היא קודם כל הולכת נגד הזרם וכל הכוכבים והמזלות הולכים לכיוון מסלול, יש להם מסלול קבוע, במסילותם של הכוכבים הם הולכים במסלול קבוע. הלבנה הולכת נגד הזרם וזה מאוד מתאים לעם ישראל. יותר מזה, הייתי חושב שהיא קצת היפראקטיבית כי כל פעם משנה את המיקום שלה. פעם בתחילת החודש היא פה, בסוף החודש היא שם, בתחילת הלילה היא כאן, אחר כך בהמשך הלילה היא משתנה, שזה מאוד מאוד מתאים לעם ישראל - ההיפראקטיביות הזאת נגד הזרם וכל כך לא קבוע. יותר מזה, היא גם משתנה במראה שלה לגבינו, לא במראה שלה לעצמה, אבל במראה שלה לגבינו. פעם היא קטנה, פעם היא גדלה וזה מראה על עם ישראל שפעם הוא למעלה, פעם הוא למטה ושיהיה תמיד למעלה. ובסופו של דבר, בעיקר, אין לה אור משלה. היא מקבלת את האור מהשמש והיא נותנת, שזה דומה מאוד ל-אה, אה, עם ישראל שאין לו משלו כלום, כל מהותו הוא רק ממה שהקדוש ברוך הוא נותן, ואנחנו אור לכל העולם, אור לעמים בזכות האור שאנחנו מקבלים מהקדוש ברוך הוא. עכשיו בוא נעסוק ב-בשני דברים חשובים. קודם כל, אה, אמרנו שצריך לראות את הלבנה ולראות גם המראה שלה, ושמאוד מאוד רצוי שמראה שלה יהיה בטהרתה, נקיה, מחפה מהעננים. מצד שני, גם הרואה עצמו אסור שיהיה לו איזשהם הפרעות בראייה, ולכן מבחינה הלכתית אמרנו הרי זה ברכת השבח וצריך ליהנות מאורה. אנחנו משבחים את הקדוש ברוך הוא על הנתינה של הדבר הנפלא הזה שנקרא הלבנה, שנותנת לנו אור ושפע ומצמיחה-- גורמת לצמיחתם של צמחים. אנחנו

10:31 דובר 2 מברכים ומודים לקדוש ברוך הוא, אבל גם אנחנו צריכים ליהנות מאורה. אז ככה, אה, אז שני דברים חשובים מאוד. קודם כל שמראה הלבנה שיהיה נקי, זה העיקר. נדבר אם כורע[?] שלא בדיוק תכף, והמיקום של המברך בעצמו. בכלל, יש עניין מאוד גדול. אה, חז"ל קבעו לנו ששלושה דברים, אה, לא מסתכלים יותר מדי בהם, אה, רק ראייה וזהו. בלי הבטה או התבוננות יתרה. ויש אפילו דבר שלישי שאפ-- שלא מסתכלים בכלל. מעניין זה שלושה דברים. למשל, ברכת כוהנים. אה, לא מסתכלים על הכוהנים בשעת ברכה. הכוהנים מכסים את עצמם, האצבעות שלהם מכוסות או לא מכוסות, תלוי במנהגים השונים, אבל בכל מקרה לא מסתכלים על הכוהנים בשעת הברכה. גם על הקשת אמרו, אמרו לנו חכמים, אה, תסתכל במבט קצר כדי שתוכל לברך על הקשת, אבל לא להתבונן בקשת, וגם בברכת הלבנה אין עניין ממש לעמוד ולהתבונן בלבנה. יש עניין לראות אותה ולראות את האור שלה וליהנות מהאור ולברך, אבל מיד אחרי זה לא מביט בלבנה יותר מדי. שלושת הדברים האלה נובעים רק בגלל שיש בהם עומק של הקבלת פני השכינה. הכוהנים מוסרים לנו ברכת השם בברכה מאוד עמוקה ופנימית, עד כדי כך שכתוב "כה תברכו", "כה" - ממש בנוסח הזה - תברכו את עם ישראל ואני אברכם, בזכות הברכה שלכם אני אברך אתכם. אני אברך את הכוהנים שמברכים את העם בגלל שיש פה אחדות בין הכוהנים לשכינה במעמד זה. אל תתבונן, אל תסתכל. גם הקשת שנחשב לכאורה בגלל עוונותיהם של ישראל, אה, ולכן אמרו שיש דורות של צדיקים שלא נראתה הקשת בימיהם, כמו בימיו של רבי שמעון בר יוחאי. אבל בכל זאת, הקשת מראה את התגלותו של הקדוש ברוך הוא

13:16 דובר 2 בעולם, שהוא "את קשתי" - את קשתי שלי נתתי בענן, ובזה יש כאן גילוי השכינה. לכן ההתבוננות היא קצרה רק לצורך הברכה. אותו דבר בלבנה שמקביל פני השכינה ובא לברך על גדולתו של הקדוש ברוך הוא ועל ההתגלות שלו ב-ב-לבנה. כי בלבנה יש, אה, הרבי מסביר בדבר מלכות כמה פעמים את הרעיון שבראש חודש, כשמולד הלבנה היא נקודה בה יש את כל העוצמה הגדולה של כל החודש, מצד אחד, מצד שני אנחנו אסור לשכוח שבחצות ה-- באמצע החודש, כד סיהרא באשלמותא, כשהירח בשלמותו, גם כן יש, אה, אה, עוצמה ותוקף גדול, ובכלל עם ישראל נמשל ללבנה שהוא, אה, נולד, גדל, יורד וזהו. אז, אה, אז כל זה עניינים של השראת השכינה. לכן משתדלים לא להתבונן יותר מדי בלבנה, אלא הבטה חייבת להיות כדי שנוכל לברך את הברכה, ואחרי זה, אה, מסיט את המבט ומקשר את המבט לתוך הסידור כדי לראות ולהתפלל מתוך הסידור את הברכה. אם, גם ככה כותב אדמו"ר הזקן בסידור שמביט בלבנה קודם הברכה ואחר כך שלא יביט בכלל. אז אוקיי, מראה הלבנה - לכתחילה צריך שיהיה ת-- לבנה בטהרתה, בלי שום עננים, בלי שום כלום, אלא ירח בלי כיסויים שונים ומשונים. אם יש בכל זאת כיסוי דק של ענן דק קטן שלא מכסה אותה לגמרי ולא מכהה אורה, אה, אפשר בדיעב-- בהחלט לברך, ואפילו מבחינה הלכתית בדיעבד, גם אם הוא בכלל לא הביט בלבנה, אלא בירך את הלבנה על סמך זה שאחרים ראו את הלבנה ובירכו - זה גם, אה, בסדר. אז לכן הכיסוי הדק הוא, אה, לא צריך להפריע יותר מדי. מה שכן, אם זה כיסוי בעננים כבדים שלא רואים את אור הלבנה, אז לא מברכים בכלל.

16:07 דובר 2 מה קורה אם התחלנו בלבנה טהורה אבל הגיע ענן עב גדול וכיסה ולא הספקנו לסיים את כל הברכה? אז אם מדובר על הפסוקים אחרי הברכה זה בסדר גמור. אפשר להשלים אותם גם לאחר שהלבנה נראתה והתכסתה בעננים. לפחות את הברכה, את הכמה שורות של הברכה להגיד כשהלבנה נקייה טהורה, גם אם הוא יודע שהוא לא יספיק לברך את כל הברכה לכתחילה שלא יתחיל, אבל אם הוא התחיל זה בסדר גמור. מצד שני, המברך מצד עצמו צריך להיות מתחת כיפת השמיים בחוץ, לא בפנים, ותכף נפרט את הסיבות למה זה בהמשך. טוב, אז כמו שדיברנו מקודם, מראה הלבנה צריך להיות בטהרתה. גם הרואה עצמו צריך לעמוד מתחת כיפת השמיים, בעיקרון שיוצאים. ככה המנהג לקדש את הלבנה מחוץ לבית. בדרך כלל יוצאים מחוץ לבית הכנסת אחרי תפילת ערבית כל הקהל יוצא החוצה מקדש את הלבנה בחוץ. אה דרך אגב, סתם נהיה כזה מושג שנקרא בגלל שבבתי כנסת מסוימים שמו את ה-- לא היה מספיק סידורים ושמו את כל נוסח הברכה בחוץ על הקיר, את נוסח ברכת הלבנה כדי שיוכלו להסתכל אז ולא תמיד האור הוא גדול, כי הלבנה היא די בחידושה והאור הוא לא גדול כל כך. לכן את האותיות של ברכת הלבנה עשו אותם אותיות גדולות. זה נהפך להיות מושג כזה שנקרא אותיות של קידוש לבנה. אותיות של קידוש לבנה הכוונה אותיות גדולות, כדי שגם בחושך, כשהאור הוא חלש ונוגה, אפשר יהיה לראות את הדברים. באמת יוצאים החוצה, יש בזה הרבה טעמים. זה כמו להקביל פני השכינה. צריך לצאת החוצה לקראת בואו של האורח החשוב, וזה דומה לנישואין. אנחנו עוד נדבר על זה כמה שזה קשור לנישואים. כשם שנישואים זה תחת

18:42 דובר 2 כיפת השמיים, גם ברכת הלבנה עושים תחת כיפת השמיים. אה טעמים רבים כתבו פוסקים על העניין הזה של למה צריכים לצאת, אבל זה לא חובה, זה רק הידור מצווה. לכן אם יש מצב שאי אפשר לצאת או בגלל שהמקום לא נקי לברכה, או בגלל שנש-ש-ש-שנמצאים במזג האוויר קשה מאוד והאדם הוא לא בריא בבידוד קר בחוץ והוא מצונן יכול לברך בתוך הבית. רצוי שלפחות יפתח את החלון ויוציא את הראש החוצה כדי להיות תחת כיפת השמיים. להידור מצווה צריך להיות בחוץ, אפילו שאנפי האילנות שנמצאים בחוץ לא יאגילו עליו, אלא ממש תחת כיפת השמיים בשלמותה, כדי שהוא יוכל לברך את הברכה בהידור. נמצאים במצב של גויים, או אולי זה רחמנא ליצלן נבל שאסור לו לצאת החוצה, אז יכול מבחוץ, מבפנים, יוציא את הראש החוצה ויברך. גם אם הוא טס במטוס ו-ו-ו-ותחת לא, הוא לא, הוא תחת כיפת המטוס ועוד מעט עובר הזמן וזו ההזדמנות היחידה שלו לברך. יכול לברך גם בתוך המטוס, גם כשהוא לא מוציא את הראש, רק יראה דרך החלון את ה-אה אור של הירח. כלומר, יש פה שני עניינים, גם מצד אחד צריך להיות אה חוצה, לצאת החוצה וגם שהרועה יהיה אפשרות לו לראות בלי שום חשש. אז היציאה החוצה היא לכבודו של הקדוש ברוך הוא, כמו שמקבילים פני שכינה, יוצאים החוצה, מברכים את ברכת הלבנה בחוץ. בבית כנסת בדרך כלל אנחנו עושים את הזה, את ברכת הלבנה במוצאי שבתות, ונסביר גם למה ב-ב-בהמשך למה זה דווקא במוצאי שבת, אבל בכל מקרה, אה בבית כנסת כדי לא להטריח את הציבור לצאת החוצה ולחזור חזרה, לכן בבית כנסת מתפללים ערבית. אם יש חזן שעושה הבדלה בתוך בית הכנסת

21:17 דובר 2 הוא מבדיל לפני ברכת הלבנה ואחר כך יוצאים החוצה לברכת הלבנה. אה זה גם יכול להיות הסבר מבחינה הלכתית שיש, אם יש לך שתי מצוות תדיר ושאינו תדיר, אז כנראה תדיר קודם ברכת הבדלה קודמת לברכת הלבנה, כי ברכת הלבנה באה פעם בחודש, ואילו ברכת ההבדלה כל שבוע. אבל בכל מקרה, הסיבה היחידה זה שאנחנו לא רוצים להטריח את הציבור לצאת החוצה ולחזור לברכת הלב-- ההבדלה ושוב ללכת הביתה. לכן עושים את זה את ההבדלה קודם בבית כנסת. אבל אם אדם נמצא לבד בבית במוצאי שבת, רוצה לברך, אז קודם מיד אחרי ערבית קודם שיעשה את ברכת הלבנה, ואחר כך שיעשה את ברכת ההבדלה, כי אין פה את הטענה הזאת של הטרחה. ו... למרות שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, פה בקטע הזה אנחנו מקדימים את ברכת הלבנה כי חלק מהעניין של ליווי ה-ה-השכינה והקביל פני שכינה הרבה יותר חשוב מברכת ההבדלה, ולכן בבית, כשאדם לבד חולה או כל סיבה אחרת ולא יכול לצאת, קודם כל עושה את ברכת הלבנה במוצאי שבת לאחר ערבית ואחר כך עושה את ברכת ההבדלה. אמרנו שפעם אחת בחודש מברכים את הלבנה, ברכת הלבנה. אבל בואו ננסה להבין ממתי ועד מתי מברכים על ברכת הלבנה. אז קודם כל, אה צריך לברך בלילה דווקא, כי בלילה ניכר אורה של הלבנה על הארץ, אה ניכר זריחתה ואפשר ליהנות מאורה. אז דבר ראשון מתוך היממה מברכים דווקא בלילה. יש שאלה בהלכה אם מותר לברך בבין השמשות, כלומר בין השקיעה ל-ל-לצאת הכוכבים. כלומר, בין אה שהתחלף היום לבין לגמרי הלילה התחיל, אז מתלבטים בזה מבחינה הלכתית. יש מקום לומר שאפשר, והמקור הוא מאוד מעניין. כתוב במדרש שהקדוש-- שמשה רבנו התקשה

24:02 דובר 2 בכמה דברים אה להבין מהו רצונו של הקדוש ברוך הוא בדיוק, ואחד מהם זה הקידוש של לבנה. כשבית המקדש היה קיים וכשהיה בית דין אז היו היו מקדשים את הלבנה על פי-- את החודש מקדשים את החודש על פי הלבנה מיד בתחילת חידושה. משה רבנו התקשה במראה הלבנה, והמדרש אומר שהקדוש ברוך הוא לקח את ה-- את משה רבנו והראה לו כזה ראה וקדש. זהו מולד הלבנה, ככה ת-תקדש את הלבנה. אבל מצד אחד הלבנה הייתה חייבת להיות אה בלילה דווקא כדי שהיא תהיה ניכרת ונראית. מצד שני, אנחנו יודעים שחז"ל אומרים לנו במפורש שהקדוש ברוך הוא לא דיבר עם משה בלילה, כי הקדוש ברוך הוא לא צריך לבוא אה לדבר עם, עם משה רבנו כ-כ-- לאז-- כמו איזה גנב שבא בלילה בחושך כשאף אחד לא רואה. למה הקדוש ברוך הוא דיבר עם משה בלי-- ביום ולא בלילה. אם כן, מוכרחים לומר שזה היה בין השמשות, קצת יום, קצת לילה, בזמן הזה שבין שקיעת החמה לבין צאת הכוכבים. אז למרות הסיבה הזאת שהנה הקדוש ברוך הוא הראה למשה רבנו במעמד הזה כזה ראה וקדש, בכל זאת ל-אה לכתחילה אנחנו לא מברכים בזמן הזה, אלא ממתינים שיהיה לילה ודאי, צאת הכוכבים, ואז אפשר יהיה לברך את הלבנה. יש כאלה שכתבו שמקפידים לעשות את זה עד חצות הלילה ולא יותר מאוחר מחצות הלילה, כלומר את ברכת הלבנה להשתדל לעשות לפני חצות. כל זה להידור מצווה. מבחינה הלכתית יש לנו במפורש מעשה רב מהרב הרש"ב, שהוא כותב באיגרת אחת מהאיגרות שלו, שהוא מתאר שהגיע ברכבת אחרי חצות הלילה ובערך בסביבות שעתיים אחרי חצות הלילה הוא יצא לברכת הלבנה כי זה היה הלילה האחרון

26:19 דובר 2 לפני סוף זמנה. אז רואים שאפשר לעשות את זה גם אחרי חצות. מה הדין בין עמוד השחר ל-- אה הנץ החמה? אז לכאורה זה כמו אה הזמן של בין השמשות, ולכן מלכתחילה למרות שעדיין זה לילה, אבל לחומרה אנחנו נתייחס לזה כבר כיום, ולכן לא מברכים בזמן הזה אלא מצאת הכוכבים ועד הנץ החמ-- עד עלות השחר, עמוד השחר הראשון. מברכים פעם אחת בחודש אמרנו, והסיבה היא בגלל הקדושה הקדושה של קבלת פני השכינה, אי לכך פעם אחת בחודש דינו. מספיק לנו שאנחנו זוכים לברך את הלבנה פעם אחת בחודש. ממתי? מתי מתחילים לברך? מהמולד? מהיום הראשון? אז מכיוון שאנחנו צריכים גם ליהנות מהאור, אז אה ברגע המולד עדיין אורה קלוש מאוד ואי אפשר ליהנות מאורה. למרות שיש מן הפוסקים הרמב"ם, רש"י, הסמ"ג שכותבים שאפשר לברך מרגע המולד. ככה מנהג בני תימן. מברכים מרגע מולד, כלומר כבר ביום הראשון אפשר לברך את ברכת הלבנה. אשכנזים ורוב, רוב הפוסקים נוהגים ככה, ולכן גם האשכנזים נוהגים ככה שמחכים לפחות שיתבשם אורה, שיהיה לנו קצת אפשרות ליהנות מהאור, ולכן ממתינים שלושה ימים. אחרי שלושה ימים מה-מה-מראש חודש ממולד הלבנה אפשר כבר לברך את הלבנה כי כבר ניכר אורה. זאת להלכה. על פי קבלה כתוב שממתינים לפחות שבעה ימים ויש בזה הרבה טעמים והרבה סיבות. ואז אה מכיוון שהימים הם כנגד הספירות, אז אנחנו מחכים לספירת המלכות כי הלבנה והמלכות ספירת המלכות הן זהות מאוד, כמו שהמלך אין לו משלו כלום אלא כל מה שנותנים לו העם ומה שיש לו הוא נותן לעם. אז ככה גם ספירת המלכות לית לה מגרמה כלום. אין לה משלה שום דבר, אלא רק מה שנותן לה, נותן לה אור

29:00 דובר 2 השמש והיא מאירה. אז לכן על פי קבלה ממתינים שבוע ימים שבעה ימים יעברו כדי לברך את הלבנה. מכאן צריכים להבין שיש עדיפות. למרות שעל פי ההלכה שלושה ימים מספיק או שבעה ימים על פי קבלה יש עדיפות לברך דווקא במוצאי שבת. יש בזה הרבה טעמים. אחד מהם זה כמו שמלווים את המלכה, ככה אנחנו אה מקבלים-- מברכים על הקבלת פני שכינה. אה יש לזה טעמים שבגלל שהמיעוט של הלבנה ככה במדרש אומר שהייתה מיעוט הלבנה דווקא ביום מוצאי שבת, שהלבנה התלוננה על כך שאין שני מלכים מושלים בכתר אחד, והקדוש ברוך הוא אמר לה לכי ומעטי את עצמך שזה היה במוצאי שבת, לכן מברכים על הלבנה דווקא במוצאי שבת. יש לזה הרבה הרבה טעמים, אבל בעיקר אה אנחנו בצאת השבת עדיין עם בגדי שבת באווירה של קדושה. זה הזמן לצאת ולקדש את הלבנה. אלא מה? שיש לנו בעיה אם אה היום הש-השביעי בחודש הוא ביום ראשון, נגיד ו' היה בשבת, ז' זה יום ראשון. אם אנחנו נמתין למוצאי שבת הבא זה כבר יהיה י"ג. אולי יום אחד או שניים יש לנו לאחר זמנה של ברכת הלבנה, וכשזה בחורף שה-ה-העננים מכסים את השמיים ולא בטוח בכלל שאני אמצא את הלבנה במוצאי שבת בטהרתה והיא תהיה תהיה ניכרת על הארץ, ויכול להיות שבכלל אה תהיה מכוסה. לכן אפשר לנהוג על פי ההלכה אחרי שלושה ימים באמת לברך את הלבנה. באמת יש ארצות שהחורף הוא כבד מאוד. לא ממתינים. הצמח צדק ככה כותב להלכה שלא ממתינים יותר על שבעה ימים רק אם אפשר, וגם להמתין למוצאי שבת זה רק אם אפשר. אבל בדרך כלל בזמנים במקומות שיש חשש מאוד שלא יעבור כל

31:26 דובר 2 החודש ולא נצטרך-- לא נצליח. יעבור חצי החודש סליחה לשם דיוק ולא נצליח לברך את הברכת הלבנה, אז עדיף לעשות את זה כמה שיותר מוקדם ברגע שאפשר אחרי שלושה ימים ולצאת ידי חובת הלכתית ולא לחכות לטעמים הקבליים. קוריוז קטן ברגע שאנחנו כבר מזכירים את העניין הזה. אה הרבי פעם יצא החוצה לברכת הלבנה בניו יורק והשמיים היו מכוסים בעבים. חיפשו את הלבנה ולא מצאו אותה. לא מצאו, לא ניכרת על, על הארץ לא רואים איפה היא נמצאת. הרבי אה סיפר והסיפור הוא כזה. הוא אומר שפעם הרבי הרש"ב סיפר לחסידים בסיטואציה כזאת שיצא בליובאוויטש החוצה ולא ראו את הלבנה. אז הרבי סיפר שרבי מאיר מפרימישלאן כמה דורות קודם, אחד מגדולי מתלמידי הרב המגיד ממעזריטש, תלמידי תלמידיו. אז רבי מאיר מפרימישלאן יצא פעם החוצה לברכת הלבנה בחוץ והשמיים היו מכוסים בעבים ורבי מאיר מפרימישלאן סיפר שכשבני ישראל היו במדבר אז ענני הכבוד היו. אז איך היו מברכים את הלבנה? אז הוא אמר שמשה רבינו היה מזיז את העננים, עושה סימן והעננים זזו ימינה שמאלה ועם ישראל יכל לברך את הלבנה בטהרתה בלי עננים. ותוך כדי סיפור רבי מאיר מפרימישלאן הוציא מכיסו את המטפחת והראה איך עושים את זה. אז הוא הראה איך שמזיזים את הלבנה ימינה שמאלה את העננים עם המטפחת. כשהרבי הרש"ב סיפר את הסיפור הזה אז הוא גם כן עשה ככה עם המטפחת והתפזרו העננים ויכלו לברך ברכת הלבנה. כשהרבי סיפר את הסיפור אז, אז הוא סיים מתוך ענוותנותו כנראה. הוא סיים ואמר לחסידים אם יש ביניכם מישהו שיודע להזיז את העננים ככה עם המטפחת שיעשה כדי שנוכל לברך את ברכת הלבנה. אז אמר אחד מהחסידים הרבי בטח

33:54 דובר 2 יודע לעשות את זה. אז הרבי אמר מספיק שסיפרתי את הסיפור, והוא הודיע לקהל אני נכנס לחדר לכמה דקות להיפגש, לעשות משהו ואני כבר אחזור. אני מקווה שהתבהרו, התבהרו השמיים. ומבלי להזיז את העננים עם מטפחת כשהרבי חזר אחרי כמה זמן לברכת הלבנה, השמיים היו בטהרתם, העננים התפזרו וכל הקהל יכל לברך ברכת הלבנה. אמרנו שאנחנו מחכים לשבעה ימים ולמוצאי שבת לעדיפות. יש שני חודשים בשנה שאנחנו לא נוהגים בהמתנה למוצאי שבת או בהמתנה לשבעה ימים, אלא יותר. בחודש אב מקדשים את הלבנה רק במוצאי תשעה באב, והסיבה לכך זה בגלל שעתידים להתחדש כמותה. ומכיוון שאנחנו אחרי הירידה הגדולה של תשעה באב, אז אנחנו בשורה טובה לעם ישראל. זו ההזדמנות לבוא ולספר לעם ישראל, הנה אנחנו עתידים להתחדש כמותה, ולכן את ברכת הלבנה עושים דווקא במוצאי תשעה באב. כמובן שמכיוון שברכת הלבנה צריכה להיות באופן מתאים ובבגדים נאים, כפי שנדבר בהמשך איך עושים את זה, אז לכן את ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב עושים אחרי שהחלפנו נעליים ולפחות כדי להתלבש בלבושים מתאימים לקראת ברכת הלבנה. למרות שאת ברכת שעשה לי כל צרכי אנחנו נגיד רק מחר בבוקר בגלל שאין לנו נעליים ועכשיו נעלנו נעליים, אבל אנחנו לא נברך היום, אלא נברך רק מחר. אז במוצאי תשעה באב עושים את ברכת הלבנה. בדרך כלל זה אחרי שבעה ימים זה כבר ט' לחודש, זה תשעה ימים. למה לא עושים קודם? בגלל שאת ברכת הלבנה צריכים לעשות מתוך שמחה והימים האלה של תשעת הימים הם ימי אבלות, ולכן לא עושים בימי האבלות את ברכת הלבנה, כשיש אפשרות לדחות את הברכה לזמן ששמח שנתבשר שעתידים להתחדש כמותה. עוד חודש מעניין יש בשנה זה חודש

36:35 דובר 2 תשרי. פה יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים. יש כאלה שאומרים שעדיף לצבור זכויות ולברך את ברכת הלבנה עוד לפני יום הכיפורים, כדי שנגיע ליום הכיפורים עם עוד זכות של ברכת הלבנה עם עוד זכויות של שאספנו בדרך. בפועל, בגלל שהימים האלה של ימי סליחות או ימי צום ותענית אנחנו נברך את ברכת הלבנה רק במוצאי יום הכיפורים. י' לחודש מוצאי יום הכיפורים אנחנו נצא מהתפילה ואת בית הכנסת והכל נלך לברך את הלבנה מתוך שמחה ובטוב לבב, כי אז זה זמן של שמחה גדולה עד כדי כך שבשמיים מכריזים באותו זמן. לך אכול בשמחה לחמך כי רצה השם את אביונך, אה התכפר לעם ישראל היום סגולה היום המיוחד בשנה. זה הזמן לברך את ברכת הלבנה במוצאי יום הכיפורים דווקא. אגב, יש כאלה שאומרים שלמרות שאנחנו משתדלים שבעה ימים, אז יש בחודש אדר ביום השביעי יש לנו בעיה אם נחכה ליום השביעי, זאת אומרת ליל יום השמיני. יום השביעי הוא היום שבו נסתלק משה רבנו. אמנם זה גם היום שנולד משה רבנו, וליותר מזה אומר הרבי בדבר מלכות שיש שכדאי יום... יום הלידה לכפר על יום המיתה. כלומר יש פה איזו זכות גדולה. ובכל זאת יש מפקפקים לא לעשות את ברכת הלבנה במוצאי ז' באדר כי פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. וזה לא הזמן עכשיו במוצאי יום ההולדת ויום ההסתלקות של משה רבנו לברך את הלבנה דווקא כי מתחיל כבר יום של יהושע. אז אה דעות לכאן ולכאן. בכל זאת, יש לנו התייחסות מהרבי בשני מקרים. במקרה אחד אנחנו יודעים שבשנת תשמ"ו עד היה מוצ... היה שבת בו ו' אדר ראשון היה בשבת. בכל זאת הרבי דיבר

39:10 דובר 2 בשבת שבמוצאי שבת אפשר יהיה לעשות את ברכת הלבנה וגם שנה אחר כך. ו' אדר רגיל היה בשבת בו ו' אדר רגיל בתשמ"ז וכן הרבי הורה שלמוצאי שבת יעשו את ברכת הלבנה. אז עיקר השינוי הוא רק מנחם אב ובחודש תשרי במוצאי יום הכיפורים. עד מתי מברכים? עד חצי החודש, עד שתהיה כסיהרא באשלמותא, כי מיד אחרי זה היא מתמעטת באורה והולכת וחסרה, וזה לא הזמן לברכה. כלומר, צריכים להקדים ולברך לפני חצי החודש. יש דנים שצריך לעשות. יש דעות שצריכים לחשב את החצי של החודש, ומכיוון שחודשה של הלבנה הוא עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות ותשצ"ג חלקים, שזה ארבעים וארבע דקות וחלק אחד, אז צריך לעשות מזה חצי, חצי של כ"ט י"ב. אבל אה, בדרך כלל אנחנו מתייחסים לא למולד ה-ה-הרשום בלוח, אלא לחצי החודש עד ט"ו לחודש. זאת אומרת ליום י"ד משתדלים שזה יהיה היום האחרון, אולי אפילו קצת להקדים קודם כדי שלא ייכנסו לשאלות של חצי תשצ"ג מהמולד. בפועל יש מצב שאם יש ליקוי ל-ליקוי לבנה והליקוי לבנה חייב להיות רק בחצי החודש בלבד, כשהשלמות של הלבנה שלמותה. אז אם היה פה ליקוי לבנה וזה קרה נגיד ביום י"ד לחודש, ברור לך שעכשיו בערב אתה כבר אחרי חצי החודש, חצי כ"ט תשצ"ג. אנחנו לא מתחשבים בזה. מברכים את ברכת הלבנה באותו לילה. אפשר לברך לאחר הליקוי לבנה. כשם שאנחנו לא מתחשבים בליקוי חמה, כי ליקוי חמה יכול להיות רק בתחילת החודש במולד הלבנה, ואם ראש חודש הוא יהיה-- היה אתמול או שיהיה מחר, אנחנו לא מתחשבים בזה, אלא ברור לנו שהחישובים שלנו מתחילים מאותו היום כפי שנקבע, ולמרות שהליקוי חמה היה אתמול או יהיה יום אחרי. אה,

41:55 דובר 2 לסיכום מה קורה אם בכל זאת עבר? אז יש עצה ויש מעשה רב לכך גם כן מהרבי בהזדמנות מסוימת שפשוט אפשר לקחת ולברך את הברכה מתוך הגמרא, ואז כאילו אתה לומד את דברי הגמרא ולא עשית ברכה לבטלה. אם אדם חושש מזה, אז יכול לברך את ברכת הלבנה בלי שם ומלכות. לא להגיד את ה, את שם השם כדי לא להיכנס לספק ברכות, כי בספק ברכות להקל. מי חייב לברך? כל יהודי מעם ישראל שרואה את הלבנה, גם אם הוא ראה את הלבנה ורוצה להמתין עם ברכת הלבנה כדי שיהיה ברוב עם והדרת מלך בקהל, למרות שהוא כבר התחייב בברכה ו-ו-ואם הוא דוחה את זה יש פה בעיה, בכל זאת מותר לאחר את המצווה כדי לברך אותה ברוב עם הדרת מלך. אנחנו ככה גם נוהגים בברית מילה שלמרות שיש כתוב "וישכם אברהם בבוקר" ולזריזים מקדימים למצוות וצריכים להתקדם ולקום בבוקר ולעשות את הברית מילה ביום השמיני, בכל זאת אנחנו מעדיפים שיהיה ברוב העם הדרת מלך את הברית מילה עם נוכחות של כל האנשים הרבים יכולים להיות אחרי צוהריים. בארץ בדרך כלל בארץ הקודש אנשים הולכים לעבוד מוקדם וממהרים בבוקר, הרי הרבה יותר רגועים בצוהריים או אחר הצוהריים, אז זה ההיתר שלנו לדחות את המצווה למרות שזריזים מקדימים, זה גובר על זה. הרוב עם הדרת מלך הרבה יותר גובר על זריזים מקדימים למצוות. אז כל יהודי צריך לברך ברכת הלבנה, גם אם ראית את הלבנה ביום ראשון שני ואתה ממתין ליום השביעי, זה בסדר. מה הדין של סומא? אחד שלא רואה. אז אחד-- אז בדרך כלל סומא על פי ההלכה יכול לברך יוצר אור ובורא חושך, כי הוא יכול בהחלט להודות

44:17 דובר 2 לקדוש ברוך הוא על זה שיש אנשים שרואים ויכולים לכוון לו את הדרך ו-ולמנוע ממנו להיתקל ולהיכשל בעץ ואבן. זאת אומרת שיש לו בהחלט הנאה. אבל פה הרואה לבנה בחידושה הכתוב בהלכה, כלומר חייב לראות מלכתחילה, ולכן סומא לא מברך. מה שכן, אם הוא המבוגר היחיד באזור והוא צריך להוציא ידי חובת הציבור למרות שהוא לא חייב, יכול להוציא ידי חובה אחרים, בגלל ש-א-א בברכה הזאת יכול להיות מצב של גם מי שלא חייב יכול להוציא ידי חובה אחרים. נשים לא מברכות ברכת הלבנה ואפילו בספרי ה-ה-הפוסקים כמו השל"ה הקדוש, הוא כותב שאפילו מתרחקות מזה נשים. נשים מתרחקות מברכת הלבנה. למה? אז יש בזה, אמרו על זה הרבה, הרבה טעמים ויש הסברים ולמה. אה, אחד מהסיבות זה בגלל שמיעוט הלבנה התחיל מהחטא של חווה אמנו, ולכן לא שייך שתברך אלא רק שיושלם הכוונה ב-ב-ב-ב-בשלמות הלבנה אז יכולות להצטרף לברכה. יש אומרים שבגלל שיוצאים החוצה וכל כבודה בת מלך פנימה, מקומה צריך להיות בפנימיות באופן של צנוע ובתוך בבית, אז לא יוצאים החוצה ב-ל-לשירה וריקודים ברחובה של עיר. יש שמסבירים שמכיוון שאת ברכת הלבנה צריכים לעשות בבגדים נקיים ושמחים ומאושרים ולא ב-- לא בחודש עז[?] שלפני שהאבלות שלנו, ומכיוון שנגזרה על חווה אחד מהדברים להיות עטופה כאבלה, אז לכן נשים נמנעות. בפועל, יש נשים שרוצות להצטרף לשמחת ה-ה-העניין, יכולות לעמוד בצד באופן צנוע ולשמוע את הברכה, אבל לא מברכות, נשים לא מברכות ברכת הלבנה. אדם שהוא אבל, רחמנא ליצלן, לא מאיתנו, אה, אז זה נורא תלוי. אם האבלות שלו תסתיים עוד לפני השבעה ימים של מולד הלבנה שמברכים ברכת הלבנה, אז אין בעיה, אחרי אבלות יכול לעשות את ברכת הלבנה. אם

47:02 דובר 2 זה לא יסתיים ויגיע הזמן מצב של ש-ש-שעדיין הוא באבלות, אז מה עושים במצב כזה? אז יש אומרים שהוא יישאר בבית ויוציא את הראש וייצא החוצה, כי א', הוא לא יוצא החוצה, הוא צריך לשבת בביתו ולכן הוא, אה, אה, לא יוצא לברכת הלבנה החוצה. יותר מזה, הוא גם לא מברך בנוכחות אנשים אחרים אלא רק ביחידות, כי הוא לא יכול להגיד שלום עליכם, עליכם שלום, כי אבל לא פותח בברכת שלום. לא, לא, לא נותנים לו שלום ולא מחזירים לו שלום, ולכן הוא לא יכול לברך את ברכת הלבנה ברוב עם אלא ביחידות, וכשהאבלות לא תסתיים עד סוף, אה, עד סוף ברכת הלבנה והוא עלול לפספס את הברכה של הלבנה, לכן הוא עושה את זה לבד, ביחידות בבית. קטן שיהיה בר מצווה כמה ימים אחרי ברכת הלבנה, במוצאי שבת שאחרי שבעה ימים ועדיין הבר מצווה, עדיין הוא יכול לברך, זה לא יהיה סוף זמנה, לא צריך להמתין. לא צריך להמתין עד שהוא יהיה שלוש עשרה ויום אחד כדי שהוא יהיה בחיוב, כי גם עכשיו הוא בחיוב. אם מצד חינוך, אם מצ-- כל המצד-- הוא חייב גם עכשיו לברך ברכת הלבנה. לכן אין שום טעם שימתין עד אה אחרי שהוא יהיה שלוש עשרה ויום אחד. הוא בהחלט מברך בזמן יחד עם כולם. זו ההזדמנות שלנו לדבר על איך מברכים. אז לפי דרשות, דרישת חז"ל, קודם כל ברכת הלבנה מברכים בעמידה, לא יושבים. כל הברכה היא בעמידה. ולא רק בעמידה, אלא מיישר את רגליו, מצמיד אותם אחד לשני, מיישר את הרגליים כמו בעמידה תפילת שמונה עשרה מתפילת העמידה הוא מיישר את רגליו, מסדר אותם באופן כזה שהוא מברך את הברכה בעמידה.

49:27 דובר 2 אחרי הכל אנחנו מקבילים פני מלך. אנחנו עושים את קבל-- הקבלת פני השכינה. צריך שיהיה פה רגליים ישרות. מסתכל על הלבנה, אבל לא מברך לכיוון הלבנה אלא פניו למזרח. ראינו את זה אצל הרבי מעשה רב שהוא תמיד מסדר את התפילה לכיוון מזרח ולא מתפלל לכיוון הלבנה, וזה כנראה הרחקה מעניין של חס וחלילה יחשבו שאנחנו עובדי כוכבים או מזלות. אנחנו לא עובדי כוכבים ומזלות, אנחנו יהודים מתפללים לקדוש ברוך הוא, מקבילים פני שכינה בשעת הברכה של הלבנה. אבל אה אז לא מתפלל ללבנה. יש כאלה שהחמירו יותר שאפילו שיזהר לא לכופף את רגליו בשעת הדילוגים כדי שלא יהיה נראה כמשתחווה אל הלבנה. אבל כל זה נחסך מאיתנו בזה שאנחנו מתפללים לכיוון מזרח, לא לכיוון הלבנה. שם את הלבנה בצד אחד והוא מתפלל לקדוש ברוך הוא בדרכו. כתוב שצריך להיות בגדים נאים, זה הקבלת פני שכינה וצריך להיות בגדים מסודרים לברכת הלבנה. במוצאי שבת זה הזמן הפתרון הכי טוב, כי בני אדם הם בדרך כלל עם בגדי שבת וזו ההזדמנות שלנו לברך את הלבנה בבגדים נאים. אמרנו שמשתדלים שיהיה ברוב העם ולכן מאחרים את המצווה. לכן עדיף לברך את ברכת הלבנה ברוב עם, הדרת מלך. כמה שיותר אנשים מתקרבים ומברכים ביחד. לכן בבתי הכנסת מיד בצאת התפילה עושים את זה ברוב העם. לא זה מברך פה וזה מברך שם וההוא ברח ר-- אלא ברוב עם הדרת מלך. אה את הברכה מברכים מתוך הסידור. יש פה הקפדה לברך מתוך הסידור במתינות, גם בגלל שזו תפילה שבאה אחת לחודש. תפילות של סגורות בפי שהוא אומר אותן יום יום, יכול להקל ולהתיר לאדם לברך אותן בעל פה. אבל תפילה שבאה אחת לחודש, על

51:49 דובר 2 אחת כמה וכמה תפילות שבאות פעם בשנה, אז ודאי שאסור לברך אותן בעל פה, גם אם אתה בקי בהן ויודע אותן, אתה חייב לברך את זה מתוך הסידור במתינות, בכבוד לברכה החשובה הזאת, ברכת הלבנה. עושים את זה מתוך שמחה כי עתידים להתחדש כמותה. עד כאן מבשרים לנו שעם ישראל, גם אם מתחילה ירידה יש עלייה אחרי זה. ירידה לצורך עלייה, ואנחנו מתחדש כמותה גם אם אנחנו נמצאים כרגע בגלות ואין לנו את בית המקדש במהרה ייבנה. אנחנו מקבלים בשורה טובה שעתידים להתחדש כמותה, לכן עושים את זה מתוך שמחה. הרבי ציין שכדאי לקשר את זה עם עניין של צדקה, למרות שזה נעשה בלילה ולכאורה משתדלים לא לתת צדקה בלילה, אלא צדקה נותנים ביום מכל הטעמים על פי קבלה. בכל מקרה, כדאי לקשר את העניין הזה לפחות עם צדקה, עם הבטחה, עם הכוונה שניתן צדקה בעזרת השם. אנחנו מתחילים את הברכה. קודם כל לפני הברכה כתוב בסידור של האדמו"ר הזקן הוא כותב סדר קידוש לבנה לא סדר חידוש הלבנה אלא קידוש לבנה. דרך אגב, כתבתי ספר הלכתי על העניין הזה ודווקא סדר קידוש לבנה קראתי לספר כמו שהאדמו"ר הזקן הקפיד לקרוא לזה סדר קידוש לבנה, כי משום מה מצאתי שסדר קידוש לבנה זה שבע מאות שבעים בגימטריה עם הכולל. אצל יהודים תמיד אות אחת זה לא, זה לא נזנח. אז אמנם זה שבע מאות שבעים ואחת, אבל זה עם הכולל. טוב. סדר קידוש לבנה מה הסדר? אז. אז קודם כל אנחנו פותחים עם שישה, ששת הפסוקים הראשונים של פרק קמ"ה בתהילים שמדברים על גרמי השמיים שמעלילים את הקדוש ברוך הוא. הללו את השם מן השמיים הללו במרומים הללו כל מלאכיו הללו

53:59 דובר 2 כל צבאיו שמש וירח כל כוכבי אור ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יעברו. נתן להם חוק והם לא זזים ימינה שמאלה. הם נוהגים מקפידים לשמור על מעמדם ועל ברכתם ועל תפילתם כל זמן משך ה... משך הזמן שהקדוש ברוך הוא יצר אותם בבריאה. עכשיו, אחרי שהבאנו בלבנה ראינו אותה, אנחנו עוברים לברכה והברכה קצת השתנתה כי בגמרא כתוב סיום הברכה הוספנו עוד כמה פרטים במשך ההיסטוריה של עם ישראל. היום נוסח הברכה הוא כזה ומדויק, רק שנבין את המילים. מה שאנחנו אומרים נדייק בהם. כן. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים. שחקים זה זה כינוי לגרמי השמיים. יש שתי דעות בהלכה, בגמרא. דעה אחת אומרת שזה שבעה רקיעים, ולכל רקיע יש שם, ואחד מהרקיעים זה שחקים ולא הרקיע שבו נמצאים הכוכבים, אלא שחקים. זה מלשון שוחק, שוחק מן לצדיקים. אבל הדעה השנייה של רבי יהודה היא שזה שמיים ושמי השמיים זה סך הכל שניים ושחקים. זה אחד מהדרגות שבהם גרמי השמיים נמצאים. ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם. ששים ושמחים לעשות רצון קונם. ולמרות שיש פה שחיקה של חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושתיים שנה מאז בריאת העולם, ערב ערב יום, יום עשרים וארבע שעות, הם כל הזמן עובדים ועושים את עבודתם. בכל זאת הם לא נשברים וממשיכים בעוצמה של ששים ושמחים לעשות רצון כונם. שש ושמח בעניין הזה של תפקידו לעשות את רצון הכונם. פועל אמת שפעולתו אמת. שיש שיטות שונות. יש כאלה אומרים שפועלי אמת שפעולתם אמת. יש כאלה שאומרים פועל אמת שפעולתם אמת. יש דעות שונות, אבל האדמו"ר הזקן ככה כותב לנו פועל

56:29 דובר 2 אמת שפעולתו אמת וזה הולך על הקדוש ברוך הוא, שהוא פועל אמת ופעולתו אמת. אגב אמת זה ספירת התפארת, זה ספירת המידת האמצע של כל תלמוד תורה בנוי על, על מידת התפארת. ואצל חסידים תמיד היו משתמשים כדי לציין את מיהו הרבי הרש"ב אז היו אומרים פועל אמת שפעולתו אמת, כי הוא הקים את הישיבה תומכי תמימים שפעולתו אמת תפארת לימוד התורה. אבל פועל אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו. ברוך אתה ה' מחדש חודשים זה עיקר הברכה. ברוך אתה ה' מחדש חודשים. לא יודע את הנוסח. לא, לא נמצא במצב שיכול לברך את כל הברכה. יכול רק להסתפק במילים האלה. ברוך אתה ה' מחדש חודשים. אתה הוא המחדש חודשים. בואו נמשיך להתקדם בברכה עצמה. ומייד אחרי זה יש דילוגים קופצים. מה זה הדילוגים האלה? הדילוגים האלה באמת יש להם עוצמה גדולה מאוד. יש להם משמעות גדולה, כי אדם צריך לעשות פעולות גשמיות כדי להתעורר ולהעריך ולהבין את המעלה של, של, של הפעולה שהוא עושה. שזה יהיה לזה תוקף בעשייה. מה יישא בפועל, מה שנקרא. על ידי זה שעושה משהו, פעולה, קפיצה, דילוג, פועל את העניין. אומרים את ארבעת העולמות ברוך עושך, ברוך יוצרך ברוך בוראך, ברוך קונך. יש שיטות שונות לשיטות. יש. יש סידורים שאומרים לפי הסדר של מלמעלה למטה מתחילים מהאצילות ברוך קונך ברוך בוראך ברוך יוצרך ברוך עושך. ויש כאלה שיש להם שיטה אחרת להגיד לפי יעקב שיעקב הוא הקטן באבות. אז יעקב זה י' יוצרך ע' עושך ק' קונך ובוראך משנים את הסדר. אבל אנחנו הולכים לפי מלמטה למעלה. מתחילים מהעשייה, יצירה,

58:53 דובר 2 בריאה ואצילות. כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה. וכאן אומרים פסוק של תיפול עליהם אימת הפחד. חצי פסוק, חצי פסוק אומרים אותו ישר והפוך. בדרך כלל בספרי הקבלה מצוין שכשאומרים דבר ישר והפוך כמו בקריאת שמע גד גדוד יגדנו, אז בדרך כלל כשהולכים ישר והפוך ישר זה הולך על סדר ההשתלשלות והפוך הולך בדיוק מלמעלה, מסדר ההשתלשלות. אז אנחנו מתחילים עם הסדר ועוברים לבלאגן. בלאגן העוצמתי שאנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא יביא. לכן אנחנו מתחילים לפי מלמטה למעלה ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך בוראך ברוך קונך עולה מלמטה למעלה. אבל תיפול עליהם אימתה ופחד, בגדל זרועך ידמו כאבן. עכשיו אנחנו הופכים את הסדר שיהיה באופן של מלמעלה מסדר ההשתלשלות. מייד אחרי זה אנחנו מזכירים פסוק שנקרא דוד מלך ישראל חי וקיים. דוד מלך ישראל חי וקיים. למרות שחנטו חנטו פיה וספדו ספדו נהיה ויש מצבה וקבר בהר ציון. בכל זאת דוד מלך ישראל חי וקיים באמת המשפט הזה מופיע בגמרא שהוא היה קוד היסטורי סודי כדי לגלות לציבור שקבעו את הראש חודש. אנחנו מזכירים את זה, אבל זה בעיקר שאנחנו מצפים למשיח בן דוד. דוד מלך ישראל חי וקיים כמו שאנחנו עתידים להתחדש כמותו, ככה שגם יהיה דוד מלך ישראל גואל ישראל באופן עצמתי חי וקיים. אחרי זה אנחנו אומרים תופעה מעניינת מאוד יחודית לעם ישראל. פונה אדם לחברו ואומר לו שלום עליכם. אבל יהודי חייב להיות איפכא מסתברא. אתה אמרת לי שלום עליכם, אני אגיד הפוך עליכם השלום. זאת אומרת הוא חייב להיות איזשהו הפוך, אמר איפכא מסתברא. אתה אמרת ככה, אני אגיד אחרת. אבל באמת הסיבה שאנחנו

1:00:59 דובר 2 אומרים שלום עליכם זה אחרי שאמרנו תיפול עליהם אימתה ופחד וידעו כל אויביך. אנחנו מציינים לא אתה, אתה חבר שלי שנמצא לידי בברכת ברכת הלבנה עליך שלום, שלום עליך, עליך. אנחנו מתכוונים רק שלום ושלום עליכם עליכם השלום. כשאומרים דבר שלוש פעמים הוא מקבל את התוקף ואת העוצמה. אחד אומר והשני משיב לו מיד אחרי זה שוב סימן טוב ומזל טוב לכל ישראל לנו לכל ישראל סימן טוב ומזל טוב. מזל זה עניין של משמיים, אבל סימן זה משהו שאנחנו מחפשים דבר כדי למצוא אותו. אנחנו מוצאים אותו לפי הסימנים שלו. אז הסימן הוא טוב שעם ישראל ימצא את הדבר המתאים, את הגאולה השלמה. מיד אחרי זה כמובן אנחנו מסמנים את העניין של ביאת המשיח שקול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות דומי דודים את סביב הפסוקים שאומרים אותם בשיר השירים, שהכל עניין. ומיד אחרי זה אנחנו אומרים את הפרק תהילים, שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים. אמרנו שהמשיח מקפץ על הגבעות ומדלג על ההרים, אז אשא עיניי אל ההרים. מאין יבוא עזרי. עזרי מעם השם וכולי וכולי מזכירים את הפרק האחרון בתהילים ק"נ הללויה הללו אל בקודשו. הללו ברכיו זו והסיבה היא בגלל שבפסוק הזה יש שנים עשר פעמים את המילה הללו כנגד שנים עשר חודשי השנה שיש לנו שאנחנו מחדשים את הלבנה. מיד אחרי זה נזכיר את הגמרא שאומרת תנא דבי רבי ישמעאל אילולא אלמלא לא זכו ישראל אלא רק למצווה הזאת של ברכת הלבנה. דיינו כך מספיק להגיד אותו פעם בחודש ושאומר אותו מאומד. אז כך מברכין אותו מאומד. ממשיכים בפסוקים מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה. אנחנו מתפללים שכבר יתמלא בגימטריה

1:03:01 דובר 2 לבנה. למרות שאנחנו יהודים מוזרים, כן, במקום שתתפלל עכשיו בשעת רצון שיהיה לך פרנסה ברכה ובריאות טובה, אנחנו לא מבקשים. מבקשים רק על פגימת הלבנה שתושלם, כי יהודי עם כל עוזב את כל הדאגות שלו, הוא לא. הוא בטוח שהכל יתמלא. אין לו שום בעיה והוא מדבר רק על פגימת הלבנה שתושלם. מתי תושלם? כמובן בגאולה העתידה, ולכן אנחנו מסיימים עם פני לבנה, עם יהושע, עם התפילה של עלינו לשבח עלינו לשבח. למה? כי זה ראשי תיבות של השם של יהושע, כפי שמסוף להתחלה, כפי שידוע שיהושע תיקן את התפילה הזאת עלינו לשבח לאדון הכל וכולי, ושנזכה לגאולה השלמה. ננער את שולי הטלית קטן בסיום עושים את זה פעמיים, גם בברכת גם בתשליך וגם בברכת הלבנה מנערים את שולי הטלית. למה? מצאתי בספרו של סבי ע"ה, הרב צבי פסח פרנק, שהיה הרב הראשי של ירושלים, שהוא אומר שלדעתו הסיבה שמנערים את הטלית זה בגלל שאנחנו מצפים לגאולה, ומכיוון שהיום לכי ומה עתיד עצמך אז לכן יש זמן, יום ויש זמן לילה. בלילה פחות רואים כי הלבנה אין לה כוח כל כך כמו החמה, ולכן מצוות הציצית דווקא ביום, וראיתם אותו בזמן שרואים. אבל העתיד לבוא שאור הלבנה יהא כאור החמה יאיר בלילה כמו ביום. ייתכן שעל פי ההלכה נצטרך להתכסות בטלית גם בלילה, ונוכל לברך להתעטף בטלית בלילה, ולכן אנחנו מנערים את שולי הטלית כדי להזכיר שאנחנו מצפים לגאולה השלמה והאמתית תיכף ומיד ממש. לסיום, באמת ראינו את העוצמה הגדולה של ברכת הלבנה. יש רווח נוסף, מס ערך מוסף לברכת הלבנה. יש בה סגולה סגולה להרבה מאוד דברים. למרות שאנחנו עובדים את השם לשמו, לא מברכים את הלבנה בגלל הסגולות. אנחנו

1:05:33 דובר 2 עובדים את הקדוש ברוך הוא בגלל שכך הקדוש ברוך הוא רוצה, ואנחנו מבצעים את הרצון העליון. אבל כשחז"ל טרחו להגיד לנו לחביבותא דמילתא, לחביבות המצווה שתחבב יותר את המצווה הזאת בעוצמתה, אמרו לנו שיש במצווה הזאת המון סגולות. אני לא מצפה להגיד את כולם, אבל נגיד כמה נקודות שבאמת מעניינות שיש בברכת הלבנה סגולה שאולי זה יתרום לעידוד המצווה לחפש להדר ולעשות את המצווה הזאת מהודרת בבגדים נאים, ברוב עם וב-ב-בשמחה, בהתעוררות, בהתלהבות, בקדושה. אז אחד מהדברים הנפלאים שיש סגולה כתוב בשולחן ערוך שדווקא מי שמברך את הלבנה ב-ב-בחודש זוכה להינצל ממוות. יש מפקפקים שאולי לא בדיוק להינצל ממוות, כי הרי יש אנשים שבירכו את הלבנה ובכל זאת נסתלקו באותו חודש. אז יש דעות בהלכה שמסייגים את זה להינצל ממיתה משונה. אבל באמת יש צדדים לומר שהרבה מאוד צדיקים שאנחנו מכירים נסתלקו דווקא בתחילת החודש, עוד לפני ז' אדר, עוד לפני הז' לחודש, עוד לפני השבעה ימים לפני ברכת הלבנה. אבל מיתה משונה זה כבר מספיק טוב. השולחן ערוך מספר שפעם תפסו שודדים יהודי חסיד ורצו להרוג אותו, והוא ביקש שלפחות הוא יבצע מצווה אחת לפני שהולכים להרוג אותו, וזה היה זמן של ברכת הלבנה. אז כך השולחן ערוך מספר שהוא התחיל לברך את ברכת הלבנה בעוצמה, וכשהוא הגיע לדילוגים ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך קונך. הקפיצות האלה העיפו אותו למרחקים והוא ניצול ממוות. אז גם אם ניצול ממיתה משונה זה גם כן מספיק ברכה גדולה. יותר מזה כתוב שכשאדם רוצה להצליח בעניין מסוים, שישתדל לעשות אותו אחרי ברכת הלבנה, כי הברכת הלבנה נותנת ברכה והצלחה לנסיעות טובות, לעסקים טובים, ברכה והצלחה. מי שמצפה, רבי נחמן מברסלב כותב שמי

1:08:08 דובר 2 שמצפה לשידוך טוב שיהדר בברכת הלבנה, כי ברכת הלבנה היא סגולה לשידוך, והפלא יועץ כותב גם כן ברוח הזאת ואומר שהוא מצא אפילו זה... רמז לעניין. למה? כי המשנה אומרת בתולה נישאת ליום הרביעי. אה, על פי ההלכה, ככה היו נוהגים כשהיה בתי דין מסודרים, אז חתונות היו, היום רוב האנשים רוצים להתחתן דווקא ביום שלישי, כי ביום שלישי טעם כי טוב, אבל בזמן המשנה השתדלו דווקא רווקים להתחתן ביום הרביעי. בתולה נישאת ליום הרביעי. בתולה נישאת ליום הרביעי זה ראשי תיבות לבנה. אז אומר הפלא יועץ, בחורים שרוצים להיארס ולהשתדך ולמצוא שידוך טוב, שיהדרו בקידוש הלבנה בבגדים נאים ומתוך שמחה וכולי. אה, יש מישהו שכתב שאם יש בעיות של פוריות אצל נשים אז כדאי לסדר את הווסת, כדאי לברך את הברכת הלבנה, והם רמזו על זה שתזכור ותכוון בראשי תיבות של המילים שלא ישנו, לא ישנו את תפקידם שזה ראשי תיבות אשתי. שלא ישנו את תפקיד-- שלא שינו את תפקידם, שלא ישנו את תפקידם זה ראשי תיבות אשתי, להרהר ולסדר את הווסת. מה שאנחנו יודעים מרבותינו נשיאינו, זה ככה מסופר שהיה חסיד שהיה סובל רבות מכאבי שיניים, והרבי הרש"ב אמר לו שיברך את ברכת הלבנה, ובזמן ברכת הלבנה שיעביר על השפתיים, כן? שלא, אה, כשאומרים תיפול עליהם אימתך ופחדך, בגדול זרועך ידמו כאבן, שיעביר על החניכיים וזה יסלק את הכאבי שיניים, ואפילו הריי"צ אמר את זה לכמה אנשים, והרבי אפילו ציין את זה באיגרות קודש למישהו שסבל משיניים, אמר בטח תהדר בעניין הזה של ברכת הלבנה. אה, בספרים כתוב שכדאי מאוד להביט, את-את לראות את פניך מתוך כסף. לא מתוך זהב, כסף. למה? כי זהב זה

1:10:34 דובר 2 אותיות שהן הולכות וחסרות. נתחיל מזי"ן שזה שבע, עובר לה"א שזה חמש, ומסיים בבית שזה שניים. לעומת זאת כסף הוא תמיד מתגדל, מתרבה. כ' זה עשרים, ס' זה כבר שישים, פ' זה שמונים. אז ככה כתוב שלהביט בפנים שלך מתוך כסף זה, אה, בזמן ברכת הלבנה זה סגולה גדולה. אה, הפלא יועץ כותב גם עניין שלא מוסבר מה טעמו, הוא אומר כדאי להביט בפניו של יהודי שקוראים לו יצחק, שהוא מביא שמחה וצחוק וברכה לעולם, ואין לזה שום הסבר אחר, אין לי הסבר. אבל העיקר העיקרי, העיקר העיקרי שמה שאנחנו מצפים זה שבהידור בקידוש הלבנה הוא סגולה לגאולה שלמה. לא רק בתחילת הזמן שזה מולד הלבנה שעתידים להתחדש כמותה, עד לסוף אמצע החודש קיימא סיהרא באשלמותא, וכך ההידור בברכת הלבנה יביא לנו את הגאולה האמיתית והשלמה תכף ומיד ממש על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח יחי אדוננו מורנו ורבנו ומלך המשיח לעולם ועד.