דיני החזרה בשבת - הרב שניאור זלמן פלדמן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום וברכה. אנחנו נלמד היום הלכות חזרה בשבת. אם ב-בשיעור הקודמים דיברנו על דיני השהייה, עכשיו נלמד את דיני החזרה. כמו שהזכרנו, דיני השהייה, הם מדברים על-על פעולות שנעשים לפני השבת, ביום שישי, שפה, למרות שאין-- בזמן הזה אין בכלל בעיות של בישול, עוד לא נכנסה השבת, אבל חכמים גזרו שמא כשיכנס שבת, יחטא בגחלים, ימהר את הבישול. דיני החזרה מדברים על פעולות שנעשים תוך כדי השבת. בן אדם הניח מאכלים לפני השבת כנדרש, או שהוא שם מאכל שהתבשל כמאכל בן דרוסאי, על אש גלויה, או שהוא שם על גבי אש גרופה וכתומה כנדרש, ועכשיו בשעת ב-ב-בתוך כדי השבת, הוא מוריד את המאכלים ורוצה להחזיר את המאכל חזרה על גבי הפלטה או על גבי האש. פה חכמים גם כן גזרו, למרות שמצד הדין אין פה בעיות של בישול וגם אין פה בעיה של שמא יחטא בגחלים, כי מדובר פה על מאכל שכבר מבושל. נוצרה פה בעיה של נראה כמבשל. זאת אומרת שברגע שבן אדם ייקח מאכל ויניח אותו על האש בצורה רגילה, זה ייראה שהוא מבשל בשבת למרות שבאמת הוא לא מבשל. אבל בן אדם, מבט מבחוץ זה י-זה ייראה בן אדם מניח פה אוכל על גבי אש בשבת. אותו... כמו כן, יש בעיה של מושיב לכתחילה. כדי שלא יהיה את העניין של נראה כמבשל, אנחנו צריכים ל-לעשות פעולות שלא יהיה ש-ש... להראות שמוכיחות ל-לאדם שהוא לא ס-- אנחנו לא שמים כרגע מאכל פעם ראשונה על גבי אש בשבת, אלא אנחנו רק ממשיכים את הפעולה הקודמת, זה נקרא חזרה. אנחנו מח-- בעצם מחזירים, א-א-אנחנו ממשיכים את-את-את הש-את השהייה הקודמת, את מה-- את המאכל שכבר בעצם מונח פה לפני

02:39 דובר 2 שבת, אנחנו רק לקחנו אותו לכמה רגעים ומחזירים אותו חזרה על גבי האש. כדי שבן אדם באמת יוכל להחזיר חזרה אוכל שהיה על גבי ה-האש, על הפלטה, להחזיר אותו חזרה, שימשיך להתחמם בשבת, צריך לעמוד בכמה תנאים ש-שולחן ערוך מונה. לפני שאנחנו נ-נ-נ-נ-נ-נמנה את פרטי הדינים של דיני-- של תנאי החזרה, יש להבהיר שכל הדברים שאנחנו רוצים להחזיר בשבת חיייבים לווד-- לוודא שאין איתם את ב-ב-בעיות של בישול בשבת. זאת אומרת, אנחנו צריכים לוודא שהמאכל כבר מבושל כל צורכו ו-ו-וכל פרטי הדינים שמובאים בסימן שי"ח, לפי כל ה-ה-החומרות שמוזכרים שמה, אם זה מאכל בישול, מאכל לח שהתקרר, שיש לזה דין של בישול אחר בישול ועוד כל מיני דינים של איס-איס-איסור בישול בשבת. כאן אנחנו מדברים על מאכל שאין איתו בעיה של בישול, ו-כל הבעיה היא רק שמצד גזירת החכמים שנראה כמבשל. כדי לפתור את בעיית נראה כמבשל, חכמים נ-נתנו לנו את דיני החזרה ותנאי לעמוד בתנאים של כדי שלא יהיה את החשש של נראה כמבשל. דבר ראשון צריך שהגר-- התנאי הראשון שם ה-ה-האש, הכירה איפה ששמים עליה את המאכל בחזרה בשבת זה תהיה כירה גרופה וכתומה. כמו שהזכרנו שתאורטית יכול להיות מאכל שהוא ב-- יהיה מונח על אש גלויה בהיתר. אם שמנו אותו בערב שבת, שהוא מבושל כבר כמאכל בן דרוסאי, אז מצד שהייה בערב שבת אין בעיה. אבל מצד דיני חזרה בשבת זה יהיה אסור להחזיר אותו לאש גלויה, כי פה יש את הבעיה של נראה כמבשל. רק אם הכירה תהיה גרופה וכתומה בצורה, בצורה כזאת אין דרך בישול בכך, וזה פותר את ה-- את הבעיה של נראה כמבשל. רק בצורה כזאת יהיה מותר להחזיר את

05:10 דובר 2 המאכל בשבת עצמה. דבר-- התנאי השני שנדרש זה שהסיר יהיה רותח, עדיין רותח. כדי ש כמו שהזכרנו שצריך שפעולת החזרה תיראה כהמשך לשהייה הראשונה ולא כפעולה חדשה, צריך שהסיר יהיה עדיין רותח. זאת אומרת לפחות שלא יתקרר לגמרי, שהוא עדיין נאכל למחמת חמימותו. זאת אומרת, אם זה מרק שהוא עדיין חמים או כל מאכל אחר שהוא עדיין חמים ולא התקרר לגמרי, רק אז יהיה מותר להחזיר לאש. אבל אם הורדתי מאכל, גם אם החזקתי אותו ביד כמו שנראה בהמשך, אבל עבר כבר הרבה זמן או שזה, או שזה מאכל שמתקרר מאוד מהר ועד שאני רוצה להחזיר אותו הוא כבר קר, יהיה אסור להחזיר אותו חזרה לאש או לפלטה בגלל שפה זה ייראה כמושיב לכתחילה. כאילו אני לוקח משהו שלא היה מקודם. זה לא, לא נראה כהמשך לפעולה קודמת, זה נראה כחימום חדש לגמרי. תנאי שלישי זה שהסיר יהיה עדיין בידו ולא יניחנו על גבי קרקע. שלא עצרנו. או שוב, כמו שהזכרנו, שצריך להראות שאנחנו בעצם ממשיכים את הפעולה הראשונית, שהאש, רק את ה-- ממשיכים את השהייה שהיא-- שהתחילה כבר לפני שבת ובשבת אנחנו רק ממשיכים אותה חזרה. לכן התנאי הזה צריך כי היא עדיין בידיו ולא יניחנו או לא יניח את זה על השיש ולא יניחן ולא על שולחן או כל דבר אחר. יש אומנם שהתירו שאם שם אותו על גבי משהו שהוא לא רגיל לשים עליו סירים כמו על כיסא או על שרפרף או כל דבר אחר אז זה לא מבטל את הפעולה הראשונית ויהיה אפשר להחזיר. אבל אדמו"ר הזקן לא הזכיר את ההיתר הזה ולכן אנחנו לא מניחים על שום דבר. רק צריך שיהיה בידו כל הזמן. אם

07:09 דובר 2 זה מר-- אם זה סיר כבד אפשר להשי-- להשים אותו על השיש או על השולחן או ולהחזיק אותו רק בצד אחד בצורה כזאת שבלי האחיזה שלי הסיר לא יחזיק מעמד, ואז בעצם אני לא מסיח את דעתי וזה עדיין כאילו בידי ואני בעצם ממשיך את הפעולה של של השהייה הראשונה. אדמו"ר הזקן מזכיר עוד חומרה שצריכים ש-שיהיה בדעתו להחזירה. זאת אומרת, משעת שאני הורדתי את הסיר, משעת או שאני ש-ש-בר-- בר-- בשעה שהרמתי את הסיר מהפלטה היה לי במחשבה להחזיר את זה חזרה ולא שאחרי שהורדתי, גם אם זה עדיין ביד שלי, פתאום מישהו אומר לי, "היי, אחד האורחים לא הגיע. בוא נשמור לו קצת מהחמין שישאר חם". אם זה נודע לי רק אחרי שהורדתי מהאש זה כבר לא היה בדעתו להחזירו ולא עומד בתנאי החזרה. דבר החמישי שמזכיר השולחן ערוך, אבל זה כמובן אדמו"ר הזקן, כמובן שכולם מסכימים עם התנאי הזה, שזה תנאי הכי בסיסי שהמאכל יהיה מבושל כל צורכו. כמו שהזכרנו שכל היתר של חזרה זה רק ברגע שאין פה בעיות של בישול בשבת. אם המאכל עוד לא מבושל כל צורכו, אסור לעשות להחזיר בשבת. אסור לקרב כל פעולה של קירוב הבישול. בטח אם אני מחזיר אותו לאש אחרי שהוא ירד מהאש, אסור יהיה להחזיר בשבת עצמה, כי זה ממש איסור של בישול בשבת. איסור חמור. וזה צריכים לדעת את ההלכה, את התנאי הזה. לפעמים אנחנו שמים סירים על גבי סירים. בערב ליל השבת אנחנו שמים מרק ועליו את הסיר, הפלטה ועליו את הקוגל וכל מיני דברים כאלה. אם אנחנו רוצים במהלך הסעודה לקחת חלק מהסירים ולשים אותם חזרה על הפלטה, דבר ראשון צריכים לבדוק שכל המאכלים שבסירים.

09:20 דובר 2 זאת אומרת נגיד החמין שעמדו על סיר המרק, הכל שם מבושל כל צורכו עד הסוף. לא רק עם מאכל בן דרוסאי. שלא נתבלבל, כי פה זה כבר לא עניין של חשש שמא יחטא או משהו דומה, אלא זה ברגע שהוא לא יתבשל כל צורכו. יש פה איסור, בעיה של איסור בישול בשבת. אז כל הזזה של סיר מצד אחד לשני או מג-מג-מג-מג-מגובה ל-- מסיר על גבי סיר להחזיר אותו חזרה לפלטה. כל הפעולות האלה לקרב אותו יותר למקור האש. רק כאשר המאכל מבושל כל צורכו. ההיטב שאנחנו אומרים ברגע שאנחנו עומדים בתנאי החזרה. אז אפשר להחזיר את הסיר לא רק לאיפה שהוא עמד, לכירה, לפלטה, לבלעך, איפה שהוא עמד אפשר להחזיר אותו לכל כירה אחרת, לכל פלטה אחרת. כמו כן, התנאי שדיברנו ל שצריך שיהיה בדעתו להחזירה זה רק כאשר הוריד אותו בכוונה מהסיר ולא באופן כזה שה-ה-האש נכבתה לבד או שמישהו הוריד את זה מהאש ללא ידיעת בעל הבית. שבמקרה כזה לא הייתה פה כוונה להסיר את שבעלא לא הייתה כוונה של בעל הבית, מי שאחראי על המאכל, להסיר אותו מהאש. במקרה כזה נוכל כן להחזיר אותו חזרה למאכל, ולכן דוגמאות מצויות. אם נכבה ה-הפלטה תוך כדי השבת או נגמר הגז תוך כדי השבת והסיר עדיין חם, יהיה אפשר לקחת את הסיר לפלטה של השכנים או לגז של השכנים. כמו שלמדנו גם אפשר להעביר מכירה אחת לשנייה וגם כן זה לא נחשב שזה הם הורידו את זה מהאש בלי כוונה להחזיר, כי אף אחד לא התכוון לכבות את האש. אותו דבר. דוגמה שיכולה מצויה שיכולה להיות. בן אדם רצה להוריד את סיר המרק בליל השבת בשביל סעודת ליל שבת,

11:55 דובר 2 ואחרי שהוא הוריד פתאום הוא מגלה שהוא הוריד בעצם את סיר החמין, שהם מיועדות רק למחר. אם מדובר על סיר חמין שכבר התבשל כל צורכו, שזה צריך לבדוק כמו שאמרנו, אז יהיה מותר להחזיר את זה חזרה. למרות לא לקח את הסיר על מנת להחזיר אותו, אבל מתברר שזה היה טעות ולכן אין זה נחשב שהוא ביטל את השהייה הראשונה, אלא בעצם הוא לא התכוון בכלל לקחת את סיר החמין, אלא לקחת סיר אחר ויוכל להחזיר את זה חזרה לפלטה או לבלעך. עוד דין מלמד אותנו האדמו"ר הזקן שאסור להעביר ממיחם למיחם. זאת אומרת, מעבר לכל התנאים שלמדנו שצריכים שיהיה כוונה להחזיר ושיהיה עודנו בידו וש-ש-שיהיה גרוף וקטום. כל הדברים שהזכרנו. אסור לפנות ממיחם למיחם. זאת אומרת גם אם בן אדם הוריד את הסיר בכוונה להחזיר חזרה את המאכל ועדיין הוא לא הניח אותו בשום מקום, אבל הוא רוצה להעביר את זה לסיר אחר. למשל, דוגמה הורידו את הסיר של החמין ורואים שיש עוד מישהו שעוד לא הגיע. רוצים לשמור לו, אה, צ'ולנט חם. אז מישהו מציע לקחת סיר קטן, לשים לו מנה ולהחזיר את זה חזרה לאש ואת הסיר הגדול להגיש לכל כל אלה שכבר נמצאים כאן. זה יהיה אסור, כי העברה לסיר חדש היא בעצם פעולה חדשה של כמו שהזכרנו כל הזמן צריך שהחזרה תהיה כהמשך לשהייה הראשונה ולא כדבר חדש. ולכן אם אנו רואים במשך השבת שה-צ'ולנט איבד נוזלים, אנחנו צריכים להוסיף לשם מים חיים, מים חמים. אי אפשר יהיה לקחת מים חמים מכוס, מ-מ-מהמים החמים מהמיחם, לקחת כוס ולשפוך מהכוס לסיר, כי פה זה כבר יהיה-- זה יהיה סיר שעבר מ-מאכל חם שעבר מ-מ-מיחם למיחם, מכלי

14:02 דובר 2 לכלי. שהזכרנו שזה כבר מבטל את הפעולה הראשונה. הפתרון היחיד שיהיה זה לקחת את הסיר החמין עצמו מהאש, להעמיד אותו תחת המיחם ולשפוך ישירות מהמיחם לסיר. אלא שכאן יש להיזהר שלא תהיה בעיה של בעיה בשר בשרי וחלבי. זאת אומרת אם הצ'ולנט הוא בשרי והמים החמים משמשים לכל דבר, גם כן לקפה חלבי. צריך להרחיק קצת את הסיר במרחק מה מהברז של המים החמים כדי ש-- באופן כזה שהאדים לא יהיו חמים כשהם מגיעים ונוגעים בפיה של הסיר, כדי שלא יהיה בעיות של בשרי בשר וחלב. כמו כן, אסור להעביר מים חמים ממיחם אחד לשני במיחמים של ימינו. כמו שהזכרנו מקודם, היות והמיחם, מיחם שלנו היום הוא לא ב-- אין לו דין של גרוף וכתום היות ויש לו כמה מצבי, אה, חום. אז מה ש, מה שהופך אותו לדין של אש גלויה. ומילא אם אני רואה שנגמר לי מים, נשאר לי רק קצת מים חמים במיחם אחד. אני רוצה להעביר את המים החמים האלה למיחם אחר. זה יהיה אסור כי אסור לעשות חזרה לדבר. התנאי הראשון של דיני החזרה זה שהמיחם, האש תהיה גרופה וכתומה ובמיחם של ימינו זה לא גרוף וכתום. ישנו חומרא מיוחדת שכות-- שמביא האדמו"ר הזקן, חומרה של הראשונים, שדיני החזרה צריכים לעשות אותם גם לא רק בתוך שבת כמו שלמדנו עד עכשיו, אלא גם בדקות שלפני השבת, שזה מאוד מצוי שאנחנו לוקחים את הסירים מהתנ-- מהמקרר או מהגז לפלטה. אם זה מצב כזה שהוא לא יכול להתחמם, אין מספיק זמן לפני שקיעת, לפני שקיעת החמה, לפני הש-- לפני שקיעה של יום שישי. אין מספיק זמן למאכל להתחמם מאז שהנחתי אותו על הפלטה, אז יש ל-ל-לשמור על

16:28 דובר 2 כל תנאי החזרה. זאת אומרת, כשאני לוקח את המאכל מהגז, מהסיר, מה-מהסיר, מכיריים לפלטה, לא להניח אותו בדרך באמצע ולהרים אותו בצורה כזאת שאני מתכנן דמ-מ-מ-מ-בכוונה ל-ל-לשים אותו מיד, במחשבה, לשים אותו מיד על הפלטה וכל תנאי החזרה. אומנם זה רק לכתחילה ובדיעבד אם לא עשה כך זה גם בסדר ויש לשים לב אבל-- יש לשים לב לכך שהרבה פעמים כשאנחנו עושים את ה-- בדקות של לפני השבת, אם זה ממש קרוב לשבת כדאי ונכון לשמור על תנאי החזרה. הטעם לחומרה זאת, אומר אדמו"ר, מביא אדמו"ר הזקן, שאם אנחנו נתיר בדקות של לפני שבת לשים על האש ללא תנאי חזרה, זה אפש-- יש חשש שמא גם בשבת עצמה בן אדם יחזיר ללא תנאי התנאים הנדרשים על כן החמירו כבר בדקות של לפני שבת. כמו שהזכרנו, כדי שיהיה אחד מתנאי החזרה זה חייב להיות שזה מאכל שכבר היה מונח על האש לפני השבת ולא בצורה כזאת מאכל ולא, ולא לשים מאכל שלא מונח-- שלא היה אף פעם על-על-על האש בשבת, שלא יהיה נראה כמושיב לכתחילה. על כן הרבה פעמים קורה כמו שהזכרנו, שאנשים שמים מאכלים בקומות על גבי הסיר, שמים את הקוגל, את הבורקס על גבי הסיר או סיר על גבי סיר ובפני השבת הם מכינים את סיר אחד למטה וסיר אחד למעלה, ותוך כדי השבת הם רוצים לקחת את הסיר התחתון ולהחזיר חזרה את הסיר העליון שהוא יונח על גבי הפלטה. אז פה יכול להיות בעיה של מושיב לכתחילה שלקחת את הסיר שעמד למעלה ופעם בעצם הוא לא עמד מתחילת השבת, הוא היה רק ב-ב-ב-- הוא לא היה מונח על גבי הפלטה עצמה ועכשיו באמצע השבת פעם ראשונה אנחנו רוצים

18:44 דובר 2 להשאיר אותו, להניח אותו על גבי הפלטה ב-ב-ב ישירות. וכדי לפתור את הבעיה הזאת הכי נכון הוא לפני שאני שם שתי קומות בערב שבת, אני דבר ראשון למשל, בן אדם רוצה לשים סיר חמין-- סיר מרק למטה ואת הסיר החמין מעליו, ואחר כך אחרי סעודת שבת של הלילה שהוא מוציא את הסיר עם מרק, לה-לה-להשאיר את הסיר החמין על הפלטה עצמה. לכן הפתרון במצב כזה, למשל, שבן אדם רוצה להס-- להס-- להניח את סיר המרק למטה ועליו את סיר החמין שישמש אותנו למחר בצהריים. וכשהוא ייקח את המרק שעמד למ-- שמע-- בסיר, הסיר התחתון שעמד למטה, הוא יוריד את החמין וישים אותו ישירות על הפלטה. הכי נכון הוא שלפני שהוא שם את החמין על גבי המרק, יניח את החמין לזמן מועט כמה שניות על הפלטה, ירים אותו, יבקש ממישהו אחר שיניח את המרק ואז יחזיר, ישים את זה בצורה של דיני תנאי החזרה את הסיר החמין על גבי סיר המרק, וככה כשרצה במשך השבת להחזיר חזרה את החמין ישירות על הפלטה זה לא יהיה זה פעם ראשונה של-של החמין על גבי הפלטה ישירות, אלא זה כבר יהיה רק חזרה של הפעולה שכבר נעשתה כבר לפני כן לפני כניסת השבת. אדמו"ר הזקן מביא בהלכה ש-שאדם שרואה שהמאכל שלו תוך כדי השבת הולך ומצטמק ונשרף, יכול לקחת סיר ריק, להפוך אותו ולהרחיק ולהניח את ה, את ה, את המאכל, את הסיר שמונח בו מאכל שהצטמק ונהרס, וכך להרחיק אותו מהאש בצורה כזאת שהוא לא יישרף. על הלכה זאת אנחנו למדים את-את-את הדין. איך אנחנו בעצם פותרים את הבעיה של מחזיק ומבשל? ברגע שאנחנו שמים את המאכל בצורה כזאת שאין דרך בישול בכך,

21:12 דובר 2 כמו כאן שאנחנו שמים את הסיר על גבי סיר הפוך, מרחיקים אותו מהאש שאין דרך בישול בכך, וכך אנחנו פותרים את הבעיה של מחזיק ומבשל ויהיה מותר להחזיר את ה... כל מאכל שאין איתו בעיה של בישול בשבת, גם ללא תנאי החזרה. למשל מאכל יבש שהתבשל ככל צורכו, שלמדנו איך חל בישול בשבת, שאין כאן בכזה מאכל, אין איסור בישול. יהיה אפשר לקחת אותו ולחמם אותו לכתחילה גם-גם אם הוא לא היה מונח על האש לפני השבת. על גבי, אמ, על-על-על גבי ה-ה-הכירה, ע-ע-על גבי הסיר הריק הזה, שבצורה כזאת שאין דרך בישול בכך. או אם מאכל לח אבל הוא עדיין חם והורידו אותו מהאש, רק מה הוא לא הספיק להתקרר, יוכל לק-לקח ולחמם אותו בצורה כזאת שאין דרך בישול בכך על כל... גם אם לא עמד, גם אם זה לא עמד בתנאי החזרה. לכן יהיה מותר לקחת כל מאכל שאין איתו בעיה של בישול ולהניח אותו על גבי רדיאטור או לקרב אותו ל-ל-לתנור או להניח אותו על גבי סיר אחר, כי כל הדברים האלה אין דרך בישול בכך. יש לשים לב על זה שלא כל גריפה וקטימה זה אוטומטי נחשב שאין דרך בישול בכך. לכן גם אם, גם אם ה-ה-האש גרופה וקטומה, עדיין היות ורגילים לבשל שם בכיריים, אמ, במשך כל הזמן, כל השבוע אנחנו מבשלים שם מאכלים, אז גם אם עשינו פעולה של גריפה וקטימה שזה עוזר לגבי דינים אחרים, אבל להשיב לכתחילה בשבת צריך שיהיה מצב כזה שאין דרך בישול בכך-בכך כלל. לגבי פלטה של שבת, יש כאלה שבאמת רצו לומר שהיות ולא מבשלים עליו אף פעם, אז ממילא יהיה מותר להניח שמה מאכלים ללא תנאי החזרה.

23:50 דובר 2 להלכה למעשה אנחנו נחמיר גם בפלטה של שבת, אבל אם בדיעבד הורידו כמו שהזכרנו מקודם כל מיני טעויות שיכלו שקרו, אז בפלטה של שבת נוכל להקל יותר. אותו דבר גם לגבי להניח לחם על הפלטה. לחמם חלה על הפלטה. יש, יש שכתבו שמותר לכתחילה, כי בישול לחם על גבי פלטה או על בלעך, אין דרך אף פעם לבשל ככה ולאפות ככה, אה, לחמים. אבל לכתחילה כדאי גם כן כשמחממים לחם לשים אותו לא ישירות על הפלטה, אלא לשים איזשהו מרחק או להניח אותו על גבי סיר או על המחמם, המחמם של השבת ורק כך לחמם אותו. יש להזכיר כאן שאחרי כל החומרות של, של האדמו"ר הזקן בדיני בישול בשבת, כמעט לא יהיה מצוי דברים שאפשר לחמם בשבת לגמרי, מה שנקרא בהגדרה בהלכה דבר יבש שיתבשל, שיתבשל כל צרכו. כי אנחנו מחמירים שכל דבר שיש בו קצת לחות כבר יש לזה דין לח. אבל אם בכל זאת יש מאכל שהוא יבש לגמרי, באופן שהוא לא תופח על מנת להתפיח, ואם אנחנו נוגעים בו אנחנו לא, לא, לא מרטיבים חפץ אחר, וזה יכול להיות חלה או כל דבר שהוא אין בו שומניות, אין בו רטיבות והוא יתבשל כל צרכו, אז נוכל להניח אותו בצורה כזאת, בתנאי שלא יהיה נראה כמבשל. לא לשים אותו ישירות על ה-- על האש, אלא בצורה כזאת של קצת מרחק מהאש, שלא יהיה נראה כמבשל ולא יהיה מושיב לכתחילה. דנו הפוסקים לגבי דין האם אפשר להניח אוכל תוך כדי השבת על פלטה שהיא מכובה כרגע ותדלק אחר כך על ידי שעון שבת, או אפילו להניח אותו בפני שבת בצורה שהמ-- בזמן שהפלטה מכובה ו-ותדלק אחר כך על

26:22 דובר 2 ידי שעון שבת. ורצו להתיר זאת על ידי דין ש-- לדמות את זה לדין של בית החורף המוזכר בשולחן ערוך, שהיו מדליקים תנורים על ידי גויים במשך השבת והיו מביאים את הסירים לפני שהגויים מדליקים ו-וככה האוכל היה מתחמם בתנור בית החורף. למעשה, אנחנו מחמירים לא לסמוך על היתר זה ו-לא, לא משתמשים בשום צורה של חימום תוך כדי השבת, גם אם המ-- גם אם המח-- הסירים והמאכלים היו מונחים על הפלטה לפני שבת, אבל הפלטה נדלקה על ידי שעון שבת במשך השבת. לא, לא מתירים באופן כזה, אלא רק בצורה כזאת שהפלטה עומדת דלוקה מלפני כניסת השבת עד הזמן שבו רוצים להשתמש עם המאכלים החמים.