להתרענן פרק 20: הרב שלום דובער לאבקאווסקי (כפר חב"ד)

00:00 דובר 1 שלום עליכם. ברוכים הבאים לעוד פרק פודקאסט להתרענן בו חסידים משתפים מהחיים ב-770 מהתקופות שהם היו אצל הרבי וכך הם מרעננים ומחיים את ההתקשרות שלנו לרבי. והפעם נשב עם החסיד שלום בר לבקובסקי מכפר חב"ד, ראש הכולל בכפר חב"ד לשלוחי הרבי בארץ הקודש שזכה והיה אצל הרבי בשנות החמישים ועוד קודם גדל בחממה החסידית בברינוא אצל זקני החסידים, וישתף אותנו הן מזיכרונות משפחתו והן הזיכרונות שלו מהחוויות בין החסידים ואיך שהגיעו אחר כך לרבי ובהמשך לימודיו ב-770 ובעיקר גם משליחותו לארץ הקודש, שזכה להיות צינור להעביר הוראות של הרבי ולהפעיל מבצעים של הרבי בירושלים הקודש ובהמשך בכפר חב"ד. הרב לבקובסקי גדוש בחוויות וסיפורים ובפרק הזה נעמוד על ה-- נעמוד ונשמע ממנו רק על חלקם ובעזרת השם עוד חזון למועד להשלים ולשמוע עוד ועוד. ערב טוב, הרב לבקובסקי.

01:01 דובר 2 ערב טוב.

01:02 דובר 1 נו, נתחיל בשאלה ששואלים את כולם, פון וואנעט שטאמט איר, מאיפה אתם מגיעים? אתם, בית אביכם.

01:11 דובר 2 נתחיל מההורים?

01:12 דובר 1 כן.

01:14 דובר 2 האבא שלי נולד, אה, זאת אומרת אבא שלו היה מנובה, היה מלמד בנובה, אבל הוא נולד בקרוכוב, זה ליד מוסקבה.

01:25 דובר 1 הסבא.

01:26 דובר 2 אבא שלי.

01:26 דובר 1 אה. והסבא איך קראו לו?

01:28 דובר 2 ישראל לבקובסקי.

01:29 דובר 1 ישראל.

01:31 דובר 2 ו-ו-והוא גדל כמובן בחב"ד ולמד בחרקוב בישיבה, היה בכיתה של ר' מנדל וינקל, קרוכוב. מי שם היה עוד בכיתה הזאת? כיתה של חסידים.

01:50 דובר 1 אתה אומר כמובן בחב"ד, כי מאיזה, מאיזה דור הם נמצאים בחב"ד?

01:55 דובר 2 אבא שלו היה חב"דניק.

01:57 דובר 1 לפני זה אתם גם יודעים?

01:59 דובר 2 יש עכשיו וזה צריכים עוד לברר. מצאו שבראש הכולל של, של בזמן אדמו"ר הזקן היה שם גם כן לבקובסקי. מצאו עכשיו משהו כזה. יש כזה שרוצים להגיד שזה גם השתתפו עם משפחת אדמו"ר הזקן, אבל זה לא. זה, זה דבר חדש שצץ עכשיו.

02:22 דובר 1 על כל פנים, הוא היה ממש, הוא למד בחר-בחרקוב, באיזה שנים האבא?

02:27 דובר 2 שנים אני לא.

02:28 דובר 1 לא, זאת אומרת חיתים חיתים[?]. הוא לא היה בליובאוויטש.

02:31 דובר 2 הוא לא היה בתחיתים[?] עם ליובאוויטש שלא היה. היה צעיר מאוד. אחיו נסע לרב הרש"ב ופחד לקחת אותו כי הוא היה ילד קטן ואז היו מורידים ילדים מהרכבת והיו חוטפים אותם. אז הוא לא זכה להיות אצל הרש"ב, אבל אצל הרבי הקודם כן. ו והיה לו אחר כך, נכנס טוב בחור כבר במחתרת. היה לו מחתרת, הן במוסקבה בבית הכנסת והן גם כן ביקטרינוסלב אה אצל רב לויק[?]. ואחי ישראל בטופשין[?] בחופשים, חופש ב', חופש ג'. הוא הלך פעם פורים יחד עם דוד רסקין. רב דוד רסקין קרא את המגילה אצל הרבנית חנה. ואה, את דוד, דוד רסקין היא הכירה. אז היא שאלה, "מי אתה?" אז אחי אמר, "אני ישראל לבקובסקי". אז היא אמרה שאצלם היה לבקובסקי מאוד יהודי, מאוד עדין, והבעל שלה, רב לויק[?], עזר לו וכולי. ואחי היה כל כך בהתרגשות אז הוא אמר, "מן הסתם, זה ממשפחת לבקובסקי, זה מאותה המשפחה". כשהוא יצא הוא תפס את עצמו שזה היה אבא שלי.

03:59 דובר 1 זאת אומרת הרבנית חנה אמרה על אביכם, על רב נחום.

04:02 דובר 2 כן, כן. ואבא שלי היה הולך לשמוע אצלו אבדר כל מוצאי שבת והיה אומר יחד איתו ויתן לך בתוך הסידור.

04:12 דובר 1 ביקטרינוסלב אצלם.

04:13 דובר 2 כן. ולא היה נותן לו עד שישתה מ-מים חמים.

04:18 דובר 1 כוס תה.

04:19 דובר 2 כוס תה, כוס קפה. לא יודע מה שהיה שמה אז. והוא היה נע ונד, היה ב-ב אם זה ב..., אם זה בעוד עיירות בויטבסק וב-ובעוד איזה עיירות בשמה ב-ביקטרינוסלב.

04:38 דובר 1 באוקראינה.

04:38 דובר 2 אוקראינה והיה גם ברוסיה. עכשיו, כשהתחיל ה-ההתפתחות לעזוב את רוסיה והיה רפל[?], לא ידעו מה הדעת של הריי"צ.

04:53 דובר 1 אתם מתכוונים אחרי המלחמה, תום שיזוף[?].

04:55 דובר 2 כן, כן. התחילו, מצאו דרך שיכולים לצאת. מישהו פולני יכול לצאת, לעזוב את הגבול. אז היה שמה כמובן גם שוחד ועשו דרכונים פולניים ושיהיה אפשרות לעזוב את רוסיה. עכשיו מה דעת של הרבי? הריי"צ, לא ידעו. זה היה רפל[?]. זה לא ניתן לדבר עכשיו בדיוק מה היה שמה סביב כל הסיפור הזה, אבל אבא שלי היה "שב ואל תעשה". הוא שאל את הריי"צ, אבל התשובה הוא לא קיבל. עכשיו מצאו כתב יד שהריי"צ כן אמר לו לצאת, אבל אז לא. אז ר' מנדל אמר לו, "תעשה כמוני, תשלח את האישה והילדים ואחר כך נצא ביחד". אבל אבא שלי היה מה, מאוד, אה, איך אומרים? אה, הוא היה מאוד, אה, איש הלכה, איש-

06:01 דובר 1 רק-

06:02 דובר 2 איש הלכה. ר' מנדל סיפר לי שכנראה בחרקוב, בישיבה, בלילות הארוכות שב-ב-ב-בחורף, אז, אז היה ש-- אחרי האוכל היה שלוש קבוצות. הייתה קבוצה שמתפלפלים בהלכה, אומר זה היה אבא שלך ביניהם, והיה בעל היסקלה[?] והיה של דבת[?], חסידי שדבורוביטשנר[?]. אמר, "אני הייתי בין הדבת[?]". ר' מנדל. הדבת[?] של ר' מנדל גם כן צריכים ללמוד.

06:30 דובר 1 אז רק שנייה, באמצע הזכרת בעצם אישה והילדים. זאת אומרת, אביכם התחתן מתי?

06:34 דובר 2 אבא שלי התחתן בתשס"א אני חושב.

06:38 דובר 1 איפה?

06:38 דובר 2 או תש"ס. ב-בגרוזיה, ב-בקוטאיסי.

06:43 דובר 1 עם מי? עם מי המשפחה?

06:45 דובר 2 עם משפחת לבקבקר[?]. הריי"צ אמר שבלבקבקר[?] יש בנות טובות ואפשר להתחתן איתן. אז אבא שלי התחתן עם אחת מהבנות ו-ונולדו ברוסיה, נולדו לה שני בנים. הגדול, אחי שלי, ישראל, נולד במוסקבה וזלמן נולד בטשקנט, כי הם ברחו גם לטשקנט וכו'. ו-

07:15 דובר 1 אז הוא נמצא עם אישה ושתי-שתי בנים והוא לא יודע מה לעשות. הוא רוצה לצאת מרוסיה.

07:19 דובר 2 לא, אז הוא חשב שב ואל תעשה. ואמא שלי, שעכשיו באמת חושבת על היציאה שלה, אז היא הביא, היא עשתה חשבון שיותר גרוע מרוסיה לא יכול להיות. ואבא שלי על הכוונת כי הוא היה, היה מפיץ יידישקייט.

07:40 דובר 1 מתעסקים ביידישקייט.

07:41 דובר 2 כן. אז היא החליטה שכן צריכים לצאת והיא ידעה שאבא שלי לא ייתן לו לבד לצאת, כאישה עם שני ילדים. סיפורים הגונה, מה זה. אז, אז היא אמרה לו, "אם אתה לא בא אני נוסעת לבד, עם מה?" אז כמובן הוא הצטרף. עכשיו לא היה להם ניירת, אז אמרו להם עסקנים שמה שאם הם ייקחו טרמפ, את הרב סוניה[?] הגדול, הרב סוניה[?] רביניצקי יביא אותו לתחנת הרכבת וגם הוא ייקח את התיק עם כל הדרכונים המזויפים ויביא את זה לתחנת רכבת, אז כבר ימצאו לו, הוא והוא ואשתו ושני הילדים, אה, מקום ב-ב-בניירת להם בפספורטים לצאת. אז כמובן שהלכו לקחת את הרב סולאיך[?] רביניצקי והרב סולאיך[?] רביניצקי נכנס ב-ב-- איך אומרים? ב-- והתחיל לצעוק שהדרכון שלו פג. אז אימא שלי אמרה לו, "אבל זה לא-- דרכון שלך פג לא פג, זה כבר לא דרכון, אתה..." אבל הוא בשלו. אז ראו שיכולים להפסיד את הרכבת, אז המשיכו. עכשיו, היה, אה, איך אומרים? המשטרה עשתה מחסום והיא בדקה רכב רכב. ואבא שלי צייר את הרבי, אבל הוא אמר לאימא שלי, "העלית אותי על האש", כי זה אם תופסים זה אכס דאוסיי[?]. ובאמת הוא צייר את הדמות של הרבי היד, הרבי, והרכב שלהם אמרו לא בדקו.

09:31 דובר 4 עבור.

09:31 דובר 2 עבור. זה היה הנס הראשון. הם הגיעו שמה, זה סתם דרך אגב, ש-איך שאבא שלי היה מאוד איש הלכה. רצו לרשום אותו ליד איזה אישה, אז הרי אישה לא רצו להירשם ושאמא שלי גרה ליד גבר עד שמצאו. עכשיו, כולם קרעו את הכתובות, כי בכתובה היה כתוב שהתחתנו ברוסיה. ולמעשה, כאילו בצד הפספורטים פולנים, הפחד היה כזה חזק, אז קרעו את הכתובות. כוח נפש. אבל אבא שלי היה מאוד איש הלכה, ירא שמיים ו-

10:08 דובר 4 פוסק.

10:08 דובר 2 פוסק. אז הוא, למרות שהוא היה פרדן[?], אבל הכתובה הוא הרביה אותה מכל הכיוונים והוא היה היחיד שיצא עם הכתובה האורגינלית שלו. יש לנו את זה. וכולם אחרי שעברו את הגבול התיישבו ל-

10:22 דובר 4 לכתוב כתובות.

10:22 דובר 2 לכתוב כתובות חדשות, כן. זה דרך אגב. עכשיו, משמה נסעו ללבוב, מלבוב הם הגיעו לפולניה ומפולניה הם הגיעו לאוסטריה והם היו שנה באוסטריה ומאוסטריה כמובן דרך הג'וינט, הזרק[?], הגיעו לצרפת, פריז.

10:45 דובר 4 זאת אומרת, הם לא היו מאיפשהו בפוקינג, הם היו באוסטריה.

10:48 דובר 2 לא, הם היו באוסטריה. היה קבוצה שמה הרי. שלום חיים היה באוסט-- גם בזה נקרא, זה נקרא שמה אליין[?], באוסטריה?

10:57 דובר 4 איך?

10:57 דובר 2 אלין[?], אלין[?]. קיצר, היה קבוצה קטנה, קבוצה גדולה עם רבי ליצמן היה ב-

11:03 דובר 4 פוקינג.

11:04 דובר 2 בפוקינג. וכך הם הגיעו באמת שלום חיים היה משפיע לפני רבי סימון ברונו[?]. יש חדר שהיה אפילו עד בזמני קראו לו שלום חיים סימון.

11:16 דובר 4 רגע, אז-

11:17 דובר 2 עכשיו-

11:18 דובר 4 הם היו נוסעים באוסטריה, ואז הם נמצאים באוסטריה כמה, באיזה תקופת זמן.

11:21 דובר 2 שנה.

11:21 דובר 4 שנה.

11:22 דובר 2 שנה וילד, נו.

11:23 דובר 4 לא, אני אומר שנה של-- לא, קודם נגיד-

11:25 דובר 2 שנה, פחות או יותר שנה, שניים היה. אחר כך הגיעו לברינואה ואבא ש-

11:30 דובר 4 וראה מהרבע הקודם.

11:32 דובר 2 כן, זה היה ככה, ככה היה. כל הפליטים באו והקימו ישיבה. זה היה בשביל זה היה משגיח. שלום חיים היה משפיע.

11:38 דובר 4 שנייה, שלא לקדם מדי. שנייה. כל הקבוצה של אוסטריה עברה ביחד לברינואה, שחלק משמנה גם נסעו לארץ או ל-לארצות הברית.

11:46 דובר 2 חלק נסעו לארץ, ארצות הברית.

11:48 דובר 4 טוב, אז באוסט-- הקבוצה מאוסטריה עצמה כל אחד קיבל הוראה אחרת.

11:51 דובר 2 כן, כן, כן.

11:51 דובר 4 ואביכם ורב שלום חיים ועוד קיבלו הוראה לנסוע ל-

11:54 דובר 2 רב שלום טרבניק היה שמה.

11:56 דובר 4 לנסוע לברינואה.

11:58 דובר 2 הישיבה, כן. אחר כך אבל השאיפה של אבא שלי היה לנסוע לרבי. אז לא-- אז עשו ניירת, הג'וינט עשה להם ניירת, הג'וינט, והיה להם כבר גרין קארד וכרטיסים לנסוע. אז אם אני לא טועה זה היה כבר ב-ב-תזוב טזיין[?] אולי יותר מאוחר. אני צריך לבדוק את התאריכים אני לא... והיה להם כבר כרטיס והם ביקשו ברכה מהרבי בשביל הטיסה.

12:27 דובר 4 מצרפת לארצות הברית.

12:28 דובר 2 לרבי, כן. אז הרבי ענה, הרבי שלנו, ענה, "הברכה היא להישאר בצרפת ויהיה לו נחת בגשם ורוח מהילדים" והוא מקווה שהמילים האלו מספיק בשבילם. כמובן שאבא שלי לא זז, לא זז, לא זז.

12:47 דובר 4 זה שוב אני רוצה לחזור שנייה, שנייה אחורה. הם הגיעו לברינואה ואז התחילו להקים את הקולוניה, את המקום הקטן הזה שנקרא ברינואה.

12:57 דובר 2 כן.

12:58 דובר 4 שמי היו, איזה משפחות היו שם בברינואה?

13:00 דובר 2 אז היה, אמרתי לך, היה הרב שלמה חיים, אבא שלי, היה שמה הרב נחום טרבניק, מי שם היה עוד? לא יודע, לא היה לך.

13:09 דובר 4 ואחרי זה התחילו להגיע ר' ניסן.

13:11 דובר 2 רגע, רגע, אחרי שנה אני חושב. זה מה עם הרמוס[?] ור' ניסן הגיע ור' ניסן לא התחשק לו כל כך לנסוע לארץ. וחייכל חנין, כך שמעתי. אני לדברים כאלה אני לא זוכר כי הייתי ילד, תינוק. ו-והיה כל מיני דברים והיות גם כי ר' ניסן היה רוב מניין ורוב בניין היה שר' ניסן כענן[?] וכולי. אז נפל ההיה שרב שלמה חיים נסע לארץ ור' ניסן נשאר בצרפת. וכך אבא שלי נשאר בצרפת. כמובן שהג'וינט היו מאוד פרוגס[?].

13:52 דובר 4 כי הג'וינט רצו שכולם יסעו.

13:53 דובר 2 לא, הם סידרו. הג'וינט היה עוזר להסתדר, ליהודים להסתדר בארצות הברית.

13:58 דובר 4 אה, אז הם רצו שאבא שלך ינסע לארצות הברית כי היו מקום-

14:01 דובר 2 כן, הם כבר סידרו כרטיסים, היה כבר כרטיסים.

14:03 דובר 4 הרבי אומר לי, "הישאר בצרפת".

14:05 דובר 2 עשו גרין קארד, הכל. אז מצא, מישהו אמר לי שמצא, יש מכתב שהרבי כותב ליונגר דצקי[?] שהוא מקווה שבקשר ללבקובסקי הוא ישיב את ההסדרים בקשר למשפחת לבקובסקי בג'וינט.

14:23 דובר 4 שהג'וינט לא-

14:24 דובר 2 כי כנראה היו ברוגז על הסיפור הזה. אולי זה הלך על זה.

14:30 דובר 4 מתי אתם נולדתם?

14:33 דובר 2 אני נולדתי בתש"ג.

14:34 דובר 4 תש"ג.

14:34 דובר 2 כן.

14:36 דובר 4 מה, בין, בין אביך המתמנה למה בישיבה, מה היה התפקיד שלו?

14:41 דובר 2 אבא שלי היה מה שאתה רוצה, היה משגיח, מרביד שיר, דואג לבחורים. זה ופעמים רצה שיעשה זה, שיעשה זה. הוא היה כל-בו כמו שאומרים.

14:54 דובר 4 כל-בו רוחני.

14:55 דובר 2 כן. סיפר לי ושני סיפורים יפים על ההשפעה שלו, על המסירות שלו לתכלית מימים שהיה פה יהודי בכפר חב"ד שקראו לו רובין קמינצקי. רובלה קראו לו. אז שלום בר נויטיג[?] אמר לי שרובלה היה-

15:14 דובר 4 של בר גולדו[?].

15:15 דובר 2 כן, הוא היה, אז הוא אמר, "אחרי המוסר של אבא שלך, אז שבוע זה פעל עליו". אפילו-

15:24 דובר 4 זאת אומרת הוא ידע לפעול כנגד רוחו של כל אחד, גם אלה שהטמפרמנטים.

15:28 דובר 2 אם הוא לא הצליח היה מתחיל לבכות.

15:31 דובר 4 אבא.

15:32 דובר 2 כן. וסיפר לי, קורף ממיאמי הוא היה אב ג-

15:38 דובר 4 אב רובי.

15:39 דובר 2 הרב רובי קורף[?] סיפר לי, פעם פגשתי אותו במקווה מסב מסב אותי, אז הוא אמר לי, "אבא שלך נתן לי פעם מוסר ואמר לי, 'אתה צריך ללמוד. אם אתה לא תלמד, מה יצא לך? יצא, תצא כמוני.'" כן, זה-

15:56 דובר 4 מוסר חסיד.

15:56 דובר 2 זה מושג של יהודי חסיד, כן.

15:59 דובר 4 אתה, אתה זוכר את הזיכרון הראשון מברינואה?

16:03 דובר 2 אתה אומר את זכרונות ילדות. גדלנו-

16:07 דובר 4 כן.

16:07 דובר 2 זה היה ככה. אנחנו גרנו בתוך הישיבה. הישיבה הייתה טירה, ארמון כזה, ארמון קטנצ'יק, והמשפחות גרו עד תשכ"ט גרו בתוך הישיבה. תאר לעצמך היה נוחיות, היה שני נוחיות.

16:26 דובר 4 שתי חדרי שירותים.

16:28 דובר 2 והיה בחורים והיה משפחות והיה נשים. למשל הסלון. אני זוכר את הסלון איפה שלנו בקומה שנייה היה שתי מיטות גם. זה היה שתי מיטות של ההורים ושם היו נותנים שיעור. אה אבא שלי נתן שיעור בתוך הסלון והמטבח היה בפרוזדור. בפרוזדור היה המטבח, כל אחד כל משפחה היה לו את המטבח, המטבחון, התנור, הכיריים, לא תנור, כיריים שמבשלים וארון למטה. אם זה ארון זה עוד אני זוכר. ור' ניסן היה גם כן חדר והיה לנו חדר שנולדו עוד ילדים נתנו עוד חדר וגרו בדחק לא נורמלי עד שהגויים בתשכ"ט בנו בתוך חצר הישיבה בנו ארבע דירות. אה למעלה היה אנחנו ור' ניסן ולמטה היה ראשי הישיבה גולדברג וקלמנסון היה המלמד של החיידר של הילדים. זה היה הצוות של הישיבה.

17:40 דובר 4 ושם היה רווחה.

17:42 דובר 2 בטח זה היה החדר. הדירה שלנו הייתה הכי גדולה, היה שמה, זה היה סלון ומהסלון יצא אה אה ארבע חדרים קטנים ומטבחון קטנה קטן ומרפסת. אז אנחנו קיבלנו את הדירה הכי גדולה. ר' ניסן ממולנו היה לו שני חדרים ולמד את גולדברג. מתחתינו היה גם כן שני חדרים.

18:11 דובר 4 לפי גודל המשפחה.

18:12 דובר 2 כן, קלמנסון גם כן שניים או שלושה. זה זה הזיכרון. ואחר כך, אחרי כמה שנים אפילו עשו כזה מחיצה, מחיצה, עשו כזה גדר מעצים קצת. בכל זאת, המשפחות גדלו והיה בחורים.

18:27 דובר 4 שיהיה קצת יותר פרטיות.

18:28 דובר 2 פרטיות.

18:29 דובר 4 מה ככה זיכרונות, זיכרונות חסידיים. איך היה נראה ימים נוראים אנחנו לפני ימים נוראים. איך היה אצלך?

18:36 דובר 2 ימים נוראים. ראש השנה היה שמה מאוד רציני. ראש השנה אז א' היו עשו את המשמרות לילה של תהלים וגם היו עומדים זה יום הדין היו עומדים. אני זוכר שבאתי, שבאתי תשע"ח אז ראש השנה תש"ל אז נהגתי לעמוד. אז באמת בתפילה האחרונה כבר קיבלתי סחרחורת מהדחיפות. היה ראש השנה מאוד רציני ו...

19:18 דובר 4 היה ככה אחוה, אחוה משפחתית אה קרובה ביניהם, בין החסידים שם.

19:24 דובר 2 כן, זה היה יותר אה ר' ניסן היה יותר משדר יותר אה איך איך להגיד ירא יותר. שלום דובער שמעתי היה יותר חסד. ר' ניסן היה יותר גבורה, אבל אה היה איך אומרים למשל אה דוגמא אתה מדבר על ערבות. למשל היה גם דחק. אז לפני סוכות היו קונים הארבע משפחות האלה היו קונים שלושה לולבים בשותפות עם שלושה אתרוגים. והכי מהודר הלולב והאתרוג הכי מהודר. אבא שלי בוחר את הלולב. אז זה היה למבוגרים. כמובן שבלסתד[?] היו מברכים ר' ניסן היה מברך אחר כך, אחר כך ראשי והכהן אבא שלי, אבא שלי מתבטל ועוד לולב היה בשביל הנשים וילדים ועוד לולב היה בשביל המנענעים בתפילה שיהיה עוד לולב. אבל זה היה שנים, שנים היה ככה שלושה לולבים ושלושה אתרוגים. אתה מתאר לעצמך עד כמה זה היה.

20:35 דובר 5 הדחיקות והמצד שני איך חיו ביחד.

20:38 דובר 2 כן, היו ביחד. זה היה מסתכלים, היו קמים מוקדם והיו רואים איך זה מברך זה מברך.

20:50 דובר 5 ומתי בסוף אביכם כן נסע לרבי?

20:53 דובר 2 אבא שלי נסע, היה קבוצה שנסעו תש"י. אבל אבא שלי נסע תש"ע חודש אלול פעם ראשונה שנסע לרבי. ובאמת סוכות אני לא הייתי, אבל סיפר שהוא יצא מהמקווה. הרבי הלך למקווה. אבא שלי כבר לא היה יכול לישון בלילה עד שיברך את הד' מינים של הרבי כמובן. היה פעם ראשונה תש"ע חודש אלול.

21:20 דובר 5 נכנס ליחידות? זה משהו.

21:22 דובר 2 ליחידות לא, לא היו מספרים. זה היה כמו חסידים הראשינים שלא סיפרו שום דבר.

21:28 דובר 5 מאוד מעניין. גם שאלתי פעם את אבא שלי אם סבא סיפר על יחידות כלום.

21:32 דובר 2 כלום, כלום.

21:33 דובר 5 אבל לא, אני שואל אולי יש דברים על אבא שלו, כי אנחנו יודעים שבדרך כלל כל מי שדיבר על אבא אז הרבי ככה התעניין פרטים. אתם לא שמעתם כלום.

21:41 דובר 2 לא.

21:44 דובר 5 מתי לכם היה הקשר הראשון? איך היה הסדר לפני בר מצווה כתבו לרבי?

21:49 דובר 2 בטח.

21:49 דובר 5 מתי?

21:51 דובר 2 לפני בר מצווה.

21:52 דובר 5 זה היה פעם ראשונה.

21:53 דובר 2 כן, כתבנו לרבי וגם הרבי היה בגיל עשרים הרבי היה, היה חותם על הברכה של גיל עשרים. כאילו כל יוצא צבא מגיל עשרים אז הרבי היה חותם על ה.

22:06 דובר 5 כאילו אם אחד כתב גיל שבע עשרה זה היה מכתב בלי חתימה ובגיל עשרים היה עם חתימה.

22:10 דובר 2 בר מצווה היה חתימה בזמני ובגיל עשרים היה גם חתימה. כאילו יוצא צבא. לא זוכר מתי זה הפסיק. לא יודע אם יש, אם אצלי זה היה אז אני לא זוכר.

22:22 דובר 5 הקולופונים. אז מתי לפני בר מצווה מי הדריך אותכם לנסוע לרבי כאילו?

22:27 דובר 2 אבא. ולפני שנסענו באמת ר' ניסן התוודע שצריכים לדעת שנוסעים לרבי להתכונן וכו'.

22:34 דובר 5 מתי נסעתם פעם ראשונה?

22:36 דובר 2 אני נסעתי באל חבתס[?].

22:38 דובר 5 שזה.

22:38 דובר 2 זה היה חתונה של זלמן אחי. אז נסענו כל המשפחה, נסענו לחתונה ונשארנו כל תשרי.

22:49 דובר 5 זאת אומרת הייתם כבר בן שש עשרה.

22:51 דובר 2 כן.

22:51 דובר 5 בעצם כבר למדתם ברינואה בישיבה.

22:53 דובר 2 כן. אחר כך אני אספר לך סיפור יפה. היה תקופה שהרבי ביקש שכל בחור יביא פתק מהמשפיע. בלי זה אי אפשר להיכנס ליחידות. אתה זוכר כזה דבר?

23:05 דובר 5 בשנים בהמשך.

23:06 דובר 2 כן.

23:07 דובר 5 בל"ד, באמצע ל"ד.

23:08 דובר 2 אני אספר סיפור. אני לא יודע אם סיפרתי את זה.

23:13 דובר 5 פה בפודקאסט מספרים כל דבר, גם אם סיפרת.

23:15 דובר 2 אז ר' ניסן היה נותן פתק. אצל ר' ניסן שמירת הזמן היה מאוד חשוב. זה אצלו מאוד חשוב. ו-ור' ניסן היה מאוד מצומצם, אז הוא היה כותב את המכתב על הבחור והיה חותך את הדף, לא מקפל, חוסך את הנייר והיה שם מעטפה. אז מי שבמטוס, אם היית שם את זה על ה על החלון, היה יכולים.

23:46 דובר 5 משתקף.

23:47 דובר 2 משתקף. אני כמובן לא העזתי להסתכל מה הוא כתב ו-והם מביאים את זה לרבי והרבי אחרי זה היה נותן את הפדיון והרבי.

24:00 דובר 5 מה פתאום שמביאים לרבי ביחידות? הם מגישים את זה, לא מכניסים למשרד.

24:03 דובר 2 ליחידות היה נותנים. עכשיו בפנינו היה בחור שרבי ניסן לא, לא נתן לו פתק בגלל שהוא שומר את הזמן למרות שהואשהוא טען שיש לו סיבות וכולי, והוא לא רצה איך אומרים לבקש אז הוא לא לקח, לא לקח. לא היה לו פתק. והוא נכנס ליחידות בלי בלי פתק. אז הרבי שאל אותו איפה הפתק של המשפיע? אז הוא לא ענה. לא יודע אם הוא לא יכול לענות או שלא רצה לענות. אולי שניהם ביחד. אז הרבי אמר לו, הרבי בירך אותו וכולי. ואחרי ככה הרבי אמר לו שתצא מפה ותסע חזרה. את הספר ברינג עם הכיתה שלך ותדבר על שמירת הסדורים. אז הוא לא סיפר את זה לאף אחד. רק לי הוא סיפר. אני היחיד שידעתי באמת על הספר ברינגן ודיבר על שומר את הזמן בלי להגיד שזה קשור למשפיע. לא היה לו נעים. זה סיפור מעניין. וככה הרגישו אותו מולו שאתה תתבטל ואתה תגיד תדבר על שמירת הזמן. היה אחד. היה אחד שקיבל פתק והיה שמה כתוב לא כל כך על שומר הסדר אז והוא כתב עליו על הכישרונות שלו. אז ההוא לקח קצת משקה פעם. אז היה לו טענות שלא ביקשו ממנו. מהרבי לא ביקש לדעת אם יש לו ראש טוב או אין לו ראש טוב. יש יש, יש הערה אז הוא העיר לרב ניסן זה היה אז חוצפה. העז להעיר לרב ניסן זה לא היה דבר שרגילים. רגיל. כן. לא יודע אם כן. נו, אז הגעתם באלול חתונתכם מתי? בהתחלה. החתונה של אחי היה אההה בתחילת אלול. איך היה? זה היה מאוד התרגשות. אחי הרב שלום נכנס לסמיט[?]. הוא לא הבין. שהיה ב קליפורניה. כן, היה

26:12 דובר 2 מאוס כמו שאומרים. הוא לא הבין זה סמיט[?] חשב שזה שזה אחר כך הוא לא הבין. אוכלים את. היה לנו דוד יענקל יצקובסקי שהיה לו חנות. רא-ראינו שבחורים יוצאים עם גלידה, אז הוא לא הבין איך הבן אדם של הרבי אוכלים גלידה. בפרינוואל[?] לא ראו גלידה. גלידה זה לא היה זה. מרוז'נה[?] יש הסיפור עם האויפרוף של, של איציק גורביץ. אתה יודע סיפור? אני לא יודע כלום. תספר. איציק גורביץ. האויפרוף שלו שהיה לפני החתונה זה היה בסמיט[?]. ואז שבת לא היה פארברענגען. אז הפארברענגען של האויפרוף היה אצל הדוד שלו של ר' פפנר. של ר' פפנר היה חתן של רבי ניסן, של רבי ניסן, אז רבי ניסן התווה עצמו ורבי ניסן התלבש על זליג כצמן. זליג כצמן. אם אתה הכרת אותו הוא היה יהודי מאוד חסידי. הוא היה. אז רבי ניסן התלבש עליו ואמר לזליג אתה היית, אתה היית שייך לחסידות, היית שייך לבית דין. פון דאנען דארף מען צריכים להתפלל, צריכים להתפלל עם בבית ה'. והיה שמה מאיר רבקין אבוש'עלע ומאיר רבקין לקח קצת לחיים ומאיר רבקין צעק לרב ניסן אני הייתי נוכח שמה. רבי ניסן מה אתם רוצים ממנו? לא שייך לזה גבר יונג. כמו השפה שהכחישו. רבקין כביכול אומר זליג כצמן. כן. צועק לרב ניסן ורב ניסן לא שם לב. הוא צועק, צועק, צועק, צועק, הוא מפריע לו עד שמאיר רבי ניסן ירוויח ירוויח בר זליג כצמן ארעסט מרוז'נה הוא אוכל גלידה והוא נוסע בטנקים להניח תפילין בבני עטרות. אז הרב ניסן נהיה אדום כמו סלק וקפץ מהכיסא ואמר מרוז'נה עם העץ והסער, עם מה מרוז'נה בפירוש שלי מבצוי עם טנק מבצוי עם דף מפורט. זה

28:12 דובר 2 צה"ל. את כל הציוד הם צריכים. גלידה בוודאי לא, למבצעים זה- בפירוש לא, לא- בפירוש לא ומבצעים בוודאי צריכים לנסוע לאמריקה. מתי ראש השנה לתפילה. כן, היו דחיקות נוראיות. כל התפילה היינו בדוחק. ו-ו-מזל שלי היה שהייתי קצת גבוה, הייתי מתרומם לנשום פשוט, היה כזה... וסתם, איך אומרים, שזלמן וולשנסקר, אבשלום, והוא הכניס לי את ה- מרפק. מרפק לפה והייתי צריך להוציא אותו. והזעתי והייתי מתרומם. וממש לפני התקיעות היה שישה חבר'ה ש-שהתעלפו והוציאו אותם. אז היה לי יותר, נרווח לי. היה אחד ביניהם. הציאו אותם, פשוט התעלפו. היה דחיקות, אה, תנור. מה היה התקיעות? מה אתה זוכר? תראה, הרצינות והמבט של הרבי. ראיתם את ה... שאומרים שהרבי הוזיז[?] שופרות. הצלחתם לראות? לא ידענו שהרבי אומר ייסקר[?]. היה ביום שני, אבל ראינו שהרבי היה בוכה ושהרבי היה- זורק את הטלית על הפנים. את הטלית על כל ה-, כל הבימה. זה. ואז הייתי גם, אז היה ג' דסליחה שהרבי בכה כל המאמר. תפסתי עם חופטס[?] לחום אוליבי. לא, לא היה- אין לו חופטס[?]- אני הייתי מפה בין. זה היה פארברענגען לחום אוליבי, שמיים וארץ. אבל הוא בכה כל ה-, כל המאמר. כן. ואחר כך חזרנו לישיבה, כמובן. רגע, רגע, שנייה, תישאר לי לפני זה. סעודה תריף עמלה למעלה? לא, לא. בגלל שהוא הגיע משפחה. שנאידל[?] לא הזמין או לא יודע, לא יודע. אפילו לא הלך לבקר את הרבנית חנה. זה לא היה כמו היום. הרבנית חנה כבר לא יכולה ללכת. חפדלד[?], אבא שלי היה חפדלד[?]. אבא שלי הוא חפדלד[?]. הוא לא הלך. זהו, גם חפדלד[?] הוא לא הלך אפילו שהוא הכיר אותנו. כן, אבל זה לא היה כמו יותר מאוחר. אני

32:16 דובר 2 לא שאלתי על חב"ד. הוא בכלל לא עליתם נעשה משהו. לא, לא. ופארברענגען של סוכות בסוכה אתה זוכר? בסוכה שהיה אז שהרבי דיבר על שני בסוכה ושני סוכה. נו. אוי, יש לי סיפור מאוד יפה מזה. זה רצית לספר. שמעת את זה פעם? לא. אני לא שמעתי. בסוכה, בסוכה אז הרבי התוועד בסוכה ואני הייתי בצד איפה שהזאל. פה הזאל בצד של של החלונות. הרבי התוועד בסוכה היא עמדה איפה שהסוכה מטה והסוכה גדולה. והיה פלטפורמות. אז אני הייתי בפלטפורמה פה בצד הזה נו. זאת אומרת קרוב עם הגב לצד של הזאל. אני עמדתי ככה, כן. עם הגב לצד של הזאל. אני מסביר למי שלא רואה. כן. בדרך אגב הייתה שם בעלי הקרסיק והיא נכנסה בזאל גם לשמוע. בזאל. כן. היא הגיעה בגלל שהיא גם היא הייתה בחתונה בפשטות. כן, כן, כן. אז היא נפלה אז התחלקו קרוב. לא, היא התעלפה מתי זה? בלאמד"ד[?]. בלאמד"ד[?], כן, הייתי גם שם. בלאמד"ד[?] היא החליקה. נכון, נכון. אבל למה היא הגיעה לחתונה? כן, כן, אני אומר לך, היא הייתה ב, היא הייתה ב, ב, ב- בעצם הבת שלה חיתנה. מה? הבת שלה חיתנה את- כן, הבת שלה חיתנה את הבת. את הבת עם ה- עם הרבי מלעלוב. כן. אז היא נשארה גם לתשרי כבר. כן, כן. והיא נשארה והקשיבה לפארברענגען. כן, כן, כן. אני ראיתי. ואז אתם עומדים שם. אנחנו עומדים שם והרבי דיבר. אז הפארברענגען היה על שני בסוכה ושני סוכה. אז הרבי התבטא היות שהם מדברים כל כך על שני בסוכה אז אולי הקהל נרדם. אז שיגידו ניגון שמח לעורר את הקהל. הרבי אמר "וווּ איז מיין קרוב שניאור זלמן בוטמן,

34:11 דובר 2 שניאור זלמן לוינסון" אז זה "זינגט אַ פריילעכן ניגון". זאת אומרת הרבי שואל איפה הקרוב שלי שניאור זלמן בוטמן. שניאור זלמן לוינסון. מי שיודע היה לו שני פספורטים. זאת אומרת אותו שניאור זלמן בוטמן נקרא שניאור זלמן לוינסון בפספורט שאיתו הוא יצא. לא? היה לו עוד פספורט. שניאור זלמן לוינסון וכשהתחיל- הרבי אמר שיגיד ניגון: "וווּ איז מיין קרוב", איפה הקרוב שלי שניאור זלמן בוטמן, שניאור זלמן לוינסון, "זינגט אַ פריילעכן ניגון", עורר את הקהל. הרבי אמר אל אשתו, יושב. שיהיה בשכבתי באורו שנעשה חושך. והרבי אמר, התפנה לרבי יאיר קאהן ואמר לו, "נו, אתה החתן, אז תגיד תתחיל אתה". רבי יאיר החתן של רבי שניאור זלמן בוטמן. ורבי יאיר התחיל, אם אני לא טועה זה היה ניגון של הקופס של אבא של הרבי והרבי התחיל לעשות עם הידיים. שתי ידיים הקדושים. והפלטפורמה מרחה, איפה שאני עמדתי מרחה. הצד, הקרש שהיה שם. והיא תקעה ואמרו לרדת כי היה שמה אלחודים[?]. מתחת הקרש. חבר אלחודים[?] אמרו לרדת וזה התעקם וזה עלה על השולחן של הרבי. אז אני, אני ראיתי שכביכול יש מספיק עוזרים שמה ל--, אז אני עליתי למעלה ועמדתי ממש מול הפנים של הרבי. אני אסביר. הקרש פשוט נעמד בשיפוע והתעקם. חלק הגבוה נעמד על השולחן של הרבי ולמטה היו חברות של ניקודים. כן. ואתה הרגשת שאתה צריך לפנות את המקום אז נעמדת על השולחן של הרבי. אז אני לא על השולחן, אני עליתי. על החלק של העץ. אני עליתי למעלה כי היה מספיק חבר'ה שטיפלו. באמת הכי לחוץ היה רמרלו[?]. כן. הוא היה הכי שהרבי אז אמר שחצי שנה הוא סבל וזה היה על הכתפיים שלי ובאמת בגלל זה הרבי

36:06 דובר 2 אז- הפסיק את ה, זה נשבר לו הרגל. כן. כן. היה אדם, היו לו עצמות מאוד חזקות, לכן הוא- לקח זמן שביתה אבל אך, אבל לכן זה היה מזל שהחלים, שלא נשבר ולא נתמייח. ו-ו-ויכולתי להתקרב עוד יותר אבל לא, לא, לא יכולתי. לא העזת. הפנים של הרבי ראיתי, זה פעם ראשונה שאני ממש מול הפנים של הרבי עם, עם כזה אור. בסוף הפארברענגען שהרבי ישב אז הוא חילק בקבוק משקה, אז הרבי חילק. דבר ראשון הוא נתן לרב זלמן, אה, רב אברהם זלצמן. הוא היה ראש כולל בנחלה. הרבי הסתובב ונתן לו בקבוק משקה ואחר כך הרבי לקח עוד בקבוק משקה מאחוריו. שניהם היו מאחוריו. היה מאחוריו, היה גולדשמידט מנחלה, הג'ינג'י הזה, איך קראו לו? מוישה גולדשמידט. מוישה גולדשמידט. אז הרבי- הם יצאו אז מרוסיה. כן, והרבי רצה לתת לו בקבוק. אז אברמל, אברמל זלצמן חשב שהוא רוצה לעזור לרבי אז הוא חטף הבקבוק מהיד של הרבי לתת- למוישה גולדשמידט. מוישה, "נו, נו", התחילו לצעוק. הוא לא, הוא לא ידע את הסדר. הוא היה פעם ראשונה שהיה אצל הרבי. לא ידע שהרבי נותן ביד עצמו, לא דרך מישהו. כן, והוא ראה שהרבי מתאמץ. אני אסביר שוב, כי לא רואים, אתה ממש מסתובב. הרבי התאמץ כמעט סיבוב של חצי סיבוב כדי להגיע לרב מוישה גולדשמידט ולתת לו בידיים. בשבילו היה כבר, אה, שהרבי, שהרבי, אה, אה- כן, הסתובב. לזלצמן הרבי הסתובב קצת ואז הרבי הסתובב עוד יותר כדי לתת לרב מוישה גולדשמידט. אז התחילו לצעוק, "נו, נו!" הציבור. כן. הציבור התחיל לצעוק. גם הוא צעק, "מה, מה, מה אתה חוטף?" אז הוא רצה להחזיר. תוך שנייה אני, אני, במור האז

37:57 דובר 2 נייס[?], תוך שנייה הרבי תפס לו את היד. זה היה לשני יד, יד שמאל שלו. הוא, הוא לקח את הבקבוק, החזיק את זה והרבי תפס לו את היד של-- הרבי, הרבי אמר משקל שקלי. כאילו לקחת, כמו שכתוב כמו משקל שקלי. משקל שקלי. לקחת. ועם היד שלו הוא נתן לגולדשמידט. עם היד שלו נת- זאת אומרת, הרבי החזיק את היד של, של, של זלצמן ועם היד של זלצמן- נתן את הבקבוק. כן, כי כתוב בכתובת שמי אביו אבי משקל שקלי, קדושה נותנת ולא לוקחת חזרה. הרבי רצה- הוא רצה להחזיר את הבקבוק. אבל הרבי בדיוק משום מה לא. משקל שקלי. תוך שנייה אני משקל שקלי והרבי תפס את היד והרי אני, אני הייתי. דרך אגב, אני סיפרתי את זה ליוסי הכט, לרב הכט. אז הוא אומר, "טוב שאמרת לי" כי הוא הפסיק, את השיחה הזאת של השנה הזו צריכים באמת להסתכל ו- השיחות הם בחלק חמישים. כן, צריכים להסתכל. שיחות מיוחדת על ה- והוא לא ידע גם כן לוינשול בשה[?] אני אמרתי. אבל זה שיחות ב-, ב-, לא בליקות, יותר מדבר בענוך. צריכים להסתכל, אני לא הסתכלתי. זה אחד מהמזכרות שיהיה. וואו. הרבי התייחס לשעת מעשה לנשירה אבל- הרבי הסתכל כמה דקות אחר כך הרבי- טוב, הוא הסתכל תוך כדי שטיפלו שם בפצועים. קצת, אבל אחר כך הרבי המשיך עם ה- שירה. אבל אני אומר לך פנים האירו, אני לא העזתי, יכולתי ממש להיות יותר קרוב כמו זה כי זה התעקם וזה היה ככה. זאת אומרת, במרחק הקטן שאנחנו יושבים הוא יכל- אבל לא על קו השולחן. זה עלה ככה. עלה קצת. כן, אני מסביר מה שאתה מראה בידיים. כן.

39:41 דובר 2 אבל חזר הרבה משקל שקלי ו- תוך שנייה הרבי אמר משקל שקלי ולקח את היד שלו- של זלצמן ונתן למוישה גולדשמידט. כן, זה מעניין. זה רצית לקפוץ ישר נוסע לישיבה. זה- מה? כמעט קפצת שינוסע לישיבה בלי לספר את הסיפור הזה. אחרי זה שמחת תורה. שמחת תורה- תשתדל לספר משהו, שאתה, את הלב, את הלב. איך זה לראות הקופס[?]? אנחנו יהודים רוצים להתעורר. שמחת תורה זה היה שמחת תורה. אני עמדתי מול ארון קודש, אבל פחדתי שהיה שם שולחן שאני לא... יקבל בך מכה בבטן. שלא, שלא יהיה לי חתך. כן. אז ר' זלמן זרחי היה עומד, אני מאחוריו, הוא היה מגד. אבא איפה עמד? או נתנו לו יותר מרומם? לא זוכר, לא זוכר. אבל לא, לא היה שם איזשהו יחס מיוחד ליהודים שהגיעו. היו עוד חבר'ה מצרפת שהגיעו אז קודם. אז לא, לא, זה לא היה הבעיה, אבל אנחנו בלטנו בשטח, בלטנו כמו משפחה. ו... מה אני זוכר עוד דברים משמה? הו, ר' זלמן בוטמן. הוא אחרי עשר שנים שהוא לא יכול להיכנס לאמריקה. אז הוא נסע. טוב שאל חפתיס[?] הוא הגיע אחרי עשר שנים וכל לילה היה מגיע לשבע עשרה למעלה עם ה- מזוודות. לא, הוא היה, היה נכה. אה, עם קביים. עם קביים והיה מספר סיפורים. חבל שלא רשמתי, אבל אחרי זה הוא אמר אה! חבל, כי פעם לא אקבל כבוד ופספסתי את זה. הוא אמר היה לי הזדמנות חד פעמית לקבל כבוד מלכים ופספסתי. והוא אמר למה הוא לא הלך? כי פשוט הוא פחד שיהיה משהו כי זה היה דחיפות מאוד חזקה. הוא, והוא היה עם קביים, אז הוא פחד פשוט ל-להגיע. לא שהוא הלך לישון.

41:39 דובר 2 פשוט פחד. כשהרבי אמר לו להישאר הוא לא הגיע כי הוא פחד עם הקביים. הוא לא הגיע ליחידות כי הוא פחד ש- בגלל הדוחק זה יהיה סכנה. אמרו לו שזה סכנה סופית אם הוא יהיה שמה. תאר לעצמך אם הוא היה ליד ה- נכנס ל- ליד, לא זה. ליד הפגיעה שם, כן. כי הזקנים ישבו. אז הוא אמר אוי הוא היה אדם חכם. אז הוא אמר יכולתי פעם, אם רק גדולה מלך ופספסתי את זה. אבל הוא אמר אני לא באתי בגלל שפחדתי על ה, על ה, בגלל הרגל. בגלל הרגליים. הרגל. אחרי זה נכנסתם ליחידות, מתי? משפחה. אחרי החג כל אחד נכנס לבד. אה, לא נכנסתם כל המשפחה ביחד? כל ה... ברכה. בחורים לא היה, היה צ'יק צ'ק. אז מה? רבי ניסים הדריך אותך מה לכתוב לפני היחידות? לא, לא, לא. דרך אגב, אני לא זוכר אם זה היחידות הראשונה או השנייה. אני בתאריכים. היה יהודי בפריז סיידה, זה היה חברה של כרטיסים. אז הוא אמר לי אני אתן לך מחיר טוב, אבל בתנאי שתבקש ברכה. כי היה לו גניבה ופרצו לו בכספת וכולי. תבקש ברכה מהרבי. אז אמרתי בסדר. אז כתבתי לו פתק. ברכה בשמו. ברכה לסייד. אז הרבי שואל אותי איך שם אמא שלו. לא יכולתי לענות. לא יכולתי לענות. אז הרבי שאל אותי עוד פעם איך קוראים לאמא שלו ואני לא יכול אפילו להגיד שאני לא יודע. לא יכולתי. השפתיים לא נפתחו כי כזה הרס הפחד. אז אני לא זוכר אם היה פעמיים או שלוש פעמים. אז הרבי אמר לי "נו, כשתצא מפה תברר בצרפת שם האמא ותכתוב ותכניס את זה במזכרות". זה היה סיפור מאוד

43:34 דובר 2 מעניין. אצל הרבי היה חשוב שיכתבו לו את השם. שם אמא. כן. כן. ואז איך ניסה הרבי מה שהוא אמר על זה שאתם נוסעים חזרה לברינואה ללמוד. הוא נתן ברכה. ואז חזרתם ללמוד בישיבה של מקדלל[?]. כן. אחר כך- מי, מי היה חוץ מרבי ניסים ורבי יוסף גולדברג? מי ניהל אז בישיבת מקדלל[?]? שיבקדלה[?], רבי ניסים היה משפיע על כל הכיתות, ובכלל בברינואה לא היה חדר תלמודי. זה היה מלמד שלמד עם כמה ילדים. סך הכל זה לא היה הרבה בחורים. זאת אומרת, זה לא היה עדיין שנים שבאו ללמוד מחוץ מ- לא, לא היה ש... לא באו מ- כי למדו ביידיש ואף אחד לא ידע שם ש-ש-שפה צרפתית. לא, אני לא מדבר מצרפת. אני אומר מקראון הייטס עוד לא באו, זה לא היה. לא, לא. זה שנים אחר כך. כן, הרבה שנים אחר כך. ו... אז, אז רבי ניסים היה ממונה על כל חסידות, גם השיעורים וגם ההשגחה. ורבי, אה, הבן שלו, שומבר דמנוב[?], היה נותן שיעורים, זה נקרא כבר, אה, גמרא רש"י תש"ז, או תש"ו. ופוזנר היה כבר אחרי זה היה עולים ל... זה לא היה אפילו, ל-לא היה מושג כיתה א', כיתה ב', כיתה ג', שיעור א', שיעור ב'- פוזנר זה רבי לוין. רבי לוי פוזנר נתן, נתן- לכיתה הגבוהה. אחרי זה עלינו לפוזנר, זה היה שנתיים והוא, הוא נתן דחף להכין לבד גמרא ול... ואחר כך אחרי זה עלינו לגולדברג לז"ל. גולדברג היה נותן גם- הרייסב[?] גולדברג. זה היה הצוות. נו, חורף ל-למד הייתם כל השנה, חייל מש"ל, מה-מה שמעתם כשהייתם בצרפת על יו"ד אדר הגדול? למשל על זה. או יו"ד אדר הגדול, יו"ד אדר הגדול זה

45:40 דובר 2 היינו כל הזמן בטלפונים ואז היה השידור הראשון שהיה בארץ ועלינו שם על יהודי שעבד בדואר והוא נתן לנו כמה דקות לשמוע את הקול של הרבי. זאת אומרת, התקשרו מצרפת, התקשרתם לארץ לשמוע? היה אצלנו לוי גולדשטיין. כן. אז הוא, הוא הגיע ללמוד בצרפת והוא, אמ, צלצל לפרייטר[?] פה ושם והוא קיבל איזה עשר דקות ששמענו את קול הרבי. עשר דקות שמעתם מ- שידור חי. שידור חי. אז היו ריקודים, פרייד, שזה היה אז מה זה לשמוע את קול הרבי זה, זה... הרייסב[?] ילינסקי אמר "נו, משיח קומט םסטצט[?]". הרייסב[?] אמר. הרייסב[?] זה עוד מסכת. אולי תרחיב קצת על המסכת שנקראת הרייסב[?]. הרייסב[?]- גם על רבי שונך[?] תוכל לספר קצת. רבי שונך[?], רבי איסר[?], הרייסב[?] היה שני- רק להסביר רבי שונך[?] זה האבא, רב הרייסב[?] זה הבן. כן. רבי שונך[?] היה יהודי, מקודם היה גר בפריז, בשכונת חב"ד שמה ב-ב-בהוטל מודרן זה נקרא. הג'וינט, הג'וינט שכרו הוטל ושם היה כל משפחת, רוב, או כולם, כל משפחת החב"דניקים היו בתוך המלון. זאת אומרת חוץ ממי שגר בברינואה היה בפריז עצמו גם חסידים. בטח. מי, איזה משפחות למשל? היה שמואל דוד בלינוב[?] והיה חיים ליפא לוין והיה רב חיים שקנדר[?] והיה ליברוב והיה זימוב והיה םסט[?], מי עוד היה, היה נויטיק. כמה משפחות היו שמה. היה איזה סביבות העשר משפחות. אז הג'וינט שכר להם בית מלון והג'וינט, אה, הג'וינט מימן את זה. כן, שנים, שנים, שנים, שנים. כמו שהוחזקו מעון עולים. כן, משהו כזה. שמה היה כולם ועוד עשר נשים בביתן אורחת, שמה היה בית למרחייים[?] שמה. הו, והיה, מי היה שמה עוד? אה, רבי ליפא אדלמן. והם היו כאילו, גם תפילה

47:56 דובר 2 היו שם כולם. כן, הכל, הכל. והילדים שלהם באו לברינואה ללמוד. גם הילדים כבר היו- כן, אבל מעט שהיו באו לברינואה ללמוד. כן, כן. חיים ליפא לא היה לו ילדים. וכן, הם באו ללמוד. או, אז אם הוא הגיע- אם הוא כן- חיים ליפא וניסן, משניסן[?]. באו מאוחר אבל. כן, אבל הם הגיעו לברינואה. קודם למדו שם בתלמוד תורה. רבי מאיר יוסף בניצקי היה גם, רבי מאיר יוסף בניצקי היה בלן במקווה בפריז וגם הוא היה מלמד שם. זה היה נש, זה היה נש. אז רבי שולח[?] היה בפריז ואחרי זה? אחרי זה הג'וי- אחרי זה הבית מלון כבר רצה לזרוק. לא יודע איזה שנים, אל תיקח, תתפוס את זה, תברר. החליט שיפטנו. אז היה מסוכם עם מר גרודזנסקי שהם הולכים לבנות להם ליד פריז באובר וילייה דירות, שיותר זול, זה, זה היה פרבר, ובמר גרודזנסקי היה לו דירה שמזה עשו את בית הכנסת וחפרו איזה חור של מקווה. זה היה שם נש. אז בין לבין, אז רבי שולייך[?] הגיע לברינואה ובברינואה בתוך הישיבה נתנו לו שלושה חדרים. אז היה לו מטבח ועוד שני חדרים ושם הוא היה, הוא והבן, הוא ואשתו והבן, הרייצף[?] היה. הרייצף[?] היה לא- כן. הרייצף[?] היה משמש, משמש את אבא שלו. כן. עבור רק רגע קצת רקע. שונאך[?] היה בעצם חסיד הוא, הוא- הרש"ב. הרש"ב. כן. הרש"ב מעזיקנענא[?], עוד לפנינו בבא סובול[?], נכון? כן, כן. וואי, נשמה. הוא היה, אני חושב שהרש"ב נפטר והוא היה כבר, היה אברך. הוא היה- שהרבה? הוא נולד בשלישים של רבי שולייך[?], של הבן של ה- של הצמח צדק. צמח צדק. שולייך[?] מיהישין[?]. כן. משה מוכר[?]. הוא

49:57 דובר 2 היה, רבי שוליק היה יהודי ברדס[?], היה איש יפה תואר בגשמיות ומידות טובות, מידות תרומיות. זוכר שכילד שהייתי מסתכל בליובאוויטש וכאלה, התמונה של שוליק הייתה הכי אני אספר לך אפיזודה, שהייתה אחות גויה שהייתה נותנת לו זריקות של ויטמינים, לעת זקנה, והיא הייתה נותנת גם כן לאשתו של רבי ניסן. ואצל רבי שוליק היא לא רצתה לקחת כסף. אז אה, ואשתו של רבי ניסן שמעה, היא אמרה, "למה אתה לא לוקח ממנה כסף?" אז הגויה אמרה לרבי שוליק, על רבי שוליק, "הוא מלאך השם, מלאך. מלאך אני לא לוקח כסף." אפילו הגויה היה לה רספקט. הוא התעסק אבל משהו בענייני גשמיים, נכון? אז הוא היה רואה החשבון של הישיבה. מנהל חשבונות. של הישיבה, כי הוא היה מנהל חשבונות בקרמנצ'וק אצל הגורארי, היה מנהל חשבונות. כן, היה מנהל חשבונות במפעל של הגורארי. כן. ועד כדי כך שהריי"צ סיפר לי שהיה מלווה כסף לתלמידים. אז פעם היה קומיסיה, היה ביקורת על הכסף, אז היות שכולם אהבו אותו, גם הגויים, אז כולם הציעו את הכסף שלהם מהכיס ומילאו את הקופה כדי שלא- שלא יהיה חיסרון. שלא יהיה בעיות. שלא יתפסו אותו. כן. והריי"צ היה יהודי ב-- אה, אה, אה- פרא לך[?]. רבי שוליק היה- מיושב. וגם אה- מסודר, בודק. כן. והריי"צ היה בטלן כזה, עשיתי שריד[?], בטלן, והוא היה מתפלל עם איזו דמעה. היה יהודי מיוחד. יש סיפור, זלמן חנין מספר, אבל אני מספר את זה מכלי ראשון יותר מאשר זלמן חנין, הבן של חיים חנין. חיים חנין היה הרבה שנים בצרפת. או גם חיים כבר גר בפריז, אולי גם כן בתלמוד הראם[?]. אז חיים חנין היה הרבה שנים בפריז, היה

51:55 דובר 2 סוחר. אחר כך הוא עבר לגור באמריקה, אבל הוא היה נוסע לסחר, איטליה, עוד מקומות, אז היה עובר דרך ברונוי. אז היה, בהתחלה היה מתאכסן רק אצלנו. אחר כך, אז היה בא לאכול. הוא היה ישן אצלנו בבית ואחר כך היה סעודה לפעמים אצל רבי ניסן אצל הרב סולובייצ'יק. אז פעם רב סולובייצ'יק התלונן לו ואמר לו "חייקל, אהרן יוסף זה רואה גויים של רנסיס[?]" הוא ירד מהפסים. ככה סולובייצ'יק אומר- קלי גבורות[?] סולובייצ'יק אומר על הבן שלו- על הבן הוא התלונן שכאילו הבן ירד מהפסים. מה אז אומר טולט גבלע ניגלה שביס[?]. תחיל ללמוד ניגלה בשביס. לוך סידס[?]. אז אהרן יוסף ענה לו, אמר חייקל הוא התחיל להתגונן. אומר ךוויס איך ווייס וואס דא טו וויל[?]. אני לא יודע מה אבא רוצה. אני קם בבוקר לומד חסידות וכך אני מתפלל. אבל רבי ניסן ביקש שהוא ילמד קצת בישיבה עם הבחורים, קצת גמרא. אז כל השבוע אני רץ לרכבת ברגל ואני חוזר עם הרכבת ברגל. אני בא עייף. אז הזמן שנשאר לי קצת להכין את ה- חומר שאני יכול ללמוד מה שרבי ניסן ביקש. בגמרא, אז אני עושה את זה בשבת. אז מה? אז אמר לו םיא סינגנט[?] אז קלי גברל[?] זה בבית של חסידים. כמו שכתוב בליקוטי תורה כי יתרו לדווד כאן יותר בשביס[?]. הכוונה על ניגלה וחסידות צריכים כל היה[?]. אז מתי אחר כך התקדמתם ל- דרך אגב, כן שר' מנדל פוטרפס הגיע לאנגליה. איזה שנה זה היה? תשכ"ד. תשכ"ד. אז היה טלפון אחד בתוך הישיבה. לאף אחד לא היה טלפון וזה היה בפרוזדור וצלצלו לר' מנדל כולם להזדהות. דרך אגב, כשהגיעה הידיעה שחרושצ'וב נתן

53:59 דובר 2 חנינה לר' מנדל היה ריקוד לפני מנחה היה ריקוד ושמחה שר' מנדל השתחרר. ר' ניסן השתתף לריקוד? כן, ר' סולובייצ'יק, רבי ניסן, אבא שלי, אבא שלי היה מהכיתה שלו. אז, אז אחר כך החליטו שנותנים לו כרטיס, כל הנא[?] של ברונוי. מלונדון שיבוא לשימוש[?]. מלונדון שיבוא לברונוי לראות להתראות. באמת הוא הגיע והוא התחיל להתוועד אז הוא מזג כוס משקה לאהרן יוסף. מאוד אהב את אהרן יוסף ניסלסקי[?], הרי בכיתה שלו הוא היה יותר מבוגר אבל אז אמר אהרן יוסף לא היה רגיל לשתות אז זה לא כל כך התחשק לו. אז אמר אהרן יוסף, "אם היו אומרים לך שאתה תשתה את הכוס משקה הזה, אני יוצא מרוסיה, היית שותה?" בטח. נו אז עכשיו אני יצאתי, אני מבקש. אז הוא שתה. אחר כך הוא נתן לו עוד כוס. לא יודע אם הכוס השני הוא שתה קצת, אבל זה היה מספיק כי הוא לא היה רגיל. אז אז הוא סיפר כמה דברים יפים. הוא סיפר ככה, שאבא שלו שנהיה חתן אז השווער שלו, של אבא של הסבא, נכנס לרב הרש"ב. שווער של ר' סולובייצ'יק. כן, ושאל את הרב הרש"ב מה ה, מה היחס של ר' סולובייצ'יק? מה ה- השווער שאל את הרב הרש"ב על האידיום[?], על החתן. על החתן. עוד לא, עוד לפני החתונה. על החתן, הוא נהיה חתן. אז הוא בא ליחידות ושאל את הרב הרש"ב וואס טראכט איר וועגן מיין. מה אתה אומרים על החתן שלי? הרב הרש"ב ענה שסולובייצ'יק אם הוא לבד בחדר שאומר מען זאגט ער שפאלט וועלטן. שתתרגם שפאלט וועלטן. הוא בוקע עולמות. בוקע עולמות. זה ככה הרב הרש"ב אומר שכשהוא אומר אמן ישמע אבו[?] על סולובייצ'יק. כך

56:13 דובר 2 ארן יוסף[?] סיפר, היה קצת משקה, אך כך הוא אמר ככה. הוא ב-ב-באז שהיה רעב בסמרקנד תשע מאות ושישים היו נופלים שם הרבה יהודים מרעב, נפוחי בטן, והיו מתנפחים, כן. אז הוא היה לו חסד של אמת והוא היה אוסף את הנפטרים והיה עושה להם טהרה והיה קובר אותם בלי, לא, בלי תשלום. זה זה ה... ולפעמים היה, היה מוצא גופות שכבר עם, עם תולעים, השם ישמור, והיה מנקה, וגם כן אם חופרים קבר אסור להשאיר אותו פתוח. אז לפעמים הוא חפר ולא היה, לא מצא, אז הוא ישן בתוך הקבר כל הלילה. אז הוא אמר ככה, שאני לקח קצת משקה אז בפרינגר[?] אמר ככה. ה-ה-החסידות שלי לא שווה פיאטאק, החסידות שלי לא ש-ש-לא שווה גרוש, שום דבר. אבל זה שהתעסקתי עם הנפטרים, זה אני לא, לא, זה אני לא מוותר בשום הון שבעולם. הריי"צ אמר על ה... זאת אומרת הוא התעסק בחיים, לא אבא שלו, הוא עסק הוא, הוא, הוא, אז זה הוא אמר עכשיו: גם אם החסידות לא שווה וגם זה, אבל את זה אני לא מוותר על הזכות הזאת, אני לא מוותר. אך כך הוא סיפר, מה זה חסיד, מכל דבר שלומד. שהגיע שמה שני יהודים, אבא עם בן, ואבא ככה חסון, לבושים ככה בבגדי דפדרי[?] של בגדים עם כובעים ככה מכובדים, בגדי שיראים, כן, והבן שאל את הריי"צ: איפה קבור פה הרמב"ם, איפה קבור הרמב"ם. הריי"צ היה לו טבע לוותר. אה, פוזוכט[?] זה קבור בבוס, מה אתה מחפש? אז האבא אמר לבן: אל תדבר איתו, הוא מאלה שיש להם צלב בראש. הוא חשב שהריי"צ הוא מיסיונר. אז הוא אמר: רבונו של עולם, עשות הצילנו מן כוף לא לדבר[?]

58:21 דובר 2 איתו, זה סכל. אז הריי"צ אמר לזה: או חגיאת סדב נמי דמסך אסך יון[?]. היה הרבה שנים מתפלל עם הביטוי הזה, עם הביטול שהוא עשה לו, כן. אמרו לי מה, מה הסיבה שרבי סולומך[?] לא נסע לרבי אפרים? כי אשתו, עד שהוא התחיל לחשוב לנסוע, אשתו לא הייתה, לא רצתה. אז הוא פח-פחד מאוד להשאיר אותו לבד. ואחי זלמן סיפר לי ש... אגב, מי היה השווער שלו? ווי אזוי הייסט ער? דער שווער, ווי אזוי הייסט ער? הוא סיפר שהיו אומרים שמי ששומע הלל ממהרי"ל זה גוטער, גוטער. הוא יזכיר את המהרי"ל מקאפוסט. אז הרב סולומך[?] סיפר לנו ש-כשהשווער שלו החליט, אמרתי זה חבר, אנחנו נלך ולא נתרגש. אז אמר אבל שהגיע, כי הם היו, כי הם היו שייכים למוהר"ש, כן, אנחנו לא מתרגשים. אז הוא אמר שהוא הגיע לשם להלל השם, כתר גאון חסדי[?], קיבלו פחד. ר' סולומך[?], ר' סולומך[?] היה יהודי שהיה יכולת לשפוך את הלב אליו. זאת אומרת היינו נוסעים למרכז ליחידות כל מיני דברים, היינו נכנסים אליו, מספרים לו, הוא היה בעל יועץ, היה טיפוס מאוד. ו... אחרי הסדר היינו נכנסים ועושים איזה ריקוד. היה מספר סיפורים. דבר שלא רשמתי, אחרי סדר פסח, ליל הסדר, היינו נכנסים אליו, על גן השמחה קרית אדם שיכולת אישי לבבי[?], כן, מתי נסעתם פעם באה[?] לרבי? אז ככה, אני כ"ט הייתי, ל' הייתי, ל"א לא הייתי, ל"ב נסעתי. ויש גם סיפור שיש כמה גרסאות, אבל אני שמעתי את זה תיכף אחרי ההקפות. אז הגיע, אם אני לא טועה, זה היה ל"ב, הגיע הקונסוליה שהם מגיעים להקפות, והביאו את חיים כהן, שופט עליון חיים כהן. אתה יודע מי זה חיים כהן? כן, חיים

1:00:44 דובר 2 כהן היה- שון עופרש[?]. לא, היה יהודי שלמד בישיבות ולא ממש שמר על כל התורה ומצוות. כן, והתחתן עם גרושה, כך הסיפור, ועשה חוקים. אז, אז הוא הגיע להתוועדות, להקפות, והייתי ממול אבל לא שמעתי, אבל שמעתי את זה תיכף אחרי ההקפות. שהתחילו לתת להם, אני שמעתי את זה אחר כך ששאלו את הרבי אם לתת לו. אז הרבי ענה "בטח, יהודי עומד בהסדר, למה לא?" אז התחילו לתת לכל אחד ספר תורה והוא היה קצת מבוגר. נתנו לו ספר. אז הקונסול אמר "אולי זה כבד לו?" הקונסול אמר. אז הוא אמר "זה בסדר". אז הרבי השחיל, "נו, יהודי רוצה לקבל עליו עול תורה, תנו לו". היום יש גרסאות שהרבי אמר התחילו לתת לו, לתת לו, לתת לו ספרי תורה. הרבי לא התערב. זה גם לא הגיוני. הרבי שמע שהוא אומר שנותנים לו ספרי תורה והקונסול אמר זה כבד, והוא אמר שזה בסדר. אז הרבי אמר "נו, יהודי רוצה לקבל עול תורה, תנו לו". ואז ההקפה הייתה הקפה ממושכת יחסית לכל ההקפות. אני זוכר איזה שיר שרו אנחנו קוראים ראשונים, אבל זה לא היה מכוון כי זה היה השירים של- של הקבועים היו. קבועים. כן. והוא חזר. הם היו כולם, איך אומרים, כולם הזיעו. אחר כך ברק גוב[?] סיפר שהוא פגש חבר שלו, של חיים כהן, והחבר אמר לו ש-- שהם ישבו במנהטן בקפה יום לפני זה, והוא אמר להם "מחר אני לא אהיה" והוא לא סיפר איפה הוא הולך. אחרי שהוא חזר הוא סיפר לחבר שלו, שכחתי את השם שלו. אז הוא אמר לו "אם הייתי צעיר הייתי מהחסידים של הרבי. מאוד התרשם" והחבר שלו אמר שבזכות זה שהוא

1:02:38 דובר 2 היה אצל הרבי ביחידות הוא שינה את צוואתו. הוא כתב שיעשו לו לוויה חרדית וכולם באמת זה אני זוכר שכולם היו בהלם כי הוא תמיד טען שיתן את זה למכון פתולוגיה ברחובות. את הגופה שלו. כן. הוא שינה אחרי שהוא חזר מהרבי הוא שינה את ה- כן, זה רואים את ההשפעה. כן. ולפני זה, לפני תשל"ב, מתי הגעתם בעצם? מה זאת אומרת? הייתם בטיש שהגעתם מתי? סליחות? מתי הגעתם? כן, אמצעי זה היה ערב ראש השנה, לפני יום, יומיים סליחות. באו אז הרבה בחורים מברוקלין, זה היה סדר. באו, לא, לא היה הרבה בחורים בכלל. אז היה הטיש שהגיעו כל הרוסים. אחר כך, אחר כך תש"ן, תש"ן- רגע, לפני שנגיע לאחר כך. תשל"ב. מתי היה יחידות לצרפתים ולקנדים? תש"ל. תשל"ה, לא? בתשל"ה היה, שהיה את ה- ל"ל, תשל"ה. לא, היה תשל"ג שהיה את הגרופ. איזה גרופ? בקמפיין. לפני, לפני הגרופ. אני אגיד לך תיכף. תיכף אני אגיד לך. אנחנו היינו שלוחים שנתיים. תשל"ד, תשל"ה. תשל"ג, תשל"ד. תשל"ה באתי בסמי סמי. שלושה שנים לפני זה זה- תש"ל. תש"ל. תש"ל אז הגיעו מצרפת כמה בחורים. גולדברג ואחי פיצ'ה ממרסיי, ששליח ממרסיי. זאת אומרת, גולדברג התכוונת לרבי- איציק גולדברג. ואחי שלו יצחק, אה, ששליח ממרסיי. ומולי גורביץ' השליח בליון, ומטסוב[?] שהוא שליח בטולוז. בטולוז. ויש יצחק הורוביץ, שיהיה לרפואה שלמה, אה, שהוא בקוניץ[?]. הבן של רב חיים תשכנת[?]. כן, אתה מכיר אותו. בן של רב חיים תשכנת[?]. יצחק, שיהיה לרפואה שלמה. תלמיד חכם גדול. אדם רפואה שלמה. כן. אשם הרפואה. יהודי שעשה סיור ש"ס מדי כמה שנים. כן, כן, כן, כן. אתה יודע איך זה התחיל? לא. הוא בחורצ'יק היה ראש

1:04:45 דובר 2 טוב ולמד יחסית גאנץ פיין ואני הייתי נוסע איתו מבצעים יום ראשון. היה ש-- מה היה בחורים, גורביץ וגולדברג ואחי פיצ'ה נסעו קבוצת, אה, יום ראשון מבצעים ואני ומ-מ גורביץ', אני מתכוון אל איצ'קה. ככה נ-נ-נרקם הידידות של איצ'קה עם ישראל גולדברג. ואני וגורביץ' מליון ויצחק אנחנו נסענו שבוע אחרי זה מבצעים. זאת אומרת כל קבוצה הייתה נוסעת, אה, פעם בשבוע? לא. נסענו כל ש-- אני חושב כל שבוע ל-ל-מבצעים. אז מה, א-א-איך הגעתי לזה? שהגיעה הקבוצה בטופס שללמד. אז הם הגיעו- של הרבה יהודים. אז הם הגיעו. הקבוצה הזאת הגיעה לניו יורק ורצו להתקבל ב-770. זה גולדברג יספר לך שלא רצו לקבל אותם. הם רצו לנסוע למונטריאול ומונטריאול זה גם כן אז ככה יוכלו להיכנס לפחות כל, אה, שבת ומורח ופרנקן. אחר כך היה, היה שיחה של הרבי. זה היה ט"ו שבט. ואז אמרו שכל האורחים מצרפת יכולים גם להיכנס ביחידות הזאת. אז אני הייתי אז בחתונה של זלמן עם אחי, עליו השלום. נכנסתי גם כן. אני עמדתי, אז היה פעם ראשונה שהיה חצי שעה יחידות, אז עמדתי ליד השולחן. בחדר. כן, ואני, הימלט לכם טבעים[?]. עמד שמה שלום בער ניימנוב, הבן של רבי ניסן. אז, אז ראיתי שיש לרבי כזה פלסטיק של נכסים עם כיסים שהם מכתבים שמה, אבל ככה לא יכולתי להגיד לך איך, איך החדר נראה. ואז הרבי נתן המשל של המלך ואז הם נו, נהיו שלוחים. איזה משל? שהמלך, אה, שהמלך רוצה ש-ש-איך אומרים שיתאזן, ש-ש-שיגלה את הכוחות ה-הנעלמים שלו. אז הוא שולח למדינות רחוקות ואז יש לו געגועים והוא משתפר וכולי זה. זאת אומרת, הם רצו הבחורים היוצאים- הזכרת, הזכרת ברונר[?]. אז בברונר[?]

1:07:17 דובר 2 היה שלושה, ארבעה בחורים. מי הם היו? אחי ישראל, הימלט לכם טבעים[?] ומישקה ניימנוב עליו השלום, הבן של רבי ניסן, והירשל שיפרין, שיהיה בריא. אתה מכיר את הירשל שיפרין. ושני, אה, בלינוב, מוטל ואחי יצחק. מוטל עליו השלום ויצחק שיהיה בריא. זה היה כל הזל. עכשיו מישקה ניימנוב נסע לרבי. עכשיו אז אחי ישראל רצה גם לנסוע לרבי. אחי, אז אחי ישראל גם נסע והירשל. שיפרין. כן. הבלינוב לא נסע, לא יודע למה לא נסעו. ורבי ניסן רצה שיחזרו. אז אחי עשה, ישראל אמר לי, "אני עשיתי שאני קשור גם עם, עם הבן שלו" והבן שלו הוא רצה שיישאר, הוא ככה לשידוכים אז, אז עשה, עשה את זה כ-כקבוצה. שטיבל אחת. שטיבל אחת. והרבי כנראה רצה גם כן שנשארו. אז הרבי שלח שישה שלוחים. לצרפת. כן. בשביל שיכול במקום הבחורים. כן, זה היה תשל"ז. זה היה תשל"ז. אתה מבין? מי היה שישה? אתה יודע מי זה היה. שפרן. שמעת על שפרן? כן. ושלמה ז-- אה, אה, גולדברג מתכוון יענקל שליימע גולדברג. גם זה יענקל שליימע גולדברג. בטח ישראלי בעצם. הוא כבר כן, אבל הוא נפטר כבר. חתן של יפה שפירא. נכון, נכון. ואברהם ליפסקר ושמקל עזרוב ואושר ציינינגלד[?]. אתה יודע מי זה אושר ציינינגלד[?]? הוא עוד חי. אשתו- ממיניסוטה. ממיניסוטה. אשתו נפטרה. הוא חי עוד, לא? כן. ושמואל רדבלט. זה היה שישה בחורים שבאו במקום החבר'ה האלה. תשמע, תשמע קטע. א. הישיבה גשמש. רבי ניסן היה מנהל גשמיות. תתאר לעצמך. הכינו להם חדר, חדר הכי גדול וסידרו את המיטות של ברזל, תיקנו את המיטות והם הגיעו. עכשיו, ה-החדר של ה-הקומה שלנו היה מקביל עם החלון לחלונות שלהם. אז אה היינו סקרנים,

1:09:45 דובר 2 היינו רואים ואחר כך הם היו עושים אה טייפ עם הרבי ולא רצו להכניס אף אחד. אז אני זוכר ש-שהבחורים הגדולים, אחי זלמן, מול זימון[?] ונמנוב[?], הרימו את נמנוב והוא הוציא את הפלוג[?]. אז- את החלון. כן, אז נהיה קצר. הם לא הבינו. אה, את החוט. את ה- את ה-ש-ש-שקע החשמל. כן. והם נהיו השלוחים והם התחילו לצאת לפריז. אז מה, איזה שפה ידעו? או יידיש או אנגלית או קצת לשון קודש. זה היה כל ה... עכשיו, בשביל לנסוע לפריז צריך כסף. אז היו עומדים כמו קבצנים, לעזאזל, לא יאהב שאני אומר את זה. היה עובד קודם בפסח, רבי ניסן היה מוציא מהקופה את המטבעות של הישיבה בצדקה והיה נותן להם בשביל לנסוע לשבת, והיו מתאכסנים לא בבתי מלון ושמים אצל ברוך שפרין[?], אצלם שגרו בפריז. והתחיל לעשות קצת הפצה. הם היו אפילו לא שנה, כמעט אה, איך להגיד אה, שנה ושבע שנה אפילו פחות. מההפצה? ללכת לבית הכנסיות, לחזור שיחות. כן. הם הגיעו ב, אני אגיד לך, הם הגיעו בכסלו. אני זוכר עם מכונית של שמונה, שמונה, שמונה מקומות. זה היה אטרקציה. באו לקבל אותם. איזה יום טוב עשו. אחי זלמן נסע. ו... אחר כך הם חזרו. חזרו, חזרו. אז הרבי קרא ל, אם איני טועה, לבנצי שם-טוב ואמר לו, "אם היו קצת חבר'ה שעשו הפצה צריכים ל, ועכשיו זה נפסק, צריכים לראות שימשיכו בזה." אז לא יודע, בנצי כנראה פחד מרבי ניסן. אז דוד רסקין צלצל. אז רבי ניסן עשה שמה ששלושה בחורים הגדולים הם יכולים לתת, להתעסק בהפצת היהדות. אז מי היה השלושה? זלמן, שיהיה בריא, ויענקל גולדברג ומוליה זימוף. הכי בקיא בצרפתית היה מוליה כי

1:12:02 דובר 2 היה גר בפריז. עכשיו ככה. יענקל היה כאילו עם ניגלה. זלמן היה כאילו פילוסוף חסידי. היה יותר עם ה-- היה איזה פילוסוף שמגיע, אתה יודע, והתחיל לעשות הפצה. איך-- הם גם לא ידעו צרפתית והיה עומדים בסן מישל, שמה זה האוניברסיטה. היינו עומדים שמה איפה שהסטודנטים נכנסים לאכול והיו מחפשים אה בפרצוף יהודים. מצאו אחד ברגמן שמדבר יידיש. מצאו אחד, ווליקה, להתחיל לתת שיעורים.

1:12:37 דובר 6 ווליקה שנמצא בנתניה היום.

1:12:39 דובר 2 זה אבא שלו אני אומר.

1:12:40 דובר 6 אבא שלו נמצא בקריית מלאכי.

1:12:41 דובר 2 כן. קיצר וקצת עברית, קצת מילים צרפתית, והתחיל לעשות הפצה ונהיה גרעין. כל יום ראשון היו באים בישיבה, היה כיתה או שתי כיתות, שיעורים, שיעורי תורה, ואחד שלמד להיות שופט. אז אחי זלמן לא התעניין יותר מדי בכיתת תורה, וככה נולד הגרעין של יש-- צריך להיות היום אצלם הרבה מכתבים והרבה והרבה מכתבים של הרבי. אחר כך, ומוליה יותר צרפתית, יותר אה. אחר כך יענקל גולדברג נסע לרבי. אחר כך אחי רצה אז הוא נשאר ביחידות. יש לו יחידות מאוד מעניינת איך שהרבי בסוף אמר לו כן, אתה יכול להישאר. ומוליה אני לא יודע אפילו אם מוליה למד בסמינר. ומוליה נהיה התחתן ראשון. ואז התחילו כל הבחורים התחילו לחזור ל-ל-למוליה. זה היה חיילים אה היינו חיילים, ניסן.

1:13:45 דובר 6 כי הוא חזר מיד לצבא להתעסק בהפצה.

1:13:47 דובר 2 ומי עזר לקנות את ה, את ה, את האולם? היית בצרפת? את רו לאמרטין, ראית? מי עזר לו לקנות? הבחורים ואנ"ש ובנימין גדצקי[?]. בזה התחיל והיינו עושים מבצעים. אז אה לפני מלחמת ששת הימים היינו הולכים מבצעים כל יום ראשון, אז היה הכתובת היה, אז עוד לא היה רו לאמרטין. היה בית הכנסת ב-בפלאצל[?] בשבע עשרה, רו דה רוזיה, שמה היה שיעורים.

1:14:15 דובר 6 בית הכנסת שהרבי לימד.

1:14:17 דובר 2 כן, שמה היה שיעורים עוד לפני האולם שהיה. שהיו מלמדים אותם והיו באים לשבתונות ובקיץ רב ניסן היה מארח את כל הבחורים, את כל הסטודנטים והיינו נותנים להם שיעורים.

1:14:30 דובר 6 מה פשט רב ניסן היה אירח בישיבה?

1:14:33 דובר 2 בקיץ. אז היה חופש חודשיים. היו מביאים בחורים בישיבה ואנחנו היינו מטפלים איתם.

1:14:39 דובר 6 אה, זאת אומרת ב-ב-

1:14:40 דובר 2 זה כאילו מוליה הביא אותם, אבל אתה מבין? אבל מי טיפל איתם?

1:14:44 דובר 6 הבחורים.

1:14:44 דובר 2 כל הבחורים.

1:14:46 דובר 6 לא, זה אהבתי את הביטוי "רב ניסן אירח" כי כביכול ברינואה זה רב ניסן, המבנה.

1:14:51 דובר 2 הוא היה מנהל גשמי.

1:14:52 דובר 6 אז זאת אומרת?

1:14:53 דובר 2 והוא, הוא לא ביקש כסף ממוליה בשביל האירוח.

1:14:56 דובר 6 זה משמע זה משמע.

1:14:57 דובר 2 והיה מתועד והיו מתרגמים את מ-מ-את ההתוועדות שלו לצרפתית, צרפתית. מתיאסוב[?] מטולוז היה פעיל גדול. סגן השליט[?], סגן ארדס[?], ארגן את אנ"ש. כולם היו ב-ב-בשביל מוליה, כן.

1:15:13 דובר 6 של העצו-- של ההפצה אז.

1:15:14 דובר 2 כן, כן.

1:15:15 דובר 6 אז אתה אומר שבתור שלמד הבחורים נסעו, בעצם הם רצו להישאר אצל הרבי.

1:15:19 דובר 2 הרבי שלח אותם חזרה.

1:15:21 דובר 6 ואז אמרת משל שבן מלך-

1:15:22 דובר 2 כן, כל השיחה זה שיחה שזה מה. ואחר כך זה התחיל. הגיע למשל, היה בית ספר שנקרא יבנה. הגיע שבת חמישים חבר'ה, כמעט כולם, רובם ככולם נהיו חב"דניקים. אחר כך המורים שלהם נהיו חב"דניקים. אז המורים ביום שישי היו נותנים שיעור שיחה של הרבי כי כבר היה סוף שבוע, אתה יודע, היה טל אחד שהיה גאון, והיה איזקוביץ' אם אתה מכיר.

1:15:49 דובר 6 הוא היום בנתניה, מה זה.

1:15:50 דובר 2 איזקוביץ בנתניה?

1:15:51 דובר 6 יש איזקוביץ בנתניה.

1:15:53 דובר 2 הוא-הוא היה מתמטיקאי. היה גי כהן, גי כהן. כולם היו מ-מ-מורים שמה. המנהל, הבן שלו רצה גם לבוא לשבת והוא פחד. הוא ראה שכל בית הספר נהיה שמה חב"דניקים, הוא לא רצה לתת לו. אז הוא הגיע, הפציר, הוא הגיע שבת אחת ועבדנו עליו. הוא-הוא-הוא רצה לבוא עוד פעם. אבא שלו לא נתן. הוא רופא מרדים. רציתי לפגוש אותו, להזכיר לו מה שדיברנו על ד"ר דיסאדיס[?]. אתה מבין? אבל זה היה תנופה. והיו עושים ערבי חב"ד. אבל ברוך פלדנר[?] היה מומחה בערבי חב"ד על שאלות ותשובות. אתה מבין מה שאני אומר? הבחורים זה היה כוח אדיר בישיבה. והיינו נותנים שיעורים בלאמרטין. כן, היה בחור באמת פגשתי, פגשתי את הבת שלו, אמ, סוד, אה, סודרי. ויסתדרנו. אחד ש-ש-שהוא הייתי לומד איתו והייתי מזמין אותו לשבתונות, לח-לח-לחזור איתו עוד פעם בישיבה עוד פעם את ה-

1:16:57 דובר 7 מה שמו?

1:16:57 דובר 2 והיה לו קצת, הוא לא רצה להיות חב"דניק והייתי, הייתי שעות... ס-ס-סודרי, סודרי. ח-- אמ, היו שני אחים, חיים סודרי ושמעון סודרי. אני התעסקתי הרבה עם שמעון סודרי. הבת שלו הייתה פה. חסידישע, דא, פיינע משפחה. והיה להם אח שהיה בארץ. הוא, הוא היה במחסן, היה שפרייע[?]. אבל אלו שהיו בפריז זה כבר "וואסילי סילמן[?]". אתה מבין? זה כבר אמירליגט[?] תנופה. אחר כך, אחרי שאנחנו נסענו, אז אולי היה עוד קבוצה קטנה, אחרי זה כבר מולע[?] נסע שכר ב-ב-בערים. כבר מהחבר'ה שלו התחילו-

1:17:40 דובר 7 כבר הם התחילו להתקרב.

1:17:41 דובר 2 הם התחילו והם התחילו בתי חב"ד, אבל אז לא היה.

1:17:47 דובר 7 אז הגעתם בתוך ל"ג בעומר, אני רוצה שנייה לחזור לטיש של ל"ג בעומר. אז היה טיש שמהארץ הגיעו הרוסישע, אלה שיצאו מרוסיה.

1:17:54 דובר 2 כן, כן, אני זוכר איך שביחדים הוא איך שהיה ובקופסא הרבי התייחס אליהם מאוד ו-

1:18:03 דובר 7 מה היה?

1:18:05 דובר 2 היה זה, איך קוראים לו נו, זה שמ-מ-מ-- איך זה נקרא? חמו[?]. פרידמן.

1:18:14 דובר 7 מוישה נסלביץ.

1:18:15 דובר 2 נסלביץ.

1:18:15 דובר 7 מוישה דרגלוב.

1:18:16 דובר 2 כן. אז באמצע הקופות הוא קצת התעלף. הביאו לו מים. אז הרבי הסתכל ככה. ואחר כך, אה, שנגמר הקופסא, הרבי אמר: "גזונטע" והרבי חייך.

1:18:28 דובר 7 עשה להם שתי ידיים.

1:18:29 דובר 2 כן, כן. הם סיפרו לך זה?

1:18:30 דובר 7 לא, אני שוב שומע.

1:18:32 דובר 2 זה היה ב-- הרבי עמד על הבימה, בצד ימין למטה הוא עמד. והיה זה הביא בט"ו ל"ו לאסתר, נו, מירושלים, אסתר. הוא התעסק במטבעות של כסף. הוא הביא כסוויית לרבי. מתרגש. חצרונוב.

1:18:50 דובר 7 חצרונוב.

1:18:51 דובר 2 לייבל חצרונוב.

1:18:51 דובר 7 לייבל חצרונוב. אז מה היה עם ה-

1:18:54 דובר 2 היה הרבה רוסים, הם בלטו.

1:18:55 דובר 7 רגע, בלייבל חצרונוב מה הוא הביא אז לרבי?

1:18:57 דובר 2 כסוויית, בהתחלה כסוויית הוא הביא.

1:19:02 דובר 7 ממ-המ.

1:19:04 דובר 2 יש הרבה מה לדבר.

1:19:05 דובר 7 אני רוצה לספר-

1:19:06 דובר 2 עוד לא הגענו ל-ל-לתקופה של

1:19:09 דובר 7 נכון.

1:19:09 דובר 2 השליחות.

1:19:10 דובר 7 לאלף תמ"א. יש לנו עוד הרבה זמן. רגע, אז בוא לפי הסדר נלך. ואז חזרתם אחרי טיש ל"ג בעומר, חזרתם שוב לבנואה[?]. כבר הייתם בזל והתעסקתם גם בהפצת ואז ל"ג-

1:19:24 דובר 2 היינו שנתיים.

1:19:25 דובר 7 כן.

1:19:25 דובר 2 אחר כך רבי ניסן שאל, הם היו שלוש שנים.

1:19:30 דובר 7 כן.

1:19:30 דובר 2 ואחרי שנתיים הרבי ניסן שאל אם אנחנו יכולים לבוא. אז הרבי שאל איך המצב שלנו בצרפתית. הרבי ידע שאנחנו בורים ממש בצרפתית, אז הוא אמר לרבי שאנחנו, מי זה אנחנו? זה אני, גורביץ, מתי סופר, ר' שליימה מקאן ולוין, החתן של "תכתב פישקעל לוין" ואחי מנדל בא שלם. חמש היינו. מי עוד היה עוד? זהו. אז הרבי שאל-

1:20:00 דובר 7 רב ברוך היה אז?

1:20:01 דובר 2 רב ברוך היה עם, עם הקבוצה גדולה.

1:20:04 דובר 7 הקבוצה המורחבת.

1:20:05 דובר 2 הקפיץ אותו. זה סיפור שלם.

1:20:06 דובר 7 כן.

1:20:07 דובר 2 אז, אה, אז, אה, מה רציתי להגיד לך? אז הרבי שאל איך המצב שלנו בצרפתית. אז הוא אמר כמו שהם יתחילו, היינו איתך על השם. אז הרבי נשען על יד, על יד האשה קצת ואמר אם ככה אנחנו יכולים לבוא

1:20:23 דובר 7 מה אם ככה?

1:20:24 דובר 2 אם ככה אנחנו יכולים

1:20:25 דובר 7 שיבואו

1:20:25 דובר 2 אנחנו יכולים להישאר ב-בצרפת כי לא לבוא. אז נשארנו בצרפת.

1:20:30 דובר 7 זאת אומרת שהייתם בתשרי, אז הרבה כאילו שתישארו ב

1:20:32 דובר 2 כן

1:20:33 דובר 7 ל"ד אצל הרבי

1:20:34 דובר 2 אצל הרבי. נשארנו אצל ל"ה או נסענו. הוא לפני תשרי כבר הרבי אמר את זה ביחידות לרב ניסן, בשבט, אני חושב, ל"ד כבר. נסענו ונשארנו ל"ה

1:20:48 דובר 7 ל"ה כבר הפסיקה יחידות. אז לא נכנסתם ליחידות?

1:20:51 דובר 2 מה?

1:20:51 דובר 7 ל"ה הפסיקה יחידות של יום הולדת.

1:20:54 דובר 2 נכנסתי, נכנסתי אני חושב. אני בתאריכים מאוד חלש

1:20:58 דובר 7 כן, אבל מה? נכנסתם ליחידות פעם ביום הולדת?

1:21:02 דובר 2 האמת שלי בעודר, אבל אני לא זוכר. לא זוכר. אני לא יכול להגיד לך תאריכים

1:21:07 דובר 7 לא, לא, לא

1:21:08 דובר 2 בשנים אני חלש

1:21:09 דובר 7 אני עוזב את התאריכים.

1:21:10 דובר 2 תמיד הייתי

1:21:10 דובר 7 אני אומר היית אבל ביחידות ומה היה?

1:21:13 דובר 2 מה זה מה צריך להיות? יחידות, יחידות. אבל מה אני רוצה להגיד לך?

1:21:17 דובר 7 אתה רק אמרת שזקני חסידים לא סיפרו על יחידות. אתה לא כזה זקן חסידים, אתה יכול לספר

1:21:21 דובר 2 אבל לא, היה דקות, דקות. אפילו ביחידות כלליות לא כולם ידעו שצריכים הפדיון לתת ביד. אני ראיתי אחד מהחבר'ה ר' ברונא שם יחידות כלליות על השולחן. העניין היא שהרבי מחזיק ואתה מחזיק. זה עסק שאתה מכיר את זה?

1:21:43 דובר 7 אני לא מכיר כלום. אני מקשיב

1:21:45 דובר 2 ביחידות שאתה נותן לרבי פדיון

1:21:47 דובר 7 שהיד הקדושה של הרבי והיד שלך מחזיקים באותו נייר

1:21:50 דובר 2 ככה חינכו אותי

1:21:53 דובר 7 אז הגשתם ביחידות את ה

1:21:55 דובר 2 כן

1:21:58 דובר 7 אבל קראתי עם משקפיים, בלי משקפיים גם זה היה העניין?

1:22:01 דובר 2 אצלי היה בלי משקפיים, אף פעם משקפיים

1:22:03 דובר 7 וגם את זה הסבירו הסבר? היה מי שהסביר פעם שאמרו שהרבי לא, לא, זה לא, זה לא

1:22:10 דובר 2 שמה, שמה?

1:22:12 דובר 7 אומר שאם יש הבדל כאילו בין העיניים לכתב, אם שמים מסך או לא, לא משנה, אולי זה ההבדל. הסבר שחסידי

1:22:20 דובר 2 זה זה

1:22:22 דובר 7 אצלך והרבי קראת פעם בלי משקפיים

1:22:24 דובר 2 כן. היו צמים והיו הולכים עוד פעם שני יחידות במקווה

1:22:33 דובר 7 היו צמים כל היום

1:22:34 דובר 2 כן. ותראה, זה אי אפשר לתאר זה, זה, זה היה ה-- להיות בהתוועדות, להסתכל על הרבי זה היה נה גשמיות קיפוטי. זה היה אטרקציה לא נורמלית. להסתכל על הרבי זה, זה... לא יודע. זה, זה אתה לא יכול להסביר את זה. זה

1:23:00 דובר 7 איפה עמדת?

1:23:00 דובר 2 האווס נפש. מה?

1:23:02 דובר 7 איפה עמדת?

1:23:04 דובר 2 הייתה תקופה שעמדתי בפירמידה[?], אבל אחר כך עמדתי ממול שמה ליד, ליד העמוד שמה

1:23:12 דובר 7 שמעתם טוב בל"ה שמעו טוב

1:23:14 דובר 2 אחר כך הייתי תופס, אה, ישיבה

1:24:07 דובר 7 אה

1:24:07 דובר 2 הייתי קם בשלוש בלילה ו-- אז זה שיהיה עם טייטלבאום, אה, לייזר טייטלבאום. על ברונא יש הרבה מה לספר, אבל אני חושב ש-

1:24:19 דובר 7 רגע, אז שיהיה-- עוד מעט נחזור לברונא. אני רוצה קצת לשמוע על ל"ה אצל הרבי.

1:24:23 דובר 2 או, ל"ה באתי לרבי והתחלנו את החיים שמה. עכשיו, אריה ליברמן אמר לי: "יש לי חדר בשבילך". אריה ליברמן היה בעל בית, אה, זה הבעל בית של גמליאל. אתה מכיר אריה-- אריה יענקל.

1:24:43 דובר 7 שיהיה ממיאמי.

1:24:44 דובר 2 כן, שיהיה בריא. אז הוא היה לו חדר בסנפורד[?] וכבר יכול היה לו עוד מיטה של חיים'לה וילשנסקי, שיהיה בריא. חיים'לה וילשנסקי לא היה ישן שמה וכך היה לו, אז אני הייתי ש-ישן. הוא התאהב בי, אני ישן. אז כך הוא אומר לי: "אני מתחתן עכשיו, קח את החדר ותגיד גם כוילשנסקי." והיה לו גם מזגן. דרך אגב, חשבו שזה טלוויזיה. אתה יודע את הסיפור.

1:25:13 דובר 7 לא.

1:25:14 דובר 2 שהיה לו מזגן, אז היה ביקורת של, אה, שפרינגר עם מנטליק, אז חשבו שזה טלוויזיה.

1:25:23 דובר 7 שעשו בדיקה ב-בפנימייה.

1:25:25 דובר 2 פנימייה. והשגתי כבר ארון ועמדתי ל-- כבר אחרי שהוא מתחתן. ישנתי איתו, אבל אחרי זה יהיה לי חדר ככה כמו שצריך.

1:25:36 דובר 7 בלבט, אישה איפנ.

1:25:37 דובר 2 ואז התחיל ה-- את השנה ל"ה, הרבי דיבר על ה, על הנ-- על השליחות בארץ הקודש.

1:25:44 דובר 7 השנה ל"ה?

1:25:45 דובר 2 ל"ו.

1:25:47 דובר 7 ל"ו.

1:25:48 דובר 2 ל"ו. וודאי ל"ו. ל"ו, הרבי דיבר על שליחות. כן. אז כולם נרשמו. זה היה נעים, לא ישראלים ולא אלה שעומדים להתחתן ולא אלה שבשידוכים ולא אלה שיש להם כבר עבודה וכולי. עכשיו, היו עוקבים, היה סקרנים הרבה, אז היו עוקבים אחרי בנימין לראות מי ומי-

1:26:17 דובר 7 למי הוא קורא.

1:26:18 דובר 2 מי הוא קורא, הרינצון[?]. כי מה, הוא היה קורא לבחור, מה שהיה קורא לו ושואל אותו אם יש לו בעיות בריאותית, בריאותית ואם ההורים מסכימים ואם הוא לא בשידוך.

1:26:30 דובר 7 זאת אומרת, הרבי אמר בהתלהבות שהוא ישלח בחורים גם.

1:26:32 דובר 2 הרבי אמר, לא, הרבי אמר שהוא רוצה לשלוח עדה קדישא בירושלים, עיר עתיקה ועדה קדישא בצפת. אבל אחר כך היו הערות. לא היה אז בחורים אברכים לא י-לא ידעו, אז כולם נרשמו. אז הרבי אמר לא אלה שישראלים ולא אלה שבחינוך ולא זקנים, למרות שבין זקנים יש גם צעירים, אבל צריכים, אה, להתג-- להתייגע, למצוא. ועכשיו ככה. יום חמישי בלילה אני נכנס לזה ומסיים איתי. אז היה פה מאיר הארליג וישראליק ברוד, יוסל ברוד מ-מ-מלוס אנג'לס. אתה מכיר אותו?

1:27:20 דובר 7 קליפורניה, כן.

1:27:21 דובר 2 כן, קליפורניה. איך רש"ג[?]-- תצלצל פעם בטלפון הנייד שהיה פה על הפרוזדור.

1:27:27 דובר 7 לא נייד, טלפון ציבורי.

1:27:28 דובר 2 טלפון ציבורי שהיה על הקיר.

1:27:30 דובר 7 כן.

1:27:30 דובר 2 להגיד לאלכוהוליסט שיפסיק ל-ל-להפריע, שיפסיק ללכוד. הוא לא יכול לישון. קיצר, יעשה לשלכם. אז, אה, הם הציעו בקבוק יין לשתות איתי שאני אגיד להם שנבחרתי. אמרתי, "אני לא נבחרתי. לא אמרו לי שום דבר." באמת לא אמרו לי שום דבר. אחר כך חזרתי אצל אחי פיצ'ה, אז אמרו שגולדברג נוסע. והאברכים, אברכים כבר ידעתי מי נוסע.

1:28:04 דובר 7 מי זה היה גולדברג?

1:28:05 דובר 2 אליק פרידמן, אה, ושלנסקי, ישעליה, מי עוד שמה. אה, אה, בסטריצקר ושולם ואהרנוכ'ה בן הנדל, אה, רוזנפלד. היה שמונה משפחות. עכשיו, שמונה משפחות.

1:28:25 דובר 7 לצפת.

1:28:26 דובר 2 לצפת. אבל לירושלים עוד לא ידעו. עכשיו יום שישי החלטתי אני צריך לדעת כן כן לא, לא. דרך אגב, אחי פיצ'ה כתב לרבי מכתב. אתה צריך לראיין אותו פעם. הוא היה יחד עם גולדברג.

1:28:49 דובר 7 חברא של גולדברג.

1:28:50 דובר 2 כן, חברותא גם. אז אה, בבית כס דלב היה אצלו, אה, שוחט שהרבי השקיע בו הרבה, לחייני ממרסיי. הוא הגיע פעם ראשונה לרבי. הוא היה התאכסן אצל אחי, כי הוא יהודי צרפתי.

1:29:09 דובר 7 רבי יעקב לחייני.

1:29:10 דובר 2 לא יעקב. הוא נפטר בנתניה.

1:29:16 דובר 7 כן, בנתניה.

1:29:16 דובר 2 קראת אותו.

1:29:17 דובר 7 כן, גרונווויל[?] משהו כזה, לא?

1:29:19 דובר 2 לא, הוא היה ממרסיי.

1:29:20 דובר 7 מרסיי.

1:29:22 דובר 2 אז הוא ביקש שאחי, אחי גם נרשם, אז הוא ביקש מאחי שיכתוב. אז אחי אמר אני נרשמתי לשליחות הזאת. אז הוא אומר וזה נראה לא ידעו אם זה אקטואלי, כי פעם הרבי דיבר שיהיה עשר בעלי נגלר שבעלי סטיליז בקיל וזה לא יצא מזה בגשמיות.

1:29:45 דובר 7 נכון.

1:29:45 דובר 2 אז הוא הכניס פתק והרבי ענה לו מרסיי. אחר כך כאב לו שהוא קלקל לעצמו, אז הוא כתב מכתב מאוד כאוב לרבי. אז הרבי ענה לו שכל אחד יש לו בירורים ואין עוד עם ידיע פז, לכן אין כדאי לשנות.

1:30:03 דובר 7 זאת אומרת הוא רוצה לשנות כאילו ממרסיי לעץ.

1:30:06 דובר 2 כאב לו. השליח הזה כבר צבורי כמה פעמים ושלוח שלום כמעשה זה. עכשיו ביום שישי אמרתי אני רוצה לדעת. היה לי איזה מחשבה זורה. אני נכנסתי למזכירות, הסתכלתי על בנימין. הייתי, דרך אגב, הייתי עם בנימין מאוד קרוב. אז, אה, בנימין לא הגיב אליי שום דבר. אז לא, גמרנו. היה אנשים, לא היה אנשים מהנהל שמה במזכירות. היה אנשים מבחוץ היה שמה. נסעתי. אני כל יום שישי הייתי נוסע לפצועים והיה לי קשה לעזוב את הפצועים. הייתי מגיע אחרון, הייתי מגיע בהדלקת נרות, הייתי רץ למקווה ומתפלל מנחה אצל הרבי והייתי הולך להתלבש. זה היה הסדר שלי. עכשיו באמצע הפצועים היה לי מחשבה זורה. אולי הרבי רוצה לבחור. אצל הרבי היה כל דבר מהר ואם אני עכשיו-

1:31:13 דובר 7 לא נמצא אני מפסיד.

1:31:14 דובר 2 מהפצועים אני מפסיד. היה לי מחשבה זורה שאני מקלקל לעצמי. ככה חשבתי. אם זה הסיבה בגלל שהנחתי מידי תפילין, נו, זה נתן לי איזה נחמה פרוטה. תשמע, אני חוזר כהרגלי, אני הולך למקווה. אני פוגש בתוך המקווה את שלום דוכמן. שלום דוכמן אמר, "אתה יודע, אישקה גורביץ' יהיה שליח." ובר שור ושלום. אומר, "משמע גם אתה." אמרתי לא.

1:31:44 דובר 7 זה החברים שלך.

1:31:45 דובר 2 כן, אני אומר לא. קיבלתי ג'ננה. אתה יודע מה זה ג'ננה? כי הרבי אמר, "אלו שחושבים על שידוכים שלא..." ודוד רסקין שיגע את האחים שלי, זה שידוך. לא חשבתי. חשבתי שהוא קלקל לי.

1:32:03 דובר 7 ודוד אמר שאתה עסוק בשידוכים.

1:32:05 דובר 2 כן, אולי. היה לי כזה, קיבלתי ג'ננה לא סתם. ומנטיק שיגעתי בעקנים. אז חשבתי אני אתנקם בהם ואבי אבותיהם. כן. בקיצר תשמע אני בא לסמיטי, אז בר שוב אמר לי נו אתה גם נוסע? אמרתי לא, לא אמרו לי שום דבר. מה אני לא יכול להיות הוא אומר לי לא יכול להיות. אמרתי לו לא יכול להיות, אני לא אשקר לך. וזה היה כזה הליהום. אתה נבחרת או לא נבחרת. ואני שמעתי מה בנימין שואל. שואל אם אין לך בעיות רפואיות ואם ההורים מסכימים. אז אמרתי ואני יודע שההורים בסדר גמור וגם בריאות אני מרגיש שברוך השם. אז אמרתי ושיגעו אותי פחד אימים. אני הלכתי תיכף להתלבש וחזרתי ואמרתי אני אדפוק במזכירות. כל, כל אחרי מנחה היה במזכירות, לא היה חשמל ושם ישבו תמיד בנימין קליין והבן של חדקוב.

1:33:12 דובר 7 שלום ישראל.

1:33:13 דובר 2 שלום ישראל ועוד איזה כמה חבר'ה שמה. אמרתי אני אדפוק ואני אשאל את בנימין לא מתרגש. כן כן לא, לא מה.

1:33:22 דובר 7 זאת אומרת זה ליל שבת אחרי כבוד השבת.

1:33:25 דובר 2 לפני כבוד השבת, אחרי מנחה. אני דופק. בנימין פותח את הדלת ואומר חבר'ה תצאו. אני כבר שעה אומר לי יש לך בעיות של בריאות. אמרתי לו ברוך השם. אמר ההורים מסכימים. אמרתי לו כן. אמר אם כן נבחרת. יצאתי, נבחרתי. כן. אז היה לי כל ה, כל הזה. רק אחד לא פרסם. אחד לא פרסם.

1:33:50 דובר 7 רגע, אבל אתכם הרבי שלח לירושלים.

1:33:52 דובר 2 רגע, רגע, רגע.

1:33:53 דובר 7 אה זה לא סליחה.

1:33:54 דובר 2 רגע. ולמה יצא אחד עשר? למה יצא אחד עשר, אחד עשר? הרבי אמר ההילולא דיו"ד זה עשר. עשר, עשר ירושלים, עשר בצפת. למה? הרבי אמר היות שזה יתעכב שבוע שבועיים, שיוסיף על כל ההילולא דיו"ד אחד או שניים, אחד או שניים. לכן הוסיפו אחד. עכשיו בצפת היה שמונה משפחות ושלוש בחורים שהם היו בשליחות באוסטרליה. זה היה אנריט זטלנה[?] בשולם וקרמר בשולם[?]. ובעד לחם טיבים רייצס[?]. אז הם היו איתם. ובירושלים היה רק בחורים, אחד עשר בחורים. אחד לא ידעו. אבל אני זה האחד סיפר למישהו בסוד. אז אני ידעתי כבר מי. הרבי אמר באמצע ההתוועדות שבת שכל אלה שנבחרו יגידו לחיים, אבל לא שמו לב שהוא גם כן אמר לחיים. למה הוא חיכה? זה היה אחד בצרפת. תנחש כבר מי זה. אז הוא אמר הוא צריך לשאול את ההורים שלו. אני עשיתי אחרת. אני אמרתי.

1:35:02 דובר 7 כן.

1:35:03 דובר 2 אני במוצאי שבת. יצאתי להורים שלי ושאלתי אותם כאילו, כאילו הם לא ידעו שאני פרסמתי. אמרו בסדר. אז יצא לי משני הכיוונים, הבנת.

1:35:13 דובר 7 אני אמרתי השנה לא יודע אם זה נכון או לא. מה שקרה פה זה בטוח ייצא כך. זה אחד עשר ואחד עשר. זה היה טוב של מ"ו[?]. זה שנה זה עשרים וחמש שנה לי"א לט"ו ש"י אלף ויצאתם בי"א שבט.

1:35:32 דובר 2 כן.

1:35:33 דובר 7 אז אולי זה קשור לאחד עשר ואחד עשר.

1:35:36 דובר 2 אבל בכל מקרה.

1:35:37 דובר 7 אנחנו צריך לקחת י"א.

1:35:38 דובר 2 כן, כן.

1:35:39 דובר 7 אז אולי יש להאמר.

1:35:41 דובר 2 הרבי אמר, הרבי אמר אחד או שניים.

1:35:43 דובר 7 כן. אני אומר.

1:35:44 דובר 2 כן, כן, כן, כן.

1:35:45 דובר 7 לא כ--

1:35:46 דובר 2 שנכנסנו.

1:35:47 דובר 7 כמו שחסידים אני אומר.

1:35:48 דובר 2 שנכנסנו.

1:35:48 דובר 7 אולי זה קשור לעשרים וחמש שנה לי"א שבט שהרבי עשה ריבון בייס[?].

1:35:53 דובר 2 כן, כן, כן.

1:35:53 דובר 7 עניין גדול של השתלשלות.

1:35:55 דובר 2 וכשנכנסנו ליחידות לגן התחתון אז, אז עמדה גברת גרייזמן ובכתה.

1:36:04 דובר 7 לא היה להם ילדים.

1:36:06 דובר 2 כן. אז הרבי אמר למה את בוכה? את צריכים להיות בשמחה. נוסעים לארץ הקודש, צריכים להיות בשמחה. והיה עוד מישהו שביקש איזה ברכה וגם אני ביקשתי לאבא שלי.

1:36:16 דובר 7 מה אתה ביקשת?

1:36:17 דובר 2 ברכה לאבא שלי, אבא שלי ירגיש טוב.

1:36:19 דובר 7 אבא שלך, אז הרגיש לא טוב?

1:36:21 דובר 2 היה לו עם הרגליים, עם ה... אז הרבי פנה ל-- "זה גם עבודה שלך לייבל, כאילו אתה, אתה ארגנת אותם לשאול?"

1:36:33 דובר 7 רגע, בוא נעשה שנייה סדר. זה-- לפני זה, איך שהגעתם לישיבה, זה היה בפומרינגן[?] ביוגד כסלבר[?], הרבי העלה את הנסיעה. כל החודש וחצי-

1:36:43 דובר 2 כן, אבל שיתפרסם זה-

1:36:44 דובר 7 החודש וחצי זה התארגנות-

1:36:46 דובר 2 עבור דרך הסוכנות.

1:36:47 דובר 7 התארגנות על ניירות וכל הבדיקות, ואז י' שבט הרבי כביכול התוועד וגם אמר שאתם זה התפעלות, אה-

1:36:54 דובר 2 מסיבת פרידה.

1:36:56 דובר 7 או.

1:36:56 דובר 2 אחר כך, של מחרת י' שבט, הרבי קיבל אותנו בגן התחתון.

1:37:00 דובר 7 או. אז לאט, לאט. מתי הוא קיבל אתכם? היה מנחה, נכון?

1:37:04 דובר 2 בערב, בערב. בערב בשבע אני חושב-

1:37:06 דובר 7 י"א שבט.

1:37:07 דובר 2 כן. קיבל אותנו בגן התחתון, נתן לכל אחד לקוטי שיחות חלק י"א ביד. זה היה מהכריכייה. החותמת הייתה עם גומייה, אבל אחד פרסם שהיה מקרטון. זה היה כריכייה, יש לי את זה.

1:37:21 דובר 7 והנשים קיבלו? הנשואות, כאילו סידור.

1:37:25 דובר 2 סידור אני חושב. וגברת גרייזמן בכתה, הרבי אמר, אחר כך גרייזמן, לייבל דחף את גרייזמן שיבקש.

1:37:32 דובר 7 ר' שמואל.

1:37:34 דובר 2 ואחר כך עוד כמה ביקשו ואני ביקשתי. אז הרבי פנה, זה סיר דה נאראבט[?]. כי אתה יודע שרבי היה, עכשיו שליחות לא להראות שום דבר, ככה אני מבין. ואחר כך הרבי יצא ללוות אותנו. אז אני עמדתי בצד עם הרכב של אחי.

1:37:48 דובר 7 הרבי יצא עד הכניסה ל-770.

1:37:49 דובר 2 הרבי עמד בחוץ-

1:37:51 דובר 7 בכניסה ל-770.

1:37:52 דובר 2 עד שכולם עברו ולייבל, אז אני הייתי אחרון כי היה לי קשר, רציתי להסתכל על הרבי, הייתי אחרון.

1:38:01 דובר 7 ונסעתם כבר לארץ.

1:38:02 דובר 2 נסענו דרך אנגליה, היה עצירה באנגליה, מאנגליה באנו לעיר העתיקה. הרבי אמר שיטיל תפילת זכר ב-ב-ב-ב-צמח צדק. ו-ו-ומנדליק, או וצריכים לאכול, הביא אותנו ללוד לאכול. ומה נתנו-

1:38:24 דובר 7 זאת אומרת אחרי שדה תעופה.

1:38:26 דובר 2 משדה תעופה. שדה תעופה היה קולונה שהגיעו. היה הרבי לבוא לקבל אותנו. ובארוחת ערב בלוד היה מה שנותנים בישיבה. שתהיי לי אמריקאית, אנחנו מחיי נפש גם. הצרפתים, ירקות, עדיף גנטל גפלח[?].

1:38:43 דובר 7 צרפתים היו רגילים מרנינג[?]. לאמריקאים היה מה לאכול.

1:38:48 דובר 2 כן, היה מה לאכול. נתנו שני זיתים, חצי עגבנייה. קיצר, ומשמה נסענו לעיר העתיקה עד שהגענו לצמח צדק.

1:38:59 דובר 7 הרב מנדליק נסע איתכם או עם הצרפתים?

1:39:01 דובר 2 כן, איתנו. מנדליק היה איתנו. טילת תפילות זכר. הוא היה ב-ב-- הוא התאכסן אצל גליסנשטיין בבית.

1:39:08 דובר 7 צדקנו.

1:39:09 דובר 2 אחר כך באנו ל-ל-לדורמיטוריז לישון והיה ש-

1:39:14 דובר 7 דורמיטוריז כבר הייתה אז חורב מיאו[?] או עדיין באר יעקב?

1:39:17 דובר 2 חורב מיאו[?], חורב מיאו[?].

1:39:18 דובר 7 חורב מיאו[?].

1:39:19 דובר 2 ושמה ישנו. עכשיו היו לוקחים אותנו בבוקר אחרי סדר סדרס ותפילה ואכילה, היה טנדר שלוקחים תינוקות, תרנגולים, אתה יודע, מה-מה-מהספסלים הקטנים. היו לוקחים אותנו לעיר העתיקה עד הצהריים. צהריים היה בא טנדר לקחת אותנו, להביא אותנו לדורמיטוריז והיינו אוכלים צהריים ואחר כך עוד פעם הטנדר היה בא.

1:39:44 דובר 7 חוזרים ללמוד בצמח צדק.

1:39:45 דובר 2 עוד פעם טנדר היה בא לקחת אותנו לישון. דרך אגב, חנוך היה מנהל והיה לו קשיים ב-בניהול וטוביה בלאי היה ב-ב-בסמי סמיצין[?], אז הוא כתב מכתב לטוביה בלאי שהמצב הוא מאוד קשה, אין לו, אין לו, אין כסף לישיבה ובפרט שהגיע עכשיו שלוחים. צריך כסף, גם הטנדר עם עלה ובחזור. טוביה הכניס את זה לרבי. אז היה פתק מהרבי. אני ראיתי את הפתק. שיכתוב לי כמה עלה החזקת השלוחים מאז שבאו עד עכשיו. קילל את הטנדרים. הטנדר הרבי עשה שני פסים על הטנדר והטרקטור זה מוכמכר[?].

1:40:39 דובר 8 וואו!

1:40:42 דובר 2 אתה לא יודע את הסיפור הזה. ויש לי גם קסטה. אני צריך למצוא את זה. ש-ש-שיעור צמח צדק. הרבי אמר שהוא למד בעיר העתיקה צמח צדק. נכנסו לפחד. הגיעו אחד עשר אמריקאים, הפכו את כל העיירה. היה להם פחד. היה שם ירושלמים שם. אז שמוליק שלייסנר זון[?] אה עליו השלום ובעד לחם טיר[?] וחיים שלום דויטש הרימו טלפון לרב חדקוב. יש לי את הקסטה. ושאלו, אז הוא אמר ככה, "הם שלוחים אל הקדושה, הם בנפרד לא שייכים לקהל". כמובן אם יהיה להם שאלות אז כמובן שאם-אם-אם יפנו לראש קהל לשאול אותו זה לא יהיה מני אבר וייענה להם. כאילו הוא הרגיע אותם שזה לא.

1:41:45 דובר 8 וואו!

1:41:45 דובר 2 איי איי איי.

1:41:47 דובר 8 טוב שלמדיי אני רוצה שנייה לחזור לזה שהייתם כבחורים. אז אה-

1:41:51 דובר 2 היינו בצמח צדק.

1:41:53 דובר 8 לא למדיי, למדיי. אני חוזר שנייה. למדיי שהייתם אצל הרבי כל השנה הזאת.

1:41:57 דובר 2 כן.

1:41:58 דובר 8 הגעתם מתישה עד בעצם עד שנסעתם עד למדבר הייתם ברצף.

1:42:02 דובר 2 בטח, בטח.

1:42:02 דובר 8 היה גם שנה מיוחדת. כל מה שהרבי דיבר את השיחות על בחורף, על שכביכול דיברו על ליובאוויטש.

1:42:10 דובר 2 הו הו הו הו. יש לי אפילו הנוכס פרוט אני צריך למצוא מה שלא התפיס את זה, נו. עם הטנקים, עם, עם, אה, חוליגניזים או טרוריזים מליובאוויטש שניהם מה שהיה בפארווערטס. בטח, בטח.

1:42:28 דובר 8 אז תספרו קצת.

1:42:29 דובר 2 חיינו את זה. וואי איזה שנה זה זה היה ובגלל-- ומריץ מוזיקה הטנקים-

1:42:36 דובר 8 רגע תספרו שאני קצת מה שאפשר. היה יהודי שלא, בלי שמות.

1:42:40 דובר 2 רגע, רגע, זה היה ככה. הוציאו טנקים לפני שבת לשבוע מבצעים בנהיגה. והיינו נוסעים עם מוזיקה והרבי, הרבה פעמים הרבי היה מגיע והטנקים היו יוצאים ממול הרבי והיינו עושים מבצעים. ובאמצע התקופה הזאת היה סיפור ש-

1:43:08 דובר 8 בלי שמות, נו.

1:43:09 דובר 2 שרצו שמישהו יחתום על מיהו יהודי ולא רצה לחתום.

1:43:14 דובר 8 אחד הרבנים.

1:43:15 דובר 2 כן, ו-

1:43:17 דובר 8 אחד מבני משפחתו כתבו, כתב-

1:43:19 דובר 2 רגע, רגע ועשו לו כל מיני דברים, אה, על הדלת ועל המנעולים. אז החתן שלו כתב כתבה בפארווערטס.

1:43:30 דובר 8 פארווערטס היה עיתון-

1:43:31 דובר 2 עיתון ביידיש שיצא פעם בשבוע. אז הוא כתב שמה חוליג-- הכותרת היה "חוליגניזים וטרוריזים בחצר של חב-- ליובאוויטש", ותקף את ה, את, את הרבי שהרבי הפך והחליט שהוא יברענג לפוליטיקה מיהודי ו-ועם גנזן פיסלו, אתה יודע.

1:43:57 דובר 8 עם.

1:43:59 דובר 2 שרוצה-

1:43:59 דובר 8 גרשים.

1:44:00 דובר 2 עם גרשיים. ביידיש: "מיט אייזערנע פיסלעך".

1:44:03 דובר 8 כן.

1:44:03 דובר 2 רגליים של ברזל. ו-ו-וכביכול הוא נסע לאיכל[?] וכאילו ו-ו-וזה זה שטרור וכולי. אז הרבי שבת, הרבי דיבר והרבי אמר חשבתי כל הלילה אם להגיב לזה או לא. מצד אחד מי קורא כבר את ה את העיתון, העיתון זה... אבל החלטתי היות ונוסעים עם הטנקים עם מוזיקה לא,לא זה לא מנהג יהודי עם המוזיקה במרכז.

1:44:40 דובר 8 זה מה שכתב.

1:44:41 דובר 2 מניחים תפילין גם זה. אז הרבי אמר בהתוועדות שחשבתי כל הלילה אם להתייחס לזה, אבל היות שזה יכול להחליש יהודי אחד ממי שתפילין, החלטתי שאני חייב. הרבי אמר "איך בין דער בעל-הבית פון חצר ליובאוויטש" אני הבעל הבית של חצר של ליובאוויטש ואני אומר שאין חוליגניזם ואין טרוריזם. מי שעושה את זה אין לו שייכות אליי זה מותר וכן בפירוש לנסוע ב-ב-אמונה שלמה עם מוזיקה ואני הולך עם כל אחד מהטנקיסטים שמניחים תפילין מיהודים. וכן התוועדות חסידית זה באמת כן מיהודי כן, ואני מתייעץ עם מישהו שזה למד לו מ... למד ממנו בעיון ערוך. ולאחר מכן היה עם הטור היה עוד שלוש פעמים היה כתבה וביום חול זה היה, זה היה חמישה עשר בשבט.

1:45:47 דובר 8 כן, יום חמישי חמישה עשר בשבט.

1:45:49 דובר 2 אז הרבי אמר שיכולים להתלונן תלונה של העיתון של מיליון דולר. אז אז אמרו ש-ש-שאברהם שלום טוב הביא איזה עורך דין גדול והוא הכניס שיכולים לתבוע מיליון דולר פיצויים על לשון הרע. והיה שהעיתון י-י-יבקש סליחה שהוא כתב דברים לא נכונים. זה היה, אבל היינו חייבים ובגלל זה הוסיפו עוד שבוע בישראל והיה עוברים דרך הבית שלו עם מוזיקה וזה.

1:46:27 דובר 8 זאת אומרת עם הטנקים הוסיפו עוד שבוע שמיני.

1:46:32 דובר 2 כן

1:46:32 דובר 8 שהגעתם לארץ.

1:46:33 דובר 2 אז היינו בצמח צדק.

1:46:36 דובר 8 אהמ

1:46:36 דובר 2 עד שהחלטנו מה זה כל פעם לנסוע, שיבוא, יביא את האוכל בצמח צדק כדי שלא ניסע עשר פעמים. זה גם כן טרטור.

1:46:44 דובר 8 אהמ

1:46:45 דובר 2 נו, והיינו לומדים ביום חמישי היה לנו שיעור של רב זלמן נחום גולדברג בדיינות ואחר כך הוא בחן אותנו. הוא אומר "סמיכה". אבל מה חשבנו איפה יכולים להכניס את הרבי? למשל, אחרי פורים יצאנו לנסוע. אני רואה מלא משטרה בעיר העתיקה. אמרתי צריכים לדעת מה זה. השוטרים לא רוצים להגיד, אבל היות שצמח צדק נשאר הרבה שלח מנות כי שמה זה פורים. אז לקחתי שק של משלוח מנות וחילקתי לשוטרים. אז שוטר אמר לי שיצחק רבין מגיע. הוא הראש של המשמר האזרחי בעיר העתיקה. אמרתי לגורביץ 'אני נשאר. אתה רוצה להישאר? אני נשאר. צריכים להפיץ את הרבי'. אז נשארנו שנינו. אז היה שמה השר שלמה הלל היה שר המשטרה. נתתי לו יד.

1:47:43 דובר 8 שמו שלמה הלל.

1:47:45 דובר 2 כן, נתתי לו יד וסיפרתי לו כל הסיפור שהיה עם איצ'קה גורביץ, שזה גם כן דרך אגב.

1:47:50 דובר 8 זה הסיפור, אולי יום קודם.

1:47:52 דובר 2 כן.

1:47:52 דובר 8 שהיה בקשר עם הסיפור של שלום.

1:47:54 דובר 2 הסיפור הזה יש לי הגרסה שלי.

1:47:56 דובר 8 אז בוא תספר.

1:47:57 דובר 2 גרסה שלי היא ככה. בשוק חב"ד הגיע צבא לקחת בפורים, לקחת קבוצות לצבא. אז אני-

1:48:10 דובר 8 הגיעו רכבים של צבא.

1:48:11 דובר 2 כן, של צבא והיה לוקחים אותנו והחזיר אותנו עם משלוח מנות. החזיר אותנו משוק חב"ד היה כזה רחבה, אם אתה מכיר.

1:48:17 דובר 8 עדיין יש.

1:48:18 דובר 2 כן, רחבה. אז אני הייתי צריך לנסוע עם איצ'קה גורביץ, אז לא הייתי רציתי לומר לא, בשביל כל קבוצה יש שליח אחר. אמרתי בסדר, אין לי בעיה. אז איצ'קה גורביץ נסע, איתו היה אם אני לא טועה היה גם כן סגל הזקן, אם אני לא טועה.

1:48:32 דובר 8 מיאנקו ולחון[?].

1:48:33 דובר 2 כן, זה שהיה גבאי.

1:48:34 דובר 8 הגבאי.

1:48:35 דובר 2 גבאי.

1:48:35 דובר 8 מיאנקו ולחון[?].

1:48:35 דובר 2 כן, כן. הכרת אותו?

1:48:37 דובר 8 אה, לא.

1:48:38 דובר 2 בקיצר, קיצר איצ'קה נסע ואני נסעתי. חזרנו בלילה, סביבות אחד-- רבע לאחת עשרה בלילה, אם אני לא טועה לפי הזיכרון שלי. אז איצ'קה גורביץ היה בהתלבטות ואז היה שהיינו מספרים, היינו תמימים, היינו מספרים את זה לגיטל שטיין וגיטל שטיין היה מודיע לרבי ולא ידענו שהוא מצלצל קולקט, כאילו על חשבון של המזכירות. לא ידענו. בקיצר, אחר כך נודע, נודע לנו ש-ש-- אז באמת היינו לומדים גם כן בצלצול.

1:49:10 דובר 8 שאם אפשר להתקשר על חשבון המזכירות גם אנחנו יכולים לדווח.

1:49:13 דובר 2 אותו דבר. קיצר, באנו לחנוך ואיצ'קה סיפר את הסיפור. אז חנוך אמר-

1:49:19 דובר 8 סיפור זה שהם היו שם במחסום והם-

1:49:22 דובר 2 זרקו אבנים והוא רצה לחזור. הוא אומר, "אני הולך בשליח של הרבי ואם לא אני אלך ברגל". אומר, "אתה ככה נותן גז" והם. קיצר, בקיצור איצ-- אז אמר חנוך אמר, "לך לישון". חנוך היה קאלטבלוטיק, זה אומר זה קאלטבלוטיק כזה.

1:49:38 דובר 8 מיושב.

1:49:39 דובר 2 כן, מאוד קאלטבלוטיק. אז הוא אמר, "קאלט". אז הוא אמר, "לך לישון". אמרתי לאיצ'קה, זה יוזמה שלי. אני לוקח את הקרדיט, מה שנכון נכון. אמרתי לאיצ'קה, "אתה רוצה? בוא, בוא נלך לצ'יבין, יש שמה טלפון ציבורי בפוסט אופיס ונצלצל, נצלצל קולקט". "בסדר". הלכתי עם איצ'קה, צלצלתי קולקט.

1:50:02 דובר 8 לטלפון הציבורי בישיבת צ'יבין.

1:50:04 דובר 2 כן.

1:50:04 דובר 8 ממול.

1:50:04 דובר 2 כן, ממול. קצת ברחוב חנה קצת.

1:50:07 דובר 8 קצת למעלה, במעלה ה...

1:50:08 דובר 2 כן, כן. ובנימין ענה ונתתי לגורביץ את השפופרת וסיפרתי לו את הסיפור. זה הסיפור. אחר כך הרבי התייחס לזה.

1:50:19 דובר 8 מפברין[?], כמה שעות אחר כך.

1:50:21 דובר 2 כן, כן, הרבי, הוא התעכב.

1:50:22 דובר 8 כן.

1:50:24 דובר 2 נחזור לענייננו.

1:50:26 דובר 8 סיפרת לשלמה הלל, שר המשטרה.

1:50:28 דובר 2 את הסיפור. אחר כך הגיע רבין.

1:50:32 דובר 8 שהוא היה אז תפקיד.

1:50:33 דובר 2 כן, אבל ראש הממשלה.

1:50:34 דובר 8 אז הוא היה ראש הממשלה.

1:50:35 דובר 2 אז לא היה כמו היום. נתתי לו יד. יכולתי להתקרב, נתתי לו יד וסיפרתי לו. התחלתי לספר לו את הסיפור והרכב שהוא נסע היה טנדר. לא היה פס--

1:50:46 דובר 8 משהו משמעותי, משמר כבוד.

1:50:48 דובר 2 כן, כמו היום. והוא לא היה לסבלנות אצלי, בשבילי. אז הוא אמר, "גם זה יבוא". אז אחר כך היה סיטואציה לאבקאווסקי, "גם זה יבוא". אבל מה? נעמדתי, עשו תמונות. היה תמונה, אני בצד אחד וסגל, משה סגל, בצד השני והיה בעיתון ידיעות אחרונות בעמוד האחרון היה תמונה. בהרכב האופנוע שלחתי את זה לרבי. יש לי את הספר, יש שמה באמת פוטוקופי מהעיתון הזה. היה הרבה תמונות, אבל חיפשתי את, את הצלמת אבל לא מצאתי אותה. זה, בקיצר אחר כך ישבנו, אמרתי לחבר'ה צריכים השידור של הרבי שישמעו בכותל. למה? כי היה אם אתה זוכר, היה שנה שהרבי לא יצא ל-

1:51:38 דובר 8 לפרהסיא.

1:51:38 דובר 2 לפרהסיא, והרבי התבטא שבת שיש לנוי גשמיז שהקול שלו ישמעו אצל רבי שמעון.

1:51:45 דובר 8 ב-ל"ג שהרבי התבטא שהוא עצמו היה רוצה שיהיה בפרהסיא.

1:51:49 דובר 2 כן. לא, אבל יש לנוי גשמיז גם מצד הנפש הבאמת.

1:51:52 דובר 8 שגם, גם אני, גם אני, הרבי התבטא, לומר שגם לי זה כואב שבפועל יש לי הנוי שישמעו ולפועל אני לא יוצא.

1:51:59 דובר 2 אני לא יכול. והרבי אמר סיפור של הצמח צדק, נו שהוא כתב פדיון עם עסקה שחל על יהודי והוא לא זכה, הרבי בכה. אז אמרתי צריכים לעשות בכותל. הסתכלו מישהו. אמרתי אני הולך לרב, אין לי בעיה. לקחתי את איצ'קה גורביץ, ברוך ברוך אם אני לא טועה. נכנסתי לרב. אני הייתי-

1:52:18 דובר 8 הרב גץ.

1:52:19 דובר 2 כן, אני הייתי, היה לי משימה. איפה שיכולים צריכים להפיץ את הרבי'נו. באתי לרב גץ, אמרתי אנחנו השליחים של הרבי. אנחנו רוצים שלשדר מרמקול. היה אידרא למעלה, רמקול-

1:52:31 דובר 8 ישיבת האידרא.

1:52:32 דובר 2 כן. הישיבה זה-

1:52:34 דובר 8 כולל.

1:52:35 דובר 2 היה לו שני, שני חברותא שלמד איתם מתמטיקה של יצח"י. לא משנה, לא ניכנס. רגע. אמרתי שצריכים לעשות את זה ואז לא היה שירותים שמה, השירותים היו בצד שמה, לא היה. אמרנו בסדר. התחלנו לעשות את ה-

1:52:55 דובר 8 שידורים.

1:52:55 דובר 2 שידורים. שידורים. י"ב תמוז. אחרי שידור היינו עולים לגץ ואז תכנן מהשיחות והתחלתי להשקיע הרבה בגץ. הייתי מבלה איתו הרבה. הוא נהיה-- הוא סיפר לפי המחשב איזה הוא שלו וכל אה ועשיתי כל הדוחות של הכותל, שלחתי לרבי דרכו.

1:53:20 דובר 8 מה פירוש איזה דוחות?

1:53:22 דובר 2 מה שנעשה בכותל.

1:53:23 דובר 8 כן.

1:53:23 דובר 2 היה פעם קרלבך רצה תשובה לעשות שמה כל מיני חינגות והוא ביטל את זה והוא פרסם לא רשמי פתקים נגד. אז הכל שלחתי לרבי, הכל.

1:53:33 דובר 8 הוא ידע שאתה שולח לרבי?

1:53:34 דובר 2 כן, הוא הייתי, אמרתי, אמרתי לך, הייתי איתו.

1:53:37 דובר 8 לא, הוא, הוא סיפר לך על מנת לכתוב לרבי?

1:53:39 דובר 2 כן, כן, אני קישרתי אותו והוא היה מקבל הנוער את התמים מהמאמרים כי השיחות אז לא היו בתרגום עברית. המאמרים היה מקבל ישירות מהנוער את התמים.

1:53:50 דובר 8 אהמ.

1:53:50 דובר 2 ה-המתמטיקה של קבלה הוא ידע. הוא קרא את עצמו אחר כך ראש המקובלים. לא, לא ניכנס לזה. זה סיפור בפני עצמו, כל הרומן שלי עם הרב גץ.

1:54:02 דובר 8 לא, זה מעניין.

1:54:02 דובר 2 תשמע, תשמע, כי... י"ב תמוז, אפשר לבדוק את זה. או זה היה תשע עשרים או עשרים לעשר. זה אתה לא יכול לתפוס אותי על ה... הגיע יצחק רפאל לכותל. שידור ב-ב-בכותל. בא, לא יודע למה הוא הגיע. פתאום-

1:54:21 דובר 8 אה, זה היה שר הדתות?

1:54:23 דובר 2 כן. והוא הגיע, זה היה תשע עשרה, משהו כזה, תשע עשרה. והוא שמע את השידור שהכל של הרבי. אז הרב גץ אמר לי שהשר הדתות היה פה והוא נכנס אליי במשרד ואמר לי, "חסר לי חזית אחד עם, עם, עם חב"ד. אני צריך עוד חזית." אתה יכול לעוף מכיסא. סיפר לי. אז אני הלכתי וודאתי את זה collect ל-ל-לחדשות.

1:54:50 דובר 8 משכיר.

1:54:50 דובר 2 כן, משכיר. כן. פתאום מגיע שלום דוכמן ואמר לי-

1:54:57 דובר 8 שהוא גם היה מהשלוחים.

1:54:58 דובר 2 כן, היה מהשלוחים, בטח. הוא מגיע ואומר לי, "הייתי במשרד בלוד אצל אפרים וולף, ואפרים וולף קיבל הוראה שהרבי שולח מכתב לגץ. והמכתב יכול להגיע שלושה שבועות. הרבי רצה שהוא ידע מהמכתב לפני שלושה שבועות שנעתיק את זה, שיעתיק את זה אצלו-

1:55:21 דובר 8 עכשיו, העבירו לו את המכתב בטלפון שאפרים יעתיק.

1:55:24 דובר 2 יעתיק ושיתן את זה לאלו שיתעסקו עם הרב גץ שיביא לו ולהגיד לו שמכתב בדרך. עכשיו, אני אמרתי-

1:55:37 דובר 8 אהמ.

1:55:37 דובר 2 זה היה בלנק של אגודת חסידי חב"ד ובלנק כזה, והשורות הירוקות שלא יספחו שני דפים חס ושלום מהגרו"ך. חבל על דף, דף אחד, כל המכתב. באנו לגץ. גץ היה עושה תיקון חצות, אגב נפש. עניין שאני בשכיח. עניין שטכנה הפצת תורה ומצוותיה" והרבי נתן לו ברכה. זה היה. עכשיו, עכשיו חדקוב אמר לי שאני אדבר עם הרב וולף, שהרב וולף יסדר את זה דרך הרב דולגין. הרב דולגין הוא אמריקאי ולא, פה בארץ יש רספקט לאמריקאים. אפילו אמריקאי שגר בארץ יש גם רספקט בשבילו. אז הרב דולגין הוא ידיד.

1:56:52 דובר 9 שאתה התקשרת אית-

1:56:53 דובר 2 שאני אדבר עם הרב-

1:56:54 דובר 9 שכך היה כי הרב חדקוב אמר לך שאתה-

1:56:56 דובר 2 שאני אדבר עם הרב וולף, הרב וולף יסדר את העניינים דרך הרב דולגין.

1:56:59 דובר 9 מתי שהתקשרת.

1:57:00 דובר 2 כן.

1:57:00 דובר 9 זאת אומרת לפני, בלי קשר למכתב הזה.

1:57:02 דובר 2 כן. אחרי המכתב.

1:57:03 דובר 9 אחרי המכתב. שאתה תתקשר לרב וולף, הרב וולף-

1:57:05 דובר 2 שהרב וולף יסדר פגישה עם דולגין-

1:57:07 דובר 9 דולגין.

1:57:07 דובר 2 לסדר את העניינים.

1:57:08 דובר 9 שדולגין הוא אמריקאי ומי הוא היה דולגין?

1:57:11 דובר 2 אני צלצלתי לרב וולף.

1:57:12 דובר 9 רגע, מי זה היה דולגין זה?

1:57:14 דובר 2 דולגין הוא היה, אני חושב הוא היה אפילו, אה, תקופה קצת, אם אני לא טועה, אה, אה, נו, בסגן, אה, גוון... משרד... הוא עבד במשרד הדתות, היה לו איזו עבודה שמה. הוא היה, יש ספר עליו אפילו על הקשר עם חב"ד. הוא היה ניח-- אם אני לא טועה הוא היה פעם מנכ"ל משרד הדתות.

1:57:40 דובר 9 מממ.

1:57:40 דובר 2 אם אני לא טועה. בקיצור, אני צלצלתי לרב וולף. לא יצא בזה. הודעתי למזכירות מה היה טלפון. שיניתי קצת את התגובה. אז למוחרת הרב וולף הגיע לצמח צדק עם ברכי וולף [?]. אני, אני זכרתי שיסובלוי [?], אבל לא בטוח שפויים [?] כתב. הרי ראיתי שכתוב שמה ברכי וולף. הגיע לבית הצמח צדק, חיפש אותי. יצאתי. זה היה בחדר שני שמעל הכל, היה שמה עזרת נשים, שמה קרא לי ואמר לי שסידרתי פגישה יום זה וזה, שעה זו וזו עם מנכ"ל משרד הדתות שקוראים לו ליפל. כן. נסענו לליפל. אז ליפל אמר לנו, "אני לא נגד חב"ד." הוא היה מזרחיסט. ואבי שלי אמר, היה ברסלבר, והיה מתפלל בצמח צדק. שתי קומות, היה למטה, היה ותיקין והיה שייך קצת לחב"ד. אבל מה זה מפריע למתפללים כפיוכל? אז להנמיך. הוא ירד מהעץ. אבל המשכתי את זה. וגם לפני כן היה אותו דבר. בכותל ממש היה קשה לשמוע, רק אם היה שקט. ו-ו-וסידרו את זה. אחרי שעבר שנה אז היה שלושה התוועדויות מבצע חינוך פתאומיות, הכל היה בכותל. אחר כך אנ"ש התלוננו במזכירות לרבי בחיס [?] שזה קשה לנסוע לעיר העתיקה. הרבה מהרבנים וזה נפסק. אבל שנה היה. אני מתחרט עד היום. מקל חטא שלא סידרתי את זה. רציתי בקבר רוכל [?] ומשה סמואל [?], צריך לקום ממני. חבל שלא סידרתי כי לרבי היה נעים מזה.

1:59:34 דובר 9 ממש עכשיו, חמישים שנה, כל קיץ ללא דילוג.

1:59:37 דובר 2 כן, כן, כן. ו-ו-היה התוועדות שהרבי שעל הם שמעו את זה בכותל. בקשר ל-ל-- היה, רצו לשים דגל על הגג, דגל של אש"ף או של פלא"ל [?], לא יודע מה היה שם. אז הרבי שעל הם ש-ש-שמעו את זה. והרבי כתב באחד מהמכתבים שכתב לו הרב גץ, "מדי פעם אני מקבל דרישת, דרישת שלום מכם על ידי ידידינו המשותף." הרבי כתב, שייכער היה אומר.

2:00:05 דובר 9 שם משפחה?

2:00:07 דובר 2 לא, בלי שם.

2:00:08 דובר 9 ידידינו המשותף שייכער.

2:00:09 דובר 2 ידידינו המשותפים שייכער, עם, עם, שייכער, הרבי כתב, כתב ידו.

2:00:14 דובר 9 כתב, וואו.

2:00:15 דובר 2 יש לי את המכתב פוטוקופיה. חלק יש לי אוריגינלים וחלק לא.

2:00:20 דובר 9 אחי, היה לו מאוד קשר הרב גץ.

2:00:22 דובר 2 הרב גץ אומר לי שהגיע יהודי ואמר שהוא רוצה או אחר כך החלטתי שצריכים לעשות בכניסה לכותל ברובע, צריכים לעשות את כל המקצועות. שלט של כל המקצועים. פשוט באתי לרב גץ, אמרתי לו צריכים לעשות שלט של כל המקצועים, אבל הוא התעקש שיהיה גם צרפתית, עברית, אנגלית, וערבית. בסדר? ושבפלטה שיכולים מבצע יש רעי מבצע חדש כל פעם. באתי לגץ, אמרתי לגץ מה עושים? צריכים אה... אז גץ אמר לי, "תשמע, הרובע היהודי יש על זה מחלוקת. או שזה שייך לעיריית ירושלים, או ששייך לרובע או שזה שייך למשרד הדתות. אז לכן ככה אני רשמית לא יכול לתת לך, אבל אני איתך". הוא היה עד הסיפור שנגיע אם נספיק היום לחפירות שמה, הוא היה גם כמו ראש מסדר, ה, של המשטרה, ה...

2:01:32 דובר 9 ישיבות.

2:01:33 דובר 2 לא. המשטרה הייתה שומרת שמה. אז הוא עם המשמרות, הוא היה מאלה שהיה מסדר. אז הוא אומר, "יש משמרת של שוטרים ערבים, מהכותל לא היה שם. אז זה מה ככה. תשמע, אני אבוא במשמרת של הערבים, אני אביא איתך שאם יסתכלו שאנחנו בודקים השטח, מסתכלים. בלי פתק, בלי שום דבר. ואחר כך תכין את השלט ו, ותגיד לי, אני אגיד לך באיזה יום ישוב אותם, אותם-

2:02:05 דובר 9 אותם.

2:02:06 דובר 2 אותם ערבים.

2:02:07 דובר 9 אותם משמרת.

2:02:08 דובר 2 אותם משמרת של ערבים ואז לא יהיה לך בעיות.

2:02:11 דובר 9 כי הם כבר ראו שרב גץ היה איתך לסדר את השטח.

2:02:15 דובר 2 כן, כן ואני לא עשיתי שום דבר. אמרתי, "רב גץ, בסדר גמור, אנחנו נודיע לרבי, זה סדר גמור". אז עשינו שלט עלה עשר דולר ובאנו להקים את זה. הבאתי החבר'ה שלו. הגיע שוטר. "מה זה?" אמרתי לו, "אתה לא רואה? לא ראית? שבוע שעבר לא ראית כמה ימים היה פה רב גץ?" אמרתי, "אני הוצאתי כסף, דולר, אה, שקלים או לירות. לא יודע מה היה שם, אבל אני לא אעשה את זה". "בסדר". אז שמנו את השלט. היה שלט, שלט. אלא מה, אחר כך רציתי לסדר שהחשמל של ה-

2:02:55 דובר 9 יאיר על השלט.

2:02:56 דובר 2 יש שם עמוד לעשות איזה פרוז'קטור. זה לא הצלחתי והיה שלט. פתאום הרב גץ מספר לי שהוא קיבל מכתב שהיה איזה גוי, איזה שר צרפתי. הוא ביקר בכותל וראה את השלט. אז הוא שלח מכתב. מה זה לאהוב כל יהודי ו, וגוי הוא לא בן אדם? אז משרד, אז, אז הקונסוליה הישראלית שלחה את זה לפה לממשלה. הממשלה שלחה את זה למשרד הדתות. משרד הדתות שלחה את זה לגץ שיענה. אז גץ אמר לי, "עניתי שזה מדינה יהודית. כתוב כל היהודים מתכוונים לכולם". אבל היה תגובה על זה. הודעתי את זה לרבי. עכשיו גץ אמר לי שהוא רוצה לחפור, לחפש את כלי המקדש. הבן שלו הוציא ספר שהוא, שהוא נולד סידרתי שהרבי ייתן ברכה. יש לו מכתב מהרבי על הלידה שלו. בקיצור, והוא אומר לי שזה ספק, ספק שמכיל ספק ספיקא. זה ספק, וממילא אפשר לחפור פה. אמרתי, "רב גץ, צריכים לשאול את הרבי". אמר, "אין בעיות". נתן לי את המכתב, הקלטתי אותו, ואני אגיד, איצ'קה גורביץ' הקליט. יש לי את זה בבית, כל השאלות. והרבי ענה לו שאסור לחפור לא רק במחילה של נסכצו [?], אפילו ספק, אפילו ספק ספיקא. וממי אתם? מסיורה [?] זה מאוד חריף שלא יגע בזה. גמרנו. מאוד חריף. אחר כך, שנה או שנתיים יותר מאוחר, הייתי בכותל.

2:04:45 דובר 10 קיבל אבל.

2:04:46 דובר 2 כן, כן. הייתי בכותל והתפרסם שחפרו. התחילו לחפור והגיעו מתחת. איפה גץ היה עושה מול קדש הקודשים שם בפנים היה עושה תיקון חצות והם הגיעו מתחת ליד זה וגץ הלך. הלך לעשות את התפילה שלו. הוא קיבל אבנים כי זה היה חפור ונהיה רעש ותיכף עשו על זה בטון וסגרו את זה. לא מצאו שום דבר. אז גץ אמר לי איך הוא עשה כזה דבר? אז הוא אמר לי תאמין לי, זה לא אני. זרקו את התיק עליי, הוא אומר לי, הרץ, והוא אומר לי אני רוצה לכתוב לרבי את כל הסיפור, אבל לא לשלוח, לא בפקס ולא בדואר. אם יש לך מישהו שאתה יכול לסמוך. אז בדיוק היה ניסן מינדל. אז הבאתי לניסן מינדל על כל הסיפור הזה. הבאתי לו מידיעות וממעריב, מחדשות מהארץ, מארבע עיתונים. כל הכתבה סביב הסיפור הזה והבאתי לו את המכתב. עכשיו גץ שאל אותי נו, קראת את מה שכתבתי? אמרתי לגץ תשמע, כל המכתבים שנתתם לי עד עכשיו היה פתוח. פתוח קראתי. זה היה סגור. לא העזתי לפתוח מכתב אז אני לא יודע מה הוא כתב. הוא אומר שהוא כתב לרבי את כל האמת וזרקו את זה עליו. ואז. ואז מה היה? מה היה העונש שהוא כבר לקחו לו את ה-- לסדר את המשמרת? זה הוא הפסיד.

2:06:32 דובר 10 את המשמרות של משטרה.

2:06:34 דובר 2 כן, זה היה אחד מהדברים. הוא לא ישב שום דבר. ניקו את זה. עכשיו סידרתי גם כן אמרתי ב-

2:06:41 דובר 10 מה הרבי ענה? אני לא יודע.

2:06:43 דובר 2 מה? לא יודע. אפילו נסכם. לא יודע, לא יודע. עכשיו, עכשיו אני סידרתי גם כן קול בחיזקנין[?] לקרוא את המברק של הרבי.

2:06:53 דובר 10 בחיזקנין[?] ב-

2:06:55 דובר 2 בכותל המערבי. כן. חיזקנין[?] איפה ש-- כן היה אז היה שני רבנים, היה גץ והיה הרב שכטר. שכטר לא רצה לתת. צעקתי עליו, אמרתי יש לי רשות מהרב גץ ואל תתערבו וקראו את המכתב. את המברק. המברק של הרבי. עכשיו גץ בא ואמר לי שיש מישהו שרוצה. שרוצה. אתם מה? הוא מתעסק. שמירת עתיקות. הוא עשה ליקוויד על הטווינס ועל הפסל החירות. יהיה שלא ייכנס מים שלו, שלא ילחלח מים. אז הוא רוצה לעשות את זה על הכותל המערבי.

2:07:49 דובר 10 סוג של איטום.

2:07:50 דובר 2 כן, והוא לא לוקח כסף. גץ אמר לי הוא חושב שאמר לא לוקח כסף. הפרסומת היא הרבה יותר מהכסף. כותל המערבי. אז אמרתי להם צריכים לשאול את הרבי. אמרתי אני נוסע לרבי, תנו לי את כל הפרטים. ואני אשאל את הרבי. הו, הו, הו, הוא סיפר לי שענה ליהודי הזה. אנחנו רוצים לשמר את הכותל, לא את הצבע. והכותל עמד עד עכשיו והוא יעמוד עד ביאת משיח. זה מה שהוא ענה לו. אז הוא לא היה טיפש, הוא הגיע אליו, חדר בעצמי בארץ ואמר לו ככה, הנה שני אבנים. אם תראה לי איזה עשיתי ואיזה לא

2:08:38 דובר 11 שמרגישים את ההבדל

2:08:40 דובר 2 אני יורד. אני יורד. הביא לו שני אבנים. אמרתי לגץ, אולי הוא לא שם על אף אחד. אולי אמר לך שהוא עשה על אחד. אז גץ אמר לי, "תביא לי כוס מים" הוא אמר, "תשפוך". שפכתי על אחד זה נבלע, על השני זה היה

2:08:56 דובר 11 לא נבלע

2:08:57 דובר 2 כזה גולת זה. אז אמרתי לו אני אכתוב לרבי והוא נתן לו איזה חמישים דפים. איך עושים-

2:09:06 דובר 11 מסביר את כל הטכניקה ואת כל ה...

2:09:09 דובר 2 כן, אמרתי אכתוב לרבי, אני, תשאל את הרבי. כן. הו, והוא כתב גם, לה הוא כתב. כן, כן. אז הלכתי, הבאתי את זה לבנימין קליין להכניס את זה. אחר כך שאלתי את בנימין מתי יש תשובה אני אקיח, אני אקח. אז הוא אמר שהרבי אמר לו, לאבקאווסקי עוד נשאר עוד שבוע ולכן העניין לשלוח את זה אקספרס תכף. אז זה-

2:09:39 דובר 11 רגע, הרבי אמר מעצמו לאבקאווסקי עוד נשאר עוד שבוע?

2:09:41 דובר 2 כך, כך הוא בנימין אמר שהרבי אמר לו על ה, על לאבקאווסקי אתה נשאר פה, רק באת ו-

2:09:49 דובר 11 ומזה תחילת העניין, הרבי שלח איזה אישור מגץ.

2:09:51 דובר 2 כן, אישורים. יש לי את האורגינליה.

2:09:53 דובר 11 מה הרבי ענה לו?

2:09:54 דובר 2 רגע, הו. הרבי ענה לו, דבר ראשון אתה צודק שהתיק להחזיק עד עכשיו הוא יחזיק הלאה. ושנית, הרבי אמר לו אם יתחיל להתעסק בכותל אז זה יעורר אבק. יראו שמחללים את קדושת הקדשים. זה יעשה רעש. אז לא כדאי. הרבי לא נתן. אתה מבין?

2:10:18 דובר 11 עד מתי נמשך הקשר?

2:10:20 דובר 2 הרבה שנים. הרבה שנים והוא אחר כך הוא, הוא היה שומר שלא יקראו את השיחות השבוע. גבר זהיר מאוד. והיה-

2:10:30 דובר 11 מאוד קרוב.

2:10:31 דובר 2 והיה מבצע הטבעה. סידרתי שהוא יענה גם קצת תשובות. זה פרסם לא מזמן.

2:10:35 דובר 11 סליחה, שיחות השבוע וההטבעה זה קצת אחרת.

2:10:38 דובר 2 מה?

2:10:38 דובר 11 כן.

2:10:38 דובר 2 אז הוא כתב ואחר כך כל יום הולדת זה גם מתפרסם על קלף. הוא חתם ברכות לרבי וכל העובדים שמה.

2:10:46 דובר 11 כן.

2:10:46 דובר 2 הסופר שמה, שלום-

2:10:48 דובר 11 מתי נסעתם לרבי אחרי שהגעתם?

2:10:50 דובר 2 היה דוך, מה שהוא עשה שאסור לעלות על הר הבית.

2:10:53 דובר 11 כן.

2:10:54 דובר 2 כל הסיפורים. אז הגולד שלח תמונות ל-

2:10:56 דובר 11 משוובר[?] גם, נו.

2:10:57 דובר 2 כן, משוובר[?], אבל שלחנו תמונות לרבי. הכל מה שהיה שם היה-

2:11:01 דובר 11 עד מתי נשאר השלט של הפסוקים?

2:11:03 דובר 2 הו, אחר כך התחיל לעשות שם עבודות ואני טענתי שזה שלט מדי קטן. צריכים בשביל הסרט על אפי דור[?] לעשות משהו. והיה בתלונות, אמרתי לשלמה דוך שידבר עם צח. לא רצו, אז הורידו את זה וכבר. זה גם כן פשלה, יכולים לעשות. הרבה פשלות היה. רציתי דרך גץ גם כן לעשות שמה איפה שמניחים תפילין משהו עם מזגן, משהו. אפילו עד היום זה לא נתן.

2:11:32 דובר 11 כן.

2:11:34 דובר 2 ותרו תפילות זוקה[?] היה נותן לנו למרות שאסור לו לקבל כסף ליד הכותל ומכניס את הטנק[?]. והיה בן אליהו, הראש של המשטרה, נתתי לו כל פעם שלוש, ארבע חמנות[?] אז היה נותן לי מה שאני רציתי.

2:11:50 דובר 11 מתי הגעתם לרבי פעם לארץ? סליחה, מהארץ לרבי חזרה פעם ראשונה אחרי השטיחלס[?]?

2:11:56 דובר 2 הו, זה סיפור בפני עצמו.

2:11:59 דובר 11 נו, אנחנו פה בשביל סיפורים בפני עצמם.

2:12:01 דובר 2 היה, הרבי לא נתן לנסוע. רק, אפילו בחורה שהציעו שידוך, הרבי אמר שהיא תבוא פה. החתונה הרבי הסכים שמה. שלום דוכמן היה הראשון, אז הרבי לא נתן לו לנסוע להיפגש. היא בא-- היא באה לפה. שם טוב מנדל

2:12:18 דובר 11 הבת של מנדל שם טוב מקראון הייטס.

2:12:19 דובר 2 ואחר כך היה שנייה גוטמן קליין ומנדליב[?] היה לוברטוב[?]. החתונות הרבי נתן שמה. עכשיו לי היה גרין קארד. גרין קארד אתה חייב להיכנס כל שנתיים.

2:12:33 דובר 11 להיות בארצות הברית בשביל זה.

2:12:34 דובר 2 כן. ו-י. קייפל[?] קבע גרין קארד עבור בורו פארק גרין קארד. שלושה. שאלנו אם יכולים לנסוע בשביל הגרין קארד, אז הרבי רצה שאברהם שם טוב

2:12:51 דובר 11 איך מי שאלתם?

2:12:52 דובר 2 מזכירות.

2:12:53 דובר 11 מזכירות.

2:12:53 דובר 2 אז אברהם שם טוב

2:12:55 דובר 11 מכתב.

2:12:55 דובר 2 כן, אברהם שמטוב, והיה הוראה מהרבי לאברהם שמטוב, דוד קרינסקי, לסדר שלא נצטרך. אבל הם טענו שזה התחיל די מאוחר, לא יצליחו. אז הרבי אמר שיכולים לבוא ושמזכירות קופת רבינו ישלם לנו את הכרטיסים. בקיצור נסענו. נסענו אני, איצ'קה גורביץ' ובורו פארב[?].

2:13:19 דובר 11 גורביץ' גם היה לו גרין קארד?

2:13:20 דובר 2 כן, י. קיי[?], ארבע נסענו. זה סיפור שבפריז הפסדתי את הטיסה ונסעתי יום שישי, כי אם לא הייתי נוסע יום שישי כבר הפסדתי את השנתיים.

2:13:34 דובר 11 גינת[?].

2:13:35 דובר 2 כן, נסעתי ריסקה[?]. נסעתי יום שישי זה סיפור בפני עצמו והגעתי ממש לפני הדלקת נרות. אחי יצא לקחת אותי. באנו, באנו ראש חודש שבט. שבט. אחרי שנתיים שבט.

2:13:51 דובר 11 לבית חיינו.

2:13:52 דובר 2 כן. כמובן היה זה הגרלות להיכנס אצל ה-- להתפלל עם הרבי. שליח נתנו, בתחילת אלול נתנו להיכנס כל פעם. מנחה, מעריב, שחרית, מנחה

2:14:05 דובר 11 צריכה לצאת למעלה.

2:14:06 דובר 2 כן. דרך אגב, שבת אחת היה שם פרנקל, מהרמב"ם פרנקל. הוא היה מאוד בידידות עם הרבי, אם אתה יודע.

2:14:19 דובר 11 כן, היה בקראון הייטס.

2:14:21 דובר 2 כן. אז הוא ישב, שבת בבוקר הוא ישב בשולחן מול השולחן של הרבי וחיכינו שהרבי ייכנס. אחרי התפילה הוא אמר ככה "אני גרתי בפרזידנט סטריט ואף פעם לא הצלחתי להגיד שלום לפני הרבי. הרבי תמיד הקדים לי. עכשיו שבת חשבתי אני, אני הפעם אקדים" ודיברו פה ושם. הרבי נכנס ועשה לי עוד לא, עוד, גם עכשיו הוא ניצח אותי. כן, ועכשיו ככה, איצ'קה היה חתן, י. קיי[?] היה חתן. נסעו חזרה. אה, שניאור גוטמן התחתן, הייתי בחתונה שלו, שלום דובער אני חושב גם הייתי בחתונה שלו ואני בחור, אפרים פייגל. אז נשארתי קצת, נשארתי קצת. אחר כך פחדתי. בנימין אמר לי, הייתי מאוד בקשר עם בנימין. הזמן הכי טוב לדבר עם בנימין היה יום שישי בצהריים. כבר בארץ שבת, אין נודניק, שקט. ה-הייתי צריך, זה לא בא פה לדבר, אני צריך משהו אז, אז הצלחתי להוציא ממנו לא משנה. אז הוא אמר לי "אתה הרבה זמן פה". אמרתי "אני אשאל את הרבי, אני רוצה להישאר עוד קצת". שאלתי את הרבי אם אני יכול להישאר עוד קצת. הרבי לא ענה. כתבתי עוד פעם, הרבי לא ענה. אז הרב גרונר אמר לי "תשאל פעם שלישית, אם הרבי לא עונה אז אתה חוזר". פעם שלישית הוספתי כמה מילים. הוספתי שאני רוצה כבר להישאר על יד ד' ניסן או על פסח. נתתי זמן. זה היה כמה חיצים. אז בקיצור נשארתי. הייתי ככה שבט, אדר א', אדר ב', ניסן. ראש חודש אייר. כבר התביישתי למרות שהרבי יגיד לי נסיעה טובה. רק כתבתי וברחתי כל ימי שמוצה בי. למה? כי בנימין סיפר לי. אני ידעתי את הסיפור ששמוליק גורביץ' נמאס לו שלוש שנים את הרבי. אז

2:16:48 דובר 2 הוא בא לטיש של הרבי שנה שלישית.

2:16:53 דובר 3 בליון[?].

2:16:54 דובר 2 כן, הוא רצה כבר להישאר בסיאטל. בנימין קליין אמר לו לפני יו"ד כסלו, אם אתה נשאר פה את יו"ד כסלו פסדת את השליחות. אז אני זוכר הוא הגיע ערב יו"ד כסלו ואז היה ערב יו"ד כסלו לבוא מסיאטל. אז לכן היה לי קצת פרפרים. אבל שהרבי ענה לי כזו תשובה.

2:17:14 דובר 3 נו.

2:17:14 דובר 2 הייתי שבט, אדר א', אדר ב', ניסן, ארבע חודשים באמצע השליחות הייתי.

2:17:19 דובר 3 הרבה גם פארברענגענס באמצע השבוע היה פורים קטן היה.

2:17:22 דובר 2 הכל היה היה. היה משהו משהו. כמובן שלא יצאתי, אף שידוך לא יצאתי שמה. והציעו לי את השידוך אז, אז רציתי איזה סיפור וחזרתי. נהייתי ב-ב-בארץ חתן שיפסיקו לשגע אותי. זהו.

2:17:42 דובר 3 אה, לארץ הגעת כבר חתן.

2:17:44 דובר 2 זאת אומרת ככה. בדרך עשיתי שאשתי תבוא למרסיי ואמא שלי הגיעה למרסיי ונפגשתי שמה. אחר כך באתי פה, נפגשתי בשקט פה. לא, לא באתי.

2:18:00 דובר 3 לירושלים.

2:18:01 דובר 2 לירושלים ונהייתי חתן. באתי.

2:18:05 דובר 3 וחזרת לעוף אצל הרבי או שאז לא נהגו בזה?

2:18:08 דובר 2 לא, לא. אני רציתי לנסוע לטיש של הרבי. היא נסעה.

2:18:15 דובר 3 טיש של י' שבט.

2:18:16 דובר 2 אני רציתי לנסוע לרבי. שאלתי את ה-- שאלתי את הרבי דרך אחי ואמרתי לאחי זלמן תסתכל מה הרבי ענה לך, ענה לי. תיכנס למזכירות, מה הרבי ענה על הפתק. אבל הוא לא, לא נכנס והוא אמר לי שבנימין קליין אמר לי שהרבי אמר לו לא, אני לא נסעתי. שישבתי שהייתי ביחידות הרבי אמר, הלא החתן נמצא פה. אז אמר לרבי החתן שאל והרבי ענה לו. אז הרבי אמר לו אני לא עניתי, לא עניתי לו לא, אבל אולי הוא אולי לא זוכר. הוא שאל ולא עניתי לו, אז הוא הבין שצריך להישאר. אז זה היה הסיפור. ואז אשתי הייתה ביחידות יותר מכולם. בי' שבט.

2:19:03 דובר 3 בליל י' שבט. למה מה?

2:19:04 דובר 2 הייתה עשר דקות. זה היה-- זה סיפור בפני עצמו שהייתה קרובת עם הרבנית. זה שאשתי הייתה-

2:19:10 דובר 3 לא, לא, אני לא יודע כלום. אז תספר.

2:19:12 דובר 2 כן, זה-זה-זה לא עכשיו.

2:19:14 דובר 3 תספר. אותה אי אפשר לראיין. תספר.

2:19:16 דובר 2 תראיין אותה. היא הייתה מאוד קשורה שם.

2:19:19 דובר 3 נו ו...?

2:19:19 דובר 2 הרבנית נתנה לה. הרבנית אמרה לה, "תודיע לי, אני אבוא לקבל אתכם בזה התאריך התופעה[?]." זה סיפור.

2:19:30 דובר 3 ואז בליל ט"ס היא הייתה עם ההורים שלה?

2:19:33 דובר 2 היא, אבא שלה נכנס אחריו. היא הייתה צריכה להיכנס. אז שאבא שלה יצא מהיחידות. אז הוא אמר לה, "בואי, בואי הביתה." אז הוא התחיל לצעוק "מה זה, היא צריכה להיכנס!" אז הוא אמר, הרבי אמר לו שהיום אין לו, לא היה לו מספיק זמן. מאָרגן וועל איך האָבן מער צייט פֿאַר דיר, לתת לה יותר זמן שתבוא מחר.

2:19:55 דובר 3 יותר זמן להקדיש לה.

2:19:57 דובר 2 כן.

2:19:58 דובר 3 ואז הם באו למחרת ו...?

2:19:59 דובר 2 הייתה איזה כמה ד-- עשרים דקות. לא יודע.

2:20:02 דובר 3 עשרים דקות.

2:20:04 דובר 2 מה שלשליימקה היה, הלוא נכנס ויצא סולובך[?] והיא הייתה היחידות הכי גדולה היה לה. זה סיפור בפני עצמו.

2:20:12 דובר 3 הבנתי, שליימקה וסולובך[?] נכנסו מה?

2:20:14 דובר 2 צ'יק צ'ק.

2:20:15 דובר 3 כן, הלוך חזור, כאילו נכנסו ויצאו.

2:20:18 דובר 2 כן.

2:20:18 דובר 3 היא הייתה היחידות ההוא-

2:20:19 דובר 2 אבל מה הרבי אמר, שטום. ער האט געפרעגט און ניט געענטפערט.

2:20:24 דובר 3 שטום, הוא שאל ולא-

2:20:25 דובר 2 השאיר מינימום, ולא זוכר.

2:20:29 דובר 3 ואז התחתנתם ב...?

2:20:31 דובר 2 ל' טבת.

2:20:32 דובר 3 בחורף ל' טבת.

2:20:34 דובר 2 כן, ב-ב-בתל אביב. נו, אז זה היה אולם, איך זה נקרא?

2:20:37 דובר 3 גיל, אה, אולם השמחה או משהו.

2:20:40 דובר 2 או מאה, אה, מאה פאר[?].

2:20:42 דובר 3 מאה פאר[?].

2:20:44 דובר 2 אבא שלך היה שם בטח.

2:20:45 דובר 3 כן. רגע, ואז מתי נסעתם לרבי אחר כך כזוג?

2:20:50 דובר 2 אחר כך, אני התחלתי לנסוע לדרך ניסן בפסח. נסעתי עם אשתי והילדים. זה סיפור בפני עצמו של לקחו לי את הגרין קארד.

2:21:02 דובר 3 נסעת עם הילדים והייתם נוסעים לפסח.

2:21:05 דובר 2 אז פעם נכנסתי אחרי שנתיים.

2:21:08 דובר 3 יחידות.

2:21:09 דובר 2 לא, לשדה התעופה.

2:21:11 דובר 3 כן.

2:21:12 דובר 2 תפסו לי את הגרין קארד.

2:21:13 דובר 3 נו.

2:21:14 דובר 2 הכני-הכניסו אותי לחדר אדום. אני זוכר שאשתי הייתה צריכה להניק את יצחק צבי. אתה מכיר את הבעיה שלי.

2:21:21 דובר 3 כן, בטח.

2:21:23 דובר 2 וקבעו לי משפט בחג. אמרתי הולידיי. קבעו לי ערב פסח. מי הולך איתי לערב פסח? אז היא אמרה לי, "תסדר דרך הטלפון." עשיתי את זה. עשיתי את זה אחרי פסח. משפט. עכשיו אחי ישראל, שיהיה בריא, הוא בקי בחוקים. אז, הו, אז הלכתי לכל עורכי דין. אמר, "אין מה לעשות." אז ישראל ביקש מג'יי ג'יי הארט, הוא התעסק עם ה, עם ה, ה... נו, איך קוראים להם? עם האיראנים.

2:22:09 דובר 3 כן.

2:22:10 דובר 2 לעשות להם גרין קארד, והיה לו אחד מקאמוגוי[?]. היה לו משרד מאוד יפה בפיפת' אבניו. רואים את כ-- והוא עשה לו ב-ב-בדינר אורח הכבוד. הוא עזר מאוד. אז הוא סידר לי פגישה עם העורך דין הזה, מקאמו. מקאמו אמר לי, "אתה צריך להישאר חצי שנה ושמונה אלפים דולר, וזה עוד גם לא בטוח אם תעבור."

2:22:36 דובר 3 או.

2:22:38 דובר 2 אז חזרתי. אז אחי אמר לג'יי ג'יי, ג'יי ג'יי אז צלצל אליו. הוא אמר לו, "תשמע, אשתו ישראלית, אין לך חשבון בנק, אין לו בית פה, יהיה לו שערות פה. תזרימו מחדש. תרד מזה, גמרנו. אין מה לעשות." אבל אני לא רציתי ל-לרדת. באתי לגורביץ', בא איתי. "לא, מקודם תעשה אתה." אמרתי, "אוקיי, אתה לא רוצה, אני הולך לבד." אז הלכנו, צריכים ללכת לבית משפט ועורכי דין בלִיגל אייד של הממשלה נתנו גם כן אמרו לי אין מה לעשות שם. אז הלכנו בלי עורך דין, בלי עורך דין. ישראל, שיהיה בריא, אמר, "בוא ניקח עוד מישהו, כי אם אחד ידבר שטויות, אומר..." אז לקחנו מבית חכם תמי את יוסי רייצ'ק. יוסי רייצ'ק בא איתי, עם אחי ישראל ואיתי. נוסעים לאימיגרישן, אימיגרישן. וישראל אומר לי, "תשמע, לפעמים השופט יהודי זה ברכה, לפעמים זה הפוך." קיצר, אנחנו באנו בבוקר, בית משפט, שופט יהודי, כהן, כהן. נכנס, נכנסים. הוא שואל, "מי זה, על מי מדובר?" "אני." "מי זה השניים?" "מתרגמים." "אתה רוצה מתרגם בעברית או בצרפתית? אני רואה שאתה גם צרפתי. נולדת בצרפת." אמרתי, "צרפתי." אומר, "ישראלי לא רציתי." הגיעה אישה, אישה זקנה, היא מתרגמת. אז הוא אומר, "איפה עורך דין? הנה עורך דין." אז הוא שואל את זאת שמחזיקה את התיק שלי. לא אמרת להם שיש לִיגל אייד? יש-

2:24:23 דובר 3 שופטים של המדינה.

2:24:25 דובר 2 כן. אז היא אומרת אמרתי להם. אז מה? הוא אומר אין, אין עורך דין? והוא היה לו, היה לו העיתון של הבוקר על היד. אז הוא נותן מכה. הוא אומר אני נכנס למשרד, תחליטו עורך דין או לא עורך דין. ונתן לי-- נכנס והאישה אומרת לי, ז'ה סוי ז'יב. אני יהודייה. אמרתי לה לצחוק. אמרתי בצרפתית, באת לצחוק בלי עורך דין אתה תפסיד את החיים, היא אמרה לי. וודווי[?] קירב לחיים. וודווי[?]. אמרתי אוקיי, עורך דין. עורך דין. אמרתי עורך דין. כן, אוקיי. הוא יצא והקליט שהיה טעות וקבע לי עוד שבוע יש לי משפט. עכשיו, עורך דין. ישבתי בפוברינגן[?]. זה באמת הוא ביקש שאני אעשה לו קצת את הראש. ישבתי ליד ישראל שם-טוב. סיפרתי לו. ואחי ישראל מסודר. הוא כתב השם של כהן והטלפון, הטלפון של זאת שמחזיקה את התיק.

2:25:36 דובר 3 מתרגמת.

2:25:36 דובר 2 אמרתי שכל ה-- אומרת תשמע, יום שני תבוא אליי, נעשה משהו. בסדר. יום שני אני באתי. הוא מצלצל לזאת שמחזיקה את התיק. אומרת אמרי רבי שם-טוב רוצה לדבר איתך, איתך. אומר במה? נגד לאבקאווסקי. אומרת לא רוצה לדבר איתך.

2:25:56 דובר 3 מה?

2:25:57 דובר 2 אמרתי יש שופט. מצלצל השופט אמר אמרי רבי שם-טוב אני רוצה לדבר איתך. אמר אוקיי, אתה יכול לבוא. אז באתי איתו. אני שמרתי, הייתי ברכב, שמרתי שלא יקבל טיקט.

2:26:11 דובר 3 כן.

2:26:11 דובר 2 אתה מכיר את זה. והוא נכנס, היה שם איזה חצי שעה, לא יודע כמה. אומר לאבקאווסקי זה בדרך טובה. הוא אומר תשמע, אני דיברתי איתו שהוא כהן. מה זה דוכן. כך הסברתי לו מה זה כוח שכנוע. אחר כך חיבבתי אותו. אמרתי אני ארשום אותו עוד בספר תורה. קלוליס[?]. אומר או על בביש[?] אומר לו יש לי תיק של של זוג לובאוויטש. איך הוא ידע שאנחנו לובאוויטש? כי במגרש שנתנו לי היה לי תמונה של הרבי, יש לי את התמונה. אז במקום לעשות חותמת על הזה עשו לי חותמת על התמונה של הרבי חותמת אדומה. אז הוא ראה שם שיש תמונה של הרבי. אומר יש לי זוג. אז הוא אמר לו כן, אולי תוכל לעזור להם. אז הוא אמר אבל באו לצחוק בלי עורך דין. אז הוא אמר עורך דין, הוא יפשוט את המכנסיים, אין לו כסף בשביל עורך דין, זה המון כסף. אז הוא אומר יש לִיגל אייד אישה, הלשטיין, היא יכולה לעזור. תלכו אליה, היא יכולה לעזור. נו, נסענו אליה ולא סיפרנו לו שעורך דין, שהשופט שלך והיא הביאה איזה כושי עם ראש כזה, כושי. ודיברתי, אמרתי, היא אמרה לי איטס נוט לייק דיס, יש פלפול. והיא ביקשה ממני מכתבים. יהודה קרינסקי לזכותו ייאמר אני השארתי ידידות איתו ב-בעד היום, עם אשתי. הוא היה מתקתק לי מכתבים מה שביקשתי. אפילו אחרי כיסו ברוך[?] שהוא היה לוקח את הרכב, היה חוזר במיוחד בשבילי. היה עושה גם משלוח. ולא רק שקיבלתי את ה, את ה-- וביום שישי היה משפט. הוא בא במיוחד בבוקר, השופט עם כרמונית[?] הגיע ולא היו צריכים כבר מתרגם. הוא החזיק

2:28:06 דובר 2 את הגרין קארד והיא סידרה לי שאני אקבל אזרחות למרות שסירבו לי כי לא הייתי שלוש שנים, חמש שנים בארץ ואשתי-

2:28:16 דובר 3 באמריקה.

2:28:16 דובר 2 ואשתי קיבלה אזרחות לפני הגרין קארד. והרבי אמר, כתב לי תודה על בשורה טובה. הרבנית גם אמרה לנו, "נו, מגיע לך, מה אתה מקלל?"

2:28:26 דובר 3 על הגי-- על האזרחות.

2:28:28 דובר 2 כי אשתי נשארה עד שבועות, בשבועות קיבלה כבר אזרחות. אני נסעתי וביקשתי שאני רוצה בתשרי ובתשרי באתי וגם אחרי זה אתה צריך להישאר חצי שנה. איצר גובן[?] נשאר חצי שנה. אני סידרתי תוך שבוע. דרך גם כן, דרך יודל. מיסטר ליברמן שמה יהודי, הוא אמר זה קייס פעם באלף שנה קיבלתי אזרחות. כן.

2:28:55 דובר 3 אחר כך קיבלתם עוד הוראות מהרבי בהמשך, אה.

2:28:58 דובר 2 מה?

2:28:59 דובר 3 בהמשך קיבלתם עוד הוראות מהרבי או שזה כבר היה...

2:29:02 דובר 2 לא, לא. אפיזודה קטנה שהרבי אמר אשתי ביחידות כפר חב"ד זה לא בשבילכם. מגדל העמק לא צריכים לשבור את עצמכם. ירושלים. לכן הגעתי לירושלים. אחר כך הרבי כתב לי אחרי כמה שנים טובות לא שאלתי. כדאי לנסות כפר חב"ד.

2:29:27 דובר 3 כדאי לנסות כפר חב"ד.

2:29:29 דובר 2 הייתי בהלם.

2:29:30 דובר 3 מתירוץ דלעיל.

2:29:31 דובר 2 כן.

2:29:32 דובר 3 נו.

2:29:33 דובר 2 הייתי בהלם. אחר כך באתי לכפר חב"ד בית והיה לי נ-נ-נזילה. לא יודע מה ושמתי. לא ישנתי עם מזגנים ושמתי, איך אומרים, אה, צ'ליקס[?]. לא ידעתי מה לעשות והמשפיע שלי כתב לרבי. הרבי ענה, זכות קדימה בקהילה של כפר חב"ד. גם לי הרבי ענה זכות קדימה בקהילה של כפר חב"ד. הוא כתב שמזג האוויר לא טוב. הלכתי למכון מור ועשיתי בדיקות מכף רגל לראש. אמרו לי הכל בסדר, אבל היה שם רופא חכם אז הוא אמר לי, "אולי זה אלרגיה. תטייל בין הפרדסים". אחרי שנה זה הלך לי. כן.

2:30:18 דובר 3 זה היה מהזכויות הראשונות בכפר חב"ד ומאז אתם פה.

2:30:20 דובר 2 כן.

2:30:21 דובר 3 בכל יום בכפר חב"ד יארך ימי הממלכה שנראה את הרבי חזרה תכף ומיד אמן. יישר כוח גדול.

2:30:27 דובר 2 אמן.

2:30:29 דובר 3 יישר כוח גדול מאוד הרב לאבקאווסקי. כפי שאמרנו בהתחלה, יריעה קצרה מדי בשביל לשמוע את כל הסיפורים ובעזרת השם אנחנו עוד נשלים את זה בפרקים אחרים. מה שבטוח שצריך ללמוד איך שכל יהודי ובר השפעה יכול להשפיע על אנשים אחרים שיש להם המון השפעה. ומזה נלמד לחזק את ההתקשרות לרבי ולפעול שדבר הרבי יגיע לכל יהודי בכל מקום. ובקרוב ממש נתראה חזרה עם הרבי. יישר כוח גדול. בשורות טובות.