להתרענן פרק 21: הרב יהודה אלחרר (עמנואל)

00:01 דובר 1 שלום עליכם, ברוכים הבאים לעוד פרק פודקאסט להתרענן בו חסידים משתפים ומספרים על החיים שלהם אצל הרבי. והפעם לרענן את ההתקשרות שלנו לרבי עם החסיד השליח הרב יהודה אלחרר, אלחרר פה מעמנואל עיר הקודש. אה שלום הרב אלחרר.

00:19 דובר 2 שלום וברכה.

00:20 דובר 1 ונתחיל בשאלה שאני שואל את כולם. פון וואנען זענט איר, מאיפה הגעתם? מאין באתם?

00:26 דובר 2 אוקיי. מאין באתם? אז הסיפור שלי הוא ככה. אני יליד מרוקו. אה לפני מעל שמונים שנה ברוך השם. אה-

00:40 דובר 1 לא נולדתם. מעל שמונים שנה.

00:42 דובר 2 כן.

00:42 דובר 1 כן.

00:44 דובר 2 וגר, גר, גרנו בעיר אגאדיר בדרום מרוקו, איפה ש, שזה הייתה רעידת אדמה.

00:55 דובר 1 בהמשך ב-

00:56 דובר 2 בהמשך.

00:56 דובר 1 טוב שחופ[?].

00:57 דובר 2 ברור, ברור. ושם, שם היה השליח של הרבי, הרב עזריאל חייקין שליט"א, שברוך השם הוא נמצא ב, ב-

01:11 דובר 1 קראון הייטס.

01:11 דובר 2 קראון הייטס. הוא גר ב, בשטראסבורג עצמו.

01:14 דובר 1 אהמ.

01:15 דובר 2 וכך היינו נערים. ההורים שלנו משום מה כיבדו את עצמם בזה שהכניסו אותנו לבתי ספר של, של גויים. כי לא היה, לא היה, לא הייתה גימנסיה בבית ספר יהודי, אז היו צריכים להיות שם.

01:38 דובר 1 גימנסיה הכוונה תיכון.

01:40 דובר 2 תיכון כן. והיות ואני הייתי כבר מתקרב שומר שבת, הייתי בבעיה קשה מאוד כי בשבתות הייתי צריך למצוא אה סיבה לא לבוא או לבוא ולא לכתוב, לא לטלטל. עד היום יש לי סיוטים כאילו שבבית שבת ואני קם והולך לבית ספר בלי לטלטל, רק לשמוע את השיעורים. עד כדי כך שזה נשאר לי עוד...

02:09 דובר 1 היה קהילה יהודית גדולה באגדיר?

02:12 דובר 2 אה לא גדולה. אני משער אולי לא יודע להגיד מספרים, אולי עשרת אלפים יהודים.

02:20 דובר 1 אה כן גדולה, אבל לא לעומת הערים הגדולות.

02:23 דובר 2 כן.

02:23 דובר 1 מקנס ו...

02:25 דובר 2 זו עיר חדשה שהרבה באו מכל מיני מקומות כי זה, הייתה התפתחות מאוד גדולה וגם עיר תיירותית היא במרגלות האטלס, ולכן באמת זה אזור סייסמי. ואז בסופו של דבר קרה שם רעידת אדמה. והנה מה שקרה. הייתה מלחמת סיני וידוע-

02:51 דובר 1 תשע עשרה.

02:52 דובר 2 כן. ידוע שמרוקו היא בכלל לא, לא כל כך עוינת כמו ש-- כמו שארצות ערב הסובבות אותנו. אבל מה היו צריכים? לצאת ידי חובה. ואז סגרו את העלייה הפורמלית. אבל למעשה-

03:14 דובר 1 עד אז עלו רגיל, מי שרצה.

03:15 דובר 2 עלו רגיל, מי שרצה כן. תמיד הייתה מדינה שמאוד, מאוד אהבה את היהודים. גם המלכים מאוד הגנו על היהודים, במיוחד במלחמת העולם השנייה. באו שולחים של, של הנאצים ימח שמם והתחילו כבר לרשום את היהודים וכן הלאה, והמלך אמר להם, "אל תגעו ביהודים, הם מרוקאים לא פחות מאיתנו. אם לא, עוד לפני שהאסלאם הגיע למרוקו." והוא ניסה להגן עלינו כמובן, אבל, אבל רשמו כבר. ואבא וסבא עליהם השלום, סבא מצד אמא כן, היו עובדי ממשלה. לא, לא, לא. ואז יכלו לפטר אותם, הם פוטרו. כן. טוב, אז בדיוק אז הייתה העלייה הכי גדולה, כי אנשים הרגישו, מה אנחנו פה נהיה שבויים? אנחנו-

04:08 דובר 1 זאת אומרת ברגע שסגרו.

04:10 דובר 2 שסגרו, דווקא אז הייתה עלייה דרך לא דרך. ואז אני זוכר ששמעתי שהגיע שליח כמובן סמוי, שהוא רשם אלה שרוצים לעלות לארץ ונתן להם כרטיסים והנחיות לאן להגיע. לטנג'יר ב-- ב-- בצפון מרוקו, ב-- ממש במעבר של ג'יברלטר, ספרד. להגיע עד לשם ומשם היה המשך. הייתה אונייה שמשם עד חיפה ישר. וטוב, אז אני אמרתי להורים או שאנחנו עולים ביחד או שאני, אני, אני הולך להירשם. ואני עוד זוכר איך שההורים אמרו לא, לא, אנחנו לא נפרדים. וההורים זיכרונם לברכה. רצנו ביחד מהר מהר לבית הכנסת ותפסנו אותו לפני שהוא עזב את המקום.

05:02 דובר 1 את השליח של הס-

05:03 דובר 2 השליח כנראה כן. כן.

05:05 דובר 1 רק שנייה אבל לפני זה הרב חיים כבר היה אצלכם ב-- בעיר?

05:09 דובר 2 בוודאי הוא היה. הוא היה ודאי.

05:10 דובר 1 מה, מה, מה אתה זוכר ממנו? באיזה שנה הוא הגיע?

05:15 דובר 2 לא זוכר את השנה.

05:16 דובר 1 בערך. כשהייתם בני חמש עשרה, שש עשרה.

05:19 דובר 2 אז הייתי בגיל ארבע עשרה, חמש עשרה. כן.

05:22 דובר 1 ומה הוא-- מה הוא סיפר? דיבר על הרבי?

05:24 דובר 2 אני זוכר אותו. הוא אישית אולי לא דיבר איתנו ישירות. היינו קבוצה של נערים כאשר בראשנו עמד אחד מהנערים שהיה שנתיים, שלוש יותר מבוגר מאיתנו. קראו לו יצחק. קוראים לו יצחק אוחיון. הוא חי ברוך השם ועדיין נמצא שם באגדיר.

05:44 דובר 1 הוא עדיין באגדיר?

05:45 דובר 2 כן, כן. ידוע כל הסיפור איתו. תכף נגיע. טוב, אז ו-- ואז ככה עלינו לארץ. והנה שנתיים אחרי זה הרי יצאנו בחזרה והיות ואבא עבד אצל, אצל יהודי קראו לו סבג, היה לו אוטובוסים וזה. ואז לכן באה משפחה יהודית במקום אבא, ואז גרו גם באותו בית שלנו כי זה היה מקום קרוב לעבודה. והנה מסתבר שהבית איפה שגרנו זה היה בניה, בניה ערבית, בניה פשוטה, לא עם בטון, בטון מזוין וכולי כמו שבונים היום. ואז הבית נבלע באדמה והם לא זכו לקבר ישראל.

06:34 דובר 1 ברעידת אדמה שהייתה ב-

06:35 דובר 2 ברעידת אדמה כן, וגם חלק-- ויש לי גם קרובי משפחה, בני דודים וקרובי משפחה יותר רחוקים שלא זכו לקבר ישראל.

06:46 דובר 1 וואו. זאת אומרת, זה שאתה ככה דחפת במשפחה לעלות זה הציל אותם בפיגוע שרינות.

06:51 דובר 2 ולכן, ולכן כש-- ביום ה-המר והקשה של ג' תמוז ורצתי מהר לשדה והצלחתי ברוך השם לעלות ל-לג'מבו שהוביל אותנו ל-

07:07 דובר 1 ל-ל-להסתלקות.

07:09 דובר 2 כן, כן ל...

07:11 דובר 1 ממ-המ.

07:13 דובר 2 ו-ואז הצמידו לכל אחד מהחב"דניקים מכל הרשתות את מיקרופון. מה אתה אומר איך חב"ד יהיו בלי הרבי בארץ? אצל חב"ד רבי זה אבא ואמא וכל אחד. כששמו לי את המיקרופון אמרתי בשביל הרבי הציל את החיים שלי פעמיים. אמרו אה חידוש. מה זה פעמיים? אמרתי גם רוחניות וגם וגם פיזית. אם לא הייתי מתקרב לחב"ד הרי שלא הייתי מתעורר לצאת ממרוקו, ואז מי יודע מה היה קורה איתנו ב-ברעידת אדמה.

07:45 דובר 1 זאת אומרת, אתם בעצם בגלל ההתקרבות שלכם לדת, החלטתם שאתם רוצים לעזוב את מרוקו ואז זה גרם למשפחה ל-

07:51 דובר 2 התקרבות, זאת אומרת לדת. לא, לא כך בדיוק. היינו דתיים אבל חב"ד יותר.

07:57 דובר 1 לחיזוק, כן.

07:59 דובר 2 אני ברוך השם מאז, מאז בר מצווה לעולם, זאת אומרת לא, לא. הייתי ממש שומר מצוות קודם כל כי בכלל, באופן כללי היהודים מרוקו מסורתיים כידוע. בדיוק, בדיוק. אבל ההתחזקות של חב"ד זה סיפור אחר. ועל זה זכינו ברוך השם להיות חסידים. אהמ. טוב, הגענו לארץ. ההורים אמרו נו, אתה רצית ישיבה, יש כפר הרא"ה שזה גם ישיבה וגם לימוד החול. איפה גרתם בארץ? גרנו בנתניה. אה, מצוין. פשוט הקרובים הראשונים שהגיעו לנתניה זה היה מיד ב... קום המדינה. קום המדינה. אז אחד מביא את השני. יפה. טוב, אז, אה, לא רציתי לנגד ל-להורים. אצל, אה, אולי אצל ספרדים מ-מכבדים מאוד את ההורים או- למעליותא במי אני יודע בדיוק איך להסביר את זה, כן. טוב, לא רציתי להתנגש יותר מדי בפרט עם אבא לא היה פשוט. ראש המשפחה. ולכן חשבתי אני בתור עולה חדש, אלך לכפר הרא"ה כמה חודשים, אולי שנה. אחרי זה כשהתבסס טוב ולמד עברית אתחיל ללמוד קצת יותר גמרא וכולי, ואז אני אהיה, אני אלך לתומכי תמימים לוד. אה כבר היה לך את הכיוון? ידעת- בוודאי. ידעתי שאני מיועד לזה. אני רוצה- זאת אומרת הרב, הרב חייקין כבר הכניס לכם יסודות של, אה... כן, כן, כן. לא באופן ישיר, אבל כמו שאמרנו קודם. אהמ. טוב. ו... הלכתם לכפר הרא"ה. כן, למדתי בכפר הרא"ה בתור עולה חדש, בלי ללמוד, בלי, בלי אולפן, בלי כלום. אבל ככה, ככה היה נהוג אז. נכנסים, אה, קופצים למים ואז יודעים לומדים לשחות. ו-וזהו. ולמזלי הרב היה שם רבי משה שניאורסון זכרונו לברכה. הוא היה גר בכפר הרא"ה. רב מוישה זלמן. כן, נראה שאבא שלו בזמנו שעוד לא היה כפר חב"ד, אולי בהתחלה

10:18 דובר 2 של קום המדינה, אנשים קנו בתים או אולי קרקעות ב-בכפר הרא"ה. ככה אני משער למה הוא היה גר שם, והוא היה מגיד שיעור בגמרא ב-בישיבה החקלאית. רב מוישה. רב מוישה שניאורסון. ואני אמש-- אני שומע קוראים לו שניאורסון. זה קרוב לרבי. או נפלתי בידיים טובות, ואז התחלתי לדבוק בו ולהפציר בו ללמוד תניא, תניא. תאר לעצמך שמיד שהתחלתי ללמוד תניא נדלקתי כל כך על העניין הזה שעד היום הזה אני לא מפסיק לתת שיעורי תניא. נתתי את זה בכמה שפות. נתתי את זה ב-באיטלקית, בצרפתית, בעברית כמובן, ואפילו פעם הלכנו לעולים חדשים. אז היינו נוסעים לעולים חדשים לעודד בערבית . או אה. שפות זה גם שפות. זהו, עד היום הזה ברוך השם אני ממשיך לתת שיעורים בשומרון, ב-בקרני שומרון, ביקיר. יפה, לאורך ימים שנים טובות. אז באיזה שנה זה היה? אה, ו... כן. אז, אה, זהו היה מורה שלי לגמרא. באיזה שנה זה היה? והנה בתש"ח. כן. בסוף השנה אני מקבל את התעודה ו-ואני מחליט במקום ללכת הביתה ישר ללוד עם הפנייה ל-לרב מוניה גרוזמן. רב מוניה גרוזמן. גרוזמן ולרב ישובם סגל[?] שיבדל לחיים. כן, שהשם ייתן לו רפואה שלמה. אמן אמן. כן, זה הסלחרב שלי מאז עד היום אני חושב שב-בספר גינס אני בטוח שאין מישהו שיש לו הסלחרב כל כך הרבה שנים, שישים אה פלוס שנים, ושבע עד היום. הוא היה גיס של הרבי. כן, כן גיס שלו מחוץ לארץ. גיסים כן. טוב ואז נכנסתי לישיבה וכשההורים שאלו מה אתה עושה שם? למה לא באת הביתה? אמרתי אני חייב ל-ל-ללמוד יותר עמוק בגמרא וכולי, כל מה שהיה חסר לי בלימודים. לכן הלכתי לישיבה. פתאום מתחילה שנה חדשה

12:55 דובר 2 ואני לא מגיע לכפר הרא"ה. פונים הביתה להורים, אז הם פונים אליי מחפשים אותך. למה אתה לא חוזר? טוב לי פה. כשראו אותי בפעם הראשונה עם הקסקט כמו שאז היו נראים ועם זיפי זקן. אוי איזה רעש גדול היה לי. היה לי-- כל המשפחה כתבו לי מכתבים בצרפתית כמובן קשים מאוד. למה עוד לא הכירו את חב"ד? מה אתה תזרוק אבנים בשבת על יהודים? זה היה ההפגנות של ירושלים. לך תסביר להם שחב"ד זה איזה עולם אחר וכולי וכולי. טוב, בקיצור, בסופו של דבר כמובן שעם השנים אז השלימו איתי והגיעו ההורים ל-לישיבה. כן, פה היה סיפור מעניין שמאוד כדאי לספר אותו. אה התייעצתי עם עם הסלחרב שלי, עם רבי שובם. מה אני עושה עם כל הוויכוחים ש... אמר לי שים את כל החבילה של המכתבים שזה בצרפתית. שלח את הכל לרבי ותשאל אותו, תבקש ברכה. כך עשיתי. הרבי קרא את כל המכתבים וענה תשובה לרב שלמה חיים. בתוך זה, אה אני חושב שגם לי היה מכתב ואמר לרב שלמה חיים שיקרב אותי ויקרא לי ויסביר לי שאין לא מתווכחים. צריך לומר שאתה אתה הולך ב-ב-בדרך של כל ה, כל הבחורי ישיבה, כל התלמידים שלומדים וכשמגיע הזמן אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ואז נתתי גשמיכם בעתם. אה היה להם חלק מהשאלה היה גם עם מה תתפרנס? כן, רוצים לימוד הכל זה היה בסיס. אחר כך דברי המצווה אתה הולך ללמוד תורה. מה, מה זה? אז הרבי ענה לך בעצם דרך רבי שלמה חיים. רב שלמה חיים והביא לי את המכתבים בצרפתית. רגע, רבי שלמה חיים הביא לך את המכתבים בצרפתית, הרבי החזיר אותם? החזיר אותם כל החבילה לרב שלמה

15:03 דובר 2 חיים. אתה שלחת את המכתבים של המשפחה, הרבי קרא אותם והחזיר לך אותם. החזיר את הכל לרב שלמה חיים עם מכתב אליו. אני לא יודע מה הוא כתב לו. אני כן, והוא הסביר לי שהרבי רוצה שאני אסביר לך, כן, עכשיו. טוב, הרב שלמה חיים אמר לכם שהוא מסביר לכם כי הרבי אמר לו להסביר. אמר לו כן בדיוק וזו הדרך. אין דרך להתווכח, כי מוויכוחים לא יצא אף פעם שום דבר. ולי היה מכתב שהרבי בירך אותי וכתב לי. שימו לב עכשיו פה אתם תראו נס מהרבי. אה מאוד מעניין. אה הרבי כתב לי מכתב ששוב במכתב כתוב מה שאמרנו הזכרנו קודם. שללכת ולא להתווכח וכולי וכולי, אבל התוספת הייתה אה שבקרוב גם הוריו ישבעו רצון ממנו בקרוב, בקרוב. בקרוב גם הוריו ישבעו רצון ממנו. כן, כן, כן, אמרתי וואו, הבטחה ממש. והמצב היה ככה לא הייתי בשבתות כי הייתה לי אחות בצבא והאווירה לא, לא, לא הסתדר. לא שבתית. לא שבתית. אז הייתי בא באמצע השבוע פעם בשבוע אבל. הייתי בא ומה נעשה מנסיעות, מאיפה יש לי כיסוי? אז הייתי נותן תניא בבית ספר של פועלי אגודת ישראל. יצאו משם כמה, כמה בחורים שהתקרבו לחב"ד. איזה עיר? בנתניה ואז הייתי מקבל כיסוי על האוטובוס. כן. ואז ככה הייתי בא. אני לא זוכר. אני חושב יום שלישי בערב משהו כזה. חסד פאי [?] במרכז העיר. כן, יצאו כמה. כן. מי? לא זוכר עכשיו שמות זה היה לפני שנים. אני יודע שזה כבר כמה משפחות שכן. ואז הייתי מבקר את ההורים ואז בזמנו לא היה טלפונים כל כך מצוי. היה גלויה, אבל גלויה זה היה דואר רגיל. שלחו היום יגיעו מחר,

17:15 דובר 2 מחרתיים זהו. והנה אני מקבל גלויה שכתבו לי גם שאתה מגיע קבוע כל יום שלישי בערב, אבל הפעם יגיע אורח חבר של אבא. והוא רוצה לראות אותך. אז פשוט אם אתה תרגיל להגיע פשוט שיהיה בטוח שאתה בא עם אותה שעה שאתה בא תמיד אז ככה הוא יהיה. כן, כמובן. שואלים אם אתה מגיע באותו יום שלישי. אמרתי שכן. שימו לב מה שקרה פה. אני מגיע, רואה יהודי אותו גיל של אבא עם פנים רציניות ואומר לי, "שב, שב פה". ואבא שלי הוא אדם תקיף על ידו היה שקט ורגוע. לא הבנתי. הוא לא מדבר. תסתכל מה קורה פה. לא הבנתי מה הוא התחיל להגיד. "תשמע, באו מקיבוצים של השומר הצעיר למרוקו והשפיעו עלינו לתת את הילדים. לקחו אותם לקיבוצים" כך ידעו אז באותה תקופה וקלקלו אותם לגמרי. כל הילדים שלי הרסו לי אותם. נשאר לי הילד הכי קטן. ככה החבר של אבא אומר. כן, אני מנסה להציע אותו שלא יקרה שהוא לא ילך לאיבוד. אז אתה אומר לאבא שלי זכית לבן שרוצה ללמוד תורה כל היום ואתה עוד מתנכל אליו ובמקום לתמוך בו. אה, אני לא מבין אותך. והוא שואל אותי, נישק לי את היד ואני בורח. מה זה? והוא אומר לי תשמע, תגיד לי למה הסמיכות של כבד את אביך ואת אימך ל-ל-לשבת? כן. עשרת הדיברות. כן, כן, אלא כדי לומר שאם אבא שלך אומר לך. בפרשת דברים שאם אבא אומר לא ללמוד לא לשמוע לו. כן, לא לשמוע לו. כך אומר אותו חבר. אז הוא אומר לי תשמע, אתה מקשיב להורים שלך, כל טוב ויפה, אבל אם יגידו לך לא ללמוד בישיבה אתה לא תקשיב להם. טוב,

19:39 דובר 2 בסוף אבא קם, מנשק אותי ואומר בני, אני סך הכל אני רק דואג לך. אני מרגיש את חובתי. רוצה טובתך. רוצה שיהיה לך מקצוע. אמרתי אבא, זה כל העניין. אני מבטיח לך, אני אבוא עם מקצוע אחד או שניים ככה שתהיה שקט אתה מבחינת סך הכל. והיו לו דמעות בעיניים. ובזכות הרי הרי הוא אמר בקרוב. בקרוב ההורים ישבעו. הנה זה קרה. הוא סך הכל אני לא, לא נגד זה. אם אתה רק תבטיח לי ואני אראה. שטוב לך. עד הלבה אני בעדך. והוא קם והלך ל-לארון, חיפש איזה עניבה, אומר לי הנה אני רוצה לסדר לך את העניבה שלך לכבוד שבת. אני אומר אני תמים עם קסקט ועם קרחת וזקן מה לי לעניבה? מי הולך עם עניבה? לא, לא לא לא וזהו. מכאן והלאה ותבוא הביתה ואת כל ההידורים שאתה רוצה תגיד לאמא הכל נעשה לך הכל טוב ויפה. כן שככה הברכה של הרבי התממשה מיד. התממשה מיד, מיד, מיד. כן. כן. היה לכם עוד קשר עם השתלשלות חיים אז? נוצר קשר ככה. בוודאי שהיה קשר. אני נהניתי מאוד, מאוד מאוד. הוא בנה אותי. הרב שלמה חיים. הדמות שלו לא אשכח אותה לעד ולמעולמים. ומעניין עניין מביא עניין. טוב כמובן אנחנו עושים את הדברים חופשי, חופשי בפשטות, כמו שזה בא. באותה תקופה הגיעו בחורים מרוקאים שלמדו בברנואה [?] אצל הרב ניסן, וכל הזמן היו משננים ואומרים ורב ניסן ורב ניסן ורב ניסן. אמרתי אני מבטיח לעצמי אני חייב לראות את רבי ניסן להכיר את רבי ניסן. לראות. באמת ראיתי את ההבדל בין בין שני האישים הגדולים האלה. כן. בכל אופן, מה שראיתי אצל הרב שלמה חיים ראיתי אדם שמח. אה

21:41 דובר 2 הצורת הליכה שלו של אדם צעיר עם זקן לבן, אבל הדרת פנים שלו והחיוך שלו והשמחת חיים שלו. התענוג היה לנו אם הוא י-י-י-ירצה ל-לדבר איתנו זה כיף הכי גדול. היחס שלו לתלמידים. כן, הוא היה מומחה לגיל הטיפש-עשרה. מאד שהוא לא יכל לסבול שאנשים פתאום שהבחורים ייקחו לעצמם להיות חסידים בלי, בלי לעבור דרכו בלי הדרכה בלי לקבל הדרכה. כן, הוא תמיד היה אומר חיצון, חיצון לא יכול לסבול. זה זה השיטה של הרב שלמה חיים. תמיד היה מונה את כל מיני בחורים לזכרונם לברכה. רב מיכה שטרנברג ו-ו-טוב, אני לא זוכר עכשיו את השם אני אזכר אחר כך. כן. ואני לא לא זכיתי ממש להיות עובד או משהו דומה. אבל התענוג שהיה לי אחרי שבת אחרי הסעודה, לחזור לזאל ולשבת עם ספר ביד ולראות את החסידים עם איזה ניגון הם מתפללים הם מתפללים. זכיתי לראות חסידים אמיתיים מודרכים. אחד מהם זה היה גם רב שלום שירום. מי ששמע עליו, שלום שירום? יהודי תימני. כן, הוא היה חסיד. כן. כל יום, כל יום. היו עדיין בתים ערבים בכמה מקומות אז היו נסגרים אחד החדרים האלה ו שלום שירום כך קראו לו. קראו לו כן. לא הכרתי. עכשיו בוא נחזור. אני רק רוצה שנייה, עוד שנייה לשאול. זה היה הפעם הראשונה שכתבת לרבי? לא. אני כתבתי עוד בכפר הרואה. אז בוא תספר קצת על ודאי. כתבתי בכפר הרואה ש-- שאני רוצה לעבור לישיבה שלומדים כל היום. אבל אמרו לי בישיבה החקלאית ש-ש-שזה לא השיטה של שלנו, שלהם, אלא מה צריך לגמור את הלימודים שם וללכת לישיבת הסדר, ישיבה גבוהה. אז אני שאלתי את הרבי אני רוצה ללכת לישיבה שלומדים

24:11 דובר 2 כל היום. לאיזה ישיבה ללכת? וביקשתי ברכה. ו... אם אני לא טועה אני חושב שכתבתי בצרפתית. הרבי ענה לי בעברית וכתב למטה, אה, אני עונה בלשון הקודש בגלל שאצלי ב-ב-בשליחות לא כותבים בצרפתית, אבל אני מבין. כן, מכתב ארוך שבו הוא כותב לי ללכת לישיבה ודי הוא, ל-ל-לשון לא לומר שאני אשלים את הלימודים שלא השלמתי ב-ב-בקודש בעתיד. הלוואי שבעתיד מה שנלמד יספיק לאותו יום. איך אפשר עוד להשלים מה שהיה? אז מפה ש-ש-ש-- הרבי רמז לי, נתן לי להבין את התוקף שזה מיד ועכשיו. אין להגיד אחר כך אני אלך. אין דבר כזה. הלוואי שאותו אחר כך אתה תספיק. מה שאתה יכול אז עצמו זה הלוואי. אז אתה עוד רוצה להשלים? זה דבר ראשון. דבר שני, הרי שאלתי איזה ישיבה ללכת. כו-- אז הרבי רמז לי שבדור הזה יתחילו ללמוד חסידות. כן. זהו. אה, אחר כך, אה-

25:35 דובר 4 הרבי לא ענה ישיר ללכת לישיבה.

25:37 דובר 2 לא, לא.

25:38 דובר 4 כן.

25:39 דובר 2 ואז אני הבנתי.

25:40 דובר 4 הבנת.

25:41 דובר 2 וה-

25:41 דובר 4 שמח עליך שתבין.

25:42 דובר 2 התוצאה ידועה ומפורסמת. אחרי שהלכתי לישיבה לקחו את רבי מוישה שניאורסון וגירשו אותו. אמרו לו אתה לוקח לנו את הבחורים הכי טובים ואתה שולח לחב"ד, כאשר למעשה הוא לא עשה את זה בכוונה. הוא לא עשה שום דבר. זה היה מצידי לבד וגם הוא כתב לרבי והרבי ברך אותו. והוא דווקא מזה יצא טוב שהוא היה מנהל בזרנוגה[?] ברחובות ו-

26:09 דובר 4 הוא פחד שזה יזיק לו לפרנסה כי פשוט, אה-

26:12 דובר 2 כן, שמה זה הייתה משרה חלקית. כמה שאני מבין.

26:16 דובר 4 אחהם.

26:16 דובר 2 הוא, הוא זה לא, זה לא משרה מלאה. הוא נתן רק שיעור. למעשה הוא עסק בחקלאות.

26:22 דובר 4 אחהם.

26:23 דובר 2 אני זוכר שהייתי הולך לשדה לחפש איפה הוא. כן, היה חורש ועובד ולהתייעץ איתו. כן, הייתי ככה בתמימות כל עבודת השם. טוב, עכשיו אני חוזר ברשותכם-

26:39 דובר 4 כן.

26:39 דובר 2 לסיפור של הגדיר[?] כי זה מאוד-

26:41 דובר 4 לטוב של שוף[?] זה מאוד חשוב.

26:42 דובר 2 מאוד חשוב מה שקרה.

26:45 דובר 4 כן.

26:45 דובר 2 הבחור שהיה ב-ב-בקבוצה שהשפיע עלינו קוראים לו יצח-יצחק אוחיון. הוא אמור להיות היום בגיל שמונים ושש בערך משהו כזה, ברוך השם. אה, קרה משהו כזה. רועה-

27:03 דובר 4 אפשר קצת יותר רקע. מה פירוש הקבוצה שהשפיעה עליכם? ה-התלכדתם קבוצת נערים?

27:08 דובר 2 הוא היה, הוא היה מקבץ אותנו. זאת אומרת, לא היה לנו ישירות עם הרב חייקין.

27:12 דובר 4 אחהם.

27:12 דובר 2 אולי לא היה לנו שפה איתו, אולי לא יודע מה הסיבה, אבל הוא כן. הוא היה מאוד קשור עם הרב חייקין מאוד.

27:20 דובר 4 אחהם.

27:20 דובר 2 והוא התקרב מאוד חזק. מה עוד שנתן לנו גם את הדוגמה בהיותו הולך לבית ספר גם כן וגם אנחנו ועם כיסוי ראש ו-ו-בלי אחרי שבת וכולי. אז הדוגמה שלו-

27:33 דובר 4 אז הוא היה הדוגמה.

27:34 דובר 2 בדיוק. מה עוד שאני זוכר עוד שאסף אותנו בתור נערים. זה היה פעם הראשונה שאני זוכר שאסף אותנו והייתה התוועדות של פורים. זה הפעם הראשונה שראיתי כזה דבר עם מלכים, עם הכל. כן. טוב, ו-

27:54 דובר 4 מה פירוש בהתוועדות הזאת? מי התוועד? הרב חייקין?

27:57 דובר 2 לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

27:57 דובר 4 הוא עצמו? הוא?

27:59 דובר 2 לא, לא. לנו היה קשר רק עם הבחור הגדול.

28:01 דובר 4 אז הוא רבי יצחק אוחיון, הוא התוועד איתכם כאילו?

28:04 דובר 2 כן, בדיוק. הוא זה שטיפל בקבוצה הזאת.

28:06 דובר 4 הבנתי.

28:08 דובר 2 טוב, אה, והנה מה שקרה. הייתה רעידת אדמה. הוא והמשפחה ניצלו, אבל יצאו מתחת למפולת של הבית, והוא קרה לו כמו שקרה לכמה אנשים בשואה שאיבדו את האמונה. עד כמה אני לא רוצה חלילה לדון אותו, אבל כשאני נסעתי לארץ הוא ביקש ממני שאהיה איתו בקשר. כמובן דרך צרפת היינו שולחים לאיזשהו מקום, היה מקבל את המכתב ועונה בחזרה. ואז ככה אמר לי עד עכשיו אני חיזקתי אותך, אתה עכשיו בתומכי תמימים, אתה תחזק אותי ותספר לי. וככה הייתי כותב. והנה אני מתחיל לכתוב לו אחרי רעידת אדמה אף אחד לא עונה. התחלתי לדאוג. אולי קרה לו משהו חלילה. עד שפגשתי דוד זכרונו לברכה, שאיבד את אשתו ואת הילדים. לא מצא אותם עד היום אז-- עד יום מותו היה בצער גדול שלא מצא אותם כדי לזכות לקבורה יהודית. שאלתי אותו תגיד לי, אתה מכיר את יצחק אוחיון? בוודאי. תגיד לי מה איתו? למה הוא לא עונה לי? אומר אה, אתה רוצה לדעת למה? איי איי איי. לקחתי את זה מאוד, מאוד קשה. בתור נער לא היה לי מקום ל-ל-לכזה דבר.

29:28 דובר 4 הוא היה הדמות שלכם.

29:30 דובר 2 היה הדמות שלנו. פתאום הוא? איך אני? מה אני עושה עם זה? ואז ביחידות הראשונה כשהגעתי לרבי, אחד מהדברים שכתבתי זה קודם כל הבאתי מכתב של אוחיון בצרפתית ל-- ביחידות הראיתי את זה לרבי.

29:48 דובר 4 של אוחיון.

29:50 דובר 2 כן

29:50 דובר 4 מכתב משנים.

29:51 דובר 2 אליי

29:51 דובר 4 משנים

29:51 דובר 2 כותב כן.

29:52 דובר 4 משנים לפני זה.

29:53 דובר 2 כן, ו-ו-ואמרת-- וכתבתי לרבי כן, בפתק שהנה מה שקרה לו ו-וזה מאוד מעיק עלי. לא יודע איך להתמודד עם זה וכו'. הרבי אמר לי כן, היה כותב לי, היה מתכתב איתי ו... אני לא זוכר את המילים איך שהוא אמר, אה, שהוא, ממ, מאוד העריך את, את יצחק ברמה. מ-משהו כזה, כן? ונתן לי בכזה רוגע כאילו לא לדאוג עד שיצאתי משם בהרגשה ש-- הרגשה שהוא יחזור. משהו כזה, הרגשה כזאת שכאילו.

30:31 דובר 4 זאת אומרת הרבי כאילו אומר לך כן, אני גם, גם אליי הוא התכתב בעבר.

30:36 דובר 2 משהו דומה.

30:37 דובר 4 ואני-

30:38 דובר 2 נתן לי הרגשה

30:39 דובר 4 ואני עוד יודע שהוא יחזור.

30:40 דובר 2 אני לא יודע להסביר איך יצאתי מהיחידות כמו שכולם יוצאים תמיד צבעים ומרוצים ושמחים. גם אני בנושא הזה יצאתי. איך עשה הרבי? לא יודע מה הוא אמר בדיוק. אני רק יודע דבר אחד. יצאתי בביטחה שיהיה בסדר. אתה תמשיך את הדרך שלך ויהיה בסדר.

31:00 דובר 4 המועקה הזאת שהרגשת ש-- על זה שהוא עזב, השתחררה.

31:03 דובר 2 והנה מה שקרה. אחרי שנים, אה, היה-- אתה תזכירו לי, אה, היה הכנסת ספר תורה של קזבלנקה.

31:15 דובר 4 כן, תשנ"ב.

31:16 דובר 2 תשנ"ב, והיה שמה, אה-

31:19 דובר 4 שלושת השלוחים

31:20 דובר 2 רסקין, רסקין מקזבלנקה.

31:22 דובר 4 מוטסוב[?].

31:23 דובר 2 ואני הייתי בתור, ב-ב-כינוס השלוחים, ופתאום אני פוגש את הרב חייקין עם מישהו על ידו, אדם מודרני, מגולח, עם מעיל עור. הוא אומר תכירו אחד את השני. מסתכל אני, לא מכיר.

31:41 דובר 4 לא מזהה.

31:42 דובר 2 הוא מסתכל עליי, לא מזהה. כבר אולי שלושים שנה לא נפגשנו. בסוף אני מנסה לדובב אותו. פתאום הוא רק חייך או משהו כזה. אמרתי יצחק!

31:54 דובר 4 וואו.

31:55 דובר 2 הו. ואז נדלק אצלי. שימו לב מה הייתה התגובה שלי. הפלא ופלא בשמיים. יכולתי, לא יודע מה לעשות, להתנשק איתו או להתחבק איתו. אני לא יודע. התגובה שלי הייתה כזו. נהייתי רציני מאוד ואמרתי ליצחק תקשיב, אתה קירבת אותנו. אם הדרך שקירבת אותנו היא לא טובה, כן, למה המללת[?] אותי ואת כל אלה שאני קירבתי? אם זו דרך טובה, מה איתך? זה זה זה לא לא לא מסתדר. הוא אדם מאוד רגשי. לקח את זה כל כך קשה, לא היה לו מה לענות. ואז בדיוק אז התחילו את ההקפות בתוך ה-770. במרכז רוקדים עם הספר החדש, ואז הרב חייקין רומז לי בוא נגרור אותו לתוך המעגל הפנימי, כי ראינו שהוא מתחיל להתרגש מאוד חזק. המילים שאמרתי לא יודע מה זה עשה לו.

33:01 דובר 5 תפסו אותו.

33:02 דובר 2 והוא לא יודע מה עשיתי טוב ככה לא אני יודע, זה מה שיצא ממני. טוב, ניגשנו בפנים, הוא לקח את הספר תורה, הוא רקד והאיש הזה התבכיין, התחיל לבכות. ואז הופה אנשים לא מבינים מה, מי, מו, מה. לקחנו אותו מהר מהר, הלכנו הצידה באיזשהו מקום, ישבנו על ספסל ואז התחיל ל-ל-ל-לגלול ולומר לי שהוא היה לו בתי מלון. הוא היה ב-בעושר מאוד גדול והתחיל ליפול מנכסיו בצורה נוראה. כי ידוע הסוחרים אני זה תוספת שלי. כן, הם לא מסתפקים אף פעם במה שיש. משקיעים עוד כי זה כנראה זו הדרך.

33:46 דובר 5 אוהב כסף לא ישבע כסף.

33:49 דובר 2 יכול להיות, אבל יכול להיות שאם לא ימשיכו הלאה אז אז ידרדרו. אז תמיד כל הזדמנות שיש יש קונים ואז פה יכול להיות רווח, פה הפסד אז זה מתאזן. טוב, בקיצור, אה אז הוא אמר שהוא הבין שמשמיים רומזים לו משהו. הולך מידרדר וחובות גדולים מהבנקים. הרי מה עושים הסוחרים? לוקחים מהבנק, שווה להם לשלם את הריבית ולקנות איזשהו עסק שהוא ב-

34:19 דובר 5 להרוויח יותר.

34:20 דובר 2 להרוויח, כן, שמכירה פומבית או בזול וכן הלאה. בקיצור, הוא אמר עכשיו הוא עולה למעלה ליחידות של ה של הגבירים. מסתבר כנראה שהוא נתן מיליון ל-למוסד של הרבי ואמר לי תראה-

34:42 דובר 5 לא היו צריכים לתת מיליון. היו נותנים מאה אלף דולר זה הספיק.

34:45 דובר 2 לא יודע, לא יודע מה הוא נתן.

34:46 דובר 5 מיליון של היום, מאה אלף דולר.

34:48 דובר 2 אולי. טוב, בקיצור, הוא אמר לי תראה, אני התחלתי לחזור בחזרה הביתה. אני מבין. שים לב כשחזר ל-ל-לבית שלו לחפש מה נשאר מה מרעידת אדמה, הוא מצא שמה שולחן ערוך האדמו"ר הזקן וליקוטי תורה. היו מונחים עם כל הספרים חול, הכל חול. ואז... לא, זה זה כשהוא אחרי רעידת אדמה. לא, לא, לא, לא הוא לא חזר ל... לא אחרי רעידת אדמה הוא גר לו באיזשהו מקום. כל הספרים שלו זה היה חול ובתוך זה הייתה שקית ניילון שבתוך זה היה ליקוטי תורה וזה. וישב לילה שלם והתחיל לחזור לעניינים שחזרה הביתה. ללמוד ליקוטי תורה וזה. אשתו בבוקר אומרת לו למה לא ישנת בלילה? דאגות של הביזנס. הוא אומר לא, אני מתחיל לחזור בתשובה, אני חוזר לעניינים. כמובן היה המשך עם האישה שלא כל כך רצתה והרב חייקין היה מעורה בזה וזה היה בה היו צריכים לבנות מקווה במיוחד וכולי וכולי. טוב, לא נאריך בכל הנושא. כן, ואז הוא אומר לי תקשיב, אני מיד אחרי היחידות של הרבי אני חוזר חוזר בחזרה למרוקו. אני איתך בקשר כי אנחנו נ-- ב-בתמוז אנחנו נעשה התוועדות ואתה תהיה עם הרב חייקין חלק מהעמותה שאחד בבתי מלון יהיה בית חב"ד.

36:30 דובר 6 הוא בא-בא--

36:31 דובר 2 באגדיר. וכך כן היה ואני הייתי המום. בזמנו עוד לא היה פתוח עם מרוקו כמו שהיום. מרוקו? איך אני אסע? הוא אומר אל תדאג, מגיעים למרוקו גם עם דרכון ישראלי ותהיה לך ויזה במיוחד ואני אשלח לך כרטיסים אל על עד פריז ומפריז זה, זה מטוס של מרוקו, אייר מרוק זה נקרא ואתה תגיע וכך היה. טוב, התוועדנו והביא את הטבחית של בית ר-- בית רבקה מקזבלנקה ככה שתבשל שהכל יהיה פרווה. לא רצינו לאכול בשר אפילו שיש גלאט וזה אומר הרב חייקין. כן היה, כן.

37:14 דובר 6 אז הגעתם אז לאגדיר וחזרתם לתחילת שנות התשעים?

37:20 דובר 2 כן, ביקרנו כן. מאז לא ביקרתי יותר. כן, כן.

37:25 דובר 6 טוב, בוא נחזור לשנים אז היית אצל שלום חיים-

37:28 דובר 2 שנייה, אני אסיים את הסיפור פה. וכך נהיה קשר כל הזמן איתו, וכל כמה זמן הייתי מ-מדבר איתו בטלפון פה ושם. עד שיום אחד, פה זה כדאי משהו להזכיר גם כן חלום מהרבי, משהו אדיר, אדיר. והוא פעם אחת מטלפן, הוא אומר אני יודע שאין לך שום דרך לעזור לי כספית, אבל תפילות, להתפלל משהו. היה לו חובות. הוא פחד שחלילה ייקחו אותו לבית האסורים או משהו כזה. זה לא יפתור את הבעיה. הוא מאיפה יהיה לו לשלם בית האסורים, מדינה ערבית. מה? מי, מי, מי יציל אותו? זה היה כואב, כואב מאוד, מאוד. גם הרב חייקין ידע מזה, גם אני. היינו בקשר עם מה איתו, מה איתו? והנה לילה אחת אני חולם שכאילו ליוויתי קבוצה של כמה אנשים שאני לא מכיר בדוכן יצחק ליחידות של העשירים, של הגבירים אצל הרבי. וכי-- ויצחק נופל בום על הרצפה והרבי ממקומו קם, נותן שתי ידיים ליצחק ומרים אותו. זה החלום. אז אני מטלפן לו ואומר לו הנה, זה החלום שחלמתי.

38:51 דובר 6 אהמ.

38:52 דובר 2 הוא מאוד שמח. הוא אומר לי אם ככה-

38:55 דובר 6 הרבי מרים אותי.

38:56 דובר 2 כן. ו-וכך היה, שבאמת לפנות ערב חשב זהו, כבר באים לקחת אותו. אה, היה איזשהו פתרון.

39:08 דובר 6 הגיעו להסדר.

39:10 דובר 2 זה היה משהו שעדיף לא-

39:12 דובר 6 אהמ.

39:12 דובר 2 לא ממש להיכנס לפרטים יותר מדי.

39:15 דובר 6 וואו.

39:15 דובר 2 זהו, והיה נשאר לו כנראה רק בית מלון אחד והוא מטפל בו בעצמו.

39:20 דובר 6 ברור שהרבי הרים אותו.

39:22 דובר 2 רימו אותו כנראה כל בתי מלון היו נעלים שמה. טוב.

39:28 דובר 6 זה כי לא ידח ממנו נידח.

39:30 דובר 2 ברוך השם. כן, כן, כן.

39:32 דובר 6 בוא נחזור לשנים שהייתם אצל שלום חיים. יח' יט', כ'

39:35 דובר 2 כ'

39:37 דובר 6 עד?

39:38 דובר 2 עד כ"ג.

39:41 דובר 6 אה, כל כך הרבה שנים? חמש שנים הייתם בכפר חב"ד?

39:44 דובר 2 בלוד.

39:45 דובר 6 בלוד. אה, בעצם עוד לפני הכפר, לפני שהיה הוא הלכו לוד.

39:48 דובר 2 בוודאי.

39:48 דובר 6 זה עוד היה בפרדס.

39:49 דובר 2 עדיין.

39:50 דובר 6 מכווצים עליו לוכפר. אחרי הפרדס.

39:52 דובר 2 ישר, ישר ב-בז"ל.

39:54 דובר 6 אהמ.

39:54 דובר 2 בז"ל שהיה ב-

39:55 דובר 6 כן.

39:56 דובר 2 בסיבוב של

39:58 דובר 6 כן, איפה שהיום בעצם.

39:59 דובר 2 חנה. ללא תובעה, הרשות והעניין הזה.

40:01 דובר 6 כן.

40:03 דובר 2 כן.

40:04 דובר 6 וכתבתם הרבה לרבי?

40:06 דובר 2 והנה, כן-

40:07 דובר 6 היה קשר עם הרבי רציף משהו?

40:08 דובר 2 היה קשר כל הזמן. וקרה סיפור כזה. ידעתי, ידעתי שאני רוצה לזכות להיות בקבוצה. הקבוצה שלפנינו נסעה ולא חזרה וערב להם שזר. היה ברור לי של-לקבוצה שלי לא, אה, לא תהיה קבוצה. ידעתי את זה. התכוננתי כמה שנים, כל פעם הייתי או, אה, מכניס ספרים ל-לישיבה, מקבל קצת פרוטות, תורן פה ותורן שם. מה לא עשיתי כדי ל-ל-- פרוטה על פרוטה, כל זה כדי לנסוע לרבי, לנסוע לרבי. טוב, אבל אני חייב צבא, אי-מה אני עושה? ואז, אה, כ-כ-כתבתי מכתבים לצבא ואמרתי שאני תומך בהורים. כמובן, זה סיפור ארוך, לא נאריך בזה. ובהתחלה לא קיבלו את מה שביקשתי. ביקשתי שירות מקוצר ואז אמרו לא. אתה צריך לתמוך בהורים. אין בעיה, תתגייס, אנחנו נתמוך בהורים שלך. כמובן אמרתי לא, אני כי אני רוצה גם ללמוד, עוד לא גמרתי וככה זה לא היה פשוט, אבל זכיתי ברוך השם שהעבירו אותי והייתי ב-באימון קרבי, חיל-- בחרמ"ש, חיל רגלים משוריין. מעניין שאיתי היה גם רב-- שאני יבדל לחיים, רב דוד קרץ.

41:39 דובר 6 אוח.

41:40 דובר 2 היינו-- ואחד לא יודע מהשני מה הסיבה. בסוף, אה, י' שבט מצאנו את עצמנו שנינו שם. ב-בשירות אחד לא גילה את הסוד לשני כי לא היינו באותה מחלקה. עברנו טירונות מאוד קשה בשלב ב' ו-ו-ואז ככה מיד שגמרנו את ה... כן, זה היה בחנוכה. מיד אחרי זה להוציא דרכון, ויזה. בזמנו, בזמנו כרטיס ל-ל-לארצות הברית כמובן לא ישיר, לא קיים, אבל היינו מסתובבים מסוכן אחד לשני כדי לחפש, אה, כי זה היה צריך כמעט שבע משכורות בשביל לקנות כרטיס. לא כמו היום. טוב, ובסופו של דבר אז הגעתי לרבי, כן. תשכ"ה.

42:40 דובר 6 תשכ"ה. מתי?

42:43 דובר 2 אה, לי' שבט.

42:45 דובר 6 לי' שבט תשכ"ה הגעתם.

42:47 דובר 2 כן.

42:47 דובר 6 והיו לכם חברים שכבר נסעו בתחילת השנה שכן הסתדרו עם הצבא?

42:51 דובר 2 לא.

42:51 דובר 6 או שאת השנה לא נסעו?

42:52 דובר 2 היו שניים, כן. היה, אה, יוסף אלחרר, וכנראה היה להם פטור.

42:59 דובר 6 אהמ.

43:00 דובר 2 ו-- שיבדל לחיים ושלמה חנה זכרונו לברכה, גם כן הוא היה שם. היינו ארבעה סך הכל. כל כך באנו בלי תיאום, בלי כלום, עד שבאו בטענות לרב וולף עליו השלום. מה שלחת ל-לנו אנשים בלי תיאום, מה זה? הוא אמר לא שאלו אותי אפילו. לא ידענו איזה תיאום, מה תיאום, זה לא קבוצה. טוב, כך היה. זהו. ופה ברוך השם זכינו להרבה, הרבה גילויים-

43:32 דובר 6 רגע, הגעתם לי' שבט תשכ"ה.

43:35 דובר 2 ה"א.

43:36 דובר 6 מתי פעם ראשונה ראית את הרבי?

43:40 דובר 2 בבוקר מוקדם של אחד הבקרים שהגעתי, כן.

43:45 דובר 6 ברכתם שהחיינו?

43:47 דובר 2 אני לא זוכר. אה, נדמה לי שהייתה עלייה לתורה ואז בירכתי הגומל. אוי, מרוב, מרוב פחד ורעד. זה אני זוכר שעוד לפני הקדיש כבר אמרתי והרבי עומד. נורא ואיום.

44:05 דובר 6 הרבי היה בעצם צריך להגיד קדיש.

44:07 דובר 2 היה מתפלל, היה מתפלל-

44:09 דובר 6 לא, זה היה שנה תמימות.

44:10 דובר 2 על אימא, כן.

44:11 דובר 6 אהמ.

44:12 דובר 2 זכינו שנה שלמה שהרבי מתפלל בעמוד כל התפילות וגם משהו מעניין ידוע. כל אחד מהבחורים היה מביא תהילים כן, ושם על הסטנדר. הרבי לפני שהיה אומר תהילים היה מתפלל בחדר שלו לבד. היה בא, היה בא רק לברכו קדושה קריאת התורה.

44:36 דובר 6 גם כשהיה בתש"ח היה חזן.

44:39 דובר 2 סליחה זה אני טועה. כן, כן נכון.

44:41 דובר 6 זה היה לאחר מכן. זה שנים אחר כך.

44:42 דובר 2 כן, זה שנים שאחר כך. נכון, נכון. אז הרבי היה קודם מסתכל על השם. מי זה? מי שם לו?

44:48 דובר 6 מי אישר את זה?

44:49 דובר 2 זה חשוב. הנקודה הכל חשוב אצל הרבי.

44:51 דובר 6 נכון.

44:52 דובר 2 כל דבר, כל פרט. טוב, אה זהו. פה אני אספר כמה דברים שראיתי.

45:00 דובר 6 רגע, השארת שתהילים והרבי הסתכל על השם שלך.

45:03 דובר 2 כן, אני הצלחתי רק יום יום פעם אחת את התהילים האלה עד היום הזה. הילדים שלי לקחו את זה לחופות וכן הלאה. למבחני-- למבחנים.

45:14 דובר 6 רגע, אבל אני רוצה לשמוע ככה קצת על ה-- איך זה להגיע לראות את הרבי אחרי שכל כך הרבה שנים אתה מצפה ומחכה. היה התוועדות י' בשבט היה התוועדות? היה.

45:27 דובר 2 היה, היה התוועדויות. טוב, לאט לאט בוא בוא בוא נראה איך יתפתחו העניינים.

45:34 דובר 6 אהמ.

45:34 דובר 2 טוב, אה זהו. אני אספר דבר שראיתי וזה, זה הרשים אותי מאוד בתור בחור צעיר. אה הרבי היה צריך לצאת למים שלנו לפני פסח ואנחנו כמה בחורים היינו מעטים. לא כמו שהיום. עמדנו מ-מעבר לגדר ולפנינו המקום של הסוכה נכון?

46:02 דובר 6 כן.

46:02 דובר 2 גם היה ברז שנמצא על איזה על באר למטה והרבי מגיע. ממלאים ספל, מה, מהברז ואחר כך שופכים לתוך איזה כלי זכוכית. עד כמה שאני זוכר גדול. והנה מה קרה. ירד גשם והיה מלא מים ב-מהמדרגות עד הברז ואני מיד מתחיל לחשוב. הרי עכשיו יוצא, איך הוא ילך בתוך המים? בעוד שאני תוהה וכולם מחכים עוד מעט הוא יצא. פתאום באו שני חבר'ה עם קרש רחב והניחו אותו בין המדרגות עד הברז באלכסון כזה. נו.

46:52 דובר 6 זאת אומרת הברז נמצא ליד הסוכה הפרטית של הרבי, הסוכה הקטנה.

46:56 דובר 2 כן, כן, בדיוק.

46:56 דובר 6 הם שמו אלכסון שהרבי לא יצטרך לעלות את המדרגות בתוך המים.

47:00 דובר 2 טוב, פתאום אני שואל את עצמי רגע, מה הם רוצים שהרבי ילך על הקרש הזה? בעוד לא הספקתי לחשוב, הנה הרבי יוצא. הרבי נותן מבט. קודם כל היה סוקר תמיד הרבי כל מי שנמצא על המקום תוך שנייה ראה את כולם וסקר את המצב. איפה הברז? איפה זה? התחיל ללכת על הקרש עם שתי ידיים.

47:21 דובר 6 באוויר.

47:22 דובר 2 באוויר כמו שעושים ב-

47:25 דובר 6 כשהולכים על ח-ח-חוט-

47:26 דובר 2 בקרקס, בקרקס כשהולכים על חוט.

47:28 דובר 6 בשתי ידיים לרוחב.

47:29 דובר 2 שתי ידיים לרוחב כדי ל-- התחיל ככה ל-

47:32 דובר 6 כביכול לשמור על שיווי משקל.

47:33 דובר 2 שיווי משקל. אני לא אשכח את המחזה הזה. אני לא אשכח בחיים שלי.

47:39 דובר 6 הרבי הלך על הקרש שהוא על האלכסון.

47:41 דובר 2 על הקרש ככה.

47:41 דובר 6 בידיים, בידיים לרוחב.

47:43 דובר 2 בדיוק, בדיוק.

47:45 דובר 6 הגיע לברז, הוא ירד מהקרש?

47:47 דובר 2 נו ברור, ברור. כן, כן. זהו, יש תמיד איזה קטע ש... כן. טוב, היה לי עוד קטע מעניין בזמנו כשהרבי היה נוסע לאוהל היה בא למקווה שבפינה של איסטערן פארקוויי.

48:06 דובר 6 איסטערן, מקווה.

48:07 דובר 2 עם אה.

48:08 דובר 6 עם ברוקלין.

48:09 דובר 2 עם ברוקלין. בדיוק. מקווה קטנה.

48:11 דובר 6 בצד של 749.

48:13 דובר 2 כן, בדיוק.

48:14 דובר 6 קצת לפני האולטרה.האוטבה.[?]

48:15 דובר 2 זה זה הולך מסלול כ-כ-כזה חדר ארוך כזה.

48:19 דובר 6 כן, חצר ואז

48:20 דובר 2 אחר כך ימינה הבור. בכניסה מיד יש שמה תנור עם המגבות וזה. בדיוק כשאנחנו מתלבשים פתאום הרבי נכנס. אוי, דבר כזה, אתה רואה מישהו עם גופיה ומשהו ככה.

48:38 דובר 6 לא הודיעו שהרבי מגיע, פתאום הרבי הופיע.

48:40 דובר 2 פתאום הרבי הופיע והלך בכוונה עד הסוף כדי לא להביך אותנו. כולנו ברחנו בפנים בתוך ה-- איפה שהתנור, איפה שהבוילר שמה. ברחנו לשם ואנחנו מקשיבים ושומעים את הטבי-- את ה-- את ה

48:57 דובר 6 טבילות

48:58 דובר 2 את הטבילות וזה מקשיבים, מקשיבים לפי זה ל... והנה מה מסתבר, היה מישהו במים במקווה קודם ועושה המון טבילות. צ'אק, צ'אק, צ'אק, צ'אק. כשהוא יצא החוצה נעבעך פתאום הוא בלי משקפיים. הוא סיפר לנו. הוא מסתכל מזה, "וואו, את הרבי". אוי אוי אוי אוי. התחיל לרוץ. הוא לא רואה איפה כולם נמצאים. החליק, נפל, קם. אנחנו לקחנו אותו, כיסינו אותו עם מגבת, הכנסנו אותו על יד התנור. ואז הרבי, מאז אותה פעם, עד כמה שידוע לי הוא כבר לא בא יותר ל-- ככה בצורה פתאומית, התחיל ללכת למקווה אחר.

49:42 דובר 6 למקווה ביוניון.

49:43 דובר 2 כן.

49:43 דובר 6 או לפני זה.

49:44 דובר 2 לא, לא, יותר, יותר.

49:46 דובר 6 יותר רחוק.

49:47 דובר 2 כן.

49:49 דובר 6 או שהיה מודיע, שהוא היה מודיע שהוא מגיע למקווה והיו מכינים אותו.

49:52 דובר 2 כן, כן. בכל אופן זה זה גם דבר שאני זוכר.

49:56 דובר 6 איפה הרבי היה מתפלל את התפילות למעלה ב-בזאל?

49:59 דובר 2 בזאל הקטן כל הזמן.

50:04 דובר 6 מתי, אה, היה התייחסות ראשונה מהרבי על זה שהגעתם? כתבת לרבי הגעתי?

50:10 דובר 2 בטח, היו כמה, כמה פעמים דברים.

50:13 דובר 6 מה היה?

50:15 דובר 2 טוב, קודם כל הזאל למטה היה כל כך קטן. אחד ראה את השני, בעלי בתים היו, כי הכירו את כל הבחורים. זה לא כמו שהיום אין. בקיצור, היה לי מקום דווקא גבוה והפירמידות לא היו מסודרות. היו צריכים לבד לגרור שולחנות, לשים ספסלים. הספסל איפה שהיינו עומדים היה רגל אחד על השולחן ורגל אחד באוויר ואנחנו עומדים למעלה. ופעם החליק הספסל הזה וכולנו נפלנו כמו גיליוטינה. רואים רק את הראש. הרבי עצר והסתכל עלינו עד שמשכו אותנו בחזרה. זה מסוכן. כן, זה היו כמה מקרים ממש של ניסים נפלאות. כן. ו-- כן, פעם אחת נ-נהיה לי נס גם כן. זה היה ערב פסח ליל הסדר. הרבי יצא כנראה בלילה השני. אם אני לא טועה יצא להגיד מאמר. ואז הרבה חבר'ה-

51:27 דובר 6 אחרי הס-- אחרי הסעודה למעלה.

51:29 דובר 2 כן.

51:30 דובר 6 כן, זה היה בלילה השני אחרי הסעודה למעלה הוא מגיע להגיד

51:32 דובר 2 ואז הרבה בחורים היו אצל ההורים. לא, לא

51:37 דובר 6 מאמר ביאור על ההגדה, כן?

51:38 דובר 2 ואז לא, לא, לא גררו את כל השולחנות. יוצא שאני המקום שלי שהיה נקרא באמצע, פתאום מצאתי את עצמי בקצה ומעליי זה תהום של שתי קומות שולחנות. בלי לשים לב באו חבר'ה שהיו מהשולחן שאיננו, נכנסו לשורה שלנו ונתנו דחיפה. מעף, אני עפתי כמו טיל.

52:03 דובר 6 מלמעלה עד אחורה.

52:04 דובר 2 עד למטה. עד היום אז יש לי דיסקוס. אני לא, לא רוצה להגיד מאיפה זה ומה לא יודע. אני רק יודע שנפלתי על הגב ולא יכולתי לנשום. בחסדי השם לא ידעתי שאני חי, לא שברתי עצמות, לא יודע מה. כן, זה ניסים נפלאות. כן. כן. טוב, היה עוד, עוד משהו מעניין זה שמחת תורה של שנת תשמ"ח. אבל זה, זה אחר כך. לא באותה שנה. כי ידוע שהרבי, מי שהיה שם אז, אה, איזו זכות. הרבי עם הספר תורה קטן, התחיל... מסתכל על כל אחד ודוחף אליו את הספר

52:48 דובר 6 מגיש לו באוויר

52:49 דובר 2 מגיש לו באוויר ככה. לכל אחד, לכל אחד, לכל אחד, לכל אחד, כל אחד, כל אחד. ואיי איזו שמחה גדולה הייתה שם. ראיתי ב-ב-במקום של הרבי. עמד שם הרב חדקוב והרב... כל ה, כל ה, כל המזכירים. והרבי סימן עם שתי ידיים על יד הלחי כאילו ישנים

53:15 דובר 6 כאילו ישן

53:16 דובר 2 כאילו לא מספיק. עשה תנועה כזאת ואז הציבור עוד יותר התקפלו ש... חזק, חזק, ואז פתאום נפל גל שלם של אנשים עם הראש למטה והרגליים למעלה וכל כמה קומות. אוי נס, נס שלא קורה. פשוט עולים חזרה, לא קרה כלום. על ידי, אני הייתי באיזה בוקס, בזה ב-- למטה וראיתי את הכל. על ידי הצמידו מקורב אחד שדובר צרפתית כדי שאני אסביר לו כל דבר. הוא צפה את זה, הוא אומר, "תשמע, זה סכנת נפשות פה." אני אומר לו, "אל תדאג, אל תדאג, אל תדאג." כשהוא ראה את כל ההר הזה שנופל, הוא ברח לי ואני מסתכל איפה הוא? איפה הוא? איננו. ברח החוצה. טוב, אז זה ברור שזה לא היה, לא היה פשוט. כן, לא היה פשוט. כן. עכשיו ככה, עוד, עוד סיפור מעניין שאני זוכר זה ש-- אני לא זוכר אם זה בתשכ"ה או בתשכ"ו. בליל הסדר הבחורים היינו ב-646, משהו כזה. היה שמה בקומה תחתית, שמה היו אוכלים ארוחת בוקר. ולפסח הייתה שם אישה צדיקת כזאת שהייתה מפעילה אותנו, את הבחורים, לנקות, לנקות, לנקות לפסח.

54:42 דובר 6 מושיה

54:42 דובר 2 מושיה. לבסוף הסדר היה שם של הבחורים, כל אחד עם הקערה שלו וחיכו שהרבי בא. תמיד היה לו או להעיר משהו, לברך, להסתכל על כל אחד, אה, ואז מתחילים את הסדר. נו, מה עושה בחור? אין לו משפחה, הוא לבד. גומר את הסדר, כמעט שעה, גמר הכל, הכל ורץ לסביב סבנטי. הרבי נמצא למעלה. מה אני אלך לישון? מחכים, אולי הוא יצא, אולי זה... והנה ההפתעה. פתאום מגיע הרב גרונר, מסתכל באולם הקטן. היינו מעטים מאוד, אולי, אולי יש עשרה בחורים. הוא אומר, מסתכל עלינו, "חבר'ה, בואו." מעלה אותנו במדרגות לקומה העליונה, פותח את הדלת בלי הכנה מראש, פתאום אני מוצא את עצמי על יד הרבי, אה, בעשרה סנטימטר על ידו ופיזר את הבחורים האחרים לכל האורך, מאחורי הגב של כל האורחים ואני מגלה מה שכולם יודעים. ראש השולחן היה הכיסא של הריי"צ ומצד ימין היה, ישב הרש"ג, שמאל ישב הרבי והיה לו את ההגדה שלו בעצמו שהוא הדפיס כשהוא הוציא. מזמן לזמן היה מעיין בהגדה וכולי וכולי. טוב, כשהגענו בדיוק הרבי אכל את המרור. איי איי, איי, איי. לראות את המרור, הגודל של הרבי ולראות איך הוא היה אדום וזה זה היה נורא לראות. נורא נורא נורא. מה זה גודל, מה זה.

56:28 דובר 6 כמות גדולה.

56:28 דובר 2 כמות גדולה ואנחנו יודעים שהרבי היה מפורר. חלק היה טחון, חלק מפורר של הארן. טוב, אחרי זה אה זכינו כן ראינו את ה, את ה, את ההמשך.

56:47 דובר 6 שולחן עורך, הכל.

56:49 דובר 2 כן. ואז פה את ההפתעה. כן, הביאו, הביאו את הגפילטע פיש. פשוט אה אה קציצה של גפילטע פיש. והרבי אני זוכר עוד עם ה-- אני עוד רואה את ה, את הידיים איך שהרבי עשה ככה. התחיל לקחת מלח ולפזר על ה, על ה, על הקציצה, כיסה את כולה במלח כמו שלג. היום אנחנו-

57:19 דובר 6 תאר כי לא רואים אתה ממש מג-- כאילו קמיצה. הרבי לקח קומץ של מלח בכל היד ופיזר כמות על כל הק-

57:26 דובר 2 לא, כל פעם לקח כמה פעמים לא הספיק פעם אחת. פיזר ופיזר וישב ואכל את זה. היו חבר'ה אחר כך שניסו לבד ל-- ב-ב-בבית לא יודע מה, הקיאו את הנשמה. זה לא שייך. כששאלו את הרבי הוא אומר לא אני אוהב מלח, מה? נו טוב, יהיה לנו דברים שמי יכול להבין.

57:45 דובר 6 שאין לנו הבנה בזה כמו-

57:47 דובר 2 כן. טוב, ראינו עוד דבר מעניין, רק אחר כך אה הובהר לי מה זה. ראיתי אה הביאו קערה מ-מכסף מבריקה מאוד, מאוד, מאוד ורואים שזה משהו אנטיקה, שהוא עתיק. מה זה הקערה הזאת? כל אחד לקח רק כף אחת של מרק, לא יותר. ואחרי זה הביאו את המרקייה הרגילה ואז כל אחד לקח כמה שרצה. הסתבר שזה הייתה המרקייה של האדמו"ר הזקן.

58:26 דובר 6 קערת המרק מכסף של אדמו"ר הזקן.

58:28 דובר 2 של אדמו"ר הזקן. כן, ה-ה-הקצה שלה היה מחוספס כזה, לא... כנראה עם השנים לא יודע מה. אומרים שיש גם, היה גם אבל לא ר-- לא ראיתי את זה שם. כוס של הקידוש של ה, של האדמו"ר הזקן. אומרים שאפילו היה שארית יין מאותה הבדלה שהוא עשה, רק שאחר כך שטפו את זה וזה. כך שמועות אני לא, לא ראיתי, לא.

58:58 דובר 6 את הקערה כן ראיתם.

59:00 דובר 2 כן, כן, כן.

59:02 דובר 6 מתי בעצם היחידות שסיפרתם שנכנסתם ל-ל הלוח יום?

59:08 דובר 2 יחידות הראשונה.

59:09 דובר 6 מתי זה היה? מיד שהגעתם בי' שבט?

59:12 דובר 2 כנראה, כנראה ל-ליום הולדת שלי לקראת א א' אב, לכן-

59:18 דובר 6 אה, זה הרבה, הרבה זמן אחרי שהגעתם.

59:20 דובר 2 כנראה, כן, כן.

59:21 דובר 6 לא מיד שהגעתם.

59:22 דובר 2 אה, עד כמה שזכור לי לא.

59:24 דובר 6 זאת אומרת ההתוועדות הראשונה הייתה י' שבט ו-

59:27 דובר 2 כן. עכשיו אתה שאלתם אותי בקשר להתייחסות לבחורים. נהייתה התייחסות כשעמדנו לטוס בחזרה, כן? זה היה בערך שנה וחצי היינו אצל הרבי. החלטנו שאנחנו נוסעים ביחד, שלושה חבר'ה ביחד. ואז מישהו לא זוכר מי אמר, "תקשיבו, יש קידוש לבנה, כדאי לכם להיות על יד הרבי כי הוא יגיד לכל אחד מכם שלום עליכם". זה מאוד מענין. טוב, אני שמעתי את זה, הבחור השני שמע את זה, השלישי כנראה לא ידע או לא היה. טוב, הרבי אמר לי שלום עליכם, לשני הוא אמר גם שלום עליכם. הוא התחיל לחפש כבר השלישי לא היה. טוב עכשיו מה? היות ואני נוסע כן, ואז. אז הגשנו בקבוק אה-

1:00:36 דובר 7 משקה.

1:00:37 דובר 2 משקה.

1:00:37 דובר 7 בהתוועדות.

1:00:38 דובר 2 כן, בין שיחה אחת לשנייה.

1:00:40 דובר 7 שבת.

1:00:41 דובר 2 כן, כן. ואז הרבי כדרכו לוקח מהמשקה, שם בגביע הקדוש שלו מחזיר לבקבוק. אחר כך נותן לך לחיים והולך להמשיך את ההתוועדות במקומך וכן הלאה. ככה הוא נתן לי. נתן לבחור השני. הבחור השלישי הזה שלא היה ב... אחר כך בלי להגיד שם, בלי להגיד שם. הוא ניגש. אז הרבי אומר לו אתה תחלק? מסכן, הוא ויידא מערון או הרבי מסתכל עליו. אתה תחלק? שואל שלוש ארבע פעמים אתה תחלק והוא לא עונה. כאילו הרבי אומר נו, אתה לא תחלק, הרי אז אתה דווקא מתעקש. טוב, קח. נתן לו לחיים. נו, לקח לחיים. הבן אדם הזה נכנס ללחץ. הוא אומר רגע, רגע, רגע, אני לא לקחתי כרטיס יחד איתכם. לכם יש ביטחונות. הרבי עכשיו בירך אתכם. אז אני עכשיו אעשה סלטות באוויר כדי למצוא במנהטן לנסוע דווקא איתכם ברגע האחרון. כן, זו הייתה חברה שנוסעת ללוקסמבורג עם פרופלור מגיעה לגרינלנד והם שם אמר לו מה לא עשינו כדי שיהיה יותר זול עם פרופלור? טוב, טוב. בקיצור, אה אני והבחור השני. יום ראשון זהו. לקחנו את הפעקלעך, נסענו, עלינו לטיסה. אנחנו יושבים בדקה תשעים לפני שסוגרים את הדלתות. הבחור השלישי מגיע כולו מזיע, הוא הוא מתיישב ורומז לנו אחרי שהמטוס יעלה אני אבוא. אוקיי, המטוס עלה למעלה. הוא בא אומר אני יודע למה הרבי שאל אם אתה תחלק. הגעתי ממנהטן באיחור עם הכרטיס והמונית חיכתה לי. נכנסתי לחדר, שמתי את כל הדברים בתוך המזוודה. בום! רץ בחזרה למונית. את המשקה שכחתי.

1:02:47 דובר 7 וואו.

1:02:50 דובר 2 הוא שכח את המשקה. הרבי ראה את זה.

1:02:56 דובר 7 וואו! דבר, דבר איך עוד מדבריך החום לא ישור יקה. בוא נחזור רגע קצת ליחידות. אז מה? איך היה ההכנה ליחידות ומה היה הכניסה ליחידות?

1:03:07 דובר 2 וואי וואי וואי. פעם הראשונה זה משהו.

1:03:11 דובר 7 תספר.

1:03:12 דובר 2 הבחורים לימדו אותי מה צריך לעשות. קודם כל לצום.

1:03:16 דובר 7 שאתה אומר בחורים מי זה הבחורים? אתה זוכר?

1:03:18 דובר 2 אה זהו. טוב, אותה קבוצה של-- לא, לא זוכר שמות. לא, זה כבר הרבה זמן. אולי מהמקום, אולי כאלה שבאו קודם, אולי אחר כך. בעיקר ישראלים. היינו יותר מחוברים כי מתוועדים ביחד. טוב. צום כל היום. שלוש פעמים מקווה. קנינו גם לשים בפנים. ותהילים, תהילים, תהילים עד שזכינו להיכנס. כל כך הרבה הכנות. החבר'ה הלכו לבית פורט אבניו[?] לאכול ארוחת ערב והביאו צלחת גם בשבילי. ידעו שאני אצא אחר כך אני אראה להם. כן. לא, לא היה לנו את המושגים שלהם. הולכים ל-

1:04:07 דובר 7 לקנות.

1:04:08 דובר 2 לקנות וזה איפה הבחורים שלהם? כן, כן. זהו, אה.

1:04:17 דובר 7 מה כתבתם? כאילו חוץ מיצחק אוחיון סיפרתם, סיפרתם על עצמכם או ש...

1:04:24 דובר 2 הבאתי שלוש מזוזות שכתבתי, הראשונות.

1:04:29 דובר 7 אה כבר עסקתם בסתם בכתיבה אז?

1:04:31 דובר 2 כן, הבאתי לרבי. לא יודע מה עבר לי בראש, האם זה לתת לו או רק שיסתכל שיברך. לא יודע, ככה בתמימות הרבי הסתכל וגם קיבל את המכתב של אוחיון כן, ואמר לי כדי כנראה כדי לא לעכב את כולם אני אקח הביתה מחר אני אביא לך איזה חזרה.

1:04:55 דובר 7 על המזוזות.

1:04:55 דובר 2 את המזוזות

1:04:57 דובר 7 אקח הביתה ומחר אני אחזיר.

1:04:59 דובר 2 כן. למחרת החזיר את זה על ידי הרב גרונר או בנימין קליין יחד עם המכתב בצרפתית של, אה, יצחק.

1:05:13 דובר 7 מה הוא אמר על המזוזות?

1:05:15 דובר 2 לא אמר כלום, כלום. בשבילי זה היה חשוב, הברכה.

1:05:19 דובר 7 רגע מה, מה עוד הרבי? מה ביחידות עצמה חוץ מהר יצחק דיבר עליכם ברכה משהו?

1:05:29 דובר 2 אה, רשום אצלי באיזשהו מקום. טוב, זה קצר ולעניין. קצר מאוד הדבר. מה שאני זכור לי שהרבי דיבר איתי וכל הזמן הרים את ה-- ראשו הקדוש למעלה לראות אם אני מבין מה שהוא אומר לי. ואז הבחנתי, עד היום אני לא מבין מה זה, בתוך הלבו-- הלבן של העין, כאלה פסים כחולים כאלה, כאלה מחוספסות של עור, לא יודע. נבהלתי ממש. לא, לא יודע איך להסביר את זה עד היום הזה. טוב.

1:06:06 דובר 7 הרבי דיבר בלשון הקודש?

1:06:08 דובר 2 לשון הקודש, אבל בהתוועדויות, בייחוד שהיו במשך השנים.

1:06:13 דובר 7 נגיע אליהם עוד מעט.

1:06:14 דובר 2 פעם הייתי כותב למעלה מבין בלשון הקודש. פעם אחת הוא לא התחשב ואומר לי "דו פארשטייסט דאך יידיש" אז ושמה אתה לא, אתה לא יכול לדבר בכלל לא הולך לך. ואז הוא ראה כאילו קרא את המחשבה שלי. אה, כמה שאני יודע יידיש, מה אני מפספס איזה מילה לא מבין טוב. אז לא יודע.

1:06:34 דובר 7 חזר לעברית. ביחידות הראשונות דיברו בעברית ובירך.

1:06:37 דובר 2 כן, כן, כן.

1:06:39 דובר 7 ואז לפני שחזרתם לארץ נכנסתם עוד פעם ליחידות?

1:06:42 דובר 2 כן.

1:06:44 דובר 7 נגיע לעוד רגע, רק שנייה קצת תשרי. אנחנו בכל אופן בחודש תשרי. מה היה תשרי חובות? אם זוכרים משהו מיוחד, אה, התקיעות, מרש, הקופסא.

1:06:55 דובר 2 טוב, אני זוכר את ההליכה. פעם הלכנו עד בורו פארק, פעם הלכנו-- זה בין שבועות לסוכות, פסח. כן. פעם הלכנו ברגל עד וויליאמסבורג.

1:07:10 דובר 7 התהלוכה. אני שואל מצד הרבי, התוועדויות, התקיעות, הדברים שראיתם ככה מראים את זה.

1:07:15 דובר 2 בוודאי. כן. אני לא היה לא מהטיפוסים שדוחפים והולכים למכבסה. קשה לי. יקה כזה קצת. הייתי יושב כן, אבל לראות את הרבי איך שהוא פורס את הטלית על כל השלוש חבילות גדולות קשורות ופורס את זה, שומע את הבכיות של הרבי.

1:07:38 דובר 7 כן, שמעו את הבכי של התקיעות.

1:07:39 דובר 2 כן. אוי שקט דממה היה אז. זה היה משהו נורא. או מה שנשאר בזיכרון זה היה אחרי יום כיפור שהוא עולה על ה-

1:07:52 דובר 7 כיסא.

1:07:53 דובר 2 כיסא ו-ו-ופני מלאך ממש.

1:07:57 דובר 7 במרש.

1:07:58 דובר 2 כן, במרש. אנשים נתלו כל מיני עמודים, כל מיני חבלים, כל מיני דברים ואני זוכר איך שהיו צועקים אחד לשני, "ארויף, ארויף, ארויף!" אני זוכר את המילה הזאת, "ארויף!" כן, כבר רצי לראות את הרבי.

1:08:18 דובר 7 התוועדות בסוכה. שנים שהרבי התוועד בסוכה.

1:08:22 דובר 2 היה קשה, היה קשה. דחיפות, דחיפות. לא היה מקום מספיק. הסוכה הייתה בין, בין שני הבניינים.

1:08:31 דובר 7 אהמ. ואז מתי חזרתם לארץ?

1:08:42 דובר 2 זהו, לא חזרתי לארץ.

1:08:45 דובר 7 לפני החזרה, מתי היחידות? מתי הייתם אמורים לחזור? לשנה נסעתם?

1:08:50 דובר 2 תכף שהחלטתי יכולתי להישאר כמה שרציתי.

1:08:52 דובר 7 אבל החלטת-

1:08:52 דובר 2 עד המגבלה. אבל מה? אה, היה לי הצעת שידוך בפריז.

1:08:58 דובר 7 אח.

1:08:58 דובר 2 של אשתי. ובהלוך, בהלוך ה-הייתי בישיבה ושם פגש אותי המנהל של בית רבקה והציע לי. אמרתי לו, "תשמע, אני עכשיו הולך ל-לרבי. אז מה-מה-מה-מה אני עכשיו אתעסק עם שידוך? אז מה, הייתי חכה שנה, שנה וחצי? אני רוצה-- לא." הוא אומר לי, "אבל אתה מבטיח שאם תהיה פנוי והיא פנויה שת--" אמרתי כן. אז כל פעם שהיה בא, היה שואל אותי, "בינתיים היא אין לה ש-שום דבר. גם אתה אין לך." טוב. ופה-

1:09:35 דובר 7 הוא הגיע לרבי במהלך השנה כמה פעמים המנהל?

1:09:38 דובר 2 כל פעם היה שואל אותי, כן.

1:09:38 דובר 7 מי זה היה?

1:09:40 דובר 2 הרב אה-

1:09:41 דובר 7 גורביץ'?

1:09:41 דובר 2 גורביץ'.

1:09:42 דובר 7 רבל[?].

1:09:43 דובר 2 רבל, כן. טוב, עד שבחזרה, אז עברתי דרך פריז. היה לי גם קרובי משפחה שגרים בפריז וגם רציתי עוד הפעם להיות בישיבה.

1:09:55 דובר 7 לראות את הרב ניסים.

1:09:57 דובר 2 את ניסים, ואז הגענו שלושה בחורים ביחד, התוועדנו, אני זוכר עם הטייפ הגדול הזה שעם הגלגלים. כל החסידים באו ש-ש

1:10:05 דובר 7 אה, הבאתם קסט-- אה, הקלטות מהרבי.

1:10:08 דובר 2 ההקלטה האחרונה.

1:10:10 דובר 7 אהמ.

1:10:10 דובר 2 אז ישבו כולם, כולל רב ניסים, והקשיבו. אחר כך כל אחד מאיתנו חזר על השיחה. הייתה הרגשה הזאת, בחורים באים לרבי, וואי, איך קיבלו אותנו ו... אה, כן. טוב, אז אה, לא היה שידוך. ו-

1:10:32 דובר 7 רק שנייה, אבל לפני זה כתבת לרבי שאתה חוזר לאר-לארץ בשביל שידוך או מה היה?

1:10:37 דובר 2 לא, הוא ידע שאני נוסע לפריז כי ה-ההצעה היא שם.

1:10:41 דובר 7 אה, כתבת לרבי ביחידות-

1:10:43 דובר 2 כן

1:10:43 דובר 7 כון-

1:10:44 דובר 2 לא רק זה, טוב, אני אגלה את זה, נו, מה לעשות?

1:10:48 דובר 7 תספרו, תספרו.

1:10:48 דובר 2 אוקיי. אה, הייתה לי-- היה בו זמנית איזה שלוש הצעות, ואז ש-כתבתי ב-ביחידות שיש לי שלוש, שלוש הצעות ופלוני מציע ז-זאת ופלוני זה והמנהל זה. הוא רמז לי על המנהל. זה אומר כאילו שהשידוך הוא מאת הרבי. אם הוא רמז לי על המנהל.

1:11:12 דובר 7 אז הוא רמז לך מה, מה יעש-- הרמז?

1:11:14 דובר 2 כנראה הוא ידע ש-

1:11:15 דובר 7 לא, מה היה הרמז? מה הוא אמר?

1:11:19 דובר 2 שאלתי כאילו ת-- מה אני עושה, יש לי שלוש הצעות.

1:11:22 דובר 7 נו?

1:11:22 דובר 2 מה לעשות? את מי לגדל, מה?

1:11:24 דובר 7 נו?

1:11:25 דובר 2 הוא רמז לי ש-

1:11:26 דובר 7 איך הוא רמז?

1:11:27 דובר 2 זה אני לא זוכר.

1:11:28 דובר 7 ב-באצבע, ב...

1:11:30 דובר 2 לא, כאילו עם אה גורביץ' כ-כנראה שהוא היה מודע מגורביץ עצמו או מה. כאילו שהבטחתי ש-

1:11:38 דובר 7 אהמ.

1:11:39 דובר 2 זהו. נתן לי להבין. ואז כמובן לא אמרתי לה, לה שום דבר, מה אבל אני הלכתי על בטוח.

1:11:48 דובר 7 אז נפגשתם שם ונהייתם-

1:11:50 דובר 2 זהו, נהייתי חתן. ואז הציעו לי את אה, השליחות ב... מילאנו.

1:11:55 דובר 7 רק שנייה, כבר, כבר נגיע לשליחות. איפה התחתנתם?

1:11:58 דובר 2 התחתנו בארץ.

1:11:59 דובר 7 בארץ.

1:12:00 דובר 2 כן.

1:12:00 דובר 7 איזה שנה?

1:12:01 דובר 2 בווקשל[?].

1:12:02 דובר 7 אה, בבני ברק.

1:12:03 דובר 2 בבני ברק, היה אז הרב אכשר[?], רב לנו.

1:12:05 דובר 7 כן. איפ-איפה, איזה שנה?

1:12:07 דובר 2 אה?

1:12:08 דובר 7 איזה שנה?

1:12:10 דובר 2 כף חא, כף ז'.

1:12:12 דובר 7 אהמ. ואז הגיעה הצעה לנסוע לשליחות לאיטליה. הייתם בהתחלה גרתם בארץ או בצרפת גרתם?

1:12:19 דובר 2 לא, לא, לא ישר אחרי, אחרי הו, אחרי ה-

1:12:23 דובר 7 חתונה

1:12:24 דובר 2 לא, לא אחרי הוורט

1:12:25 דובר 7 כן

1:12:25 דובר 2 כבר נסעתי למילאנו.

1:12:28 דובר 7 אה בתור

1:12:30 דובר 2 כן

1:12:30 דובר 7 כי מי מה מי הציע לכם את זה?

1:12:32 דובר 2 הרב חדד זכרונו לברכה.

1:12:34 דובר 7 רבי יהושע חדד?

1:12:36 דובר 2 כן

1:12:37 דובר 7 הוא הציע לכם לבוא לעבוד איתו מה?

1:12:39 דובר 2 כן

1:12:40 דובר 7 תספרו לנו קצת עליו מי הוא היה?

1:12:43 דובר 2 רב חדד?

1:12:43 דובר 7 כן, תספרו כי לא כולם מכירים.

1:12:46 דובר 2 אה זה יהודי מרוקאי, תלמיד חכם גדול. ידע המון שפות. יהודי מאוד, מאוד, מאוד חכם ופיקח גם בענייני עולם. הרבי מאוד חיבב אותו מאוד. כן.

1:13:04 דובר 7 ומה היה התפקיד שלו שם? במה הוא הציע לכם לעבוד?

1:13:07 דובר 2 הוא היה לו היה רב של הקהילה הספרדית.

1:13:11 דובר 7 אהמ והוא הציע לכם לבוא למה?

1:13:13 דובר 2 אה הוא רצה שאני אעסוק עם כשרות.

1:13:16 דובר 7 אהמ

1:13:17 דובר 2 יצרנו משרה שלא הייתה כדי שלי ניירות

1:13:21 דובר 7 אהמ

1:13:21 דובר 2 כאשר למעשה אתה נמצא שם, אתה בשליחות. אין דבר שלא. זה היה לי שיעורים עם בחורים שדוברי צרפתית, כי עוד לא ידעתי איטלקית

1:13:32 דובר 7 אהמ

1:13:32 דובר 2 והם יצאו בעלי תשובה וכן הלאה. כן

1:13:37 דובר 7 שאלתם את הרבי על השליחות הזאתי?

1:13:40 דובר 2 כן

1:13:41 דובר 7 או שהוא כתב לרבי?

1:13:43 דובר 2 אני לא יודע אם הוא כתב או לא. אני כתבתי לבד, קיבלתי ברכה וזהו.

1:13:48 דובר 7 וכבר לפני החתונה אמרתם ל, למיועדת שאתם אמורים לנסוע ל, למילאנו.

1:13:53 דובר 2 כן. זהו אחרי החתונה הגענו למילאנו. ככה שמונה עשר שנה היינו שם.

1:13:58 דובר 7 שמונה עשרה שנה, ח"י שנים

1:14:00 דובר 2 ח"י שנים היינו במילאנו כן

1:14:04 דובר 7 אהמ

1:14:04 דובר 2 עד ששלושה ילדים כבר היו במוסדות פה ואין להם גב. המשפחה שלי ושל אשתי לא היה שייך שידאגו להם.

1:14:14 דובר 7 אה הם היו בארץ כאילו?

1:14:16 דובר 2 כן, היו במוסדות פה

1:14:18 דובר 7 מאיטליה כאילו לא היה איפה ללמד. הם באו ל-

1:14:20 דובר 2 עכשיו יש שמונה כיתות, אין מה לעשות.

1:14:22 דובר 7 אז הם היו פה רק שלפני שנגיע לזה

1:14:24 דובר 2 היה לנו שלא

1:14:25 דובר 7 זה כבר נגיע. רק ש אבל במילאנו עצמו נסעתם לרבי מדי ב- שמונה עשרה שנים האלה?

1:14:30 דובר 2 עדיין, עדיין לא היה כינוס השלוחים.

1:14:31 דובר 7 נכון

1:14:32 דובר 2 היינו נוסעים לי"ט שבט. כל פעם שנסענו קיבלנו יחידות.

1:14:38 דובר 7 מה היה?

1:14:42 דובר 2 כן, הרבי היה מאוד מתעניין כל אחד מאיתנו מה עושה, מה קורה איתו, מה.

1:14:48 דובר 7 מה זה מאיתנו, אתה ו...?

1:14:49 דובר 2 וכל השלוחים שיש

1:14:50 דובר 7 אה נכנסתם כל השלוחים ביחד?

1:14:52 דובר 2 לא, כל אחד לבד.

1:14:53 דובר 7 כל שלוח לבד

1:14:54 דובר 2 כן

1:14:54 דובר 7 ונסעתם לבד בלי האישה.

1:14:57 דובר 2 אה אה כן. לא קרה כמה פעמים שגם האישה היה ילדים אפילו פעם אחת.

1:15:04 דובר 7 רק ש אבל י"ט שבט נסעתם לבד והרבי היה שואל, מתעניין על פרטי השליחות?

1:15:09 דובר 2 כן, היינו שואלים שאלות על כל מיני. היו דברים לא פשוטים בשליחות, אבל ברוך השם

1:15:15 דובר 7 מה למשל אפשר לשתף?

1:15:17 דובר 2 מה?

1:15:18 דובר 7 מה למשל אפשר לשתף?

1:15:21 דובר 2 הרבנות האיטלקית, הרבנים האיטלקים זה לא רפורמים חלילה, אבל יחד עם זה אנשים מודרניים. כן, ה, הרב הוא גם אה יש לו, יש לו דוקטורט או משהו כן. בכל אופן, אנחנו ביחסים מאוד טובים ואז אמרו אם אתה סופר אז תכתוב לנו גיטין. אני לא, לא, לא סופר של גיטין. זה דבר ראשון. זה יש, יש איזה מלאכה לא, לא קלה זה לא, זה לא מזוזה. זה אותיות יותר גדולות. יש הרבה הלכות. לא פשוט. זה גם זה מעמד לא נעים גם וכולי וכולי. זה דבר ראשון. דבר שני אני צריך, מי יודע מי יושב בדין שם, אני יכול להחליט. מדובר פה בש"ט[?] זה לא, לא, זה דברים חמורים. ואז, אז הייתי צריך לומר, הייתי אומר להם שאני, אני מאוד רגיש, לא יכול לכתוב גיטין. אבל הדילמה היה ששבסוף בשביל מבצע הייתי חייב לכתוב. והביאו את הרב גבריאל פבזנר וכתבנו כמה פעמים דברים שהיו נחוצים. לא הייתה ברירה עם הפחד שיעידו שמה ו, ו, ומה, ומה יגידו לי, מה שיקרת, מה?

1:16:44 דובר 8 לא, בשביל המבצעים הייתם צריך לכתוב גיטין.

1:16:48 דובר 2 כן.

1:16:49 דובר 8 ופחדת שהקהילה תראה שכתבת גיטין.

1:16:52 דובר 2 כן, כן. כי הייתי-- את המשכורת קיבלתי מהם.

1:16:55 דובר 8 אהמ.

1:16:57 דובר 2 משכורת לא הייתה גדולה וגם העבודה קשה. אבל כל זה כדי שהניירות יהיו מסודרים.

1:17:02 דובר 8 אהמ.

1:17:04 דובר 2 וקופת חולים, כל הדברים כדי שנוכל לפעול. אז פעלנו, ברוך השם היה לנו בעלי תשובה, גם המון סיפורים מעניינים.

1:17:13 דובר 8 עוד רגע נגיע לסיפור בעלי תשובה, אבל היה משהו, התייחסות מהרבי על הדבר הזה של, של הכתיבת גיטין, לא?

1:17:18 דובר 2 כן.

1:17:19 דובר 8 מה?

1:17:21 דובר 2 הלך אחד מהמייסדים של, של, של הרב גרליק ושאל את הרבי מה לעשות עם זה. עם הסיפור הזה של... הרבי נתן עצה. הוא אמר שתעשו ס-- הסכם עם הקהילה האיטלקית שאת ה, את הגיהור, את הגיהור שיעשו הם, את הגיטין שחב"ד יעשו.

1:17:56 דובר 8 וואו. זאת אומרת הרב ירד לפרטים איך...

1:18:02 דובר 2 כן.

1:18:04 דובר 8 היה גם איזשהו התייחסויות לרב, לרב ישראל חדד גם בכשרויות לא?

1:18:08 דובר 2 הוא עסק במיוחד בכשרויות, כן. היה מומחה בכל הנושאים האלה, ניקור ו, וחתונות וכל מיני. היה מבצע. אנשים היו הולכים ל-ל-להילטון, כל מיני בתי מלון מכובדים ו-ו-ואוכלים בכלים שלהם דג. לא... אז ברוך השם הרגלנו את האנשים שהיה כלים מיוחדים. מטבח כשר סגור בתנאי שיפתיחו להם למלון שיהיה עשרה או חמש עשרה שמחות ואז קנו את כל הכלים ועד כדי כך הגענו למצב שהייתה אפילו מחיצה לפעמים. כן, זה לרמות אחרות לגמרי, כן.

1:18:52 דובר 8 איזה השפעה. ומה, מה התחלת לומר? הייתם פעם עם המשפחה ביחידות?

1:18:58 דובר 2 כן.

1:18:58 דובר 8 מה היה?

1:18:59 דובר 2 משהו מעניין. אה, הבן הבכור שלי, הוא היום הוא שליח בים המלח, שמעון.

1:19:08 דובר 8 הרב שמעון.

1:19:09 דובר 2 הרב שמעון, כן. הוא עמד על יד הרבי, הרבי יושב כאן, הוא יושב על ידו. אשתי עמדה עם תינוק, תינוקת, תינוק, תינוק ביד. זה מנדי שנמצא ב...

1:19:24 דובר 8 קריית גת.

1:19:26 דובר 2 וילדה עומדת על יד. הוא שאל, "איזה ש-שפה אתם מדברים עם הילדים?" היא עונה, "צרפתית".

1:19:33 דובר 8 עם הילדים דיברתם בבית צרפתית.

1:19:35 דובר 2 כן. ואז הוא שאל בצרפתית את, את שמעון, "quel est votre nom?" מה השם שלכם? הילד לא רגיל שאומרים לו אתם.

1:19:46 דובר 8 כן.

1:19:48 דובר 2 לא עונה. אומר לו, "votre nom?" השם שלכם. כלום. "le nom, le nom?" השם, השם. כלום. בסוף שמעון אומר לי, אה, פפא, "qu'est-ce que demande le Rabbi?" מה הרבי שואל?" אמרתי, "demande comment tu t'appelles?" איך קוראים לך? אומר, "שמעון קה." הרבי נתן כזה חיוך.

1:20:08 דובר 8 מה הוא אמר?

1:20:09 דובר 2 שמעון קה.

1:20:10 דובר 8 שמעון קה.

1:20:11 דובר 2 כן, נתן כזה חיוך הרבי. איזה היה תענוג. ואז הוא לחץ על כפתור. הגיע הרב קליין. אני עוד זוכר את המילים של הרבי עם הרב הזה. ברענג דא עטליכע סידורים. כן, הביא סידורים. זה היה סידור תהלת ה' עם כריכה רכה שהדפיסו בארץ. הוא נתן לכל ילד סידור ואמר יהי רצון שיגדלו ויתפללו בסידור הזה ויתקבלו תפילותיהם לרצון. שוב פעם הסידורים האלה שמורים אצל הילדים.

1:20:45 דובר 8 וואו.

1:20:45 דובר 2 חתונות-

1:20:46 דובר 8 לשלושת הילדים לשמעון ומנדי ולבת.

1:20:49 דובר 2 כן, כן.

1:20:50 דובר 8 וואו. ולכם הרבי יצחק אמר משהו לך לאשתך על הילדים? שהעיקר היחס היה לילדים.

1:20:58 דובר 2 אשתי כן שאלה.

1:20:59 דובר 8 מה?

1:21:00 דובר 2 היא אמרה שיש קצת מחלוקות בין אנשים. זה רגיל, אני לא מחדש פה חידושים. היא שאלה גם הוא בא, גם הוא חסיד-

1:21:08 דובר 8 הוא גם נוסע לשליחות.

1:21:09 דובר 2 גם הוא עושה את השליחות שלו.

1:21:11 דובר 8 הוא נוסע לשליחות, הוא גם.

1:21:12 דובר 2 אנחנו לא מתפעלים מזה, יודעים.

1:21:14 דובר 8 אז היא דיברה על-

1:21:15 דובר 2 בלי זה לא יכול להיות. גם הוא שליח, מה היא יכול-- הוא שליח, אנחנו שליחים. אה חברים טובים. הרבי אמר בשלוש מילותיך, עד כאן. דיר באלק. אל תגזים אחרת.

1:21:29 דובר 8 אז אשתך כתבה על זה ל-- כתבה או אמרה?

1:21:32 דובר 2 אה היא כתבה לרבי בכתב שלה לבד ואמרה לרבי ש-שצורם לה קצת שיש מחלוקות וזה. הרבי אמר לה זה תלוי בנשים. אם אתם ת-תסכימו ביניכם הנשים, גם הגברים יעשו שלום ביניהם. זה חידוש גדול, אה? זה פשיטא.

1:21:54 דובר 8 כן.

1:21:55 דובר 2 הכל תלוי באישה.

1:21:58 דובר 8 ככה הרבי אמר אם אתם אנשים תעשו שלום ביניכם, זה יהיה גם שלום ב-בין הבעלים.

1:22:04 דובר 2 היה גם סיפור מעניין. מאיטליה, פעם אחת אשתי ממש לא הייתה אצלה רבה וזה אני כל פעם נוסע. כל המועד החליטה לשמחת תורה עם הילד, אה מנדי שבקריית גת. הלכתי לסוכן, אמרתי לו הנה הדרכונים, אם אתה תצליח לעשות ויזה מיד, שזה חג ראשון, חג ראשון זה היה. אצלנו זה יומיים.

1:22:33 דובר 8 ממ-המ.

1:22:33 דובר 2 כן. אם אתה צריך לעשות ויזה אתה מכין לי כרטיסים. אם לא היה ויזה אתה לא מכין. הוא הבין אותי טוב מאוד. הוא כתב מכתב ככה טוב, הוא אמר זה יהודים שומרי חג. תתחשבו עם זה ותתנו את הויזה. קיבל את הויזה, הוא השתדל. ואז הם נסעו. אוקיי. היו שם כל המועד עם כל הריקודים והיו צריכים לחזור אחרי שמחת תורה. הבן שלי, החסיד הבחור אומר לאמא, אין דבר כזה, הרבי רוצה שישארו אחרי שבת בראשית. אומרת טוב, אבל זה כרטיס מוזר. אה הוא אומר אני אדאג לזה. הוא טלפן שמה, אמרו לו אין בעיות. החלפנו, מחקנו, פטטם. אומר אמא, אל תדאגי, סידרתי הכל. היא האמינה לו. הוא מדבר קצת אנגלית והכל טוב ויפה. טוב, מגיע היום שהיא צריכה לטוס אחרי שבת בראשית. היא עומדת עם כל אלה שנוסעים. הרבי לכולם אומר פאר געזונטערהייט, בון וויאז' וכולי לכל אחד. על אשתי מסתכל עליה אומר לה ברכה והצלחה. אוי יא ברוך. היא אומרת מה, אני לא אגיד שהרבי טעה, אבל מה זה?

1:23:49 דובר 8 לכולם הוא אמר נסיעה טובה ולי הוא אומר ברכה והצלחה?

1:23:53 דובר 2 כן. טוב, אז היא אמרה אולי טעותי, לא יודע. אני אחכה, אלך למלכה לפני הנסיעה ועוד הפעם, עוד הפעם היא הלכה פעם הסתכל עליה כאילו כבר אמרתי קודם. הסתכל עליה, אמר לה ברכה והצלחה. היא הוא ראה שהיא המומה. הוא אומר לה אומן. מה הסתבר? היא מגיעה לשדה, אומרים לה גברתי, מחקו את הטיסה חזור ועכשיו את לא רשומה ב-ב-בטיסה. כלום, אין מה לעשות. וואי התחילה לבכות. אין לי אפילו במה לחזור ל-ל-ל-

1:24:30 דובר 9 לקרוא את

1:24:31 דובר 2 מה אני אקנה כרטיס לכולם ביחד? לשניהם ביחד? זה... התייחסו יפה ובסוף, בסוף כן סידרו לה את זה בכל זאת היו בני אדם. דיברה איתם באיטלקית וזה והתייחסו. העלו אותה.

1:24:49 דובר 9 אבל שוב-

1:24:50 דובר 2 אבל תראה כשהרבי כאילו אומר עוד הפעם ברכה והצלחה. הוא ראה שהיא המומה. הוא אומר לה "אמן!" יאללה תביני כבר.

1:25:02 דובר 9 וואו.

1:25:03 דובר 2 אני לא מחפש חידושים מהרבי, מה.

1:25:08 דובר 9 איך היה היחס של הרבי ככה ליהודי איטליה? הם היווו, היו מאלה שנסעו לרבי? היו ככה מהיהודים הספרדים התקרבו?

1:25:15 דובר 2 בוודאי היו כמה ותמיד היינו מקבלים דרישת שלום. היה מדבר איתם מאוד, מאוד, מאוד דוגרי. היה שואל על כל אחד מה שלום פלוני, הוא כתב לי שלא הרגיש טוב, מה שלום זה, מה עם זה? הוא אפילו שאל פעם על, על איזה מישהו, לא רוצה להגיד שם. למה הטרחו אותו והביאו אותו למילאנו אם אין להם פרנסה בשבילו? למה לא מספיק שלוחים יש? זה לא חוכמה רק להרבות. ואני הראוה במגירה שיש לו מכתב ששליח כותב לו שאין לו פרנסה ולא יודע מה לעשות איתו. הוא איש חינוך ונתנו לו לא יודע מה. זה, אתה רואה? אז היו דרכם, נדמה לי שהשאלה שאמרתי אז לשאול על, על גט זה אני יזמתי ל-ל-למישהו שהוא ישאל את הרבי. זה, זה אצלי בא השאלה.

1:26:12 דובר 9 והיהודים הלא חב"דניקים, היהודים מהקהילה הספרדית גם היו נוסעים? היו-

1:26:17 דובר 2 כן.

1:26:17 דובר 9 מתחברים.

1:26:18 דובר 2 בוודאי.

1:26:18 דובר 9 כן.

1:26:19 דובר 2 כל הזדמנות שהייתה שיכלו לנסוע לרבי היו נוסעים, כן.

1:26:23 דובר 9 בכן, איך היה ככה ר' ברוך מנדל?

1:26:27 דובר 2 אוי, צידיק כזה.

1:26:29 דובר 9 נו, תספרו קצת עליו.

1:26:33 דובר 2 אוי, אוי, אוי, אוי. טוב, לפעמים היינו מ-לומדים קודם כל ב-ביחד תמיד איזה שיחה של הרבי או, או מאמר ביחד, כל אנ"ש. טוב, קודם כל, כל אחד מאיתנו-

1:26:45 דובר 9 אתה לא זכרת אותו אבל ב-בארץ בישיבה.

1:26:47 דובר 2 לא.

1:26:48 דובר 9 כש-כשאתה הגעת הוא כבר נסע.

1:26:49 דובר 2 לא, לא, לא, הוא, הוא היה אריק גם הוא-

1:26:52 דובר 9 כן

1:26:52 דובר 2 נסע ולא חזר, כן. אה, טוב, התוועדויות איתו היה לוקח לכם ככה כמו שצריך. וכל אחד מאיתנו היה פעיל באיזה בית כנסת. אחרי זה מתאספים כולנו. למשל שמחת תורה, כל אחד חוזר מבית הכנסת שלו ובאים כולם לבית הכנסת של הרב גרליק זכרונו לברכה, ושם היינו הקפות שניות כאילו שלנו לבד.

1:27:20 דובר 9 כן

1:27:20 דובר 2 לא עם הבעל בית.

1:27:21 דובר 9 אבל חב"דיות.

1:27:23 דובר 2 בדיוק.

1:27:23 דובר 9 אחרי שפעלתם בבית הכנסת הספרדים או הקהילות האחרות.

1:27:27 דובר 2 ולא אשכח פעם אחת שהגעתי ש-שמונה קילומטר לבית כנסת שהייתי פעיל שמה של האיטלקים שזה, שזה עוד סיפור.

1:27:35 דובר 9 ממ-המ.

1:27:37 דובר 2 וניבקנו כולם. פתאום היו חבר'ה כבר שיכורים, ראו אותי שאני מדי נורמלי, התלבשו עלי, השקו אותי ואני זועק בכל הכוח אני לא רוצה להרע, אוי ואבוי! מה אתם עושים לי? לא, בוא בוא השקו אותי. הגעתי הביתה, היה לי אורחים מקורבים. בסוף לא הייתי בשולחן והייתי ככה זה הלך כל ה...

1:28:05 דובר 9 שמחת תורה.

1:28:06 דובר 2 כן. טוב, היה לנו הרבה מקורבים.

1:28:13 דובר 9 פעלתם שם בבית כנסת איטלקי?

1:28:15 דובר 2 כן, אני לקחתי את ה-- נפל בחלקי הכי קשה מכולם. בהתחלה הייתי עם הרב חדד ואז הייתי לומד עם הלבנונים שיעורים עד שיצאו אחרי ששת הימים.

1:28:26 דובר 9 אהמ.

1:28:27 דובר 2 אז בצרפתית. אבל אחר כך הרב גרליק התשאל את ויאו פילי[?], אה, האיטלקים. זה היה קהילה שהייתה לפני המלחמה. אחרי המלחמה עברו למרכז ו, ו, ונשאר המקום שם. יש שם בית כנסת קטן ונוסח איטלקי. נוסח מיוחד. אף אחד לא פעל שם. מהבית שלי זה מרחק של ש, שבע קילומטר.

1:28:57 דובר 9 וואו.

1:28:58 דובר 2 הייתי צעיר. עולה חדש. וכמובן שהגעתי לשם, זה חייב אותי לדבר באיטלקית. פעם הראשונה אני זוכר, אמרתי להם שימו לב, אני-- מי, מי בבעיה פה? אתם או אני? אז בוא, בוא, בוא נבחן. אני מדבר איתכם לשון הקודש ואתם לא יודעים. אה, אז אני אדבר איתכם באיטלקית ככה עילגת. אין לי ברירה. אז מה שנשאר לכם או שאתם תדברו עברית ואני אדבר חלק או ש-- אמרו אין בעיות. ואז הייתי מדבר איטלקית והייתי רואה אנשים צוערים להם כמו שאוכלים חצץ.

1:29:41 דובר 9 שאיטלקית לא ברורה.

1:29:43 דובר 2 כי, כי זה מנ..., אין דבר, אין דבר. כי יש שם

1:29:47 דובר 9 זה

1:29:47 דובר 2 כי איטלקית, איטלקית זה מתנגן. מנגן את זה.

1:29:52 דובר 9 אהמ. צריך מנגינה מיוחדת. וכמה ש-- ופעלתם שם הרבה בבית כנסת שם?

1:30:00 דובר 2 זהו, בבית כנסת של האיטלקים עד היום הזה יש שמה ספרייה שהתרמתי אנשים ויש שמה ספרים בהרבה שפות וגם ב, ב, בלשון הקודש. עד היום הזה כתוב השם שלנו שם. ויסדנו, קראנו לזה תלמוד תורה, כאשר למעשה רצינו שיבוא פתוח לכולם.

1:30:26 דובר 9 אהמ.

1:30:27 דובר 2 אה, איך זה נפתח? בצורה כזאת. היה מאוד קשה בכלל בהתחלה לא היה שייך בכלל זה אנשים שבאים פעם אם יש בר מצווה, קדיש, משהו. קרה כזה דבר. הביאו ילד שאף פעם לא היה בבית כנסת לבר מצווה. נתנו לו ספר תורה הספרדי העגול עם התיק.

1:30:49 דובר 9 כן.

1:30:50 דובר 2 והוא הולך קדימה ואני אחריו.

1:30:52 דובר 9 אהמ.

1:30:53 דובר 2 כמו שנהוג הרבנים הולכים אחרי.

1:30:55 דובר 9 עולים.

1:30:56 דובר 2 פתאום נופל לו הספר תורה על הרצפה.

1:30:58 דובר 9 וואו.

1:30:58 דובר 2 אני לוקח את הספר.

1:30:59 דובר 9 יהיה לו כבד.

1:31:01 דובר 2 מיד עקפתי אותו, לקחתי את הספר ואמרתי בוא יחד איתך. וככה המשכנו. ואז כולם רעדו מפחד שספר-- אנשים פשוטים, אבל ידעו שספר תורה שנופל, תסביר לנו כבוד הרב מה, מה זה אומר? אמרתי שימו לב. זה אומר שהילד הוא לא אשם. המשפחה אין להם מה לדאוג. הוא לא, לא ראה. אם היה בא יותר אז זה, זה, זה היה רגיל אז. קודם כל לא, לא היינו נותנים לו כזה ספר. נו, עכשיו. אבל קולקטיבית מה נלמד מזה? התורה כועסת עלינו. היא ניתנה לנו כדי שנלמד אותה והיא סגורה בארון. כן, יש כמובן תורה שבעל פה, יש בשפות. בוא, בוא נתקן את זה. נקבע יום אחד תענית על זה שנפל הספר וכולנו נבוא ועם תפילין, עם הכל וכולם באו. אנשים שלא באים אף פעם לבית כנסת קניתי תפילין, ראיתי ישנים. התחלנו לבדוק הכל. והחלטה שכל יום ראשון, זה היום הפנוי בחו"ל, משעה עשר עד שתיים עשרה, שתיים עשרה וחצי.

1:32:19 דובר 9 דין תורה.

1:32:20 דובר 2 כן יהיה לבנים, לבנות, לנשים ולאבות. אני מציע שכל משפחה תבוא כולם. אני לא, לא, לא בודק מי בא, מי לא בא. כמה זמן. כן. אני נכנס לחנות של בשר מתבשל. תבוא חמש דקות. תשאל שאלה, תקבל תשובה ולך. אתה הולך לטיול? בסדר, לך תעבור אבל.

1:32:45 דובר 9 תעבור תבוא לקצת.

1:32:47 דובר 2 תכנס. קח ספר, תחזיר שבוע הבא. תהיו בקשר. זה הכל. ואז לאט לאט התחלנו והבאתי מורים, מורות, אני ואשתי וכולי. בהתחלה עמדנו בחלון, אין אף אחד, כן, אבל אנחנו עקשנים. מחכים, מחכים, מחכים עד שהם באים לשם כדי לשלם מיסים של הקהילה ורואים אותנו. איי לא יפה. נכנסים לרגע, יושבים. התחלתי ללמוד תניא באיטלקית איתם ולאט לאט לי היה שיטה. כן, אלה שהיו קבועים בשיעור כדי למשוך אותם לא רק בלימוד. אה כמובן תניא לא, לא מילה מילה ולא זה אלא עניינים ככה כפי המצב. הלכות עשיתי, אימצתי שיטה שעושים בקאמפ. הבאתי הרבה רצועות. לימדתי אותם איך לעשות קשר של תפילין. כשאתה מלמד לעשות קשר של תפילין, זה אומר שיהיה לך תפילין. תביא אותם לבדוק והם למדו. יש איזה שמחה. וואי איך עושים ככה? ואני וכל אחד עושים. יושבים בשורה ואני מדריך אותם. והביאו קרטון עם חור עם חוטים לעשות ציצית. ציצית בנוסח הכי רגיל, כמו בקיצור. נו, ממילא אז היו כמה שהתחילו, הכינו את הציצית הכשר והתחילו ללכת עם זה. זה הייתה השיטה שזה פתח את ה... וכך

1:34:19 דובר 9 אדם נהיה שותף, אדם עושה בעשייה.

1:34:22 דובר 2 משפחה אחת קוראים להם. אני יכול להזכיר את שמם לברכה כהנקה[?] זו משפחה שורשית. המקור שלהם זה מטורקיה. הם איטלקים, איטלקים. זה היה קשה מאוד לקרב איטלקים. הפכו את הבית טוטאלית. האבא, אדם משכיל מאוד, התחיל ללמוד גם גמרא. התחיל ללמוד. זהו. משפחה הפכה טוטאלית לגמרי. עכשיו זה כבר הבנים וכבר הנכדים. כן, כשאני בא לשם לבקר באים הנכדים. הרב אלחרר. מי אתה? אני לא מכיר אותך, אומר. אבל אני מכיר אותך. הם לא מכירים את הסבא והסבתא. לא היינו.

1:35:02 דובר 9 וואו.

1:35:03 דובר 2 היה גם סיפור מעניין. אה ה-- השמחת תורה הראשון שם. תישאר ביוש שלנו יותר שמח. לא ברצינות. הבן אדם לבוש כובע שחור משושה ועם גלימה שחורה, והוא עומד עם הספר תורה ומנגן לו ניגון טה טה טם פה פה פם ככה מונוטוני. כולם מסתכלים בצד האיטלקי. תראו, הוא עושה את הסיבוב שלו בתיבה עצמו וזהו. שלום. כפה א' כפה ב'. חשבתי שאני אקבר את עצמי. לא ילך כך. שנה הבאה אמרתי לו ולגבאי אנחנו מביאים משקה, מביאים קידוש, עושים לפני עלינו. אני אביא כמה חבר'ה שכבר התקרבו עם פתקים. הכנתי כבר שירים עממיים שכן היו שרים בנו, בנו על סאלי וכולי וכולי. לא משנה מה. דויד מלך ישרא-- לא חשוב מה שיודעים.

1:36:06 דובר 9 בעיקר שישמחו.

1:36:06 דובר 2 כן, כן. טוב, ואז אה בהתחלה החזן אמר לי "לא מקובל אצלנו. אם הם ישתו הם ילכו, אין הכפות". אמרתי לא. בסוף הגבאי אומר לחזן "אם הרב אומר הוא יודע מה שהוא אומר, אנחנו צריכים להקשיב לו". לא, אני לא הייתי רב פורמלי, לא שום דבר. לא יצא לי אף פעם לשבת בתיבה. לא, אני מתוך הקהל. אני לא רב, אני לא רב פורמלי. לא אני איתכם. רק ככה זה עובד. טוב, אתה-- אה, שמחת תורה הראשון התהפך העולם. וואי, לרקדנו את כולם. אחד לא רצה לרקוד. הוא אומר אני לא יודע. אמרתי "הייתי בחתונה של הדוד שלך, הרוק של הכתף עם ה... עם ההיא. אתה רוצה להגיד אשתו? תרקוד עם התורה!" אוי, לא יכולים כי אני שותק מאוד, שותקן. אז פתאום אני פותח את הפה וזה מסיבה כאילו שאת איתי או לא שזה לא משנה. שמעון, שיהיה בריא. זה טוב להזכיר את זה. היה ילד כזה קטן. "אבא, אני בא איתך למפשעים. אני בא, אני בא" איזה מידה... טוב, בחזור הוא אומר לי "אבא, אבא, תקשיב טוב, תיקח לחיים, תרקד את כולם, תעשה שליחות של הרבי. אני אוביל אותך הביתה חזרה כי אני מכיר את הדרך". ילד קטן חמוד.

1:37:30 דובר 9 אכפתיות וזה.

1:37:32 דובר 2 לכן עד היום הם אומרים לי גדלנו בשליחות. אנחנו יודעים מה ש...

1:37:35 דובר 9 נכון, נכון, ברוך השם.

1:37:37 דובר 2 טוב, בקיצור היה אחד קוראים לו ברקי, משפחת ברקי. היה בן יחיד מבוגר. היה לו כמה מדליות ספורט, גם שחייה, גם מכונית מירוץ, גם אופניים ומה לא?

1:37:54 דובר 9 ספורטיבי.

1:37:55 דובר 2 ספורטיבי אבל רציני ולומד באוניברסיטה ונקשר אליי אותו השמחת תורה. אני אומר לו "אתה, אני יכול להזמין אותך אליי הביתה?" אומר "כן, אבל זה הרבה דרך". אמרתי "אם אני הולך אתה..." אומר "לא", אומר לי "אני ספורטיבי, אבל אתה..." אמרתי "אתה תראה". טוב, ואז ככה נקשרנו. התחלתי ללמוד איתו, התחיל להתקרב. הנה הגיע המועד. צריכים לעלות לארץ והוא כבר מתקדם, מתקדם. הייתה לו גויה שקראו לה מרים. אתה יודע מה זה גויה? והוא הבין את הבעיה. ומסכן היה נקרע. מסכן. הוא אומר "היא כל כך רוצה אותי וכל כך זה" וכי איך חיו כבר כמה שנים ו... מה, מה, מה אני אהיה? אולי לגייר, אולי זה, אולי פה אולי שם. הבין שזה העתיד שלו לא יכול להיות. הוא לא ידע מה לעשות איתה ואז כשהיה בא לשיעור היה במחשבה שזה לא זה וכשהוא בא אצלה רחמנות עליו.

1:39:05 דובר 9 לאומי לאומי אומץ.

1:39:07 דובר 2 אוי ואבוי ואבוי. והנה אנחנו עומדים לנסוע. אז זה בעיה. ואז הוא בא. אנחנו מתחבקים, מתנשקים. הוא אומר לי "אמור לי לפני שאתה הולך משהו". אמרתי "ריבה, ריבונו של עולם, עזרו לי שאומר את המילים הנכונות". אמרתי לו "תקשיב, אתה נראה לי אדם מאוד ג'נטלמן. הרי בין איש לאישה תמיד יש ריב לפעמים. מי, מי מטלפן הראשון ומפצה? אתה?" אומר לי "כן". אמרתי "תקשיב, הפעם כשזה יקרה אולי זה פעם אחרונה. אם אתה לא תתפוס את החבל שיזרקו לך משמיים אולי אין, אין, אין, אין, אין חזור. אל חזור. יהיה לך קשה? תרטיב את הכרית שלך בדמעות ותבכה. יום אחד היא תגיד 'מה? הוא לא טלפן. מה יש לו? מה קרה לו?' יום שני, 'אוי, זה היהודי הזה'. שלישי, רביעי ואתה תראה". הוא לקח את זה ברצינות. עובר כמה זמן, מגיע אליי מישהו לבקר. עוד לא היה טלפונים בכלל פה ב... כן. אה, הוא בא, אומר לי, "באתי ל-- מברקי במיוחד להגיד לך שהוא עשה את מה שאמרת לו והוא נפרד מהגויה".

1:40:25 דובר 9 וואו, וואו.

1:40:30 דובר 2 ומה, איך זה היה? הוא אומר מאוד פשוט, "הוא לא טילפן" והוא עבר לי שבוע של תופת. יום שני הוא לא טילפן. חשב אולי, מה קרה לו? שלחה מישהו לראות. הוא חי, קיים. אה, מצלצלת, הוא לא עונה. ואחר כך התחילה להתעצבן. מה עשיתי לו? למה? אבל שרק ידבר. כלום, כלום, כלום. עד שיום אחד אמרה, "איזה יהודי", התחילה לקלל.

1:40:55 דובר 9 וואו.

1:40:55 דובר 2 אז הוא הבין הופה.

1:40:57 דובר 9 גילה מי.

1:40:59 דובר 2 אה, שזה לא הולך אז... כן.

1:41:04 דובר 9 סיפרת לי גם פעם את הסיפור עם הספר תורה.

1:41:08 דובר 2 כן.

1:41:09 דובר 9 תספר את הסיפור.

1:41:12 דובר 2 אה, הייתה משפחה פרסית. יש להם דווקא קרוב פה בעמנואל. אה, לא מצאו את שלהם נישואי תערובת בשום אופן. והנה הבת, הייתה להם בת שהייתה בוגרת כנראה ולא מצאה. כולם בני עשירים, סנובים וזה והיא יותר פשוטה נאמר. אולי אין לה השכלה מיוחדת. לא יודע מה הסיבה. לא מצא שידוך. מאוד קשה למי שגר בחו"ל, בחו"ל אין לו מבחר גדול ובארץ לא כולם רוצים לנסוע לחו"ל. זה לא כמו שפעם. או אמריקה וחוץ לארץ. אוהבים לבוא לבקר והביתה. אוהבים את הארץ. טוב, הוא לא ידע מה לעשות אז הוא גירש אותה מהבית. היה לה גוי מסיציליה.

1:42:02 דובר 9 רגע.

1:42:02 דובר 2 התיידדה איתו.

1:42:03 דובר 9 אז הבת התיידדה עם גוי?

1:42:05 דובר 2 כן, התיידדה איתו.

1:42:06 דובר 9 לא, והאבא לא היה מעוניין.

1:42:08 דובר 2 והאבא אמר, "מה, את לא עוזבת את הגוי? תצאי מהבית". ואז הייתה באה לראות את האימא בסתר שאבא לא יראה והולכת ובוכה והיא והאימא שלה. עד שנפל לו רעיון כזה. הוא אמר, "אני אכתוב ספר תורה" בכוונה ש-שהזכות הזאת תעמוד שהיא תחזור וכך עשה. אז התאספנו כל השלוחים, כל הרבנים ו-

1:42:38 דובר 9 זה היה רעיון של אבא, הוא החליט את זה מעצמו.

1:42:40 דובר 2 החליט, כן, וכתב, התחיל לכתוב. כשהוא סיים באנו לסיום. הוא בכה. מסתבר שהיא באה, נכנסה לבית דרך ה-ה-- בבתים מכובדים יש הרבה כניסות, יש כניסה למטבח ישר מ-מהמעלית.

1:43:02 דובר 9 מהמעלית.

1:43:02 דובר 2 שצריכים להכניס ירקות.

1:43:04 דובר 9 תבשילים.

1:43:04 דובר 2 בדיוק.

1:43:05 דובר 9 תקליטים.

1:43:05 דובר 2 שם הייתה נכנסת לאימא והגברים כולם יושבים בסלון. סלון גדול עם טפטים זה, והכניסו ספר תורה והיא שמעה שאבא בוכה וככה ונכמרו רח-רחמיה ואז החליטה שהיא עוזבת לגמרי. וכך היה.

1:43:23 דובר 9 עוזבת את הגוי.

1:43:25 דובר 2 בסופו של דבר, אחרי הכנסת ספר תורה היא עזבה את הגוי וחזרה הביתה. זה הסיפור שהיה.

1:43:37 דובר 9 בעצם בזכות כתיבת ספר תורה אמא עצמה החליטה.

1:43:40 דובר 2 עובדה.

1:43:41 דובר 9 כן.

1:43:44 דובר 2 אם אני לא טועה קראו לו אלישע, האבא, אם אני זוכר. הרבה שנים.

1:43:50 דובר 9 אז כמה שנים הייתם באיטליה?

1:43:52 דובר 2 אמרנו כבר חמש עשרה שנים.

1:43:54 דובר 9 שמונה עשרה שנים. זאת אומרת מתשכ"ו.

1:43:57 דובר 2 הו עד-

1:43:58 דובר 9 עד מ"ד.

1:43:59 דובר 2 מ"ד, כן. שמונים וארבע, כן.

1:44:03 דובר 9 מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור והיה שם-

1:44:05 דובר 2 מלחמת ששת הימים היינו במילאנו והיה כבר השנה הראשונה וחווינו משם כל הפחד שהיה פה. איך שכולם ידעו, כל ארצות ערב רוצים לפתוח עלינו מלחמה בבת אחת. איך נוכל להילחם בכל ה, כל הגבולות בבת אחת? תראה מה יש היום. כן, ופתאום פרצה המלחמה וטילפנו מהקונסוליה כל אלה שמחויבים בצבא. קיבלתי טלפון, הוא אומר לי תכין תיק והיה ויהיה צורך אנחנו נבוא לקחת אותך, כי עושה רושם שזה יהיה משהו-

1:44:50 דובר 9 ארוך.

1:44:50 דובר 2 ארוך וכבד. לא, לא פשוט. לא, הכנתי טלית ותפילין לתוך תיק על יד הדלת, כי בלי התראה מראש יש להם מטוס עם ציוד ולפעמים יש להם מקום. דוחפים כמה, מי שנחוץ. לא עובר כמה שעות. אנחנו ידענו כבר שהמטוסים של כל ארצות ערב פוצצו וזהו אנחנו על הגובה. בארץ עדיין לא פרסמו, ואז קיבלנו טלפון עוד הפעם הקונסוליה אומר תכניס את התיק לארון, אבל יש לנו בקשה. אנחנו נבוא לשבת למגבית ואתם תתרגמו אותנו לאיטלקית ועשו מגבית טובה, טובה, טובה. היהודים ב-

1:45:34 דובר 9 פתחו דלת.

1:45:35 דובר 2 ואז אחרי המלחמה היה שפע. באיטליה היה שפע מאוד גדול באיטליה אז. ואז יהודים תרמו, תרמו, תרמו. כן.

1:45:49 דובר 9 עוד נסיעה שאתם זוכרים ככה שנסעתם לרבי משהו מיוחד?

1:45:57 דובר 2 זהו, היינו נוסעים כל פעם. אה, זהו, זה, זה מעניין. זה, זה חבל לפספס את זה. מאוד מעניין. הסיפור היה ככה. פעם אחת זה היה ב-בהתחלה, אה, אשתי הייתה בהריון של שמעון. הייתה אמורה לבוא יחד איתי. הרופאים ברגע האחרון אמרו לא, אנחנו מ-ממליצים לא לנסוע. ואז היא אמרה לי טוב, תיסע אתה לבד. זה היה בקיץ. למה? זה קצת לפני ראש השנה. לחזור לפני ראש השנה. למה? כי השלוחים צריכים להיות בקהילה. אסור לנו להיות שם. עכשיו שים לב מה אני אשב שמה בימי החום הגדולים, אבל הרבי נמצא. זה-- והנה מתקרב ראש השנה. אני עומד על המדרכה בחוץ ורואה איך שמתחילים להגיע. כולם עם חיוך יורדים מהמוניות עם מזוודות. עכשיו הולכים, יהודים רואים אותי עומד רציני בלי כלום. מה? מה זה? אני אומר מה אני חוזר. למה? מה אתה לא יודע ששלוחים... או כאילו נבוך כזה, ככה הרגשה כזאת. טוב, אז אחר כך היה לי יחידות. ואז כתבתי, לרבי כותבים הכל. מה אני כתבתי? שאני עומד על המדרכה ורואה איך שכולם באים ו-ואני חוזר לפני ראש השנה כמו שצריך להיות, וקשה לי, קשה לי הדבר הזה, אבל אני מספר. מבקש ברכה שאני אצליח. אני אנסה טובה. טוב, הרבי לוקח את הפתק. הוא אומר לי תדחה את הכרטיס עד אחרי ראש השנה. תראה איזה יחס אכפת לרבי על זה שכואב לי.

1:47:51 דובר 9 מה לך להישאר עד ראש השנה?

1:47:52 דובר 2 כן, אבל אחרי ראש השנה תיסע לך, הרי לא היית צריך להיות גם פה עכשיו, כי אתה הסופר היחיד שיכול לבדוק עוד תפילין ועוד ועוד. לכל הפחות מראש השנה עד כיפור כמה שתספיק תספיק. טוב, לא נגמר פה הסיפור. טוב, אני יודע שאני נוסע. אני ניגש בראש השנה עם בקבוק, הבקבוק הקטן הזה. יש לי את זה פה.

1:48:18 דובר 9 משקה הקטן.

1:48:20 דובר 2 כן, ניגש, נותן אותו למזכיר והוא שם את זה... אני מהיחידים שחוזר-- אני חו-חוזר ועוד ראש השנה זה לא היום-

1:48:28 דובר 9 שם ההצבעות[?] מאוד רצינית הרי.

1:48:30 דובר 2 כן. בכל זאת, היות ואני נוסע מיד אחרי ראש השנה, הייתי יחיד שבא בין שתי השיחות לקבל מהרבי. טוב, הרבי עשה את זה אותה פ-אותה פעם, אה, משקה לתוך הכוס, אה, שלו וחזר לבקבוק, נתן לי ופה הייתה הפתעה. הוא הרים את המפה, לקח חלה עגולה שלמה ונתן לי.

1:48:57 דובר 9 וואו. חלה שהוא לא בצק. הוא בצק חלה שנייה, חלה שלמה.

1:49:01 דובר 2 שלמה. כן. טוב, אני אה לקח את זה ביד והולך לאחור. שמה היה הרב, אה, ר' מענדל פוטערפאס. היה לי ידידות איתו מאוד גדולה, כי היה בא למילאנו כדי לעשות מגביות לרוסיה.

1:49:19 דובר 9 אהמ.

1:49:19 דובר 2 כל חבילה שהוא שלח זה היה פרנסה לחודש שלם בשוק שחור למשפחות ש...

1:49:25 דובר 9 אהמ.

1:49:27 דובר 2 ואני הייתי מוביל אותו עם אוטו וככה. הוא אמר לי, "יהודה, רוץ מהר למזוודה שלך." אז התארחתי איפה שהבחורים בכלל ב-בניין הזה. "לך למזוודה שלך, תשים את החלה." אמרתי, "למה?" הוא אומר, "אוי ואבוי, לא יישאר לך גרגיר. יבקשו ממך, אתה תיתן. אתה-- אין דבר כזה." ככה עשיתי. טוב, אני מגיע ל-הביתה שבת שאחרי זה. שם את זה תחת המפה. בדיוק הגיע זוג, הרב אברמ'ל ליפסקר. שמעתי-

1:50:01 דובר 9 נפטר עכשיו, נפטר עכשיו לפני איזה שנה.

1:50:03 דובר 2 כן. מצער אותי מאוד, כן.

1:50:06 דובר 9 היה שליח במיל-- אז הוא הגיע לשליחות?

1:50:08 דובר 2 הגיע בדיוק באותו בניין. באותו שבוע. נו, אנחנו זוג והם זוג. הזמנו אותם. בואו ביחד. טוב, הוא לא יודע את כל הסיפור. הוא מתיישב על ידי, עושים קידוש, הולכים ליטול ידיים, חוזרים. הוא רואה שמזיז את המפה ופתאום הוא רואה את ה-- את החלה של הרבי. הוא עושה לי, אה, אה, אה, הוא הראה עם הזקן. נו, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, וואו, וואו!

1:50:48 דובר 9 וואו.

1:50:50 דובר 2 טוב, כמובן שמנו את זה בפריזר וכל אחד כל פעם שרצה לעשות עוגה, משהו.

1:50:57 דובר 9 אוו, אני לא חושב שיש הרבה יהודים שקיבלו חלה מהרבי חוץ מ-מ-מכינוס תורה שהרבי נותן חלה ל-להמשך סעודת כינוס תורה, אבל...

1:51:10 דובר 2 אתה שם לב פה איך הרבי עם כל העניינים של ראש השנה, כל זה, אכפת לו, אכפת לו שהבן אדם הזה-

1:51:19 דובר 9 שליח שם.

1:51:20 דובר 2 שליח שאומר שכואב לו שכולם באים והוא הולך. אכפת לו לרבי, אכפת לו.

1:51:26 דובר 9 וואו. כמדומני שגם לרב גרשום נדל[?] היה משהו פעם שהוא רצה לחזור, שהוא היה צריך לחזור באלול משהו. הרבי אמר לו משהו שזה ימים של המלך בשדה, שזה בשמחה. זה היה וגם מהרב עובדיה פה בנתניה, כמו שפעם היחידה שהיה זה היה ב... נשמע את המינוי בעזרת השם נשמע מינוי איזה בהזדמנות המדויק. כמדומני זה היה אלול תשמ"ז. גם הוא הגיע בגלל שאיזה יהודי אמר לו שאם הוא יגיע לשבת הוא יוכל לתת לו תרומה גדולה למצב הזה היה צריך. גם נסע לשבת שליחות או שבת שזה, והוא בא לנסוע וכולם מגיעים. זה היה הרגשה כמו שאתה יודע. הוא הספיק דולרים. זה היה מאז כבר היה דולרים, יום ראשון. הרבי נותן לו, כנראה בפנים ראו שהוא. בכל אופן עושים ל-- הרבי נתן לו דולר של כל קהל כ-כ-כאילו קדישא דעינן[?]. כאילו הרבי נתן לו ככה איזה עידוד שנוסע. הרבי הרגיש את השלוחים, הרבי זה.

1:52:34 דובר 10 אי.

1:52:37 דובר 9 היה עוד משהו בקשר לילדים שכתבתם שכל עדה כל אה.

1:52:41 דובר 10 ודאי קיבלנו כל הזמן ברכות. היה, היה, היה גם איזה פוזיציה גם מעניינת. פעם אחת באו בחורים מקנדה. ב-בקנדה יש אזור שנקרא קוויבק.

1:52:56 דובר 9 כן, כן.

1:52:56 דובר 10 שמה דוברי, דוברי צרפתית.

1:52:58 דובר 9 מונטריאול שם גם.

1:52:59 דובר 10 הצמידו אותם אליי. אתה תסביר להם כל דבר ודבר. בחורים לא נראים דתיים. אני יודע. טוב אז זה היה שבת. נדמה לי שהרבי בדיוק אז הוא יצא, הוא יצא כדי ללכת הביתה ל-לסעודת שבת ואני חוזר עם הבחורים האלה מסעודה שאנחנו אכלנו כנראה ב גם כן ב.

1:53:30 דובר 9 בישיבה.

1:53:30 דובר 10 בישיבה משהו כזה. והנה אנחנו מבחינים שהרבי בא ממול מצד זה, מצד ימין שלי היו שלוש בחורים או ארבע. מצד שמאל עוד שניים שלוש ואני באמצע הולך ומסביר להם. פתאום הם רואים את הרבי אומרים לי בצרפתית איזה, איזה אישיות מרוממת בצרפתית אני אומר להם שקט, הוא מבין. עוד לא הספקנו לחשוב והנה הרבי מגיע. אז אני זז, זז קצת הצידה כדי שיעבור. שימו לב מה הלך פה. תוך שנייה הסתכל עלי על הצד השמאלי שלי, על הבחורים. חיוך עליי, רצינות בחזרה, חיוך. כל זה תוך שניות. אוי ואבוי לחסידים. הרבי מחייך.

1:54:20 דובר 9 למי שעדיין לא מקורב הרבי חסידים. תוך שניות הרבי.

1:54:25 דובר 10 איך תוך שניות הכל מחושב תוך שניות.

1:54:28 דובר 9 הרבי ידע שחסיד לא צריך את הקירוב של חיוך. חיוך זה היה נחשב אצל חסידים ככה יותר מדי, יותר מדי קירוב.

1:54:35 דובר 10 אם הוא צריך קירוב סימן שהוא מצב שלא.

1:54:37 דובר 9 אז הם הרבי חייך אליהם ולך זה היה.

1:54:40 דובר 10 הוא חייך כן.

1:54:43 דובר 9 שנה זאת שהיית בקבוץ יחופי[?] לא, לא ציינו את זה. זה היה השנה שהרבי ביאר רש"י בעצם כל שבת.

1:54:49 דובר 10 כל שבת רש"י וגם לגמור את הפרשה החסידית של ליקוטי תורה. כמו שהיום אתה רואה אנשים עובדים באוטובוסים ורכבות עם הדבר מלכות. בזמנו ראית אותם עם הליקוטי תורה, עם אותיות רש"י הקטנות, כולו מקומט וזה ולהספיק. ומדוע? כי באחד השיחות הרבי היה אומר מי שגמר שיגיד לחיים. אתה יכול להבין מי שלא הספיק אז היה מתיישב לו שהרבי לא יראה והיה היה חורש ובינתיים הרבי אומר לחיים לחיים לחיים. פתאום בדקה התשעים קופץ כמו דג מהמים. בואו לחיים. כן אה.

1:55:41 דובר 9 הרבי הזקין זה היה.

1:55:42 דובר 10 אני הייתי עקבי קצת. מה הייתי עושה מוצאי שבת לוקח את הפרשה החסידית ומחלק אותה לימים. שם עם עיפרון מסמן לי כל יום מה שאתה לא רוצה.

1:55:54 דובר 9 עושה לעצמך מראש סדר.

1:55:56 דובר 10 סדר מסודר.

1:55:57 דובר 9 הלוואי עלינו.

1:55:59 דובר 10 כי אחרת יהיה לי איחור. ומה אני אתחיל סתם לגרוס? כבר ככה במקומות זה קשה. זה לא פשוט. אז כן.

1:56:09 דובר 9 תשנ"ב הרבי הזכיר לנו את זה בכינוס השלוחים. בכינוס השלוחים האחרון לעת עתה, אחת ההוראות זה היה שצריך לגמור נקודת תורה ותורה, תורה ונקודת תורה כל שבוע.

1:56:20 דובר 10 כן, כן.

1:56:21 דובר 9 הלוואי שנצליח. יש יהודים שמצליחים. אז אתה אומר שהסדר הוא לסדר את זה מראש, לסדר שבוע.

1:56:29 דובר 10 אין דרך אחרת. מי שמסודר, בכלל, אם אנחנו כבר מדברים על זה. האדמו"ר הזקן היה מאוד מסודר והרבי. מי שמסודר בעבודת השם הוא פשוט, הוא אולי שבעים אחוז מכל ה... אולי חמישים אחוז מהזמן שלו שהולך לאיבוד לחיפוש פה, חיפוש שם למצב רוח, עולם אחר לגמרי. מי שמסודר אני רק אומר פשוט מניסיון שלי אישי. אה, בפרט בגיל מבוגר, כשהם לא מוצאים משהו אז קצת עצבניים. איפה זה? ברגע, בדקה התשעים אסור לנו ל-להילחץ. יש גילים שדי, עייפות חומר. לכן בכיס הימני מפתחות של הבית, בכיס השמאלי של האוטו, בכיס זה וזה פה וזה שם.

1:57:23 דובר 9 שיגידו שהם צריכים לזכור את הסדר. אבל אתה אומר

1:57:26 דובר 10 אם אתה עושה את זה אתה חוסך המון-

1:57:28 דובר 9 זה פרקטיקה לחיים.

1:57:28 דובר 10 המון זמן. המון זמן. כי אחרת אתה אומר מה, איפה זה? איפה הנחתי את זה? איפה, איפה הטלפון? או אה תחפשו לי ילדים. אוי, אני מפסיד את האוטובוס.

1:57:44 דובר 9 ובוא נחזור קצת ל... הגעתם לשנות תש"ם, בתחילת שנות תשמ"ג מ"ד החלטתם שאתם עולים לארץ.

1:57:53 דובר 10 כן.

1:57:53 דובר 9 כי הילדים היו פה צריכים יותר תמיכה.

1:57:56 דובר 10 כן, בהחלט.

1:57:57 דובר 9 כתבתם לרבי על זה?

1:57:59 דובר 10 בוודאי. ביקשנו, אה, ככה בהשגחה פרטית חשבנו כבר. חב"ד חשבנו. כל מיני דברים. יצא לנו פה. הייתי השליח ה-

1:58:09 דובר 9 פה זה עמנואל.

1:58:11 דובר 10 השליח בעמנואל. נכון. השליח הראשון בשומרון. היה עוד מישהו שקדם שאני בא לחיים. אבל היום כל יישוב יש שליח, ברוך השם.

1:58:23 דובר 9 רגע, אז כתבתם לרבי ו...?

1:58:26 דובר 10 ביקשנו ברכה על עמנואל. התשובה של הרבי הייתה לכמעט כולם אותה תשובה. להתייעץ עם ידידים מבינים, אשכנזי על הציון. ושאלנו, נדמה לי את הרב גרונר, למה התשובה בצורה כזאת? ואז זה נתן לו להבין כאילו אם יש טיפה של סכנה, אפילו ספק ספיקה שבספק ספיקה, זו התשובה של הרבי וזה בהמשך למה שקרה. פעם טנק המבצעים נסע לתוך שכם. אנחנו היינו נוסעים לתוך שכם חופשי חופשי למבצעים וגם לקלקיליה. גם הוא נסע. פתאום קיבל אבן. אז מה אנחנו נפעל עם אבן? ואז הוא כתב לרבי הבחור צעיר, בחור צעיר כתב לרבי היות וקיבלתי אבן, האם, האם להוציא רישיון לאקדח. מה? ככה? הרבי כותב לו, "אם זה מסוכן אז אל תלכו לשם בכלל." אומרים שהרבי הוא מאוד מחמיר בנושא של... ידוע ההמשך לכל הדברים. שביקשו מהרבי אז שיקים ישיבה ל-להחיות את חברון. הרי חב"ד בחברון לא צריך להאריך ואמר אם אתם חושבים על החזרה ודברים כאלה, אתם רוצים שאני עוד אעשה משהו?

1:59:47 דובר 9 תשובות של הרבי לאריאל שרון ולגאולה כהן. אבל בכל זאת, אתם כתבתם, הרבי אמר להתייעץ עם ידידים ואז-

1:59:54 דובר 10 להתייעץ עם שלושה ידידים.

1:59:56 דובר 9 מממ

1:59:56 דובר 10 מהשלך[?], רב. אז כולם אמרו אנחנו מקנאים בך. איזה זכות. סע, תצליח.

2:00:02 דובר 9 אממ, ואז הגעתם לפה ופתחתם פה, נפתחה קהילה ומוסדות היום יש כאן.

2:00:10 דובר 10 היינו, היינו פחות מעשרה אנשים, עשר משפחות. לא היה לנו לא בית כנסת, לא ספר תורה, לא כלום. התחלנו ממש, אה, לעבוד. היום אנחנו קהילה בעמנואל של אלף של מאה, מאה, מאה שלושים משפחות חב"ד. תחשוב על חתנים, כלות, נינים, נכדים. אני חושב שאנחנו הקהילה הכי גדולה בעמנואל.

2:00:37 דובר 9 שהיא עצמה גם מתפתחת בלי עין הרע. נסעתי פה, רואים בלי עין הרע גודלת.

2:00:40 דובר 10 ברוך השם יש כבר גם בית ספר בנים, גם בנות. יש גם כבי בור על גבי בור[?]. כן, ויש גנים. כל מה שחב"ד צריך יש פה. יש פה הכל, הכל. זה מאוד קרוב למרכז. וכן.

2:00:59 דובר 9 היה איזשהו התייחסות מהרבי להתפתחות כאן של בית חב"ד של השליחות או ש...

2:01:05 דובר 10 כן, זה התחיל ככה. עדיין לא היה מפורסם העניין הזה של בית חב"ד של שליחות. ונסעתי פעם הראשונה מעמנואל לרבי וראיתי שהרבי מחלק, אה, מחלק בקבוקי משקה כנראה לאלה שיש להם מוסדות או משהו כזה. אני לא זוכר מה הייתה הסיבה שחילק. אני עמדתי בתור, אני פה מהראשונים. יש קהילה שהולכת וגדלת. נאה לקבל מהרבי משקה ולהתוודע ולגדול. טוב, אני ניגש. הרבי לא נותן לי משקה.

2:01:46 דובר 9 קודש ברוך הוא.

2:01:47 דובר 10 לא, לא משקה בבקבוק.

2:01:49 דובר 9 התוועדות.

2:01:50 דובר 10 בקבוק, בקבוק קטן.

2:01:51 דובר 9 לא, הבקבוקים גם בקודש ברוך הוא.

2:01:55 דובר 10 כנראה כן. לא נתן לי את הבקבוק ואז הבנתי כאילו לא מגיע לי. אז אני כאילו מתכונן כאילו לזוז. הרב גרונר הציל את המצב. אה! אמרתי לא. הרבי הסתכל עליי כאילו.

2:02:08 דובר 9 מה אתה רוצה?

2:02:08 דובר 10 למי, למי אתה צריך? אמרתי חב"ד עמנואל. חב"ד עמנואל זה לא דיבר לרבי. אז הרב גרונר תיקן את זה. הוא אמר בית חב"ד עמנואל. אה בית חב"ד עמנואל נתן לי. אז הגעתי ואז השלט שראית למטה. כמובן זה חודש.

2:02:25 דובר 9 כן.

2:02:26 דובר 10 עליתי על סולם, דפקתי קיר.

2:02:29 דובר 9 שיש כאן בית חב"ד.

2:02:30 דובר 10 בית חב"ד ושכרנו את הדירה למטה. התחלנו בית חב"ד. ואחר כך הלכנו לצח, סידרנו את העניינים ומאז יש לנו בית חב"ד. היינו הבית חב"ד ה-ה-היחיד בכל השומרון. והיה גם באריאל היה משהו. כן, זהו. היום ברוך השם יש שלוחים בכל מקום. אני גם זוכר איזה, איזה נקודה מאוד מעניינת. רציתי ללכת למבצעים, אז היה הרבה צבא פה בשומרון. לא כמו שהיום.

2:02:59 דובר 9 משפחות.

2:03:00 דובר 10 לא צבא, צבא.

2:03:02 דובר 9 היו משפחות צבא?

2:03:03 דובר 10 לא, לא משפחות. חיילים.

2:03:04 דובר 9 לא, אני אומר פחות צבא היום?

2:03:06 דובר 10 בוודאי הורידו. פעם היה היו כל הטירונים, כל זה היה כאן. אז ככה.

2:03:12 דובר 9 עכשיו לקחו את כולם לדרום.

2:03:14 דובר 10 למה? כי האלה הם עכשיו כאילו זה שטחים. אני יודע. רק מי שצריך זה לשמור על המקום. לא יודע. בקיצור, היה לנו הרבה מה לעשות. טוב, אני צריך לצאת למבצעים. אולי היה לי חבדניק אחד מ-מהמבצע. עוד, עוד כמה חבר'ה קצת להשאיר. טוב, אז מה אני עושה? פותח את החלון אחרי שהדלקנו בבית, רואה אברך ספרדי הולך ברחוב כנראה הולך לכולל. אחרי שהוא הדליק בבית אני אומר לו "בחור, תקשיב, אתה רוצה לבוא איתנו למבצעים?" הוא אומר "אה, איזה כיף! אה, אני רוצה לראות את זה. אני שומע. אני אשמח מאוד." אה למה אני רוצה להגיד בבית. אני אומר לו "עזוב, תודיע בבית." טוב, הוא מודיע בבית שלו ובא איתנו. בא איתנו. הגענו לעוקף. אז היו בונים סוללים את העוקף קלקיליה. עדיין לא היה מזופת ובכל זאת היו עוברים מכוניות. היה שמה, היו שמה, שם איזה מבנה, מבנה ערבי, על זה ישבו שלושה חיילים, כל שמונה שעות מתחלפים. יש שמה מחסום והחיילים האלה, איך קיבלו אותנו. "אה! תראה איזה ל-- צועק חייל, "זה הנר השלישי ואנחנו עוד לא הדלקנו" וזה והיה קר, גשם. אז היינו באים עם משקה, היה--

2:04:39 דובר 11 אז זה היה מותר.

2:04:40 דובר 10 הצבא הרשה. עוד לא היו חוקים כנראה. תכף זה יתחיל בעיה. טוב, אז אנחנו יורדים ואומרים לו, "הנה הבאנו לך גם חנוכייה, יהיה לך להמשך". "אוי, איזה יופי! אין כמו חב"ד". טוב, עולים לשולם, מדליקים איתם ואומרים לנו, "מה עם סופגניות?" אמרתי, "חכה". אני יורד למטה. כל סופגנייה חיממתי אותה בתנור ושמתי נייר כסף. כן, כל אחת אחת.

2:05:04 דובר 11 השקעת.

2:05:05 דובר 10 השקעתי, כן. למה? כי קניתי סופגניות, אז זה צריך להחזיק מעמד עוד יום, יומיים, שלושה. אני לא הולך כל יום, אין לי פה. ללכת לבני ברק לקנות. אז הייתי מחמם את זה בתנור שם וככה. וזהו. ורקדנו ושרנו והכל טוב יפה. חוזרים. אני אומר לבחור הזה, "תקשיב, ל-לאברך, צוק לי פסוקה, תגיד לי משהו, מה, את פעם הראשונה?" הוא אומר, "כן". "תגיד לי משהו. זה מאוד מעניין אותי-

2:05:32 דובר 11 איך אתה מסתכל על זה.

2:05:33 דובר 10 בדיוק, איך אתה מסתכל. הוא אומר לי, "מה איך אני מסתכל? תקשיב, אני אברך כולל הרבה כסף אין לי, אבל עשיתי את הכל כדי לעשות את ההדלקה בכיסי ההידור מנורה מכסף ולהדליק עם שמן זית כמובן, ולדייק בזמן המדויק. הבאתי מתנות לילדים. אחרי שעשיתי הכל, זהו, ישבתי כל הזמן, אכלנו סופגניות. עכשיו אני הולך לכולל. פתאום אתה לוקח אותי למבצעים. פתאום גיליתי שכל ההידורים שלי לא שווים כלום. לא ייתכן שבמרחק קטן מפה יושב חייל והוא רוצה להדליק והם לא. פעם הבאה ההידור שלי יהיה שאני אדליק ואלך איתכם.

2:06:19 דובר 11 פשש.

2:06:20 דובר 10 ללכת איתכם ל-- כי החייל הזה רוצה להדליק איזה נרות, הגדולים, ה-- הצבעונים האלה.

2:06:25 דובר 11 ההשפעה של הרבי על ציבור בני התורה.

2:06:28 דובר 10 מה?

2:06:28 דובר 11 על ההסתכלות של יהודי. כן, זה היום ברוך השם גם הם כבר למדו את השיטה של הרבי שי-- לדאוג לאחרים.

2:06:36 דובר 10 ידוע שחב"ד תמיד קופצים הראשונים ל...

2:06:39 דובר 11 ברוך השם. יפה מאוד. הקב"ה יעזור תאריך ימים בממלכתך.

2:06:44 דובר 10 אמן.

2:06:45 דובר 11 פיתוח, אה, חב"ד בעיר עמנואל ושומרון בכלל ושיעורי התניא בכל המקומות ושנתראה חזרה מהר עם הרבי. מתי הפעם האחרונה שראית את הרבי בגשמיות?

2:06:56 דובר 10 תשנ"ב.

2:06:57 דובר 11 כינוס השלוחים.

2:06:58 דובר 10 לא, רגע, רגע, רגע. תשנ"ג, שהוא יצא למרפסת והגיע הנציג של אוקראינה. ידוע שהסעודה הייתה ב-ב-ב-

2:07:13 דובר 11 בבנקטה ב-- ספיינסהנטי[?].

2:07:14 דובר 10 בבנקטה יוסף סבנטי[?]. הרבי יצא במיוחד והנציג של אוקראינה דיבר באנגלית ואמר, "אנחנו שמחים שהרב הגדול הוא מאוקראינה. הוא ברח וכולי וכולי". וגם פה היה איזשהו קטע שטוב שהזכרת שנז-נז-נזכור את זה. כן, אה, הפעם האחרונה שראיתי את הרבי זה היה כשהיינו ב-ג'ו סנטר, שמה למדנו, השלוחים.

2:07:46 דובר 11 לא תראה.

2:07:47 דובר 10 והבטיח ל-- לא תראה. הבטיח לנו הרב גרונר, "ברגע שיהיה אפשרי אנחנו נוציא את הרבי לכניסה של החדר שלו-

2:07:57 דובר 11 מנודלד[?]

2:07:57 דובר 10 "ואתם תעברו בסך. ביחידות הוא יסתכל על כל אחד, יברך כל אחד". וכך עשינו. ברגע שהודיע לנו התחלנו לרוץ בתוך הסטון פארק[?]. מי, מי יסתכל על אור אדום, על אור בטיח. ריצה אחת מטורפת, כד-- יודעים, מי יודע זמן יחזיקו אותה. ועמדנו בליין ועוברים מהר, מהר, מהר. הגעתי לליין לתור שלי, הייתי כמה סנטימטר מהרבי, יצא לי מהפה בלי לשים לב "רפואה שלמה". הרבי עשה עם העיניים מבט כזה עם ה... הגביה את ה, את ה, את המצח קצת למעלה, כאילו אל תעשה מזה עניין. זה הזכיר לי קצת את הרבי הרש"ב שאומר לרבי הריי"צ "מוחין, מוחין". זה הזכיר לי את זה. ואז ראיתי איך שהרבי הרים את היד הזו שככה למעלה ו-ו-ונטה עם הראש על הכתף. סגרו, סגרו. זהו. אז הייתי אולי מהאחרונים. יצאתי החוצה, מצד אחד החבר'ה רקדו ועם דמעות בעיניים. כן.

2:09:11 דובר 3 בעזרת השם נחזור ונתראה עם הרבי מלא של מוחיות[?].

2:09:13 דובר 10 אמן, אמן, אמן.

2:09:14 דובר 3 אחרי זה בעינינו בגאולה.

2:09:16 דובר 10 בעזרת השם.

2:09:16 דובר 3 דעתא שנעשה את השליחות ונביא את הרבי בחזרה מהר.

2:09:19 דובר 10 אמן, אמן, אמן.

2:09:20 דובר 3 בעל כוח גדול.