להתרענן · פרק 5 · 2026-02-23 · 2:41:48
להתרענן פרק חמישי: הרב דוד מאיר דרוקמן
אורח: הרב דוד מאיר דרוקמן (Rabbi Dovid Meir Drukman)
תיאור הפרק
*"להתרענן"* השבוע *נתרענן יחד* עם החסיד הרב *דוד מאיר* שיחי' *דרןקמן* מקריית מוצקין, ארה"ק. שישתף אותנו מחייו - נער צעיר מחיפה שהתקרב *לתורת חבד בירות"ו* עוד לפני הבר מצוה שלו.. דרך שנות בחורותו אותם בילה *במחיצת המשפיע הרש"ח קסלמן* ומשם למקור החיים *בבית חיינו 770 בשנות הקבוצה שלו* בשלהי שנות הכפס', ובהמשך *להתייחסויות המיוחדות* מהרבי בהם זכה בנוגע *להולדת ילדיו, והתמנותו לרב העיר קרית מוצקין*
השמע המקורי · הערך על הפודקאסט בחב"דפדיה · הרב נחום גולדשמיד בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 דובר 1 שלום לכם, ברוכים הבאים ל"להתרענן". פודקאסט שבו חסידים מספרים על רגעים שהם היו, חוו וראו אצל הרבי, ויחד איתם אנחנו מתרעננים בקשר שלנו אל הרבי. הפודקאסט עולה להאזנה בכל הפלטפורמות, כולל דרייב, ועולה לראשונה בערוץ בקבוצת הוואטסאפ שלנו, "להתרענן". את הפודקאסט מגיש שליח הרבי הרב נחום גולדשמידט. הפקה אהרון פרימן. בהקלטת הפרק הזה עזר הרב שמוליק קפלן. תודה רבה, האזנה נעימה. להתרענן.
00:28 דובר 2 ברוכים הבאים לעוד פרק של פודקאסט והפעם אנחנו עם הרב דוד מאיר דרוקמן, שזכה להיות שנים ארוכות אצל הרבי ובשליחות של הרבי, כך שנתרענן איתו על דעת החסידים בחיים האמיתיים, חיים של בית חיינו, חיים של שמחה, חיים של, של כל מה שהרבי נותן. לפני הכול נתחיל עם הרב דרוקמן בערב ראש חודש טוב, שיהא מרבים בשמחה. אה, ביידיש שואלים: "פון וואנעט שטאמט איר?" מאיפה אתם מגיעים?
00:55 דובר 13 מעין בוסה[?].
00:56 דובר 2 מעין בוסה[?].
00:57 דובר 13 באתי מכיפה סרוגה. לא בדיוק, אבל, אה, מה שכן יותר נכון, אה, למדתי בילדותי במסגרות חינוך של כיפות סרוגות. ואז שברוך השם, עוד לפני בר מצווה כבר, השם זיכה אותי והתוודעתי לרבי ולחסידות.
01:25 דובר 2 איך?
01:28 דובר 13 במקור אני מירושלים. נולדתי בירושלים על הר הצופים, בשנת תשי"ז, לפני קום המדינה. ואני רשום בתעודת זהות כפלסטינאי. והיינו נוסעים, אני והמשפחה, היינו נוסעים מדי פעם לירושלים למשפחה. ואני זוכר כמו היום ששבת אחת שהיינו בירושלים. אם אתה מכיר את ירושלים, ישנו מוסד שנקרא אלטשולר, ברחוב אבן יהושע, ושם היה מניין של המשפחה, בו התפללנו, ופגש אותי בן דוד שלי בשם הרב יוסף מנדלבאום. הוא התחיל לתאר לאבא שלי על התופעה החדשה יחסית בימים ההם. הייתי בן עשר אז בערך. על אהבת של הרבי החדש. הוא דיבר על זה מאוד, מאוד בהתפעלות, וזה סחף את אבא שלי ובהדרגה עם תרוים גם אותי.
02:34 דובר 2 מאיפה הוא הכיר?
02:36 דובר 13 אבא שלי במקור הוא מחסידי ויז'ניץ, אנטוניה[?]. הנה, זה, אין כאן. והנה זה, זה התמונה שלי עם סבא שהייתי בגיל בר מצווה.
02:51 דובר 2 הסבא חובב שטראון[?].
02:52 דובר 13 כן, כן. הסבא צדיק.
02:55 דובר 2 הוא עוד ראה את אדמו"ר מוויז'ניץ.
02:57 דובר 13 כן, כן. איזה אדמו"ר מוויז'ניץ? הרבי חיים מאיר הגר.
03:00 דובר 2 אה, רק רבי חיים מאיר.
03:01 דובר 13 לא מזרחול[?].
03:02 דובר 2 לא למעלה ברומניה הוא לא היה?
03:03 דובר 13 הוא היה, הוא היה מצ'רנוביץ, כן.
03:05 דובר 2 בבוקובינה.
03:05 דובר 13 טוב, כן. והסבא השני הוא היה מאוד מפורסם מקרלין. על כל פנים.
03:17 דובר 2 איך, איך רבי יוסף מנדל, אה, מנדלבאום הכיר?
03:19 דובר 13 יוסף מנדלבאום? איך? לא יודע, הוא שמע.
03:22 דובר 2 בירושלים.
03:23 דובר 13 כן, כן, כן.
03:24 דובר 2 או Yafruma[?].
03:25 דובר 13 רב יוסף מנדלבאום, לימים הוא נהיה החתן של האדמו"ר מסלונים, רבי ברוך שלום בבני ברק. אז הוא היה בחור בקול תורה. הוא דיבר מאוד, מאוד במה שקוראים היום בפרגון, ב-ב-ב-באהבה, באהדה. זה מאוד סקרן אותנו. אז אבא אומר לי: "אתה יודע מה? מחר בערב בוא נחפש, נחפש איפה שיש בית כנסת חב"ד בירושלים". אז הגענו לבית כנסת "בעל התניא" במאה שערים, ובדיוק התיישבנו בשולחן של רבי דוד גולדברג. ורבי דוד גולדברג, מן המפורסמות, שהוא היה יהודי עם הופעה מאוד אצילית ומפיק מרגליות, יהודי שתוכו כברו. הוא קירב אותנו.
04:16 דובר 2 שהוא רבי דוד, מגיע תלמיד של רב אלתר.
04:18 דובר 13 הוא היה תלמיד של רב אלתר.
04:19 דובר 2 בחברון.
04:20 דובר 13 כן, כן. בהזדמנות אחרת הוא סיפר לי כמה סיפורים על רב אלתר. הוא ואבשיל[?] ליפקין היו תלמידים מובהקים שלו.
04:30 דובר 2 רב אלתר זה רב אלתר שמחביץ'[?]
04:31 דובר 13 אלתר שמחביץ'[?], כן. רק דבר אחד הוא סיפר לי שרב אלתר הגיע, בליטא קראו לו אלתר בלי "רב", כן. כשהוא הגיע לירושלים אז אנשי ירושלים נתנו לו כבוד, "רב אלתר". אז הוא אמר: "וואס רייבט איר מיר?" - רייבט, ביידיש, למה אתם מגרדים אותי?
04:52 דובר 2 ו"רייבט", רייבט.
04:53 דובר 13 כן, כן, הוא לא, לא סבל את גינוני כבוד.
04:57 דובר 2 בליטא קראו לו אלתר פוצ'בר.
04:59 דובר 13 אלתר פוצ'בר, כן, כן, כן. אחר כך היו עוד יהודים שהתקרבו לרב אלתר. זה היה רב משה ובר[?].
05:05 דובר 2 כולם.
05:06 דובר 13 רב מאיר שכו-- רב מאיר שכהן.
05:09 דובר 2 ישראל צבי הבר.
05:12 דובר 13 הרצל. כל הגד-
05:14 דובר 2 משה אשכנזי לא התקרב אבל היה תלמיד שלו.
05:16 דובר 13 משה אשכנזי, כן, הוא היה מגזע חב"ד.
05:20 דובר 2 היה בחב"ד, כן. כל אלו קבוצה שלמה שבאמת משהו.
05:22 דובר 13 כן, כן.
05:23 דובר 2 בבית של הזיידה שלי יש להם מתנה שנתנו לו כל החברים לחתונה, כמדומני רמב"ם חמש כרכים.
05:29 דובר 13 למי, לאיזה חתונה? של מי?
05:31 דובר 2 של רב מאיר שכהן.
05:32 דובר 13 אה, כן.
05:32 דובר 2 היו החברים ישראל צבי הבר, משה, משה אשכנזי, תלמידים של רב אלתר. הוא נפטר שנתיים לפני שרבי, שהוא התחתן. הם היו נחשבים קבוצה של-
05:41 דובר 13 והרצל גם כן היה שמה, הרצל ו-- בעקיפין, בעקיפין-
05:46 דובר 2 לא, אבל דוד גולדברג הוא התקרב אצל, בעוד, בחברון. זה קבוצה של-
05:49 דובר 13 דוד גולדברג ממשפחה חברונית.
05:51 דובר 2 כן, הם התקבלו בירושלים, הקבוצה הצעירה הזאת.
05:53 דובר 13 כן, כן.
05:54 דובר 2 דוד גולדברג הוא בקבוצה לפני, הוא-
05:56 דובר 13 כן, בירושלים היו חב"דניקים, היו חבצקרס. חבצקרס היו הרבה. חבצקר זה תואר שצ'למר[?], יושב ממוצע קרוב לחב"דניק והוא עשה אותם לחב"דניקים. כן. משה ליפקין גם מגזע של משפחה, משפחות חב"ד. הרב אומר שהוא מגזע של חסידי אלכסנדר בכלל. אז זהו, אז רבי דוד קירב אותנו מאז כל פעם שהיה משהו ברדיו או בתקשורת, חב"ד, ליובאוויטש, זה מיד הדליק נורות אדומות או נורות אדומים בבית או ירוקים, מה שתקרא לזה, והתחלנו להתעניין. אחר כך-
06:37 דובר 2 איפה למדתם אז?
06:39 דובר 13 אז בבית ספר יסודי למדתי כאן בממ"ד, תלמוד תורה, והיה רק אחר הצהריים היה חדר להשלמת עול שמיים. גם במוסקנה[?] חדר שהמלמד היה חסיד סלפר[?] בכלל. יכול להיות שהתקנות שלי קצת, כי היה חדר, והמלמד עם, עם רצועה גם כמו, כמו שבתמונות של דונן קליימן[?]. אחר כך למדתי בכפר הרואה אצל הרב נריה, אבל מה שהיה באמצע היו שני דברים שהיו מאוד משמעותיים בשבילי. אולי תתפלא לשמוע, אולי לא. פעם בשבועיים, יום רביעי היה שיעור בתניא עשרים דקות של הרב נחום גולדשמידט.
07:25 דובר 2 אתם מראשוני המאזינים. הולכים מפה לשם חוף[?].
07:28 דובר 13 כן, כן. לימים נודע לי שגם בקול ציון לגולה זה הושמע.
07:32 דובר 2 זה אחר כך.
07:33 דובר 13 איך אני יודע? שהייתי ב, בחגיגת יוטשקיצר[?] ומלכוזים[?] בכפר חב"ד, ורבי יהודה קולשר[?], יהודי בוטושביל[?], הגיע לארץ, ופתאום הוא והרב נחום מתנשקים, מתחבקים, ויהודה אומר לרב נחום: היינו שומעים אותך ב'קול ציון לגולה', זה פשוט החיה אותם. ומה שלא פחות, כמה שכבר הבנתי בתניא, אני חשבתי שמאחורי המיקרופון עומד אדם צעיר לימים, כי הוא אמר את זה עם כזה כוח, עם כזו התלהבות. זהו, מאוחר יותר ראיתי שכבר יהודי עם זקן לבן. כן, אני לא יודע איך הוא היה אז בדיוק. פחות התרגשתי, תמיד היה ניגון קבוע לפני השיעור של הרב נחום. איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי על זה אך אלוהי קים לו וימין לבד, שזה היה הניגון הקבוע לפני השיעור.
08:31 דובר 14 שהוא היה מנגן או שזה היה-
08:32 דובר 13 לא, לא, לא, זה היה הניחוח.
08:35 דובר 14 נכון, כבר אז.
08:36 דובר 13 כן, וזה היה מאוד, מאוד מרגש וממש חיכיתי לשמוע את השיעור פעם בשבועיים. לימים זה כבר יצא בסטנסיל, כן. וגם, היה עיתון שקראו לו "פנים אל פנים", לפעמים "עין בעין", שערך אותו שמואל אבידור הכהן, והרב דוד חנזין - הרב חנזין מפתח תקווה - הוא נסע לרבי לתשרי, ובהמשכים הוא תיאר, הוא תיאר את מה שהוא היה שמה בעיתון, וקראתי את זה בשקיקה. חקרתי כל שורה כמה פעמים וזה עורר בי נורא, נורא סקרנות. ואני זוכר, היום לעין רעה יש תמונות ותצלומים. אז לא היה תמונות מהרבי. אז מצאתי איזו חוברת שיצאה מצח[?] עם התמונה המפורסמת. הייתה התמונה היחידה שהייתה באישור לפרסום. הדבקתי אותה על קרטון, הדבקתי עליה ניילון שקוף, וזה היה במטבח, במטבח של ההורים שלי. אחר כך חיפשתי תניא.
09:47 דובר 14 אבל לבר מצווה ממש עוד לא היה לכם קשר. לא, לא כתבתם.
09:50 דובר 13 בבר מצווה לא, לא, לא, לא.
09:53 דובר 14 אז הגעתם לכפר הרא"ה תחילת שנות החמישים.
09:56 דובר 13 כן. מה שכן, מיוזמתי, היות שכבר התקרבתי לחוגים החסידיים, מיוזמתי הורדתי, הורדתי את הבלורית. ולבשתי קסקט. אני זוכר שהייתה לי סבתא. ההורים לא כל כך ששו על זה. הייתה לי סבתא ונתנה לי מתנה עשר לירות. אז הלכתי לכיכר השבת בירושלים. היה שם חנות כובעים של רוזנק, היום מפקד העיר העתיקה, ואצלו קניתי קסקט.
10:28 דובר 14 ככה נכנסת לכפר הרא"ה.
10:29 דובר 13 כן, כן. בקיצור אז חיפשתי תניא. בסוף מצאתי רק בחנות אחת, אצל הרב גרשון הינח[?] כהן. אבל אחר כך חיפשתי גם סידור תהילת השם. אצל ר' בן שמואל גם לא היה. עברתי על כל החנויות במאה שערים. גם אז לא היו מי יודע מה. היה שטיצברג[?], כמובן מגור, והיה בסוף ליד ברסלב, ישנו חנות של רובינשטיין, חסיד ברסלב. מין הלכה תהילת השם. הוא כן, כאן מאחורי הספרים הוא שלף סידור תהילת השם מההוצאה הראשונה אמריקאית עם כריכה כחולה, ומאז התחיל גם תהילת השם. כשבאתי לכפר הרא"ה, האמת היא שאני מאוד לא רציתי ללמוד בישיבה תיכונית. רציתי ללמוד בישיבה רגילה, אבל הייתה אווירה אז בארץ שבלי תעודת בגרות אתה לא בן אדם, לא בן אדם. אז ההורים כיבדו אותי על הדרך שלי. לאט לאט. בבית הייתה מאוד אהדה לרבי ולעניין חב"ד. מאוד, מאוד. אבל בגרות מוכרחים. זה יא או יא עובר. אז, אז בכפר הרא"ה גם כן ידעו שאני החבדניק שם והיו מגיעים מאתו. הגיעו תלמידי הישיבות, היו מגיעים מדי פעם בחורים ללמוד חסידות.
12:07 דובר 14 מהכפר.
12:09 דובר 13 זה עוד היה מלוד.
12:10 דובר 14 לוד.
12:10 דובר 13 היה בלוד. עכשיו בשבועות, סוף שבועות היה פעם היה שבת ושבועות. זה היה פעם ראשונה שנסעתי לישיבה בלוד ואני לא אשכח. שעמדתי בזאל. מי שזוכר את הזאל שמה ואני מדבר עם נחום קפלן שיהיה בריא מלוד. מה הקשר שלי אליו? כי הוא היה מהחבר'ה של אתו שהגיעו לכפר הרא"ה. ופתאום אני אשכח.
12:36 דובר 14 אח"כ הוא גם נהיה קרוב של דוד גולדברג.
12:39 דובר 13 נכון, נכון, נכון, נכון. היידיש שלו כן. ופתאום אני רואה נכנס לזאל. חשבתי שאני מקבל מכת חשמל. יהודי עם זקן לבן ומאיר. לא ידעתי מי זה בכלל. שאלתי אותו: נחום, מי זה? אומר: זה הרב שלמה חיים. אני לא אשכח. בלי שום הכנה. לא שאמרתי איזו הכנה או שטיפת מוח. הצורה שלו הייתה צורה.
13:04 דובר 14 פעם ראשונה שראית.
13:05 דובר 13 פעם ראשונה שראיתי יהודים. א ליכטה קרירה ליכטה קצורה. אומר: זה הרב שלמה חיים. בקיצור, היו מגיעים מאתו מהישיבה בלוד. ביניהם היה מיכה שטיינמץ שבעז"ה אחים טובים. רבי נחום שטרנברג מקרונאי צאן[?], חתן של רבי אלעזר ראיה[?].
13:24 דובר 14 יש לו גם מיחוס עצמאי.
13:25 דובר 13 אה בבקשה.
13:26 דובר 14 יש לו גם מיחוס עצמאי.
13:28 דובר 13 כן, כן כן.
13:29 דובר 14 מענטש, מענטש מכובד.
13:31 דובר 13 נחום שטרנברג הוא נכד רבי זושא פרידמן מאודסה. כן, אפשר לדבר על זה הרבה. ומיכה שטיינמץ שהזכרתי, היה יוסי הרטמן ובנצי ליפסקר והלפרין וכל הגלריה שאנחנו מתרפקים עליה מהתלמידים של הרב שלמה חיים. ואני ראיתי מההנהגה שלהם שני דברים. קודם כל, אכלו בחדר האוכל של הישיבה. הם לא אכלו מהאוכל, הם הביאו אוכל שלהם מהישיבה. הם לא סמכו על אף אחד.
14:07 דובר 14 מה פירוש אוכל שהם הביאו מהבית?
14:08 דובר 13 הביאו מהישיבה אוכל.
14:10 דובר 14 אה, כשבאו אליכם לישיבה.
14:11 דובר 13 כשבאו לכפר הרא"ה. כן.
14:12 דובר 14 כשבאו לכפר.
14:14 דובר 13 דבר נוסף, ראיתי את המושג שגמרו כבר את התפילה ועוד ממשיכים להתפלל. אמרתי: מה, הם לא יודעים עברית? ממשיכים להתפלל. ואז הם היו בחורים עוד מופשטים. היום שבא מישהו לישיבה תיכונית או אפילו לקיבוץ, הוא מכיר את החבר'ה. נכנס להווי, שר את השירים שכולם מכירים. לא, הם היו ממש תמימים מופשטים. יוסי הרטמן יותר הכיר כי הוא בעצמו, הוא בעצמו חניך של כפר הרא"ה. כן, אבל הם לא הכירו את כל זה. זה הכל היה. אני זוכר ששרו... היה עוד יהודי שמאוד מאוד, בעצם היה מקי בפטיש שהכניס אותי עד כדי כך למצק, וכתבתי לרבי - זה היה ברוך נחשון מחברון. הוא הגיע.
15:06 דובר 14 לפני שנגיע לגונדלמר[?] שנייה, שבועות הזה בחוף בייס - זאת כתבת כבר לרבי אז, או שזה.
15:11 דובר 13 או אז, אחרי שבועות חובבייס, כתבתי כבר מכתב.
15:15 דובר 14 אז מה היה בשבועות חובבייס חוץ מלראות את הרב שלמה חיים?
15:18 דובר 13 קודם כל הרב שלום חיים וכל האווירה מסביב והחבר'ה. אני רק זוכר שנכנסתי לזאל בליל שבועות. לא בליל שבת זה היה. פתאום אני רואה נחום קפלן שהוא הסתכלתי עליו ככה מלמטה למעלה וגם היום כן. אבל אז, אז הבחורים שהיו אצל הרבי חזרו כולם עם חליפות שחורות ועם כובע שחור, ואני רואה את נחום מאובק לבן מלמעלה עד למטה. לא, לא הכרתי שחבר'ה סוחבים מסיק[?] ואני נבהלתי. והוא ניגש אליי ואומר לי אני לא אוכל בני אדם. זה היה בשבילי כמו שאומרים, הכל כלול סכה כלולית שנפלתי לחבורה שאינני מכיר אותה, אבל ברוך השם זה לא פער ריחוק, להפך, כנראה שהנשמה שלי שייכת שבשום מקום ל-- בשורש הנשמה לרבי. באמת כתבתי, היה-- פעמיים כתבתי מכתב לרבי בפעם הראשונה. פעם אחת היה בשנת תש"ח, ברוך נחשון היה אצל הרבי, הפעם הראשונה שהוא היה אצל הרבי. הוא אולי בחברון עוד היה חיפאי והוא ישבנו בחדר אפלולי כזה בכפר חב"ד, אחד החדרים, הוא דיבר והתוועד והוא לימד את הניגון שהרבי לימד באותה השמחה, באותה שמחת תורה הניגוני זמר. מה אני מזמירות? זה הממם אותי לגמרי. זה היה בסמיכות לחנוכה ואז קיבלתי על עצמי שני דברים. להתחיל מתניא. התחלתי מתניא בלי ביאורים, בלי הסברים. מה שאני גם מסוגל להבין.
17:05 דובר 15 סמוך לחנוכה, פשוט י"ט כסלו.
17:07 דובר 13 כן, אבל י"ט כסלו עוד לא חגגתי. לא, אבל כתבתי אבל אחר כך כתבתי מכתב לרבי, אבל לא קיבלתי תשובה על זה. רק מה? בחורף, באותו חורף באו החבר'ה מאתו ואמרו שבחורף תש"ח אה הרבי מבקש לכתוב ספר חסידים, למלא כרטיסים.
17:33 דובר 15 כרטיסים.
17:34 דובר 13 אז גם אני מילאתי ואז קיבלתי רשמית מכתב שהתקבלתי, התקבלתי לתנועת חב"ד.
17:40 דובר 15 חסידים.
17:41 דובר 13 תש"ח.
17:42 דובר 15 כמה, סתם שאתה אומר ברוך נחשון התוועד, כמה חבר'ה היו עוד הגיעו?
17:45 דובר 13 ארבעים, חמישים.
17:47 דובר 15 הגיעו.
17:48 דובר 13 כן, כן כן כן כן. הוא מאוד מרתק היה וכולי וכולי.
17:51 דובר 15 אבל החבר'ה שעברו מאז ל-- באותו תקופה.
17:53 דובר 13 כולם נשאר, נשאר פינה חמה ואפילו יותר מזה. על כל פנים שהייתי, כמו שאמרתי קודם בלוד, כתבתי לרבי מכתב שבו התרשמתי עם ההתוועדויות ואז קיבלתי תשובה.
18:04 דובר 15 חישבוס כאילו[?].
18:05 דובר 13 כן, קיבלתי תשובה ש-ש-שנעם לי לשמוע וכולי מההתוועדויות שהשתתף שם ורבי מאחל לי פעולה נמשכת וכולי וכולי. זה היה המכתב הראשון ש-ש-שקיבלתי מהרבי אחרי שבועות.
18:21 דובר 15 מכתב הראשון קודם של הספר חסידים אמרתי.
18:24 דובר 13 אה, זה היה לא מהרבי, זה היה. את זה כתב ליב אולובסקי. יש לי מכתב.
18:29 דובר 15 מערכת של הספר.
18:30 דובר 13 ליב אולובסקי כותב שדוד דרוקמן נרשם והתקבל.
18:33 דובר 15 אז מהרבי קיבלת אחרי שהיית בביקור בצבי חתמים[?].
18:37 דובר 13 כן, כן, כן, כן. ואז זה היה תש"ח. נחום קפלן הביא לי את הלקוטי שיחות הראשון שיצא חלק א, ביידיש כמובן. אני קצת ידעתי יידיש. ההורים דיברו ביניהם כשרצו שאני לא אבין, דיברו ביניהם יידיש, אז ממילא קלטתי את היידיש ואפשר גם לראות כאן בספרייה. רואים שחלק א ממש קרוע מכל הכיוונים. רק אני רק נזכר שחיי לוד מאוד רציתי לנסוע ל-ל-לוד לישיבה ולא, לא איפשרו לי. אז אני לצערי לבשתי בגדי חג ולקחתי איזה בחור ולמדנו, לימדתי, למדנו ביחד. לימדתי אותו שיחה של הרבי והנשמה שלי הייתה בלוד בישיבה ואמרתי איפה אני נמצא ו... אבל באמת זה ייזכר לטוב. הרב נריה. הרב נריה מאוד, מאוד פרגן ומאוד עודד ובשיחות שלו מדי פעם הזכיר את חב"ד ואת אדמו"ר הזקן ואת הרבי. אני זוכר למשל שהוא לימד אותנו כוזרי. בכוזרי יש שם תיאור על הקשר הנפשי שבין התלמיד לנביא. אז מה הוא בחר להביא כדוגמה שחסיד חב"ד נכנס להיכל של רבי. היה דוגמה שלו. אחר כך ראיתי אותו בליל ראש השנה. הוא היה, היה שוכב, הייתה לו בעיה רפואית שמשהו לחץ לו על הלב, המעיים לחצו על הלב והוא ממש שכב, הרגיש יותר טוב. ראיתי שהוא שוכב על הספסל ולומד בדבקות את הכוזרי בערב ראש השנה. ועוד דבר ב-באולם הגדול של הישיבה בכפר הרוא"ה, דבר מעניין היה דרך קבע לוח של כולל חב"ד. זוכר לאור, לאור הולכים-
20:41 דובר 16 של חיים נר
20:42 דובר 13 לכבוד בעל התניא וכולי וכולי. ועוד דבר בחדר הפרטי במשרד של הרב נריה היו שתי תמונות. היה תמונה של התמונה של האדמו"ר הרצל[?] ושל מי שחרב[?]. אלו היו שתי התמונות. אז, אז שם להפך הרב נריה מאוד מאוד שמח ש-שבאים בחורים. אחר כך שמעתי שעוד לפני כן היה מגיע למר בריזינסקי[?], אבל זה כבר אני כבר לא הייתי אז. היה עוד יהודי שהשפיע מרוח חב"ד הישיבה בכפר הרוא"ה, שכבר לא מדברים עליו. אני לא ראיתי אותו, אבל ראיתי רק כריזמה שלו. זה היהודי שקראו לו רבי משה שניאורסון. אבא ש-- אבא של משה שניאורסון זה קוצ'ר[?] שניאורסון. אחים של רבי שמעון מנחם שניאורסון. הלא אבא של רבי שמעון מנחם שניאורסון. אבא שלו.
21:33 דובר 16 אבא של רבי שמעון שניאורסון מירושלים.
21:35 דובר 13 כן, הוא היה, הוא היה אידיאליסט שרצה גם לעבוד את אדמת ארץ ישראל.
21:40 דובר 16 איפה הוא היה גר?
21:41 דובר 13 בכפר הרוא"ה.
21:42 דובר 16 הוא עצמו היה גר בכפר הרוא"ה.
21:43 דובר 13 כן, כן, כן. ראיתי אפילו בעיתון חב"ד מקורי שהתלמידים שלו, צבי הרטמן ויוסי הרטמן, הם תרמו לישיבה לעילוי נשמתו. אני זוכר אפילו שהוא נפטר, נפטר בי"ז תש"י נדמה לי אפילו. לא, תש"י תשרי, אם אני לא טועה. אם אני לא טועה. בכל אופן.
22:07 דובר 16 הרטמנים בני דודים שלו בעצם.
22:09 דובר 13 בבקשה?
22:09 דובר 16 ההרטמנים בני דודים שלו בעצם.
22:12 דובר 13 ההרטמנים הם החברונים, כן. האמת כתוב שנכנס לנושא אחר לגמרי. זה לא שניאורסון אמיתי, זה היה קאזנובסקי[?], אבל בגלל הדוקומנטים הרוסים אז החליפו את זה ל-- החליפו את זה לשניאורסון.
22:28 דובר 16 אז הוא השפיע גם כי בגלל שהוא גר בכפר הרוא"ה משהו השפיע-
22:31 דובר 13 בטח, כן, כנראה אני לא באופן ישיר, אבל בדרך עקיפה, בעקיפים רוחו, רוחו שרתה שמה. אחר כך-
22:41 דובר 16 תש"ח.
22:42 דובר 13 טוב, אחר כך שנתיים הייתי בכפר הרוא"ה. לאחר מכן הקימו ישיבה תיכונית כאן בקריית שמואל, סמוך להורים, ואז עברתי מכפר הרוא"ה לקריית שמואל.
22:55 דובר 16 וכל הזמן אתם עוד בקשר עם הישיבה בלוד, נוסעים לדי-
22:57 דובר 13 כל הזמן בלוד, אחר כך בכפר חב"ד. אני אפילו זוכר את הישוב הראשון בכפר חב"ד שבאתי לבקר. זה היה י' שבט תשכ"ג. אולי כ"א, כ"ג, לא תשכ"ג, אולי כ"ב או כ"ג, וגם אז אני זוכר והבאתי איתי עוד בחור. הייתה התוועדות בישיבה ואני רואה שרב שלום חיים מתוועד וממולו מסביב לשולחן עומד איזה ג'ינג'י נמרץ כזה מחומם שכל הזמן מפריע כביכול לרב שלום חיים ויש דו שיח ביניהם עם זקן אדמוני. והיה דבר אחד שגם כן אם לא הייתי קשור ללב אביצ'ה[?] הייתי בורח. לפתע נשמיר נשדיר בפתאומיות. אני רואה הג'ינג'י ההוא עושה כולי על השולחן בתוך ההרינג, בתוך תפוחי האדמה. לימים הוא גם נהיה גיסי, זה רב מאיר פרידמן. ואתה יודע, ברוך השם לא פגע ולא נגע. אם שייכים אז, אז ברוך השם הכל ממשיך. אז עכשיו אחר כך בשנת תשט"ו, אה, נכנס בקיץ חמש עשרה באתי לישיבה ו-
24:20 דובר 16 רגע, היית פה בקרית שמונה שנה.
24:22 דובר 13 שנתיים, שנתיים בכפר הרא"ה, שנתיים בקריית שמונה.
24:25 דובר 16 ואז?
24:26 דובר 13 כל הזמן הייתי על הקו. כפר חב"ד, לוד. היינו גם נוסעים כל הזמן בקריית ש-- הו, עוד דבר. אחרי שעזבתי את כפר הרא"ה, אז התברר שבשנות, בשנים שאני הייתי בכפר הרא"ה המדריך בישיבה היה ברוך נחשון. נחשון, כמו שאמרתי קודם, היה חיפאי והיו ילדים שהוא למד איתם. עכשיו ברוך נסע שוב לרבי ושם השלים את ה, את ה-
24:59 דובר 16 תעודת ציור.
25:00 דובר 13 תעודת ציור. אז הוא ביקש ממני שאני אמשיך ללמוד עם הילדים. וככה מה עשיתי? אני מאוד מאוד לא חובב ספורט או מבין ספורט. אז עם מכבי חיפה ובית"ר ירושלים זה היה נוח, אבל אז במקום בשיעורי התעמלות. אז איך אומרים היום? הברזתי ולא למדתי שיעורי התעמלות ולמדתי עם שלושה ילדים. והייתי כותב דוח לברוך. ברוך, ברוך שזה ברוך נחשון. התברר שלפעמים היה עוצר את הרבי בדרך על מדרכה ומראה לרבי את המכתבים.
25:40 דובר 16 שאתה שולח.
25:41 דובר 13 כן.
25:42 דובר 16 דוחות של התלמידים.
25:43 דובר 13 כן, כן, כן. כן.
25:45 דובר 16 ולמדת איתם חסידות?
25:47 דובר 13 אידישקייט, חסידות. כן, כן, כן, כן. אז-
25:55 דובר 16 אבל לא היה לך, לא היה-
25:56 דובר 13 עוד דבר, עוד דבר. אז התחלנו כבר עניין של חב"ד נכנס יותר ויותר. המחזור שלי בקריית שמונה היה מחזור בית הישיבה וקראו לו מחזור הרבנים. כל כך למה? אחד מהבוגרים היה רב של חג, אחד מהבוגרים היה רב של-
26:17 דובר 16 חג או שבת?
26:17 דובר 13 חג, חג. אחד היה רב של קריית ים, אני הקטן אני מקריית מוצקין. היה רב דוד לבנון שלימים עבד באשקלון. אה, הרב יחיאל כהן, כהנא, כהנא ראש כולל הר המור, צרור הר המור של מרכז הרב. אה, היה שם הרב יואל פרידמן. הוא אח של הרב צבי פרידמן המפורסם מהפלג הקיצוני. בקיצור, זה היה מחזור, מחזור מאוד והיו שם תמיד ויכוחים עם חב"ד, חזון איש, צדיקן עני ורך, אבל הכל סביב, סביב זה ואז עוד יותר היו ממש יושבים בבית הכנסת בקריית שמונה ומתוועדים על מהשכה, זה היה ממש, היה איתי במחזור שם ארי חברי גרשון בורקיס מלוד. היה שם דוגל רוי[?]. עולף השולם[?]. הם היו בקבוצה הזאת ושם העסק מאוד, מאוד, מאוד התחמם, מאוד התחמם עם חב"ד ואפילו אז היה אפילו, לא באמת זכיתי ואיך זכיתי, התגלגל אליי גלגל הקלטה. אז, אז קראו לזה טייפ רקורדר. היו מכונות מגושמות גדולות עם סרט הקלטה וסרט הקלטה מהשיחה של הרבי בלקבאים[?]. אז, אז למי היה טייפ רקורדר? הייתה אישה אחת מאוד יקרה, הרבנית קליימן. בעלה היה רב בישיבה. היא, היא אחות של הרב ליכטנשטיין מ-
27:59 דובר 16 כפר ציון.
28:00 דובר 13 מארץ ציון, כן. אז שאלתי, שאלתי ממנה את המכשיר. לא ידעתי איך להפעיל אותו. אז בעלה בא והפעיל והזמנתי את כל המי ומי. זה פלא פלאים. ישבו סביב המכשיר, שמעו שיחה של הרבי.
28:18 דובר 16 פעם ראשונה ששמעתם את הקול של הרבי.
28:20 דובר 13 גם, גם, גם ניגון הוי צמצם וצמצם הלחוב עונה נפשי קומה קומה, קומה קומה וכולי וכולי. זה היה פלא פלאים. ועוד אפיזודה מהימים ההם שהיום הדור לא יכול להבין את זה. זה היה. זה היה בסדר סיימי תשובת חופר. אז מישהו הביא לי גזיר של עיתון הארץ, גזיר קטנצ'יק, זעיר, גזיר זעיר שמעמוד. אני יודע שם של עיתון הארץ, ושם כתוב שנפטרה הרבנית חנה שניאורסון. אני מהר מהר מיהרתי לטלפון, לטלפון הציבורי שבמרכז קריית שמונה. התקשרתי לראובן דונין. הוא לא ידע מזה.
29:15 דובר 16 הוא לא ידע.
29:15 דובר 13 לא. פשוט שנדע איך הדברים.
29:18 דובר 16 איך הכרת אז את ראובן כבר.
29:20 דובר 13 או. את ראובן, את ראובן התחלתי כבר לבקר בקיץ חמש עשרה.
29:26 דובר 16 אחרי שהיית בלוד.
29:27 דובר 13 כן, כשבא לי קיץ חמש עשרה וראובן זה היה בשבילי, בשבילי כמו שאומרים סטאז'. איך, איך צריך להיראות בית חסידי.
29:37 דובר 16 הוא היה חיפאי ואתה היית כלוא משהו.
29:40 דובר 13 כן.
29:41 דובר 16 מוצקין זה ליד של חיפה.
29:42 דובר 13 אוטובוס נוסעים לחיפה והמושגים של אז. אני זוכר שהגעתי בכמה ימים לפני פסח לבית של ראובן. זה היה לפני י"א ניסן. ערב י"א ניסן. מי ידע על י"א ניסן? מי ציין? בכלל לא דיברו על זה. ואני אומר לרבקה ראובן היה בעבודה על הטרקטור ורבקה הייתה בבית.
30:09 דובר 16 רבקה זו אשתו.
30:10 דובר 13 כן, כן. ואני אומר לה את יודעת, זה היום הולדת של הרבי וצריכים לעשות משהו. עכשיו אישה ירושלמית בערב פסח. אז רציתי לשחד אותה, לומר לה לא צריך וכך אמרתי. את יודעת מה? אני אעזור לך לעשות את הסדר לפסח. לנקות את הבית. כן. הקיצר, בלי הרבה דברים. הביאה בקבוק משקה. אז היה משקה לבן. סוסים קראו לזה יותר בנזין ממשקה. חתכה נקניק, חתכה כמה עגבניות והודענו למאת. אז בכל הצפון, בכל הצפון היה פחות ממניין חסידי חב"ד. היה רב צבי ליפשיץ אחד.
30:49 דובר 16 בחדרה.
30:49 דובר 13 בחדרה. מרקאיות[?] היה רב שמעון קופצ'ק. כדי להבדיל בין החיים למתים, אני הייתי קטן. ובחיפה היה ראובן, היה רב אלה[?] פינקל והרב דוברוסקין. זה הכל. אלה היו כל חסידי חב"ד.
31:11 דובר 16 צפונית מחיפה ועד הקץ.
31:12 דובר 13 אה?
31:12 דובר 16 צפונית מחיפה ועד הקץ.
31:15 דובר 13 מי מדבר בכלל? שמעתי שכפר יחזקאל היה שוחט שקראו לו חן.
31:20 דובר 16 כן היה. זה שיש לו המכתב של הרבי בימים על המקווה.
31:23 דובר 13 כן.
31:23 דובר 16 זה מכתב אליו.
31:24 דובר 13 בעולם לא ראיתי וגם.
31:25 דובר 16 רב גרשון.
31:26 דובר 13 וגם כשנכנסים לבית הקברות הישן בחיפה אתה רואה מצבה: רבי מנחם מנדל בן רבי אהרן חן. אחר כך בחיי אראתי מי זה היה רב, הרב גרשון חן. אבל כשאני באתי הוא כבר.
31:39 דובר 16 בכפר יחזקאל זה אח של הרב גרשון.
31:41 דובר 13 אה, לא ידעתי.
31:42 דובר 16 כמו ש.
31:43 דובר 13 לא ידעתי, מאיפה ידעתי. אז זה כל חב"ד. אני אנסה להיזכר תוך כדי דיבור. כל חב"ד בכל אזור הצפון גרו נש מתנייסט[?].
31:57 דובר 16 אז יא ניסן הוא.
31:58 דובר 13 התפעלנו יא ניסן.
32:00 דובר 16 ראובן חזר מהטרקטור.
32:01 דובר 13 בטח, בטח, בטח, בטח בטח בטח זה היה ומי בכלל ידע מיודה ניסן [?]. אחר כך העסק התחיל להתחזק. אני כבר הייתי, כבר הייתי כבר במקומות אחרים. אצל הרבי הקימו את הישיבה מגדל העמק, ואז היה שם הרב צבי יצחק סגל והרב דיסקין היו באים מדי פעם לרובן [?]. וכן, אבל זה, אבל כל זה לא היה. מגדל העמק בכלל לא הייתה על המפה. כן, אני עוד זוכר שרב גרוסמן היה עומד בצ'ק פוסט ומחכה לטרמפ שיקח אותו למגדל העמק.
32:35 דובר 16 טוב, זה נגיע בהמשך.
32:36 דובר 13 כן.
32:36 דובר 16 אנחנו עדיין בחמישים.
32:48 דובר 13 כן.
32:48 דובר 16 אז בחמישים מתי נכנסתם לתור חתנים?
32:51 דובר 17 איפה?
32:52 דובר 13 בקיץ חמישים. קיץ חמישים ובחרו אותי בניגלה.
32:56 דובר 16 כתבת לרבי לפני זה? שאל.
32:59 דובר 13 כן, כן, אבל כתבתי לרבי שאני מבקש רשות כי הייתי צריך. בעצם הלימודים נגמרו כבר באמצע הקיץ. אני מבקש רשות מהרבי לגמור קודם כל את הבגרות, כי ההורים לוחצים עליי ואז להיכנס. אני לא יודע מה הרבי ענה לי כבר לא זוכר. כן, היה לי דבר מעניין עם הרבי בגיל שש עשרה. מה הסיפור? סבא שלי, זה שהזכרתי הוא היה חסיד ויז'ניץ, אנטוניה [?]. מצאתי בספרייה שלו תניא, איגרת התשובה, דפוס ראשון, דף נ"ט. הרי המהדורה הראשונה שהייתה לי איגרת התשובה והיה צמוד איזה ספר של צדיקים. ספר של צדיקים. ידעתי את זה. רבי יודל הכהן כתב את זה. ובקיצור שאלתי שם זקני אנ"ש. או כן, אני עוד דבר ב-ב-בחופשות שנסעתי לירושלים הסתובבתי הרבה בירסים [?] ושגם שם זה סיפור בפני עצמו. זקני אנ"ש אף אחד לא ידע מה זה. אז כותבים לרבי. אה קיבלתי מרבי, חתמתי, הרבי הקיש לי על הראש, אומר לפלא שדברים כאלה צריכים לכתוב הנוגע לספר והונאה. יודע שמחברו לפלא שדבר כאלה צריך לשאול מעבר לים במקום להודיע על דבר התחזקות בלימוד התורה וקיום המצוות שרואים בחו"ל, שמודיעים על דבר כזה מתחזקים עוד יותר. אז ברוך השם שזכיתי לקבל על הראש וגם ברוך השם אז פעם דיברו שאחרי החתונה מי שבאמת מרגיש בו קשור אליו מדבר איתו דו. כי הרבה אברכים אחרי החתונה הרבי התחיל לדבר איתם איר לשון רבים כבודו כן, הרבי דיבר איתי דו.
34:50 דובר 16 איר ביידיש אומרים אתם ודו זה אתה.
34:52 דובר 13 כן, כן, כן. אז קיבלתי על ראש מהרבי מה םהוסדוסדהיכ כוב דיסלום. כן.
34:58 דובר 16 יכול להיות שהרבי רצה לשים ללמוד לא רק, לא רק את הערום, לא רק את הסביב אלא גם את השבילים.
35:03 דובר 13 לא רק על חב"ד, על העניין עצמו גם כן.
35:06 דובר 16 גם נתנו כדי לקבל.
35:08 דובר 13 כן, כן, כן. או את התניא הזה שלחתי במשך הזמן לספרייה של הרבי והרבה שנים זה עמד בתצוגה שם שאת התערוכה. כנראה שזה באמת דבר שהיה חסר, היה חסר שם בספרייה.
35:25 דובר 16 אז אחרי זה נכנסתם לתור חתנים בחמישים.
35:28 דובר 13 עוד דבר, כאן בבית הכנסת המרכזי של מוצקין מצאתי בספרייה ספרים ישנים, תורה דפוס ראשון, נקודות טירה מהדפוסים הראשונים. אז אני ידעתי אם אני חב"דניק אז אמנם אבל באתי מפעלים בשמונה, אז קודם כל לא ידעתי על דעתי לרגע לא להתפלל בציבור. מצד שני אני חב"דניק, אז הייתי קם בשש בבוקר והולך למקווה כאן ולוקח את הנקודתיה. אגב, זה ישנו כאן אצל הבית, היה שם ולומד חסידות, לומד חסידות לפני לפני התפילה. לא יכול בלי ציבור להתפלל. אני שייך. אתה רואה חסידות לפני התפילה? מה, אני חב"דניק. כן. עוד דבר, הסוכה הראשונה לזיכוי הרבים בכל אזור הצפון היה במוצקין שאני הקמתי. זאת כבר למדתי בישיבה תיכונית, ובחיפה הסוכה הראשונה בחיפה לזיכוי הרבים ואני הקמתי ברחוב הרצל מול בית הכנסת המרכזי, ואני זוכר שלא ידעתי. שמתי את הסכך לפני הדפנות ואת העץ למעלה, והגיע בוברוסקי [?] הזקן. הו, לא הזכרתי. הוא גם היה מהחב"דניקים של אזור הצפון. כן, הוא אמר זה אסור לעשות. הורדנו את הסכך, שמנו, שמנו מחדש. זה היה הסוכה הראשונה.
36:51 דובר 18 איפה הגיע הרעיון?
36:53 דובר 13 מאיפה הגיע הרעיון? כי זה עוד דבר. הייתי, היה לי דוד ודודה בתל אביב ברחוב טרומפלדור, ואז עברתי ליד בית הכנסת המרכזי ברחוב אלנבי ואני רואה שיש סוכה ומזכים ו-- אז ידעתי שהרבי רוצה את זה.
37:10 דובר 18 אף פעם אז ידעו שבתל אביב כבר עשו את זה בהוראה של הרבי?
37:14 דובר 13 אתה שואל אותי אם בהוראה של הרבי? אני מתאר לעצמי. אני לא, לא אכריח לך בדיוק.
37:18 דובר 18 הבאתם את זה לצפון.
37:19 דובר 13 כן, כן, רק זוכר. זוכר מי היה שמה? אני לא יודע אם זה אומר משהו למאזינים. אחד מהזקנים הראשיים היה יהודי בשם גרשון סגל, שהיה חתן של ר' פולק כאן. בקיצור היה יהודי בלי זקן.
37:30 דובר 18 אז הוא זיכה בתל אביב.
37:31 דובר 13 הוא זיכה בתל אביב.
37:32 דובר 18 בזכות זה הגיע לחיפה.
37:34 דובר 13 אולי בחיפה. אה כן, כן, כן, כן כן. אז זה מוצקין. כאן בדרום גוש עץ ואחר כך בחיפה.
37:44 דובר 18 עם נפוצה הארץ. ואז הגעתם לכפר חב"ד לישיבה.
37:50 דובר 13 כן.
37:51 דובר 18 מתי?
37:52 דובר 13 אז הפסקתי. אני כבר חב"דניק. לא צריך ללמוד.
37:55 דובר 18 אחד זה שולט.
37:56 דובר 13 כן. בקיץ חמישים ובחרו אותי בניגלה.
38:01 דובר 18 מי?
38:03 דובר 13 יענקל כץ. אני מקווה שאני מקווה שלא ישמעו מה שאני אומר כעת. אני גנבתי חידוש מהסטייפלר. ואמרתי איזה מצחן בנער. אז זה לא היה פשוט להתקבל. היה פשוט. קודם כל, היום אולי זה לא מובן, אבל דווקא בעלי תשובה לא קיבלו. היה בשביל זה הקימו את אור תמימים של הרב זלמן גפני.
38:30 דובר 18 אחר כך.
38:31 דובר 13 זה היה מאוחר. אחרי חמש שש שנים התחילה ברוך השם תופעה של בעלי תשובה והישיבה, הנהלת הישיבה אמרה לקבל רק בעלי תשובה שמבוקשים כבר בצו שני. צו ראשון הלכו לאור תמימים לרב זלמן גפני, ובכלל לא, לא, לא, לא, לא קיבלו כל אחד. שיהיה לך מושג, היו אמות מידה בישיבה. אני זוכר ששני דברים אני זוכר. קודם כל כשהייתי ביקרתי בלוד, כמו שאמרתי קודם בשבועות. אז בקיץ שוב באתי לישיבה בלוד והייתי שם שבועיים. היה על הגג של הישיבה, היה צריף. אגב, בדבר מלכות השבוע ראיתי שהרבי, שהרבי אומר הוא שכח על הבשורה הטובה שהקימו צריף. אתה מבין את המושגים של אז? כן. ונתנו לי מיטה, ושבועיים שכבתי על המיטה. יום אחד אני בא בצהריים לשכב על המיטה שלי. חוצפה. אני רואה בחור שוכב על המיטה שלי. אז הוא התברר שהמיטה שלי זו הייתה המיטה שלו. הוא שבועיים כנראה ישב על ספסל.
39:49 דובר 18 ולא על המיטה.
39:50 דובר 13 מי היה הבחור? איציק מרגולין. ואני חושב חוצפה ישן על המיטה שלי. ואחר כך באתי לישיבה בכפר, לכפר. באחד השנים אני זוכר מראים סיפור שכזה. אני שוכב בחדר והיה בחור. היו כבר בסביבות שנות השמונים, שבכפר חב"ד היו שני קיוסקים של, אה, חטיפים. ישר גיטל'ה, המדורה הישנה והיה בית ערבי. מעליו גר יהודי מאוד מעניין שקראו לו אנגל שגאלוב [?]. בקיצור, אז פעם היה מכתב מהרב חדקוב לישיבה שאמר "אוי ויי". הוא שמע שבחורים הולכים לגיטל'ה ואוכלים שמה וופלים. אבל אחר כך לימים נהיה עוד קיוסק על קו התפר בין כפר חב"ד לתוחלת [?]. והיום זה נדמה לי זה המגרש חניה של המועצה האזורית משהו כזה פלוס מינוס של פסח שוחט. אז היה בחור שקנה אצל פסח שוחט מיץ תפוזים של יפו עורה, של מיץ פאג, סליחה.
41:06 דובר 19 מיץ פאג.
41:07 דובר 13 אז הוא הביא את זה לחדר. אני לא אשכח. הוא הסתיר את זה מתחת למעיל שלא יראו אותו בבושתו. פתח את הדלת ושום אחד לא רואה. איך אני ראיתי? אני התנמנמתי בצהריים ופקחתי את העין. אוי ויי, תאוות. אז הסתיר את הבקבוק מתחת ל-- למעיל כדי שלא יראו את הבושה הגדולה שהוא לא עושה, הוא לא עושה אסקפיא [?].
41:32 דובר 19 מיץ תפוזים.
41:32 דובר 13 כן, ר' שלום חיים, אין אסקפיא [?], לא מתפללים. תמיד היה אומר, ר' שלום חיים היה מאוקראינה. אגב, סבא שלך גם היום היה לא אומר וואס אלא וואס. וואס, וואס, וואס, וואס, וואס. זה היה אסקפיא [?] ו-ו-דיינו בא וויידע [?] בארירוס [?]. כל כך הייתה רצה לנושא הזה. ר' שלום חיים באמצע השבוע, אז ככה ב-- לא יודע איך היום זה המסדרון שבבניין של שלוש הקומות, אז יש שם מרפסות.
42:12 דובר 19 בפנימייה.
42:13 דובר 13 בפנימייה סגור מרפסת עם דיקט ושם היה המשרד של האדמו"ר. ר' שלום חיים כל יום היה מתפלל שם מהאיכות [?].
42:21 דובר 19 בעדנו [?].
42:22 דובר 13 כן. לא עמד במשרד, אלא יותר בקטע של המרפסת ואז מישהו קדח חור בדיקט ועמדנו בתור לראות אותו איך הוא מתפלל. ומעניין, אני לא יודע למה בליל שבת הוא לא התפלל באריכות. שבת ביום הוא כן מתפלל באריכות וכשהייתה התוועדות לפעמים הוא קצת קיצר והתחילו בשעות הצהריים. אני רק זוכר שישבנו בשעות הצהריים והיה חם. לא היו מזגנים אז. הורדנו את המעילים, אז פתאום נכנס מיכאל וישצקי שהגיע מרוסיה רק. הוא נפטר לא מזמן והוא רואה אותנו יושבים ככה עם חולצות, בלי מעילים. אז הוא אומר כי בסנה דריגה [?] אפשר לברר, אבל אם יושבים בלי מעילים זה אנטי חסידישע [?] וזה אי אפשר לברר. מה זה בחסידות בברלין [?] יושבים עם חולצה ככה?
43:24 דובר 19 ככה הגיע מרוסיה עם, אה-
43:25 דובר 13 כן.
43:26 דובר 19 הגיע אליכם.
43:27 דובר 13 כן, כן. הוא עוד לא יודע. ור' שלום חיים היה מתייחד לפעמים גם בשבתות של קיץ והביאו לו דגים לאכול. אז לחיים הוא אמר כזית, כביצה אכל והוא אכל, אבל בינתיים הגיע הזמן של מנחה, התפללו מנחה והוא המשיך אחרי מנחה והדגים עוד נשארו על הצלחת. הוא שכח מהדגים. הוא, הוא נכנס מה שנקרא היום בשפה המודרנית טראנס. אה, ווייטער, ווייטער, ווייטער, ווייטער. זה היה ממש, ממש גילט עם דם [?].
44:05 דובר 19 ממש חיים זה.
44:07 דובר 13 אפרופו ר' שלום חיים, אני אספר לכם איזה דבר מעניין מאוד. זה היה לילה, אני לא זוכר איזה לילה זה היה. שלום חי איפה היה גר כולם יודעים. נו, כולם יודעים. מול הבית של מונקה מול מנדלי. איך זה נקרא היום? רחוב הרב גרליק. אני לא מתמצא כבר בשמות החדשים.
44:33 דובר 19 בין הישיבה לכיוון הרוקעל [?].
44:35 דובר 13 תסתכל באותו לילה נפטר הטשעבינר רב.
44:39 דובר 19 רחוב בייס.
44:41 דובר 13 כן, ואז אני זוכר שבישיבה לא הקשר התקשורת לא ידעו, לא ידעו. אז בחורים לא יודע מה היה איזה פארברענגען רקדו. אז שלום חי שמע שרוקדים בישיבה.
44:52 דובר 19 רחוב בייס.
44:53 דובר 13 לא, לא רחוב בייס.
44:54 דובר 19 חופי הרחובות [?].
44:55 דובר 13 כן, כן. שלום חי שמע שרוקדים, יצא מהבית והוא צריך להלביש את הסירטוק עם חולצה. נכנס לישיבה וואס, וואס, וואס, וואס. וואס היה, הטשעבינר רב. איך רוקדים? הוא לא מגיע. הוא יצא החוצה ושוב שלוש פעמים נכנס ויצא. הוא לא היה מסוגל כאילו הטשעבינר רב נפטר. יכול להיות, יכול להיות. בכלל שלום חי או שבאו אורחים וכו' והוא היה מאוד. כמה שיאכסיש ריד [?] היה מאוד מנומס לאנשים. אני זוכר ש-שנה אחת הגיע להתוועדות של טוקיס [?]. לא, לא הגיע. לערב אחד לכפר חב"ד הרב שלמה גורן. הוא עמד ודיבר מהבמה המרכזית, אבל לפני כן הוא בא לזאל. אני חושב שזה היה י' שבט ונתנו לו לדבר. זה היה עוד לפני כל פרשת ה[?]. הוא דיבר ושלום חי כל הזמן ככה עם הראש. מאוד נתן לו כבוד. ואחרי רבע לשתיים עשרה הוא היה מדבר. נו, צריכים ללכת ללמוד גורן אומר. אבל שם היה מאוד, מאוד, מאוד מנומס, נותן כבוד לאנשים. כן, הוא.
46:43 דובר 19 בהתוועדויות בשבת הוא היה מתייחס לבחורים אישית.
46:47 דובר 13 בואנה איך אני זוכר ש-שבא היה איזה בחור שלא אזכיר את שמו, ששלום חי ירד עליו. ובסוף שלום חי אומר לו, "אני כל כך הרבה יורד עליך, אתה אפילו לא פורץ בבכי." ואז הבחור התחיל לבכות. וואי, היו הרבה כאלה שהוא טיפל בהם באופן אישי, גם דוחה בשמאל וגם מקרב בימין. בכלל לשישי [?] היה הייתה שיירה שהלכה ביניהם המפורסם שבהם, הרב מאז'ר היפר מגניח לשבע הרים [?]. הייתה שיירה שהלכה לכיוון של שלום חי. רדינג לוודים לדבר בוודאי [?]. זה היה מאוד חזק.
47:36 דובר 19 ואז מתי הגיע, מתי נסעתם לרבי?
47:39 דובר 13 בכן, נסענו לרבי.
47:46 דובר 19 רגע לפני זה. הכנות לקראת זה.
47:49 דובר 13 הופה. הכנות לקראת זה. אנחנו היינו כמה חודשים בלחץ הטופי [?]. לפחות השתדלנו, לפעול מעריך [?] לפחות לצורך השכלול העצמי. אני אומר עליי לא אומר על אחרים. כן, כשממש להקדיש יותר זמן. שלום חיים מוסר לנו שנוסעים לרבי, נוסעים לרבי. אני זוכר שבמטוס לא העזתי להסתכל מהחלון החוצה. החזקתי כל הזמן איזה חומש ו-ול-ול-ולמדתי. ווואו השם רושמים מזה [?] גם נשאר בשנים שאחר מכן אבל היה הייתה.
48:31 דובר 20 מתי נסעתם? מתי התחילו?
48:33 דובר 13 זה היה בניסן תשכ"ח.
48:37 דובר 20 כמה בחורים הייתם?
48:38 דובר 13 היינו יחסית קבוצה גדולה יחסית לקבוצות הקודמות והיינו אה קבוצה ישראלית ראשונה של בני צברים, היינו היפראקטיביים כאלה. הו, נתנו לנו. הפנימייה הראשונה שלנו הייתה בבית של מר איטקין, אני חושב לומדים לורקין [?] היה היום זה הספרייה. אז קיבלנו את המרתף והתוועדנו ואנחנו ככה ישראלים. אני זוכר אחד מהבחורים נתן בוקס לקיר מאחורה בקיר או למחרת בבוקר בתיאבון כל כרונאיץ [?]. אמרו שבאנו חבורת מופרעים מהארץ זה היה.
49:24 דובר 20 מתי ראיתם את הרבי בפעם הראשונה?
49:27 דובר 13 כשבאנו היה מנחה, מנחה ראשון, ואני לא יכול לבטא את זה במילים.
49:33 דובר 20 תנסו.
49:34 דובר 13 לא יודע. הרבי עוד היה קצת עם זקן שחור ו-
49:38 דובר 20 בזאל למעלה.
49:40 דובר 13 בזאל כן, הכל היה בזאל קטן למעלה. בכלל, אה, אצלי באופן פסיכולוגי כשאני חושב על הרבי אני מתחבר לזאל הקטן למעלה. ורק אפיזודה מעניינת, יש שם הרבה אפיזודות שמה.
49:57 דובר 20 בשביל זה אני פה, לשמוע אותם.
50:00 דובר 13 היה זה היה איזה יום, יום קיצי בקיץ.
50:06 דובר 20 רגע שנייה לפני היום קיצי, המנחה הראשונה.
50:10 דובר 13 שוב, אני לא יכול לבטא את זה. אני לא יכול לבטא את זה. לא יכול לבטא את זה בשום פנים ואופן.
50:14 דובר 20 אתם בתוך הזאל?
50:16 דובר 13 כן, כן. אני זוכר שעמדתי מאחורי הבימה של הקריה. אה, הרבי נכנס, הוא לא היה בזאל הקטן, הוא לא היה חגור עם הגארטל. היה מחזיק את הגארטל ביד, ככה, נכנס, פונה עם הפנים לדרום ואז עושה סיבוב ומסתכל על השעון. ואז שם את הגארטל ככה ומודד שזה יהיה.
50:46 דובר 20 מדויק.
50:46 דובר 13 שיהיה מדויק. ואחר כך מכירים. היה מתיישב, מכסה את היד, את היד עם העיניים. רק אני זוכר דבר מעניין שמול הרבי עמד פעם איזה אורח, חסיד ברסלב. הוא התפלל שמונה עשרה אחרי שכבר הרבי גמר קדושה. אז הרבי התכונן כבר לשבת ופתאום רואה שהוא עומד שמונה עשרה. אז הרבי נשאר לעמוד. ויש דין שבתוך ארבע אמות של מתפלל אסור לשבת.
51:17 דובר 20 ואז עמדתם במנחה זה הראשונה או השנייה?
51:19 דובר 13 עמדתי מאחורי הבימה כן, כן, כן. ודבר מעניין שביום קיץ אחד, כלומר בקיץ שכולם נוסעים, כולם נוסעים לקאנטרי. אז היה דליל, דליל למעלה. אז אנחנו, כלומר הישראלים, עמדנו מסביב לרבי. הו, וזה היה יום, יש יום בכל חודש אלול שרבי היום אומר קדיש.
51:43 דובר 20 כ"ג?
51:44 דובר 13 כן, כן.
51:45 דובר 20 כ"ג או כ"ה, עם שניהם.
51:47 דובר 13 נראה לי שהיה כ"ג ועמדנו, הצבנו סידורים ביד. פתאום הרבי גישה חקר צועים. אז הרבי מסתובב אלינו ואומר אני אתרגם מיד, "איר שטייט דאך מיט תפילין, פארוואס דאוונט איר נישט?" אתם יודעים עם תפילין מדוע אתם לא מתפללים? אל תשאל. באותו ערב דובי דרסקין[?] התוודע איתנו. כן, אחרי התפללנו. אז הוא אומר התחיל מה פירוש עם תפילין, תפילין זה חיבור ו-וודאי לא מ-מדי שזון. למה לא מלמלתן? אבל פתאום ככה חטפנו, חטפנו על הראש. אה בדרך כלל באופן יחסי אני מדגיש יחסי. אז באמצע השבוע לא היו הרבה דחיפות למעלה. במוצאי כן היה, מוצאי שבת. ובכלל כל למעלה זה הכל היה התרחשויות. היחידות שאני הייתי כבר היה רק פעמיים בשבוע. לפני היה שלוש פעמים בשבוע ואנחנו ישבנו בזה ואיך שאיך שלא יהיה ככה עם עין אחת פזלנו מי נכנס ויוצא, כי הרבה אנשים לפני שנכנסו לרבי ישבו איתנו ודיברו. ואחר כך הם יצאו. אז הם חזרו. אז כמו שאומרים חלבנו אותם. מה ראיתם? מה שמעתם? אה אני רק זוכר אפיזודה אחת. אני זוכר אפיזודה אחת שהגיע לרבי יהודי, רב ליטאי, תלמיד חכם, והוא דיבר בלימוד עם הבחורים. הוא שאל שאלה במגלה בלימוד שהוא לדבריו הוא שאל על זה הרבה איש. אני זוכר שהשבס בליטה ולא ידעו לענות לו.
53:43 דובר 3 עוד בליטה.
53:44 דובר 13 כן, היה שמה אטומים או מחותן שלך. אנחנו קראנו לו דובה, אבל הוא-
53:52 דובר 3 שנברג כהן.
53:53 דובר 13 שנברג כהן או יהודי מורם מעם אה מההסתכלות שלי, והוא הוא תירץ לו את הקושיה. ההוא יצא בהתפעלות, סיפר את זה לרבי. אני לא זוכר מה היה בדיוק אבל הרבי היה הרבה נחת רוח מזה.
54:11 דובר 3 מעניין, אני קצת מכיר את הדוד והדוד אף פעם לא סיפר. זה תמחי-- זה ההשפעה של הרבי. הדוד לא סיפר. מי זה ההוא?
54:18 דובר 13 אה הוא היה רב ליטאי שהיה עורך החברא דמשמואל ילוב[?].
54:23 דובר 3 משמואל?
54:23 דובר 13 ילוב.
54:24 דובר 3 ילוב.
54:25 דובר 13 הוא כתב ספר חידושים. היה, היה איש חכם.
54:27 דובר 3 היה לו משהו ביחידות אחר כך?
54:29 דובר 13 מה?
54:29 דובר 3 הוא נכנס ליחידות והוא-
54:30 דובר 13 כן, כן, כן, כן.
54:31 דובר 3 היה משהו מיוחד.
54:32 דובר 13 כן, כן. בכלל אתה יודע, היה. אני זוכר שפעם נכנסה משלחת של העדה החרדית לרבי. היה שמה מה שאני זוכר את יוסף שיינברגר, שהוא היה מזכיר ועד העדה החרדית ועוד כמה חסידי סאטמר. וקצת בחוצפה הייתי אומר. הם ישבו לפני כן אצלנו והם לא יודע. כאן הם נכנסים ליחידות וכאן דיברו נגד ליובאוויטש והיה שמה-
55:00 דובר 3 חרדי דיברו כאילו נגד.
55:01 דובר 13 נגד כל מיני דברים. היה מרדכי שרנטוב[?]. וואו, וואו. איך שהוא סובב אותם על אצבע אחת, איך שהוא סובב אותם. הפייקר שביניהם היה יוסף שיינברגר. אומרים יוסל, מה יצא לך לומר על זה? יוסל שתק. אחר כך הם יצאו החוצה. הם היו.
55:19 דובר 3 זה מסתמא היה אחרי ששת הימים.
55:22 דובר 13 כן, כן, כן, כן, כן.
55:23 דובר 3 אז בוא שנייה נחזור לפי הסדר. אז פסח רגע. הגעתם לרבי לפני פסח.
55:27 דובר 13 כן.
55:28 דובר 3 לפני התוועדות הראשון היה שם איזה יום. יודל פנינס[?] לא היה. יודל פנינס[?] לא היה איש שהוא היה.
55:33 דובר 13 לא, לא, לא, לא, לא היה.
55:35 דובר 3 וזה היה שבע שעות לפני התוועדות הראשון.
55:36 דובר 13 התוועדות. כן.
55:37 דובר 3 נו, איך זה?
55:38 דובר 13 עכשיו, איך היה לי מקום בזה? היה שאני בדרך כלל הייתי טוב עם דובי קרץ. הוא היה, הוא היה חיפאי. אז אנחנו היה ונוצר קשר חברי מ-
55:53 דובר 3 אחוות חיפאים.
55:54 דובר 13 אה?
55:55 דובר 3 אחוות חיפאים.
55:56 דובר 13 כן, כן, כן. אז הוא, אז הוא נתן לי, הוריש לי את המקום שלו. אני לא יודע אם מאותה ההתוועדות, אבל הוא לא היה תקופה שמה. אגב, המקום שהוא הוריש לי היה מקום רק לרגל אחת. אז, אז, אז כמה שניות הייתי עם רגל אחת. רגע למין כמה שניות עם רגל שמאל. והיום יש לי ברוך השם. רגליים היו פחות כתוצאה מההתעמלות שעשיתי אז, אבל אני זוכר שפעם עמדתי מקום אחר בהתוועדות היה לוי גרונר. ולוי מבחין שאני ככה מסובב את הראש ואומר לי שרבה שהרב אומר שיחה. זה כלל שאתה צריך להסתכל על פני הרב. לא עלה בדעתנו במשך כל ההתוועדות להוריד רגע את העיניים מהרגע, רגע אחד להוריד. חס ושלום לא להיות בשכונה או לא להיות או, או לבוא באיחור להתוועדות. פשוט לא עלה על הדעת. זה היה חוץ מזה שלהתוועדות היא הולך למקווה ולובשים בגדי שבת ויודעים שיוצאים לקרב על המקום. זה היה משהו, משהו מאוד. מתפלל שאין לתיכס אין עניינו משוכלל לציון ברחמים וקרוב ממש כן, אבל היה הו שמעתי שבע מאות שבעים אני רואה את הזאל, הזאל היה בגודלו המקורי שפעם היה שליש. אמרתי זה הכל, זה הכל. נו זה הכל. אגב, באותה שנה כבר לקראת תשרי שברו את הקיר. לאחר מכן תשרי עוד קיר. כן, אבל היה ממש צפוף, צפוף, צפוף, צפוף.
57:47 דובר 4 פסח הרי הגיע לסנהדרי.
57:49 דובר 13 פסח, היינו, זכיתי בעניי להיות ארבעה סדרים אצל הרבי, שני סדרים של תשכ"ז ושני סדרים של תשכ"ח. כן, כן, כן. אגב, באותה שנה גם הסבא שלך היה אצל הרבי, הסבא והסבתא.
58:05 דובר 4 סבא היה בתשרי של תשכ"ח.
58:06 דובר 13 תשכ"ח, תשרי.
58:07 דובר 4 תשכ"ח. רגע, אנחנו נגיע שנייה, אני רוצה להגיע שנייה על פסח.
58:10 דובר 13 כן, כן.
58:11 דובר 4 משהו.
58:12 דובר 13 כן.
58:13 דובר 4 מה, בהתוועדות הראשונה הרי מתייחס לקבוצה שהגיעה.
58:16 דובר 13 כן, הוא אומר שבאנו בשביל ללמוד וכולי וכולי. עד כדי כך. חצקל סופר, ידיד ואני היינו אחרי שבת כותבים את ההנחה בעברית וכל ההנחות היו ביידיש. אברהם גרינצויג היה כותב הנחה ביידיש. וגם דוד פישר. אבל הוא מה שדוד פישר הוא כתב הוא לא, הוא לא פרסם. אני זוכר שהיה כל מוצא-
58:48 דובר 4 דוד פישר היה כיתה לפניכם.
58:50 דובר 13 דוד פישר היה כבר לפנינו שמה. היה מוצאי שבת, היה ישן עד אמצע הלילה ואחר כך לוקח כדור מרץ. עם כדורי מרץ יש סיפור. הרי הרי כמו שאומרים, היה אציל. אבל אנחנו יודעים שבשיחות לא למיקרופון הרבי לא חסך מילים ואם הרבי היה מבחין שמישהו נרדם. וואו, וואו, וואו וואו. אחר כך ראיתי בספרים, נדמה לי בספר נקכים משולם [?] של המונקאטשער, שהוא אומר שבשעה שצדיק מדבר וישנים זה יכול להזיק. אז צריכים לפתור את הבעיה. אז מה היה? זלמן גוראריה חילק כדורי מרץ. כלומר זה כדורים עם ריכוז קפאין ועד שזלמן שמעון דבורקין עשה על זה שאלה אם מותר בשבת, אז הפסיקו עם זה. אבל דוד פישר מוצאי שבת היה ישן עד אמצע הלילה.
59:54 דובר 4 אחרי ההתוועדות.
59:55 דובר 13 כן, מוצאי שבת של ההתוועדות לוקח כדור מרץ ועד הבוקר.
1:00:01 דובר 4 כותב את השיחה.
1:00:02 דובר 13 כותב את כל השיחה, אבל הוא לא היה עולה על פישר הזה. עכשיו חצקל ואני, חצקל סופר ואני קדמנו את השיחות. ואיפה ישבנו? בקורנר, בפינה של איסטערן פארקוויי, בברוקלין. היה בית כנסת שנקרא קריסטיר [?]. למטה היה מקווה. מעל בית הכנסת היה גר מוטל גרונר ואשתו מלכה, חורל [?], האבא של גרונר. עכשיו ישבנו. אגב, אנחנו ישבנו בעזרת נשים. בבית הכנסת עצמו היו שני יהודים שהיו נראים כמו שני מלאכים. זה היה מוטל גרונר וישראל מאיר מוניץ. הם נשארו אחרי שחרית עם התפילין והטלית ולמדו גמרא כמה שעות. חבל שאז לא היו מצלמות. כן, אז היה יהודי שהעיז בנו, היה יהודי שהעיז בנו לגמור את ה... את ההנחה, וכל כך לא אהב את זה רבי זלמן דוכמן. הוא היה לוקח את ההנחה ונוסע עם האוטובוס לציון של הרבי הקודם כדי להקריא, להקריא את השיחה.
1:01:09 דובר 4 זלמן היה מקריא?
1:01:10 דובר 13 כן, כן, נסע עם האוטובוס לא היה רכבים אז. לא היה לו רכב. היה מחכה לנו שנגמור כבר. הוא היה.
1:01:18 דובר 4 ולרבי הכנסתם את ההנחה הזאת?
1:01:21 דובר 13 אנחנו אישית אני לא זוכר. אני לא זוכר. קודם כל אתה מבין, גם היום במידה כזאת או אחרת מאוד התביישנו מהרבי. התביישנו. אני זוכר שפעם הגיע, אני לא אזכיר את שמו, כבר עליו השלום, שהוא הגיע עם קבוצה של הקאמפ, הוא היה הד קאונסלר, היה המרכז של הקאמפ. הוא דיבר בנוכחות הרבי. זה היה מאוד מאוד מוזר. מאוד מוזר. אה, אני זוכר שיהיה בעיות. הצבא רצה להחזיר את הקבוצה שלנו בחזרה לארץ, אז החברים בקבוצה עשו אותי שליח בהתוועדות לגשת לרבי ולבקש, לבקש ברכה. הרבי מסדר שבין שיחה לשיחה ניגשים עם כוסית משקה ומבקשים ברכה. לא יודע, מודה, הסכמתי.
1:02:10 דובר 4 מתי זה היה?
1:02:12 דובר 13 זה היה אני חושב בתשכ"ח, באיזה שנה-
1:02:15 דובר 4 זאת אומרת אחרי, אחרי שכבר הייתם כבר הרבה חודשים.
1:02:17 דובר 13 כן. אני עומד מול הרבי ואני מתחיל לגמגם. הרבי מסתכל עליי ואומר לי "אה?" התחלתי לגמגם יותר. אומר לי "אה?" התחלתי יותר לגמגם. אוי, אם אני נשארתי בחיים. סוף סוף, במקצ'ן [?], כבר יצאתי, ברוך השם, בחיים. התקיימה. אבל מאוד העניין שראוני נערים ונחבאו. אני זוכר, היו לי שתי דודות שגרו בבורו פארק ופעם באמצע היום הם באו לבקר אותי. ישבנו על ספסל של השדרה איסטערן פארקוויי, והם היו נשים כאלה, אמריקאיות. אי אפשר להיות במקום, מהעולם הזה. ופתאום אני בורח מהם. חשבו שנטרפה דעתי ואני מתחבא מאחורי גדר חי. הם לא ידעו איפה אני. בינתיים הם רואים שהם, אני, אני מקדים את המאוחר. אני ראיתי בקורנר של ברוקלין איסטערן פארקוויי. הרבי היה בא ברגל כל יום. ראיתי את הרבי. חשבתי, מה אם באמצע הסדר הרבי יראה אותי. ואגב, אחת הדודות נורא התפעלה. היא הכירה את הרבי מהעיתונים וכשהרבי ראה את שני הנשים אז לפני שהם הספיקו לפתוח את הפה, הרבי אומר להם גוד מורנינג. הוא יצא מהכלים. הליובאוויטשער הגדול רואה אישה יהודייה, הוא אומר לה גוד מורנינג. וואו! אז, אז יש מושג שנקרא רחימו דרחמנא ויש דחילו דרחמנא. רחימו דרחמנא שהוא אוהב, אבל דחילו אני חושב שזו הנקודה שהיום צריכים יותר לחזק אותה. אני הכרתי יהודים שהם לא היו שפיץ, אבל כשהם כתבו לרבי כתבו פעם אחת ואז לא היה לא תעודה של איינשטיין ולא של הרווארד וכולי וכולי. היו כותבים, היו כו-כות-כותבים וקורעים את הנייר ושוב כותבים. היה פשוט פחד מבשר ודם. פחד מבשר ודם מהרבי. אתה יודע שאמרו פעם בירושלים זורקים אבן זה פוגע או באייזנבך או בחתול. אז אומרים שהאבנים נגמרו אבל
1:04:33 דובר 13 אייזנבך הם לא נגמרו. היום במיוחד, אה.
1:04:37 דובר 5 זה, זה, רגע, ואז יצאתם מהמחבוא כשהרבי אמר לה גוד מורנינג או אחר כך?
1:04:42 דובר 13 כמובן שבסוף יצאתי, חזרתי בשיא--
1:04:44 דובר 5 אחרי שהרבי עבר.
1:04:45 דובר 13 כן, כן, כן, כן. אבל היה, פחדו מהרבי, פחדו.
1:04:49 דובר 5 מה, כשהתחלתם לומר שפניתם לרבי, מה ביקשתם ברכה שתסתדר עם הצבא?
1:04:53 דובר 13 כן, הרי ברך וברך ושמע, הסתדר העניין. הסתדר, הסתדר. אמ, מה רציתי לומר?
1:05:01 דובר 5 חוץ מזה, מה אתם זוכרים?
1:05:04 דובר 13 הרבה דברים צריכים לגרד לי את ה... תן שנייה.
1:05:08 דובר 5 אני, אני רוצה לשאול בכלל איך אתם, בכל אופן הגעתם אחרי ההיכרות עם חב"ד מרחוק, ופתאום להגיע לרבי, כאילו איך זה, מה הרגשתם כי הייתם בן עשרים.
1:05:22 דובר 13 זה, זה כזה מפץ היה שאין לי, עד היום אין לי אותיות להגיד. אין לי אותיות. ו-ו-גם, גם אותנו חינכו. אני לא יודע אם מותר לומר את זה ברמקול. מישהו צריך לא להשתפך.
1:05:45 דובר 5 כן, אבל היום אתם יודעים.
1:05:46 דובר 13 לא להשתפך בחוץ.
1:05:47 דובר 5 הפודקאסט הזה נקרא להתרענן. כי באמת היום אני, אני באמת מאמין בדבר הזה שלא רק צעירים, צעירים שמתקרבים וגם מבוגרים זה אוויר לנשום ולחיות, שלפעמים יש לכם חובה. אתם לא יכולים. אי אפשר. אסור לוותר לכם.
1:06:01 דובר 13 א-א-אני עד היום, עד היום הזה, עד היום הזה, יש לי קצת בושה לומר שאני חסיד חב"ד. אני אומר אני משתדל להיות חסיד חב"ד וגם משתדל עוד. אני משתדל, משתדל להיות חסיד חב"ד.
1:06:13 דובר 5 זה נטפל בכם אחר כך.
1:06:14 דובר 13 לא, לא, זה לא מצד הניבס[?]. אה.
1:06:17 דובר 5 אני רוצה בכל אופן, קצת בכל אופן מילים, אותיות ל-ל-לרגש שלכם כבחור שראיתם את הרבי, ששמעתם את הקריאות.
1:06:25 דובר 13 חבל שמשקה לא הבאת, אבל שמעון דוד. תראה, קודם כל ידענו ששם בחדר יודעים הכל והיו מוסרים דו"חות על כל בחור ובחור. וידענו שישנה עין רואה. וגם היום אנחנו, אנחנו מאמינים ומרגישים ש-ש-ש יש עוד נקודה שהיום הרבה לא, לא מבינים את זה. לפעמים שואלים לך בשבילי ביחידות אתה יורד על מישהו. אז היום אומרים לך זה לא השפה של הרבי. למה? כי הם מכירים את הרבי מהווידאו של הדולרים. עכשיו באמת הרבי לא מחייך לכל אחד, אבל מי שהיה ביום יום בסמינר ומי שהיה בשבתות יודע וואו, וואו, וואו, וואו, וואו שהרבי לא היה, לא היה חוסך במילים, חוסך במילים. נכנס שמה מישהו, אני לא אזכיר את שמו, ידיד טוב שלי, שהוא, שהוא אמר לרבי ביחידות כי אני, יעני הוא רצה או לשחק אותה או באמת כאילו אמיתי ואומר שהוא לא יכול להבטיח שכל מה שהרבי יגיד לו הוא יעשה. הוא חטף שם אילן טאט נסעת נראה אם. כן, אז, אז, אז מי שהיה אצל הרבי ביום יום יודע שהרבי לא היה עם כל אחד. מה שאומרים גוצ'ניו מוצניו כמו שרואים בדולרים. אולי שנכנסה אישה לרבי או נכנס איזה גדול או מישהו אבל, אבל אייגענע, אני הכרתי בחור.
1:08:10 דובר 5 אייגענע זה בני בית.
1:08:12 דובר 13 אני הכרתי בחור ש-ש-שלא היה מוכן להיכנס ליחידות. הוא אומר שהוא לא, הוא לא מרגיש. הוא לא מרגיש שיכול להיכנס ליחידות. יחידות זה היה הר. זה היה הר. בכלל, ראית את כל המחזה שאנשים עומדים מתחת, מה שנקרא מחכים, מחכים. אפילו הזכרתי קודם את הרב נריה. אחרי מלחמת ששת הימים הרב נריה הגיע לארצות הברית. אז הוא היה כמובן אצל הגדולים אצל רבי משה פיינשטיין, אצל רבי יוסף דב סולובייצ'יק וכשהוא בא לרבי נתחתנו אמר קולים תהילים. זאת אומרת, אפילו יהודי של העולם הגדול ידע שהרבי זה משהו אחר. ואני ראיתי, ראיתי בחוש שנכנסים, נכנסים אנשים ורק לראות למשל שהרב חדקוב פתאום לפנות בוקר מגיע, היה צריך להיכנס לרבי ואתה רואה שהעיניים שלו דבוקות מחוסר שינה. איך כתוב בחסידות גם בתניא, כן, שאתה בא אל המלך ואתה רואה, אתה רואה את הביטול של השרים והעבדים, אז זה כבר פועל עליך.
1:09:32 דובר 5 אתה מבין מה קורה פה.
1:09:33 דובר 13 אימת מלכות. ואז היו ואז ראינו, ראינו חסידים גדולים ולראות את הביטול שהיה לרב מנתיק[?] לרבי. הוא היה עומד בכינוס תורה היות שהוא מהומנא דמלכא הוא מגב כל הזמן או ש, או בפארברענגען הוא עומד ולא ולא זז, או שהוא מוזג את היין אוחז את היין עם התחתית כי הוא היה מכרז מסתמא היין הייתה רועדת לו. וראית את המזכירים, את המזכירים. אפילו אני זוכר עוד יותר. אני זוכר שרש"ג הגארד של הרבי אנחנו ישבנו. זה הרי כולם יודעים שהשולחן שהרבי התפלל בו יום יום למעלה. הרבי לא רצה שיתייחסו למקום שהוא יושב ככיסא שלו. הוא לא רצה להפריע לסדרי הישיבה, אז בספסל אפילו ריפוד עוד לא עשו והשולחן גם היה באותו צבע כמו כל השולחנות. אחר כך ינקל ריבסקר[?] עשה את המשבצות האלה ואחר כך רבי יוסף סטנדר, אבל פעם לו לא היה שולחן כמו כל השולחנות. עכשיו ישבנו. אני זוכר שישבתי עם ינקל'ה חזן ועוד כמה חבר'ה. פתאום מגיע רש"ג ומבקש ממישהו מאיתנו להיכנס למזכירות ולבקש מהמזכירות לקבל רשות להיכנס לרבי. תבין, גם אצלו גם זה היה הר. הוא בא לבחורים שייכנסו למזכירות, לחדר המזכירות, המלאך מה שנקרא כן.
1:11:12 דובר 5 בנימין.
1:11:13 דובר 13 בנימין או ריבו[?], מי שהיה שמה שיבקש רשות אם הוא יכול להיכנס ליחידות. אנשים-
1:11:23 דובר 5 והוא מיד נכנס.
1:11:25 דובר 13 כן, אחרי כמה דקות הוא נכנס או אפילו לא יש דוגמה. כלומר שהרבי הלך ברחוב, תאמינו אפילו כלבים הפסיקו לנבוח. אני רואה את המסלול. אתה יודע, אפילו השוטר לא יודע ש-- והרבי הלך מאוד פשוט, בלי מלווים.
1:11:47 דובר 5 הלכתם פעם מאחור?
1:11:49 דובר 13 בלילי שבת הלכתי מאחורה כן, גם מאד מאחור. אני זוכר אפילו קטע שחיכיתי שהרבי בליל שבת, בליל שבת הרבי נכנס לחדר. היה שם שעה ארוכה. פעם אחת בליל שבת בדרך כלל ככה. תמיד הוילון של החדר של הרבי היה סגור, אבל בלילות של יחידות, מפני שגם נכנסו נשים. אז הוילון היה פתוח.
1:12:18 דובר 5 גם החלון.
1:12:19 דובר 13 החלון כן גם. ליל שבת אחד החלון היה פתוח הוילון והוילון היה והיה רוח. אז מדי פעם רוח הזיזה את הוילון. אז ראיתי שהרבי יושב ככה עם הכיפה, ככה.
1:12:36 דובר 5 עם הכיפה יותר לכיוון המצח.
1:12:38 דובר 13 כן.
1:12:39 דובר 5 הספר בידיים, שתי ידיים.
1:12:41 דובר 13 נדמה לי, נדמה לי ועל כל פנים אז אני חיכיתי לרבי מול ה-
1:12:48 דובר 5 זאת אומרת הרבי ישב ולמד.
1:12:49 דובר 13 כן מול המעלית. אני חושב שהמעלית שני מיקו והלכו תלכו. חיכינו שהרבי יצא ולפי התוכנית ידענו שפלוס מינוס יוצא אחרי כעבור כך וכך זמן ופתאום הרבי יוצא, אתה יודע, וכשאני הרגשתי מה זה מאין שמשיח הבא פתאום יבוא אדון לביתו. אז למה הסתובבתי? כי חיכיתי שהרבי ילך והלכנו כמה מטר, כמה מטר מאחוריו וזהו. כולם יודעים שהרבי נכנס לבית. היה מזיז את הוילונות. לא יודע מה הטעם לכך. כן, אבל.
1:13:23 דובר 5 בבית.
1:13:23 דובר 13 בבית. כן, כן. והוילונות שפונים לכיוון רחוב פרזידנט.
1:13:32 דובר 5 מתי באמת נכנסנו ליחידות ראשונה?
1:13:36 דובר 13 זה היה. טוב, היחידות הכללית של הקבוצה היה וזה.
1:13:41 דובר 5 מה?
1:13:41 דובר 13 היינו, היינו פעמיים אצל הרבי בקבוצה.
1:13:43 דובר 5 כל הקבוצה ביחד.
1:13:44 דובר 13 כן.
1:13:44 דובר 5 מתי?
1:13:45 דובר 13 אני לא זוכר בדיוק את התאריך וז' אלול זה יום ההולדת שלי. אז אני נכנסתי ליחידות ו... אני זוכר שפעם הייתי בה כוכמלוג. רציתי להקליט את הרבי ביחידות. מישהו נתן לי.
1:14:09 דובר 5 באותה יחידות. זאת הייתה היחידות?
1:14:11 דובר 13 היינו במשך השנה באופן אישי הייתי שלוש פעמים, הייתי פעם שבאנו, שבאתי ואחרי שנסענו. שלוש פעמים במשך השנה ו.
1:14:24 דובר 5 משך השנה מתי? בפעמים אחרות.
1:14:26 דובר 13 כן. לא, לא אז אז היה במשך השנה. קודם כל אתה יודע, הציבור, הציבור, הציבור היה קטן.
1:14:33 דובר 5 רק שנייה.
1:14:34 דובר 13 אני רוצה עוד נקודה. אמרת, ישבנו בזאל, היה זאל הקטן, גם הלימודים היו שמה. למטה בזאל הגדול בערב בתשע בערב כיבו את האורות. בזאל הגדול בקושי בשבת התפללו שמה, אני אומר בקושי בליל שבת ובשבת ביום, שבת אחרי הצוהריים זה כבר היה למעלה. עכשיו דבר מעניין ודבר קבוע בשבת אחרי הצוהריים כולם יודעים שכל יום הרבי נכנס דרך הדלת. אם אני עומד עם הפנים לכיוון ארון הקודש, נניח.
1:15:17 דובר 5 לזאל הקטן.
1:15:18 דובר 13 לצד שמאל ובערך שעה בעשרים הלכי הוא נכנס מצד ימין וגם בשבת אחרי הצוהריים הוא נכנס מצד ימין.
1:15:26 דובר 5 דרך הפרוזדור ועזרת נשים.
1:15:28 דובר 13 כן, כן.
1:15:29 דובר 5 ואז נכנסתם.
1:15:29 דובר 13 נשים אחריכם. יושבים שמה אנשים.
1:15:33 דובר 5 זה הנשים.
1:15:34 דובר 13 ליד החלונות. כן. ואז בשבת אחרי הצוהריים פרשו מפה לבנה והכינו את הכיסא של הרבי ובערך בשש עשרה זיזו את הכיסא לאמצע השולחן והרבי ישב, אבל קבוע, קבוע. בשבת אחרי הצוהריים, איזה שש עשרה הרבי ישב עם עיניים עצומות.
1:15:56 דובר 5 גם ביום שישי.
1:15:57 דובר 13 יום שישי אני יודע דווקא אני לא זוכר, למרות שזה מתאים לפי האריז"ל. כן, אבל אני לא יודע. דבר שאני לא זוכר אני לא יכול להגיד, אבל זה אני יודע קבוע. אגב, אולי לא אגב, אפרופו בשנים ההם לא היה התוועדות כל שבת של מצווה אחים או שבת לפני י"ז תמוז או אחרי י"ז תמוז לפני י"ז סתם לא היה. אז אני זוכר בשבתות שלא היה התוועדות. אז הרב חודוקוב הלך הביתה למטה, גמר את הסעודה, היה מגיע לחדר הקטן, יושב בקצה, בקצה הספסל ולומד בקולי קולות שולחן ערוך על תרי"ג הלכות חמץ.
1:16:43 דובר 6 לבד.
1:16:44 דובר 13 כן. אה.
1:16:50 דובר 6 רק שניה בוא נחזור שניה ליחידות זה עושה לי סדר.
1:16:52 דובר 13 כן.
1:16:53 דובר 6 ז' אלול זה היום הולדת, נכנסת לפני זה כבר ליחידות פרטית?
1:16:57 דובר 13 לא זוכר. אבל אומרים שה.
1:17:01 דובר 6 כן, אבל היחידות של.
1:17:02 דובר 13 כתוב אצלי אבל.
1:17:03 דובר 6 היחידות של היום הולדת.
1:17:05 דובר 13 כן, אני לא זוכר אם זה היה יום לפני כן או אחר כך.
1:17:09 דובר 6 ו...?
1:17:09 דובר 13 טוב, מה, מה, מה אני אגיד לך?
1:17:11 דובר 6 תגיד לי מה היה.
1:17:12 דובר 13 טוב, קודם כל אני רוצה להגיד לך שעכשיו כשאני נכנס לחדר אני רואה שהיו עוד דברים בחדר, אבל כשנכנסתי ראיתי כאילו יש, יש עיגול סביב הפנים הקדושות של הרבי ו-ו-ותו לא ראיתי. מקסימום ראיתי שהרבי קורע את הפתק, אז הוא מסתובב לצד והיה מדף שנשלף מהשולחן ומקים, מקים משקפיים. ופעם סיפור שקשור גם אליך. אתה יודע מה הסיפור?
1:17:40 דובר 6 עם הסבתא.
1:17:41 דובר 13 עם הבן שלך שנולד לפני כמה שנים.
1:17:44 דובר 6 אה כן, זה.
1:17:45 דובר 13 כן.
1:17:46 דובר 6 אבל רק שנייה אני רוצה. מה היה ביחידות?
1:17:50 דובר 13 אני כתבתי והרבי ענה לי ו-ו-וכתוב רשום אצלי. אני לא, לא, לא יודע. אני לא, לא סיפרתי ולא אספר. אני לא יודע, אני לא. זה כל כך, יש דברים שכל כך עמוק בלב שאני, שגם היום הגיל שלי קשה לי.
1:18:09 דובר 6 להתייחס לכפר.
1:18:11 דובר 13 להתייחס לזה. כן.
1:18:12 דובר 6 עבר, להתייחס לעבר.
1:18:13 דובר 13 תבין, אנחנו היינו הקבוצה שלנו ישבה סביב שולחן אחד. בשולחן השני ישבו כל האריות שבחבורה נסקל[?] ברוך אברהם פיקארסקי[?] ונוסי[?] גוראריה ושליימה זרחי ושולם ויינברג וגרשון שוסטרמן. שכולם, בעצם, כן, כל אחד מהם היה הארי של החבורה. הם חבר'ה רציניים, חבר'ה יחסית ש... שלום ברביט[?] עם שני השולם ברסלב[?] היו בני דודים.
1:18:49 דובר 6 נחום.
1:18:50 דובר 13 אה, אחד זה בן של בנקי[?] של בנימין ואחד הבן של אברהם ינקו. לימים הצטרף עוד מול, מולא זימוב. אני, מי שאומר לי שמולא זימוב מסוגל לפתוח את הפה, הייתי שולח אותו למוסד סגור. אבל, אז אגב, אנחנו מזכירים את מולא זימוב. היו שתי חתונות שפרצו דרך. חתונה אחת של איציק גורביץ' הבן של רבי שמואל מלוד.
1:19:29 דובר 6 לוד.
1:19:29 דובר 13 עיר של רביצ'קה.
1:19:30 דובר 6 התחתן עם מוטל ריבקין.
1:19:31 דובר 13 רביצ'קה מאסטריט[?]. עד אז היו נוסעים. אני לא הייתי בתקופה שהרבי בעצמו עשה את הקידושין כבר היה אחרי זה, והיו נוסעים לאולם בורו פארק בניו יורק. בנוה אני יודע מה היו עושים ושם היה החופה והיו פותחים את ה, את הגג של החופה ושם הייתה החופה. איציק גורביץ' לא הסכים שיהיה ככה והחופה שלו הייתה אמורה בבורו פארק, אבל תחת כיפת השמיים עם כיפשוק. היה קר, היה רוח. הוא שבר, הוא שבר מוסכמה אחת. מוסכמה שנייה היה שמולא זימוב נהיה להשתדך עם הבת של רב בנץ אשמטוב, ואז בנץ ביקש מהרב חודוקוב שאולי הרב, ועשו את החופה מול שבע שבעתי.
1:20:20 דובר 6 זה היה פעם ראשונה?
1:20:21 דובר 13 פעם ראשונה, כן.
1:20:22 דובר 6 מאז שהרבי איפשר.
1:20:23 דובר 13 כן, כן, כן. ועוד דבר, עוד דבר. אח-אח-אח סעודת החתונה לא הייתה בניו יורק ולא בבורו פארק. לקחו ישיבת איסטרן פארקווי שם ישבו. זה היה בסביבות חודש שבט. איך זה חודש שבט? כי ניסן נמנוב היה מגיע בשבט היה מגיע לרבי. אפרופו ניסן, כמו שאמרנו קבלת שבת התפללו למטה, אבל הישיבה היה להם עניין נפרד. אז אה רבי ניסן באותה תקופה יש לו יארצייט, היה לו יארצייט אני חושב אחרי אמא שלו. אז ניסן התפלל לפני עמוד. אז הרגשתי שהוא מתפלל, הוא מתאפק ומתאפק ומתאפק ומתאפק. כשהגיע בברכה מעין שבע וטהר לבנו לעבדך באמת לא היה מסוגל יותר. הוא בכה, פרץ בבכי כמו ילד.
1:21:18 דובר 6 זה במניין של הישיבה?
1:21:19 דובר 13 במניין של הישיבה. וטהר לבנו לעבדך באמת. צריך שיאמר, ניסן אינו יכול, לא מסוגל יותר והתפרץ בבכי. אני זוכר גם כן שהוא הגיע פעם למנחה, מנחה ראשונה באותו ביקור. הרבי נכנס למנחה והרב ניסן היה בחדר השני. הדלת הייתה פתוחה. הרבי נכנס. אז רבי ניסן נעמד על הספסל לראות את הרבי, ירד והמשיך להתפלל ל-ב-בקצב שלו.
1:21:52 דובר 6 טוב, תשרי חפז[?] זה ליחידות אתה לא רוצה לומר מה הרבי מתייחס לעבר.
1:21:56 דובר 13 לא רוצה ולא יכול. לא, לא, לא. כן. דבר אחד אני חייב לומר שזה משהו אולי אפילו לפרסם. זה דבר שהיה מאוד מוזר. אחר כך שמעתי שעם אחרים זה גם היה, אבל זה לא היה באותה שנה. אני מדגיש שבאתי כבר בשנים מאוחרות יותר. באתי בתשרי. עכשיו לא, לא הודעתי לרבי מתי אני טס בחזרה. נכנסתי ליחידות ושוב הרבי עבר על מה שכתבתי וענה ופתאום ולא שאלתי על הנסיעה ולא דיברתי על זה בכלל. פתאום אחרי הרבי מדבר, מדבר איתי שישנה בעיה הלכתית לטוס במוצאי שבת, והוא מסביר לי שייתכן שמכינים את המטוס בשבת, והוא אומר לי שצריכים באופן דיפלומטי לברר כמה שעות אורך להם שמה לאנשי התחזוקה להכין את המטוס. והכי מעניין שהוא אמר לי את זה. אני אסביר את זה בערך נניח חמש דקות. אז כמה פעמים הוא מסתכל עליי, אומר לי "דו פֿארסט טאקע?"
1:23:06 דובר 6 אתה מבין.
1:23:07 דובר 13 "דו פארשטייסט? דו פארשטייסט?" וזה פלא. עוד, עוד פעם אחת שהרבי באמצע יחידה שאל אותי. הו נזכרתי. אני כתבתי לו לרבי על פתק ש-על בנוגע לנושא השידוכים. עבדתי בבית רבקה בכפר חב"ד ב'. נושא השידוכים בית רבקה כפר חב"ד ב' ואמרתי לרבי שישנה מורה אחת. הייתה מורה לא חב"דניקית אבל צדקת כזאת שהיא התעסקה מאוד יפה בנושא של שידוכים. אז הרבי נעצר ושאל איך קוראים לה, מי זאת. קראו לה מזל בוגייב[?], אישה צדקת. אני מקווה שהיא חיה עד מאה ועשרים. הרבי שאל "מי זאת?" היה כמה שאני זוכר, שתי הפעמים היחידות שהרבי כלומר הוא שאל דבר מחוץ לפרוטוקול מה שנקרא, מה ש לא, לא, לא, לא ממה שכתבתי. אה.
1:24:16 דובר 6 טוב, תשרי חופחס[?], היה תשרי הראשון.
1:24:20 דובר 13 כן.
1:24:20 דובר 6 נו זה.
1:24:22 דובר 13 קודם כל תשרי חופחס[?]. בכלל לתקיעת שופר שמרתי את המקום שתיים עשרה שעות מיה"ר ח"מ. איך עשיתי קידוש אני כבר לא זוכר. אולי עשיתי חליפין עם מישהו שאתה הולך לעשות קידוש ואחר כך אני הולך. אבל שתיים עשרה שעות של פשוט מאבק, מאבק איתנים. בתשרי חופחס[?] התווסף עוד דבר שאז פרצו את ה-
1:24:50 דובר 6 הרחיבו.
1:24:51 דובר 13 את הקיר והמזגנים לא עבדו. אתה יכול לתאר לעצמך ושהגיע לתקיעה אז גם המזגנים לא עבדו. והרבי הרי תמיד בתקיעה הרי התכסה עם הטלית ושמעת מבעל הטלית גניחות, גניחות, בכיות של ממש. אחר כך הוא חשף את פני קודשו "מנעמי צאן--" הכל ביחד. הפנים האדומות של הרבי. וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו. פשוט. בלתי יתואר. בלתי יתואר. היו צריכים המון כוחות נפש וכוחות פיזיים. ונו, כמובן שאחרי תשרי קנינו חליפות חדשות, הכל היה קרוע. ביר ארליק[?] היה תמיד קונה אחרי תשרי כובע חדש. ועוד דבר עוד כזה שתמיד היו דחיפות גדולות. זה היה הפטרה. הרבי אומר הפטרה במשך השנה ואני חושב שכדאי לשמוע. אפשר לשמוע בקסטי ההקלטה הפטרות מימי צור[?], כי אתה שומע אלפים אנשים קוראים את ההפטרה ולא כינוס אך העולם, אתה מבין. אבל ישנו הנוסח. עוד דבר שרבים לא יודעים אם כבר מדברים. אני לא זוכר אם היה מתישהו בשנה הראשונה או לא. הרי הרבי במיעוט הזמן לפני העמוד לפעמים היה צייץ שבת בשבת. אז קודם כל צריך לדעת שבבביץ פעם את הנחודעידי אמרו קטע קטע וגם כל הכל המעישים קטע קטע.
1:26:41 דובר 6 לא שרו עדיין.
1:26:42 דובר 13 לא שרו. מה היה הנוסח של הרבי לחוד הידי? ככה "לחוד הידי כרסקא לו משבוס נקעבלו שור וזרוצ'ו עיר מדיבורי חוד איש מינו קלע מיוחד. השם אחד ושמו יחוד לשם ולספרס ולסילה לחוד הידי לי כרסקא לו משבוס נקעבלו." זה תשומת לב לשפיצים. ככה הרבי אמר. אחר כך האמת איך אני זוכר את זה. קודם כל שמעתי מהרבי. אחר כך מר יוסל ויינברג גם היה אומר בדיוק אז ככה הנחודעידי הזה.
1:27:26 דובר 6 גם לרבי שינה בשנים האחרונות הרבי מאוד רצה שיש, רוצה שישירו.
1:27:31 דובר 13 עוד קטע מהשנה. לא יודע אם השנה היו בשנה אחרת. לא זה היה בשנה אחרת. אמנם באתי בתור נשוי בתור יונגערמאן, אבל ישנתי עם הבחורים בסבן, סבן פורטי ניין מעבר לכביש. אגב, סבן פורטי ניין הייתה הטבחית המפורסמת ממוסקבה. הייתה אישה צדקת והיא ידעה בערך בסביבות עשר היה מגיע לסעמעטערי הייתה עומדת על המדרגות ואומרת "דער הייליגער צדיק, דער הייליגער צדיק."
1:28:08 דובר 6 הצדיק, הצדיק וקדוש.
1:28:09 דובר 13 הצדיק הקדוש, דער הייליגער צדיק. אז שוב אני חוזר למשל שעבדי המלך, דער הייליגער צדיק. ו... היה לחוש. בחורים באים מאוחר, שבאים מאוחר שבת בצהריים, היה לחוש מי הוא עבד ומי שסתם בא כזה.
1:28:27 דובר 6 מי הוא עבד.
1:28:28 דובר 13 כן, היה-- עבדים קיבלו יחס מיוחד.
1:28:31 דובר 6 שמעתי עליה סיפור, הוא טוב שם במבאם בייס.
1:28:34 דובר 13 כן.
1:28:34 דובר 6 סיפור לא נח, אז אני אומר של עצמי. מבאם בייס הרי הרבי הפסיק להגיע לסדורים.
1:28:38 דובר 13 כן, כן.
1:28:40 דובר 6 כולם ידעו שיהיה-- מגיע לסדר, תמיד היה מברך אותה ושואל אותה והיא הייתה כל השנה מחכה לזה שהיא תבוא.
1:28:46 דובר 13 גם שהיא הפסיקה להיות הבכית במשך השנה אבל בפסח היא-
1:28:49 דובר 6 כן, אז לא ידעו איך, איך יגידו לזה שהרבי לא הולך להגיע. אז פחדו. שמעתי מאחד הבחורים שניגש, אמרו לה ש"מוסי, הרבי אולי כבר לא כל כך מרגיש טוב כאילו ללכת". כל כך מה? "בטח! מה אני כבר תמיד חושבת על זה. למה הוא צריך לטרוח במיוחד לבוא?" זה היה כל כך, כאילו מי-- כמה שהיה חשוב לה, היא הייתה אישה-
1:29:13 דובר 13 ספונטנית. זו הייתה התשובה שלה
1:29:13 דובר 6 היא הייתה אישה ג'נרוס, כי לא היה לה כלום חוץ מאחי עם האחים שלה נמויטי[?], נכון?
1:29:18 דובר 13 חברה שלה מריה שה[?].
1:29:19 דובר 6 כן, אבל אומר זה פת-- תגובה זו. שוב, למה הרבי צריך לטרוח בשבילי? זה...
1:29:24 דובר 13 חלילה ושלא יהיה. זה היה פעם חורף אחד, כבר הייתי בגרמניה. והיה סערת גשם, אה, שלג. אני עברתי את הכביש ופניתי אחר כך שמאלה לכיוון "סעמעטערי" ורואה שאדם, אדם הולך בצעדים מדודדים מולי. אה, כאילו אין שלג. אני אומר קצת יותר קרוב, זה הרבי עצמו היה. שלג, סערה של שלגים, כולם אתה יודע, הלכו בחיפזון. שטוקים ורט. והרבי תמיד היה הולך עם יד אחת בתוך הכיס והיה מעיר לבחורים אם היה קר מאוד אז היה עושה להם למה הם לא מעלים את ה-
1:30:01 דובר 6 מסמן להם לעלות את ה-
1:30:03 דובר 13 הרבי עצמו גם היה עושה את זה. למרות שהרבי מעולם-
1:30:08 דובר 6 מעלה, לעלות את הכפל של המעיל
1:30:10 דובר 13 או, אפרופו נזכרתי בעוד סיפור.
1:30:12 דובר 6 רק שנייה, שנייה תסיים עם זה. רק שנייה. הרבי עצמו היה מעלה את הכפל-
1:30:16 דובר 13 היה כן מעלה, כן
1:30:16 דובר 6 את הכפל של המעיל על הצוואר והרבי היה מסמן לבחורים שיעלו גם.
1:30:20 דובר 13 כן, כן, היה מסמן. הוא לא היה מניח לשורה בחורים שלא-
1:30:24 דובר 6 שקצת קר להם.
1:30:25 דובר 13 כן, כן, כן.
1:30:26 דובר 6 מה נזכרת?
1:30:27 דובר 13 זה היה פרשת נשא. היית-- כשנהייתי גם רב, אז הייתי נוסע לשבועות. פרשת נשא, הייתי שם. הסיפור המפורסם ש, שהרבי פתאום באמצע השבת יצא והתווד.
1:30:43 דובר 6 נשא.
1:30:45 דובר 13 אז אני הייתי ממש קרוב לסיפור בגשמיות. הייתה התוודעות. הלכתי לאכול שלוש סעודות שבת, חזרתי וישבתי בקדמת 770. והאמת היא שהורדתי את הראש ככה להתנמנם. פתאום אני שומע ששש. אמרתי מה ששש? והייתה התוודות. גיליתי, זרקתי, זרקתי לאחורה. הרב עומד ממש לידי עם מגבת על הכתף עם בכווורת
1:31:17 דובר 6 ספל
1:31:17 דובר 13 עם ספל. אז הוא הולך לכיוון של מקום התפילה שלו. והצליחו להביא איזה שולחן קטן בלי מפה. ו-
1:31:31 דובר 6 לקח זמן עד שהיו את השולחן. אני גם הקטן, אני הקטן גם הייתי.
1:31:34 דובר 13 לקח זמן, כן.
1:31:36 דובר 6 אני הייתי אז ילד לפני בר מצווה. גם זה הכי-
1:31:38 דובר 13 מה שרציתי להגיד נניח-
1:31:39 דובר 6 סידור הרבי הניח על ה-
1:31:40 דובר 13 נניח שזה על הזאת הבימה ואני הייתי ככה.
1:31:44 דובר 6 כן. מתכופף ממש.
1:31:47 דובר 13 כן, אז ראיתי-
1:31:48 דובר 6 לתאר למישהו-
1:31:49 דובר 13 ראיתי דבר שאולי זה טוב, טוב שידע עם, עם, עם מה ועם מי יש לנו עסק. הרי הרבי תמיד ישר צום הולך על כף הרגל. הבשר הגשמי היה אדום. אז ידוע שהרבי גם בחורף הלך עם הגרביים הכי דקות. אני הייתי הרבה שבתות אוכל אצל הסופר מוטל[?] שיחיה מתן, ואשתו גיסי הייתה חברה מאוד קרובה עם הרבנית מצאנז, וסיפרה לי שהרבנית מצאנז התלוננה בפניה שאפילו בחורף שיש מזגן בחדר של הרבי, הרבי מאוד סובל מחום. ובהכרח נזכרתי בפירוש של, אה, הרב הקדוש הבעל שם טוב שהוא אמר שחב"ד זה ראשי תיבות: ח' - חם לבי בקרבי, ב' - בהגיגי תבער אש, ד' - דיברתי בלשוני.
1:33:00 דובר 7 בפירוש של הבעל שם טוב?
1:33:01 דובר 13 כן, כן.
1:33:03 דובר 7 שמעתי את זה מזלמן קליין בנחלה. יכול להיות שגם הוא אמר.
1:33:07 דובר 13 יכול להיות, יכול להיות.
1:33:08 דובר 7 אצל הרוסים אמרו-
1:33:09 דובר 13 יכול להיות ששמעתי את זה מהסבא שלך, רב שלום גולדשטיין גם יכול להיות, אבל משמר מבר מיבץ[?]. אז ראיתי כמה לך בשרי. כמה לך בשרי, פשוט שהבשר הגשמי רתח, וכמו שהרבנית מצאנז אמרה שאפילו בחורף הרבי, ראינו, מעולם לא הלך עם סוודר אדער מעולם לא הלך עם צעיף, הוא מעולם לא הלך עם מכנסיים. וכן ידוע שהנעליים היו קרועות תמיד. אז פשוט ראיתי בגשמיות שהגוף הגשמי שזה היה בשר קודש לא יאומן. וזה אני ראיתי ב-ב-באותה פרשה, באותה פרשה.
1:33:54 דובר 7 נו נו סינון על[?].
1:33:54 דובר 13 נו, אתה זוכר מתי? היית מיד בהתחלה?
1:33:57 דובר 7 אני הייתי על הפירמידה עכשיו, אבל אני לא נוסע עכשיו.
1:33:59 דובר 13 אה.
1:34:00 דובר 7 הייתי על הפירמידה ושם טיילנו עם כמה ילד-- כמה ילדים היינו לפני בר מצווה. הייתי צריך ללוות-
1:34:05 דובר 13 די, די רחוק שם זה.
1:34:06 דובר 7 היה מאוד רחוק, כן.
1:34:08 דובר 13 בוא נחזור רק לכ"ח חס[?], תשרי, יום כיפור, סוכות, סוכות מה אתם זוכרים?
1:34:21 דובר 7 איך היו ההקפות?
1:34:24 דובר 13 או כן, ההקפות. אני זוכר ככה מה שכן קטע תולעי. טוב, ההקפות של הרבי זה הרי לף כל, לף כל ליבס רוויזה[?] לא, לא כל לב ולא כל מוח. איך יכול להבין את זה? אבל זוכר שעמדתי בהקפות ליד הבימה של התפילה של הרבי. שורה שנייה או שלישית. תכף נגיע לעוד ההקפות. אנייי כדאי שנדע מה הסיפור הזה. ואתם יודעים שבלילה השני היו באים אנשי השגרירות לרבי. עכשיו הם באו עם המאבטחים, אבל היה אז הם עלו למעלה והמאבטחים הם עמדו בינינו. עמדו שם שני שמוצצקים[?], שמוצצקים[?] כוונה אנשי השומר הצעיר, אנשי קיבוץ השומר הצעיר. עומדים מאבטחים. פתאום אני שומע אחד אומר לחבר שלו על הרבי, "סליחה, אבל תראה איזה גבר הוא. אנחנו כבר עם הראש שוין בחוץ והוא." אם מזכירים את ההקפות, אספר לכם עוד אפיזודה של ההקפות. אני מתלבט אם לספר את השם של אותו אחד או לא, אבל נשאיר את זה בינתיים ככה. שוב, או זה היה כבר בקטע של ההקפות שעשו את ה, את המ"ם הסגורה והלכי-- הילכימו[?] את השולחנות ואנחנו עמדנו בחוץ וחיכינו לרגע שפותחים את הדלת.
1:36:09 דובר 7 לתפוס את המקום.
1:36:10 דובר 13 לתפוס מקום. היה לי שורה שנייה אני חושב. וכידוע שהרב חדקוב שורה ראשונה השורה האחרונה עם רש"ג. אגב, מי שהבחין שהרב חדקוב עם רש"ג הוא החזיק את המעיל ככה.
1:36:28 דובר 7 היד תופסת את ה-
1:36:29 דובר 13 כן כדי שהמעיל, כדי שגם.
1:36:30 דובר 7 נסביר כדי שלא רואים. היד תופסת.
1:36:32 דובר 13 שהשובל לא יעלה.
1:36:33 דובר 7 היד תופסת את השובל כדי שהשובל לא יעלה, שלא יראו את היד רק את ה-
1:36:37 דובר 13 כן, כן, כן. אז אפרופו ש-- אסוציאציה. עכשיו היה שנה אחד חולה והיה מאושפז. אז כולם דיברו עם מי הרב ירקוד. אתה אומר עם הרב חודוקוב. מצאו את הרקד לבד. אז חשק[?] שאל שאל עם מי הרב ירקד. אמרו לו שלא.
1:37:02 דובר 7 נרגע.
1:37:04 דובר 13 ההתייחסות של הרבי והרגישות. אומרים שלא יאומן, פשוט לא יאומן כמה שאתה. או. בכפר חב"ד הקהל.
1:37:19 דובר 7 רגע, נכנסתם להקפות.
1:37:20 דובר 13 אוקיי, זהו. אז פתאום עכשיו הקדמה קטנה. כפר חב"ד נטע משפחה חסידית מאוד מיוחסת. אבל היה לה בן שסטה לצד ואומר הוא גילח את הזקן והוא לא הלך בדרך הרגילה. פתאום אני מסתובב לאחורה אני רואה איזה בחור. נגיד קראו לו לייזר, לא משנה, אבל בלי שם משפחה. אמרתי אם לייזר ישנו לרבי יותר הנאה שאני מוותר על המקום שלי ושהוא יעמוד במקומי. ויתרתי על המקום שלי ועמדתי מאחוריו. קיצר, אחד מרקד עם רש"ג. אתה יודע, פתאום הרבי מבחין בו. אז הרבי ממשיך לרקוד עם הרקדה עם, עם, עם רש"ג על המקום והרבי ממתין עד שלייזר יתחיל לקפוץ. הרבי ממשיך, לייזר היה פריג'ידר[?]. שוב חזר לעמוד. כמה פעמים. כל פעם הוא רואה את לייזר עומד אז הוא ממשיך לקפוץ.
1:38:32 דובר 7 אבל בלי, בלי להסתובב כדי ש-
1:38:34 דובר 13 ברור שלייזר זקן ולומד כל יום ולא גר בכפר חב"ד. ברור השם מחסידי שריד[?]. ואתה מבין באמצע ההקפות מה, מה נוגע לרבי? אז עוד פעם עם ההקפות. פעם הגיע להקפות, זה כבר שנים יותר מאוחרות. הגיע דוקטור דופקין מכפר חב"ד. הוא היה הרופא של כפר חב"ד. הוא היה קרוב משפחה שלנו.
1:39:01 דובר 7 הוא חתן של איטקין.
1:39:03 דובר 13 חמותו[?] זה עם דרך האיטקינים, כן. הוא היה מאוד רכרוכי כזה ועדין. אז הרבי לפני ההקפות שאל איפה הוא. הוא לא היה מסוגל לדחוף, הוא לא היה מסוגל לדחוף נימה[?] אפילו. מה אמרו? אמר בסוף: אה, זהו. אתה רוצה להגיע לרבי? אז הרימו אותו מעל האנשים כמו איזה חבילה והביאו אותו לרבי. אז ו-ו-וג"ח[?] אחרי ההקפות. רק דבר אחד מעניין שהלכתי לתהלוכה. הלכתי לתהלוכה. הגענו לאיזה מקום רחוק בניו יורק, אני לא זוכר את השם של זה והלכתי עם שיהיה בריא. עם מוישה, מוישה בוגומילסקי. מתברר שמוישה כל השנה היה הולך לשם ושם זה היה בית כנסת אורתודוקסי, אבל המחיצה בין הגברים לנשים הייתה נודעת בשם מחיצת הרב משה פיינשטיין. משה נטי לאמריקה-
1:40:19 דובר 7 מת
1:40:22 דובר 13 שלו מחיצה עד הכתפיים. פתאום באמצע ההקפות, פרזידנט, הנשיא של בית הכנסת מבקש שקט ומגיש לעמוד ואומר, "בתור הוקרה לליובאוויטשר רב שלא שוכח לנו-- שלא שוכח עלינו, כל שנה בא לשמח אותנו. אז הקומיטי, ההנהלה של בית הכנסת החליטה שעושים מחיצה כמו שצריך."
1:40:46 דובר 7 וואו. דיווחתם על זה לרבי?
1:40:51 דובר 13 מה? אני לא זוכר. אם כן, אז משה היה צריך לדווח. היה לי עוד תהלוכה אחת, שפעם היה מקום יותר קרוב. זה היה בית כנסת מול הפרוספקט פארק. נעבעך. הרב היה אומנם אורתודוקסי, אבל בלי זקן והיה שם בקושי מניין. וואלה, אם אנחנו לא היינו מגיעים זה היה תישב בעוף[?]. רחמנא ליצלן, שנה לאחר מכן כבר הציבו צלב על בית הכנסת. זה כבר הפך למקום אחר. אני לא אשכח שהגענו לשם פשוט להחיות, להחיות מתים. ועוד דבר אני זוכר שלבורו פארק הגענו והלכו היהודים כמו שלמה ש... נו, מהבירטניה[?], נו.
1:41:45 דובר 7 משייקה קורף.
1:41:45 דובר 13 משייקה קורף ושמואל דוד רייצ'ק[?]. אמרו פוילישע חסידים. אומרים תיקחו, אלה חסידים, יהודים זקנים. האדמו"ר מליובאוויטש אמר על ה-- אנחנו כמו, כמו חיילים.
1:41:56 דובר 7 זו נקודה מאוד מעניינת מה שאתה אומר, כי אנחנו היום בדור שלי שהלכו לתהלוכה, הלכו בתקשיות להגיד vote[?]. פעם פשוט הרבי היחי-- אנחנו אולי לא תמיד שמים לב שבאמת הרבי שלח כדי להחיות את אותם בתי הכנסת הנידחים האלה ש-
1:42:10 דובר 13 כן, כן, כן
1:42:11 דובר 7 שאחר כך חלקם, כלומר נהפכו למשהו אחר.
1:42:14 דובר 13 כן, כן, כן, כן.
1:42:15 דובר 7 שוב, מההסתכלות של הרבי כנושא ישראל שלשמח.
1:42:20 דובר 13 ועוד דבר, הרי הרבי היה שהקבוצות היו חוזרים בשבועות כל פנים, הרבי היה יוצא לקבל אותם. אז בשבועות שהיה בעיה, כבר לא ראו אותו כמה זמן, כמה חודשים. מ-מח ז' אדר, כי אחרי האירוע. היית באותה שנה בשבועות. אז חזרנו מבורו פארק ואנחנו עמדנו ורקדנו מול הסמטה בתקווה, אולי יראה חפ[?]. פתאום הודיעו, "הרבי יצא."
1:42:52 דובר 7 כמה שניות.
1:42:54 דובר 13 ואני אז התעוררתי מעלפון. חיפשתי את המשקפיים ואת הכובע ואת הגארטל. זה געשמאק. היו כאלה צחוקות, כאלה צחוקות. מסתובב רק אני. וואו, וואו, וואו. רק תחשוב ש-שהוא יזכה להתראות עם הרבי משבועות בגופו. וואו, וואו.
1:43:19 דובר 7 אז זה יהיה צרחות של שמחה.
1:43:20 דובר 13 הא?
1:43:21 דובר 7 אז זה יהיה צרחות של שמחה.
1:43:22 דובר 13 גם זה היה צרחות של שמחה.
1:43:23 דובר 7 כן.
1:43:24 דובר 13 גם זה היה צרחות של שמחה. אז, א-א-אני אגיד לך את האמת. זה הרגע שלי. קשה לי מאוד לשבת עם אנשים, לספר להם מ-מ-מי הרבי. אתה יודע, זה סוג הדברים כמו שהעולם אומר שאם אחד באמת אוהב את אשתו הוא לא מספר לכל העולם כמה הוא אוהב אותה. זה כל כך, כל כך פנימי ש...
1:43:59 דובר 7 איך אנחנו אומרים לכם, אנחנו רוצים לספר מה היה. לא, לא, לא מה אתה מרגיש, מה אתם מרגישים.
1:44:04 דובר 13 בוא-
1:44:05 דובר 7 בכל אופן, חסידים רוצים לשמוע קצת מה. טוב, נמשיך את חורף תשכ"ח. אז הרבי מדבר על מבצע תפילין וכל ההסברים על מבצע תפילין.
1:44:14 דובר 13 או, כן, אני זוכר.
1:44:15 דובר 7 כל מה שהיה ועידת והקונבנציון של הגדולה.
1:44:18 דובר 13 אני זוכר ש, שהיה כשכבשו את הכותל והרבי יצא מהרכב והיה יהודי מרדכי בנדק ועצר את הרבי באמצע הכביש והוא פורש לרבי את העיתון. "רבי הכותל אצלינו!" באנגלית הוא אומר לרבי.
1:44:37 דובר 7 מיד אחרי ששת הימים.
1:44:38 דובר 13 כן, כן, הרבי הוא חשב שהרבי לא יודע.
1:44:41 דובר 7 כן.
1:44:41 דובר 13 רבי הכותל אצלינו. זה היה אז כל השיח.
1:44:47 דובר 7 מה הרבי הגיב?
1:44:49 דובר 13 אני לא זוכר, אבל זה היה גם קורת רוח כזאת. אני לא זוכר בדיוק את הפרטים. אם אנחנו מדברים על המדרכה[?]. אני זוכר שפעם הרבי הגיע לסמינר ואיזו תלמידה, איזה אישה שם שמקבלת צדקות. לרבי לא היה כסף קטן, אז הרבי נכנס, יצא החוצה עם כסף, נותן לה את הצעצוע[?]. ועוד קטע שאפרופו הקטע הזה שבין חדר היחידות והפרוזדור של הימים שהרבי חילק שם דולרים זה היה ערב פסח. זה היה שלוש בצהריים בערך. הרבי יצא למנחה ועמד מולו אחד שרחמנא ליצלן משובש בדעתו, ואני רואה שהוא רוצה להתקרב לרבי. אז משכתי אותו במעיל מאחורה. הרבי נעץ בי מבט חריף כפי שהוא, שאי שביעות רצון. כמובן שמיד עזבתי אותו. הוא אומר לרבי שהוא רוצה מצה ומיטה לישון. אז הוא חזר וחזר. הרבי חזר לחדר, הוציא לו מצה ובגלל שאין לו מיטה סידרתי לו בעדם מסדר[?].
1:46:06 דובר 7 את המצות הרבי חילק גם לכם לאלה שהיו בסדר.
1:46:08 דובר 13 שפעם היה. הו, עוד דבר. אני לא יודע אם סיפרו את זה. אם שמו לב לזה. אני נזכרתי בזה לאחרונה ש-ש-שראיתי כתוב בספרים הקדושים שבשעה שעושים הגבהה אז האור שיוצא מבין האותיות זה משהו. לא זוכר את האותיות. כל פעם שעשו הגבהה הרבי מצבץ עם העיניים. כל פעם.
1:46:37 דובר 7 וזה למטה למעלה.
1:46:40 דובר 13 גם למטה וגם למעלה כל השנים. אני חשבתי תמיד מלשער מפחד שהוא מחזיק את הספר תורה שלא. בכלל הרבי היה מאוד רגיש לזה. לדוגמה, הרבי דעתו לא הייתה. כשהוא שמע בחדר שרוקדים בזאל הקטן הוא לא, לא היה לו ניחא ליה. זה יברר יותר מאוחר.
1:47:05 דובר 7 שמה?
1:47:05 דובר 13 בזאל הקטן שרוקדים בזאל הקטן. איך זה התברר לי? כי בסוף הסדר התחיל הרי הסדר. שרים את הניגון הטוב והידוע כל שהרב מחזיר את ה.
1:47:19 דובר 7 את היין לגביע.
1:47:20 דובר 13 את היין לגביע. טוב שהזכרתי לסדר שני דברים שיש טעות. אני מיד נ-נגיע לזה. אז היו מתחילים לרקוד אחרי יורדים למטה, ממשיכים לרקוד. אז הם רקדו במסדרון.
1:47:32 דובר 7 כן, בוא נעשה סדר. הרבי היה מחזיר את הגבי-- את היין.
1:47:35 דובר 13 את היין לגביע. יש שם שרים את הניגון הטוב והידוע.
1:47:38 דובר 7 ואז הבחורים והיו.
1:47:39 דובר 13 והבחורים מי שהיה בסוף הסדר היה ממשיכים עם הריקוד למטה.
1:47:43 דובר 7 אחרי שהרבי יורד.
1:47:44 דובר 13 כן כן וממשיכים.
1:47:46 דובר 7 למטה אז כולם יורדים וממשיכים לרקוד.
1:47:48 דובר 13 אז אמרו לי שבבית כנסת בתוך הזאל לא רוקדים. למה? אני לא יודע איך זה היום, אבל המבנה של הזאל היה ככה שארון הקודש, אם היו מזעזעים את הרצפה, הארון היה קצת מתנדנד. הרבי לא רצה את זה.
1:48:01 דובר 7 וואו, זה הפתעה.
1:48:02 דובר 13 הרבי לא רצה את זה. ואם מדברים על ליל הסדר, יש שתי טעויות שגם ימחל לי בעולם האמת תלמיד נפשי שבדרך כלל עם זקן ארוכים מראשוני מונטיי[?], שהוא כותב והוא לא צודק חד משמעית. הייתי.
1:48:20 דובר 7 מתחיל להיות מעניין.
1:48:21 דובר 13 הייתי כאמור, הייתי אז הסדר, אפל חיים טובה[?]. הייתי, הייתי כאמור ארבע סדרים אצל הרבי. שני, שני פסחים, שני חגי פסח. שניים מהסדרים אמרתי ממש מאחורי הרבי ושניים מאחורי הש"ג, כך שיכול להיות.
1:48:39 דובר 7 ממול הרבי.
1:48:41 דובר 13 כן. שוב אני נזכר עניין בתוך עניין. אני זוכר שבליל הסדר אני לא זוכר אם הייתה שנה תשע"ח או כ"ח, אני לא זוכר. אז יצאה ארמנית, ארמנית לחמדינה. הייתה לבושה כמו שאומרים רק באנציקלופדיה. רואים בתקופת הקיסר עם שמלת מחשי ארוכה והזיקה. נו, זכוכית מגדלת ביד והיא הייתה קצת חירשת ודיברה בקול רם. אז היא פונה לרבי. אני מדגיש שישב הש"ג מצד אחד, אבל היא פונה לרבי כי הרבה שאלו אותי אחר כך למי היא פנתה. לא הבנתי מה כאן כל כך מעניין, אבל אחר כך הבנתי. היא אמרה ככה :"מורני זאד יורצייט פודם זייטן דיו נייז'יני רבה." כלומר מחר, אז זה היה בלילה השני של הסדר. מחר במוצאי יום טוב שני היורצייט של הסבא הרבי מנייז'ין.
1:49:55 דובר 7 סונדלק נייז'ין.
1:49:56 דובר 13 כי היא הייתה הרי בת של רבותינו סונדלק, בן של המהרי"ן סונדלק, שהיה בן של הצמח צדק. אז היא שאלה מתי להדליק את היורצייט ליכט, האם לפני ההבדלה או אחרי ההבדלה? אז לא ידעתי מה הרבי יענה לה, כי היא ממילא לא שומעת. מה עשה הרבי? הרבי עשה ככה, כי יש אחד מחזיק גביע. זאת אומרת אחרי הבדלה.
1:50:22 דובר 7 זאת אומרת הרבי עשה סימון.
1:50:23 דובר 13 סימון של כאילו מחזיק גביע.
1:50:24 דובר 7 ומחזיק את הגביע וסימן אחר כך.
1:50:25 דובר 13 נועד כאילו אחרי הבדלה.
1:50:28 דובר 7 ככה הרבי ענה לה בשפה, בעל פה כי היא לא שמעה.
1:50:31 דובר 13 שפת גויים. כן. עוד דבר. הנשים בסדר היו בחדר נפרד, לא ראו אותן בכלל. כשהרבי עשה הבדלה, סליחה, עשה קידוש, אז פתחו את הדלת. בשביל מה? שום אישה לא נראתה שם. לא היה שייך לשמוע את הרבי. הוא לא עשה קידוש בכל הכללות, אבל עובדה פתחו את הדלת. לא יודע למה.
1:51:00 דובר 7 זאת אומרת שאתם כבר הספקתם להגיע לסדר לפני שהרבי התחיל קידוש.
1:51:03 דובר 13 כן, כל הפעמים, כולל הסיפור שהתפרסם לאחרונה, כתבתי בעיתון קו חב"ד עם הרבי אצלם. אז ככה. הרבי השתמש במשך הסדר המון עם מפיות. כל הזמן הוא היה נוגע בשפתיו בגלל גירוד.
1:51:21 דובר 7 שרויה.
1:51:22 דובר 13 שרויה כן. וליד הרבי היה איזה רהיט שמכוסה עם מפה לבנה. הרבי עצמו החזיק את ההגדה שלו, אבל לפני שעברה כריכה. זה ממש מוזר. היה על הגדה הגודל של פסח עם תאריכים. תראה, זה לא הקידוש של הרבי, לא יודע למה, ועל הרהיט היה סידור האר"י ז"ל.
1:51:49 דובר 7 פשטוק.
1:51:51 דובר 13 כן, מחוספתי. אני פתחתי לראות אם השם של הרבי כתוב שם, אז ראיתי מישהו הקדיש את זה לרבי. לא יודע מי, לא זוכר את השם.
1:52:01 דובר 7 זו מתנה שהרבי קיבל.
1:52:02 דובר 13 כן. וכשהיה מנגב עם המפית היה מניח על הרהיט. עמד לידי בחור, נראה עכשיו בחור זקן קורא לו בנציון שפרן. הוא עוד התפרסם בשעתו כשהיה אומר שיעורים ב-ב-ברדיו. הוא נפטר לפני כמה שנים, עליו השלום. הוא היה בחור מעניין כזה. אמרו עליו שהוא שליח, שליח של הרבי ב-בתקשורת. כן. אז הוא כל פעם שהיה מפית על הרהיט שם בכיס שלו. פתאום הרבי הבחין. הוא פונה אל שפרן ואומר לו שזה דורגי ברוך, זה הרי שור יא. עכשיו בעצם אני רואה חבד כותב שתי טעויות. קודם כל טעות שהרבי זרק את המפיות על הרצפה. לא היה ולא נברא. זה לא מתאים לרבי משקר. הרבי היה מאוד פדנט, אבל שנייה הוא כותב שהרבי אמר לו שזה חומץ. גם זה לא היה ולא נברא. הרבי אמר גי ברוך זה שור יא. עכשיו שאלת אם היינו לפני שהרבי התחלק, כן, היינו גומרים את הסדר שלנו במטבח, במטבח של משמוס, שהזכרנו קודם מהר מהר וכשהגענו הרבי עוד בכלל לא עלה. כלומר היה זמן רב מסוף התפילה ועד שהרבי עלה לסדר. עכשיו היה לילה אחד, לילה ראשון. אני זוכר שזה היה פסח כ"ז. שמעתי שידי חזקא סופר אומר רבי חזקא סופר זה כ"ח, אבל אני זוכר שח"ז לא משנה כרגע, אבל היה לילה ראשון והיו דחיפות מאוד גדולות ומסתבר שזה גרם נזק לכיסא של רש"ג. וזה גרם לו אגב נפש שמה. אז רבי דוד הרצקין הכריז שמחר בלילה, כלומר ב-בסדר השני. לא ייכנסו להכנת הסדר, רק ישבו איתך מוסקו שפותחים את הדלת. אוקיי, הבחורים במטבח בספרד פורטינאי לא מהרו, אבל אני ועוד כמה בחורים אני לא זוכר מי זה היה עוד אמרנו בוא נעשה בכל זאת.
1:54:31 דובר 13 אז עשינו את הסדר מהר ועלינו לקומה השנייה. עמדנו במסדרון, הדלת הייתה סגורה. פתאום מופיעה הרביצן חיימושקה והיא אומרת לנו שצריך דור גרט, םיקדוש תורענה את. הרי דובר שלא נכנסים הערב. אני לא יודע אם נהגתי נכון או לא, אבל אז אמרתי לה שיוצר גרט שפוי חבוצ'ק יפן יערה אין דובר לשבור את חמתי. הכנסים. אז היא אמרה לי םיקדוש פוי מאמי מה נשאל את בעלי. ירדה למטה, נכיתה שם כמה דקות, חזרה בחזרה בלי אומר ודברים נכנסה לחדר של הדירה של הרבי הקודם והשאירה את הדלת פתוחה. הרבי זה היה ברור. נכנסנו. אז כמו שאומרים ארבע פעמים, ארבע פעמים באנו. הו, היה עוד עוד קטע פעם בליל הסדר שלא יישכח. מי שאמר את הגדל בקול רם היה יהודי בשם רבי דניאל קפץ. זה סיפור בפני עצמו.
1:55:32 דובר 7 שיקגו.
1:55:33 דובר 13 שיקגו. הו, אני עשיתי פעם חידון גם לרבני חב"ד שיתנו לי הסבר ולא נתנו לי. בהגדות של פסח, לא יודעים של היום. הדפוסים האחרונים תמיד בהגדות בסדר כוס מדבר על הגפן ופרי הגפן.
1:55:48 דובר 7 בריונה פושס.
1:55:49 דובר 13 בריונה פושס. מה קשור בריונה פושס? הרי אסור לשתות. בסוף ירד לי האסימון שברוסיה לא היה תמיד יין. ארבע כוסות שתו חמאר מדינה קפה או תה. לא השפר שירים זמנו בוש אמר היה יין? איפה יין? עשו תה או קפה חמאר מדינה. כמו שהסיפור המיתולוגי שאחד בא לאישה, באה להורגצ'בער ושאלה אותו אם אפשר לצאת ידי חובה עם ארבע כוסות חלב. הרוגאצ'ובר שלח אותה להלכים לפני פסחים. אם שותה חלב על חלב סימן שאין לה בשר. אגב, רוגאצ'ובר פסק לה שהיא יכולה, כי הוא ידוע הדעה שלו שאפשר לעשות הבדלה על חלב כי היא קידיש. טוב, קצ'רו יודע חוכמות אז הוא קורא על הגפן ופרה גפן וקורא בורא פרו ST。 אז קטע אותו באמצע ואמר לו שגיד ברוך שם כבודו מחוס עלינו ועומד.
1:56:44 דובר 8 בסעודות בטיש רחוב חס לא הייתם בסוד.
1:56:47 דובר 13 שום סעודה לא.
1:56:48 דובר 8 אף פעם שום בחור לא.
1:56:49 דובר 13 רק נתנו ליכי סגולה מהמשפחה או זקנים.
1:56:55 דובר 8 אתם יודעים, עם סבא שלי באותו טיש שהיה למעלה בסעודות זה דבר ש-
1:56:58 דובר 13 למעלה?
1:56:59 דובר 8 אני לא יודע. אני שואל אם אתם יודעים אולי.
1:57:00 דובר 13 לא זכור לי.
1:57:01 דובר 8 שמעתם ממנו.
1:57:02 דובר 13 לא זכור לי, אך מה שלי יודעים שהיה מהזקנים. ביניהם היה עוד יהודי שיווד זכרו לטוב שנדע. היה יהודי זקן כל רביצ'ך הורוד והוא גר בארץ. הוא היה רווק בלי אישה ובלי ילדים והוא זכה בגורל.
1:57:19 דובר 8 ונשאר.
1:57:20 דובר 13 כן, נשאר. ואז באמת בסעודות הוא היה אחד אלה שישבו וזה היה מפורסם שכמובן שבליל הסדר לא הכינו כריות לסב ולאף אחד, כי תלמיד חכם רבו. אבל הרש"ג הכינו. כמובן לא הרבי. הרש"ג לא היה סב. ואז השאלה המפורסמת הרי הרבי לא דיבר. הרי אצל הרבי הרש"ב ישנו, הרבי הקודם ישנו. אבל הרש"ג שאל. היה מאוד יפה לראות את הרש"ג שואל ואפילו עם חיוך קל על הפנים. ככה מאוד.
1:57:56 דובר 8 בסעודה בשולחן עורך.
1:57:58 דובר 13 כן, כן, כן. וכשהגיע לסב מה זה? הרבי לא סתם הסב. הוא כמעט נשכב אדער נשכב לגמרי. אגב, גם את המרור הוא אכל והוא השתעל באמצע כמו נסלל[?] המון. אני רוצה לספר עוד דבר שאני חושב שלא מביאים את הדעת עליו. מספרים על הרבי מסטרשעלא. הרבי מסטרשעלא היה תלמיד של אדמו"ר הזקן, חבר של אדמו"ר האמצעי. הסיפור של סטרשעלא. כל חסידי חב"ד הוותיקים ודאי שמעו עליו שהוא היה עושה קידוש בליל שבת. מרומי התפעלות, התפעלות גדולה, היה רץ עם הגביע של הקידוש מקיר לקיר ואף טיפה לא נשפכה. אני ראיתי אף טיפה מהקידוש מהיין לא נשפכה. גם על אדמו"ר הזקן מספרים את זה. לכן ריפדו את הקירות, אבל לא שמעתי את הנקודה הזאת שנשפכה או לא. בכל אופן אז טוב, פקס התעורר פתאום.
1:59:04 דובר 8 פקס.
1:59:05 דובר 13 מי שודך עם פקס.
1:59:06 דובר 8 פקס זה מיתולוגי.
1:59:07 דובר 13 כן, כן. אז בקיצור אצל הרבי שהכין את הכירי[?] רק רוקח מדופלם היה מסוגל לשפוך את היין ושום פירור לא ייפול הצד שהרבי אוכל את המצה שיעור גדול. היה ככה מחזיק בשתי ידיים ואוכל ואוכל ואוכל. אני יודע שאני אוכל להגיד האודיל[?].
1:59:43 דובר 8 וואו, כולנו מתפררים מכל הפירור.
1:59:46 דובר 13 פירור לא היה על השולחן ערוך.
1:59:48 דובר 8 רציתי לשאול איזה פעם. כלום.
1:59:50 דובר 13 פירור לא היה על השולחן ערוך ממש כמו שהרבי פעם אמר להגיד מעלתו של אהרון שלא שינה. רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
1:59:59 דובר 8 מרומי התפעלות.
2:00:00 דובר 13 מרומי התפעלות. שום דבר, שמה ממש ראית כמו עושה פלא.
2:00:06 דובר 8 גם בכהן?
2:00:07 דובר 13 שום דבר לא. והכל היה מסודר. הכל עם כוונות ועם חסה והמצות ובשיא השיא הדיוק והכל נקי מסביב.
2:00:21 דובר 8 זה גדר טבעי זה.
2:00:23 דובר 13 אה?
2:00:25 דובר 8 מעל גדר אנושי.
2:00:26 דובר 13 מה יש שם? מעל לגדר אנושי, כן. הרבה, הרבה למעלה מהגדר אנושי. אבל זה לא. ואני אמרתי קרוב אני לא אומר לכם איש מפי איש. עיניי, עיניי ראו ולא זר. עוד הנהגה מהרבי. חברי הסדר ש... המשמש מקוידיץ זה היה שניהם כבר מחנה יוסף מרניץ[?] וישראל סלסברג[?]. הם הגישו את הצלחות מרק בשום דבר ירך כמובן קודם כל הרבי. הרבי לא התחיל לאכול עד שלא עד האחרון שמה מסובים יאכל עד שהמשמשים ישבו יאכלו לא התחיל לאכול. אני חושב שזה סתם הוראה בשלום בית שבליל שבת צ-צריכים לחכות עד שהאישה תבוא ותכין את הדגים ולא להתחיל לאכול לפניה. וואי וואי מה יש לרבי מה זה הרגישות? עוד דבר ראיתי אצל הרבי שהרבי יד שמאל מעולם לא הניח על השולחן. רק ביום כיפור.
2:01:37 דובר 8 יד שמאל לא הניח על השולחן.
2:01:38 דובר 13 מעולם לא הניח על השולחן. שולחן אכילה. המפברגן גם לא. רק באכילת שלוש הוא החזיק שתי ידיים ככה על השולחן. מפברגן מעולם לא. ואם ראית שמה פעם מתרוממת צריכים הרבה כוח צ"ח. אז ראיתי שמה פעם מתרוממת. אבל באכילה רק ביום כיפור. הרבי הסביר את זה לרש"ק שכך נהג אבא שלו וכך נהג האריז"ל.
2:02:03 דובר 8 לאכול עם שני ידיים.
2:02:04 דובר 13 היות שיש מצווה של אכילה.
2:02:05 דובר 8 אבל זה לדעת שכל השנה.
2:02:07 דובר 13 לא. עוד דבר מה שראיתי היה הר של מלח על הדגים. הר של מלח גם לא בגדר אנושי. אז ראיתי דבר מעניין שהגיע ל-ל-לטיפות האחרונות במרק. אז הרבי מתחת לצלחת הרים את ה-- העמיד, העמיד את הצלחת באלכסון.
2:02:25 דובר 8 זאת אומרת עם האגודלים מתחת.
2:02:27 דובר 13 האגודל השמאלי. אני כבר לא יודע אם שניהם לא האגודל השמאלי והימין הוא שחרר אז עם האגודל השמאלי.
2:02:32 דובר 8 האגודל השמאלי הרים את הצלחת מתחת לשולחן.
2:02:35 דובר 13 מתחת לשולחן.
2:02:35 דובר 8 ולא הניח את יד שמאל על השולחן.
2:02:37 דובר 13 על השולחן.
2:02:41 דובר 8 הנוהג שבסעודה זה פה זה לא זה. לא ידעתי.
2:02:44 דובר 13 אגב, מספרים שפעם רש"ק שאל את הרבי למה הוא שם את המלח על הדגים. אז הוא אמר זה פשוט געשמאק. כלומר זה פשוט טעים. איי איי איי. עוד דבר. ושוב בהקדמה שוב מספרים על הרבי מבערז[?] שהיה מתפלל היה מחזיק את השעון ביד. הסבירו למה כדי
2:04:15 דובר 8 עושה דברים. מתרכז כל מה שאמרנו צריך שירד בשפה שלנו, שירד אצלו האסימון הוא ראה את השעה. הרגע שהוא ראה בשעון הוא צונח מעולמות עליונים וצריך להיכנס ל-ל-ל לכלים של לגדר של זמן. זה משהו. אחרי זה שבי חמוס[?]. אחרי זה מ-מספרים שהרבי היה ככה הרבה יותר בקול את הרועידו[?]. או זה ידוע את נשמת הוא אמר. ואני זוכר עוד דבר מעניין. אני לא זוכר אם זה היה בנשמת או בקטע אחר של ההגדה. היו קטעים בהגדה שהרבי אמר בעיניים עצומות. הרי איזה פלא שהגיע לסוף העמוד עם עיניים עצומות, הרי הוא הפך את הדף. מזל העמוד היה מצולם. זה היה בלי שום ספק. סוף העמוד. עוד דבר מעניין וזה פלא פלאים. בחדר של הסדר לא היו נרות יום טוב, לא על השולחן ולא בצד. היו אצל אנשים כנראה. כנראה אצל אנשים. בכדי שהוא לא יסתכל. מה? בכדי שהוא לא יסתכל. לא, לא היו נרות בחדר, לא על השולחן ולא על אחד מהרהיטים. למוסיה[?]. הרי כן למוסיה[?] הרבי העיר אה למה? בסדר של הישיבה שייקחו נר אחד. זוכר אפילו אני בשנים שלי עוד כן, כן. שאחרי ג' תמוז זה היה טקס שלם שהייתה מדליקה במטבח נר אחד שתי נרות במטבח, והיא עשתה לוקחת נר אחד אלינו ל-ל-לסדר של הבחורים, כי הרבי אמר לה שייקחו נר אחד ל-ל-למקום שהבחורים עושים את הסדר. טוב לדעת. אז היה לה טקס כזה שהיא לקחה. לפעמים יש הרבה נרות על השולחן וסכנת נפשות. אז אני תמיד מקפיד. אני רעיון ממני. כן, ששתי נרות יהיה על השולחן. מעניין, מעניין. טוב לדעת. כן, כן כן. חורף כ"ח מה היה? יושבים בסמינר ולומדים. תפילות עם הרבי
2:06:21 דובר 8 יום יום. זה כן. כל פעם ש-- שוב, כמו שאמרתי קודם, הרבי היה הולך רגלי, אבל כל פעם שהרבי נכנס מיד כולם התרוממו. עכשיו היה מגיע כאילו בחמישה עשר. כן, אז הוא לא נכנס לזאל. אבל שהוא עבר במגנט ב-ב-באול כן, מתחת למגנט כן. אז כולם כולם התרוממו. זה היה יכול להיות באמצע הלילה, באמצע הלילה פתאום רבי יאיר נופל ומדבר. הוא מדבר עם מוישה דבווינסקי[?] בשול. גם זה היה סיפור שקשור אליך אישית, שסבא שלך, רבנו קושמינר[?], היה בסמינר סמינרתי. אז כולם נעמדו לראות, עמדו לראות שסבא שלך עומד עם רבי יאיר ומדברים בשול. אני זוכר שסבא שלך בחור אז זה היה בין מירכין למדס שמירכין זה ביטל ומדס זה אני. כן, שנינו היו חמודים. ילדים טובים עוד מתקופת תל אביב. כן. תלמיד שלו. אה, תלמיד שלו. לא עם מי אתה מדבר? סבא שלך, רב נחום גשרי[?] עם רבי יאיר. רבי יאיר למד אצלו. למד אצלו בתל אביב. באחת מין[?]. כן, כן. תלמיד שלו. למד אצלו שנים. כן. לא, לא באחת מין[?], אצלו בבית הוא למד. אצלו בבית? כן, כן. אז זה. אצלו בבית בתור... אגב עד שהוא נסע. אגב, עוד נושא שאנחנו נושא שמזכירים את רבי יאיר, אמר לי באופן אישי ארבל פובארסקי[?] שיחיה והיה אחד מהשפיצים בין בייברק[?] ובאחת מין[?] היה שוינקה ברמן[?]. אז הוא אומר לי צבי שנוזיג ריט[?] בנינו יליק, קראו לו יאיר, יליק היה גרסר מלקיש אין בשוינקה ברמן[?] כי היה לי יותר מלקיש מכולם. כל מי שאי פעם היה אצל ארבל פובארסקי[?] שומע ממנו. אה? כל מי שאי פעם זכה להיות אצל רבי אליפלו ברסלב[?] בביקור חב"די שומע ממנו את זה. לא הבנתי.
2:08:20 דובר 8 שמעתי על זה. כן. לא. לא, אני אומר סתם זה. באמת מאוד סתם חוה"מ בתשרי סבא שלי היה. זה היום הוא שהוא דיבר עם הבחורים בלימוד בחסידות על פי הוראה של הרבי. אני רק זוכר היה קטע ביחידות שסבתא נכנסה לבד, אולי נכנסה ראשונה אפילו והסבא ישר, ישב בחוץ בגן התחתון. אחרי זה הוא נכנס ליחידות לא שמעתם ממנו. לא, אני לא זוכר. אני רק זוכר שדרך החלון ראיתי סבתא מדברת עם הרבי. באותו יחידות שהוא היה יחד איתה? לא, היא הייתה לבד. זאת אומרת באותו תשרי שהיא הייתה- אני חושב שהיא הייתה לפניו או אחריו. אני לא, אני לא יכול לזכור עד כדי כך. נדמה לי שלפניו, לפניו, כי הוא חיכה בחוץ גם להיכנס ליחידות אז אני חושב שזה היה לפניו. הוא נכנס אחרי זה היה לו יחידות מאוד ארוכה. כן, כן. כמעט שעה וחצי, שעה עשר. אני לא זוכר. כן. ככה, אבל הוא לא סיפר. כמעט-- חלק גדול היה על ה, על אבא, על אבא של הרבי ועל האח של הרבי. כן. אבל הוא לא, הוא לא סיפר יותר מידי. הקהל לא קן הוראה לדבר בחסידות עם הבחורים. בבית הכנסת בקראון הייטס, בחורים. הרבי רצה שיבחנו אותם. אה כן. בכלל הוא דיבר איתם בחסידות הרבי. הוא כתב לרבי, דוח על הרבי מה שהתכוונתי שיבחנו אותם ומחרת הוא בחן אותם ו... אני רק זוכר שסיפרתי לסבא שלך, אה, זה היה בתקופת הרבי הקודם שהגיע לשם 770 העיתון של סאטמר, של נטורי קרתא. יצא עוד- כן. אז הרבי הקודם נתן את זה לרבי ואמר, עוד יקום עדיין, הגיע העיתון שלך. אז התחלנו לדבר ש, אה, שאחרי הנשיאות לא, לא,
2:10:10 דובר 8 אנחנו לא שמרנו בשנים האחרונות עד כדי כך. מה הביטוי שכנו, כנו- כן, אז אמרנו זה היה אז הרבי סבא שלך אמר זה היה לפני הנשיאות וזה אחרי הנשיאות. וחזרתם לארץ אחרי, אחרי פסח חוה"מ. היה יחידות כשחזרתם? מלווה אותנו. זה היה היחידי שחזרתם? כן, אני לא זוכר. אל תשאל אותי איך אני בתאריכים, אני, אני חדש במיוחד. אני כבר בן שמונים עוד מעט. כן. להולכים לשנים טובות. אז מותר לי לשכוח פה ושם. להולכים לשנים טובות. הרבי מלווה אתכם שחזרתם לארץ בכניסה לשם 770? מה? ביציאה מ-770. מותר לי לספר דבר שקשור אליך? ספר. אז ת'סיפור שאתה יודע על מי אני מדבר, על מה אני מדבר. תספרו. למרות שאתה סיפרת את זה בברית של הבן שלך. כן. אני אספר את זה מהיבט שלי. קודם סתם לידיעה כללית, נשים פעם לא נסעו לרבי. ה-הבחורה הראשונה שנסעה לרבי זה היה באלול תשח"ה, בערל חן נסע עם הבת שלו, פרידה. פרידה פרידמן, שתהיה בריאה. זה לא היה דבר כזה. לאט לאט זה התחיל, התחיל להיות. בודדות. היה רבקה חיטריק שנסעה עם- טוב, רבקה חיטריק, היא גם נשארה שמה. בכלל טוב, היה תקופה שגוראריה ידוע שהיה רב בקרסיק[?] ו-ו-ושניה רוזנבלום שהם, זה מפורסמות משפחת הבנות של גוראריה, כולל ה-- והסבתא שלך כן, חיצ'קה כן, היו לומדים אצל מסובלבלה[?] והיו צריכים להסביר להם שהם לא ידעו כנראה מסובלבלה[?] גם קראו רבי וצריכים להסביר להם שזה רבי מסוג זה וזה רבי מסוג אחר. שמעת את זה פעם אולי כן? טוב, אז זה פלנטה אחרת. עזוב. אני אחרי החתונה כמה שנים לא היו לנו ילדים. לא על אף אחד. אשתי טופלה אצל הרופא שנחשב הכי גדול
2:12:28 דובר 8 במזרח התיכון. קוראים לפרופסור פולישוק. להגיע אליו זה היה פרוטקציה מיוחדת. לימים התברר שהוא אמר למישהי, אותה אחת שעשתה את הפרוטקציה אצל הפרופסור, הוא אמר ממש אם יגלו שיער על הידיים, כך יהיה לגברת דרוקמן יהיה ילדים. אז מה עושים? עושים, עושים לרבי. לא, אני, אני לבד נסעתי לרבי. ואז ביחידות הזכרתי את הנושא הזה של ילדים. הרבי ישב כדרכו בקודש עם ה-- עבר על הנייר או הניירות. לאחר מכן הוא פונה אליי ומתחיל להגיד.
2:13:07 דובר 9 בהתחלה הוא היה מסתובב לצד. אז הוא פונה אליכם.
2:13:10 דובר 8 כן, בלי משקפיים שמסתכל על נייר עם משקפיים. בקשר, בקשר למה שכתבת זה כך וכך וכך וכך. אחר כך הוא אמר לי משהו גם בקשר לקטע הזה. האמת שלא הבנתי. הייתי מאוד מרוגש. אז אזרתי אומץ ואמרתי לרבי בכבוד באמת ממש אני מבקש את הרבי הבטחה. אז הוא אומר לי הוא בדרשני זאת. כבר אמרתי לך. "איצט זאל מען זוכה זיין לחופה ולמעשים טובים." נו, ברוך השם, שנה לאחר מכן, י"א ניסן נולדה בת פיה, שהיום אשתו של הרב מאיר אשכנזי, רב של כרכור. אותה שנה הייתה שנה, שנת סגולה. ניחאס[?] יהודי ידוע שבעל ראשונה מלכה יעקובוביץ' וגם היה חסר ילדים יותר שנים מאשר אנחנו, וגם היה סיפורים שלמים ונכנסה. נכנסו הסבא והסבתא שלך.
2:14:10 דובר 9 השוויגער שלי.
2:14:11 דובר 8 השוויגער שלך, סליחה, ר' נחום כהן.
2:14:13 דובר 9 לחמותי.
2:14:14 דובר 8 כן, שתהיה בריאה. והרבי דיבר איתה בעברית, כמיטב המנהג ביידיש, והיא אמרה לרבי שהיא רוצה בשנה זו. והרבי אמר מה את קובעת תאריכים? זה בא לפני שאת חושבת. והיא אומרת לרבי שהיא רוצה בן. אז הוא אמר גם בנות. טוב, זה החלק הראשון של הסיפור. ואז כאן בחלק השני של הסיפור רואים מה פירוש הרבי חי. זה היה לפני כמה שנים. אתה זוכר, מסתמא אתה זוכר את השנה. יש שנתיים שהתלוויתי לקבוצת הבנות שנקראת הקבוצה של צייטלין. הייתי הרב של הקבוצה. ו... היו גם שלוחות מהארץ, ביניהם אמא שלך.
2:15:05 דובר 9 אשתי את כבוד.
2:15:06 דובר 8 אשתך. אני כמובן כבר זקן. אשתך והשלוחות מהארץ ביקשו שאני אבוא להתוועד עם השלוחות. לא הייתי כל כך בחוץ. אמרתי בסדר, יש שמה במשרד השלוחים באיסטרן פארקווי ויש איזה אולם כזה קטן. ישבנו, התוועדנו וסיפרתי את הסיפור שלי. איך נולדה הבת שלי וגם את הסיפור. את הסיפור על השוויגר שלך. ניגשה אליי אשתך ואומרת אני הבת שנולדתי מהברכה. אבל זה לא נגמר באותו בוקר. תזכיר אותי אם אני, כן?
2:15:48 דובר 9 אני אגיד לך בדיוק. אשתי חזרה לארץ וסיפרה לי את הסיפור וקודם היא אפילו לא. היא לא תפסה שבעצם הסיבות העיקריות שהיא נסעה אז כי אני נסעתי גם כמה פעמים אז היו לנו שני ילדים גדולים ועשר שנים לא היה לנו ילדים. עכשיו אני ביקשתי גם כמה פעמים, אבל כמו שגבר מבקש לא, לא כמו שאתה ביקשת והיא החליטה שהיא נוסעת בשביל לבקש.
2:16:13 דובר 8 לציון.
2:16:14 דובר 9 לציון. באוהל. באותו בוקר היא נסעה, היא נסעה יום קודם, יום לפני שהכינוס התחיל. היא נסעה במיוחד מוקדם כדי לכתוב. בערב אתם מתוועדים, אתם מספרים את הסיפור הזה. עכשיו היא לא תפסה את זה עוד. כשהיא חזרה לארץ, רק.
2:16:28 דובר 8 ירד האסימון.
2:16:29 דובר 9 היא מספרת לי ואז אני אומר לה: "תראי חני הרי ענה לנו. בטוח שיהיה ילדים." אחד עשר חודשים.
2:16:35 דובר 8 אחד עשר חודשים.
2:16:36 דובר 9 לי"ד כסלו. הבן שלנו לוי יצחק, שהיום בן תשע, ברוך השם. זה סיפור שאתם כל מה שאני רואה אתכם זה שליחים, שליחים נאמנים להביא את הברכה של הרבי.
2:16:49 דובר 8 ברור, מה יהיה ניקח.
2:16:50 דובר 9 זה באמת מהפעולות.
2:16:52 דובר 8 אה?
2:16:52 דובר 9 מהדברים שכשכותבים ברצינות לרבי ויודעים שלרבי יש כתובת. זה, זה פועל.
2:16:58 דובר 8 בדידי הוה עובדא. בדידי הוה עובדא.
2:17:02 דובר 9 אז מה באמת? מתי באתם לרבי פעם ראשונה אחרי קבוצה?
2:17:05 דובר 8 אחר כך בממוצע כמעט כל שנה, פעם, פעמיים. כן, זה היה פשוט להשיג, להשיג גמ"ח, לרוץ מגמ"ח אחד לשני, מאשתו של שלמה חיים לשלמה חסקין ושלמה חסקין לבן של לבן של גבריאל כגן, ומשם לנסוע ללכת לזושא ריבקין, לגלגל צ'קים, לגלגל גמ"חים.
2:17:27 דובר 9 יכלו להחליף ביניהם.
2:17:28 דובר 8 אה?
2:17:29 דובר 9 עכשיו בדיחה אומרת שהם יכלו להחליף ביניהם.
2:17:31 דובר 8 כן, כן, כן, כן. וואו. אחר כך לנסוע לתל אביב, לסוכנות לוקסמבורג שם ברחוב הירקון ועם הצבא לא גמרנו. וואה, וואה! לנסוע לצבא, לשכונת פלדרה בפתח תקווה.
2:17:48 דובר 9 לקבל את רצי.
2:17:49 דובר 8 לקבל את רצי. אוהו הו הו הו הו. מה גם משהו הרגשנו שאמרנו לרבי הרגשנו שטיימינג זמני, שזמן זה כסף. אז כמה ההוצאות על זה.
2:18:02 דובר 9 גם בין קבוץ לחתונה באתם עוד פעם לא. אז עוד לא היה. אז מתי התחיל? שהתחילו לנסוע חתנים זה עוד לא היה בזמן.
2:18:08 דובר 8 עוד לא היה. לא היה.
2:18:09 דובר 9 אז הגעתם פעם אחרי קבוץ הגעתם בעצם נשואים.
2:18:13 דובר 8 כן, כן, כן, כן, כן. לא היה שייך. זה היה משכורות של המשכורות של חצי שנה. ואחרי התקשורת שכתבתי לרבי על השידוך שלי. אז רק אחרי חודש הגיע מכתב. אבל זה היה.
2:18:31 דובר 9 מה זה היה, היה, עבדתם בכפר חב"ד, בצריף קיי ובכפר חב"ד.
2:18:35 דובר 8 עבדתי בצריף קיי הרבה שנים, יותר מעשר שנים וכל פעם ועם הסבא שלכם כן, היה שנים יפות מאוד.
2:18:46 דובר 9 סבא נחום. מה היה התפקיד הרשמי שלו בעצם?
2:18:49 דובר 8 היה נקרא משפיע וזה.
2:18:50 דובר 9 הוא היה מלמד חסידים.
2:18:51 דובר 8 קודם כל בהפסקה גדולה. הפסקת עשר מה שנקרא וחנונות שבאמצע. וואו חבל שלא רשמתי את הכל. נחום גם.
2:19:01 דובר 9 טוב לימדתם כאילו והוא היה משפיע בביתכם גם.
2:19:03 דובר 8 גם לימד. הוא היה מלמד חזרת תניא. התפקיד הראשון שלו היה בהתחלה שמלמד את הביוגרפיות של הרביים. אחר כך נהיה חזרת תניא עצמו והתלמידות שלו היום הם הכותל המזרח של ליובאוויטש. הרבנית גולדברג, הגדולה עמק[?] ונחמן שטרסברג[?] ואשתו של לימל שילקרויד[?]. וממש מהמשכילות של הדור הזה. ואז לא היו, לא היו ספרים. אגב, לפני, לפני סבא שלך היה לי ליב זלמן מוריה[?]. כן. בקיצור אז. אז ככה יוצא שבממוצע פעם פעמיים בשנה. ואז עוד לא היה כל הסדרים של ועד הסדרים וכל הדברים. איפה ישנתי, ישנתי עם הבחורים ב-770 איסטערן פארקוויי. הרגשתי בחזרה, הרגשתי בחזרה בחור ונזכר בשנים הטובות. אה, שוב.
2:20:13 דובר 9 עם האישה גם נסעתם?
2:20:14 דובר 8 כן, נסעתי כמה פעמים. כן, כמה פעמים.
2:20:17 דובר 9 גם נסעתם ליחידות?
2:20:18 דובר 8 ליחידות. כן, כן, כן. כן.
2:20:22 דובר 9 ו...?
2:20:25 דובר 8 היה דבר מעניין עם חמותי, כמו שאמרנו, במלחמת ששת הימים אני הייתי בחור. עכשיו היא עוד לא הייתה חמותי, עוד לא הייתי חתן אז. חמותי הייתה אצל הילדים שלה בקראון הייטס. היה בן ובת. אז ולפני כן, לפני שהיא נשאה היא הייתה, הייתה מאוד חולה. לא היה שום יהודי. ופעם באמצע הלילה מגיע טלפון לגיסי, הרב אשר מרדכי ברונשטיין ושואלים בטלפון אם גברת, גברת ברונשטיין נמצאת בבית. מי שואל? הציג את עצמו ליבל גרונר. מי מתעניין? הרבי. אז מה העניין? הרבי שואל אם היא יכולה לבוא עכשיו ליחידות. ככה באמצע הלילה. אז היא כמובן רצתה לסמן תיק. נכנסה לרבי. אז הרבי שואל, אומר אותה, שואל אותה מה, מה הרופא אמר לך? אז היא אמרה זה וזה מחלה לא טובה. אז הרבי אומר: "דאס איז גארנישט."
2:21:35 דובר 9 זה כלום.
2:21:36 דובר 8 ככה זה. נעלם כמו שהוא בא. היא חיה עוד עשרים שנה, יותר מאוחר נפטרה בכלל מלב. היה, היה עוד דבר שהיה בתור בחורים. זה היה אז אטרקציה. סנסציה. באמת, עם הדוד שלך המכונה דוב הכהן, הרב שלום בער כהן. אנחנו שנינו הוצאנו, שכפלנו מכתבים מהרבי ומכרו את זה. היה דבר שלא, משהו לא היה בכלל. שנינו סוחרים קטנים. מכל שהיה לנו נשאר לנו כמה שקלים עבור המנעולים של הארון וגם סברנו ביזיון. עוד כל אחד היה בטוח שהשני שגנב גנב ממנו. לא, לא ככה. לא, לא גנבנו מאף אחד. ואז מקושר עם יהודים חסידיים. קנו את זה במטבע כספם. היו נוסעים למנהטן לצלם. בכלל המושגים. אם מישהו רצה לצלם מסמך סתם באמצע היום, היה צריך ללכת ברגל עד הלייברי על הקורנר של יוטיקה איסטערן פארקוויי. כן, היום החיים, היום החיים קלים. עוד דוגמה. הסיפור הזה. אני זוכר שהרבי אחרי הרבה שנים שהרבי לא הגיע מיאמי, אז פתאום היה מיאמי שמע דיבור על מה שצריך. שם הרבי מדבר עם המנהל כתובת[?]. נו. אחרי שנים שהרבי לא הגיע מיאמי היה בלאק אאוט. יצא לי מהראש. וואלה, רקדו כל לילה רקדו כל הלילה. גם בוסר ליגני[?] אחרי בוסר ליגני גם היו השנים שהרבי לא הגיע ואז היה יהודי שם מהסכין גדול[?] ובליג גדול[?]. רמישה דבונסקי[?] ניגש לרבי בהתוועדות וביקש מהרבי שיגיע. אז הרבי שאל מה עם בוסר ליגני? אז הוא אמר הרבי שהוא כבר שנים מתפלל עם המיאמי הזה. האמת, כתוצאה מכך הרבי הגיע את המיאמי, נו. כל הזמן רקדו, רקדו כל הלילה עם המיאמי הזה שהרבי, שהרבי הגיע מיאמי. הו, שכחתי לספר. שיחד עם חצקל סופר הגעתי. אוי מאי כה מוכר[?]
2:24:14 דובר 8 מין כה מעט[?] ש-ש-שכתבנו את המאמרים אז הצענו-
2:24:21 דובר 9 את הנוסח[?].
2:24:21 דובר 8 את הנוסח[?]. אז הצענו לרבי שבכלל יתרגם את השיחות של הרבי.
2:24:28 דובר 9 הצעתם ל-
2:24:28 דובר 8 לתרגם, לתרגם את השיחות של הרבי.
2:24:30 דובר 9 למי הצעתם?
2:24:31 דובר 8 הצענו, לרבי כתבנו.
2:24:32 דובר 9 אה, כתבתם לרבי ש...
2:24:34 דובר 8 רוצים, רוצים לתרגם לעברית. אני זוכר שהיינו פעם עם בני, באתי עם זושו וילמוסקי[?], באתי ל-ל-להרב גורן לכותי ספרא[?], אז הוא אמר אני לא יודע לקרוא יידיש. הוא לא היה המהולץ[?].
2:24:48 דובר 9 כן.
2:24:50 דובר 8 אז...
2:24:50 דובר 9 אומר, אני אספר לך משהו, הרב גורן. רק שאני רוצה להבין שני.
2:24:53 דובר 8 אז כתבנו לרבי מציעים, מציעים לתרגם את השיחות של הרבי ואנחנו מוכנים לעשות את זה.
2:24:58 דובר 9 את הלקוטי שיחות?
2:24:59 דובר 8 א-א-אז הרבי ענה שזה דבר נכון, אבל בקשר אלינו, כמה פעמים נאמר ומתברר שבאתם לכאן על מנת לשבת וללמוד בעצמכם ושכזה.
2:25:18 דובר 9 הר-הרעיון לתרגם זה טוב אבל-
2:25:23 דובר 8 כן.
2:25:23 דובר 9 לגבי הרב גורן שמעתי פעם מלייבל זמיר ואולי אתם שמעתם
2:25:26 דובר 8 כן
2:25:27 דובר 9 מזה אז תתקנו אותי. הוא לא מדייק.
2:25:30 דובר 8 לייבל זמיר היה עבד כרב צבאי דרך אגב.
2:25:33 דובר 9 זה היה לו קשר עם הרב גורן. אחרי שהרב גורן היה פעם ראשונה ביחידות לייבל זמיר קיבל פתק מהרבי מהמזכירות לגשת לרב גורן ולשאול כמה דברים. היה לו הוראה להחזיר את הפתק שהוא קיבל חזרה.
2:25:51 דובר 8 או ואה.
2:25:51 דובר 9 כי כך זה היה חסוי. אז הוא לא סיפר כמובן מה היה בפתק. רק הוא אומר שהוא שמע מאשתו של הרב גורן.
2:25:58 דובר 8 אבל זה, זה, זה, זה צופי[?] אני רואה.
2:26:01 דובר 9 שמ-שמאז שה-הרב גורן חזר, הספרים של הרבי לא יורדים מהשולחן שלו. ככה, אם נזכרתם בצד שהוא לא אכל כל הלקוטי שיחות, כנראה שהיה לו שיחות או משהו.
2:26:13 דובר 8 אז אפרופו, הרב גורן בא, נפגש עם הסנהדרין שאמרו שיעשו צחוק מהאדמו"רים שלא יודעים ללמוד. אני לא יודע מה אתם יודעים, אני, אני בא מתשרי[?] ותלמיד חכם גדול. אז הם אמרו לא, זה המזכירים שלו. אז הוא ענה נו, אז תזכו לחיים, המזכירים שלו כן לא מבינים אז הוא עצמו.
2:26:32 דובר 9 בוא רק נסיים את הנושא של הרבנות בקריית מוצקין.
2:26:35 דובר 8 או זה צריך אה כמה שעות.
2:26:37 דובר 9 יש לנו עוד כמה דקות.
2:26:42 דובר 8 טוב.
2:26:43 דובר 9 זה יתארו לטטע[?] של אלה.
2:26:45 דובר 8 שעבדתי בית רבקה, כל פעם שרציתי לעזוב, הרבי לא נתן לי. פשוט שאתה ממשיך להמשיך, להמשיך, להמשיך. עד-
2:26:54 דובר 9 היית גם בוועד הרוחני של הכפר.
2:26:55 דובר 8 הייתי מזכיר של הוועד הרוחני.
2:26:57 דובר 9 כן
2:26:58 דובר 8 ואגב דרך אגב, היה גם הוועד הרוחני. אז פעם הוא בא בבהלה והוא אומר השני אומר אברך מאוד חשוב בכפר חב"ד, יש לו טלוויזיה. מה אמרו? בסוף הוא פלט מוטל אשכנזי. הוא עוד לא היה רב. ומתברר שהרב אשכנזי היה, פעם היה אה תנורי, תנורי קמין גדולים עם חלון באמצע. אז בתום לבו חשב שזה טלוויזיה. טוב, בקיצור. אז הרבי לא נתן לי לעזוב. אבל באופן חלקי כן היתה אפשר לעזוב. היו ש-- אה, אה, באופן חלקי עזבתי את בית משפחה ועבדתי רק לפני הצוהריים, ושעות אחרי הצוהריים נכנסתי בחזרה לכולל.
2:27:58 דובר 9 בכפר.
2:27:58 דובר 8 בכפר. החברותא שלי היה ידידי רב שלמה אלטרביץ ואז הוצאנו סמיכה, סמיכה.
2:28:07 דובר 9 הכולל היה בישיבה.
2:28:09 דובר 8 כן, היה בבניין של הישיבה.
2:28:10 דובר 9 במאמד[?].
2:28:11 דובר 8 במאמד[?] שכולם, כן. ויום אחד אני נמצא בבית של הסבא שלי, יחזקאל מברנושטיין[?], ומגיע השליח רבי שילקרויט[?] מחיפה. הוא קרוב משפחה שלנו, הוא מדבר עם אשתי ואני שומע מהחדר השני שהם ארגנו ערב חב"ד במועדון יהל לבנים[?] כאן במוצקין, והבטיח את השתתפותו הרב גרוסמן ממגדל העמק והודיע ברגע האחרון שהוא לא יכול להגיע. מה אתה רוצה ממנו איתנו? שאני אשא במקומו. באמת לא התחשק לי. אמרתי לא. אז אשתי אומרת לי לא לך. נו, מה אני אריב איתה?
2:29:03 דובר 9 כל השוטים על החומה.
2:29:05 דובר 8 אז הלכתי. דיברתי שם. היה שם ראש העיר קראו לו גושן, שמע את הדרשה שלי ואומר לי בסוף הדרשה אתה תהיה רב אצלנו. אז היה עוד היה כאן רב, היה הרב פוגלמן, שהיה דוד של הרב לאו, אבל הוא כבר היה לעת זקנה כבר לא כשיר. ועוד דבר, אז מי שלא היה לו פנקס חבר של המפד"ל לא היה יכול להיות רב. זה היה שייך. בלי פנקס חבר של המפד"ל והיו רבנים שהתפשרו. אבל אני עם הכנוס שלי לא, לא הייתי מוכן. היה שמה איש סייעת למפד"ל במפד"ל, קראו לו בן עטר[?], רפאל בן עטר[?]. מי שאין לו איזה צנתר עם בן עטר[?] לא יכול להיות. לא, לא רוצה. הקיצור, הרבי הוא עוד אחז בפתקים וכולי וכולי.
2:29:59 דובר 9 אליכם ישירות או לעסקנים?
2:30:01 דובר 8 גם אלי ישירות וגם לעסקנים. אני אומר את זה בקיצור, כי יש על זה, אפשר לדבר על זה שעות. נהייתי בשלב ראשון רב שכונה. זה היה לפני יותר מארבעים שנה. נו, בינתיים הרב פוגלמן נפטר והתחילה מה שנקרא בשפה רחובית המרוץ לרב העיר. כל שם הרבנים הראשיים היה לי. אבל חוגי המפד"ל תפסו ראש. מה פתאום. התחיל מסע רדיפה, מסע של השמצה. וניסו להריץ כל מיני מועמדים אחרים, אבל הם לא היו מועמדים רציניים. ועד שהציבו מועמד אחד שהוא היה באמת מועמד רציני. זה היה הנכד של הרב זוין.
2:30:59 דובר 9 נחום.
2:30:59 דובר 8 נחום זוין. טוב, קצת היה לי פלק[?], היינו בידידות, היה בסדר. איך אומרים פייר פייט, מאבק הוגן.
2:31:12 דובר 9 הוא היה רב שכונה בחיפה.
2:31:14 דובר 8 רב של קרית אליהו. בינתיים המתנגדים לא הפסיקו. היה אחד מגדולי המתנגדים. אני יכול להגיד את שמו, הגאון רבי יואל קלופט[?], שהוא עמד מאחורי המתנגדים לי. אני החלטתי אני נוסע אליו. היה גר בחיפה. "מה באת אליי?" הוא שואל. דיברתי איתו ביידיש, אמרתי לו, "אני רוצה שהרב יכיר את חב"ד." מילה ביידיש. הוא דווקא החזיק מאוד מהרב רש"ב, סיפור שלם. לא נכניס רגע. הוא אמר "איגי פלסמי[?], אתה דוקא מוצא חן בעיניי, בוא נעבור לחדר הצדדי." והיינו ידידים הכי טובים בעולם. הוריד את כל ההתנגדות. אבל נחום זוין, נו, לא אגיד שהיה איום, בסדר, אם היה נבחר הוא היה נבחר. לא, לא סוף העולם. יום אחד בא אליי לוי שיטקופט[?], יום שישי זה היה, והוא אומר הרב נחום זוין הוריד את המועמדות שלו. מה קרה? מהיום או יומיים הוא קיבל מכתב מהרב. מה מכתב? מה מכתב? אני לא יודע. אני רק יודע שהייתי כותב ל-- שולח לרבי את כל החומר הרלוונטי. קטעי עיתונות. לא שאלתי את הרבי על הרב נחום זוין, לא. לא כתבתי משהו נגדו, אבל הוא מתוך קטעי עיתונות. הרבי ראה שיש מועמד חדש. אבל מסתבר איך הגיע המכתב על הרב נחום זוין זה לא בא דרך הדואר. הרבי שלח את המכתב לרב אשכנזי מכפר חב"ד. עוד לא היה מחוג נישלי אז[?]. והרבי ביקש שיעביר את המכתב לרב נחום זוין. הם מכירים עוד מתל אביב מהתקופה ההיא, כן. אוקיי. יום אחד אני מקבל, היום מותר לספר, כבר שוכן עפר, באמצע הלילה אני מקבל מכתב מהרב של רחובות, הרב שמחה הכהן קוק. הוא בן דוד שני שלי. משפחת מנדלבאום, בן דוד שני שלי. היום מותר לספר את זה, זה פרסום
2:33:18 דובר 8 ראשון.
2:33:18 דובר 10 שניכם נכדים של המעבר[?] מנדלבאום.
2:33:20 דובר 8 כן. הוא נכד, אני אחיין. על כל פנים, שנינו נינים של-- אתה רואה את הרב שמעון בתמונה, זה היה נקרא הטורי זהב[?].
2:33:30 דובר 10 טורי-
2:33:31 דובר 8 הוא זה שגידל את הינוקא מקרלין.
2:33:34 דובר 10 רב יחזקאל.
2:33:35 דובר 8 לא, הרבי סול[?].
2:33:36 דובר 10 הרבי סול[?] פנקפוט[?].
2:33:38 דובר 8 פנקפוט[?], פנקפוטר[?], כן. על כל פנים, אנחנו שניים, שנינו נינים שלו. הוא אומר לי, "אני לא מספר לך, אבל תדע לך שבשתים עשרה בלילה מחר יש ישיבה, ישיבת מועצת הרבנות הראשית והפוזיציה שלך אומרת לבוא לשמה, כמו שאומרים, להוציא דיבתך רעה. תשמע לי, תיסע לשם." אוקיי. נסעתי לשם. היו איתי הרב אשכנזי עצמו, הרב אשכנזי, יגאל פיזם, היה שמואל פומר. ובעוד רב ליטאי מפורסם ש-ש-שהיפך האהבה שלו היה כל כך חזק שהרב אשכנזי נתן לו יד במסדרון של הרבנות הראשית, אז הוא אמר, "אין שלום לרשעים." אחר כך הוא התנצל אחרי שנים. על כל פנים, נתנו לו ולעוד שניים להיכנס לרבנות הראשית וללכלך כמה שהם רוצים, ואני לא יודע על מה הם מדברים. כבר דרשנו, שניים רוצים להיכנס. הם לא סיפרו לי מה הוא אמר. נשיאי הרבנות הראשית היה הרב שפירא והרב מרדכי אליהו. הרב ישראל מאיר לאו היה חבר מועצת הרבנות הראשית. הרב לאו, הרי יהודי מאוד חכם מכל ההיבטים, אז הוא הציע בוא נעשה פשרה כזאת. הרב נחום זוין הוא הרב של קרית אליהו. אתה בקריית מוצקין. הגזיר ושוב קריאת קרית אז הוא שהרב זוין יבוא לקרית מוצקין ואני אבוא לקרית אליהו. זה לא משנה שמוצקין זה עיר וקרית אליהו זה שכונה. אז מה אמרתי לו? אמרתי לו שהמועמדות של הרב נחום זוין כבר לא רלוונטית כי הוא קיבל מכתב מהרב. אז אומר לי הרב לאו, הרב ישראל מאיר לאו, "המתנגדים שלך אומרים שהמכתב מזויף." קם הרב אשכנזי ואמר, "אני קיבלתי את המכתב." מה משמעות? ולא סתם. הרבי כותב לרב אשכנזי, "אני שולח את המכתב--" המכתב שמיועד לרב נחום זוין דרך הרב אשכנזי, "אני שולח את המכתב דרך
2:36:00 דובר 8 איש סוד שלי." מה היה כתוב במכתב? לא ידעתי עד לפני שנה. רבי יוסי אשכנזי, שהוציא שני חלקים מרב אשכנזי, אפשר לראות את הסיפור ב-ב-בספר שלו, חלק ב', ב', מצא את המכתב. לא סיפר לי איך הוא מצא. ומסתבר שהרבי מדבר על ליבו של נחום זוין שירד מהמועמדות. עוד יותר, הרב שאר ישוב כהן באמת היה ידיד שלי, אבל מצד שני הוא היה מאוד ידיד עם הרב שלמה יוסף זוין. אה, הוא, הוא גם כתב לרבי ש-- שהוא מציע את רבי נחום זוין. א-א-אז הרבי כותב לו "כבר כתבתי לעיל".
2:36:49 דובר 11 כפי הוא כותב.
2:36:50 דובר 8 כן. בקיצר, בהכתרה שלי, אותו ערב קיבלתי מכתב. זה היה סיום הרמב"ם הראשון. סיום הרמב"ם הראשון. בסיום ההכתרה, הרבי כותב ברוך השם ב-ב' שבט תשמ"ז.
2:37:06 דובר 11 רגע, זה לא סיום הרמב"ם הראשון. מ"ז?
2:37:09 דובר 8 מ"ז לא היה סיום הרמב"ם הראשון?
2:37:10 דובר 11 שלישי. מ-מ', מ-ו', מ-ז'.
2:37:13 דובר 8 רגע, אולי אני לא-- אה, נו.
2:37:15 דובר 11 שלישי.
2:37:16 דובר 8 טוב. כבוד המשתתפים בהכתרת רב העיר ש-- אבל אסור, אסור פרט מזה ו...
2:37:22 דובר 11 כן, כן, בטח.
2:37:23 דובר 8 סליחה, אמרתי לך שאני טועה. כבוד המשתתפים בהכתרת רב העיר שליט"א, תהא ההכתרה בשעה טובה ומוצלחת להאיר כאיל הקדישא ונמל מלכי רבונו, רב העיר, מקף רב העיר. במיוחד שצירפו וחיברו סיום הרמב"ם, ספר הלוחץ הלוחץ ועל ידי מורה ושונה הלכות רב מיופיו בהכתרתו. ויהי רצון שבקרוב ממש תזכה עינינו בקיום דברי הסיום. ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. בברכה, ובחתימת יד קודשו.
2:38:16 דובר 11 וואו, זה המענה שהרבי כתב בסיום הרמב"ם לרבנות.
2:38:19 דובר 8 כן, כן.
2:38:19 דובר 11 אגב, מה שאתה אומר סיום הרמב"ם הראשון-
2:38:21 דובר 8 אז קיבלתי סמיכה מהרבי.
2:38:23 דובר 11 מה שאתה אומר סיום הרמב"ם הראשון, בפשטות זה כנראה סיום הרמב"ם הראשון של פרק אחד, כי למדו ממ"ד עד מ"ה-
2:38:29 דובר 8 או, או, או.
2:38:29 דובר 11 עד מ"ו ועד מ"ז. אז זה לפרק אחד. עכשיו אני אוסיף לכם משהו שאתם לא ידעתם ובזה נסיים.
2:38:37 דובר 8 עוד נקודה אחת.
2:38:38 דובר 11 כן.
2:38:38 דובר 8 התקשר אלי הרב גרונר עם בכי שמבקש מהרבי שישחרר אותי. אז הרבי אמר לו בעל פה שלושה סעיפים ורשום אצלי באיזה מקום, והסעיף הרביעי הוא בכלל "ואי פלתי מאין" ובכלל איך מעלה בדעתו זה אופציה לסגת בשלב כזה.
2:38:57 דובר 11 לסגת בשלב. וואו.
2:38:58 דובר 8 כן, כן.
2:38:59 דובר 11 אני אספר לך משהו.
2:39:00 דובר 8 כן.
2:39:01 דובר 11 אולי עם טיפה חיבור שלי, אבל אני הייתי לפני תובשין סמך, סמך א', תמוז או אב סמך א', הייתי בתור בחור, נסעתי לעזור בשליחות בפראג ונסענו בשבתות לקרלובי וארי, קרלסבאד. היה שם מלון של גיס של רבי נחום זוין, ניל[?]. נראה לי קראו לו רבי יוסף וינרוך[?] מבלגיה.
2:39:22 דובר 8 שם כל הגדולים, הרי אמרנו קודם.
2:39:24 דובר 11 אז כן, אני בסמך א' לא באו גדולים, באו קטנים. והיה שבת נחום זוין הגיע עם אשתו והבן שלו ואני הייתי שם עם עוד בחור. בחור שאני פחות תיתעניין, אני היה לי שבת תענוג עם נחום זוין כל השבת. הוא זוכר אותי עד היום.
2:39:39 דובר 8 מאוד מבוקש, כן.
2:39:40 דובר 11 ואז הוא סיפר לי סיפור שסבא שלו, שלמה יוסף, קיבל פעם מכתב מהרבי, דבר שהרבי מצווה עליו לעשות משהו. והסבא היה מאוד נסער, אז נחום אומר לרבי, לא לסבא, נו, זה פולניש, כאילו אל תקשיב, אל תציית. כי היה קשה לסבא. הסבא אמר לו, "נו, כשהרבי מדבר איתי בלימוד ךדחינג מיתן, אני יכול עוד להתדיין איתו, אבל כשהוא מצווה משהו כרבי, איך מוז פאלגן. אני חייב לציית." אמר לי אז נחום זוין שאת הסיפור הזה הוא זכר כשבאו אליו בבקשה שהייתה-- היה לו קשה לקיים.
2:40:19 דובר 8 מה אתה אומר? הוא מקבל ממך .
2:40:22 דובר 11 אני, אני אומר לך שאני שמעתי את זה מנחום זוין. אני זכרתי, חשבתי אצלי תמיד כנראה לזה זה הכוונה, לבקשה הזאתי.
2:40:29 דובר 8 המכתב הזה נחשף ממש רק לאחרונה.
2:40:31 דובר 11 לא, אני ידענו, אבל ש-- זכרתי שידעו שהיה ש-
2:40:35 דובר 8 אבל מויבס[?], שהמשגיח הזקן אומר אני קיבלתי את המכתב.
2:40:41 דובר 11 ואני אומר לך שנחום זוין אומר שהסיפור עם הסבא גם השלים את העניין.
2:40:45 דובר 8 פששש וואו.
2:40:46 דובר 11 עד היום אני-- כשהוא רואה אותי הוא מגיע לפעמים ב-בנתניה הוא מגיע כי הוא קשור עם נצן[?], ישיבת נצן[?].
2:40:52 דובר 8 אה כן, הוא נתן נצן. זה בית הכנסת בקרית אליהו. כן, כן, כן.
2:40:56 דובר 11 טוב, הרב דרוקמן, יישר כוח גדול. רעננת אותנו. רעננות זה הכוונה לחיות, פשוט לחזור ולחיות. שהמאזינים בטוח שישמעו את זה, יהיה להם הרבה, הרבה געגועים לרבי ולא געגוע כדבר עבר עובר.
2:41:07 דובר 8 רק האמת היא-
2:41:08 דובר 11 כדבר של עבר, אלא לדבר שמתחיל מחדש.
2:41:10 דובר 8 אני בוש ונכלם. הייתי צריך להראות אחרת אחרי כ-כאלה קירובים.
2:41:16 דובר 11 בקרוב ממש אנחנו נחזור ונתראה עם הרבי.
2:41:17 דובר 8 אגב, במהרה בימינו, בהתגלותו, שניזכה לזה.
2:41:22 דובר 11 זיי געזונט און פריילעך, מתוך בריאות ושמחה.
2:41:24 דובר 8 אמור מזמור.
2:41:25 דובר 11 לכם ולכל הילדים, כל קהילא קדישא דילן ושיהיה בשורות טובות בכל העניינים.
2:41:29 דובר 8 אמן, אמן, אמן, אמן.
2:41:31 דובר 12 תודה רבה שעזרתם לפרק הזה. תודה רבה לאורח הערב הרב דוד מאיר דרוקמן. מגיש את הפודקאסט הרב נחום גולדשמידט, הפקה אהרון פריימן. בפרק הזה עזר להקליט אותו הרב שמוליק קפלן. ניפגש בפרקים הבאים. להתראות.