להתרענן פרק רביעי: הרב שלמה פליישמן

00:00 דובר 1 שלום לכם, ברוכים הבאים ל"להתרענן", הפודקאסט שמביא את החיות מבית חיינו. בפודקאסט חסידים מתארחים ומספרים לשליח הרבי הרב נחום גולדשמידט על הרגעים והחוויות המיוחדות שלהם שהם עברו אצל הרבי ב-770. השבוע בפרק שלנו מתארח הרב שלמה פליישמן מנחלת הר חב"ד, שיספר על הדרך שבה הוא הגיע לחסידות חב"ד, על הלימודים בתיכון חכמים בארץ, על נסיעה לרבי בשנים המוקדמות ועל לימוד בשנת הכו"צ[?]. יחד איתו נתרענן ונתחבר לרבי, נשמע את כל מה שהוא חווה וראה ונרגיש ונחווה את זה בעצמנו. את הפודקאסט מגיש כאמור שליח הרבי הרב נחום גולדשמידט, הפקה אהרון פריימן. האזנה נעימה. להתרענן.

00:34 דובר 2 שלום וברכה. מגיע לעוד פרק בפודקאסט להתרענן, לחזור ולחיות חיים מרעננים, חיים שאצל החסידים אצל הרבי והפעם עם החסיד רבי שלמה פליישמן מנחלת הר חב"ד. שלום וברכה הרב פליישמן. תספר לנו מתי הגעת לרבי ולפני זה איך הגעת לחב"ד?

00:56 דובר 3 כן. אז אנחנו משפחה הונגרית ואני נולדתי בהונגריה. ההורים עלו לארץ, הייתי עוד קטן מאוד. גרנו בירושלים, בעיקר גרנו בשכונת פגי, סנהדריה[?], ושם היה הרב טוביה בלוי שיהיה בריא. אה והוא פתח, אה, ישיבת ערב, ישיבת ערב בשכונה שבאו ילדים אחרי הלימודים ולמדו בערב שעה. שם היה גם שהתפללו ביחד וגם בבוקר התפללו ביחד. קיבלנו הרבה פרסים, ישיבת ערב. היה אז נדמה לי שלוש סניפים בירושלים, בית ישראל והיה מנחם היללם[?] עליו השלום ונפתלי רות, נפתלי רות היה ב-שב-- בזה, ב-- שכונה אחרת והוא פתח בפגי, פתח בפגי והיו שם ילדים מהשכונה לא חב"דניקים. היו שם גם החסיד דוד פישר ועוד חבר'ה. והיה עושה לנו מדי פעם התוועדויות, התוועדויות, גם מביא חסידים שהתוועדו איתנו. היינו ילדים קטנים, תראה.

02:25 דובר 2 איזה גילאים?

02:26 דובר 3 התחיל מגיל שמונה, תשע ואחר כך היינו כמה שנים עד הבר מצווה. היינו-

02:33 דובר 2 מה למדו בערב? מה למדו?

02:35 דובר 3 כל אחד למד, אה, חז"ם[?], חז"ם[?]. כן, אבל הוא הרביץ, הוא הרביץ חסידות והרביץ תורה וגם בתפילה התפללנו. במשך הזמן החלפנו נוסח, נוסח חב"ד. כשהיה בר מצווה אז הוא הסביר מה זה תפילין חב"ד. כן, עם ש' והכל. אז אמרתי לאבא שלי כזה תפילין אני רוצה, כאלו תפילין אני רוצה. זה לא היה מלרבא[?], אבל זה היה ש' חב"די. ככה האהיב אותנו, האהיב עלינו את הרבי, האהיב עלינו את החסידות. אה, גם בשבת היה לנו מניין מיוחד בבוקר וגם בשבת שהתפללנו בבית כנסת הרגיל, אבל היינו סביבו. היינו הרבה, הרבה מתגלגלים בבית שלו, הבית הגדול והמפואר שלו, שזה היה חדר וחצי. כן, היינו אצלו בבית ושרצנו-

03:32 דובר 2 מה זה, ילדים מהשכונה שפשוט הגיעו ללמוד והוא הכניס בהם חסידות שתיינר[?].

03:37 דובר 3 הכניס אהבה לחב"ד וזה. כשהגיע לפני הבר מצווה אז הוא אמר, "חבר'ה צריכים ללמוד תומכי תמימים". נו, אני אומר להורים שלי, אני למדתי בדושינסקי, שמה הונגרית ממשיכים. יש שם ישיבה קטנה, מתחייבים ואחרי זה ממשיכים הלאה. אמרתי להורים שאני רוצה ללמוד בחב"ד. לא היה תרסם[?] אז לא היה. אז בלוד. ולא הסכימו, מה, מה יש להם? אין להם. הם חסידים. בקיצור, ישיבת ערב מאוד פינק, פינק אותנו. היו עושים טיולים, היו עושים טיולים ל-- כל, כל ה, כל הסניפים של ישיבת ערב היו עושים טיולים מדי פעם. אז אהה אמרתי אנחנו עושים טיול והטיול היה לנסוע ללוד להיבחן אצל הרב אליעזר רוביץ. אז אספו, אספו כמה, אספו כמה נערים. בר מצווה. כן, אני הייתי ממש הייתי לפני בר מצווה עוד. ממש בגיל בר מצווה. היו כאלה שהיו אחרי. נסענו איזה שבעה נערים מירושלים מהסניפים של ישיבת ערב ונסענו עם רבי יוסף בלוי עליו השלום. ברכבת. ההורים אמרו אנחנו עושים טיול, זה טיול. ונבחנו. רבי אליעזר בחר אותנו בבית הכנסת הישן של, של-

05:10 דובר 4 שכונת חב"ד.

05:12 דובר 3 שכונת חב"ד לוד. בסדר והתקבלנו. אחרי שהתקבלנו אז עבר קצת זמן. אמרתי להורים זה לא, זה לא היה, לא היה טיול, זה היה... פתאום הם הסכימו. הם הסכימו. כן, אני כתבתי. הם הסכימו ואני באמת עברתי לשם. אבא שלי ליווה אותי גם לישיבה, לדבר עם פרוי[?], שכר לימוד היה עשר לירות. בקיצור, התקבלתי ומיד כתבתי לרבי. יש לי המכתב, יש לי את המכתב והרבי ענה אה מכתבו שהתקבל[?]. כל הסיפור שיוסר מציע יותר מזה[?]. מכתב יפה.

06:03 דובר 4 זאת אומרת זה היית כשממש בר מצווה.

06:05 דובר 3 בר מצווה היה בתמוז ואני התחלתי בחשון.

06:09 דובר 4 בחשון שאחרי הבר מצווה.

06:10 דובר 3 חשון תשח"ב.

06:11 דובר 4 שאחרי הבר מצווה.

06:12 דובר 3 אחרי הבר מצווה התחלתי עוד שבת.

06:14 דובר 4 אז סתם אני רוצה שנייה להבין. אתה אומר שכתבת לרבי?

06:18 דובר 3 כן.

06:19 דובר 4 בישיבת ערב כאילו הרבי היה נוכח כאילו מה-

06:21 דובר 3 כן.

06:22 דובר 4 זה מאוד מעניין כאילו לא היה שום, שום-

06:25 דובר 3 גם בישיבת ערב, אז יש לי גם מכתב פה שכתבנו כל תלמידי ישיבה ערב כתבנו מכתב לרבי אולי לפני ראש השנה ויש תשובה שהרבי ענה. יש תשובה שהרבי ענה עם השמות, כל השמות. אני לא יודע אם הרבי חתום, אני לא זוכר, אבל זה קיים פה.

06:43 דובר 4 זאת אומרת אפילו שלא היה את האמצעים, בעצם זה לא היה שידור ובקושי היה פה ושם מכתבים ושיחות שהגיעו מדי פעם.

06:49 דובר 3 תמונה אחת של הרבי ה-

06:50 דובר 4 זה הצליח להחדיר רגש לרבי?

06:54 דובר 3 מאוד. מאוד. קודם כל אהבנו מאוד אותו.

06:58 דובר 4 טוב, טוב.

06:59 דובר 3 הוא אהב אותנו. כן, אהב אותנו. גם הראה לנו מכתבים שהוא קיבל מהרבי לאמתין. אה לילדים והרבי הבטיח לו ששנה הבאה הוא הראה לנו את המכתבים האלו. הוא רב, הוא רב טוב. אה בסדר, אז ככה נכנסנו וקיבלתי את המכתב שהייתי כבר בלוד. אז של הרבי. אמרו לי, "קיבלת את המכתב של הרבי. אתה צריך לדבר עם, עם חסיד, להראות את המכתב שיסביר לך את המכתב." ואני מספר את זה כי מאוד התרגשתי ואני זוכר את זה עד היום. נכנסתי לזאל, הזאל של כפר חב"ד, הזאל היה בלוד גם כן. הזאל היה שם, היה בלוד. נכנסתי בין הסדרים וישב שמה רב מיכה שטיינמץ עליו השלום. הוא ישב ולמד בין, בין הסדרים וניגשתי אליו. היה הפסקה וגם שם היה הפסקה. נכנסתי, ניגשתי אליו ואמרתי לו, קיבלתי מכתב מהרבי והייתי רוצה שתוסיף לי מה הרבי כותב.

08:21 דובר 4 הוא היה אז פשוט אלטער בחור, בחור מבוגר.

08:22 דובר 3 היה בחור זה היה נוסע. ובקיצור לקח את המכתב. הוא קם, לבש את החליפה, לבש את הכובע ועמד וקרא את המכתב. זה עשה לי כזה זמרי פו[?], זה מכתב של הרבי וככה קוראים את המכתב, יש בו כל היום. אז הוא קרא את המכתב והסביר לי. הדמות הזאת ב-ב-במעמד הזה נשאר לי. מקבלים מכתב מהרבי זה.

08:56 דובר 4 דבר רציני.

08:57 דובר 3 כן, דבר רציני וצריכים לשאול אלטער בחור או אלטער חסיד, וככה הוא לבש בצילוח[?], לבש ממש כאילו הונגרית, חליפה את הרעקל שזה היה בצד, ואת הכובע ועמד וקרא.

09:11 דובר 4 וואו.

09:12 דובר 3 אאה זכרתי את זה כל הזמן ויש לי את המכתב הזה. כן, טוב, אני למדתי אז היה שתי כיתות. שיעור א' יענקל כץ, זה היה שיעור אחד הא, ושיעור ב' זה היה זליג פלדמן. לא היה שלוש שיעורים. היה שני שיעורים. זאת אומרת חוג ב' וחוג ג'. בינתיים היו כאלו שנסעו לתשרי בחורים והם באו לספר לנו, באו לספר לנו.

09:45 דובר 4 חוויות.

09:46 דובר 3 חוויות בחורים והיה אפילו היה אפילו שהם נסעו לכל מיני מקומות. אני זוכר אחד המקומות היה נתניה באמת והצטרפתי לבחורים שהתוועדו. לא זוכר בדיוק באיזה מקום בנתניה ושמענו מהם. אנחנו היינו כאילו המלווים של הבחורים שהגיעו חזרה מהרבי והיה אז הניגון החדש סתיו יפיתו[?]. זה היה היה רץ והיה. זה היה.

10:18 דובר 4 הניגון שהרבי לימד בסמינר שטרן[?].

10:20 דובר 3 סתיו יפיתו[?] והיה אחרי זה כי ינועםכו[?].

10:23 דובר 4 סתיו יפיתו[?] היה חוג ג', כן.

10:25 דובר 3 ינועםכו[?] ואחרי זה.

10:27 דובר 4 חוג ד', כן.

10:28 דובר 3 כן, ואה והוא אלוקינו. כן, זה הניגונים וצריך לדעת כן, כן, אתה כבר יודע את השיר, אתה לא יודע את השיר. ככה נכנסנו לכל העניינים. זה כבר היה בישיבה בלוד. תניא למד איתנו פולקן[?] היה מגיע מהכפר ולמד איתנו תניא. לא עמוק, אבל למד איתנו תניא פולקן[?]. כן, היינו בפנימייה שמה לא נסענו כל כך הרבה הביתה. באיזה פעם ראשונה בחשוון היה חנוכה שנסענו הביתה. אה משה אהרן טייכמן עליו השלום הוא למד איתנו קונטרס מה היה המאמרים הראשונים? מאמרים קלים. זה היה החסידות הראשונה שלמדנו. באלול חוג.

11:21 דובר 4 זאת אומרת הייתם כמה חברים מירושלים.

11:23 דובר 3 הרבה זה ארבעים. היו ארבעים תלמידים בירושלים. ארבעים עם בגדים ארוכים עם כובעים ירושלמים. כן, ארבעים חבר'ה היו מירושלים. אלול חוג ב'-חוג ג'. מתי למדתי חוג ב'? חוג ג'? כבר עברתי לכפר.

11:43 דובר 4 לכפר.

11:43 דובר 3 הייתי בן חמש עשרה.

11:45 דובר 4 כבר היו בכפר בזאת.

11:46 דובר 3 אה כבר היה בכפר. הם עברו בחוג ג' בי"ט כסלו. הם עברו לכפר. היו חוזרים בהתחלה כמה ימים חזרו כל לילה לפנימיות שלהם. אחרי זה נשארו קבוע וזהו. רבי שלום חיים עבר שמה, אבל במשך השנתיים האלו היינו נכנסים להתוועדויות של רבי שלום חיים בכפר וכל ההתוועדויות.

12:14 דובר 4 זאת אומרת מאלול היינו נוסעים להתוועדויות.

12:16 דובר 3 לא, לא.

12:17 דובר 4 זה היה בלוד עצמו, סליחה.

12:18 דובר 3 שנתיים האלו.

12:19 דובר 4 מבין. אז הבחורים של הישיבה הקטנה גם היו נכנסים להתוועדויות של.

12:23 דובר 3 מסתכלים, רבי שלום חיים מתוועד לכך בחורים והתוועדות ואחרי התוועדות. כן, היו באים אז הרבה מישיבות אחרות. לא היה עוד השנאה והזה. תזכיע[?] סלבודקה היה מפוצץ, היו באים המונים, היו באים בחורים ליטאים, רבי שלום חיים היה מתוועד. אנחנו לא כל כך הבנו. אולי קראו רבי שלום חיים, אבל זהו כבר, כבר היינו קשורים לרבי שלום חיים. רואים איזה משפיע וזה מליובאוויטש וזה. עכשיו אלו חב"דניקים כבר עברנו לכפר עם את הכיתה הזאת. עמדנו בצד יענקל כץ וזה זליג. טוב ש-

13:09 דובר 4 חב"דניקים.

13:10 דובר 3 חב"דניקים ובסוף השנה.

13:12 דובר 4 עליתם לזה.

13:14 דובר 3 כן. אז בתשרי, בתשרי ישיבה קטנה עכשיו שלא נשארו, אבל אז כבר אנחנו היינו אז כבר היינו ב, היינו בתשרי כבר בכפר והיו אז אברכים שהיו באים לראש השנה לישיבה, יום כיפור. היו נוסעים מהישיבה, שלום חיים שחרר. במוצאי יום כיפור, היה עושה התוועדות והיה אומר איך צריך להתנהג בבית וזה. ולצאת בזמן וללמוד וגם להתפלל כמו שצריך. ואחרי זה למוחרת בבוקר נסענו הביתה. היו באים אברכים, אברכים פשוט להיות בישיבה יחד עם הישיבה, עם רבי שלום חיים. תלמידים שכבר אברכים כבר עם ילדים היו באים, עוזבים את הבית, באים לראש השנה יום כיפור. טוב, אז ככה למדנו. אז היה כ"ד, כ"ה, כ"ו, כ"ו, כ"ז. כן, כ"ז. אז נסעה קבוצה בכ"ו נסעה קבוצה שהיה בזה רב מלטרבר[?], שהיו צריכים לחזור אחרי חצי שנה מתשרי עד פסח. ככה קיבלו רשות. כ"ו. בסוף האריכו להם עד אחרי תשרי. זאת אומרת לכ"ז לא נסעה קבוצה בתשרי. לא נסעה קבוצה. אה, אז הקבוצה שהייתה צריכה לנסוע לכ"ז נסעה לפסח. ומתי זה היה? מפסח עד פסח הבא. ככה הם קיבלו אישור. אז אנחנו שהיינו צריכים לנסוע לכ"ח אמרנו אנחנו לא ניסע, כי הרי לא מרשים שתי קבוצות ביחד. אז נגיע לכ"ט. זאת אומרת שאנחנו ממש שנה שלמה לא. אז היה שרגא בער[?] הוא כבר היה בקבוצה כ"ו וחזר. הרי היה לו סבא זליג סלונים והוא היה לו חבר כנסת. יענקל כץ עולה בשולם[?].

15:30 דובר 4 מפא"י.

15:30 דובר 3 מפא"י. הוא סידר שרגא בער[?] נסע, אני נסעתי. אלי, אלי סטוליק, אלי סטוליק, אליהו סטוליק[?]. כן, היה בישיבה.

15:42 דובר 4 סטוליק.

15:43 דובר 3 סטוליק הוא היה ב-

15:44 דובר 4 מקרון העץ[?].

15:45 דובר 3 כן, מקרון העץ[?]. קרון העץ[?] הוא מפה.

15:47 דובר 4 כן.

15:47 דובר 3 בקיצור, אז היינו שלושה בחורים, שלושה בחורים. הוא אמר אני אסדר לכם את זה לשנה, אבל יותר קל לי לסדר לכם לחצי שנה. אחרי זה אני אאריך לכם.

16:02 דובר 4 כך אמר חבר הכנסת.

16:04 דובר 3 כן, היינו אצל חבר הכנסת. ראה אותנו, התרשם. לצערנו הוא נהרג בתאונת דרכים בחודש אדר.

16:14 דובר 4 אותו שנה.

16:15 דובר 3 כן. ונשארנו בלי מענה ובלי כלום. היינו צריכים לחזור אחרי פסח. בקיצור, אז כוס של ברכה של, כוס ברכה של אחרון של פסח. ניגשנו, ושרגא בער[?] אמר לרבי את הסיפור שאין לנו כבר אפשרות לבקש ברכה. אז הרבי שאל "אפרים וואלף, מ'שטערט עס נישט?" בקיצור אז הוא אמר "ניין".

16:48 דובר 4 תתרגם.

16:49 דובר 3 אה?

16:50 דובר 4 תתרגם.

16:51 דובר 3 הוא אמר לא.

16:52 דובר 4 לא, אפרים וואלף.

16:53 דובר 3 אה אפרים וואלף זה לא מפריע, לא יפריע.

16:56 דובר 4 שתישארו.

16:58 דובר 3 שתישארו ונבקש להמשיך הלאה. כן. ומה היה בסוף באמת עם הקבוצה של של, של פסח כ"ז עד אחרי פסח כ"ז שכן הגיעו. הגיעו לפסח והיו שתי קבוצות בפסח כ"ח היו שתי קבוצות. כן, גם, גם אנחנו-

17:17 דובר 4 אתם שלושה חבר'ה הייתם סך הכל.

17:18 דובר 3 אנחנו שלושה, לא הגיעה קבוצה, כן הגיעה.

17:20 דובר 4 בפסח, אבל.

17:21 דובר 3 עשינו חשבון שלא יגיע ולכן פעלנו לבד בשביל להגיע, לא לאחר שנה. כן, אז נסענו ברחוב חס. בקיצור, אז כתבנו מכתב וכתבנו שהיינו צריכים זה זה נהרג וכו'. לא, דחו, דחו לנו.

17:40 דובר 4 את השירות הצבאי.

17:41 דובר 3 נתנו ערעור על הדחייה.

17:44 דובר 4 אה, דחו לכם את הבקשה.

17:45 דובר 3 דחו את הבקשה ונתן לי ערעור. בקיצור נסחב עד עד שבת מברכים אור ואז אנחנו נסענו.

17:54 דובר 4 לארץ.

17:54 דובר 3 לארץ, שנינו. שייבר[?] אומר שבת מברכים, חודש לפני אלול לא נסיע. הוא נשאר. הוא נשאר אחרי תשרי. בקיצור, אה אבל היינו ברחוב חס[?] והרבי דיבר שיחה, הרבי דיבר שיחה בשבת מברכים נח, אם אני לא, שבת מברכים בחשוון. "ס'נה יגידו מן הבוחרים" ודיבר שיחה.

18:22 דובר 4 לבחורים החדשים שהגיעו.

18:24 דובר 3 כמו תמיד שהוא סדרים, ישיבה, הנהלה והכל.

18:30 דובר 4 זאת אומרת לרבי הגיעו שלושה, זה הגיעו קבוצה שלמה. זה לא משנה בכלל מספר.

18:35 דובר 3 שיחה קצרה כזאת זה היה. אולי אפילו פעמיים הרבי הזכיר את זה.

18:40 דובר 4 למה באמת רק שלושתכם? יכול להיות חיכו שיאשרו להם?

18:44 דובר 3 לא, לא היה, לא היה אחרים ש-

18:47 דובר 4 בגיל הזה.

18:48 דובר 3 לא היה. היה קבוצה אבל נשארו. נשארו עד, עד פסח. נסעו יותר מאוחר באמת בחצי שנה, לא בשנה כמו שחשבנו. טוב, אז הגענו לתשרי, אנחנו נסענו-

19:01 דובר 4 רגע, לפני ש... אני רוצה קצת אם לא אכפת לך לשתף איך היה שלום חיים, כלום.

19:08 דובר 3 אה, אתה רוצה?

19:09 דובר 4 קצת. אחרי זה נחזור, נחזור.

19:11 דובר 3 כן, שלום חיים להתוועדויות, כל ההתוועדויות היו כמה בחורים מישיבות אחרות שהיו באים להתוועד, היה מקרב אותם. שאחרי זה כל אלה שבאו אז באמת הגיעו לתומכי תמימים. מ-מפונביז' פה בכפר חב"ד, כל מיני בחורים שהיו באים לשבתות גם כן אצל שלום חיים להתוועד וגם ימי דפגרא. ואלו הבחורים אחרי זה עברו לתומכי תמימים. אחד מהם ליפא קורצווייל שלמד בחב"ד. כן, מעניין, מעניין. היו, היה שתי אחים בלי שמות. חלק אתה מכיר. שהיה אחד שהיה מגיע מפונביז', היה מגיע להתוועד אצל שלום חיים, הוא ממש. אחרי זה הוא הביא את אח שלו היותר צעיר וגם שניהם היו מגיעים לשבתות ולהתוועדויות של שלום חיים, אה מתי שהיה ימי דפגרא. בסוף שניהם החליטו שעוברים לתומכי תמימים. כן, אז כתבו לרבי כל אחד ואחד נפרד. כתבו לרבי. לצעיר הרבי ענה למבוגר הרבי לא ענה. וכך הווה. הצעיר נכנס והיום יש לו גם בנים וגם נכדים ושלוחים והכל. משפחה ענפה, נהדרה, גדולה שנכיר אותה למבוגר הרבי לא ענה אז הוא אחרי זה נהיה איזה ראש ישיבה בישיבה ליטאית. זה מה שהרב הרשב[?] אמר אני בוחר שמות. כן, התוועדויות של שלום חיים היו תמיד אחרי הסדר היו לומדים. לא, לא, לא ביטלו את הסדר של הכסית בלילה אז זה היה תשע, תשע וחצי והיה בא להתוועד מעשר עד עשר וחצי. אז בהתוועדויות היארצייט ויום ההולדת היה שעתיים וחצי שלוש. כן, היו היו תאריכים גדולות באסתמוס וכיסלו וזה היה

21:19 דובר 5 כל הלילה.

21:20 דובר 3 כל הלילה היה מתוועד. כל שיחה שלו זה היה. אני קורא לזה שטיפת מוח חיובית. כן, היה מדבר בשטף ארבעים דקות, חמישים דקות, שפך, שפך, זה שטף את המוח.

21:37 דובר 5 נכון שפעם אמרת לי כשגרתי פה בנחלה ששלום חיים היה מחנך?

21:41 דובר 3 היה.

21:41 דובר 5 פדגוג אולי אפילו השתמשת פעם או שניים.

21:43 דובר 3 כן. עכשיו, אור ליום שישי. זה היה ליל של יחידות אצלו.

21:50 דובר 5 לא יחידות.

21:51 דובר 3 כן.

21:52 דובר 5 שיחות אישיות.

21:53 דובר 3 שיחות אישיות. הבית היה פתוח והיו באים אליו ונותן כוס תה ו-ו-ו מדברים. מדברים. היה מגיע ארבע וחצי בלילה או עוד יותר מאוחר זה היה בא לישיבה. בחורים היו יושבים, בחורים היו יושבים, לכן הוא בא לבקר אותם כיוון שהוא בא לבקר. אז בחורים ישבו, אבל צפוף בצפוף. עשו היו. היו כאלו ש.

22:21 דובר 5 מבקר ומדבר עם קבוצות של בחורים.

22:24 דובר 3 כן, היה מדבר וזה בקיצור.

22:28 דובר 5 מה היה הסוד שלו?

22:29 דובר 3 אה?

22:29 דובר 5 היה קרוב לבחורים. מה היה הסוד שלו?

22:32 דובר 3 הוא היה בחור ישיבה.

22:34 דובר 5 שלום חיים היה בחור ישיבה.

22:36 דובר 3 בחור ישיבה, בחור ישיבה. כן, היה מתפלל שם בישיבה. כן, ואחרי זה היה נכנס למטבח, לוקח איזה בלכר ולוקח משם קצת אוכל והולך עם הסל הביתה. בחור ישיבה. כן, הוא היה. הוא היה עם הבחורים, הוא לא היה בעל הבוס, הוא היה בחור ישיבה. כן.

23:06 דובר 5 ופשוט הרגישו נוח לשתף אותו, לדבר איתו.

23:09 דובר 3 כן. הוא היה גם בעצמו יוזם שיחות עם בחורים. הנה עכשיו קראתי בעיתון נפטר אחד וייזר.

23:24 דובר 5 כן, הרב וייזר.

23:26 דובר 3 כן, ככה אני לא ידעתי. הוא הגיע, הוא היה בעלזער. הוא לקח את הפעקלעך ואמר אני רוצה ללמוד תורה פנימית. אז הוא היה מגיע לכפר ופוגש את שלום חיים. שלום חיים שואל אותו והוא אומר באתי ללמוד תורה פנימית. מי אתה וזה? והבין שהוא עצמאי, לא מההורים. איפה הוא יגיע לישיבה? צריך מיטה וזה מקים בו מין. הוא ישן אצלו כמה.

23:50 דובר 5 בבית שלו.

23:51 דובר 3 כן, בית שלו אחר כך. אחר כך עד שהכניסו אותו לישיבה וסידר אותו, כן, אז איתו היה לו גם קשר טוב.

24:02 דובר 5 איך באמת נחזור שנייה להורים? איך הם באמת כל השינוי הזה שאתה נהיה חבדניק.

24:07 דובר 3 אצלי.

24:07 דובר 5 כן.

24:09 דובר 3 אז לא רק זה, אלא גם אחי מנחם. חבדניק. כל האחיות שלי הלכו ללמוד גם בחב"ד. היה, היה קודם כל היה בירושלים. אחרי זה הם הלכו, נישאו לכפר ולמדו בכפר, אבל רק אחת התחתנה עם חבדניק ברגמן. השאר היו אצל הרבי וכולם היו אצל הרבי.

24:33 דובר 5 זאת אומרת גם הייתה השפעה סביבתית.

24:35 דובר 3 כן, גם ההורים שלי היו, אמא שלי, אבא שלי. אבא שלי היה רק אחרי ג-- אחרי חבזיינ אודר, אבל אמא שלי הייתה נכנסה ליחידות גם כן, הייתה ביחידות, אולי אפילו פעמיים, כי היה לה אחות בארצות הברית, היא הייתה נסעה אליהם מדי פעם. אז היא נכנסה ליחידות. מעניין שהבן דוד שלי, הוא הביא אותה. הוא הביא אותה לקראון הייטס, אצלם היו בוויליאמסבורג, חסידי פאפא. והיה לה תור.

25:11 דובר 5 ליחידות.

25:12 דובר 3 אז מנחם היה. מנחם אחי היה. הגיע התור, איך היא תגיע? כן, לא יודעת עברית, אנגלית בטח שלא. כן, אז הוא הביא אותה, אז הוא נכנס.

25:24 דובר 5 ליחידות.

25:25 דובר 3 הוא נכנס יחד עם אמא שלי, הבן דוד. וטוב, אמא שלי גמרה והוא אין לו, אפילו לא כתב פתק, כלום. אז הרבי לקח פתק ועיפרון ושאל אותו "ווי הייסטו?" אמא שלך, הילדים, הרבי רשם, הוא היה כל החיים אומר "אני היחידי שהרבי בעצמו כתב את הקוויטל." יש את כל ה-

25:51 דובר 5 אצל כוהני[?] שכותב קוויטל.

25:53 דובר 3 הרבי בעצמו כתב. הרבי בירך אותו טוב. הוא היה אדם מצליח, נפטר לצערנו פחות משנה. היה אדם מצליח, אדם עשיר. טויבר, שמוליק טויבר. הוא היה מהצולה גם, אז בחבזיינ-- חבזיינ אודר אז הוא גם טס לשם הכל.

26:13 דובר 5 לאוהל.

26:14 דובר 3 לאוהל. הודיעו לכל ה-- איך אומר, הודיעו לכל הצולה והגיעו כל הצולה של קולנייב[?].

26:19 דובר 5 הרבי כתב לו את הקוויטל.

26:21 דובר 3 הרבי כתב את הקוויטל והוא בירך אותו והוא אומר, "אני מרגיש את הברכה של הרבי, אני מרגיש איזה טוב."

26:28 דובר 5 מה היה, מה היה לאמא ביחידות? באיזה שפה הוא דיבר?

26:33 דובר 3 אה, ביידיש כנראה.

26:35 דובר 5 ביידיש.

26:35 דובר 3 ביידיש. היא עברית הייתה כמו כל ההונגריות העולות החדשות. היא בירכה לו, היא רשמה על הערך העתיק. כן, אני חושב שהיא הייתה עוד הפעם. אבא שלי היה אבל זה כבר היה אחרי, הוא ראה אותו מהמרפסת כבר.

26:57 דובר 5 טוב, בוא נחזור לקבוצה.

26:59 דובר 3 אבל, אבל הבית התחלף. התמונה של הרבי-

27:03 דובר 5 וכל ההשפעה של הישיב-- ישיבת סרד[?].

27:06 דובר 3 כל ההשפעה של ישיבת סרד[?].

27:08 דובר 5 כמה, כמה יהודים הגיעו מישיבת סרד? עשרות זאת אומרת.

27:11 דובר 3 הרבה.

27:12 דובר 5 רב פריימן[?] קנייבמן[?] גם הגיע.

27:14 דובר 3 כן, מלא, מלא.

27:18 דובר 5 טוב, נחזור לקבוצה. נתחיל את קבוצה. אז הגעתם לתשרי.

27:21 דובר 3 אז בקיצור, אז כמו שאמרתי לא היה לנו קבוצה, אז עשינו לבד. כן, כמובן שהיה אישור מהישיבה. אם סידרתם אז תסעו, תסעו. נסענו דרך פריז, פריז, לוקסמבורג, כמו כל ה-- כל העשירים. ואז היינו בישיבה בפריז.

27:47 דובר 5 ברינואה.

27:48 דובר 3 ברינואה, זה היה ממש ח-- חי אלול. הישיבה הייתה ריקה. כולם נסעו כבר לרבי, ממש, הישיבה לא תפקדה כבר, ואנחנו הגענו. הגענו בבוקר, אז היה רב ניסן, הוא קיבל אותנו ואני מספר לכולם שהוא עשה לנו ארוחת בוקר, אף אחד לא מאמין. עשה לנו חביתות, אכלנו, אף אחד לא מאמין וברוך השם ראינו אז את ניסן, הגדול, את הבן שלו.

28:19 דובר 5 רב יוסף.

28:20 דובר 3 הרב יוסף. זכינו לראות אותם. היינו שמה איזה חצי יום או משהו וזהו. אחרי זה ת-

28:28 דובר 5 שאל אותכם רב ניסן אם היא מחיה עם משהו?

28:31 דובר 3 לא, לא זוכר מה היה השיחות אבל זה הוא, הוא טיפל בנו. היינו. אחרי זה נסענו והגענו. ביום שהגעתי, ביום שהגעתי אז הרבי היה מדבר לנשים פעמיים בשנה, כן? יום ראש שנה ו-

28:47 דובר 5 באייר לפני, לפני שבועות.

28:49 דובר 3 לפני שבועות. ואז כנראה שראיתי את הרבי כבר במנחה בפעם ראשונה, אבל בשיחה אז היה הסדר, הנשים למטה וכל הגברים נמצאים למעלה ב, בעזרת נשים. אחרי שהרבי דיבר אליהם הם היו ניגשים לרבי ומדברים. אחר כך היה המון נשים, אז רק הביאו פתק הרבה, אבל אז היו ניגשים וכל אחת אמרה, דיברה עם הרבי ועשתה פתק. זה היה באותו, באותו לילה. למוחרת בבוקר, בסדר היינו בסדר חסידות. אחרי סדר חסידות צלצל הטלפון, היה טלפון ליד החדר של-

29:34 דובר 5 חדר של-

29:34 דובר 3 של הרב קור[?], היה אז טלפון. ובדרך כלל אף אחד לא ניגש, כי אם ניגשים אז אומרים תביא לי את זה ותביא לי את זה. אבל, אבל פה ניגש, אה, ניגש בחור. לא יודע איך קוראים לו. ניגש בחור והרים את הטלפון והוא דיבר. אחרי זה הוא בא אלינו ואמר, "אתם יודעים מה היה הטלפון הזה? אתם יודעים מה היה הטלפון הזה? צלצלה אישה ושאלה, 'זה ליובאוויטש?'" הוא אמר, "כן." "אני רוצה לספר משהו. אתמול בלילה הייתי אצל הרבי." זה היה תקופה של ההיפים, שאז נעלמו בנים ובנות, נעלמו מהבית, חיו כמו חיות בכיכרות העיר, מלוכלכים ולא, לא מתרחצים ולא. בקיצור, חיו, חיו. אתה יודע, ההפגנות נגד ה-

30:25 דובר 5 כן.

30:26 דובר 3 נגד ה-

30:26 דובר 5 חסידות סקייפס.

30:27 דובר 3 מלחמת וייטנאם.

30:29 דובר 5 סוף שנות השישים.

30:30 דובר 3 כן, סוף שנות השישים. חפח"ס. "ואתמול הייתי אצל הרבי ובכיתי."

30:34 דובר 5 ככה אומרת האישה.

30:35 דובר 3 כן, "ובכיתי. הבן שלי כבר ארבע חודשים אני לא יודעת מה איתו, אם הוא חי בכלל, אם יש לו בית, אם יש לו אוכל, אם יש לו בגדים, אם הוא מתקלח. בכיתי לרבי. הרבי ניחם אותי. 'אל תדאגי, הוא חי, יש לו בית, יש לו אוכל, יש לו הכל.' ככה הרבי אמר לי. הגעתי הביתה וכמה שעות אחרי זה הטלפון מצלצל אחרי ארבע חודשים ומי מדבר? הבן שלי."

31:05 דובר 5 וואו.

31:06 דובר 3 "ומה הוא אומר לי? הוא חוזר. הוא חוזר, חוזר על מה שהרבי אמר. 'אמא, אל תדאגי, יש לי בית, יש לי אוכל, יש לי בגדים והכל בסדר.' ממש היא אומרת הוא חזר על המילים שהרבי אמר לה."

31:19 דובר 5 והיא התקשרה לספר את זה.

31:21 דובר 3 כן, היא רצתה לספר את זה. טוב, שמעתי את הסיפור, אמרתי מתגלגלים פה מופתים. בטח כל רגע יש כזה דבר, אבל זה מה שהיה.

31:32 דובר 5 זה היה קבלת הפנים שלך ל-770.

31:34 דובר 3 אה?

31:35 דובר 5 קבלת הפנים שלך ל-770.

31:36 דובר 3 זה, זה מאחוריו היה.

31:38 דובר 5 כן.

31:38 דובר 3 מאחוריו, כן. בסדר, פה אצל הרבי, נו.

31:44 דובר 5 כן.

31:45 דובר 3 למדנו צריך מופתים. אז זה היה ממש ההיפים.

31:50 דובר 5 תשרי.

31:50 דובר 3 יום, יום-

31:51 דובר 5 ההיפים האלו.

31:52 דובר 3 יום לפני, כן. עוד היה סדר ובאנו ובקיצור. פיקרסקי, פיקרסקי הוא הרים את הטלפון.

32:00 דובר 5 אה.

32:01 דובר 3 הוא הרים את הטלפון.

32:02 דובר 5 כן.

32:03 דובר 3 טוב, תשרי היה תשרי והיה גם מיוחד. 770 הייתה, 770 הקטנה.

32:11 דובר 5 לפני ההרחבה הראשונה.

32:13 דובר 3 לפני ההרחבה הראשונה, אבל כבר היה חצי קיר, כבר היה שבור, חצי קיר. זאת אומרת שאפשר מצד השני ועלו על החצי קיר ועוד היה קצת מקום.

32:25 דובר 5 תסביר כי לא רואים עם הידיים מה פירוש, יכלו לדלג כאילו-

32:28 דובר 3 לא לדלג. שמה אתה-

32:30 דובר 5 אה, כאילו זה לגוף זה הגיע לך באמצע הגוף, אתה יכול לראות גוף.

32:34 דובר 3 בית הכנסת בעצמו היה בלתי אפשרי. הרבי לא היה על במה. סך הכל עמד על שטיח. לא ראית כלום. שמה קצת ראית.

32:47 דובר 5 אם היית עומד בהרחבה כן.

32:48 דובר 3 כן, בתקיעות. ממש כוחות איומים, כוחות עצומים. אז שם עמדתי על חצי רגל באיזה שפיץ של ספסל בשביל לראות משהו, כי הבחורים לקחו, הבחורים ישנו. היה במה כמה היה במה ארבע מטר מהבמה עד הקיר, עד ארון קודש או פחות אפילו.

33:09 דובר 5 במה אתה מתכוון?

33:10 דובר 3 של הבימה.

33:11 דובר 5 מהבימה של הכנסת.

33:12 דובר 3 כמה היה אז בית הכנסת? אדם בודה הראשון ההוא הזה. כן. ובחורים ישנו ממש ישנו שמה כל הלילה והיה להם איזה החלפה ללכת להניח וזה בשביל המפטיר בשביל תקיעות. זה מה שהיה. כן. אני זוכר שאז יצא המחזורים הקטנים אז קנו. אתה לא צריך, היה צריך מחזור גדול לעמוד שמה. המחזורים הקטנים, הדפים האלו של תקיעות ממש שחורים אצלי. זה נמצא באיזה מקום שחורים מהדחיפות וקרוע כזה. אבל זה אבל זה היה. שמעת, שמעת את המפטיר כי זה לא היה גדול אבל לא ראית. כן. לא ראית את הרבי. הרבי לא, לא, לא. שום הגברה לא הייתה כמו פעם. כמו אחר כך שנים אחר כך. אז זה היה בתשרי בשושנה. היה שיחות קצרות, תשליך היה. כן, היו אורחים חשובים מאוד שבאו לרבי.

34:26 דובר 5 מי היו?

34:27 דובר 3 אחד מהם בא פעם הראשונה. נח גולדשמיט עם אשתו.

34:32 דובר 5 כן, זה פעם ראשונה. פעם יחידה שהוא היה.

34:34 דובר 3 פעם היחידה. ככה אמרו, נכנסו ליחידות. אז אנחנו הבחורים חיכו לראות. אברהם פריד היה אז הוא נכנס. הוא לא נכנס ליחידות. בדרך כלל הוא לא לוקח את הזמן של הרבי, אבל הפעם הוא נכנס ובאותה שנה נפטר.

34:51 דובר 5 כן, נפטר באלול, חודש אלול שנה.

34:54 דובר 3 אז הוא נכנס ויצא. יחידות. הייתי ביחידות. לא, הוא לא נכנס כל הזמן ולא רצה לקחת זמן של הרבי. פה הוא נכנס ויצא. ככה סיפרו. כן, נוח גולדשמיט כן נכנס עם, עם רעייתו והרבי השתעל. אז היא שאלה "לא מביאים לך באמצע תה?" הרבי ישב-

35:18 דובר 5 שעות ערב.

35:19 דובר 3 לא יודע אם זה היה אז, אבל אני זוכר יחידות אחת שהיה משמונה עד תשע. לא זוכר אם זה היה אז.

35:28 דובר 5 בסיפור הזה, אבל זה היה לילה אחד משמונה עד תשע. שלוש עשרה שעות.

35:32 דובר 3 אני זוכר. כן. אז היא שאלה "לא מביאים לך כוס תה? שאני אצא." היא שאלה את הרבי. "אני מבקשת כוס תה." הרבי השתעל. אז הרבי אמר "זה לא זה." ככה מספרים. והוא הראה לה, הראה לה פעקל.

35:52 דובר 5 כן, כן, הראה לה חבילה של-

35:55 דובר 3 כן, הוא אמר זה לא מזה. זה לא שיעול שצריך תה. ככה, ככה סיפרו. כן, ככה סיפרו. היה סיפור, גם סיפור, גם מופת גדול שהיה. הגיע אז חבר של בובי[?].

36:12 דובר 5 זה מסטולין.

36:13 דובר 3 מסטולין, כי אז באו כל הרוסים. הרבי ביקש מכל העולים החדשים מרוסיה שיבואו על חשבונו ויעמדו אצלו. בית כנסת הם עמדו אצלו. זה, זה חזר כמה שנים. גם אז זה היה חופ"ס והוא נכנס ליחידות, ככה סיפרו. הוא נכנס ליחידות ולפני שהוא עזב את רוסיה, זה היה אחד זלמן לוין, זלמן קורשיקר[?], שהוא היה גר פה בנחלה, ר' בוישה[?] נדמה לי, גם גר עכשיו באמריקה ואחרי זה עבר לארצות הברית. אז הוא ישב עוד, כשאלו יצאו, יצאו בחופ"ו, חופ"ז, חופ"ח, הוא עוד ישב בבית סוהר.

36:59 דובר 5 זלמן לוין עוד ישב בכלא שם אצל הרוסים.

37:01 דובר 3 כן. אז הוא ביקש מזלמן לייב, הוא ביקש ממנו שכשהיה אצל הרבי שיזכיר אותו. אבל עבר כמה שנים, הוא אולי בא בחופ"ו, חופ"ז, חופ"ס. כתב יחידות, את היחידות-

37:18 דובר 5 כתב, אה, פ"נ לפני היחידות.

37:20 דובר 3 פ"נ בעצמו וחתם זלמן לייב סטולין. כן, אז הרבי פותח, קורא. ובסוף הרבי אומר, "זלמן לוין."

37:33 דובר 5 וואו.

37:34 דובר 3 אז הוא מתקן. הוא אומר, "זלמן לייב." הרבי מסתכל ככה כאילו עוד פעם. "זלמן לוין." פעמיים או שלוש. ואז הוא תפס את עצמו שהרבי מזכיר לו מה שהוא צריך להזכיר לרבי.

37:50 דובר 5 וואו.

37:51 דובר 3 זה סיפרו אז.

37:54 דובר 5 וואו. אז היה סיפור גם עם אשתו, עם אחיה, עם ינקלב קאפקא. לא?

37:58 דובר 3 אה, מה?

38:00 דובר 5 שאשתו ביקשה בשביל, אה, בשביל אחיה ינקלב קאפקא שייצא. אז נראה לי שהיה-- אז הרוסים אמרו שכשיגדל להם שערות בכף היד הם יוציאו אותו. אז היא בכתה והרבי אמר לה, "אל תדאגי, הוא יצא" והוא יצא די מהר. זה זכור מהזיכרונות שלי מבני ברק, שניהם היו בבני ברק הרי, גם זלמן לייב וגם רבי ינקלב קאפקא.

38:20 דובר 3 זה מה שהיה.

38:22 דובר 5 אבל איך, איך היה לך כבחור שהגיע בכל אופן גם ירושלים, גם לוד לראות תשרי, לראות את הרבי, מה?

38:29 דובר 3 תראה, אה, תשרי-

38:30 דובר 5 מדוע שזה לא ליבלה פומבי לגלי, אבל בכל אופן תינוק-

38:33 דובר 3 תשרי, תשרי זה כמו שאתה נמצא בתוך צנטריפוגה של מכונת כביסה. אתה, אתה לא-

38:41 דובר 5 עוד לא תופס.

38:42 דובר 3 כן. ושמו אותנו כמו מספר ברשימה של ללכת לתהלוכה וללכת לשמחת בית השואבה לבית הכנסת והלכנו שעתיים, היה גשם והיה-- ובאנו להתוועדות והיינו רטובים מראש עד רגלינו ואחרי זה הקופס מהרבי ואתה, אני זוכר שכמו שנגמר, הקופס היו די ארוכים, התוועדות ואחרי זה הקופס, אולי בחמש סיימנו, ואז פתאום-

39:15 דובר 5 חמש אתה מדבר בליל שמחת בית השואבה.

39:18 דובר 3 שמחת בית השואבה, כן.

39:19 דובר 5 לא, הרבי התחיל- הרבי נכנס לזה בליל-

39:22 דובר 3 יצא והכינו את ה-

39:23 דובר 5 מקום לקופס.

39:24 דובר 3 לקופס, כן, ובזמן ואז שהרבי התחיל הקופס והתורה אצלו וכל הדברים וכל העסק הזה. אחרי זה הקופס, כשנגמר הקופס פתאום הרגשתי איזה נחיתה. אני רואה שאני רטוב, החולצה שחורה, הנעליים קרועות ואני רעב ואני צמא, רגליים כואבות. כל זה לא הרגשתי כלום. לא הרגשתי. הייתי כמו שאני אומר, בצנטריפוגה והקופס היו, הרבי הרים את כולם. זהו, ופתאום סעודה שלישית וזה כל זה, זה כמו שאתה, זה היה רגעים, לא רגעים, שעות שאתה מונח אתה לא אתה. אתה הולך, אתה הולך מרחקים עד בורו פארק בית כנסת. אחרי זה אתה מדבר שמה גם כן. צוציק ומדבר בפני כל זה בחור צעיר כן, ורוקד וחוזר ורצים מהר וירד גשם. אתה רטוב, אתה לא מרגיש כלום, אתה נכנס או שאתה תופס קצה של ההתוועדות. אחרי זה הקופל אתה לא אתה, פתאום אתה אתה. אתה מתחיל להגיד את עצמך וכאב רגל והראש. זה גן עדן. הייתם הייתם בגן עדן. מה שיהיה מה שיהיה. יענקל היה בגן עדן. אנחנו היינו בגן עדן ממש. זה גן עדן עליון. כל השנה היה גן עדן בהיות המרד במלחמה היה שנה של גן עדן. זה גן עדן עליון. ופתאום זה סוכות תראה, תיכף זה סוכות תראה. עוד משהו מאוד מאוד מרגש זה שחרית, שחרית של של סוכות תראה ביום. אין הרבה קהל כי הכול אחרי הקופס שותים חבילות. כן, אבל זה היה אחרי זה. זה לא היה באותה שנה. אני וברכי[?] אמרתי בוא אני אתן לך מקום, בוא בוא נישן שנקום לתפילה ונהיה בתפילה. הלכנו לחדר של חיים ברוך. החלטתי להיכנס. ישנו שם על הרצפה. קמנו לתפילה. היה ממש ריק. כן, אחרי זה עלייה. העלייה לתורה.

41:51 דובר 6 זאת שהרב עולה עם הרבי הקודם.

41:55 דובר 3 זה גם אחד מהרגעים של תשרי עד שה עד שהבעל קורא שוסטרמן קורא. בקושי קורא בהתלהבות כזאת. תמיד היה מתנדנד המורי עד עינינו מורנו ורבנו ורבנו. תמיד הוא היה מתרגש לפה והיה מוריד עד עינינו.

42:18 דובר 6 עם השמות.

42:19 דובר 3 רבי ישראל בן רבנו מורנו. אתה מרגיש הרי ב הרי במצודת.

42:27 דובר 6 הרבי עומד בצד, כאילו.

42:29 דובר 3 בצד. זה גם אחד מהרגעים של תשרי שאתה לא רואה למה זה. אתה רואה שפה מתעסקים עם.

42:40 דובר 6 עולם אחר.

42:42 דובר 3 עולם אחר. גם זה לא צחוק. הרבי תיקן את זה. אולי זה היה גם מצרי הרעיה שהוא שקראו ככה לרבי הרש"ב. כן, זה גם מהרגעים הגדולים. תקיעות קופס וזה העלייה הזאת. כן.

43:01 דובר 6 אחרי זה.

43:02 דובר 3 הקופסא לא כל כך ארוך. זאת אומרת ביום הקופס זה שלוש וחצי הקופס.

43:09 דובר 6 כן, רק הרבי רוקד.

43:11 דובר 3 לא, אחרי זה כולם מסתובבים, הרבי מחכה, אבל זה לא הרבה. עיקר ההקפות הגדולות זה בליל שמיני עצרת. ביום אין ובליל סוכות תראה זה ההקפות. היה אחד השנים אחר כך. אולי זה היה ברחוב ח' [?]. לא, לא חושב שזה היה ברחוב ח' [?] כי הרבי היה כבר על הבימה. זה כבר היה. אז הרבי אמר כיבד, כיבד זה דוכמן. הרבי אמר לו שיכריז שמכבדים את ירושלים עם פסוק או עם הקאפיטל. לא זוכר מה והוא זה. דוכמן הכריז תיאלץ יקום עלינו פה רוסלאנד. זה רבה מכבד זה הקושי. הרבי היה עומד לקיר קרוב לקיר, הסנדר לקיר והוא היה עומד ליד הרבי והיה מסתובב ומודיע מה שהרבי אמר לנו להודיע. אז הרבי הסתובב, נתן לו מכה על הגב. חלילה וזאת זה.

44:13 דובר 6 הוא אמר כל הוא אמר כל היהוד.

44:15 דובר 3 שיקומה.

44:16 דובר 6 כל היהודים הם רוס-

44:17 דובר 3 הרבי אמר לו על רוסישע אידן.

44:19 דובר 6 זאת אומרת הוא אמר כל הרוסים-

44:21 דובר 3 כן.

44:22 דובר 6 והרבי אמר לו אני אמרתי להגיד יהודים רוסים.

44:24 דובר 3 לאאא, הכוונה, כל אלה שבאו מרוסיה, כי היו אורחים, כי היו אורחים ברוסיה.

44:31 דובר 6 אלה שבאו.

44:32 דובר 3 כן והרבי אמר לו שמכבד על רוסישע אידן.

44:36 דובר 6 אהה.

44:37 דובר 3 הרבי אמר לו-

44:38 דובר 6 הוא אמר הרוסים שבאו והרבי בעצם התכוון-

44:41 דובר 3 לא התכוון, אמר לו מפורש.

44:43 דובר 6 שמכבד את היהודים שנמצאים ברוסיה.

44:44 דובר 3 הרבי הסתכל, נתן לו מכה על הגב ואמר לו, "אינישי סדי גזות", נתן לו רוסישע אידן ואז הכריז, אז הכריז את מה שהרבי תיקן לו, אז הבינו מה שהרבי אמר בהתחלה. הרי הרבי כיבד את הרוסים פסוק. יש נציגים שבאו בסדר, אבל.

45:03 דובר 6 בעצם הוא מכבד את כולם.

45:05 דובר 3 תמיד כשהיה הכרזות של תלמידו דוכמן היה הרבי היה צוחק, היה בדיחות, הוא היה מעקם. בקיצור.

45:16 דובר 6 אחרי תשרי.

45:18 דובר 3 אה?

45:18 דובר 6 אחרי תשרי, צנסם תיבוקר.

45:20 דובר 3 אחרי תשרי, אחרי תשרי. אז זהו, אז זה כולם נוסעים ומתחיל יום נקי סינטרום. צריכים להיות, הרבי היה בשני וחמישי, בקריאת התורה, אה, מנחה, מעריב. לא היה אז כל כך הרבה עולם, לא היה כל כך. היה פעמיים בחודש, ערב חודש וראש חודש. כן, ולא היה גם מאוחר כמו שהיה אחר כך. יש שנים שהרבי בא ואני התפללתי עם הרבי ב-נ"א בעשר בלילה, עשר וחצי מנחה.

45:55 דובר 6 כן.

45:56 דובר 3 כן, היה עוד יותר. לפני שבאנו-

45:58 דובר 6 היה פעם אחת ממש מאוחר.

45:59 דובר 3 שתים עשרה, ממש שתים עשרה.

46:01 דובר 6 כמה דקות לפני שתים עשרה.

46:02 דובר 3 אף פעם לא היה, לא היה. עכשיו כל יום בבוקר הרבי היה בא לבד. כל יום היה בא לבד מהבית, ברגל, היה בא לבד ונכנס מתי שנכנס. שני וחמישי זה היה יותר מוקדם, כי הישיבה מתפללת והיה, היה בא לקריאת התורה. הרבי לא היה מתפלל בציבור שחרית, רק מנחה מעריב. כן, אבל היה נכנס ושומע קריאת התורה. בימים ש-- א-אחרים זה היה בא יותר מאוחר, קצת אפילו. הוא היה בא גייט, ככה מהבית, צועד לבד בלי מלווים והיה בא מתי שהיה בא. כן, הישיבה הייתה מתנהלת ל-- לפעמים היה הולך, עובר את הכביש, הולך למקווה.

46:55 דובר 6 קסטל [?].

46:55 דובר 3 קסטל [?] מקווה. כן, הייתי פעם, היינו פעם והרבי היה מופיע. כן-

47:01 דובר 6 תוך כדי שאתם במקווה היו מגיעים-

47:03 דובר 3 כן, כן.

47:03 דובר 6 מה עשיתם?

47:04 דובר 3 מה עשינו? חלק כבר היו לבושים, ברחו. חלק לא היו לבושים אז התחבאו. עד שהרבי גמר. אז הוא מכניס שלוש דולר, היה מכניס שמה לקופה. כמובן שמיד החליפו, הבחורים היו מחליפים. עוד לא היה דולרים אז.

47:23 דובר 6 היה לכם קשר עם הרבי?

47:24 דובר 3 אה?

47:25 דובר 6 חוץ מלראות בתפילות.

47:28 דובר 3 אתה מתכוון פתקים ושאלות?

47:31 דובר 6 פתקים, שאלות, הלכתם אחרי הרבי ב-ב-בדרך?

47:34 דובר 3 אז-

47:35 דובר 6 במה התבטא כאילו-

47:35 דובר 3 אז ככה. קודם כל היה, היה הרבה פעמים שהרבי היה הולך, אז היו פותחים את הדלת. לפעמים זה היה מאוחר. היה פעם אחת שהחזקתי את הדלת והיה די מאוחר, כבר לא הייתי צריך להיות שמה.

47:54 דובר 6 מאוחר בערב.

47:55 דובר 3 כן, בלילה.

47:56 דובר 6 אחרי חודש כאילו עכשיו-

47:57 דובר 3 לא, לא תמיד אחרי חודש היה מאוחר גם. לפעמים היה מאוחר. אז הרבי הסתובב, נתן מבט ככה ובלי להגיד, "וואס טוסטו דאָ", כאילו-

48:08 דובר 6 מה אתה עושה פה?

48:09 דובר 3 כן. עכשיו ההנהלה, ההנהלה כל חודש, כל ראש חודש נכנס אל הרבי ומוסר דו"ח, מוסר דו"ח. אנחנו היינו בחורים שלמדנו. כן. אז אחרי ראש חודש טבת, אחרי חודש טבת, אז בא אלינו הרב מנטליק אמר מזה "דיברנו עם הרבי"

48:36 דובר 6 תגיד בעברית תגיד תגיד בעברית יש גם.

48:48 דובר 3 נכנסנו לרבי ונתן לו דוח ואמרנו גם על ה"מה יהי קום לבחורים" שהיינו רק שלושה ואמרנו-

48:56 דובר 6 הבחורים החדשים שהגיעו.

48:58 דובר 3 כן.

48:58 דובר 6 נתרגם.

48:59 דובר 3 בחודש טבת.

49:00 דובר 6 כן.

49:00 דובר 3 בחורים שהגיעו וסיפרנו שהם שומרים סדרים וזה לרמן. לומדים טוב והיה נחת לרבי. זה מה שהוא בא אלינו לספר.

49:12 דובר 6 למה הוא הרגיש לבוא לצורך לספר?

49:14 דובר 3 למה לא?

49:14 דובר 6 לא, אבל לא שהיה לו משהו אלינו.

49:16 דובר 3 לא, הוא היה מאוד לבבי. מנטליק לא היו לו ילדים. הוא אהב מאוד את הבחורים ודאג להם וגשמי ורוחני. הוא היה מאוד לבבי. כן, היה מאוד עדין, מאוד לבבי, עולמו שלם. אחר כך היה סיפור שאני מקשר את זה. היה קידוש לבנה, היה קידוש לבנה של טבת. זה נדיר של אמריקה. טבת שיהיה קידוש לבנה, בסדר. אז הרבי אומר שלום עליכם, שלום עליכם. אני עמדתי או שש או שבע אנשים רחוק. הרבי דילג על כולם, אמר שלום עליכם. באותו רגע הרגשתי מכפו-- מהראש עד הרגל כזה משהו. זרם של, של הייתי צריך אחרי זה לשבת, לרדת ל-770 ולשבת עשרים דקות עד שהגוף נרגע מהשלום עליכם הזה. אבל אני קישרתי את זה. הרבי אמר שלום עליכם, קישרתי את זה. אף על פי שלא דיברתי לרבי, לא יודע שאני שלום עליכם אפילו שמן גשמי, כן? שזה אני, שמנטליק דיבר עליו. אז זה היה משהו. שלום עליכם זה היה, זה היה טהרת גברים.

50:42 דובר 6 וואו.

50:43 דובר 3 שלום עליכם. זה היה בחודש טבת. בשבט נכנסתי ליחידות.

50:48 דובר 6 לפני שנגיע ליחידות, רק שנייה. היה ב-בחורף ההיא כמה שבועות שהרבי דיבר שם בשבתות.

50:55 דובר 3 הרבי דיבר על-

50:55 דובר 6 חוץ על אותו אחד שדיבר.

50:57 דובר 3 אה, זה היה כן, זה היה. הרבי אז עוד לא היה התבטאויות וש-שצעקות שמי יהודי לשטוף עם-

51:04 דובר 6 זה התחיל אחר כך.

51:05 דובר 3 זה התחיל אחר כך.

51:07 דובר 6 מה היה? דיברו על מבצע, על מבצע תפילין.

51:09 דובר 3 מישהו דיבר-

51:10 דובר 6 היה איזה רב באיזה אחד הארגונים של הגדולה.

51:13 דובר 3 דיבר בכוח.

51:15 דובר 6 שהתבטא על זה-

51:17 דובר 3 רבי יצחק, רבי יצחק אה, יצחק כי צאן בפיו [?] שהוא הביא לו-

51:23 דובר 6 כביכול שיחד אותו, ככה הוא אמר.

51:26 דובר 3 לא, שהוא הביא לו אוכל אז הוא אהב אותו. ואז ההוא אמר ליובאוויטש מקרבים כל מיני שהם יכולים לקבל מהם.

51:35 דובר 6 זה היה מיד בהתחלת השטורים של מבצע תפילין בעצם.

51:37 דובר 3 אה?

51:38 דובר 6 אז התחילו בעצם השטורים של מבצע תפילין והקירוב.

51:42 דובר 3 כן. ואז אה הרבי לא מצא חן בעיניו שאמר את זה, אז הוא אמר מילא אמר לו בביץ[?] אבל גם ככה הוא מדבר על יצחק אבינו שייסע למערת המכפלה לבקש סליחה מיצחק אבינו שהוא אמר ככה. זה היה שבת אחת. טוב, היו חבר'ה שהלכו משהו, לא יודע מה, שברו לו משהו בחלונות או בידית של הדלת. אז שבוע אחר כך הרבי דיבר מאוד חריף נגד אלו שעשו משהו. זה מה שהיה הסיפור הזה. אבל לפני שנסעתי, לחזור קצת לאלול, אז הייתי בכותל ואז הורידו שלוש מפלסים. כבר רשום הסיפור הזה.

52:35 דובר 7 בעצם צריך להסביר שאז זה היה כמה חודשים אחרי ששוחרר הכותל.

52:39 דובר 3 כן.

52:39 דובר 7 חובזאי[?].

52:41 דובר 3 הורידו שלוש מפ-- היום כשיורדים לכותל אתה יורד, נכון?

52:44 דובר 7 כן.

52:44 דובר 3 זה היה ישר. הורידו שלוש מפלסים, לא יודע למה. הורידו-

52:48 דובר 7 חפרו והורידו.

52:49 דובר 3 הורידו שלוש מפלסים וגילו עוד שלוש שורות. האבנים האלו קיבלו הרבה גשם כל הזמן, אז הם היו קליפות קליפות. האבנים היו ממש קליפות, כי הגשם חדר.

53:02 דובר 7 אהמ.

53:03 דובר 3 אתה נגעת ב-ב-כותל, נשאר לך חתיכות של אבנים. אמרתי אני אקח אבן, נפל לי, אני אביא לרבי. טוב, באתי הביתה, אמא אמרה "אוי, נעשה קופסת טבק ונשבץ את זה וזה", ככה אמא שלי אמרה.

53:23 דובר 7 תמימות של אישה יהודייה שהיו גם כוונה טובה.

53:27 דובר 3 לא טבק ולא... בסדר, לקחתי את זה ככה.

53:30 דובר 7 כמו שזה.

53:31 דובר 3 כמו שזה, ו-ו-והכנסתי את זה אחר כך אחרי תשרי לא רציתי לתשרי, אחרי תשרי הכנסתי את זה לרבי וכתבתי שזה אבן שנופל בקוויסט של המערבי.

53:44 דובר 7 כתבת דרך המזכיר אז כמובן.

53:45 דובר 3 כן, אבן שנפל בקוויסט המערבי. אז הרבי הקיף את המילים "אבן שנופל בקוויסט המערבי" וכתב למעלה לברר אם מותר לקחת אבן שנופלת בקוויסט המערבי. אחרי בירור. אני לא זוכר אם הוא כתב "תך[?]" או לא. אני חושב שלא. אז באתי לזמן שימן[?].

54:13 דובר 7 רגע, והשאיר אצלו את האבן או החזיר?

54:15 דובר 3 החזיר, מה פתאום.

54:16 דובר 7 החזיר.

54:17 דובר 3 השאיר.

54:17 דובר 7 אה, השאיר אצלו.

54:18 דובר 3 כן, עד היום.

54:20 דובר 7 כן, והלכת לזמן שימן[?].

54:21 דובר 3 זמן שימן[?] ואמרתי לו את הסיפור.

54:23 דובר 7 הרב חדקוב.

54:24 דובר 3 ראשית כל תדע שהרבי לא ביקש את הבירור בשבילו. זה בשבילך.

54:31 דובר 7 עשי לי שריד[?].

54:32 דובר 3 כן, אני אענה לך. אחרי שבוע בא אליי ואמר יש דעות כאלו ויש דעות כאלו. בקיצור, זה הסיפור. הסתבר לי וזהו.

54:42 דובר 7 כתבת לרבי?

54:43 דובר 3 לא. הוא אמר לי זה לא בשביל הרבי לברר, זה בשבילך, זה לא בשביל הרבי. אז זהו. אז יש את האבן כמו כל המתנות של הרבי ב... זה היה ב...

54:58 דובר 7 אז הגיעה שבת .

54:59 דובר 3 עכשיו היה ככה. הרבי היה יושב שעה וחצי, שעתיים אחרי קבלת שבת, הרבי היה יושב וכן גם. ואז היה הולך הביתה. כן, סדר של הישיבה ליל שבת היה סדר סידור ארוך מאוד, היה גם קנים[?] ואמרו.

55:21 דובר 7 קנים[?] שם אמרו פלפולים.

55:22 דובר 3 פלפולים וגם היה, גם כשלא היה קנים[?] היה סדר הכי ארוך, שעתיים, שעתיים וחצי של סידור. אז ככה היה. אז אני ראיתי שתמיד הרבי הולך הביתה ובחורים מלווים מרחוק, זה עשר מטר מלווים. ראיתי פעם, פעמיים, ואיתר זה[?] בבוקר וזה.

55:43 דובר 7 אותם בחורים.

55:44 דובר 3 אה?

55:45 דובר 7 אותם בחורים.

55:45 דובר 3 לא תמיד אותם בחורים.

55:46 דובר 7 אני מתרגם את היידיש פשוט.

55:48 דובר 3 כן. אז שאלתי איך אפשר להיכנס לעניין הזה. אני רוצה גם ללוות את הרבי. אמרו תירשם וזה וזה. בקיצור לא נהיה כלום ואני רואה שהם חוזרים והולכים אז אמרתי אני אלך, אני אלך. הם שלוש, אני רביעי. לא הלכתי עם המכנסיים[?] איתם, קצת אחורה. כן, והרבי הולך שבת, גוט שבת, כל מיני היה זה היה חורף. היה זליג סטונים[?]. בא והרבי

56:23 דובר 7 בא מול הרבי.

56:24 דובר 3 כן, והוא לא הרגיש הרבי ככה. כן.

56:27 דובר 7 הוא לא הרגיש שזה הרבי.

56:28 דובר 3 לא הרגיש, חישוב הראוי[?]. אז הוא כבר היה מאוחר. הרבי אמר לו תשב עם הראש[?], הוא לא שם לב. טוב אבל הם אחד מהבחורים כל הזמן עשה לי

56:40 דובר 7 הוא מיד שתלך[?].

56:41 דובר 3 שאני אלך, שאני אלך. אבל לא, לא שמעתי לו. אתה כבר פה פעם שמינית. אני גם לא רוצה. גם רוצה לזכות בזה. ככה הולכים והמסלול שלו לפני ה-- לפני הכנסייה הרבי עובר לצד השני. אחרי זה הוא נכנס לפרזידנט סטריט וחוצה, חוצה אפילו על הדשא. מגיע הביתה וסוגר את הדלת ובודק בחלון. כן, היה-

57:07 דובר 7 בודק בחלון ש? שהבחורים הולכים.

57:09 דובר 3 לא בודק בחלון אם סגור. קבוע

57:12 דובר 7 אם החלון סגור.

57:13 דובר 3 כן. אחרי זה הוא ירד עליי. בכלל, הרבי לא רוצה שילכו איתו. אה הרבנית הסכימה שילך, ביקשה שילכו אבל רק שלוש בחורים. ולמה אתה הצטרפת? אמרתי לא. אז ראית שאני מתעקש ואני רביעית הפורש[?], אלא מה אתה רוצה? לא אני רוצה. ככה הלכתי כמה שבועות. היה טיול נעים מאוד ללכת עם הרבי לשבת, ללוות אותו בלי תור, בלי זה כי היית מחכה היה לוקח שנים. זה היה גם אחד מה-

57:51 דובר 7 הרבי היה מתייחס לבחורים?

57:53 דובר 3 לא, לא היה בחור אחורה איזה עשרה מטר. הרבי היה הולך, מסתכל בחלונות ולאט לאט. שפאצירט, שפאצירט טיול כזה. והוא הולך כמו שהיה בא בבוקר לבד לשבת, היה הולך לבד.

58:08 דובר 7 בבוקר, בבוקר היו מלווים גם.

58:10 דובר 3 לא זוכר בבוקר, אולי היו מלווים, אולי לא. כל השבוע לא היו מלווים. היה בא, היה בא מתי שהיה בא לבד ברגל. כן. אז זה היה עוד משהו כיפי. היה עוד טיול שעשיתי אני ואשתי והרבי שלושת רבעי שעה בקראון הייטס. זה היה בפסח, בפסח למתס[?]. אז הרבי הלך לישיבה. הרבי הלך לילדי טהרן. הרבי הלך לפרי[?], הרבי הלך בנות שמה. עשינו גם לבינון[?] שלושת רבעי שעה. בקיצור הרבי הסתובב קראון הייטס. אה כבר היה פורטי פורטי לא בסדר פור אן עיין.

59:00 דובר 7 כן.

59:00 דובר 3 אנחנו היינו בפסח. כן, זה אחר כך. אז הרבי בא לבקר אותנו בסדר פור אן עיין ואז זה כבר היה פורטי פורטי.

59:09 דובר 7 בל"ט

59:10 דובר 3 בל"ט כן. אז טיילנו עם הרבי שלושת רבעי שעה בקראון הייטס עד שהוא הלך הביתה. זה דרך אגב סיפור. כן.

59:23 דובר 7 ליחידות.

59:24 דובר 3 אה?

59:25 דובר 7 יחידות. שבט.

59:27 דובר 3 יחידות היה בחור ג' שבט. כמובן שנרשמנו מיד ונתנו לו תאריך חורג ג' שבט.

59:37 דובר 7 זה תאריך שקשור ליום הולדת או?

59:39 דובר 3 לא, יום הולדת היה לי בקיץ. זה היה היחידות השנייה.

59:43 דובר 7 אה.

59:43 דובר 3 פשוט בחור שמגיע מגיע ליחידות פעם ראשונה.

59:47 דובר 7 אז היה ככה. אחר כך השתנה.

59:50 דובר 3 חוץ מזה היה פעם שנייה היה חורף ג' תמוז. זה היה יום הולדת שלי וגם לפני הנסיעה. אני רוצה לספר על זה משהו גם כן. בקיצור, אנחנו עשיתי יחידות, כותבים הכל לרבי. השתמשתי הרבה, אולי מוגזם אז היחידות הייתה לא יאמינו כמה זמן זה שלושה שבועות.

1:00:13 דובר 7 וואו.

1:00:14 דובר 3 אז קרא את כל ה-

1:00:17 דובר 7 עכשיו לפני היחידות שנייה, כשאתה אומר שכתבת, מישהו הדריך אתכם?

1:00:20 דובר 3 אה?

1:00:20 דובר 7 מישהו הדריך? אני-

1:00:22 דובר 3 כן, באופן כללי.

1:00:23 דובר 7 מי?

1:00:24 דובר 3 אומרים שצריכים לכתוב, שאתה כותב על העניינים. היו שם כמה שאלות וכמה דברים. אה, זה היה יום של צום ואתה נכנס באחת עשרה, שתיים עשרה. בקיצור, אה, זה היה, חיכו לזה, חיכינו לזה ו-ו-ושחזרנו כאילו איך זה יהיה ואיך אני אכנס ואיך. זה היה, כל הציפייה הייתה כזאת יראה, יראה גדולה שאתה נכנס לרבי, נכנס לרבי. הסתובבתי סביב החדר של הרבי כמה חודשים. אתה יודע, זה החדר וזה הרבי ואתה לא נכנס לשמה ואם אתה נכנס זה רק יחידות שאתה נכנס. כל זה מתפוגג ברגע שאתה פותח את הדלת, עכשיו הרבי מקבל אותך כמו אורח פנים אחרות. כל היראה נמוססת. מתחיל חום ואהבה כזאת. זה הרגשה. זה הרגשה. בקיצור, שאלתי כמה שאלות. בוחן עניינים.

1:01:35 דובר 7 ב, בפתק.

1:01:36 דובר 3 בפתק. חלק מהם הרבי ענה לי ביחידות השנייה. כן, זה השנייה. זהו. אמר לי כמה דברים. מה ששאלתי, אחד הדברים ששאלתי אה, שהיה במלחמת ששת הימים פספסתי רבנו תם. כבר הרבי כתב לי מגיל ש-- לפני זה להניח רבנו תם, אז היו שואלים. אז לא היו מניחים רבנו תם בר מצווה רגיל. גיל תשע עשרה היו שואלים אם המשפיע אמר תשאל את הרבי.

1:02:09 דובר 7 אז שאלת עוד כשהיית בארץ?

1:02:11 דובר 3 כן. והרבי ענה וכבר התחלתי, אבל לא היה בישיבה לבחורים תפילת רבנו תם היה נוסח אשכנזי. עוד כמה בחורים עשרה וכולם היו מניחים איתם. ששת הימים, היו מראים שוב ששת הימים. אז פספסתי תפילת רבנו תם וגם היה לצערנו קרבן פסח. אז כתבתי לרבי. כתבתי לרבי שפספסתי רבנו תם פעם אחת וגם קרבן פסח.

1:02:41 דובר 7 קרבן פסח בזמן.

1:02:42 דובר 3 בזמן קרבן פסח. אבל בעצם זה היה ב-ב-ביחידות השנייה.

1:02:47 דובר 7 בשתיים.

1:02:47 דובר 3 לא, זה ביחידות הראש-- כן, אז שאלתי. בראשונה לא שאלתי את זה. ואז הרבי אמר, זה בשעת הפארברענגען, כן? שכל עוסק בתורה ראוי לו כאילו הקריב עולו. זה-זה חידוש גדול מה שהרבי אמר לי, חידוש תורני. אז ממילא תלמד הלכות תפילין בנגלה ובחסידות, הלכות קרבן פסח בנגלה ובחסידות וכל עוסק בתורה ראוי לו כאילו הוא, אז זה יכול לתקן גם את העבר. זה חידוש גדול. זה לא פירוש. אז ממילא תלמד.

1:03:28 דובר 7 טוב, זה הפירוש. זה הפירוש שהרבי הביא.

1:03:30 דובר 3 כן.

1:03:31 דובר 7 זה לא, זה לא הפשט אתה אומר.

1:03:32 דובר 3 זה לא הפשט. זה הרבי חידש.

1:03:34 דובר 7 זה כמו שדיבר בפארברענגען כי יש פארברענגען של לפני היחידות.

1:03:37 דובר 3 הזכיר כן בשבת. אז הייתי בן עשרים והרבי גם-גם דיבר הרבה בעשרים לרדוף. דיבר על פרקי אבות. גם היה שיחה על בן עשרים לרדוף.

1:03:48 דובר 7 זה היה תשכ"ז.

1:03:49 דובר 3 כן, אולי זה היה למחרת היחידות בעשרים לרדוף. אני הייתי בן עשרים, אולי שבת לפני זה אני לא זוכר. בקיצור, אז זה מה שהרבי אמר. אמר תראה וזה חידוש. זה מה שאני אומר שזה, שזה מתקן. כל עוסק בתורה ראוי לו, זה אומר עכשיו כאילו אתה מקריב עולו. אחרי שאתה בחוץ לארץ ואתה לא כהן ואתה בלילה ואתה טמא. אבל שזה-

1:04:14 דובר 7 פועל ומפריע.

1:04:15 דובר 3 מפריע.

1:04:16 דובר 7 זה הרבי פועל.

1:04:17 דובר 3 כן.

1:04:17 דובר 7 כשהוא אומר לך את זה, זה פועל את זה.

1:04:18 דובר 3 אני מאוד לקחתי חברותא ולמדתי עד התפילה. תניא בעל פה. הרבה ביחידות.

1:04:26 דובר 7 ביחידות הראשונה.

1:04:26 דובר 3 גם ביחידות השנייה הוא אמר בכלל אז צריך שיהיה שיהיה חקוק משניות או תניא שהולכים במקום שאי אפשר לפתוח ספר. אז חושבים על זה. כן, אז אמרתי דף פתח. בקיצור, יצאתי מהיחידות.

1:04:46 דובר 7 רגע, מה היה ביחידות הראשונה?

1:04:47 דובר 3 אה?

1:04:48 דובר 7 מה היה ביחידות הראשונה?

1:04:49 דובר 3 ראשונה גם היה שאלות כמה בוחר כל מיני עניינים של בוחרים וזה. כתבתי מה, מי אני, מאיפה באתי ומה. בקיצור. אז ביחידות השנייה שיצאתי אז הרבי אמר הרי תחזור משניות בעל פה ותניא שיהיה לך בראש. נכנסתי, שמתי למעלה ואמרתי.

1:05:16 דובר 7 לז"ל.

1:05:17 דובר 3 לז"ל. מצאתי משנה ה'. במשנה ה' היה זבחים. הגדולה של הרמב"ם. הרמב"ם אומר גם מה כל עוד יש לו תורה, אסור לו לקרוא לו המשך של היחידות. לקחתי וחזרתי מיד, מיד אחרי זה משנה הראשונה של זבחים. כן, כל הזמן יש שמור שיר לשולחן של חובו. זה שם שמתי יד על השולחן. היה המשנה. אמרתי ניקח את זה ונחזור. משנה הגדולה של הרמב"ם זה מה שכתוב. מה שהיה ביחידות השנייה אז הייתי צריך לטוס חזרה לארץ. נגמרו כל התירוצים. וכתבתי שאנחנו יוצאים. זה היה אני וסטוליק וגודוואנקר[?] גם חזר אז אנחנו יוצאים ביום ראשון ומגיעים ביום שני. ביקשנו ברכה. ביקשתי ברכה. תוך כדי זה שהרבי מברך ואין קומפסטון. הוא שואל. כתבתי הרבי רואה.

1:06:31 דובר 7 זאת אומרת הרבי מתי אתה מגיע לשם?

1:06:33 דובר 3 כן, מתי אתה מגיע?

1:06:34 דובר 7 אני מתרגם.

1:06:34 דובר 3 לארץ. אז. אז אמרתי מאנטיק כתב. לא אמרתי חודש עשרים מאנטיק. טוב, המשיך.

1:06:42 דובר 7 כתבתי כתבתי שני.

1:06:44 דובר 3 לא אמרתי שאני מגיע כבר. אני כבר לא יודע. הרבי ממשיך עליו עוד פעם. שואל ואין קומפסטון פעמיים או אפילו שלוש. ואז אני עונה עוד הפעם עשרים מאנטיק. נו, מתי הגעתי? למאנטיק לא הגעתי.

1:06:58 דובר 7 יום שני. נו, הגענו שלישי.

1:07:00 דובר 3 אה? הגענו ליום שלישי בלילה במקום יום שני. היה איזה סוכן שעבד עלינו, שלא צריכים ויזה להיכנס לפריז ולא היה לנו ויזה. אז נשארנו בחוץ ככה כמעט ממש למה, בלי אוכל ובלי כלום. היה לנו.

1:07:16 דובר 7 בלי החביתות של רבי ליצני[?].

1:07:18 דובר 3 היה לנו באמת שלוש מספרים של הישיבה ומסרנו שיתנו לנו לצלצל. אף, אף טלפון לא, לא תאם. אז ישבנו שם בחוץ לפני הכל, לפני המשטרה, משטרת הגבולות, הכל. ישבנו שלושה בחורים ועברו כל הלילה כל מיני אנשים צבעוניים, כל מיני מכל העולם. יושבים איזה שלוש משועממים כאלו. לא ידענו מה יהיה. לא ידענו עם מי לדבר צרפתית. אף אחד לא בא. זה היה מיום שני בצהריים עד יום שלישי באחת עשרה. אחת עשרה באה דיילת גרמנייה. לא יודע איך הם ידעו ואז התחלנו לשוחח. דויטשה. דיברנו ביידיש. אז היא אמרה אתם הולכים איתי, לא זזים ממני. לקחה אותנו לאוטובוס ונסענו לשדה תעופה אחר. היא עלתה איתנו למטוס, השיבה אותנו במטוס, לא שלנו, כבר שלנו כבר פספסנו British Airways, והגענו לארץ. מה שהיה באותו יום, חבר'ה-- היה חטיפה ראשונה, של אלג'יר. החברה צלצלו, חברה מאמריקה, חברים. אין, הם לא נמצאים, לא מוצאים את הבחורים. צלצלו לאמא שלי, צלצלו לאמא של זה. וואו. אין. בקיצור, לא ידענו בכלל שהגענו לשדה תעופה בלילה. זה לא, לא, לא, לא נסענו לבית, נסענו לישיבה, ואז סיפרו לנו. אה, זה דבר מעניין. אה? לא נוסעים הביתה, נוסעים לישיבה. חזרתם- לישיבה, כן. לא אמרתי להורים מתי אני בא, אני אבוא במשך השבוע. נסענו לישיבה ולא היה טלפונים גם, היה טלפון סגור שמה בישיבה, טלפון אחד. אה, צלצלנו לארצות הברית גם כן שם. הופה, איפה אתם? רק נסעתם מהרבי ואיזה משהו הולך פה. מחפשים אתכם, לא יודעים מה שאתם כבר שכחתם, לא יודע. בקיצור, סיפור אקסיתוב[?]. אבל זה מה שהיה. הרבי שאל, "וווּ קומט שוין, וווּ קומט שוין?" פעמיים, בטוח. זהו. אז הגענו ביום שלישי. אחרי זה יום רביעי

1:09:32 דובר 3 נסענו הביתה רגיל עם אוטובוס ורכבת. בוא נחזור שנייה. אחרי חצי השנה היה לנו פסח- אה? פורים, פסח. אחרי חצי השנה היה פורים, כן. פורים לא היה משהו מיוחד. פסח. אה? פסח היה ליל הסדר. הרבי בא לבקר אותנו. לראות, תסתכל על הקערות ויהי רעב. איפה זה היה? ב- שייפרלייני[?]. שייפרלייני[?]. היינו רק ישראלים, כמעט אמריקאים לא היו שמה. ואחרי זה עכשיו הרבי יצא- רגע, מה הוא הראה? אה? מה הוא העיר? לא, הוא ראה משהו במטבח, שאל וזה. זה היה סדר שהרבי היה בא לבקר את הבחורים בלילה הראשון. קיצור, אחרי זה- במה לחיץ בו חם? באנו, כבר הרבי היה, הרבי היה למעלה כבר, התחלת הסדר, והיה פתוח הדלת ונכנסנו והיינו כל הסדר. היינו כל הסדר, אמר לי הרבי פה, הוא היה מאחורה, אני הייתי מאחורי הרבי, שני הלילות. בלילה ש-- בקיצור, במשך הלילה באו הרבה וזז השולחן, נשפך בקבוק יין. אז ביום השני כבר לא נתנו לעלות. לא נתנו לעלות. ומי שעמדה בפתח ולא נתנה לבחורים לעלות זה היה הרבנית. בחורים התווכחו איתה, זה הלך. אז כל אלו שהיו נכנסו. אחר כך סגרו את הדלת ורק בשבירת המוסך פתחו. והיו כאלה שטיפסו מהחלון ונכנסו. כן, בחלון עלו- שתי קומות. שתי קומות. מאחורה, מאחורי אתה עומד אבל- אה? אתה נכנס- מאחורי הרבי. בלילה הראשון. שתי- גם בלילה השני נכנסתם ראשון? כן. בלילה השני הרי הרבי לא בא, אז הפכנו את הסדר. השולחן עורך היה כזה עישים, ובאמת הגענו שתי בחורים או שלוש, עוד הרבי גמר לחלק מצות לכל אלו שעולים למעלה, ולא שמנו לב ונכנסנו- עולים למעלה, הרבי חילק. לפני זה- בלילה השני. ראשון בשני הרבי מחלק להם מצות

1:11:51 דובר 3 לאלו שעולים למעלה. אלה שהיא כן. סעודה, אז הוא חלק להם קודם את המצות. כן. לא שמנו לב ו-ו-ורצנו ונכנסנו דרך התחתון והרבי כאילו אז גמר את האחרון ומושיט לנו מצות. וואו. אני אמרתי ממש הנגעת, כי הרבי חילק-- היה בא ומחלק לכל אחד, אה, ב-ב-כל אחד ואחד מצות בערב פסח. נכון. אחר כך היה סדר שהכולל היה מחלק. בערב פסח כבר קיבלת, אז אתה אומר לרבי כבר קיבלתי. קיבלתי. לא, סתם לוקח אחת מה. ככה רצנו. הרבי הגיב? אה? הרבי הגיב? לא, החזיר. זהו. גם כאילו השיט כבר. אז באמת אז הגענו, הגענו ואז היה כל הסיפור עם הרבנית. זה היה לא בדלת הראשית, זה היה יש, יש אה איפה שיורדים מלמעלה יורדים ללמטה, יש גם מדרגות. כן. שם היה סגור, סגרו. אתה מכיר את המדרגות האלו? הפנימיות? לא, לא מגן עדן התחתון, אין המדרגות האלו ל-ל-למעלה, אלא כשיורדים מלמעלה יורדים ללמטה. המדרגות המשופעות האלו. כן. אז יש גם מדרגות אל למעלה. כן, כן. איפה שיש בעצם שהרבי עולה מההיכל הקטן, מההיכל למעלה. לא, לא, הרב זה לא זה שם. לא, לא ל-לקומה שנייה. אה. כשהרבי עולה מההיכל למטה. כן. למעלה. יש. יש מדרגות, היו שמה כזה סגור, היו סוגרים עם גדר. כן, שם. בעצם המדרגות המרכזיות של סבסנדי[?]. זה למה-- לא. אתה מדבר על השניים שזה בגן עדן התחתון. מדרגות. כן, במרכז, במרכז הבניין. כן, לא, לא משתמשים בזה כל כך. אבל שם הבחורים רצו להיכנס והרבנית כיסו. אז עלינו, נכנסנו. היינו גם לא קבוצה גדולה. הרבי הגיב על זה שאתם עומדים בפנים? לא, כלום. זה היה, בוא, הרבה עד, עד, מה? עד החלק השני, הרבה ככה לעצמו.

1:13:59 דובר 3 סידור רב שפצה[?] וזה. אבל אחר כך אה חלק השני הוא אומר בקול, סדר משהו. מה הוא אומר? אה? איך זה תתאר? קול. טרי מלפני מול[?]. כן. הודו להשם כי טוב, כי לעולם חסדו. בקול ובנעימות. ככה נשמת כל חי תבאר את כל הקטע מהחצי השני לעצמו. היה חזן. כן, כן, כן. היה כל ה... כן. אבל הרבה מעצמו. ככה ב-ב-בראשון הוא היה אפילו מקדים. אחרי זה מסתכל, מעיין בסידור רב שפצה[?] שהיה לו לידו. זהו. אוכל, לא אוכל כלום. דגים, המלח, דברים ידועים. לא, גם דברים ידועים תגיד מה זה דגים? אה? מה זה, תגיד גם את הדברים הידועים. היום הרבה לא יודעים אה. כן. מה שם דגים, מלח על הדגים? כשהוא לוקח את המלחייה, ממלא את היד, ממלא את היד. ממלא את היד מלח. מלח, את עצמו ומכסה את כל הקציצה, מה שראיתי ואוכל את החלק הראשון ושוב פעם על החצי השני. אחרי שהוא אוכל את החלק הראשון של הדג שמלא מלח. עוד פעם. שם עוד פעם מלא? הרבה, הרבה מנגב. עם מפיות. בחורים לוקחים [?] סופג חומץ ו... היה גם כיסא לרבי הריי"צ. לא היה שמה מצרכים, אבל רבי מקפיד שלא יגעו, שלא יזיזו. את הכיסא של הרבי הריי"צ. כן, הרש"ג היה והרבי, הרש"ג מצד ימין, הרבי מצד שמאל כמו שהיה והיה מקפיד מאוד, היה דחיפות שלא יגעו, שלא יזיזו. אחרי זה היה הפארברענגען. ביאורים על הגמרא. שכולם ישנים. הרבה עם עיניים סגורות, אין לחיים ואין כמעט ניגונים גם. גם אין ניגונים. דברים עמוקים דווקא. כל הביאורים על הגמרא. החבר'ה באים כבר אחרי ארוחת בוקר ועייפים. ערב פסח כבר מאוחר. כבר איזה סדר. מה הרבי מדבר?

1:16:25 דובר 3 לא, שעתיים, שעתיים וחצי משהו כזה. היה עוד סיפור בשבועות שהרבי הציל אותי ואת עצמו. היה. יצא לי לעמוד למעלה על הבמה ולא זוכר למה. שבועות. על הבמה של כנסת ישראל. לא בהתוועדות. על הבמה של ההתוועדות. סוף ההתוועדות. שבועות חג. קידוש לבנה. כן, והתחילו דחיפות כאלו. באו מכל הכיוונים בשביל לעמוד ל-- יש שם מעריב, למעריב. הרבי עושה הבדלה. ותוך כדי זה כבר באים. אני עמדתי ממש מאחורי הכיסא של הרבי והלחץ היה כל כך גדול שהרגשתי שאני מתמוטט על הכיסא ועל הרבי ממש. כמה שיכלתי החזקתי כמה יכלתי ובשנייה האחרונה שאני אני לא יודע מה לעשות. מה אני אצעק? ואני ממש נופל על הכיסא והרבי מסתובב. "וואס שטופ?" הוא אומר. "וואס שטופ?" מה אתה אומר? לחבר'ה לכיוון שמה. מסתובב ככה היה "וואס שטופ?" זאת אומרת בלי שהשמש הוא ראה אותך, הוא הרגיש אתה. לא, הוא ראה, הוא ראה גם בצד השני. הרבי מחלק קידוש לבנה בצד השני. הוא ראה שטופעניש. אז זה היה תוך כדי קידוש לבנה כאילו? לא, עוד לא. לפני קידוש לבנה. לא התחיל. כן. כן, זה היה בקסבר אוזואים[?] ואחרי זה. ואז כולם הלכו אחורה. אם עוד שנייה הייתי נופל על הכיסא ועל הרבי. כן. ואז אלול חזרתם לארץ. אה? עפתם? חזרתם לארץ. אחרי שבועות עפנו חזרנו לארץ. הרבי דיבר הרבה על השגחה פרטית. יש כמה שבתות לפני היה הסיפור של התרבה ההשגחה הפרטית שהלך אחרי המאסר הוא הלך ל- למה שניה. אז אמרתי איפה יש השגחה פרטית מ, מנגלה תוכיח את ההשגחה הפרטית שלה ואת הבעל שם טוב. כן. אז שולח. כן. שמס נגיץ[?] ביקש מהאדמו"ר הזקן שיוכיח לו את

1:18:41 דובר 3 השיטה. שפתי חכמים. אז האדמו"ר הזקן אמר לו. אז הרבי דיבר גם על רש"י שפתי חכמים רבה. על העוף, על העוף ששלח. כל שפתי חכמים רבה. יש משפטים על כל איזה ציפור היא ככה, איזה דג. על זה השיחות, שכל הסיפור עד שהגענו ולא היה אוכל היה לי שקית קטנה של שקדים ושלושתנו אכלנו איזה יומיים. זאת אומרת החזרה הזאת שנתקעתם בסוף. זה היה לנו השגחה פרטית. סדר. שיחות הרבי. מתי חזרת אחרי זה עוד פעם לרבי? אחרי זה, זה היה אחרי החתונה כבר בחורף ב-ל' גבע. תשע ל' גבע. ואחר כך לא ראיינו אותי. חוף ח[?]רי[?] לא. ל' גמל, ל"ו הייתי. ל' חס הייתי אז כבר הייתי הרבה פעמים. אבל פעם הראשונה לקח חמש שנים. איך הם שהגעתם פה לנחלה היה בהוראה מהרבי? כן. מה היה? ביחידות, ביחידות. לא היה כן, היה על השבר שלי, השבר שלי. הייתי חתן, הוא אמר נחלה. שואל אותך הרב מנדלסון. רבי יואל מנדלסון. כן. הרבי אמר לו שתגור בנחלה בהוראה מלמעלה. כן. איזה שנה זה היה? ל? ל"א. מייד שנתיים אחרי שעברו. בכולל שנתיים אחרי שנגמר הכולל הייתי ב-ל' גמל. הייתי ביחידות. כתבתי לרבי שאני גומר. את כל הכולל בנחלה. מה לעשות? מציע? אז הרבי אמר לי ואני לא יודע עד היום למה דווקא לי ולא לאף אחד. זה גנץ דער נחלה זה סוזוקי[?] דה סלרנית סדורים סלר לחייו. עברית. אה? תיגש לנחלה. ת-ת-תבטיח שתלמד טוב ותשמור סדרים. סדרים של הכולל. כן, כולל כן. ו...? ותלמד עוד שנה. כן. באתי, באתי לרב אברהם וולף והרב אברהם אמר, "הרבי אמר לך. לנו הוא לא אמר. תשאל." כן, ויש את

1:20:56 דובר 3 זה אצל תמימים. יש כל המכתבים שהם בני תמימים. בני תמימים הם כתבו לרבי. הרבי ענה כדאי אדורו. שאתה פה בכלל בנחלה. נשארתי עוד שנה. מי היה רב אברהם זלצמן? מי היה? זלצמן היה. היה שלום ביר[?], היה ברומי[?], היה הרבה-- אף אחד הרבי לא אמר פה. שנתיים, שנתיים. הרבי ב-ב-בעיקרון יש לו כזה שנתיים. כן. פה לא זה. כך היום וככה היה. עד היום אני לא יודע למה יש לי איזה השראה. עבדנו הרבה אני ואשתי על המקווה פה. המקווה היה פה בלי דרך, בלי, בלי חומה ובלי-- אז, אז אשתי חיפשה את ה-- קנינו מגבות וסבון וחיפשה בבית. עבדנו הרבה על המקווה שנים רבות. כמה שנים? השנים האלו. יכול להיות ש...

1:21:53 דובר 8 תודה רבה שהאזנתם לפרק הזה של להתרענן. בפרק התארח הרב שלמה פליישמן מכפר חב"ד. תודה רבה שהאזנתם. מגיש את הפרק הרב נחום גולדשמיט, הפקה אהרון פריימן. ניפגש בפרקים הבאים. להתרענן.