מי הבעל הבית אצלך? - תניא פרק י"א - חלק ראשון

00:00 אנחנו היום מתחילים פרק י"א בתניא. פרק י"א, האדמו"ר מסביר את העניין של רשע וטוב לו ורשע ורע לו. כפי שכבר דיברנו בפרקים האלה, והכול כהקדמה כדי להבין את הבינוני, שזה האדמו"ר יתחיל בפרק י"ב. אבל כדי להבין את הבינוני, אז קודם צריכים להבין מה הם שני הקצוות. פרק י' האדמו"ר הסביר את הצדיק וטוב לו, צדיק ורע לו. פרק י"א האדמו"ר מסביר את הרשע וטוב לו, רשע ורע לו. אז כשנבין טוב מה הם שני הקצוות, אז נוכל להבין מה בדיוק המהות של הבינוני, שזה האדמו"ר יסביר בפרק הבא. שהרבי אמר פעם בפארברענגען שזה בתניא כל דבר מדויק, אז גם המספר של הפרקים מדויק, שהפרק שמדבר על צדיקים זה פרק י' והפרק שמדבר על רשעים זה פרק י"א. ידוע שצדיק קשור עם המספר י'. המספר י', עשר, זה שלמות. עבודה בשלמות זה עבודה של צדיק. המספר י"א זה מספר ששייך לקליפה. וידוע שהמספר י"א, יש את סממני הקטורת, שזה כנגד הי"א אלופי עשו. זאת אומרת שבלעומת זה המספר זה המספר י"א. יש על זה הרבה בחסידות. אז ממילא יוצא שזה ככה שהפרק י' האדמו"ר מדבר על צדיקים. פרק י"א הוא מדבר על רשעים. על כל פנים, בוא נלמד בפנים. האדמו"ר פה מסביר בפרק הזה מה בדיוק העניין של רשע. קודם יסביר רשע וטוב לו ואחרי זה יסביר רשע ורע לו. אומר האדמו"ר: וזה לעומת זה רשע וטוב לו לעומת צדיק ורע לו. דיברנו בפרק הקודם העניין של צדיק ורע לו. אז מהו לעומת הקצה השני? אז זה צדיק וטוב לו, רשע וטוב לו זה לעומת צדיק ורע לו. כלומר, כמו שדיברנו בנוגע לעניין של צדיק ורע לו, הרי אמרנו מה

02:17 הגדר של צדיק ורע לו. אז אמרנו שבמהותו הצדיק ורע לו הוא בן אדם צדיק. השם שלו זה שם צדיק. אלא מה, יש עדיין טיפה של רע, אבל הרע אין לזה משמעות. הרע, הרע הוא בתכלית הביטול. זאת אומרת, יש את הרע אבל הרע הוא בתכלית הביטול והוא שולט על הרע. זה העניין של צדיק ורע לו, שהרע כפוף ובטל. למרות שיש לו עדיין מעט מזה רע. איפה? בדקות דדקות יש לו עדיין, כי הרע לא מופרך אצלו לגמרי. אז זה העניין שהרע נמצא אבל הוא בתכלית הביטול. רע לו, שהרע כפוף ובטל. אצל הרשע זה בדיוק להפך. אצל הרשע אנחנו אומרים שאצלו זה רשע וטוב לו, שיש לו טוב והטוב בטל אל הרע. זאת אומרת שאצלו בעצם מהותו הוא רשע. אלא מה, הטוב שיש אצלו, למרות שיש אצלו טוב, ובזה גופא יכול להיות הרבה דרגות. אז על זה אומרים שהטוב בטל אל הרע, ובזה גופא יכול להיות כמה וכמה אופנים וכמה וכמה דרגות. כמו שאמרנו בנוגע לצדיק ורע לו, אמרנו שיש ריבוי רבבות מדרגות עד כמה הרע מתבטל אל הטוב. תראה מה אמר בפרק הקודם. אז גם פה, בנוגע לרשע וטוב לו, גם האדמו"ר יגיד כמה ריבוי מדרגות, עד כמה יש אצל הרשע וטוב לו השליטה של הרע על הטוב. אומר האדמו"ר: וזה לעומת זה רשע וטוב לו לעומת צדיק ורע לו. דהיינו שהטוב שבנפש האלוקית שבמוחו ובחלל הימני שבלבו כפוף ובטל לגבי הרע מהקליפה שבחלל השמאלי. הרשע וטוב לו, מה אנחנו אומרים? שהטוב אצלו בטל, כפוף אל הרע מהקליפה שבחלל השמאלי. זה הנקודה, זה היסוד. עכשיו האלטער רבי יסביר את

04:25 הריבוי מדרגות שיש בזה. לפני שאנחנו הולכים להסביר את המדרגה שיש בזה, מאוד מאוד חשוב להבין מה האלטער רבי מלמד אותנו פה בנוגע למהות של רשע וטוב לו. יש הרבה שעושים פה טעות בלימוד בהבנה, שאם אתה לא תופס את הנקודה אתה לא מבין את המהות של העניין שהאלטער רבי מדבר פה. כלומר, השקפה ראשונה. כשאתה לומד את זה בחיצוניות זה נראה שהעניין של רשע וטוב לו זה בן אדם שעושה עבירות. אלא מה, הוא עושה עבירות? קצת עבירות, הרבה עבירות, עבירות גדולות, עבירות קטנות. כמה עבירות הוא עושה בשנה וכולי. זה החילוקי מדרגות שיש. כלומר הגדר של רשע וטוב לו זה שבפועל ממש הוא נכשל בעניינים בלתי רצויים, הוא נכשל. ומה שעושה את כל החילוק במדרגות, כמה הוא נכשל ובאיזה עניינים הוא נכשל. אבל זה לא עוד. זה מה שהאלטער רבי מתחיל פה בהתחלת הפרק להסביר, שהרשע וטוב לו זה לעומת הצדיק ורע לו. כדי להסביר לנו שהמהות של רשע וטוב לו זה לא רק עוד בהנהגה, זה כבר בפרטים. עוד הוא בעצם המהות. זה עניין במהות שבנפש. רשע וטוב לו הוא בן אדם שהטוב הוא לא בעל הבית היחיד אצלו בגוף. זה הפשט טוב לו, שהטוב כפוף אל הרע. כלומר, שהרע יש לו שליטה על האדם. עכשיו, השליטה לא מתחילה מזה שבפועל ממש הוא נכשל, זה כבר התוצאה. הרע מתחיל מזה שבנפש, בנפש, בנפשי, העניין של רע הוא דבר שיש לו מקום. זה לא מופרך אצלו. כלומר, במילים אחרות, אחד זה מאוד מאוד, מאוד חשוב, ושזה יגיע להמשך הפרק פה, שאנחנו הולכים להבין שיכול להיות בן אדם שבפועל ממש הוא לא עושה עבירות, ואף על

06:41 אף על פי כן הוא לא בינוני, הוא רשע וטוב לו. בן אדם יכול להיות שבפועל ממש הוא מתנהג על פי סור מרע ועשה טוב. הוא מתנהג, הוא עושה, הוא יהודי שמקיים תרי"ג מצוות, סור מרע ועשה טוב. אבל אם יש לך בנפש את העניין שרע לא מופרך אצלך, לא מופרך אצלך, זאת אומרת שאתה לא... זה לא באופן שההתקשרות שלך לקדוש ברוך הוא, הקבלת עול שלך, הקשר לקדוש ברוך הוא, זה לא מוחלט. יש אפשרות. אז זה עצמו כבר עושה את הבן אדם לרשע וטוב לו. וזה מה שהאלטער רבי אומר, שהטוב שבנפשי כפוף ובטל לגבי הרע מהקליפה שבחלל השמאלי. זאת אומרת שאם בנפש, בלב, בלב יש לו תאוות, בלב יש לו תאוות, אף על... הוא בעצם, יש בן אדם שבלב יש לו... הוא לא מופרך אצלו לעשות עבירה. בפועל ממש הוא לא עושה. למה? תגיד למשל בחור יושב בישיבה. יש בחורים שהם יושבים בישיבה ולומדים כל היום ומגיעים לסדרים ומתנהגים מאה אחוז טוב. כי הם בחורים כאלה שהם לא שובבים, לא מחפשים לברוח מהישיבה. הם נמצאים בסדר. אז הם יגיעו לכל הסדרים. הם לומדים והם עסוקים. ובמילא יכול לעבור בפועל ממש תקופה ארוכה, הוא לא עשה שום עבירה. הוא מתנהג מאה אחוז בסור מרע ועשה טוב. הוא לא עשה שום עבירה והוא לומד כל הזמן. הוא מתנהג מאה אחוז. אבל בעצם, מהותית, הבן אדם הזה עדיין לא הפך להיות לבינוני. הוא נשאר עדיין רשע וטוב לו. למה? כי הרע אצלו בנפש, כלומר מצד הלב. מי הבעל הבית אצלו? זה הנפש הבהמית. פשוט אין לו הזדמנות. לא יצא לו, הוא פשוט עסוק בלימוד. יש לו סדרים, יש

08:56 מבחנים, יש מבצעים. הוא כל כך עסוק שאין לו, אין לו זמן. יפה מאוד. אבל לפי מה שאנחנו נלמד פה בפרק י"א, זה מה שהאלטער רבי בא ללמד אותנו: שהגדר של רשע וטוב לו זה לא רק אם הוא עושה עבירה או לא עושה עבירה. זה האם ה... מי הבעל הבית אצלך בלב? מי הבעל הבית? הנפש האלוקית, הנפש הבהמית. והבינוני, כמו שהאלטער רבי יגיד בפרק י"ב, זה הבינוני לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם. הוא לא צדיק, הוא בינוני. אבל הבעל הבית אצלו זה הנפש האלוקית. אצלו מוחלט שצריכים לעבוד את השם, ולא לעבוד את השם זה מופרך אצלו. עוד פעם, זה לא בגלל שיש לו אהבה בתענוגים. זה כבר צדיק. אצל הצדיק יש לו אהבה בתענוגים, אז לא שייך אצלו רע, כי מופרך אצלו לגמרי, כי כל המהות שלו התהפכה. זה לא הבינוני. הבינוני, המהות שלו לא התהפכה. יש לו מלחמה, אבל מי בעל הבית בפועל? מי הבעל הבית? זאת אומרת, אצלו העניין הוא שלעבוד את השם כך צריך להיות. מצד קבלת עול. לא מצד אהבה בתענוגים, אבל גם אצל קבלת עול זה דבר ברור אצלו, שעבירה זה דבר שאי אפשר. מופרך אצלו לגמרי. לכן האלטער רבי יגיד בפרק י"ב: "לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם". מה שאין כן רשע וטוב לו, לא מופרך אצלו לעשות עבירה. בגלל שזה לא מופרך, ממילא מפעם לפעם זה יקרה. ברור, אם אצלך לא מופרך, ישנו בך העניין של רע, אז ממילא בפועל ממש זה לא ימלט שבאיזשהו שלב הוא, הוא, הוא ייכשל או במחשבה או בדיבור או במעשה או בפרט

11:00 אחד או בשני פרטים. זה, זה, זה הנקודה של פרק י"א. עכשיו אנחנו יכולים... וזה מה שהאלטער רבי אומר, זה לעומת זה. הרשע וטוב לו הוא לעומת צדיק ורע לו. כמו שאנחנו מבינים שצדיק ורע לו זה עניין של מהות. הוא צדיק. ואצלו אהבת השם זה אהבה... יש לו אהבת השם, אהבה בתענוגים. אלא מה? זה עדיין לא בתכלית השלימות, לכן יש טיפה של רע, אבל זה בטל לגמרי. אצל הרשע וטוב לו זה להפך, שבמהות זה הוא רשע, במהות זה הוא רשע וטוב לו. אבל בפועל יכול להיות שזה רק קורה פעם, פה ושם הוא נכשל רק באופן מאוד אקראי. או שכמו שאמרנו, יכול להיות שלפעמים יעבור תקופה ארוכה שהוא בכלל לא יעשה, ואף על פי כן הוא נקרא רשע וטוב לו. עכשיו אנחנו נמשיך בפנים. האלטער רבי יסביר שבזה גופא יש ריבוי מדריגות מן הקצה לקצה. זה מה שהאלטער רבי ממשיך הלאה בפרק ואומר: "וזה מתחלק גם כן לרבבות מדרגות חלוקות בעניין כמות ואיכות הביטול וכפיפת הטוב לרע חס ושלום". אומר האלטער רבי שבעניין הזה יכול להיות שיש ריבוי ריבוי מדריגות, בגלל זה גופא אומר בכמות ובאיכות. פשוט, מה זה כמות? בכמות יכול להיות כמה פעמים זה קורה אצלך, או כמות יכול להיות בכמה עניינים זה קורה לך. זה גם כמות. זאת אומרת, האם זה רק במחשבה או גם במחשבה וגם בדיבור. כמות זאת אומרת כמה חלקים של האדם נכשלים? זה נקרא כמות. ואחרי זה יש איכות. איכות זה איזה סוג של עבירות הוא נכשל. יכול להיות עבירה שזה עניינים המותרים שגם נחשב לדבר רע, או דברים אסורים. דברים אסורים גופא, יש הרבה

13:02 דרגות בדברים אסורים. יש עניינים יותר קלים, יותר חמורים. אז זה עניין של איכות. וכמות ואיכות הביטול וכפיפת הטוב לרע חס ושלום. יש מי שהכפיפה והביטול אצלו היא מעט מזעיר. יש אחד שאצלו הנפש האלוקית כפופה לרע של הנפש הבהמית, מתבטלת אליו מעט מזעיר. גם המילים מעט מזעיר זה כמות ואיכות. מעט זה כמות, זעיר זה איכות. אז גם פה הוא מדגיש עוד פעם שיכול להיות גם בכמות ובאיכות מעט מזעיר. ואף גם זה אינו בתמידות ולא תדיר לפרקים קרובים, אלא לעיתים רחוקים. וזה גופא יכול להיות שהעניין יהיה אצלו, שהטוב מתבטל אל הרע. זאת אומרת שהנפש הבהמית שולטת על הנפש האלוקית. יכול להיות שזה יקרה באופן מאוד מאוד רחוק. אינו בתמידות ולא תדיר לפרקים קרובים אלא לעיתים רחוקים. האלטער רבי אומר פה שלושה דברים. אינו בתמידות ולא תדיר לפרקים קרובים אלא לעיתים רחוקים. משגבר הרע על הטוב. למה האלטער רבי משתמש עם שלושה ביטויים? מה ההבדל ביניהם? אז הרבי אומר באחת השיחות. יש פה שלושה דברים. יש, יש תמידות שהנפש הבהמית תמיד שולטת עליי, ויש לפרקים קרובים, לא תמיד, אבל לפרקים קרובים, ויש עיתים רחוקים. מה הם שלושת הדברים האלה? אז הרבי מביא הגמרא במסכת סוכה. הגמרא אומרת במסכת סוכה, בסוף מסכת סוכה, הגמרא מביאה את הסיפור של כבשת הרש. מה הסיפור של כבשת הרש? הסיפור של דוד המלך עם בת שבע. הגמרא, התנ"ך, מסופר שכשדוד המלך חטא עם בת שבע, מה קרה שמה? אז בת שבע, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז איך קראו לו? אה, נתן הנביא בא אליו ואמר לו מה הוא עשה. הוא רצה להסביר לו את החטא הגדול

15:28 שהוא עשה, אז הוא הביא לו משל מבן אדם עשיר שהלך לבן אדם עני. והבן אדם העני היה עני והיה לו רק כבשה אחת, והוא הוציא לו את הכבשה. הוא הסביר לו את הכל במשל, ואחרי זה שאל אותו מה צריך לעשות לבן אדם הזה? ודוד המלך אמר שמגיע לו, הוא בן מוות, מגיע לו עונש. ואז הוא אמר לו: אתה עשית אותו דבר, לקחת את האישה של אוריה החתי. הוא הסביר לו מה היה החטא שהוא עשה, ואז הוא גרם לדוד המלך לעשות תשובה. זה סיפור בתנ"ך. עכשיו, בסיפור, כפי שזה מסופר בתנ"ך, אז הסיפור כתוב שעל... מדבר על הבן אדם העני. יש, יש שמה כמה מילים. אה, פעם אחת כתוב, אה, הילך. אחרי זה הוא קורא לו אורח, ואחרי זה הוא קורא לו, אה, איש. הבן אדם הזה... אז, יש שלוש לשונות שמה בפסוקים. תראה, אז בהתחלה הוא קורא לו שהגיע הילך, הילך. מה זה הילך? בן אדם שנכנס ככה פעם ב... הילך, עבר פתאום. אחרי זה הוא נהיה אורח, כבר נשאר בבית לקצת זמן. אחרי זה הוא נהיה איש, הוא נהיה בעל הבית. אז הגמרא אומרת שהשלוש מילים האלה, ככה עובד היצר הרע. היצר הרע מגיע לבן אדם, בהתחלה הוא מגיע כמו הילך, נכנס פעם אחת, ואם אתה נותן לו להיכנס אז בסוף הוא נהיה אורח. כבר נשאר לגור אצלך קצת, ואחרי זה אם אתה עוד יותר נותן לו, בסוף הוא יהיה בעל הבית. אתה כבר לא תוכל להוציא אותו משם. הוא הופך להיות לבעל הבית. זה שלושה שלבים באופן איך הנפש הבהמית כובשת את הנפש האלוקית. היצר הרע נכנס אצל האדם. אז במילא זה האלטער רבי משתמש

17:20 עם השלושה עניינים האלה. זה מה שאומר, תראה, כשמדברים פה על רשע ורע לו, הוא אומר: אינו בתמידות, הוא לא בעל הבית. לא תדיר לפרקים קרובים, הוא אפילו לא אורח. אלא לעיתים רחוקים, הוא רק הילך. זה באופן הכי, הכי, אה, איך אומרים, הכי נעלה, במדרגה הכי גבוהה של רשע ורע לו. לעיתים רחוקים, משגבר הרע על הטוב וכובש עיר קטנה, הוא הגוף, הוא מצליח להשתלט, לכבוש את האדם, אך לא כולו אלא מקצתו לבדו, שיהיה סר למשמעתו ונעשה למרכבה ולבוש להתלבש בו אחד משלושה לבושיו הנ"ל. אז במילא זה האלטער רבי מסביר פה כמו שאמרנו. האלטער רבי מסביר פה שיש ריבוי מדרגות ברשע ורע לו. בהתחלה האלטער רבי מסביר את המדרגה הכי דקה, הכי בדקות. תראה, בן אדם שאצלו הנפש הבהמית עדיין לא נהייתה בעל הבית, אפילו לא נהייתה אורח. הנפש הבהמית אצלו זה רק הילך שהוא מגיע לעיתים רחוקים, וגם כשהוא מגיע לעיתים רחוקים הוא לא לוקח אותו לגמרי. הוא תופס אותו בעניינים מאוד מאוד קלים ורק בדברים מסוימים, כן? ובפרטים האלה הוא רוצה שהוא יהיה, י־י־ישמע אליו, הוא יהיה לבוש לאחד משלושה לבושיו הנ"ל. אז זה העניין של רשע ורע לו בצד הכי דק. בהמשך האלטער רבי יסביר גם להפך, מה פירוש רשע ורע לו בצד הכי נמוך, במדרגות הכי, הכי נמוכות של רשע ורע לו. אבל זה מהמדרגות היותר גבוהות ברשע ורע לו. כאן יש את הסיפור הידוע. חסידים מספרים בזמן הבעל שם טוב, שהיה פעם אחד מתלמידי הבעל שם טוב, הוא בא לבקש מהבעל שם טוב עצה איך להיפטר ממחשבות זרות. ואמר לבעל שם טוב שיש לו הרבה מחשבות זרות והוא לא מצליח להשתלט על זה. יצר הרע רודף אחריו, רודף אחריו

19:38 כל הזמן והוא לא מצליח להשתלט עליו. אז הבעל שם טוב אמר לו, "אני לא יכול לעזור לך. תלך לתלמיד שלי." תראה, נראה לי קראו לו ר' וולף מז'יטומיר. "תלך לתלמיד שלי והוא ייתן לך דרך. הוא ילמד אותך איך עושים את זה." אז טוב, אז החסיד הלך לבית של ר' וולף מז'יטומיר. זה היה באמצע החורף, היה מאוד קר וזה. הוא הגיע, דופק בדלת ולא פותח לו. הוא ממשיך לדפוק, הוא ממשיך לדפוק והוא שומע מאחורי הדלת של ר' וולף מז'יטומיר, הוא ער והוא, והוא זה, אבל הוא לא פותח לו. והוא בינתיים מאוד קר לו והוא פשוט לא יכול יותר. וההוא נשאר, הוא עומד שם כמה זמן ארוך עד שסוף כל סוף מרחם עליו ר' וולף ופותח לו את הדלת, נותן לו להיכנס. ואז, אה, הושיב אותו, "מה אתה רוצה?" נתן לו כוס תה, מ-מ-מכניס אותו, הכל טוב ויפה. ואז הוא שואל אותו, "בשביל מה באת?" הוא אומר לו, "בעל שם טוב שלח אותי שתיתן לי דרך בעבודה איך אני יכול להתפטר מהמחשבות זרות שלי, יצר הרע, מכל התאוות שרודפות אחריי". אז ר' וולף מסתכל עליו, אומר לו, "תסלח לי, אני לא יודע למה בעל שם טוב שלח אותך אליי. אני לא, לא, לא יכול לעזור לך. לא יודע מה להגיד לך". טוב, מסכן האיש הזה. אה, הולך, אה, הולך מהבית וחוזר למחרת לבעל שם טוב ואומר לו, "הוא לא עזר לי". בעל שם טוב אומר לו, "תספר לי מה קרה בפרוטרוט". אז הוא מספר לו כל מה שהיה, שדפק בדלת, לא נתן לו להיכנס. סוף סוף הוא פתח לו את הדלת ואז הוא דיבר איתו, הוא

21:28 אמר לו שאין לו תשובה. אז הבעל שם טוב אומר לו, "שטייט, הרי הוא ענה לך. ראית שדפקת בדלת והוא לא פתח לך. לקח לך זמן עד שבסוף הוא פתח. מה הוא רצה להגיד לך? שהוא הבעל הבית והוא מחליט מתי הוא פותח את הדלת ומתי הוא לא פותח את הדלת. בזה הוא ענה לך על השאלה. יש לך בעיה עם המחשבות זרות? אתה בעל הבית על המחשבה שלך ואתה מחליט אם להכניס את היצר הרע בפנים ואז הוא יהפוך להיות בעל הבית אצלך או לא להכניס אותו. זה בדיוק מה שהוא-- זו ההדרכה שקיבלת בעבודה. אתה צריך להבין שאתה בעל הבית של הגוף שלך ואתה בעל הבית של המחשבה, דיבור ומעשה שלך, ובמילא אתה יכול להחליט אם אתה רוצה לבלבל בראש או לתת ליצר הרע להיכנס או לא". אז זה בעצם הנקודה שהאלטער רבי מלמד אותנו פה, שהעבודה של אדם זה שהוא צריך לקחת שליטה, להיות הוא הבעל הבית על הגוף ונפש הבהמית, ולא לתת לנפש הבהמית להפוך להיות הבעל הבית על המציאות של האדם.