אגרת התשובה - הקדמה כללית

00:00 נו, בכלל ידוע, ונגיע לחודש אלול, שזה זמן התשובה. נקרא חודש החשבון ב"היום יום", חודש הרחמים. יש לזה כמה וכמה שמות וכמה וכמה ראשי תיבות. שהרבי תמיד דיבר על זה, שלחודש אלול יש חמש ראשי תיבות, וכל ראשי תיבות קשור עם עניין בעבודת השם. יש עניין הטהרה, עניין התפילה, עניין הצדקה, עניין התשובה, עניין הגאולה. וכמובן שהעניין העיקרי, כפי שלומדים במאמרים, אז הזמן של חודש אלול זה זמן התשובה. מכיוון שחודש אלול זה האחרון, כמו שהאלטער רבי מסביר בליקוטי תורה. מה אומר "אני לדודי ודודי לי"? שהזמן של "אני לדודי" וכיוצא בזה. יש כמה וכמה ספרים שנכתבו ומסבירים את עניין התשובה. אבל האלטער רבי עשה פה חידוש מאוד גדול. האלטער רבי כתב בעצם את אגרת התשובה; זה לא היה חלק מהתניא, כידוע, זה היה עניין בפני עצמו. האלטער רבי כתב את זה כמו מכתב, כמו איגרת שמסבירה את עניין התשובה על פי חסידות. זה היה מכתב שהאלטער רבי כתב את זה כמו נוסח של איגרת שנכתבה בשביל החסידים, כמו שיש אגרת הקודש, יש ריבוי מכתבים בעניין הצדקה. האלטער רבי זה היה האלטער רבי. האלטער רבי גילה את תורת חסידות חב"ד וכל דבר הוא עשה מסכתא. אז יש את התניא, שזה עבודת הבינוני, אבל יש אגרת התשובה, שזה היה לכתחילה. זה בכלל לא נדפס ביחד, זה נדפס בפני עצמו. אחר כמה שנים האלטער רבי חיבר את זה וזה נכנס לתוך התניא. זה גם השתנה הנוסח. אפשר לראות היום, כבר נדפס גם הנוסח של אגרת התשובה שהיה פעם, ועוד כמה רואים שיש הרבה, הרבה הבדלים גדולים מאוד בין שני העניינים. אבל כמובן האלטער רבי החליט להכניס את זה בתניא. אז הוא

04:59 חילק את זה לשנים עשר פרקים, וזו אגרת התשובה שיש לנו היום. הרבי אמר הרבה פעמים שלמרות שאת אגרת התשובה האלטער רבי כתב בפני עצמה, זה לא חלק מהתניא, רק אחרי זה צירף את זה לתניא. אבל גם על אגרת התשובה, מכיוון שבפועל זה נכנס לתוך ספר התניא, אז גם על אגרת התשובה אפשר להגיד שעל זה הולך הפסוק הראשון של התניא. הפסוק שהאלטער רבי כותב בשער של התניא, שזה השער של כל התניא, "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". כלומר, שהאלטער רבי גם בנוגע לעבודת השם בכלל, מה שנקרא עבודת הבינוני, האלטער רבי בא ללמד אותנו את "כי קרוב אליך מאוד", שכל אחד ואחד יכול, וזה קרוב וזה שייך. וללמד איך יהודי יכול להיות עובד השם ולהיות בינוני במחשבה דיבור ומעשה. אז גם בנוגע לעניין התשובה, הנקודה של אגרת התשובה באה גם כן עם אותה מטרה, "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". ללמד אותנו שעבודת התשובה. אם אתה לומד על תשובה בכל מיני ספרים, בפרט בספרי מקובלים שהיה וכל מיני ספרים, אז לפעמים רואים, תשובה נשמע משהו מאוד קשה, מדי הרבה דברים. אפילו שערי תשובה לרבינו יונה, שזה לכאורה שערי תשובה לרבינו יונה, שהוא לא היה מקובל, הוא כותב יותר באותיות של מוסר, באותיות של הלכה. אבל אף על פי כן רבינו יונה גם כן עושה את זה מאוד קשה. הוא נותן הרבה תנאים והרבה פרטים. מצד ריבוי הפרטים אז לפעמים בן אדם מרגיש שזה מדי הרבה. בפרט שאחרי זה היו ספרים שהביאו גם על תעניות וסיגופים וכל מיני דברים שצריכים לעשות כדי לתקן את הנפש. אז הרבה פעמים יהודי מגיע לעניין התשובה,

06:51 הוא מסתכל בספרים האלה, זה נראה לו משהו שלא ניתן לעשות. אז בעצם, כשהאלטער רבי כתב בשער של התניא "כי קרוב אליך הדבר מאוד", הוא מתכוון גם על התשובה. להסביר איך הוא קרוב מאוד. שעבודת התשובה זה דבר שקרוב לכל אחד, שייך לכל אחד, שווה לכל אחד. ובמהות התשובה זה עבודה. פשוט ללמד אותנו את הדרך. זה מה שהאלטער רבי עשה. עוד יותר מזה, הרבי מביא שבאמת הפסוק, יש בשיחות של הרבי שיחה של הרבי, ישנה שיחה, נגיד גם את החלק, זה בחלק ל' בפרשת ניצבים, על הפסוק "כי קרוב אליך". שם הרבי מביא, באמת כשמסתכלים בראשונים, במפרשים, אז אפשר לראות שיש מחלוקת הראשונים מה הפשט של הפסוק "כי קרוב אליך הדבר". על איזה דבר מדברים? בפשטות מרש"י משמע שזה הולך על כל התורה והמצוות. רש"י מסביר את הפסוק "כי קרוב אליך" בהמשך לכל הפסוקים שלפני זה, "כי המצווה הזאת לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא ממך", "ולא מעבר לים היא". זה הפסוקים המפורסמים בפרשת ניצבים. אז "כי המצווה הזאת" לפי רש"י משמע שזה הולך על כל התורה והמצוות, ועל זה אומרים "כי קרוב אליך הדבר מאוד", שהדבר הכוונה תורה ומצוות, וזה מתאים עם ילקוט שמעוני, עם התניא שהאלטער רבי מדבר "כי קרוב אליך" על כל עבודת השם, וידוע שעבודת הבינוני. אבל הרמב"ן על הפסוק חולק על רש"י, והרמב"ן אומר שכתוב "הדבר" בלשון יחיד. אז הוא אומר, זה לא הולך על כל התורה והמצוות. כתוב "הדבר" בלשון יחיד. ובמילא אומר הרמב"ן, "הדבר" הולך על הפסוק שכתוב קודם באותה פרשה, בפרשת ניצבים, שם יש את הפסוק "ושבת עד ה' אלוקיך", מצוות התשובה, שבעצם זה הפסוק שהאלטער רבי מביא פה בפרק א'. מצוות

08:49 התשובה מן התורה, שנאמר "ושבת עד ה' אלוקיך". האלטער רבי אומר מפורש בפרשת ניצבים זה "ושבת עד ה' אלוקיך". אז במילא אם ככה, לפי הרמב"ן "ושבת עד ה' אלוקיך" זה המצווה של תשובה, ועל זה נאמר "כי קרוב אליך הדבר", על תשובה נאמר "כי קרוב". אז ממילא זה מסביר לנו עוד יותר שהנקודה של האלטער רבי זה להסביר שגם עבודת התשובה זה קרוב מאוד לכל אחד, וזה מאוד מעניין. הנקודה הזאת היא נקודה מאוד חשובה. סתם, מאוד מאוד חשוב להבין את זה. למה? כי אם אתה מסתכל על זה בגישה הזאת, אז זה נותן לנו הבנה בהרבה דברים פה בתניא, שרואים שהאלטער רבי באיגרת התשובה כאילו מנסה להסביר לנו את המהות של התשובה ממקום שלא צריך להיות בעל מדרגה מיוחדת. לדוגמה, כל ההתייחסות של האלטער רבי לעניין של הייסורים, שהאלטער רבי בתניא מסביר על פי נגלה כל השלושה פרקים הראשונים של איגרת התשובה, שהאלטער רבי מאריך על פי נגלה, וכל ההסבר אתה רואה כל הזמן שהאלטער רבי מנסה להסביר לנו: כשאתה לומד גמרא זה לא כל כך פשוט. גמרא, אתה לומד מסכת יומא, אתה לומד את הסוגיות, אתה לומד מדרשים וכו' וכו', אתה לומד ב-ב-בספרי מוסר, אז נשמע שבעניין התשובה יש עניין שלם שקשור עם ייסורים ומרוקים. יש עניין של ייסורים ומרוקים, וספרי המוסר מדברים על זה שזה חלק מחלקי התשובה. בחורים שלמדו פה איתו אז הם זוכרים שהרב ראש הישיבה מביא את רבינו יונה. יש שערי תשובה לרבינו יונה, הוא מביא את זה במאמרים של נסירה, גויים, סיפים ודמשים, שזה חלק מחלקי התשובה. זה שצריך ללכת ל-ל-ל... לשבור את החומריות, לשבור את הגוף. תשובה, משקל תשובה, כל מיני אופנים בתשובה, שזה

11:00 צריך צער כנגד התענוג וכולי וכולי. מגיע האלטער רבי פה והאלטער רבי מבטל את זה לגמרי. האלטער רבי מביא שכל מה שנאמר בחז"ל על ייסורים, שהקדוש ברוך הוא, זה לא עניין שלך בכלל, זה לא חלק מעבודת התשובה של האדם. כאן אתה רואה במוחש את "כי קרוב אליך". כלומר, האלטער רבי בא ואומר: כל מה שכתוב על הדברים האלה לא קשור אליכם. זה לא עבודת האדם, זה לא התשובה שאדם צריך לעשות. עבודת התשובה של האדם זה בכלל לא זה, זה משהו אחר לגמרי וכולי. על דרך זה כמה וכמה עניינים. עניין התעניות, שהאלטער רבי אומר שבדורנו אסור לעשות תעניות, והאלטער רבי מחליף את התעניות בצדקה. כל איזה דברים כאלה, שזה המטרה, זה הנקודה, היא להסביר את "כי קרוב אליך". זה מגיע לעניינים של פועל, שהאלטער רבי מקל בכמה עניינים. זה היה פתגם. יש, יש סיפור ש-ש-שמעתי לאחרונה, סיפור שהיה פגישה בין חסיד למתנגד בזמן הצמח צדק. צדק דיילה רבנים, היה איזה רב, רבנים חשובים, היה רב, רב חסידי, לא זוכר אם זה היה ר' אייזיק מהומיל או, או... על כל פנים היה מהחסידים הגדולים. היה פגישה בין רב, רב חסידי ורב מתנגד והם דיברו ביניהם, וההוא הראה לו את הליקוט-- את ה, את התניא, את איגרת התשובה, והם דיברו על זה. אז ה, אז ה, אז המתנגד דיש ארוש היה רב מאוד בעל מוסר, היה משהו כזה מ-מה-- הוא למד את הפרקים הראשונים של איגרת התשובה, ואז הוא בא ואמר לו, "אני רואה שהאלטער רבי מאוד מקל בעניינים של תעניות וסיגופים. כאילו הוא הקל, הוא, הוא מאוד מקל בעניין תשובה, בתיקון תשובה." אז החסיד ענה לו, "נכון, הוא

12:59 מקל בתיקון התשובה, אבל הוא מחמיר בעבירה." אתה לומד את התניא, אז אתה, אז אתה יודע שעבירה זה דבר חמור. האלטער רבי מחמיר בעבירה ומקל בתשו-ב-ב-בתיקון. זה, זה מאוד חשוב, שזה מס-מסביר לנו מאוד, מאוד חזק את היסוד בתניא. שהאלטער רבי מצד אחד מלמד אותנו את עומק העניין, מה זה חטא ועוון, מה זה פגם, מה קורה כשנעשית עבירה, מה קורה לנשמה, מה, מה, מה, מה, עד כמה זה חמור. לאידך גיסא, כשאני אומר "כי קרוב אליך הדבר מאד", צריכים להבין שהפשט "כי קרוב אליך" זה לא רק שהאלטער רבי בא לעשות את זה יותר קל. בכלל, זו טעות. אני זוכר פעם רב זלמן אוירז'ור[?], אה, ה-התבטא על זה, זה ממש לפני שהוא, לפני שהוא נהיה חולה, פעם האחרונה, האחרון נראה לי. אז הוא התבטא על, על הנקודה הזאת. זה מאוד מעניין. הוא הסביר שה-- אנשים מתרגמים "כי קרוב אליך", כי האלטער רבי בא לעשות את זה קל, אבל קרוב זה לא קל. התרגום של קרוב זה קרוב, זה לא-- קרוב זה לקרב, לעשות את זה יותר שייך, יותר בקסטיליאנית נגיד Accessible, אה, Accessible, זאת אומרת יותר שייך, יותר קרוב, אבל לא יותר קל דווקא. המילה קל זו לא המילה הנכונה. ונוגע לענייננו, מאוד ני-- מאוד חשוב. מה היסוד של איגרת התשובה? היסוד של איגרת התשובה שהאלטער רבי בא ל-להגיד לנו שתשובה פירושו לשוב, לחזור. יא? תשובה פירושו לחזור למי שאתה באמת. זאת אומרת, היסוד שהאלטער רבי מלמד אותנו באיגרת התשובה, שאם אני מבין מה זה נשמה, אם אני מבין מה הקשר של הנשמה לקדוש ברוך הוא, אם אני מבין ש"חלק ה' עמו", שהמהות שלי זה והיפך שהנשמה חלק אלוקא

15:00 והשם הוי' שבנפש, זה השם הוי' שלמעלה מזה. גודל העילוי של הנשמה שעל ידי העבירה נעשה הפגם וכולי, כל העניין. ותשובה פירושו לשוב. זאת אומרת, העניין של תשובה זה לא שאתה צריך להתחיל משהו חדש. תשובה זה לא הפירוש שאתה מתחיל משהו חד-- אתה עושה משהו אחר. אתה חוזר למהות הפנימית שלך. אתה מגיע ללשוב הוי' באמת ובלב שלם. אז כי קרוב אליך פה זה משהו הרבה יותר עמוק. הפשט כי קרוב אליך, קרוב. יא? קרוב הכוונה כי זה חלק ממני. זה הפשט קרוב אליך. אני לא צריך ללכת לחפש את התשובה ברקיע השביעי. אני לא צריך הפס-- זבס גיינעל, יהיה משהו, זיין משהו אחר. אתה לא צריך לעשות משהו אחר. אתה צריך לחזור לפנימיות שלך ולקשר את עצמך עם הפנימיות שלך. אז התשובה נמצאת בתוך, בתוך עצמך, זה נמצא בפנים. לגלות את הפנימיות שלך. ואז התשובה זה קרוב. זה קרוב כי זה נמצא בי, זה שייך אליי, זה חלק ממני. יש את השיחה של הרבי על זה גם כן. שיחה מפורסמת. הבחורים מכירים את זה. יש שיחה מפורסמת שהרבי מדבר על התרגום של המילה תשובה, שבאנגלית אומרים גם בכל השפות, אנגלית וספרדית. יש מילה שאתה שואל בן אדם ברחוב איך מתרגמים תשובה בשפה הפשוטה בעולם. אז תשובה מתרגמים arrepentimiento, באנגלית גם repentance, איך אומרים? הרבי מביא את זה בליקוטי שיחות וזה התרגום ב-ב-בשפת העולם. והרבי אומר שזה בעברית זה לא תשובה, זה חרטה. אני מתחרט. אז הפשט הוא הייתי בדרך לא טובה, עכשיו אני מתחרט, אני מתחיל דרך אחרת. אבל התרגום האמיתי של תשובה כמו שאמרנו זה לא להתחרט, זה לשוב. נכון שיש עניין של

16:59 חרטה בתור חלק מחלקי התשובה? כמובן, אם אתה לא מתחרט אתה תחזור לעשות את זה. זה לא, אבל זה לא המהות של תשובה. המהות של תשובה זה לשוב. ואם אתה מבין את המילה לשוב, אז אדרבה, הפוך מחרטה. חרטה פירושו הייתי בדרך מקולקלת. צריך להתחיל דרך חדשה. תשובה פירושו לא. בעצם אתה יהודי, בעצם אתה חלק אלוקה, בעצם אתה שייך. זה המקום האמיתי שלך. אתה צריך לחזור לאותו מקום, לשוב. לחזור למקום המהות שלך, ל-ל-לנקודה הפנימית. ובמילא זה עוד פעם מסביר לנו את העומק של כי קרוב אליך הוא, שעבודת התשובה זה דבר שקרוב לכל אחד, זה חלק מעבודת ה'. טוב, תכל'ס, איך מחולקת אגרת התשובה? אז אם אנחנו רוצים לחלק את אגרת התשובה אפשר לחלק באופן כללי ולהגיד שבכללות כל שלושה פרקים זה סוגיה. יש שנים עשר פרקים. אפשר לחלק את זה בכללות לארבעה חלקים אני חושב. בואו ננסה לראות את זה איך זה עובד. אל"ף בי"ת גימ"ל זה חלק הנגלה. האלטער רבי מסביר את העניין של תשובה על פי נגלה. מה מצוות תשובה מן התורה? איזה עניינים בתשובה זה-זה-זה, זה גם כן מן התורה, אבל זה-זה פרטים. יש עצם מצוות תשובה, יש את הווידוי והכפרה, סליחה. אחרי זה הוא מתייחס לעניין של התעניות ואחרי זה הוא מדבר על צדקה. זאת אומרת מסביר את התהליך של תשובה על פי הלכות. זה גוף ויש חידושים נפלאים. כשלומדים את התניא כל, כל שורה זה... זה אל"ף בי"ת גימ"ל. דל"ת ה"א ו-ו"ו זה שלושה פרקים שהאלטער רבי מסביר את העומק של חטא. כדי להבין איך עושים תשובה צריכים להבין מה קורה כשאדם עושה עבירה. כמו שאמרנו האלטער רבי מחמיר

18:50 בחטא. אז מה האלטער רבי מסביר בדל"ת ה"א ו-ו"ו? הוא מסביר את מעלת הנשמה, שכן רואים מה זה חסידות. חסידות לא מדבר על העבירה. חסידות מדבר, כדי להבין את העומק של העבירה צריכים להבין מה זה יהודי. מתחילים מהצד הכיח-- החיובי. מה זה יהודי? מה זה נשמה? מסביר את המעלה של הנשמה על כל הנבראים, אפילו על מלאכים. מסביר את חלק הוי' עמו, של י"ה ו"ה, מאיר בכל נשמה. מה זה י"ה ו"ה שבנשמה. מסביר את ויפח, כן, שכאן למטה, בגוף. אז מתרחב נופך הקשר פנימי בין הנשמה שלמטה לנשמה שלמעלה והחבל שמקשר אותם. ואז כשעושים עבירה יש, יש פירוד, יש נהיה, נהיה פגם. אז הפירוד, שהחבל נ-נ-נ-נ-נחלש, ועד שהריחוק מצד זה יכול להיות כרת, שזה בידי שמים, שזה ניתוק רחמנא ליצלן ממקור החיות, וזה הוא מסביר ההבדל בין זמן הבית, זמן הגלות. אז דל"ת ה"א ו-ו"ו בא להסביר מה נפעל על ידי חטא ועוון. זי"ן, חי"ת, טי"ת, חצי יו"ד. זה שלושה פרקים פלוס. זה הפרקים של תשובה תתאה ותשובה עילאה. מה עושים בתשובה? מה היא עבודת התשובה עצמו? בעצם זה אם ניקח חסידות בעבודה של חסידות, איך חסידות מסתכל על עבודת התשובה בפועל? פרק ז' תשובה תתאה. פרק ח' הוא עובר מתשובה תתאה לתשובה עילאה. פרק ט' הוא מסביר את הפרטים בתשובה עילאה. התחלת פרק י' הוא מוסיף עוד כמה פרטים בתשובה עילאה. בכללות הפרקים האלה, שלושה פרקים פלוס, ז', ח', ט' וחצי מ-י', זה להסביר את השלבים של התשובה, שזה תשובה תתאה ותשובה עילאה, החילוק ביניהם ומה זה אומר ואיך, מה צריכים לעשות בדיוק, איך עושים את זה. חצי פרק י', י"א ו-י"ב,

20:48 אפשר להגיד שלושת הפרקים האחרונים זה השמחה. מ-מ-מ האלטער רבי מגיע לבאר לנו השמחה שצריך להיות בעבודת התשובה, שזה אחד מהחידושים הגדולים של תורת הבעל שם טוב. הבעל שם טוב בכלל הרי גילה את עניין השמחה, אבל שבתשובה צריך להיות שמחה זה משהו מחודש. תשובה לכאורה ב-- תשאל בן אדם שלא למד חסידות, לא יכול להבין את זה. איך אפשר לעשות תשובה מתוך שמחה? זה לא הולך ביחד. אבל האלטער רבי מגלה לנו פה בפרק את העניין בשלושת הפרקים האחרונים, איך שצריך להיות, שזה בעיקר מגיע לתשובה עילאה. אבל אחר כך הוא מסביר עוד תשובה יחד עם ביטחון, ואחרי זה מסביר את העניין של ייסורים מאהבה, ייסורים בשמחה, שזה הפרקים האחרונים של איגרת התשובה. אז זה כללות המבנה של איגרת התשובה. עכשיו נקודה אחרונה בשביל היום על איגרת התשובה. אנחנו יודעים שיש מהרבי ביאורים הכי נפלאים. כלומר, שהרבי השקיע באופן מיוחד דווקא באיגרת התשובה. זה דבר פלא, אבל כך אנחנו רואים במוחש שיותר מכל התניא יש איגרת התשובה ביאורים מהרבי. היה כמה שנים שכל פעם בפארברענגען הרבי דיבר ביאור באיגרת התשובה. זה נמשך לכמה שנים ובזכות זה זכינו לשיחות נפלאות. ולא רק זה, שבשנים האחרונות השיחות האלה הרבי גם כן, חלק גדול, הרבי הגיה אותם. תש"נ, נ"א. אז כל חודש אלול אני זוכר את זה, היה שנים שהייתי בישיבה. כן, תש"נ ותשנ"א, כל חודש אל-- מחודש אב עד יום כיפור. אז ברוב השבתות היה יוצא הליקוט של השבת, לא היה על הפרשה, זה היה רק על איגרת התשובה. כאילו זה היה, זה מה ש-- זה היה ליקוטי שיחות של השבוע מחודש אב תש"נ עד, אה, עד יום כיפור תשנ"א. על דרך

23:05 זה מחודש אב תשנ"א עד יום כיפור תשנ"ב. אני לא זוכר עכשיו בדיוק זה, אבל ככה זה פחות או יותר, באותם, באותם שבתות זה היה ליקוטי שיחות. הרבי הגיה כל שבת אחד מהשיחות, שזה היסודות להבין לעומק את איגרת התשובה. הרבי טען שבדור שלנו, בפשטות הרבי הסביר את זה גם כן, מכיוון שאנחנו הדור של הגאולה, והרמב"ם הרי אומר שהבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד הן נגאלין, וזה התחיל אחרי מלחמת ששת הימים, בעיקר אז זה התחיל. הרבי אז אמר שידפיסו את איגרת התשובה גם בנפרד. אז יצא קובץ איגרת התשובה, והרבי מאז, הנה קצת אחרי מלחמת ששת הימים, הרבי התחיל להכין את העולם לגאולה ודיבר על זה ש-ש-שההכנה לגאולה צריך להיות על ידי תשובה, ומאז התחילו הביאורים באיגרת התשובה. האיגרת התשובה עם הביאורים של הרבי זה פשוט גאונות עצומה, לראות את העומק לפנים מעומק, איך שכל מילה בתניא יש לזה כזה עמקות, כזה זה-זה-זה, זה מהפלא. וכידוע שחלק גדול מזה גם כן מיוסד על ההערות של ר' לוי, התניא של ר' לוי, שהרבי מאוד חיבב את זה. אז גם בזה יש ביאורים של ר' לוי בכל התניא. אבל אף על פי כן, השמונה עשרה הערות שר' לוי כתב על איגרת התשובה, אז על זה הרבי בנה את רוב הביאורים שיש היום בליקוטי שיחות חלק ל"ט. ביאורים נפלאים שמאיר לנו את כל איגרת התשובה. בעזרת השם בשיעור הבא אנחנו נבחר באחד מהפרקים. אנחנו לא נלמד מההתחלה, אנחנו רק אין לנו הרבה זמן, אז אנחנו ניקח רק אחד מהפרקים. אני עדיין, איך אומרים? חוקר אם זה יהיה פרק ז' או ח'. אבל על כל פנים, הפרקים האלה שאנחנו נלמד את זה בעזרת השם

25:00 בפנים.