ארבע דרגות בתשובה | פרק ד׳

00:02 נתחיל עם פרק ד' באגרת התשובה. אומר האלטער רבי ככה: "ואולם כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה". אז בשיעור הקודם עשינו סיכום של שלושה הפרקים הראשונים של איגרת התשובה. אמרנו שבכללות השלושה הפרקים הראשונים זה יותר עניין התשובה על פי נגלה. האלטער רבי הסביר מה זה עצם מצוות התשובה ומה זה שלימות התשובה. דיבר על העניין של התענית, דיבר על העניין של הצדקה, שזה לשלימות התשובה, שלימות הכפרה. אז כאן האלטער רבי ממשיך הלאה וחוזר עוד פעם להתחלה. אומר האלטער רבי: "ואולם כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה". מה שדיברנו פה בפרק ב' וג' מגיע לעניין של הקורבנות והתענית והצדקה, זה כדי לגמור את הכפרה ולנקות, מירוק הנפש לה' אחר התשובה. כמו שהאלטער רבי אמר שהיו מביאים דורון, שיהיה מרוצה וחביב אחרי הכפרה, זאת אומרת לפעול את שלימות הכפרה. כמו שכתוב בגמרא פרק קמא דזבחים, דעולה דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכולי. האלטער רבי הביא לפני זה את העניין של הקורבנות. יש קורבן חטאת ויש קורבן עולה. הקורבן חטאת זה מביאים בשביל הכפרה. בן אדם היה צריך להביא קורבן חטאת על שוגג. חטאת מגיע על השוגג, כי גם שוגג צריך כפרה, מצד התגברות הנפש הבהמית וכולי. אז לכן צריך להביא את העניין של הכפרה, שזה העניין של החטאת, ובנוסף לזה יש גם את העניין של עולה. והגמרא בזבחים, הגמרא אומרת מה העניין של עולה? שהעולה זה כמו בן אדם שעשה חטא אל המלך, ואז הוא ביקש ממישהו שיבוא לבקש מהמלך שיסלח לו. הוא שלח פרקליט. הוא שלח שליח שהשליח יבקש סליחה בשבילו

02:14 מהמלך כדי שהוא יוכל לחזור להיכנס לקבל פני המלך. אז זה הסליחה. אבל הסליחה זה רק כשהמלך סולח לך. עדיין זה לא אומר שאתה נהיית מרוצה וחביב. על זה מביאים את העולה, שהעולה זה יותר מהסליחה. העולה זה לא רק שהמלך סולח לך, מוחל לך, אלא שאתה נהיה מרוצה וחביב כמו קודם החטא, וזה העניין של המתנה. המתנה זה מעורר האהבה מחדש, לעשות אותו מרוצה וחביב. אז על זה האלטער רבי הרי אמר קודם שזה היה מחלוקת הפוסקים שלפי זה האלטער רבי הסביר המחלוקת האם צריכים לעשות פעם אחת תענית על כל הפעמים שהוא חטא אותה עבירה או שעל כל עבירה ועבירה צריך לעשות עוד תענית. אם אנחנו אומרים שזה גדר של חטאת, אז על כל חטא וחטא צריך להביא חטאת אחת. אם אומרים שזה גדר של דורון אז דורון זה אפשר להביא כמה וכמה דורון אחד. עולה אחת על כמה וכמה חטאים. הרבי דיבר על זה פעם בשיחה. את העניין מיוסד על תוספות במסכת זבחים לבאר את העניין של... שגם חטאת יש בזה מקצת דורון. כי אם לא, לא מובן כל המשך העניינים פה בתניא. האלטער רבי אומר שיש שיטה שצריכים את התענית על כל חטא וחטא, על כל פעם ופעם לעשות עוד פעם תענית. הרי האלטער רבי אומר שהתענית זה גדר של עולה. אז מה פתאום שיהיה הווה אמינא שצריכים על כל פעם ופעם לעשות גם למזונות. האלטער רבי אומר שצריכים לעשות לפחות שלוש פעמים. לפי האלטער רבי הרי היה משמע שכל עניין התענית זה לגמר הכפרה. גמר הכפרה זה עולה. אז הרבי הביא איזה תוספות שמשמע שגם החטאת יש בזה מקצת מן העניין של דורון.

04:09 חטאת זה גם קצת מדורון. על כל פנים יש, יש, יש, יש, יש התכללות בעניין של החטאת והעולה, יש גם בחטאת מקצת מן העניין של עולה, ולכן גם לכן מזה נובע כל המחלוקת שדיבר קודם. על כל פנים, זה דיברנו קודם. אז בגמר הכפרה צריכים להביא דורון, שזה העניין של התענית, והיום אסור לעשות תענית. ולכן האלטער רבי אומר שצריכים לעבוד בצדקה. אמנם התחלת מצוות התשובה ועיקרה. אז האלטער רבי עכשיו חוזר להתחלת איגרת התשובה. התחלת מצוות התשובה ועיקרה לשוב עד ה' באמת ובלב שלם. מה אמרנו בתחילת פרק א'? מה זה מצוות תשובה מן התורה? שזה מה שהאלטער רבי קורא לזה התחלת מצוות התשובה. תשובה מתחיל ממצוות תשובה מן התורה. איך מתחיל מצוות תשובה? זה העניין של עזיבת החטא, אבל האלטער רבי אומר זה התחלה וזה גם עיקר. יש פה שני עניינים. מתחילים העניין הזה וזה גם עיקר מצוות תשובה. כמו שהאלטער רבי אמר שהמהות של תשובה זה לשוב עד ה', ולכן זה עיקר, זה העיקר של תשובה. לשוב עד ה' באמת ובלב שלם. שבן אדם צריך לשוב לקדוש ברוך הוא, ואת זה צריך לעשות באמת ובלב שלם. מה זאת אומרת? זאת אומרת אנחנו אמרנו, האלטער רבי, האלטער רבי הרי מצד אחד האלטער רבי בא לעשות יותר קל. האלטער רבי בא להגיד, חבר'ה, יש ריבוי עניינים בתשובה, אבל אל תתבלבלו. תשובה זה נקודה אחת. תשובה זה נקודה אחת. עזיבת החטא בלבד. כל הפרטים זה הכל הוספות, זה הכל שלמות, זה הכל הידורים. זה הכל דברים חשובים. אבל מה הנקודה של התשובה? זה נקודה אחת. עזיבת החטא בלבד, שזה אומר

06:04 שמן התורה ברגע שבן אדם קבע לעצמו החלטה ש-- שהוא לא יותר הולך להיות מורד במלכות, כמו שהאלטער רבי אומר, אז זהו, זה התשובה, זה המהות, זה העצם של תשובה, וזה השכל של התשובה, זה עיקר התשובה. אבל מה? אז בשביל מה צריכים כל ה... כל איגרת התשובה? אז האלטער רבי אומר כאן אבל שצריך לעשות את זה באמת ובלב שלם. הרי בן אדם יכול לעשות עזיבת החטא, אבל מחר עוד פעם יעשה עבירה ועוד פעם יפול. צריך שזה יהיה משהו עמוק, משהו אמיתי. לא ישוב עוד לכסלה באמת ובלב שלם. אתה, כנקודה של תשובה, זה לא ישוב עוד לכסלה. אבל כדי שהלא ישוב עוד לכסלה יהיה באמת ובלב שלם, זאת אומרת שיהיה לזה קיום, שזה יהיה אמיתי, שזה יהיה באופן פנימי, בשביל זה צריך את כל הביאור שהאלטער רבי עכשיו בא לבאר. ואנחנו רואים בפרק א' שהאלטער רבי, כשהוא דיבר על מצוות תשובה מן התורה, גם שמה האלטער רבי השתמש עם הביטוי, והאלטער רבי אמר שעיקר זה בלבב ובלב שלם. והוא אמר גם כן עוד הפעם: לשוב עד ה' בכל לבו ובכל נפשו לעבדו ולשמור כל מצוותיו. זאת אומרת שמצד אחד האלטער רבי בא להגיד שתשובה זה רק נקודה אחת, נקודה של עזיבת החטא, שזה הנקודה של הקבלה של... אבל יחד עם זה האלטער רבי גם כן רוצה ללמד אותנו שהדבר הזה צריך להיות באופן פנימי, שזה יהיה באמת ובלב שלם, ועל זה האלטער רבי בא עכשיו בפרקים הבאים להסביר את הנקודה הזאת. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. כדי להבין מה זה העניין של הנקודה של התשובה, אז צריך, ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. צריכים להסביר את

07:56 זה בהרחבה. והקדים מה שכתוב בזוהר הקדוש בביאור מילת תשובה על דרך הסוד. כדי להבין את זה צריך להקדים להסביר מה שכתוב בזוהר. כאן מתחיל החלק של קבלה, חלק של פנימיות התורה שהאלטער רבי בא לבאר כדי להסביר את מצוות תשובה מן התורה. אז האלטער רבי מביא פה שכתוב בזוהר שהעניין של תשובה זה תשוב ה'. מילת תשובה על דרך הסוד. מה בקבלה? מה מסביר קבלה על המילה של תשובה? תשובה זה תשוב ה'. להחזיר את הה'. ה' תתאה, תשובה תתאה. ה' עילאה, תשובה עילאה. זה כתוב בזוהר. אז האלטער רבי עכשיו הולך להסביר לנו מפרק ד' עד פרק י' ועד בכלל, ה-ה-הפרקים הבאים אנחנו הולכים ללמוד שבע פרקים שהאלטער רבי יסביר מה זה השתי דרגות בתשובה. אז זה מגלה לנו את הסוד של התשובה. והזוהר אומר שהעניין של תשובה זה תשוב ה'. אז כולנו יודעים שיש את העניין של שם הוי"ה, שזה י־ק־ו־ק, ובי־ק־ו־ק זה הארבע אותיות של שם הוי"ה. כשבן אדם עושה עבירה הוא פוגם בשם הוי"ה. צריך להבין מה זה, אבל זה הנקודה. בן אדם עושה עבירה הוא פוגם בשם הוי"ה, הן בנפשו. כמו שאנחנו נלמד בהמשך שכל יהודי הוא חלק משם הוי"ה, חלק הוי"ה עמו. אז כשאני עושה עבירה אז אני פוגם בשם הוי"ה שבנפשי ובמילא גם למעלה. כי מה שקורה באדם אז זה קורה גם למעלה. כשאני פוגם רח"ל בשם הוי"ה שבנפש, אז אני פוגם בכל העניין של שם הוי"ה. כמו שמובא במאמרים העניין של ונוקב שם הוי"ה. הפשט ונוקב שם הוי"ה זה שעושים רח"ל נקב, עושים פגם בשם הוי"ה על ידי החטאים והעוונות. הזוהר אומר שכל התרי"ג מצוות תלויים באותיות של שם הוי"ה,

10:00 כמו ענבים שתלויים באשכול. יש לך אשכול, ענבים תלויים באשכול. כתוב בזוהר שכל המצוות, כי הקב"ה תלה את כל התרי"ג מצוות בד' אותיות של שם הוי"ה. זה מה שאומרים בנוסח התפילה: פגמתי בה', האלטער רבי יביא את זה בהמשך. כל המצוות קשורים בשם הוי"ה באיזה שהוא אופן. כשיהודי לא מקיים מצווה או עושה עבירה אז הוא פוגם בשם הוי"ה, ואת זה אומרים שמה זה תשובה. תשובה זה להחזיר את הה'. ה' תתאה, תשובה תתאה. ה' עילאה, תשובה עילאה. וזה שתי דרגות בתשובה. תשובה תתאה, תשובה עילאה. אז אומר האלטער רבי שאחר כך על פי-- כשאנחנו נבאר את השתי דרגות בתשובה, מה זה תשובה תתאה ותשובה עילאה, שזה האלטער רבי יסביר עכשיו בפרקים הבאים, אז אנחנו נוכל להבין מה זה שורש התשובה ועיקרה. אז כאן אנחנו רואים דבר פלא. הרבי מדבר על זה בשיחה. כאן אנחנו רואים דבר פלא. האלטער רבי בא לבאר שורש התשובה ועיקרה. זאת אומרת האלטער רבי פה בפרק ד' חוזר למצוות תשובה מן התורה, לעצם מצוות התשובה, מהות מצוות התשובה. מצוות התשובה היסודית מן התורה. אומר האלטער רבי כדי לדעת מה זה עיקר מצוות התשובה, מצוות תשובה מן התורה, בשביל זה צריכים לדעת בהקדים את העניין של תשובה תתאה, תשובה עילאה. אחרי זה שחושבים על זה, זה דבר עצום. בפשטות בן אדם אומר תשובה תתאה, תשובה עילאה זה מדריגות. יש תשובה מן התורה. אחרי זה תתחיל ללמוד חסידות ושם תלמד שיש תשובה תתאה ותשובה עילאה וכל מה שזה אומר וכל מה שזה פירוש מה זה עניין. אומר האלטער רבי לא. תשובה תתאה, תשובה עילאה זה לא מדריגות. תשובה תתאה ותשובה עילאה זה כדי לדעת איך לעשות תשובה

12:00 מן התורה. כדי לעשות את התשובה, תשובה של התורה, מצוות התשובה מן התורה, ״ושבת עד ה' אלוקיך״. אז אתה צריך לדעת מה זה תשובה תתאה, תשובה עילאה. תשובה תתאה זה לא מדריגות, זה הביאור בעניין של תשובה מן התורה. זה המהות של תשובה. זה הנקודה העצמית של תשובה, וזה חידוש נפלא שהאלטער רבי מחדש פה בתניא, איגרת התשובה. אפשר לומר שעד האלטער רבי היו מסתכלים על זה קודם כול בחלק הנגלה. כבר דיברנו שעד האלטער רבי גם כן לא היה ברור מה זה מצוות התשובה. האלטער רבי עסק לא רק בחלק הנגלה. זה כבר דיברנו. אבל כאן האלטער רבי עושה עוד עניין. שעד האלטער רבי חשבו: בסדר, יש תשובה על פי הלכה. אחרי זה יש תשובה על פי קבלה. תשובה על פי קבלה זה בשביל בן אדם שלומד קבלה, שזה סוד התורה, אז יש בקבלה דווקא תשובה, תשובה במדרגות יותר נעלות. לפי האלטער רבי פה, מלשון האלטער רבי משמע לא ככה, וזה החידוש של האלטער רבי. אומנם, מצוות התשובה, אני חוזר להתחלה, כדי לדעת מה זה מצוות התשובה בנגלה, כדי לדעת צריכים לדעת את התשובה על פי חסידות. אם אתה לא יודע מה זה תשובה על פי חסידות, אתה לא יכול לעשות תשובה פשוטה גם כן. אז מה ההסבר על זה? הרבי פעם דיבר. יש את זה בליקוטי שיחות, בשיחות של הרבי, ר' לוי'ק. אמרנו שכל הביאורים של הרבי מיוסדים על ר' לוי'ק. אז הרבי מביא את ר' לוי'ק והביאורים שלו. הביאור השני שיש מר' לוי'ק על איגרת התשובה זה על המילים האלו. ההכרח לבעל איתה ברחובעס הביאור. אז ר' לוי'ק אומר האור. מה הגירסא של ר' לוי'ק? ר' לוי'ק אומר

13:52 שיש ארבע דרגות בתשובה. יש תשובה תתאה, יש תשובה עילאה. יש אבל בעל תשובה תתאה. יש בעל תשובה עילאה. האלטער רבי ב... האלטער רבי במאמר... יש מאמר של האלטער רבי, שזה מאמר מאוד מאוד יסודי בעבודה של תשובה, שזה המאמר בלקוטי תורה. לקוטי תורה, ברור שחשוב ללמוד את זה בתקופה של חודש אלול. יש הרי כמה מאמרים מסתמכים על זה. שם האלטער רבי מדבר שיש בתשובה, יש את התשובה שנקרא סור מרע, ויש תשובה של עשה טוב, ויש תשובה של בקש שלום. שבכללות מדבר על שלוש מדרגות בתשובה, ובפרטיות זה ארבע מדרגות בתשובה. שם האלטער רבי בעיקר מסביר שלוש דרגות בתשובה. תשובה שזה העניין של סור מרע. זה התשובה הראשונה. תשובה של סור מרע, סור מרע זה לא רק לא לעשות עבירות. סור מרע זה התשובה שקשור עם העניין של פריקת עול. סור מרע זה קבלת עול. הדרגה הראשונה בתשובה למטה זה שיהודי צריך סור מרע, להפסיק להיות פורק עול ולקבל עליו עול מלכות שמיים, וזה אומר לקיים את כל המצוות כמו שהאלטער רבי אמר קודם. זה התשובה הראשונה. אחרי זה יש בתשובה תתאה דרגה יותר גבוהה. זה נקרא בלשון הכי זה בעל תשובה תתאה. מה העניין של בעל תשובה תתאה? זה עשה טוב. זאת אומרת שכאן הבן אדם לא רק עושה תשובה בגלל קבלת עול, שזה נקרא תשובה מיראה, אלא עושה תשובה גם מאהבה. הוא עושה תשובה מצד שאוהב את הקדוש ברוך הוא, שזה הפשט בעשה טוב. האלטער רבי מסביר שמה שעשה טוב זה לא רק לקיים את המצווה, עשה טוב. הפירוש הוא לקיים את המצווה בהידור, בחיות, בגשמק, יותר מהיסוד

16:00 רגילותו, ביגיעה. זה נקרא עשה טוב, עשה, עשה טוב, להוסיף, להרבות, להכניס את עצמו יותר בכול. בשביל זה צריכים כבר אהבה. לא מספיק יראה. מסביר שזה בשם הוי' זה ההבדל בין אות ה' תתאה לאות ו'. אות ה' זה ספירת המלכות. בעבודה, ספירת המלכות זה צמצום רצון, קבלת עול. אות ו' זה מידות, עיקר המידות זה אהבה ולכן זה המדרגה השנייה. זה העניין של עשה טוב. אז זה תשובה תתאה ובעל תשובה תתאה. זה שתי הדרגות הראשונות. שמה עיקר העבודה זה מצוות, מצוות גוף, מצוות, מצוות סור מרע, מצוות, מצוות עשה טוב. אבל עיקר זה מצוות. במצוות הבן אדם הוא עדיין מציאות. הרי בעניין המצווה יש מצווה, יש מצווה והבן אדם מקיים מה שהמצווה אומר לו. אז הוא מציאות ולכן זה קשור עם מידות. במידות הוא יש משהו, יש פה הרגש, יש פה הוא מציאות שהוא עובד את הקדוש ברוך הוא ולכן זה תשובה תתאה. אחרי זה מתחילה דרגה יותר גבוהה, תשובה עילאה. תשובה עילאה זה תורה, בקש שלום. כמו שאנחנו נראה בהמשך בפרק ט', שהאלטער רבי אומר שעיקר עניין תשובה עילאה זה לימוד התורה. לימוד התורה זה קשור כבר עם אות ה' הראשונה. אות ה', אות ה' עילאה. עילאה זה בינה, ששמה עבודה זה עבודה בלימוד בעיון בסוגיה, יגיעה בתורה. כשאתה לומד תורה אז זה תשובה עילאה, שמה החיבור הוא הרבה יותר עמוק. במצווה יש, כמו שאמרנו, יש את האדם שמקיים את הרצון של הקדוש ברוך הוא. זה ביטול היש. בתורה זה ייחוד פנימי. כשבן אדם לומד תורה, אז שמה בן אדם, זה חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא. זה לא אני מקיים מה שהשם מבקש ממני.

18:05 בלשון הידוע, שבמצווה זה כמו עבד שמקיים את הרצון של האדון. אז נכון שהוא בטל, אבל יש אדון ויש עבד. מה שאין כן בתורה, זה האדון עצמו. זה אומר לך עצמו מה? מהחכמה. כשאתה לומד אז אתה מתייחד עם אלוקות. ייחוד פנימי. אין ייחוד כמוהו בלימוד תורה, ולכן תורה זה תשובה עילאה. זה האות ה' עילאה, זה המדרגה היותר גבוהה. לימוד התורה. אחרי זה יש דרגה רביעית, שזה העניין של, של אות י' של שם הוי"ה, שזה נקרא בעל תשובה עילאה. זה דרגה יותר גבוהה, שזה מה שמוסבר במקומות אחרים. בליקוטי תורה זה לא מוסבר. במקומות אחרים זה מוסבר שהעניין של בעל תשובה עילאה, אות י', קשור עם העניין של קדש עצמך במותר לך. הרבי מביא כן שיש את העניין בתו"ל סמ"ך. מי שלמד תו"ל סמ"ך יודע, אבל היום של שושואש שם מדבר על העניין הזה. ויש את העבודה של קדש עצמך במותר לך, שזה עבודה איפה של ביטול במציאות, ששם תכלית הביטול, חכמה, שזה המדרגה של בעל תשובה עילאה. אז ר' לוי יצחק אומר שהלשון של האלטער רבי פה מדויק, שהאלטער רבי אומר: לבאר היטב בהרחבת הביאור. אומר ר' לוי יצחק, לבאר הולך על ספירת המלכות. תשובה תתאה. למה? כי תשובה תתאה נקרא באר. באר שבע, כתוב בחסידות שבאר זה מלכות, המקבל. אז זה לבאר, בלשון באר. היטב הולך על, על ו'. היטב זה עשה טוב. זה התשובה השנייה, זה נקרא בעל תשובה תתאה. אחרי זה יש בהרחבת הביאור. בהרחבת הביאור הולך על תשובה עילאה, כי תשובה עילאה בינה. בינה נקרא רחובות הנהר. אז העניין של בהרחבת הביאור. כן. אז זה לבאר, היטב, בהרחבת הביאור, זה

20:05 תשובה תתאה, בעל תשובה תתאה ותשובה עילאה. זה הג' מדרגות של תשובה. אבל הוא לא מזכיר את האות י'. לא מזכיר את הבעל תשובה עילאה. והרבי מסביר למה לא מזכיר את הבעל תשובה עילאה? מכיוון שהמדרגה של יו"ד, זה אין לזה ציון, ובמילא זה לא מדרגה בעבודה. זה כבר כשבן אדם מגיע למקום ששם הוא בתכלית הביטול. בעצם כל העניינים זה עבודה של אדם כדי להגיע למקום הזה, לדרגה של תכלית הביטול. זה הרבי מסביר שמה בתניא מה הוא רוצה להגיד עם זה. אז הרבי אומר שבעצם זה שמה ר' לוי יצחק רצה להגיד בסדר קבלה, יפה, זה מתאים יפה בקבלה, אבל כמו שאמרנו כבר, ר' לוי יצחק לא מדבר רק בקבלה. זה יסוד בעבודה של התניא. מה היסוד? האלטער רבי רוצה ללמד אותנו שתשובה בעצם, וזה בעצם כל החידוש, תשובה זה תהליך, זה דרך. תשובה, יש כאלה שחושבים תשובה זה זהו, קבלת עול, שמה זה נגמר. עשיתי תשובה. אחרי זה אני רוצה להיות יותר בעל מדרגה. אני אעשה תשובה תתאה, תשובה עילאה, תשובה זה בעל תשובה מדרגה. אומר האלטער רבי לא! אומר האלטער רבי לא! תשובה זה נקודה אחת. תשובה זה, יש פה נקודה אחת. העניין של עבודת התשובה זה להגיע להתקשרות עצמית באלוקות באופן של תכלית הביטול. זה התשובה שמה צריך להגיע. אלא מה? בפועל יש סדר העבודה. אז קודם כול אתה לא יכול לקפוץ לאות יו"ד של שם הוי"ה אם אתה עוד לא עשית את כל הכיוון. אבל בעצם גם כשאתה נמצא בהתחלת העבודה, התחלת מצוות התשובה. אני עכשיו רק מתחיל לעשות תשובה, והתחלת מצוות התשובה, בתנועה הראשונה של קבלת עול, וראשית העבודה ועיקרה ושורשה, כשאני רק מתחיל את

22:20 התהליך של התשובה וקבלת עול, צריך להיות נרגש אצלי שהכוונה היא, המטרה הפנימית של התשובה, זה להגיע להתבטלות הכי עמוקה, למדרגה של תשובה עילאה ובעל תשובה עילאה, למקום הכי עמוק של התאחדות עם הקדוש ברוך הוא. ולכן האלטער רבי אומר בהקדים, זה הלשון של האלטער רבי: לבאר היטב בהרחבת הביאור, בהקדים מה שכתוב בזוהר הקדוש. כדי לדעת איך להתחיל את התשובה אתה צריך לדעת שיש את כל הדרגות האלה, כי אם לא אתה חושב שזהו, כבר עשיתי תשובה. אני כבר בעל תשובה. אני כבר לא עושה עבירות. זהו, כבר גמרתי. עכשיו אני אהיה עובד, אני אהיה משקיע, אני עוד... קודם עוד לא. עבודת התשובה, הכוונה בתשובה זה, בתשובה לאלוקות, מה שנועד להביא את היהודי למקום הכי עמוק של התקשרות עם אלוקות, וזה נפעל בדרגה הכי גבוהה. אז יש פה, בנקודה הזאת, יש פה חידוש משני צדדים. החידוש פה באלטער רבי זה חידוש יסודי בכל איגרת התשובה ובכל עבודת התשובה, בשני צדדים. מצד אחד זה הנקודה שאמרנו פה, שבן אדם גם בהתחלת העבודה צריך לדעת שהתכל'ס הוא להגיע לתכלית הביטול, התקשרות לאלוקות, וזה צריך להיות אצלך כבר בהתחלת התשובה, הכוונה. והחידוש מהצד השני זה גם כן, שאומר שגם כשאתה נמצא בהתחלת העבודה, אז בפנימיות כבר נמצא פה הכול. זאת אומרת ה-ה-העבודה משני הצדדים. העבודה זה שעד שאני לא הגעתי לנקודה האחרונה אז הכול זה חלק מה... זאת אומרת הכול זה נקודה אחת. בעצם המטרה היא להגיע להתקשרות פנימית עם אלוקות, תשובה עילאה, לדרגה הכי גבוהה של תשובה עילאה. זה המטרה. לעיקר זה מכיוון שכל הדרגות בתשובה בעצם המשך אחד, אז גם כשאתה נמצא, נמצא רק בהתחלת העבודה, הקבלת עול

24:22 שלך, אז גם הקבלת עול שלך קשורה עם זה, כי בעצם אתה מקושר לאלוקות. זה סוג אחר של קבלת עול. יש קבלת עול חיצונית. "רישי סהעביד יקרי בשעורו קבלת עול חיצונית". אין לו, הוא עדיין לא ידע כל... מקבל עליו עול שמיים בפועל, בחיצוניות. אומר האלטער רבי, הקבלת עול של תשובה זה קבלת עול שקשורה עם הדרגה הכי גבוהה. הדרגה הכי נמוכה של תשובה קשורה עם הדרגה הכי עמוקה של תשובה. ובמילא גם בהתחלת העבודה, גם כשהוא עדיין אוחז בתשובה תתאה, הקבלת עול בעזיבת החטא, כבר נרגיש אצלו שהעזיבת החטא שלו קשורה עם זה. בעצם אני יהודי ובעצם יש לי יחידה ובעצם אני קשור עם אלוקות בהתקשרות הכי עמוקה. רק מה? סדר העבודה. עכשיו אני מתחיל בקבלת עול, אבל זו קבלת עול שקשורה עם ה... עם הביטול העצמי. זה סוג אחר של קבלת עול. במילים פשוטות זה אומר שכשאנחנו לומדים חסידות ואנחנו לומדים על דרגות גבוהות והרבה פעמים מישהו שואל, "בשביל מה צריכים ללמוד כל מיני דרגות? אנחנו לא שייכים לזה. אני אוחז עדיין רישי סהעביד. אז מה אני צריך ללמוד על אלוקות ודרגות גבוהות, אחדות הוי' לפני הצמצום?" אבל זה כל הווארט. הווארט הוא שגם כשאתה נמצא במדרגה הכי נמוכה צריך להיות מונח אצלך שזה חלק מתהליך להגיע לביטול הכי עמוק, ואז גם בביטול הכי תחתון נמצא שמה כבר בהעלם כל העניין, ועל פי זה יובן כל כללות ההמשך של הפרק. עוד כמה דברים שיובנו פה, אבל כבר הזמן עבר לנו. רק ווארט אחד שאני שמעתי פעם, אה, ש... ש... היה פארברענגען שהרבי דיבר על הנקודה הזאת, שבת, אה, שבת, אה, הרבי דיבר על העניין בחודש אלול. הרבי

26:10 דיבר... הרבי היה מאוד בשמחה. הרבי דיבר ששבת מברכים אלול רק מתחילים עכשיו, ויש תהליך שלם גם כן. שבת... הרבי תמיד היה אוהב לחזור, כן? שבת מברכים, אחרי זה חודש אלול ואחרי זה ח"י אלול, ימי סליחות, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים וד' ימים של... הרבי תמיד היה מונה את כל השמות של החגים. ואחרי זה סוכות, אחרי זה הושענא רבה ושמיני עצרת, שמחת תורה. שמחת תורה זה התכלית, כן? "היא לכל בעתכם זרי מתוך". שמחת תורה זה התכלית, הכוונה. אז הרבי אומר, אפשר להסתכל על זה בשני אופנים. יש אופן אחד שאתה מסתכל כל עניין בפני עצמו. אז עכשיו שבת מברכים אלול אני עושה שבת מברכים אלול. אחרי זה יגיע חודש אלול, יהיה חודש אלול. העבודה של חודש אלול, מה כתוב? מה צריך לעשות חודש אלול? אני אעשה. אחרי זה יגיע ימי סליחות, מה עושים בימי סליחות? אחרי זה ראש השנה, מה עושים בראש השנה? כל חג הוא חוגג בפני עצמו. אבל זה לא... חסידות מלמדת משהו אחר. חסידות אומרת שכשאתה עומד בשבת מברכים אלול אתה צריך לראות את שמחת תורה. שבת מברכים אלול צריך להאיר אצלך שהתכלית, הכוונה זה להגיע לשמחה של שמחת תורה. זה תכלית. ואז גם בשבת מברכים אלול אתה כבר נמצא בתנועה של שמחה, כי אתה יודע, זה הכיוון. נכון שבפועל עדיין צריך להתחיל בתשובה תתאה וחשבון הנפש, אבל מכיוון שבהנוכחי זה, אז כבר בהתחלת העבודה מונחת כבר הנקודה העצמית של השמחה, ובמילא כבר יכול להיות בשמחה, וזה הרבי היה ככה בתנועה של שמחה כבר מהיום הראשון ש... כך הרבי לימד אותנו איך לחיות, וזה הכל מובן גם כן פה באגרת התשובה.