ביאורי הרבי על אגרת התשובה - הקדמה כללית

00:01 בכלל, איגרת התשובה, אה, זה חלק בתניא שאנחנו יודעים שהרבי נתן לזה הרבה ביאורים והרבה הסברים שלא לפי ערך כל שאר החלקים של התניא. פשוט בהגהות. הרבי הגיה בשעתו, כשהרב ויינברג היה נותן את השיעורים שלו ברדיו, אז הרבי הגיה את כל השיעורים שלו, אבל אפשר לראות בכמות ריבוי ההגהות וההערות שהרבי כתב על איגרת התשובה, זה לא לפי ערך. לא ליקוטי אמרים ולא שער היחוד והאמונה ולא, ולא, ולא איגרת הקודש, כותב ריבוי הערות. ואחר כך היה כמה שנים שהרבי השקיע ללמד את איגרת התשובה. ידוע שאחרי מלחמת ששת הימים, קצת זמן אחרי מלחמת ששת הימים, הרבי דיבר אז על התעוררות תשובה שקרתה אז אחרי המלחמה, והרבי אז התחיל לדבר מאוד חזק על עניין התשובה. טוב, בעיקר זה היה השנים של כ"ט, ל', ל"א, שהרבי היה כל התוועדות, כל שבת וגם בימי דפגרא, כל התוועדות אחד מהשיחות היה ביאור באיגרת התשובה. והיה על הסדר כל התוועדות. הרבי הלך עוד קטע, עוד קטע, עוד קטע. ככה הרבי פשוט למד. חסידים שהיו בשעת מעשה מספרים שזה היה ממש כמו, הרגישו כמו, כמו נגיד הרבי פשוט לקח את התניא, היה לוקח קטע, מסביר, שואל שאלות, עונה, כמו שהרבי היה עושה עם הרש"י שיחות ועם הליקוטי לוי יצחק וכו'. הרבי עשה גם עם איגרת התשובה. הרבי פשוט עבר על כל איגרת התשובה והיה עושה... בזכות זה יש לנו על כל איגרת התשובה ביאורים עמוקים ונפלאים. חלק מהם יותר בפשט, חלק מהם יותר בעומק, יותר ב... אפילו כל מיני סוגים של... לא תמיד היה אותו סוג, אבל הרבי פשוט, איך אומרים, חרש את איגרת התשובה באופן עמוק מאוד. אחר כך הגיעה גם כן תקופה שהרבי למד

02:25 את הביאורים של אבא שלו, ר' לוי'ק. כאן מגיע עוד, שר' לוי'ק הרי ידוע, כמו שהרבי אמר הרבה פעמים, שר' לוי'ק לא היה לו דפים ולא היה לו דיו, ולא... כל המצב שהוא היה כשהוא ישב ב-ב-בגלות, והרבנית חנה הייתה מכינה מה שיכלה להשיג. אז את רוב ההגהות הוא כתב על התניא עצמו. אז יש את ההגהות על תניא, שמזה יצא קובץ, חוברת, חוברת קובץ, שהרבי הדפיס מהדברים הראשונים שהרבי הדפיס, או אולי הדבר הראשון, אם אני לא טועה, שהרבי הדפיס מר' לוי'ק, היה ליקוטי לוי יצחק על תניא. הליקוטי לוי יצחק על תניא זה כולל את כל ההגהות שר' לוי'ק כתב על גיליון התניא. אז על איגרת התשובה הוא כתב, על כל התניא. יש הגהות על כל התניא. על איגרת התשובה יש בערך שבע עשרה הגהות. הרבי התייחס לכל אחד מהם במשך השנים ההם. זה היה תשל"א, ל"ב, בשנים ההם. הרבי התייחס לכל אחד מההגהות והיה ביאור על... במשך תקופה שלמה, לא יודע אם זה היה שנה או חצי שנה, כמה זמן זה היה, תקופה ארוכה, שהרבי לקח הגהה ועל הגהה הזה נתן ביאור שלם. פשוט למד את ההגהות של אבא שלו בצורה עמוקה ביותר. עכשיו, הגהות של ר' לוי'ק, אז כידוע הן מאוד בקיצור, אה, בגלל שפשוט, לא כמו שהרבי היה אומר, שר' לוי'ק בדיבור היה מדבר באריכות גדולה, אבל במצב שהיה אז היה צריך לכתוב הכל מאוד בקיצור. הביאורים של ר' לוי'ק זה מאוד מופשט. כידוע ר' לוי'ק היה מקובל, אז הוא כותב את הכל באותיות של קבלה, רמזים, גימטריות, ספירות. אז כשאתה קורא את הפירושים של ר' לוי'ק על התניא, אתה לא רואה בזה בדרך כלל

04:30 ביאור על התניא. זה ו-- בדיוק. אתה יכול ללמוד איך צריכים ללמוד תניא, כן? כשאתה רואה איך שר' לוי'ק יכול לפעמים לפרש בתניא כמו שלומד פסוק חומש, אז אתה יכול להבין מה הפשט שתניא זה תורה שבכתב. כן? הדיוקים שר' לוי'ק עושה בתניא, שזה כתוב בלשון קבלה וזה כתוב בלשון זוהר, זה כתוב בלשון ארמי, זה כתוב בלשון זה. למה הוא... והוא עושה רמזים וגימטריות. למה כתוב שלוש מילים ולמה הוא מביא שלושה פסוקים. ר' לוי'ק מדייק בתניא כמו שמדייקים, אה, ממש בתורה שבכתב, והוא מדייק בצורה נפלאה ביותר והוא מוציא מזה עניינים. אבל בדרך כלל זה ביאורים עמוקים בקבלה, וזה שלא כל אחד, לא כל מי שסובל. מה שהרבי עשה עם איגרת התשובה, הדבר הנפלא שהרבי הראה שכל הגהה של ר' לוי'ק באיגרת התשובה זה פשוט מביא להבנה של איגרת התשובה. כל הגהה זה יסוד להבין את מה שכתוב באיגרת התשובה. כאילו שאתה חושב שזה הגהה של קבלה, רמזים, גימטריות או ספירות, אבל בעצם על פי היסוד, על פי הווארט שהוא אומר אפשר להבין נקודות עיקריות כלליות באיגרת התשובה. וזה הרבי הראה אחד אחרי השני. כל השבע עשרה הגהות של ר' לוי'ק, הרבי עשה מזה יסודות בהבנה באיגרת התשובה. עד כדי כך שהיום, אחרי שזכינו לשיחות האלה, קשה להבין איך מבינים איגרת התשובה בלי זה. איך? איך למדו החסידים איגרת התשובה פעם? עכשיו זה היה בל' הראשונים. אחר כך בתשל"ט, בתשל"ט, אה, בזמן של תקופה של חודש אלול, אז היה חמש שבועות שהליקוטי שיחות, במקום שיהיה ליקוטי שיחות על הפרשה, אז היה ליקוטי שיחות על איגרת התשובה. זה היה בתשל"ט, כל החודש אלול-תשרי. אז הוועד להפצת השיחות, שהם

06:43 היו מכינים את השיחות להגהה והרבי היה מגיה את זה, ומזה נדפס כל הליקוטי שיחות שיש לנו. אז הם הדפיסו ליקוטי שיחות על איגרת התשובה. חמש שיחות ראשונות על החמש הגהות הראשונות של ר' לוי יצחק, בעיקר פרק ד' של איגרת התשובה. זה חמש הגהות, כולם על פרק ד' של איגרת התשובה. כמו דוגמה אני. ועל זה נדפס, על זה, זה נדפס בליקוטי שיחות חלק כ"ט בהוספות. ב-- זה היה מ"ט, זהו. בתש"נ יצא עוד פעם אותו דבר. באלול תש"נ, אלול-תשרי עשו אותו דבר. במקום להדפיס ליקוטי שיחות על הפרשה, הדפיסו ליקוטי שיחות על איגרת התשובה של ההגהות האחרות. גם כמה שבועות שיצא ליקוטי שיחות על ההמשך. הגהות פרק ו', פרק ז', על ההגהות של ר' לוי יצחק על הפרקים האלה. ובתשנ"א יצא כל השאר. זאת אומרת במשך שלושה שנים, מ"ט, נ' ונ"א, אז נדפסו כל הביאורים של הרבי על ההגהות של ר' לוי יצחק על איגרת התשובה. אז יש היום, כבר יש את הכל. זה ברוך השם זכינו שכל השיחות של הביאורים של הרבי, שהם ביאורים בר' לוי יצחק, איך הוא למד איגרת התשובה, הכל זה מוגה וחתום מהרבי עם הגהה וזה. וזה פשוט שיחות נפלאות. כמובן בעומק, אבל זה שיחות נפלאות גם כן פשוט בהבנה, באיגרת התשובה וגם כן בעבודה של איגרת התשובה. זאת אומרת, רוצים להבין איגרת התשובה, זה ספר עמוק שצריכים להבין את זה. זה לימוד, זה סוגיה, זה לימוד עמוק. אצל האדמו"ר תשובה זה לא רק, אה, אתה דופק על חטא או אתה אפילו מוריד דמעות ועם זה אתה חושב שכבר עשית תשובה. תשובה זה עבודה, תשובה זה סוגיה, תשובה זה עבודה עמוקה שעל זה מיוסד השתים עשרה

08:54 פרקים של איגרת התשובה על כל פנים. אז זה בתור הקדמה למה שאנחנו לומדים פה. אה, כמו שאמרנו, ההגהות של רבי לויק, יש הגהה אחת על פרק ג' וכל שאר ההגהות זה מפרק ד' ואילך. ההגהה הראשונה זה על פרק ג' של תניא. אה, הגהה מאוד מעניינת, עוד מעט אני אתייחס לזה, אבל אנחנו בעזרת השם, המטרה שאנחנו נלמד את הפרקים, נתחיל מפרק ד'. מה שנספיק, אף פעם אנחנו לא מספיקים ללמוד את הכל באותו זמן, אבל השנה נשתדל ללמוד את הפרקים האלה. פרק ד', ה', ו', מה שנספיק ללמוד עד ראש השנה נלמד. אבל קודם נעשה סיכום כדי לדעת מה מתחיל בפרק ד' באיגרת התשובה. פרק ד' מתחיל סוגיה. מה קורה עד פרק ד' ומה מתחיל מפרק ד'. אז השלושה פרקים הראשונים של איגרת התשובה האדמו"ר מסביר בעיקר את העניין של התשובה על פי נגלה. בכללות בשלושה הפרקים הראשונים זה ביאור עניין התשובה על פי נגלה. האדמו"ר מתחיל עם גמרא, הגמרא במסכת יומא, שמהגמרא ההיא מובן שיש שלושה סוגים של כפרה. יש מצוות עשה, יש מצוות לא תעשה ויש כריתות ומיתות בית דין. שלושה סוגים של תשובה. ומה עוד אנחנו לומדים מהגמרא הזאת? זה כתוב מפורש בגמרא. שלושה חילוקי כפרה: מצוות עשה זה תשובה, מצוות לא תעשה צריכים תשובה וגם כן יום הכיפורים, וכריתות ומיתות בית דין צריכים תשובה, יום הכיפורים וגם, וגם ייסורים. אבל מה שהאדמו"ר רוצה לקחת מאיגרת התשובה ההיא, מה-- סליחה, מהגמרא ההיא, זה שיש שמה תשובה ויש כפרה. זה שני דברים שונים. אנשים מבלבלים ועושים מזה חבילה אחת, אבל תראה, על יסוד הגמרא הזאת רוצה לחלק שני עניינים שונים. יש תשובה ויש כפרה,

11:06 וזה הלשון של הגמרא: שלושה חילוקי כפרה ותשובה עם כל אחד. זאת אומרת שיש תשובה עם כל אחד. יש את הבסיס שזה תשובה ויש את הכפרה. כפרה זה עוד עניין. מה החילוק? החילוק בכללות, תשובה זה העבודה שבן אדם צריך, זה המצווה. זה המצווה שמוטל על האדם, החיוב שמוטל על האדם, שזה לחזור ולהתחבר לקדוש ברוך הוא. בן אדם עשה עבירה, הוא התנתק, הוא נהיה מורד במלכות, הוא נפרד. דבר ראשון צריך לחבר את עצמך. זה תשובה וזה צריך להיות בכל עבירה. זה לא משנה אם זה עבירה של לא תעשה, של עשה, של כריתות, מיתות בית דין, כל-- חייב להיות תשובה. תשובה זה המצווה מן התורה שיהודי מחויב לחזור לקדוש ברוך הוא, ועל זה צריך להבין איך אנחנו חוזרים לקדוש ברוך הוא. דבר שני זה כפרה. כפרה זה הניקיון. חוץ מלהתחבר את עצמך עוד פעם ולקבל עול מלכות שמיים לחזור לקדוש ברוך הוא, יש את הלכלוך. עבירה גורמת פגם. כל עבירה עושה איזשהו פגם, לכלוך, ניתוק, איזשהו עניין למטה בנפש, למעלה בעולמות עליונים, נהיה גם באדם. הקדוש ברוך הוא שם את היהודי במרכז של כל הבריאה, וכשאנחנו עושים דבר טוב אנחנו מביאים טוב לכל העולמות וגם לעולם שלנו וגם לעצמנו. וחס ושלום כשעושים משהו לא טוב אז אנחנו פוגמים. אנחנו עושים, אנחנו עושים דברים, אנחנו מלכלכים, עושים דברים לא טובים, עושים פגם וצריכים לתקן את זה. ועל זה יש שלושה סוגים: במצוות עשה תיקון זה באופן אחד, במצוות לא תעשה תיקון זה באופן אחר ובכריתות ומיתות בית דין תיקון באופן אחר. אז יש עניין של תשובה, יש עניין של כפרה. מגיע האלטער רבי ואומר קודם כל צריכים לדעת מה

12:57 זה מצוות התשובה. גם בזה יש המון טעויות שהעולם לא יודע. גם העולם שלומד. גם גדולי החכמים גדולים לא יודעים כי לא תופסים את הנקודה, כי התשובה זה מילה מאוד כללית ובספרים קוראים בזה הרבה דברים. מי שלומד הלכות תשובה ברמב"ם אז יש עשרה פרקים. לפעמים אתה לא יודע בדיוק מה הנקודה ומה הפרטים. יש ספרים שלמים כמו ספר התשובה של המאירי. יש ספרים של המאירי. מי שמכיר את הסט של הספרים של המאירי, יש לו ספר שלם על תשובה. כן, יש מרבינו יונה ספר שלם, שערי תשובה, ספרים שלמים שהתחברו על ידי גדולי ישראל, אמיתיים, אבל כותבים כל כך הרבה פרטים על תשובה שלפעמים אתה לא יודע איזה, מה זה העיקר ומה זה הפרטים. מה? וזה האלטער רבי באופן נפלא פה מסביר באופן יסודי. פרק א' של אגרת התשובה, מה זה מצוות תשובה מן התורה? ואתה רואה שם את היסוד של מצוות תשובה מן התורה. זה נקודה אחת בלבד. מהי הנקודה? אתה קורא לזה עזיבת החטא, אבל הוא מסביר גם המילה עזיבת החטא לא בדיוק מובן מה אנחנו בדיוק צריכים לעשות. עזיבת החטא. מה זה? זה וידוי, זה תחנון, זה חרטה, זה קבלה. מה בדיוק אנחנו עושים? מה הגדר? אז הוא מסביר שעזיבת החטא פירושו לעשות החלטה מאוד אמיתית שאני לא הולך להיות יותר מורד במלכות. וזה פשט, זה הגדר של תשובה מן התורה. ההחלטה פנימית של לומר למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שיהודי יהא שב אליו. וזה התרגום הכי מילולי של המילה תשובה. שב אליו, לחזור ולהתקשר לקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, בבסיס של כל העבירות נמצא המרידה. בבסיס של כל העבירות נמצא שאני מורד במלכות. תשובה

14:58 זה לתקן את המרידה. במילים פשוטות של סדר זה נקרא קבלת עול מלכות שמים. לחזור ולקבל את העול של הקדוש ברוך הוא זה המהות של תשובה. אחרי זה יש פרטים, חרטה, וידוי, זה הכל. וידוי זה גם מן התורה, אבל זה לא מצוות התשובה. וידוי זה פרט במצוות התשובה. מצוות התשובה לפי האלטער רבי. זאת אומרת, יש על זה פלפולים שלמים בנגלה. כן, מי שלומד את הסוגיה של תשובה ב-- אצל הבעלי נגלה זה לא כל כך פשוט. ברמב"ם אנחנו רואים שהרמב"ם כתב שהמצווה זה רק וידוי. משמע מהרמב"ם שאין מצווה של תשובה. המצווה לכתחילה זה וידוי. הרמב"ם בהלכות תשובה כותב למעלה שיתוודו, שנאמר, מביא את הפסוק בפרשת נשא, ״והתוודו״. יש מנחת חינוך, יש כל מיני אופנים. איך מסבירים את שיטת הרמב"ם? יש מהרבי שיחה על זה בחלק ל"ח פרשת נשא. שלוש שיטות איך להסביר את שיטת הרמב"ם. על כל פנים, האלטער רבי אומר מפורש כן, וזה כולל את שיטת הרמב"ם גם כן. לפי הרבי גם הרמב"ם סובר ככה. עוד פעם, לא ניכנס עכשיו לחלק הנגלה של העניין. למעשה, הנקודה של העניין שהאלטער רבי מלמד אותנו שמצוות התשובה זה עזיבת החטא. אחרי זה יש שלימות התשובה. כמו שאמרנו על הכפרה, על זה צריך להיות עוד עניינים. אחד מהעניינים זה העניין של התעניות, סיגופים. פרק ב', פרק ג', האלטער רבי מבאר כמו שבזמן הבית היה עניין של קורבן, וחוץ מהקורבן בכלל היה חטא, היה גם קורבן עולה, שהקורבן עולה, הגמרא אומרת במסכת זבחים, שזה דורון שמביאים למלך. כשאתה רוצה להתקבל אל המלך אז יש חוץ מהקורבן, חוץ מה-- מהחטאות אתה גם מביא דורון. אז העניין הזה זה בימינו אלו, זה העניין של התענית.

17:02 אחרי שהבן אדם עשה תשובה, אחרי שאמר וידוי הוא רוצה להיות לגמרי נקי. אז כדי לנקות לגמרי שלא יישאר שום פגם, שום עניין, שום לכלוך וכולי וכולי. אף על פי שהתשובה עצמה כבר לא יקבל עונש. אבל יהודי לא רק לא רוצה שיהיה לו עונש, הוא רוצה להיות מרוצה וחביב, מרוצה וחביב צריכים תעניות. האלטער רבי מאריך בכל הסוגיה של התעניות, כמה תעניות, איזה תעניות וכולי וכולי. ואז הוא אומר שבדורנו אסור לעשות תעניות כי אנחנו דור חלש ולכן צריך למעט כמה שאפשר בעניין של תענית סיגופים. ועיקר העבודה צריך להיות בצדקה. ובזה האלטער רבי גומר את שלושת הפרקים הראשונים של אגרת התשובה. זה היסוד של אגרת התשובה. השלושה פרקים הראשונים על פי נגלה. עכשיו, ווארט מר' לוי'ק, יש מה שאמרנו, הזכרנו שיש ווארט מר' לוי'ק בפרק ג'. אני אגיד את זה בקיצור. האלטער רבי אומר שיש שתי שיטות. יש כאלו שאומרים שצריכים לעשות על כל חטא שבן אדם חטא מספר צומות לפי החטא הזה, כמו בקורבן חטאת. אם בן אדם עשה-- למדנו את הסוגיה, כן? מי שאכל מאכלות. אם בן אדם חטא בשוגג צריך להביא חטאת, ואם היה ידיעה אז צריך-- זה חטאת שלמה. אחרי זה היה צריך להביא עוד חטאת. על כל חטאת וחטא, על כל חטא וחטא צריך להביא חטאת אחרת. מה שאין כן עולה, לא, אין זה עולה, אפשר להביא עולה אחת על כמה וכמה עניינים. אז מזה נהיה שתי שיטות אצל המקובלים. האם אם בן אדם עשה עבירה אחת כמה פעמים, האם הוא צריך להביא תעניות לפי ערך כל פעם ופעם או פעם אחת לכל החטאים? תלוי. מסתכלים על זה כמו חטאת או כמו עולה.

18:55 זה צריכים להבין בשביל עצמנו. על כל פנים, האלטער רבי עושה סיכום, אה, תיווך, והתיווך שהאלטער רבי עושה זה לא חידוש של האלטער רבי. האלטער רבי מביא את זה גם כן מהמקובלים, שהתיווך שהמקובלים קיבלו זה ששלושה. לא על כל אחד, לא פעם אחת אלא שלושה. זאת אומרת, אפילו בן אדם שעשה עבירה אחד עשר פעמים, יהיה הלשון של האלטער רבי שאפילו אם הוא חטא עשר או עשרים פעמים. האלטער רבי מדבר על החטא הידוע, הוא מדבר על החטא של זרע לבטלה. האלטער רבי אומר את הלשון שאם חטא בו איזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל, ואחרי זה האלטער רבי מוסיף וכן לעולם. שאם בן אדם, חס ושלום, נכשל בעניין של חטא ידוע עשר או עשרים פעמים, אז השאלה היא האם הוא צריך להביא עשר או עשרים פעמים של פ"ד תעניות, שהוא מסביר פה על דרך זה היום שזה בצדקה, לעשות את החשבון, או פעם אחת. והאלטער רבי מתווך שלוש פעמים, שלוש פעמים פ"ד, שזה רנ"ב, שזה האלטער רבי מסביר. אז ר' לוי'ק עומד על המילים עשר, עשרים וכן לעולם. למה האלטער רבי כותב את המספרים האלה? עשר, עשרים וכן לעולם. שלושה לשונות. וכן לעולם הכוונה יותר. כן, כמה שזה יהיה. סתם, זה מיותר. למה האלטער רבי צריך להביא את הדוגמאות האלה ולמה מספרים? אז ר' לוי'ק עומד על זה והוא אומר שכאן מדברים על חטא מאוד חמור כידוע. חטא ידוע זה חטא פוגם בנפש וכולי. אז ר' לוי'ק אומר שהפגם של, של חטא ידוע זה במוח. האלטער רבי הרי אומר את זה הלאה באגרת התשובה בפרק ט', שהפגם של חטא ידוע זה קשור עם

20:49 המוח, כי כל העניין של זרע לבטלה מתחיל מהמוח. אז הפגם זה באות י' של שם הוי'. זה העניין של המוח, חכמה. אז הפגם זה באות י'. אז לכן עשר, עשר זה אות י'. אבל הרי האות י' יש את האות ויש את המילה, אז את המילה זה יו"ד. אז עשרים. כן. אז יש עשר כנגד האות י'. עשרים זה כנגד המילה יו"ד, י' ו' ד'. ואחרי זה וכן לעולם. מה וכן לעולם? מכיוון שזה, זה מתפשט לכל, לכל, לכל ה-- העניין של חטא ידוע זה מגיע לכל הנפש, לא רק לאות י', הפגם זה בכל הד-- אז לכן וכן לעולם. כאילו זו הכוונה. זה כתוב, זה כל מה שר' לוי'ק אומר. מה... בסדר, קבלה כמו שאמרנו. הרבי מגיע ועושה מזה עניין, סוגיה שלמה. אני רק אומר בקיצור נמרץ. צריכים ללמוד את השיחה בפנים. שיחה מאוד יסודית בכלל עניין התשובה. והרבי מסביר שהשלושה עניינים האלה, עשר, עשרים וכן לעולם, זה לא רק פשט של קבלה, אלא זה גם ביאור למה אנחנו צריכים לעשות שלושה פעמים. למה האלטער רבי בסוף אמר שלושה פעמים? הוא אומר שיש שיטה שצריכים על כל חטא וחטא, כל פעם שאתה עושה את החטא. שיטה אחרת אומרת פעם אחת, ושיטה שלישית, האלטער רבי פוסק שזה שלושה פעמים. למה שלושה פעמים? למה שלושה פעמים? למה תיווך נשאר? אז האלטער רבי מביא את זה, זה זוהר. הזוהר אומר כשאדם פוגם, חוטא, עושה עבירה פעם אחת, אז הוא עושה כתם, עושה את זה פעמיים אז הכתם נכנס בפנים, ופעם שלישית אז זה חודר לגמרי. זה משהו-- מילים יפות גם כן. מה הפשט, מה ההסברה בזה? אז נקודת הביאור שהרבי מסביר זה

22:53 שכל פעם שבן אדם עושה עבירה אז יש בעצם שלושה עניינים. כל עבירה שבן אדם עושה אז יש את עצם העבירה. כל עבירה קשורה עם איבר מסוים, כן? עבירה קשורה עם איבר והאיבר הזה נהיה פגם. אז יש את עצם העבירה, נקודת העבירה שאתה עושה עבירה המסוימת הזאת. בוא נגיד למשל בן אדם, אה, הוא, הוא דיבר לשון הרע. אוקיי, אז הוא עשה עבירה שקשורה עם דיבור, עם הלשון. אוקיי, אז הוא פגם בלשון שלו. אז יש פה את עצם העבירה שלו של לשון הרע, אבל יש, כל איבר הרי כלול מכל האיברים. כתוב ברמ"ח איברים, כן? שכל האיברים כלולים זה מזה. אז בעצם כשאתה פוגם בלשון אז יש גם כן את הפגם של כל האיברים שקשורים עם הלשון. אז זה כבר פגם שני. אז כלל האיברים שנמצאים בתוך הלשון. אחרי זה יש עוד דבר שלישי שזה הפוך. הלשון גם כן נמצא בכל האיברים, כמו שכל האיברים כלולים בלשון, אז הלשון גם כן מתפשט ל-- יש לו קשר, יש קשר עם כל האיברים, זה נמצא בכל האיברים. אז בעצם חטא, יוצא שישנם שלושה פגמים. עצם הנקודה של החטא, התכללות האיברים כפי שהם בחטא הזה, ואיכשהו החטא הזה כלול בשאר האיברים. אז זה שלושה עניינים, ולפי זה, זה הג' עניינים. עשר, עשרים ולעולם. עשר, עשרים ולעולם זה השלושה עניינים. הפגם של החטא, ההתכללות של האיברים בפגם הזה, וההתפשטות של הפגם בכל האיברים. ולכן צריך שלושה סוגי, שלושה, שלושה תעניות, שלושה קבוצות של תעניות וכולי. אז הרבי מסביר בשיחה שבכללות זה בכל עניין, בכל אופן, יש בזה אריכות גדולה. צריכים לראות בפנים. הרבי נכנס להסביר מה הפשט שיש את הנקודה של החטא

25:02 ויש פרטי החטא. אין, אין, אין הזמן גורם, אבל מעניין, והרבי מסביר למה דווקא האלטער רבי מביא את זה בקשר לחטא הידוע, כי הרמב"ם כותב בנוגע לחטא של זרע לבטלה, שכל כוחות הנפש נמצאים בזה, כי הרי כל העניין של זרע קשור עם גוף שלם, וכל, כל כלי הנפש נמצאים ב-ב-ב-ב-בחטא הזה. הרמב"ם בהלכות דעות מסביר כן שהחטא של זה, זה גורם פגם בכל אופן, ולכן דווקא בחטא הזה מודגש יותר איך שיש בו מצד אחד את הפגם, עצם הפגם של החטא, שזה חמור, וההתכללות של כל האיברים שכלולים בחטא הזה, ואיך שהחטא הזה גם כן מתפשט בכל האיברים. אז ממילא יוצא שווד של רב לוי[?] של קבלה יש לזה הסבר שלם, שנגיע לכללות העניין של אגרת התשובה. וידוע, כמו שהרבי כותב שמה, שאחת מהסיבות למה האלטער רבי כתב את אגרת התשובה זה בשביל לעזור לחסידים, בשביל, בפרט לעניין הזה של תיקון חטא ידוע. כיוון שהחטא הזה זה חטא ש-- קשה ל-- קשה ל-להתגבר על זה. זה עניין ש-שנמצא בטבע האדם. החמימות והתאוות זה דבר שנמצא בטבע האדם. קשה להתגבר על זה, ולכן האלטער רבי, שזה העניין של, של האלטער רבי, שהוא רוצה לתת את היד, רוצה לתת את הכוח לכל אחד ואחד שיוכלו לתקן. לכן הרבי כותב שעצם הלימוד באגרת התשובה זה תיקון גם כן על חטא הידוע. הרבי אמר פעם, יא, ש-שיש מאמר בתורת שלום תרס"ח, באותה תקופה שהרבי התחיל את הכוח, יא, זה באגר-- זה בתורת שלום תרס"ח. המאמר דיבור המתחיל ״היושבת בגנים״, אם אני לא טועה. תורת שלום תרס"ח. שם הרבי אומר שכללות העניין של אגרת התשובה נכתב כדי לעזור לחסידים לתקן את העניינים

27:03 של חטא הידוע, ולכן עצם הלימוד בתניא וההתעסקות ב-ב-בלימוד אגרת התשובה זה גם כן חלק מהתיקון וכללות העניין. אנחנו יודעים, כבר מדברים על זה, שהרבי תמיד כתב לבחורים בקשר לעניין הזה, שלא צריכים לפחד ולא צריכים להתעסק בתיקונים. צריך להיות היסח הדעת, כי עצם ה-הפחד והמחשבה וכולי זה, זה גורם לחטא, ולכן לא צריך התעסקות בזה בכלל. צריך להיות עבודה ולימוד התורה, נגלה וחסידות. אבל אף על פי כן, יא, בפרט כשמגיע זמן ראש השנה, חודש אלול, חודש תשרי, אז זה זמן המתאים פשוט ללמוד את אגרת התשובה, להתייגע ולהבין שחוץ מזה שצריכים גם לקיים מה שכתוב, אבל גם עצם הלימוד, הרבי כותב, זה גם חלק מהעניין של כללות התיקון וכללות העניין הזה. כפרן.