אין לך דבר העומד בפני התשובה | פרק ד׳, חלק ב׳

00:00 ונמשיך הלאה בפרק ד' בתניא. אז האלטער רבי מתחיל לבאר שכדי להסביר את העניין של מצוות התשובה מן התורה, העניין של עזיבת החטא, מה זה אומר בעומק העניין? באמת, לא ישוב עוד לעבירה באמת ובלב שלם, אז צריכים לדעת מה זה עניין התשובה על דרך הסוד. שתשובה זה אותיות תשוב ה', יש ה' תתאה, שזה תשובה תתאה, ויש ה' עילאה, שזה תשובה עילאה. מה ההבדל בין תשובה תתאה לתשובה עילאה? ממשיך האלטער רבי הלאה ואומר: וגם עוד דבר שצריכים להבין מה שכתוב בזוהר הקדוש בכמה מקומות. צריכים להבין מה שכתוב בזוהר בכמה מקומות שאין תשובה מועלת לפגם הברית ומוציא זרע לבטלה. והזוהר, אנחנו יודעים שהזוהר מדבר בחומרה מאוד גדולה על החטא של פגם הברית ומוציא זרע לבטלה. בזוהר זה מובא בתור עניין מאוד חמור. כידוע, גם כן האלטער רבי כבר הביא את זה גם כן בתניא בהתחלה, בליקוטי אמרים בפרק ז'. האלטער רבי מביא כן שהעניין של החטא של פגם הברית ומוציא זרע לבטלה זה חטא מאוד חמור, ש-שכמו שהאלטער רבי אומר שמה את הלשון, מחמת ריבוי הטומאה שמוליד בעולם על ידי הזרע לבטלה, זה מביא טומאה מאוד גדולה לעולם. דווקא בגלל שזה לבטלה אז אה, אין לזה כלי, זה מתפשט, מביא הרבה, הרבה כל כך הטומאה לעולם. זה הזוהר אומר, עד כדי כך שהזוהר אומר, זה הלשון, אין תשובה מועלת. התשובה לא עוזרת. עד כדי כך אומר הזוהר. והוא דבר תמוה מאוד. אומר האלטער רבי, כשלומדים את הזוהר על פי פשט זה פלא. איך אפשר להגיד כזה דבר? שאין לך דבר עומד בפני התשובה. יש מאמר חז"ל מפורש שאומר ששום דבר לא יכול לעמוד נגד התשובה, ואז אין לך

02:17 דבר פירושו פשוטו כמשמעו. אין לך דבר. שום דבר לא יכול לעמוד נגד התשובה. ואפילו עבודה זרה וגילוי עריות וכולי. מה הוא מוסיף? אפילו עבודה זרה וגילוי עריות. זאת אומרת, בפשט הוא רוצה להגיד שהעבירות הכי חמורות, עבודה זרה וגילוי עריות, כתוב שגם על זה תשובה מועלת. יהיה קושיה, כל שכן העניין של פגם הברית, שאין לזה את העונש וכל החומרה שכתוב בנוגע עבודה זרה וגילוי עריות. אבל הרבי מוסיף פה עוד ועוד, שמה שהאלטער רבי רוצה לפרש פה זה כי הגמרא במסכת נידה, שמה מדובר על חומר העניין של החטא, החטא הידוע הזה, הגמרא שמה אומרת שה-העבירה של, של זרע לבטלה, זה-זה-זה חמור כנגד עבודה זרה וגילוי עריות. הוא מדמה את זה לשלוש עניינים: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. לומדים את זה מכל מיני פסוקים, שהחטא הזה יש בו מכל הדברים האלה. ולכן האלטער רבי אומר, מה החומר של החטא הזה, שזה שקול כעניין העניינים של עבודה זרה ושפיכות דמים? הרי גם על זה אפשר לעשות תשובה. כן, אז ממילא איך אתה אומר שאין תשובה מועלת? אבל זה מתרץ, זה מפורש בראשית חכמה. מתרץ את זה הראשית חכמה. ראשית חכמה זה אחד מספרי היסוד במוסר וקבלה, שהיה מתלמידי האר"י הקדוש. מובא הרבה בחסידות. אז כתוב בראשית חכמה שכוונת הזוהר שאין מועלת תשובה תתאה, כי אם תשובה עילאה וכולי. אז הראשית חכמה מתרץ. הזוהר דיבר על תשובה סתם. כשהזוהר אומר שתשובה לא מועילה על החטא של פגם הברית, הזוהר דיבר על תשובה סתם. הוא לא דיבר על תשובה רגילה. תשובה רגילה זה לא מספיק בשביל החטא הזה. החטא הזה, תשובה יותר גבוהה, או תשובה עילאה. זה הביאור של

04:18 הראשית חכמה. יפה. נראה בהמשך, האלטער רבי יבאר את זה. בפרק ט' האלטער רבי יסביר את העניין הזה. מה בדיוק ההבדל בין חטא רגיל לחטא של, של פגם הברית. נקודת ההסבר, אני אגיד אותו עכשיו בעל פה, לכל הפחות אני יודע את הנקודה. למה לא מספיק תשובה תתאה, צריכים תשובה עילאה? אז נקודת ההסבר שהאלטער רבי מבאר, שכל חטא, הפגם הוא בפריקת עול. חטא רגיל, אז עיקר העניין של החטא זה פגם בפריקת עול. אדם עושה עבירה אז הוא פוגם בפריקת עול, עול מלכות שמיים. יהודי צריך שיהיה לו קבלת עול מלכות שמיים, ובמילא תשובה זה קבלת עול מלכות שמיים, וזה תשובה תתאה. תשובה תתאה, כמו שדיברנו בשיעור הקודם, מה זה תשובה תתאה? ה' תתאה, מלכות. אדם עושה חטא, הוא פוגם במלכות, הוא פוגם ב-עול מלכות שמיים, ועל ידי זה שהוא עושה תשובה הוא מחזיר את המלכות, הוא מחזיר את העול, הוא מחזיר את הה'. זה בכל חטא. אבל יש חטאים כאלה שהפגם זה לא רק בקבלת עול. זה פגם בנפש, במהות של הנפש, במקום בנפש, וממילא זה לא רק, זה לא רק עניין של פעולה, זה לא רק עשייה, זה לא רק חטא שפגמת בקבלת עול מלכות שמיים, אלא זה חטא שפוגם בנפש עצמו, במהות של הנפש. זאת אומרת, מ-מ-ממה היא זה? כמו שדיברנו הרי, הרי מה ההבדל בין תשובה תתאה לתשובה עילאה? לפני שאנחנו לומדים את כל ההסבר, אבל כבר דיברנו הרי, נקודה זה ההבדל בין תשובה תתאה לתשובה עילאה, ה' תתאה וה' עילאה. ה' תתאה זה מלכות. במלכות אני מציית ואני עובד את המלך. יש מלך, יש עבד, העבד בטל אל המלך.

06:07 שני דברים שאחד בטל אל השני, ומשמה מגיע הציוויים והרצון של המלך, ואני מקיים את הרצון של המלך. כשאני עושה עבירה אני פורק את עול מלכות שמיים, אז זה צריך להיות תשובה, לקבל עול מלכות שמיים. אבל ה' עילאה, בינה, זה הנפש עצמו. תורה, תורה, שכל והבנה זה העצמיות, זה ההתחברות עם הבן אדם עצמו. כמו שהאלטער רבי אומר בפרק ה', יחוד פנימי שאין יחוד כמוהו, כי רק הוא נמצא יחוד נפלא. הלשון שבלימוד התורה יש התאחדות פנימית של הנפש עם הדבר שהוא לומד. יש פה התאחדות יותר, זה לא משהו חיצוני, הוא נהיה דבר אחד לגמרי. לכן בנגיעה לתורה זה לא רק עניין של עבד מלך, זה המלך עצמו. זה הבן אדם שמתאחד עם חוכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא, נהיה דבר אחד. שבכללות הרי זה מעלה של השכל. אנחנו נראה בהמשך איגרת התשובה שהאלטער רבי מפליא מאוד את העניין של לימוד התורה, ועניין של הבנת איזו סוגיה, כי המעלה של שכל זה שהנפש בנפש-- יש התאחדות, התאחדות פנימית, זה אני בעצמי. זה לא פעולה שאני עושה, זה לא מה שאני עושה, זה התאחדות פנימית של האדם עם ה-- עם ה-- עם ה-- עם ה-- עם הדבר שהוא לומד. ולכן מכיוון שהפגם בפגם הברית זה פגם בנפש, זה פגם מהותי, זה פגם שפוגם במקום היותר עמוק בנפש, לכן גם כן התיקון צריך להיות במקום יותר עמוק. זה ההסבר שאנחנו נראה בהמשך התניא, שלכן זה מה שהזוהר אומר, שתשובה לא מועילה, זה לא מועיל תשובה תתאה, אבל כן מועיל תשובה עילאה. זה מגיע להבנת פשט התניא. וכאן הרבי מגיע עם חידוש נפלא. לרבי יש לו פה ביאור בתניא שזה

07:57 חידוש נפלא מאוד. כי הרי, נשאלת פה שאלה פשוטה. הזוהר, מה הזוהר עושה? כי הרי, הזוהר היה צריך להגיד, אמ, מה שהראשית חכמה אומר. הזוהר בא ואומר תשובה לא עוזרת לחטא של פגם הברית. זרע לבטלה לא מועילה תשובה. בן אדם מסתכל בזוהר, הוא משתגע. זאת אומרת, אין לזה תיקון. ייאוש. מה זה הדבר הזה? צריכים את הראשית חכמה שיסביר לך: לא, לא מתכוונים לתשובה תתאה, אה, תשובה עילאה-- תשובה תתאה לא עוזרת, אבל הזוהר אומר סתם. הזוהר אומר אין ד-- אה, אין תשובה מועלת. אז הרבי אומר פה חידוש נפלא שהאלטער רבי דווקא הביא את הזוהר הזה לרמז הפוך ממה שנראה מפשוטו. האלטער רבי רוצה להביא את הזוהר הזה לרמז שהסתם תשובה זה תשובה תתאה. זה שהזוהר אומר אין תשובה מועלת. הוא כותב סתם תשובה. הוא לא כותב תשובה, הוא כותב סתם תשובה. כן. והוא אומר שתשובה לא עוזרת. רואים שתשובה סתם זה תשובה תתאה, לא תשובה עילאה. אז דבר ראשון זה אומר לנו שבן אדם-- האלטער רבי הרי רוצה תניא, תניא זה קיצור הליכות. האלטער רבי רוצה לקרב את ה-- את עבודת השם ליהודי. הוא רוצה להחז-- לקרב לנו את התשובה, לא לעשות את זה יותר מסובך. אז האלטער רבי רוצה לגלות לנו על ידי הזוהר הזה שבכלל תדע לך שתשובה סתם זה תשובה תתאה. זאת אומרת שגם אם לא הגעת למדרגת תשובה עילאה לא חסר בתשובה שלך. בן אדם שעושה רק תשובה תתאה, אז תשובה תתאה זה כבר גם תשובה בשלימות. עד כדי כך שסתם תשובה נקראת תשובה תתאה, לא תשובה עילאה. זו בשורה אחת שהאלטער רבי

10:12 רוצה להביא עם הזוהר הזה. לעיקר זה עדיין לא מתרץ את השאלה, כן? זה רק נותן לנו נקודה אחת שמהזוהר רואים שסתם תשובה זה תשובה תתאה. יפה. מה אבל עבורות מצד השני? הרבי אומר חידוש נפלא. הרי חז"ל אומרים, "אין לך דבר העומד בפני התשובה". גם כתוב תשובה סתם. לא כתוב, אין לך דבר העומד בפני תשובה עילאה. אין לך דבר העומד בפני התשובה, כתוב סתם תשובה. ואם תשובה סתם זה תשובה תתאה, מאיפה אנחנו יודעים את זה? מהזוהר, כי הזוהר אומר, אין תשובה מועלת. תשובה סתם זה תשובה תתאה. אז צריכים להגיד שגם כשהגמרא אומרת, אין לך דבר העומד בפני התשובה, אז מדברים גם כן על תשובה תתאה. זאת אומרת שתשובה תתאה כן מכפרת על פגם הברית, לא כמו שאומר הראשית חכמה. הבנתם? הזוהר אומר, אין תשובה מועלת, אנחנו מסבירים שתשובה סתם זה תשובה תתאה, אבל הגמרא אומרת, אין לך דבר העומד בפני התשובה, גם כתוב תשובה סתם. אז מהגמרא משמע שגם תשובה תתאה חייבת לעזור גם על החטא של פגם הברית. אז מזה יוצא חידוש נפלא שבאמת תשובה תתאה כן מתקנת, כן מכפרת על פגם הברית. איי, איך אם ככה מסבירים את הסתירה? אז אם ככה יש פה סתירה בשני מאמרי חז"ל. כן. כאן אתה אומר שתשובה לא מועילה על זרע לבטלה ואתה אומר שזה הולך על תשובה תתאה. כאן אתה אומר, אין לך דבר העומד בפני התשובה, כתוב תשובה סתם, זה הולך על תשובה תתאה. משמע תשובה תתאה כן מכפרת. איך מסבירים את זה? אז הביאור הוא לפי מה שדיברנו בשיעור הקודם. הרי האלטער רבי הקדים ואמר לנו שכל

12:05 התשובות הן קשורות אחת עם השנייה. זה לא שתי תשובות נפרדות. האלטער רבי אמר בהקדים. מה הסברנו בשיעור הקודם? מה היסוד של הביאור באיגרת התשובה? שגם כשאתה עובד את הקדוש ברוך הוא בתשובה תתאה כבר, בתשובה תתאה נמצא בהעלם העניין של תשובה עילאה. יהודי שלומד תניא, הוא יודע שיש תשובה תתאה ויש תשובה עילאה, והוא יודע שתשובה עילאה זה לא שני דברים נבדלים, שהפנימיות של תשובה תתאה זה תשובה עילאה. במילים אחרות זה אומר שמה ה-- אני, אני עדיין לא אוחז בתשובה עילאה. אני לא אוחז במדרגה של דבקות ולא אוחז במדרגות גבוהות. אני אוחז בדרגה הראשונה, תשובה תתאה, קבלת עול. אבל יכול להיות שני סוגים של קבלת עול. יכול להיות קבלת עול חיצוני, קבלת עול חיצוני שזה תשובה תתאה בלבד, מנותק לגמרי. קבלת עול חיצוני. זה סוג אחד של קבלת עול, אבל יש קבלת עול פנימי. הקבלת עול שהאלטער רבי מדבר פה זה הקבלת עול-- זאת אומרת שגם בדרגה הכי נמוכה של תשובה. אז למה זה שאני הולך לעשות תשובה וזה שאני הולך לקבל עול מלכות שמיים? זה בגלל שאני יודע שיש לי נשמה שהיא חלק אלוקה, ושבעצם הנפש הרי אני מקושר עם הקדוש ברוך הוא, דבר אחד, וזה מאיר אצלו גם בדרגה הכי נמוכה. אז כשהתשובה תתאה היא באופן כזה שהתשובה תתאה היא בכיוון, בדרך שיוליך אותי לתשובה עילאה, אז גם תשובה תתאה מכפרת על זה, על החטא של פגם הברית וזרע לבטלה. וזה ההבדל בין הזוהר והגמרא. כשהזוהר אומר אין תשובה מועיל, אז הזוהר רוצה להגיד שאם אתה עושה תשובה תתאה בלבד, בנפרד, אתה לוקח תשובה תתאה לבד בלי לחבר את זה עם תשובה עילאה

14:04 תשובה תתאה לבד, אז זה לא מספיק. מכיוון שהחטא של פגם הברית זה חטא שפוגם בעצם הנפש, שצריך שהתשובה תהיה בעצם הנפש. אבל אידך גיסא, הזוהר לא חולק על הגמרא. כשהגמרא אומרת אין לך דבר העומד בפני התשובה, הולך גם על תשובה תתאה, גם תשובה תתאה. כשהתשובה תתאה היא באופן שהוא יודע שהתשובה תתאה היא המש-- היא התחלה שמזה הוא יבוא אחר כך לתשובה עילאה. זאת אומרת שבפנימיות נרגש אצלו בדרגה הכי נמוכה של תשובה, שזה קשור עם הביטול העצמי של עצם הנפש, אז גם התשובה תתאה מכפרת על פגם הברית. וזה הפשט. אין לך דבר העומד בפני התשובה, גם תשובה תתאה. כמובן שזה לא פשט פשוט בתניא. זה לא, לא במילים של התניא. קשה להכניס את זה, אבל זה אות נפלא. קודם כול רואים פה את הראשי תיבות של הרבי. כן, איך שהרבי רוצה ל-- שהרבי מסתכל על התניא, מסתכל על איגרת התשובה ומנסה להכניס כל יהודי בפנים, איך אומרים, לקרב את העניין של התשובה לכל אחד ואחד. וזה, וזה אז זה הרבי מסביר פה. בפשטות, סברא משמע פה לא, לא, זה לא תשובה תתאה. כאן צריך תשובה עילאה. לא. תשובה תתאה גם כן. אלא מה? זה צריך להיות תשובה תתאה שקשורה עם תשובה עילאה. זה החידוש של הרבי פה בכל הסוגיה. מה פירוש, מה פירוש שקשור עם תשובה עילאה? שלכל הפחות תדע שזה הכוונה, זה המטרה, זה התכלית, ושם צריכים להגיע. ותדע שהוא גופא, שיש לי את היכולת למרות שאני נפרדתי מהקדוש ברוך-- זה א׳ ב׳ חסידות. כל בחור שלומד א׳ ב׳ חסידות יודע מזה. זה שאני יכול לעשות תשובה למרות שאני עשיתי עבירות כל כך גדולות ואני נהייתי

15:55 מנותק מאלוקות, ואף על פי כן אני יכול לעשות תשובה ולהתקרב לקדוש ברוך הוא. מאיפה זה מגיע? כי בעצם אני יהודי, כי בעצם יש לי קשר לקדוש ברוך הוא. זה מגיע מהיחידה של הנפש. זאת אומרת היסוד של תשובה תתאה בעצם קשור עם הדרגה הכי גבוהה של תשובה עילאה, העצמות של שם הוי״ה, ולכן גם תשובה תתאה פועלת. ולכן הגמרא אומרת אין לך דבר העומד בפני התשובה. גם תשובה תתאה פועלת את הכפרה. יש ביאור מהרבי נפלא. הבנתם את האות הזאת? זה אות עמוק. זה מאוד יסודי בכל הסוגיה של איגרת התשובה. יש ביאור נפלא של הרבי גם כן, מיוסד על רב לוי[?], שזה בעצם האות האחרונה של רב לוי[?] באיגרת התשובה. אבל זה קשור עם מה שדיברנו עכשיו. בהמשך התניא בפרק ט׳, כשהאלטער רבי מדבר על התיקון של זרע לבטלה, אז האלטער רבי כותב שמה שזה על ידי לימוד התורה, והאלטער רבי מביא את הלשון של התנא דבי אליהו, שאדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום. מה יעשה ויחיה? שזה מדבר על הפגם של זרע לבטלה, כי הרי העונש זה עונש של מיתה בידי שמיים. מה יעשה ויחיה? איך מתקנים את זה? אז הוא אומר שאם היה רגיל ללמוד פרק אחד, ילמוד שני פרקים. צריך לעשות. צריך לעשות כפול. כן, זה האלטער רבי מביא שמה, דף אחד, ב׳ דפים, של פרק אחד, שני פרקים. צריך לעשות כפול וזה התיקון. האלטער רבי אומר מה הפשט? כמו חבל. אדם קרע את החבל, היה חבל. החבל נקרע. צריכים לחבר את זה עוד הפעם. אז כדי לחבר את החבל צריכים שני קשרים. קשר אחד זה לא קשר של קיימא. לומדים מסכת

17:55 שבת. יודעים, צריך קשר על גבי קשר, שני קשרים, וזה העניין של שני פרקים. אז רבי לוי כותב על זה: מה העניין של שני דפים ושני קשרים, שני דפים בשני פרקים? אז הוא אומר שזה כנגד שתי דרגות בתשובה תתאה. יש שתי דרגות בתשובה עילאה. כמו שאמרנו הרי בשבוע קודם שיש תשובה, יש עוד שתי דרגות בכל אחד. אז זה העניין של שני קשרים. ואז הרבי אומר כפול ומכופל. לא כותב כפול, הוא כותב כפול ומכופל. זאת אומרת שזה כפול ומכופל, שזה בעצם כולל ארבע: תשובה תתאה ותשובה עילאה, ובכל אחד שני עניינים. יפה. רמז קבלה. מה הוא רוצה להגיד עם זה? אז הרבי אומר גם כן שם פשט, על דרך כמו שדיברנו עכשיו. החידוש של רבי לוי זה שכשאתה לומד איגרת התשובה, נראה על פניו, חיצונית נראה, שבעניינים של פגם הברית לא עוזרת תשובה תתאה. עם תשובה תתאה זה לא עוזר. צריכים תשובה עילאה. זה מה ש... והאמת, האמת הוא הפוך. האמת היא שהעיקר התשובה זה תשובה תתאה. וגם בפגם הברית צריך תשובה תתאה. אלא מה, מכיוון שכאן היה פגם במקום יותר עמוק, אז צריכים גם כן יותר עמוק. לכן צריך תשובה עילאה גם. אבל לא שזה תשובה עילאה בלי תשובה תתאה. אדרבה, עיקר התשובה. מאיפה רואים את זה? במשל של הקשר רואים במוחש מה הבסיס של הקשר. כשאתה עושה קשר, איך זה עובד? אתה עושה קשר אחד, כן, וזה לא מחזיק. זה לא בר קיימא, זה לא קשר של קיימא. אז אתה עושה קשר על גבי הקשר ואז זה נהיה בר קיימא. אבל מה, מה? מה אתה מקיים? את הקשר השני?

19:58 את הקשר הראשון? מה המטרה פה? המטרה של הקשר השני זה לחזק את הקשר הראשון. זאת אומרת, אני עושה קשר אחד, אבל מה? זה לא מחזיק. אז אני עושה קשר על גבי קשר כדי לחזק את הקשר הראשון. אבל הקשר הראשון הוא העיקר. הקשר השני נותן חיזוק לקשר הראשון, אבל העניין פה זה הקשר הראשון שעליו אני שם את הקשר השני. על דרך זה גם בעבודה. תשובה תתאה זה התשובה שמכפרת על גם... גם על פגם הברית. אלא מה? זה לא בר קיימא בגלל שהחטא יותר חמור וזה. אז צריכים קשר על גבי קשר. צריכים על גבי תשובה תתאה להוסיף תשובה עילאה. אבל לא שתשובה תתאה לא מועילה. אדרבה, עיקר התשובה זה תשובה תתאה, על גביה צריכים להוסיף תשובה עילאה. ולכן, מכיוון שהתשובה תתאה זה הכנה לתשובה עילאה, אז גם כשעדיין לא הגעת לתשובה עילאה בפועל, ברגע שהתחלת את התשובה תתאה, אבל בתשובה תתאה אתה מונח שהמטרה שלך זה להגיע לתשובה עילאה, אז כבר יש בהעלם בתשובה תתאה גם את הנקודה של הקשר, ולכן גם התשובה תתאה מכפרת. זה הקשר עניינים פה לפי הביאור של הרבי. עכשיו, שני דברים שצריכים להסביר פה. דבר ראשון, אנחנו יודעים שהרבי בדור שלנו דיבר דווקא על תשובה עילאה. חידוש, כן? שהרבי דיבר בדור שלנו שעיקר העבודה זה תשובה עילאה. והסיבה לזה היא, כמו שהרבי עצמו הסביר, שמכיוון שתשובה תתאה זה קשור עם מרירות, כמו שנראה בפרק ז', והדור שלנו הוא לא כלי למרירות, בפרט שעברנו את כל הצרות שעבר הדור שלנו, אז הרבי נתן לנו מתנה. הוא הרים אותנו, לקח אותנו, מה שנקרא בלשון של לכתחילה אריבער, שאפשר ללכת לכתחילה למדרגה

22:00 של תשובה עילאה. מצד העניין, והרבי הסביר כמה וכמה פעמים, אני זכיתי לשמוע את זה מפה קודשו כמה פעמים, שהרבי דיבר על העניין הזה ואמר שבדורנו זה, אז ברגע שבן אדם מחליט להעמיד את עצמו במעמד ומצב, הוא מעמיד את עצמו במעמד ומצב של תשובה עילאה. ומה הפשט תשובה עילאה? אז הרבי תרגם, כמה פעמים שמעתי את זה מהרבי, לימוד התורה בהתמדה ושקידה וחיות, בשמחה, נגלה וחסידות. זה הפירוש תשובה עילאה שהרבי תרגם את זה בכמה פארברענגענס. אני שמעתי את זה מהרבי בתשמ"ו, בשבת פרשת וישלח, במאמר ד"ה מרגלא בפומיה דרבא. מי שרוצה יכול לראות את זה בפנים בלשון המאמר. מאמר חזק מאוד שהרבי שם מדבר מאוד מפורש, ונגיע לעניין הזה. אחרי זה שמעתי את זה מהרבי כמה וכמה פעמים בחודש תשרי, כמה שנים. אחת מהשנים שזכור לי עכשיו זה למשל תש"נ, בערב יום כיפור. אני זוכר שהרבי דיבר את המילים האלה, את אותו תוכן, שהדור שלנו אחרי כל הצרות והעניינים, בתוך כל המיצרים, אז אנחנו כבר לא צריכים תשובה תתאה, ישר תשובה עילאה. אז זה סתם יסוד בעבודה שאנחנו צריכים לדעת. זה לא אומר שלא צריכים לעשות חשבון הנפש, לא להבין את זה באופן לא נכון. זה לא אומר שמגיע חודש אלול לא צריכים חשבון הנפש ולראות מה היה בשנה ומה אנחנו צריכים לתקן. אנחנו לא יכולים לשקר לעצמנו. זאת אומרת, אדם צריך לדעת מעמד ומצבו, אבל לא להיות מונח בשלילה. לא להיות מונח בשלילה, אלא להפך, לקחת את עצמנו ישר ולדעת שעל ידי לימוד התורה בהתמדה ושקידה בשמחה. גם כן הרבי דיבר במאמר גם על עבודת התפילה. אז בינינו, זה עבודת התפילה,

23:51 דבקות באלוקות. זה הרבי דיבר אז במאמר. זאת אומרת, על ידי עבודה בקדושה, על ידי זה אז פועלים התיקון לכל העניינים. זה נקודה אחת. נקודה שנייה שאני רציתי להוסיף פה שזה