ביאור ענין העונשים המבואר בתניא | פרק ד׳, חלק ג׳

00:01 אנחנו אוחזים פה באגרת התשובה באמצע פרק ד'. בשורה המתחלת "כי אם תשובה עילאה" וכו'. הנה כאן אנחנו אוחזים בנקודה. אז האלטער רבי התחיל לשאול פה כמה שאלות. מה העניין של תשובה תתאה? מה זה תשובה עילאה? ה' תתאה, ה' עילאה, וגם בכלל כל זה העניין שלפעמים אומרים שיש עבירה שלא מועילה תשובה, הכוונה תשובה תתאה, וצריכים תשובה עילאה. מה הביאור בזה? הרי מלכתחילה מדברים פה בעניין התשובה. "והנה להבין כל הנ"ל מעט מזעיר" כדי להבין מה ששאלנו. מעט מזעיר, או כמו שהרבי מדייק שמעט מזעיר זה שתי לשונות, שזה מעט בכמות ומזעיר באיכות. זאת אומרת שלפי ערך כל מה שאפשר להסביר בעניין התשובה, אז מה שמוסבר פה בתניא זה מעט מזעיר. על כל פנים, "צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב". אז כאן האלטער רבי, כדי להבין כל עניין התשובה, אז האלטער רבי מתחיל פה עם הקדמה. ההקדמה הזאת זו הקדמה יסודית להבין בכלל מה זה נשמה. לדעת מה זה נשמה, מה יהודי, מה הקשר של יהודי עם הקדוש ברוך הוא. שאת זה האלטער רבי יסביר בפרק ד'. הקשר של יהודי, של הנשמה, עם הקדוש ברוך הוא, ועל פי העניין הזה אנחנו נוכל להבין גם כן את חומר העניין של חטא ועוון. מה נפעל, מהו הפגם שנעשה על ידי חטא ועוון, וממילא אנחנו גם כן נוכל להבין מהו עניין התשובה. מה הפעולה של התשובה, שהעניין של תשוב ה'. ואיך העניין של תשוב ה' זה לא סתם מילים של קבלה, אלא שהעניין של תשוב ה', ה' תתאה וה' עילאה, זה עניין עיקרי ויסודי בהחזרת הקשר של יהודי עם הקדוש ברוך הוא. וזה אחד מהביאורים היסודיים שאנחנו רואים באגרת התשובה. העומק של אגרת

02:11 התשובה, שהעניין של תשובה בעומק זה להבין קודם כול מה הקשר המהותי של יהודי עם הקדוש ברוך הוא, ודווקא על פי זה יכולים להבין את עומק העניין של תשובה. ואת זה האלטער רבי עכשיו בפרק הזה מתחיל לברר. אז "והנה להבין כל הנ"ל מעט מזעיר, צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז"ל עניין הכרת ומיתה בידי שמיים". אחד מהעונשים שיש בדין זה העניין של כרת ומיתה בידי שמיים. שעובר עבירה שחייב בכרת, מיתה ממש קודם חמישים שנה. הנה ככה מוסבר בגמרא. בן אדם שעבר על איסור כרת, אז הבן אדם היה מיתה ממש קודם חמישים שנה. ובמיתה בידי שמיים, מיתה ממש קודם שישים שנה. מה האלטער רבי רוצה להדגיש עם המילה "מיתה ממש"? העניין של ה"ממש". אז הביאור בזה הוא כפי שמבואר בביאור של הרבי על זה, שיש מחלוקת הראשונים, הרמב"ן, תוספות. מה הפשט כרת ומיתה בידי שמיים? יש כאלה שאומרים שזה לאו דווקא הכוונה כפשוטו בגשמיות. יש גם כן כרת, הכוונה כרת על הנפש. כרת רוחני, זה עונש רוחני של הנשמה. ושיטת התוספות, הרבי מביא בכמה מקומות, שהכוונה זה ממש ממש. זה הדיוק של האלטער רבי, שהעניין של כרת ומיתה בידי שמיים זה היה פועל גם כפשוטו בגוף הגשמי. שבכרת העונש היה שהוא מיתה ממש קודם חמישים שנה, ובמיתה בידי שמיים היה מיתה ממש קודם שישים שנה. הרי האלטער רבי מביא ראיה שזה היה מיתה ממש: כחנניה בן עזור הנביא בירמיה. איפה רואים שהוא מיתה ממש? רואים את זה בסיפור של חנניה בן עזור הנביא בירמיה. מה הדיוק בלשון של הרבי? יש פה, יש שיחה נפלאה של הרבי פה על השורה הזאת. השיחה נמצאת בחלק ט'

04:12 פרשת שופטים. הרבי מסביר באופן נפלא, כל מילה מהאלטער רבי מדויקת. יש פה עומק מאוד גדול במילים האלה. כלומר, אנחנו יודעים הסיפור של חנניה בן עזור, היה הסיפור בירמיה. הסיפור היה בימיו. הנביא היה נביא החורבן. הוא הגיע ואמר לבני ישראל שהולך להיות חורבן בית המקדש, והוא הזהיר על החורבן ורצה להשיב את בני ישראל בתשובה שלא יגיע המצב של חורבן בית המקדש. ואז היה יהודי אחד שקראו לו חנניה בן עזור. הוא היה נביא שקר כמובן, והוא אמר שסתם זה לא נכון. הוא אמר נבואה שהקדוש ברוך הוא אמר לו שלהיפך, שלא יהיה חורבן. לא רק שלא יהיה חורבן, אלא כל הכלים שלקח נבוכדנצר. כבר לקחו כמה דברים, שהיה כבר התחלה של הגלות, יכניה וכו'. כמה שנים לפני זה, כל הדברים יחזרו. בעוד שנתיים תראו שכל הכלים, הכול הולך לחזור. ירמיהו הנביא אמר לו שהוא נביא שקר, שזה לא הולך לקרות. היה שם ויכוח בין ירמיהו הנביא וחנניה בן עזור. אז חנניה בן עזור היה נביא שקר. אז האלטער רבי אומר שחנניה בן עזור הנביא בירמיה, שמה קרה? שבפועל היה כתוב שם בפסוק בתנ"ך "וימת בשנה ההיא", שהוא מת. הוא לא גמר את השנה שלו. וירמיהו אמר לו שזה יהיה הסימן שהוא נביא שקר וכו'. אז בכלל יש פה שאלות מאוד גדולות. אני לא הולך להיכנס עכשיו לכל השיחה. צריכים ללמוד את השיחה בפנים. זו סוגיה בפני עצמה, שזו סוגיה נפלאה לראות איך שכל אות באלטער רבי מדויקת. זה מהנפלא שבתורה, איך שהרבי רואה נגלה וחסידות. נקודה אחת רק, שהשאלה היא בפשטות: הרי נביא שקר זה לא מי

06:17 מיתה בידי שמיים, זה מיתת חנק. אז מה האלטער רבי מביא אותו לפה לראיה? מדבר על מיתה בידי שמיים וכרת, מה הוא מביא ראיה מחנניה בן עזור? אז נקודת העניין שהרבי מוכיח זה שבעצם חנניה בן עזור, העונש שלו היה... הוא בעצם היה נביא אמת לכתחילה. הוא היה לכתחילה נביא אמת, ואחרי זה הוא נהיה נביא שקר. זה גופא הסיבה למה בני ישראל האמינו בו. כי בהתחלה הוא היה נביא אמת, וממילא הוא בעצם היה חייב מיתה בידי שמיים מצד דין אחר, מצד נביא שכבש נבואתו. לא יודע בדיוק, או משהו כזה. זאת אומרת, בעצם הוא היה נביא, היה מגיע לו מיתה בידי שמיים מלפני זה. רגע, בירושלמי. בקיצור. אז. אז. והראיה של האלטער רבי פה זה לא ראיה על הנקודה של חמישים שנה, שישים שנה. אין שום ראיה. מי אמר שהוא היה חמישים שנה, שישים שנה? לא כתוב בתנ"ך בן כמה הוא היה, כתוב שהוא מת באותה שנה. הראיה שהרבי מביא מחנניה בן עזור זה רק להראות של מיתה ממש. מכיוון שיש מחלוקת האם מיתה בידי שמיים זה מיתה ממש או זה מיתה ברוחניות. והסיפור של חנניה בן עזור מובן שהיה מיתה ממש, מיתה כפשוטו. זה הנקודה. בקיצור, יש שיחה ארוכה. כל אחד שרוצה יכול ללמוד את השיחה בפנים, בלקוטי שיחות חלק ט׳, פרשת שופטים. ולפעמים גם במיתה בידי שמיים נפרעים לאלתר, כמו שמוצאים בער ואונן. עכשיו מובן גם הסוגריים על פי ההסבר של הרבי. אז מובן גם הסוגריים מה האלטער רבי מביא. ולפי... בפשטות לא מובן מה האלטער רבי רוצה

08:06 להגיד. הוא אמר חמישים שנה, שישים שנה. ואז הוא אומר שלפעמים גם בידי שמיים נפרעים לאלתר, כמו שמוצאים בער ואונן, שלא מחכים חמישים או שישים שנה. שער ואונן הם עברו על, על החטא של, של קרי, זרע לבטלה, והם מתו מיד. לא... מה האלטער רבי רוצה להגיד עם זה? אז גם בזה הרבי אומר שזה המשך לביאור הקודם. חנניה בן עזור היה מגיע לו מיתה בידי שמיים, ומיתה ממש. נשאלת השאלה למה הוא מת באותה שנה? התנ"ך מדגיש: "בעֵת השנה", הוא מת באותה שנה. מה ההדגשה "בעת השנה"? לחכות חמישים, שישים שנה. זה החשבון. מה הדיוק בתנ"ך? אז האלטער רבי אומר: לפעמים גם במיתה בידי שמיים. נכון שבכלל יש חמישים שנה או שישים שנה, אבל לפעמים הקדוש ברוך הוא מעניש גם על מיתה בידי שמיים. על דרך זה, מגיע כרת, מעניש מיד. כמו שאנחנו רואים בער ואונן, שהקדוש ברוך הוא לא חיכה עד שיהיו חמישים, שישים שנה, אלא מיד אחרי זה הם מתו. ויותר. ממשיך האלטער רבי הלאה, על כל פנים. בקיצור, מה הנקודה? הנקודה היא שמה אנחנו רואים? אנחנו רואים שבעבירה של כרת ומיתה בידי שמיים היה עונש כזה של מיתה ממש. שואל האלטער רבי: והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם ושניהם בנעימים. שואל האלטער רבי, לכאורה אנחנו רואים שהדבר הזה לא התקיים תמיד. רואים שיש הרבה אנשים שהם גם כן חייבי כריתות ומיתה בידי שמיים, ואף על פי כן הם מאריכים ימים ושנים אחרי שישים שנה, שבעים שנה, בנעימים. גם לזה, מה הדיוק "בנעימים"? למה האלטער רבי אומר "ושניהם בנעימים"? האלטער רבי רוצה לדייק. אז הרבי מסביר, מכיוון שיכולים לתרץ שיכול להיות לפעמים עני חשוב

10:14 כמת. אתה לא מת כפשוטו, אבל בגלל שעני חשוב כמת, כל מיני ייסורים שהקדוש ברוך הוא נותן להם, אז זה נחשב כמו צער המיתה, ובמילא זה הפשט. אז לא מתו כפשוטו, אבל היה להם ייסורים כמו מת, עני כמת. אז זה האלטער רבי אומר: לא, הרי רואים שיש כאלה חייבי כריתות ומיתות, ואף על פי כן לא סתם אריכות ימים, אלא אריכות ימים בנעימים. חיים, וחיים טובים, חיים מאושרים, ולא... אז במילא מה, מה ההסברה בזה? מה עומק השאלה פה של האלטער רבי? מה האלטער רבי רוצה עם השאלה הזאת? זה שאלה במסכת סנהדרין, כריתות, מסובך. מסכת כריתות. שאלה בחופשיות של מיקרו. מה, מה כאן השאלה של האלטער רבי בתניא? מה האלטער רבי רוצה פה באמצע התניא להביא שאלה שקשורה עם כריתות, וזו למה הם חיים? מה בדיוק מפריע פה לאלטער רבי? אז לפי מה שאנחנו נראה פה בהמשך, גם פה יש ביאור נפלא של הרבי על כל המשך העניינים פה בתניא, שבעצם הרי השאלה הזאת, השאלה הזאת זה לא שאלה רק על כריתות ומיתות בידי שמיים. השאלה הזאת זה גם כן על, על כל ה... גם על, גם על חייבי ד' מיתות. גם שמה אפשר לשאול אותה שאלה. הגמרא אומרת שאף על פי שכשבטלה הסנהדרין, אז אין יותר ד' מיתות בית דין, אף על פי כן יש דין ד' מיתות בית דין. הקדוש ברוך הוא... אין יותר ד' מיתות בית דין. אבל יש מלמעלה, כן? שיש, יש את הסקילה, שריפה, הרג וחנק, דין ד' מיתות בית דין. וכמו שכמה מקומות הגמרא מביאה את זה. וגם שמה יש אותה שאלה, שיש יהודים שהם עברו על

12:11 כרת-- על ד' מיתות בית דין, והם גם כן האריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים. למה על זה האלטער רבי לא? ובעצם יש תוספות. תוספות כן שואל את השאלה הזאת, וזה פלא שתוספות שואל על ד' מיתות בית דין. תוספות לא שואל על כרת ומיתה בידי שמים. האלטער רבי להפך. האלטער רבי שואל על כרת ומיתה בידי שמים, והאלטער רבי לא שואל על בית דין, אז זה גם כן דבר מעניין. בקיצור, כאן הרבי מסביר שההבדל בין ד' מיתות בית דין וכרת ומיתה בידי שמים יש בכללות ב-- יש בכללות. כשמדברים בנוגע לעונשים של התורה, אז ידוע שישנם שני סוגי עונשים. יש עונשים שהם נקראים עונשים סגוליים ויש עונשים טבעיים. זאת אומרת יש בעונשים, יש עונשים שזה תוצאה טבעית של ה-- של החטא. כמו בגשמיות. כן, בגשמיות. להביא כדוגמה ילד קטן. ההורים שומרים עליו שלא ייגע באש. מה הם אומרים לו? כי אם תיגע באש אז אתה תיכווה, תישרף. אז זה עונש. כן. אז העונש זה עונש טבעי. זה לא. זה התוצאה. אתה נוגע במשהו מסוכן, אתה תקבל נזק. הנזק זה תוצאה טבעית מה-. יש אבל ילד שלא מתנהג טוב, מתחצף להורים. אז חבל. אז ההורים אומרים לו היום לא תקבל סוכריה. חבל. היום תלך לפינה. איזה עונש ההורים נותנים לו? העונש זה לא תוצאה טבעית. אין קשר בין החטא שהוא עשה והעונש, זה רק נותנים לו משהו שיצטער. כן, כולם קיבלו ממתק והוא לא קיבל. אז הצער הזה זה עונש. אז יש שני סוגים של עונשים. עונש טבעי ועונש סגולי. ככה זה נקרא בלשון ספרי חקירה. על זה זה גם כן בעונשים של מעלה. ההבדל בין ד'

14:15 מיתות בית דין וכרת ועונשים הרוחניים. העונשים של מעלה זה תוצאה טבעית. כל העניין של מיתה בידי שמים וכרת זה לא עונש סגולי, טבעי. זאת אומרת היהודי עשה חטא. החטא הזה פגם בנפש שלו, והפגם בנפש גורם לניתוק, גורם לפירוד מאלוקות. וממילא אז מזה נובע היעדר החיים. אז יש לו עדיין אפשרות לחיות מאיזו סיבה שתהיה. נראה בהמשך למה. ואז בשלב מסוים אין לו יותר חיים, כי זה התוצאה הטבעית מהחטא גופא. מה שאין כן ד' מיתות בית דין זה עניין אחר לגמרי. עניין סגולי. אין קשר טבעי. זה לא שעשית-- חס ושלום, אדם עשה חילול שבת, אז סקילה זה תוצאה טבעית מחילול שבת. זה עונש שהקדוש ברוך הוא נתן לבית דין שלכל כל מיני עבירות, עבירות האלה זה עונש יותר גדול, יותר גדו-- אבל העונשים אין קשר בולט, אין קשר. איך אומרים, נטורל, אין קשר ישיר בין החטא והעונש. וממילא זה שני סוגים שונים, ולכן הסוג כאן באלטער רבי, השאלה של האלטער רבי זה בנוגע לעונשים הטבעיים. בנוגע לעונשים רוחניים, עונשים, עונשים סגוליים, ד' מיתות בית דין, סוג כזה של עבירות. אז לאלטער רבי אין לו שאלה. זה לא בתניא, זה לא השאלה. האלטער רבי, השאלה של התניא זה האלטער רבי רוצה להסביר פה, וזה גם כן מתרץ את השאלה למה האלטער רבי מביא בכלל כל העניין הזה. כל היסוד פה בתניא שהאלטער רבי רוצה להסביר את המהות של חטא. להבין את עומק העניין של חטא. שחטא זה לא איזה פרט. התלכלכתי, עשיתי משהו לא טוב. פרט-- חטא, חטא זה פגם, זה פגם בקשר. יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש. ויהודי, החיים של יהודי זה אלוקות. בלי אלוקות אז

16:12 זה לא חיים. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". מתי אנחנו חיים? כשדבוקים באלוקות. חטא זה ניתוק, זה פגם בקשר. ובמילא עניין של כרת בידי שמים זה תוצאה טבעית. מכיוון שזה תוצאה טבעית, אז לכן האלטער רבי שואל, לכאורה מכיוון שכל היסוד זה התנתק הקשר, אז לכאורה איך יכול להיות שרשעים ממשיכים לחיות? הרי זה עניין טבעי. וממילא בנוגע לד' מיתות בית דין שזה לא תוצאה טבעית. זה עניין שניתן לבית דין. בית דין צריכים להעניש. אז על זה אומרים אוקיי, אין יותר בית דין, אין יותר עונש. הרי הגמרא אומרת שלמרות שאין עונש, הקדוש ברוך הוא נותן-- אבל סוף כל סוף, מכיוון שהעונש זה לא טבעי, אז גם העונש שהקדוש ברוך הוא נותן זה לא עונש טבעי. הקדוש ברוך הוא רק עושה את התפקיד של בית דין. בית דין היו צריכים לתת סקילה, בית דין לא נמצא, הקדוש ברוך הוא נותן, אבל יש לזה את הכללים של בית דין. זה לא כל-- זה סוגים אחרים. אז שמה יכולים להגיד יהודי יעשה תשובה, הקדוש ברוך הוא סולח לו. בית דין לא יכולים-- בבית דין, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. הבית דין רואים שאדם חוטא, הם לא יכולים לסלוח לו. הקדוש ברוך הוא יכול לסלוח לו. אז לכן אפשר לתרץ מה שתוספות מתרץ, שעושה תשובה מקילים לו, מאריכים לו, מוותרים לו. זה תוספות. זה מדובר בד' מיתות בית דין. על השאלה של האלטער רבי זה שאלה יותר רוחנית, יותר בעומק העניין. ולכן השאלה היא דווקא בכרת ומיתה בידי שמים. ונוגע לעונשים כאלה שהם באים בתור תוצאה מההסתלקות של יהודי מאלוקות, ולכן המיתה זה עניין טבעי. מכיוון שהמיתה

17:53 זה תוצאה טבעית, אז לכאורה בזה לא שייך תיקון. איך בדיוק עובד? ברגע שבן אדם עשה חטא, אז לכאורה היה פה, הוא חתך את הקשר, חתך את הקשר, אז אין יותר חיים. מה תגיד? הוא עשה תשובה? מה? לכאורה הפגם נעשה, מה יעזור התשובה? הרי הפגם נעשה. על זה צריכים ביאור איך התשובה עוזרת לתק-- לחבר עוד הפעם, אף על פי שהיה פה ניתוק. זה צריכים ביאור להבין את זה, וזה האלטער רבי יסביר לנו. אבל ממילא מובן, זה שתי סוגיות שונות. מה שתוספות מדבר, מה שהאלטער רבי, זה שתי סוגיות שונות. ובמילא מובן גם כן למה האלטער רבי מביא את זה פה, כי זה הקדמה לנקודה שהאלטער רבי רוצה להדגיש. האלטער רבי רוצה להדגיש שני עניינים יסודיים שזה היסוד של איגרת התשובה. להסביר את חומר העניין של חטא ועוון. מה קורה? מה העניין של חטא ועוון? שהחטא והעוון זה עניין של פגם בהתקשרות של יהודי עם הקדוש ברוך הוא. זה נוגע ליניקת החיות וכולי, ובזה גופא להבין למה יש עבירה שזה רק לאו, יש עבירה שזה מלקות, עבירה של כרת ומיתות בית דין. החילוקים שיש ב-- זה האלטער רבי יסביר בפרק ה'. אבל זה נקודה אחת. להסביר את העניין של חטא ועוון, שזה פוגם בחיבור, בקשר, ביניקת החיות של יהודי. ולהיפך גיסא גם כן להסביר את גודל הכח של תשובה, שאפילו בדברים כאלה שכבר כביכול נהיה, נהיה הבדלה, נהיה מחיצה, נהיה, נהיה, נהיה ניתוק, ובמילא על פי טבע צריך להיות היפך החיים. ואף על פי כן האריכו ימיהם ושנותיהם, שזה מראה את גודל הכח של תשובה, שיהודי בכח התשובה יכול להחזיר גם דבר-- יש פה כמה פרטים, עוד

19:39 מעט נראה בהמשך התניא, שבזמן הגלות יש, יש סטרא אחרא וקליפה ולכן יכולים לחיות. אבל גם כן יש פה את העניין שבכח התשובה להחזיר את הקשר אפילו שהיה כבר ניתוק. יהודי, רחמנא ליצלן, שאפילו שהגיע לעניין כזה שמצד הטבע היה צריך להיות אצלו מיתה בידי שמים, שזה העניין של זרע לבטלה, כמו שהאלטער רבי אמר בפרק ב', שהעונש זה, עונש זה מיתה בידי שמים וזה נהיה בטבע, ואף על פי כן בכח התשובה לחזור לחיים, לחזור ולהחזיר את החיים. כמו שהרבי מביא בליקוטי תורה, אני לדודי, זה לא כתוב מפורש פה בתניא, ובליקוטי תורה, אני לדודי, שמה הרבי מביא את המשל הידוע כמו שנמצא ברפואה. שאם חס ושלום הבן אדם נהיה איבר חולה אפשר לרפאות אותו. אבל אם הראש נחתך מהגוף אז אי אפשר. נגמר. בן אדם לא יכול לחיות אם נחתך הראש מהגוף, אבל אילו היה נמצא ברפואה היה אפשר לחבר את הראש והגוף. בגשמיות אין כזה דבר. ברוחניות יש. זה כוח התשובה. כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני. זה הרבי מסביר באני לדודי, שאפילו שאבי ואמי עזבוני היה עניין שהיהודי הגיע לעבירה של כרת ומיתה בידי שמים, ובמילא על פי דרך הטבע עשה פירוד. היה פה מצב של כרת, נפסקה נקודת החיות. אף על פי כן, על ידי תשובה יכולים להחזיר את הקשר, לקשר יהודי עם הקב"ה. ובמילא זה הנקודה. עומק העניין שהרב רוצה להדגיש פה עם ההקדמה הזאת, גם כדי להדגיש את גודל העניין של חטא ועוון, וגם להדגיש את גודל כוח התשובה שאפילו דברים כאלה אפשר לחזור ולחבר אותם.