תניא אגרת התשובה - פרק ד - סיכום

00:00 דובר 1 אהמ.

00:03 דובר 2 אה, טוב. אה. אה. אה. אה. אה. בפרק ד' של איגרת התשובה אדמו"ר הזקן מתחיל לבאר את העניין של התשובה על פי יסודות. כשמביאים את איגרת התשובה, אז רואים את הרבי. הלאה. מסביר את העניין של תשובה על פי סוד. מתחיל עם הזוהר, והזוהר אומר שהעניין של תשובה זה תשוב ה'. אבל התשוב ה' — יש שתי ה', ה' תתאה, ה' עילאה. ה' תתאה תשובה תתאה, ה' עילאה תשובה עילאה, והוא מתחיל לבאר את כל העניין מפרק ד' עד פרק י', זה הרי עיקרו של איגרת התשובה. להסביר מה זה שתי הדרגות של תשובה, תשובה תתאה, תשובה עילאה. עכשיו צריך להסביר את זה בעומק, כל העניין. עכשיו אבל מסתכלים בפנים בתניא, אז רואים דבר מעניין. הלשון של אדמו"ר הזקן בתניא זה: "ואולם כל הנ"ל לגמר הכפרה ומירוק הנפש לבד אחר התשובה, כמו שכתוב לעיל במימרא פרק קמא דזבחים". כן, זאת אומרת הוא אומר שיש מה שדיברנו. חוזר עוד פעם לסיכום מה שדיבר בשלושה פרקים האחרונים, שאמרנו שיש את התעניות ויש צדקה ויש כל הדברים האלה. הוא אומר שזה כפרה. אז אדמו"ר הזקן חוזר לפרק המידה, כן, וחוזר לעניין של תשובה על פי נגלה. כן, כבר שמענו בפרק א', דיברנו בשיעור הקודם שיש מצוות התשובה מן התורה, ומצוות התשובה מן התורה, התחלת מצוות התשובה ועיקרה זה לשוב אל ה' באמת ובלב שלם. שזה העניין, עצם יסוד התשובה, לא הכפרה. לחזור לקדוש ברוך הוא, שאמרנו לפני זה שזה העניין של קבלת מלכות שמיים. זה יושב בכסלו שאדם צריך לעשות החלטה שהוא לא יהיה יותר מורד במלכות, וזה עניין התשובה בעיקר, לקבל על עצמו מלכות שמיים מחדש. על זה

04:55 דובר 2 הוא אומר החלק הלוואי, התשובה כפי שהוא. מה הקשר? מה המשך העניין פה? הרי רואים פה שהרבי היה צריך. אם אדמו"ר הזקן רוצה להסביר עכשיו מה זה תשובה פנימית, אז אדמו"ר הזקן היה צריך להגיד, כל מה שדיברנו עכשיו היה וכו', ועכשיו הולכים ללמד אותי סוד. אז תסביר מה זה תשובה על פי סוד. זה יסודות. תשובת התיקון והקבלה זה סוד. אנחנו בלי גזירה זה גם זה שאתה רוצה. אז יש את התשובה. תשובה עילאה, תתאה. היא לא כל הדברים היפים, אבל אדמו"ר הזקן לא אומר את זה. זה לא אפשר. טוב, עד עכשיו דיברנו נגלה. עכשיו הולכים ללמד סוד, אלא אדמו"ר הזקן אומר שהעניין של תשובת הלב, תשובה אל ה', זה הפירוש מצוות התשובה מן התורה. יש פה דבר נפלא. זאת אומרת, זה לא פשט, החסידות באה להסביר עניינים יותר נעלים בתשובה. תשובה יותר עמוקה, יותר פנימית ומזעזעת. אבל להסביר את התשובה. לא הביאור של תשובת הלב. תשובה אל ה' נוגע לקיום המצווה של תשובה על פי נגלה, זה התחלת מצוות התשובה ועיקרה. נשאלת השאלה: תשובה תתאה, זה לא מדרגות גבוהות בתשובה? בפרט תשובה עילאה, שזה דרגה הרבה יותר גבוהה, כי התשובה עילאה זה דרגה מאוד גבוהה בתשובה. מה זה קשור עם התחלת מצוות התשובה ועיקרה? מה זה קשור עם קבלת עול, עם התחלת התשובה? אדם פשוט, הוא בא לבית רב. הוא בא עכשיו לעשות תשובה. הוא רוצה להתחיל תשובה פשוטה. אומרים לו מצוות התשובה זה התחלת התשובה. מה זה? אז אם השכל לבד, מה הקשר של תשובה עם זה? איך נכנס פה תשובה? על זה יש את השיחה שאתם לומדים עכשיו. הבנתי שהשיחה הזו שיחה נפלאה, שהרבי

07:00 דובר 2 מסביר, שנותן, שופך אור, נותן אור כללי בכל העניין של התשובה. זה השיחה שהרבי מסביר פה את הד' דברים טובות עצומות. מה נקודת העניין? הנקודת העניין היא שמיוסד על הקבלה, מיוסד על כל יסודות שאנחנו מבינים שיש כל המושג של תשובה קשור עם זה שאנחנו יהודים ויש לנו נשמה, כי הנשמה היא חלק הוי"ה. תשובה פירושו להחזיר את שם הוי"ה למקום שלו. זה היסוד פה, שילד של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מורכב מד' אותיות י-ה-ו-ה. י-ה-ו-ה זה לא ארבע דברים שונים. י-ה-ו-ה זה דבר אחד. מה ישראל, הוי"ה אם כן הוי"ה אחד. כל אחד מבין שמדברים על הקדוש ברוך הוא, כשמדברים שיש ד' אותיות, זה לא ד' דברים שונים, חס ושלום. הקדוש ברוך הוא אחד יחיד ומיוחד. אז הד' אותיות זה גם כן שם אחד. למה זה שם אחד? כי יש בזה ארבע שלבים. יש את היו"ד, היו"ד אחרי זה מתפשט לה"א, הה"א מתפשט אחרי זה לוא"ו, והו"ו מתפשט לה"א. אז הד' אותיות של שם הוי"ה, כל אחד מבין, אפילו אם אתה לא יודע כל ההסברים, אבל כל אחד יודע שהד' אותיות של שם הוי"ה זה ארבע פרטים לעניין אחד, בנקודה אחת, בנקודה אחת. בציור אחד. אי אפשר להפריד. אי אפשר להפריד אות אחת משם הוי"ה אחד, זה הרי הכל שם אחד. ומה? ובזה יש את הסדר. שהיו"ד זה הנקודה, והיו"ד אחרי זה מתפשט לה"א, ומהה"א אחרי זה יורד לוא"ו, ומהוא"ו זה יורד לה"א תתאה. אבל זה הכל בציור אחד, בשלימות אחת. הנשמה היא חלק הוי"ה. זאת אומרת, אנחנו בתור יהודים, אנחנו, יש לנו נשמה. אז אנחנו חלק הוי"ה, חלק משם הוי"ה,

09:12 דובר 2 זה המהות שלנו, שם הוי"ה. מכיוון שהמהות שלנו זה שם הוי"ה, אז זה אומר שגם אצלנו זה אותו דבר. זה לא ארבעה דברים שונים, זה מהות אחת. הקשר של יהודי עם הקב"ה זה קשר שבנוי על ארבע אותיות. זה קשר שבנוי על יו"ד ה"א וא"ו ה"א. אז כמו שאצל הקב"ה הארבע אותיות, למרות שזה ארבע דרגות, זה עניין אחד, זה אלוק אחד, זה אחדות אחת. אז גם כשאני רוצה להתחבר עם הקב"ה, אז ההסכמה צריכה להיות בד' אותיות של שם הוי"ה כמהות אחת. אז אם בן אדם יתפוס רק את הה"א תתאה, אז הוא מתקשר עם הקב"ה. אם בן אדם יגיד, בסדר, מה זה אדם יונק חסד יונק התפוח. הבן אדם יגיד: אני רוצה להיות קשור עם הה"א תתאה, בשביל מה מספיק? מה זה ה"א תתאה? מלכות. מלכות של קדושה, מלך. אז הוא המלך שלי. אני העבד שלו. אני אקבל עול מלכות שמיים ואני אהיה עבד ה' ואני אהיה בקבלת עול, ומיום והלאה אני לא אהיה מורד במלכות. אז אני תיקנתי את הה"א ואני אהיה יהודי טוב. אבל שם אני נשאר. רק זה מלכות שמיים. יש בעיה עם זה? ודאי שיש בעיה, כי אתה ירדת. לקחת את הה"א, לא לקחת את כל הקב"ה. לקחת רק אות אחת. הקב"ה זה לא ה"א, הקב"ה זה יו"ד ה"א וא"ו ה"א. זה אחדות אחת. ולכן עבודת התשובה צריכה להיות באופן שאתה לא נשאר רק בדרגה אחת. עבודת התשובה צריכה להיות עד הסוף. אתה צריך להגיע ליו"ד של הוי"ה. הד' אותיות זה פשוט שלו. זה מהות אחת, נקודה אחת. עבודת התשובה גם בשכל התשובה. כשאתה רק עכשיו מתחיל ואתה רק בינתיים צריך לעבוד רק

11:27 דובר 2 על הקבלת עול. רישיך עבדי דבי כורסו. אתה צריך לתקן את הפריקת עול וכו' במלכות. אז אתה צריך אבל לדעת שיש גם תשובה עילאה. יש התקשרות שיכולים לבנות עם הקב"ה. יש את ההתקשרות הכי עמוקה, שזה לימוד התורה, שזה התשובה באופן הכי נעלה, ואתה צריך לשאוף למקום הזה. וזה נוגע לא רק כי יש עוד מדרגות. זה לא הפשט, כי לא מספיק להיות רק בדרגה אחת. אדם צריך לשאוף להיות במדרגות של-- לא, זה נוגע לתחילת התשובה. תחילת התשובה, כדי שתחילת התשובה תהיה כמו למעלה, צריך שבתחילת התשובה יהיה אצלו גם חיבור, שזה תשובה עילאה, שזה יו"ד שם הוי"ה, להגיע למקום הכי נעלה, כי בעצם זה הכל נקודה אחת. זה הנקודה של השיחה שהרבי מסביר פה, שזה פשוט נותן לנו הבנה כללית בכל התהליך. אפשר להבין עכשיו מה הרבי אומר. על פי זה מתורץ מה שהרבי אומר פה. זה מה שהרבי מתכוון, ארבע עשרה. יש כפרה, יש איזה תנאים דווקא בזה, אבל יש עצם התשובה. התחלה של מצוות התשובה להתקרב, זה לא שוב אלא ויהא באמת ובלי שקר. אתה יודע מה זה לא שוב אלא ויהא? אתה צריך לדעת שיש חטא ותשובה תתאה ותשובה עילאה. ודווקא כשאתה יודע שזה הכל עניין אחד, שיש את כל התהליך הזה שמתחיל בתשובה תתאה ונגמר בתשובה עילאה, שזה בכללות זה שתי דרגות. אבל בפרטיות יש פה ארבע דרגות כנגד הד' אותיות של שם הוי"ה. אז אתה הולך עד סוף התורה, אז אתה חוזר לקדוש ברוך הוא. אתה לא מגיע רק אות אחת, דרגה אחת. אתה באמת מתחבר עם הקדוש ברוך הוא. זה נקרא תשובה. זה הפירוש של תשובה, שהנשמה מתקשרת לקדוש ברוך הוא. וכל הד' אותיות

13:15 דובר 2 זה מהות אחת וכל ההמשך אחד. זה היסוד. הבנתם? ברור. עכשיו בפרטיות אומר, אה, אומר, אומר הרבי, מה בפרטיות? מה הם הד' עניינים? מה הם הד' עניינים? אז הרבי מסביר שבעבודה של התשובה יש סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. זה ד' עניינים בעבודה של התשובה. סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורדפהו. שהד' עניינים האלו זה כנגד הד' אותיות של שם הוי"ה. הרבי מסביר פה בתניא פרק ד' מה זה הד' אותיות. י' זה חכמה, חכמה. ה' זה בינה, אלוקה, קודם כל סוד. ו' זה מידות וה' תתאה זה מלכות. על דרך זה בנפש האדם יש גם כן את הד' עניינים האלו. אז מה הביאור בעבודה? אז הרבי מסביר בעבודה באופן נפלא. דבר ראשון, העבודה תשובה שקשור עם ה' תתאה, מלכות, זה עניין של סור מרע. מלכות זה סור מרע. מלכות פירושו קבלת עול מלכות שמיים. קבלת עול מלכות שמיים פועל אצל הבן אדם תנועה של יראה, שהוא לא רוצה להיות מורד במלכות. זה פרק כ"ד של תניא. היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל, שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ברגע שאתה מעורר בעצמך את המלכות, הקדוש ברוך הוא מלך ואני העבד של הקדוש ברוך הוא, אז אני לא רוצה להיות מורד במלכות. יהודי יש לו יראה, פחד טבעי, הוא לא רוצה להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא, הוא לא רוצה להיות מורד במלכות. ולכן סור מרע. סור מרע זה לא רק איסור לא תעשה. סור מרע פירושו לא לעשות שום עניין שנגד רצון אלוהים. זה התשובה הבסיסית של קבלת עול. זה כולל מצוות עשה ומצוות לא תעשה. אבל מה הטוב בזה? הכוונה זה סור מרע. לא לעשות

15:28 דובר 2 רע, לא להיות מורד במלכות. זה מרד במלכות, זה רע. סור מרע זה לא להיות מורד במלכות. אחרי זה אבל יש תשובה יותר עמוקה: עשה טוב. עשה טוב זה לא רק לעשות מצוות. עשה טוב זה עבודה מאהבה. לא רק מצוות מצד היראה, אלא עבודה מצד האהבה. זה נקרא עשה טוב, לעשות טוב. כשאתה אוהב מישהו אז אתה רוצה לעשות טוב בשבילו. יהודי לא רק לא רוצה להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא, הוא רוצה לעשות טוב. רוצה להמשיך אלוקות בעולם. רוצה לעשות גילוי אלוקות בעולם, שהאלוקות תהיה היום בעולם. שזה אהבה ודביקות. זה קשור ב-ו' של שם הוי"ה. אהבה זה מידה, ועיקר המידה זה מידת החסד, מידת האהבה. ולכן העניין מצד ההתבוננות הוא ב-ו' של שם ה'. זה התשובה כפי שקשור עם התשובה מהאר"י, תשובה באות של עשה טוב. אז זה השלב השני. דער רבי רוצה תשובה בדרגה יותר גבוהה בתשובה. אז העבודה שלו זה יהיה בהידור. לא רק, אם אדם רק עובד כדי לא להיות נפרד, הוא יעשה מה שהוא צריך. אבל הידורים יגיע לבלי מיטיבה יסודות הגלות? מה פתאום. אבל אם יש לך גם כן את העניין של האהבה והדביקות, אז אתה תעשה גם יסודות הגלות. זה העניין של ו' של שם ה'. כל זה, זה עניין של עבודה. יש עבודה של סור מרע, יש עבודה של עשה טוב. בעבודה אתה מציאות. יש עבד ויש, יש את המצווה ויש את המצווה. יש את העובד, יש את העבד ויש את האדון. אתה יכול לעבוד אותו מיראה, אתה יכול לעבוד אותו מאהבה. אם אתה עובד אותו מיראה זה ה' תתאה. אבל אתה מאהבה זה ו'. סור מרע, עשה טוב. אבל

17:35 דובר 2 יש פה מציאות של עבד. זה כל העניין של תשובה תתאה. תשובה תתאה זה שיש עדיין מציאות של בן אדם שהוא עובד את השם. מה שאין כן עילאה, דהיינו, תשובה עילאה זה תורה. סליחה, זה דהיינו עבודה, זה עבודה של תורה. הרב ממשיך הלאה בפרק ט', ט'. גבי תשובה עילאה, הסביר כל העניין של תשובה עילאה זה בלימוד התורה, שאדם לומד תורה בדביקות בקדוש ברוך הוא. זה עניין של קדושה. וזה התשובה הגבוהה ביותר. למה? תורה זה לא כעבד שעובד את האדון, אלא בתורה הבן אדם מתבטל לגמרי. תורה יש לי כדמותו. אומר הרבי כאן, אתה לומד תורה, שם אתה נהיה דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא. אני המשנה המדברת בפיך. תיקשר. זה לא עבד, זה המלך עצמו. זה הדביקות. ההשגה של סברה עמוקה יש בלימוד התורה, ולכן זה תשובה הכי יותר גבוהה. כאן התשובה כבר בדרגה הרבה יותר גבוהה. עניין התשובה, אמרנו, להתחבר עם הקדוש ברוך הוא. להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בשתי הדרגות הראשונות, שזה ההתחברות שמצד סור מרע ועשה טוב. אז נכון שיש פה התחברות, אבל עדיין מציאות. יש מי שאוהב, יש מי שירא. הוא מציאות שעובד את השם ועדיין לא ביטול אמיתי. אבל בתורה, שם זה כבר ביטול אמיתי. לכן תשובה עילאה, שמה ההתחברות עם הקדוש ברוך הוא זה באופן של הדבקות. זה שהוא נהיה דבר אחד לגמרי. ואז הרבי מוסיף פה בשיחה שיש דרגה יותר גבוהה, שזה נקרא ביטול תשובה י'. ה' עילאה זה תורה. הי' הוא מביא, הרב מביא פה בשיחה, שיש את הביטול של חותם הביטול של קדושה, עצמו מול תורת הביטול של קציער, שזה עוד יותר גבוה אפילו מביטול לתורה, שזה המידות, הדביקות של

19:41 דובר 2 יהודי עם הקדוש ברוך הוא, כפי שקשור ל-ו' של שם ה'. אז מה המהות של השיחה? המהות של השיחה היא כבר שאמרנו קודם. אני רוצה רק להזכיר כבר ארבע דרגות, ארבע דרגות שונות בעבודה: סור מרע, עשה טוב, לימוד התורה, קדושה עצמה. זה ארבע דרגות בעבודה. וכל דרגה זה עוד ביטול ועוד דביקות. אז זה החידוש פה בתניא על פי ההתחלה של פרק ד'. זה הבעל שם טוב רצה להגיד שכל הד' עניינים הם בעצם נקודה אחת, מהות אחת. זה אומר שגם כשאתה נמצא בהתחלת העבודה, גם כשאתה נמצא בקבלת עול, אתה צריך אבל לדעת שהקבלת עול זה רק התחלה להגיע לבחינה הכוללת של י' שם הוי"ה. זאת אומרת שבעצם הכל מיוסד על נקודה זו של ביטול. יש האר"י הקדוש והאר"י הקדוש הוא הנקודה היחידה, וזה מאיר ב-י' של שם הוי"ה, ששם מאיר החכמה, כח מה, כך הביטול שמאיר האמת של אינני נבדל, והאמת הזאת של אינני נבדל ב-י' של שם הוי"ה. אחר כך מתלבש ב-ה' וב-ו' ובה' תתאה זה יורד. אבל בכל הדרגות יש... זה לא דרגות נפרדות. בכל הבחינות נרגיש את הנקודה הזאת. אז גם כשאתה נמצא בראשית העבודה והקבלת עול, אז מרגיש אצלך שהקבלת עול שלך זה לא קבלת עול חיצוני. קבלת עול חיצוני של אדם שאין לו, יש לו רק קבלת עול ולא יותר מזה. לא, הקבלת עול הזה מיוסד מזה שבעצם אני י'. בעצם אני חכמה שבנפש, יש לי שורש וחלק אלוקה ממעל. הקשר שלי עם הקדוש ברוך הוא זה קשר עצמי שקשור עם היו"ד של שם הוי"ה, ביטול ואמת. אלא מה, בתפארת אני עדיין לא מאיר בדרגה הזו. אז

21:39 דובר 2 בתשובה תתאה אני בסדר העבודה. אני צריך להתחיל מהמהות שלו. אז עכשיו אני נמצא בעוד מדרגות, אבל המהות הזאת זה בעצם תשובה עילאה, זה הכל המשך. זה הכל, הכל מהות אחת. אז גם בהתחלת התשובה אתה כבר מקושר עם התכלית של זה. זה היסוד של הביאור באגרת התשובה. למה נוגע העניין של תשובה עילאה גם כאשר אדם עדיין נמצא בהתחלת העבודה כביכול, עבודת תשובה. זה הרבי דייק ברב לוי[?]. הרב לוי[?] אומר שהלשון של תנא דבי אליהו, ההיכך לוויר היתיב, אז יהיה לוויר. הלשון, ההיכך לוויר היתיב הרחוב הסביב, שהוא מרמז פה על הד' אותיות של שם הוי"ה. כן, ויר היתר הרחוב הסביב. כן, יש פה כנגד כל הדרגות של ה' של תשובה. לא רק תשובה עילאה, כי זה לא צריך. זה לא רומז ליו"ד כי לא צריכים רמז כי זה המציאות האמיתית. זה כבר עניינים של חב"ד. אבל הביאור בתניא זה פשוט נותן לאדם הבנה יותר וכבר עשה את התשובה. הוא צריך לדעת שתשובה עילאה ותשובה תתאה הם לא שני דברים שונים. זה בעצם מהות אחת, שבפועל הסדר הוא צריך קודם תשובה, אבל תשובה תתאה חייבת להיות מחוברת עם תשובה עילאה. על פי זה גם כמובן מה שהוא מביא פה מהזוהר לגבי פגם הברית. הזוהר אומר שלא יכול להיות תשובה על פגם הברית. אז שואל הרבי, יש לכאורה, איך יכול להיות? הרי אין דבר העומד בפני התשובה. איך אתה אומר שהתשובה יכולה להיות? ומה הוא אומר? שצריך להיות תשובה עילאה. כן. אם היה לך תשובה תתאה, כי אם תשובה עילאה. והרבי שואל, הרי כתוב, "אין דבר העומד בפני התשובה". כתוב סתם תשובה, לא כתוב איזה תשובה. על זה הרבי

23:51 דובר 2 אומר, לא, זה תשובה עילאה. כתוב סתם תשובה. איך זה מתאים? אבל על פי הביאור הזה זה מובן, מכיוון שעל פי מה שאנחנו לומדים פה בתניא, כל הביאור שבעצם תשובה תתאה ותשובה עילאה הם לא שני דברים שונים. כבר בהתחלת התשובה, בתשובה תתאה, צריך להיות מונח שם התכלית של תשובה תתאה, זה להגיע לתשובה עילאה, כי בעצם זה כולם מאותה מהות של שם הוי"ה. אז אם אצלך בתשובה תתאה מאיר שהתשובה תתאה קשורה עם תשובה עילאה, זאת אומרת אתה בתהליך של תשובה להגיע להשגה של זכית הקדוש ברוך הוא. אז גם בתשובה הפשוטה של תשובה תתאה, אז יש בזה גם כן הסתכלות לעניין של היו"ד של שם הוי"ה. ובמילא זה גם כן מתקן את פגם הברית. חידוש עצום! אז לפי זה יוצא, כשהגמרא אומרת אין דבר העומד בפני התשובה, והגמרא מדברת תשובה גם על פגם הברית. והגמרא אומרת סתם תשובה, שזה אומר גם תשובה תתאה. זה לא סתירה לזוהר, שהזוהר אומר שלא עוזרת התשובה, צריך תשובה עילאה, כי התשובה תתאה בעצם היא חלק מהמהות של תשובה עילאה, ולכן כשהתשובה באופן כזה, אז גם תשובה פשוטה היא כבר גם כן מתקנת את העניין של פגם הברית, כי זה גם קשור עם היו"ד של שם הוי"ה. הבנתם את הדבר? תשובות. נתן לנו הבנה. יש גם כן שיחה אחרת שהרבי גם כן מרמז, זה שהרבי הביא ארבעה פסוקים בפרק א' של תניא, יש ארבעה פסוקים שמה, זה גם כן בא לרמז את הארבע דרגות האלה של תשובה שדיברנו. למה האלטער רבי הביא ארבעה פסוקים שם? שגם כן באותו סדר. קודם כל לתפוס את זה. והסדר של הפסוקים

25:56 דובר 2 שם לא לפי סדר התנ"ך. אז הרבי אומר דבר נפלא: כשאתה מסתכל על הפסוקים, אתה תראה שהסדר של הד' פסוקים זה כנגד הד' עניינים שדיברנו פה. סור מרע זה יוצא כבר ראשון לכל. יש פה את כל הארבעה עניינים האלה. זהו ראש של דרגת סור מרע. לכן זה הפסוק הראשון שהוא מביא. אחרי זה הפסוק בתנ"ך. אחרי זה הוא מביא פסוק מחומש. מה הפסוק בחומש? "ושבת עד ה' אלקיך בכל לבבך". אבל זה הסדר, זהו ראש של דרגת סור מרע. לכן מביא את זה קודם. "ושבת עד ה' אלקיך בכל לבבך", לבבך זה כבר מידות, זה רעיון בלבבך. זה הרעיון של הסדר. אחרי זה, השיבנו. השיבנו. לא, שובה ישראל, שובה ישראל. ישראל זה שם הוי"ה, זה ההשגה של שם הוי"ה. ישראל מתאחד עם ראש. עולים לתא אחד ונהנה. אחרי זה השיבנו אומר

27:08 דובר 3 ומהם למען תזכר.

27:09 דובר 2 זה הביטול העצמי של היחידה, של היו"ד. אז גם ד' פסוקים זה כנגד הד' יסודות. בזה האלטער רבי מרמז מיד בהתחלה להגיד שתשובה צריך להיות באופן כזה שכל דרגה מביאה אותך לדרגה הבאה, כי בעצם תשובה זה מהות אחת שהולכת מהקבלת עול עד לביטול אמיתי, שמיד בקבלת עול נרגיש שזה נובע מהביטול היחידה שיש אצל כל אחד.