תניא אגרת התשובה - פרק א - סיכום

00:08 דובר 1 נמצאים היום בלילה. כבר נכנסנו לכ' מנחם אב. כ' מנחם אב, זה דבר ראשון, זה היארצייט של רבי לוי יצחק, של האבא של הרבי. ממילא זהו עת רצון, היארצייט של צדיקים. כמו שהרבי מסביר בתניא, ביום ההילולא של הצדיק אז פועל ישועות בקרב הארץ. בפרט שכאן צדיק כזה שהוא האבא של נשיא דורנו. בנוסף לזה יש לו גם כן את הזכות שלו. כל המסירות נפש, זה פעל לא סתם בקטע, אלא מסירות נפש זה פעל. היה אצל רבי לוי יצחק עניין של הפצת היהדות והפצת המעיינות. ועד כדי כך שאצל רבי לוי יצחק היה פשוט, הוא סבל ייסורים והוא נפטר. כמו שהרבי כותב בשיחה לפני זמן רב, בגלל כל הייסורים שהיו לו, בגלל כל המאסר וכל מה שעבר והגלות שלו. ממילא זה עוד יותר עת רצון שיש ביום הזה. ובוודאי שכל אחד ואחד ינצל את העשרים וארבע שעות האלה להתקשר על ידי לימוד תורת רבי לוי יצחק או לימוד התורה של הרבי. במיוחד לתורתו של רבי לוי יצחק. יש כמה וכמה שיחות, כל שנה יש שיחות מהרבי, ביאורים. בפרט שלומדים פה איגרת התשובה, ואיגרת התשובה, ידוע שכל איגרת התשובה, הרבי בנה על יסוד של אבא שלו, רבי לוי יצחק, שאבא של הרבי כתב שבע עשרה אגרות על איגרת התשובה, שזה נמצא בתניא, באגרות של רבי לוי יצחק, שבע עשרה אגרות על איגרת התשובה. והרבי במשך השנים הראה שכל האגרות של רבי לוי יצחק זה אגרות של רמזים, והרבה פעמים זה קבלה. זה בדרך כלל, רובו רובו זה קבלה. זה דברים שאדם רגיל שלא מכיר הרבה קבלה וחסידות, קשה לו להבין מה הוא רוצה להגיד. ורק

02:38 דובר 1 רמז, דיוק הלשון. והרבי הראה שהשבע עשרה אגרות של רבי לוי יצחק באיגרת התשובה, זה בנה את כל איגרת התשובה. זה פשוט כל איגרת התשובה. אפשר להבין את זה, והרבי הסביר את איגרת התשובה באופן הכי עמוק והכי נפלא, והכל מיוסד על פי תורתו של רבי לוי יצחק. אז זה אחד הדברים של השגחה פרטית. מהי השגחה פרטית? בנוסף לכל זה, שכ' מנחם אב זה ארבעים יום קודם ראש השנה. הרבי מביא גם כן בשיחה את העניין שארבעים יום קודם ראש השנה זה ארבעים יום קודם יצירת הוולד, שכבר מתחיל הזמן של ההכנות שצריך להיות בקשר לחודש אלול וחודש תשרי, שזה ארבעים יום שהרבי מביא. המנהג אצל הספרדים שעושים את תורה צדקה וחסד בכ' מנחם אב. אני יודע שפה גם בארגנטינה יש כמה קהילות של ספרדים שעושים את תורה צדקה וחסד כבר בכ' מנחם אב. אז ככה, נכון אצלכם לא, אבל אצל אחרים כן. וראיתי את זה על כל פנים, אה, העניין הזה זה הרבי כותב את זה בתור מקור. רואים שיש מנהג בפועל, שיש כבר את כל ההכנות לראש השנה שמתחיל מכ' מנחם אב. מה זה אומר לנו את זה? חסידים, זה העניין של עבודת התשובה. הזמן האחרון של הימים האלו זה אז ההכנה לעניין של עבודת התשובה. אז מכ' מנחם אב, ארבעים יום קודם ראש השנה, צריך להתחיל כל אחד ואחד ההשתדלות בעניין התשובה. ולכן דבר מאוד נפלא, מאוד טוב, מאוד חשוב, מכל המילים ומכל השמות, שהשלוחים עשו את המבצע בעניין של לימוד איגרת התשובה, שיוכלו ללמוד את זה במשך התקופה הזאת. אני מקווה שהבחורים באמת ינצלו את זה לא רק מצד המתנות והפרסים, אלא מצד

04:35 דובר 1 העניין עצמו. ללמוד את איגרת התשובה על ידי נפשי, ושיהיה תכלית תשובה אמיתית. על פי מה שלומדים, שזה לא יישאר בזיכרונות, אלא שזה יבוא גם כן בעבודה בפועל, שיהיה תשובה בשלמות. כמו שהרבי מלמד אותנו איך צריך להיות התשובה. הכל פה. מכיוון שהזמן קצר צריכים לדבר בנקודות, אז נדבר היום על הנקודות. מיוסד על השיחה שהבחורים לומדים פה, השיחה של שלושה חילוקי כפרה. אז הרבי מתחיל את איגרת התשובה עם הברייתא. כן, תניא בסוף יומא, והוא מביא את הברייתא: שלושה חילוקי כפרה הם ותשובה עם כל אחד ואחד. הוא מביא ברייתא, ושם מובא שיש שלושה חילוקי כפרה, ותשובה עם כל אחד ואחד. מצוות עשה, אז עושה תשובה מיד. מצוות לא תעשה, תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. ואחרי זה יש את העניין של ייסורים, של כריתות ומיתות בית דין, שאז תשובה ויום הכיפורים תולין וייסורים ממרקין. וזה הברייתא. אחרי זה הוא כותב: עד כאן לשון הברייתא. הוא לא, לא אמר שום דבר. הוא לא שואל שאלה, הוא לא מביא. הוא מביא ברייתא. זה הכל. אתה מסתכל למשל בליקוטי אמרים. אדמו"ר הזקן מביא ברייתא ושואל על זה הרבה שאלות. הוא לוקח את הברייתא גם כאן וגם כאן. ליקוטי אמרים מתחיל: תניא בסוף פרק ג' דנדה. ואדמו"ר הזקן שואל שאלות. פה אדמו"ר הזקן לא שואל שאלות. הוא מביא ברייתא ומעתיק את הברייתא, מסביר קצת באמצע סוגריים כמה פרטים, והברייתא: עד כאן לשון הברייתא. ואז מתחיל: והנה מצות התשובה. מה המטרה של הברייתא? בשביל מה הוא מביא את זה? מה אנחנו לומדים מהברייתא? אדמו"ר הזקן היה יכול להתחיל אחרת: והנה מצות התשובה. בלי צורך בברייתא. מה? מה? מה? מה הוא רוצה מהברייתא כאן? הוא יכול להתחיל. רוצה אדמו"ר הזקן, רוצה

06:37 דובר 1 ללמד אותם איגרת התשובה? מה זה תשובה? יכול להתחיל מצוות התשובה מן התורה. אתה יכול להתחיל מיד שמה. אז רואים שהברייתא פה זה מגיע לקראת העניין של האדמו"ר ובא לחדש פה בתניא. האדמו"ר בתניא הולך לעשות פה מהפכה. כן, בכל הסוגיה של עבודת התשובה. כן, והברייתא זה הבסיס, זה היסוד וכל המהפכה שהאדמו"ר בא לעשות עליו. מה באמת החידוש של האדמו"ר? אז בכלל אנחנו יודעים שעל ענייני תשובה יש כבר כמה ספרים. הרמב"ם, הלכות תשובה מהרמב"ם, שזה הימים ההם אנחנו הולכים ללמוד את זה, ובימים הסמוכים יתחילו ללמוד הלכות תשובה לרמב"ם, אלה שלומדים שלושה פרקים. יש ספרי תשובה, רבינו יונה, המאירי ועוד ועוד בלי סוף שכתבו עניינים, ספרים שונים או קונטרסים שונים בעניין התשובה. האדמו"ר כתב איגרת התשובה והוא בא להסביר את עניין התשובה על פי חסידות. אבל כידוע, כמו שרואים במוחש, שהאדמו"ר לא רק הסביר איגרת התשובה על פי חסידות, הוא גם הסביר את עניין התשובה על פי נגלה, בפרט שלושה פרקים הראשונים. האדמו"ר מסביר פשוט על פי נגלה עניינים יסודיים בעניין התשובה, פשוט על פי נגלה. עכשיו מה אנחנו רואים פה בתניא בנקודה? כן, מה האדמו"ר מסביר לנו? האדמו"ר עושה סדר. למשל, אנחנו יכולים לראות בספרים אחרים. הרבי מביא בשיחה מרבינו יונה ועוד, שהם מביאים מה זה תשובה. תשובה, יש ריבוי מאמרי חז"ל ויש ריבוי הלכות וריבוי מדרשים. מה בדיוק עבודת התשובה? אז יש למשל ספרים שמראים שתשובה כולל שלושה דברים. זה לא דבר אחד. יש כמה פרטים בתשובה. לפעמים כתוב זה אהבת חינם. לפעמים כתוב אפילו, יש ספר שמביא הרבי מראשונים שתשובה כולל עשרים פרטים. יש עשרים עניינים בתשובה. בתשובה יש כמה עניינים

08:40 דובר 1 יש חרטה על העבר, יש קבלה להבא, יש וידוי, יש בקשת סליחה, יש תענית, יש צדקה ויש תיקונים. יש כל כך הרבה עניינים וכולם הם חלק מעניין התשובה. אז מה? אז איזה עניינים בתשובה זה עיקר? איזה זה פרט? איזה זה? מה? מה בדיוק הסדר בעניין התשובה? כשאתה מסתכל ברמב"ם או אתה מסתכל בספרי ראשונים ואחרונים אתה יכול להתבלבל. אתה לא יודע בדיוק מה, מה, מה המצווה ומה הם, מה הם הפרטים, מה הם דברים נוספים. לא בדיוק, לא ברור כל כך. וזה האלטער רבי פה באיגרת התשובה, האלטער רבי גם עושה כאן כל הכבוד. עושה כאן ביאור מאוד מאוד חזק. מה הנקודה שאנחנו רואים פה באיגרת התשובה? אז דבר ראשון האלטער רבי אומר לנו יסוד שיש מצוות תשובה מן התורה, שזה נקודה אחת. אין בזה לא שתי פרטים, לא שלוש פרטים וכל שכן לא עשרים פרטים. יש נקודה אחת, וזה מה שהאלטער רבי כותב לפנינו בהתחלה: ״והנה מצוות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד״. וזה האלטער רבי עושה לנו כל כך ברור שיש הנקודה של תשובה. אדם רוצה לדעת מה היא המהות של תשובה. לא כל עשר פרקים. תגיד לי נקודה אחת תשובה, ונקודה אחת המצווה מן התורה זה עזיבת החטא בלבד. זה כל המצווה. כל שאר הדברים זה לא עניין, זה לא מצוות התשובה. מצוות התשובה זה מצווה, נקודה אחת: עזיבת החטא בלבד. מה פירוש עזיבת החטא בלבד? מה זה אומר, עזיבת החטא? מה פשט? מה המילים האלה, עזיבת החטא? מה זאת אומרת? אז האלטער רבי אומר, עזיבת החטא פירושו ההחלטה שאדם עושה שמהיום והלאה הוא לא יעשה יותר את הדבר הזה, או

10:38 דובר 1 מהיום והלאה הוא לא יהיה במרד במלכות. כמו שהאלטער רבי אומר, שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה. ההחלטה שאדם עושה תהיה החלטה גמורה שהוא לא הולך להיות עוד פעם שוטה, הוא לא יהיה מורד במלכות. זה העניין שעיקר מצוות התשובה זה מכאן ולהבא. החלטה שמהיום והלאה אני לא אעשה. זה תשובה. האלטער רבי לא כותב פה שהתשובה זה שצריכים להתחרט. עזיבת החטא זה לא הפשט להתחרט. בקסטילנו הרי מתרגמים תשובה, הרבי מביא איזו שיחה ידועה, שבקסטילנו, באנגלית זה משתמע גם בפורטוגז ובעוד שפות, מתרגמים תשובה ״ארפנטימיינטו״. שהתרגום שלה, ״ארפנטימיינטו״, מה זה? חרטה. זה היפך הלוז. זה לא, זה לא נכון. זה לא, זה לא, זה לא תשובה. חרטה זה פרט, לא סתם פרט, זה פרט עיקרי. עוד מעט נדבר על זה, אבל זה לא מצוות התשובה. מצוות התשובה זה לא ״ארפנטימיינטו״. מצוות התשובה זה החלטה שמהיום והלאה, זה לא ״ארפנטימיינטו״. חרטה זה על העבר. אני מתחרט. אני מצטער. אני נגעל. אני מתנצל. אני, אני, אני. אני מנסה לנקות את העבר. מצוות התשובה זה לא העבר, זה על הבא. זה מכאן ולהבא לא יעשה עוד. זה היסוד הראשון שהאלטער רבי אומר בתניא. ועל זה הוא מביא פסוקים וראיות, ארבעה פסוקים שכך אומרים בתנ״ך שמצוות תשובה זה הנקודה. לשוב, שזה בעצם התרגום הפשוט של המילה תשובה. לשוב אל הוי׳, לחזור. לשוב, לחזור לקדוש ברוך הוא, לחזור, להתחיל מהתחלה, להתחיל התחלה חדשה. פונטו. לאידך גיסא, אתה מסתכל הלאה בתניא, האלטער רבי מביא כמה עניינים נוספים. בהמשך האלטער רבי מביא, יש גם וידוי. וידוי זה גם מן התורה. רבותינו ואדמו"ר הזקן, ולשיטת הרמב"ם מצוות תשובה

12:47 דובר 1 זה וידוי. יש על זה פירוט שלם. לזה לא נגיע בשיחה שאנחנו לומדים פה עכשיו. אבל, אבל וידוי זה גם עניין. יש עניין של בקשת סליחה. אחרי זה הוא מביא עוד עניינים. יש עניין של תעניות. ואחרי זה צדקה, והרב מאריך בכל הדברים האלה, שצריך כל זה שיהיה מרוצה וחביב. כי בזמן הבית צריך להביא קורבן. ועכשיו שאין קורבן יש תעניות, ותעניות יש צדקה. כל מיני עניינים. אז מה הולך פה? עכשיו אמרת שתשובה זה עזיבת החטא בלבד. מה פתאום עכשיו אתה מכניס עוד כל מיני דברים? מה ההסברה פה? שיש שני עניינים. כי יש תשובה ויש כפרה. יש שני עניינים. יש עניין שזה נקרא תשובה ויש עוד עניין שזה נקרא כפרה. כפרה זה חלק מהעניין של תשובה, אבל זה שני, זה דבר נוסף. זה שני דברים, וזה העניין הזה. אבל תסביר מה החילוק בין שני הדברים. מה זה אומר, את שני הדברים האלה? מה המקור לעניין הזה שתשובה מחולקת לשני חלקים? יש את מציאות התשובה, עצם מציאות התשובה, עצם מצוות התשובה, ויש את הכפרה שהתשובה פועלת. מה, מה המקור לזה? זה הברייתא. לכן האלטער רבי התחיל עם הברייתא. תניא בסוף יומא. אתה מסתכל בברייתא. כאן אתה רואה בפירוש שהברייתא מחלקת. יש מציאות של תשובה ויש מציאות של כפרה. שלושה חילוקי כפרה הם ותשובה עם כל אחד. אז מכאן אנחנו רואים שיש שני מושגים: יש מושג התשובה ויש מושג הכפרה. מה ההבדל בין תשובה וכפרה? מה כל אחד עושה? מה בדיוק תשובה עושה ומה כפרה עושה? איך מסבירים את ה-, את ה-, את ה-, מה אחד משלים את השני? מה ההבדל ביניהם? אז על זה אנחנו צריכים להיכנס קצת

14:50 דובר 1 להבין את הגמרא שהאלטער רבי מביא. וכאן מביא ביאור נפלא, שהרבי לוקח את הגמרא ומסביר את זה על פי חסידות, על פי התניא, שזה מקבל משמעות עמוקה מאוד מעניינת. הגמרא ביומא, כשמסתכלים בגמרא. אז בגמרא מתחיל שאחד מהם שואל, רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה, הוא שאל אותו: שמעת שיש ארבעה חילוקי כפרה שרבי ישמעאל היה דורש? אז רבי אלעזר בן עזריה אמר לו: לא, זה שלושה. הוא אומר שהוא שמע ארבע. אז רבי אלעזר בן עזריה אמר לו: לא, זה לא ארבע, זה שלושה חילוקי כפרה. ואז הוא מביא לו: מצוות עשה, תשובה מוחלת מיד; ומצוות לא תעשה, תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר; וכריתות ומיתות בית דין, תשובה ויום הכיפורים תולין וייסורים ממרקין. ארבעה, חילול השם. אז כל הדברים האלה, וגם מיתה, ומיתה ממרקת עם המיתה. זה מה שהגמרא אומרת ביומא. עכשיו מה עושה האלטער רבי? האלטער רבי לא מביא את כל הגמרא. האלטער רבי לכתחילה מביא שלושה חילוקי כפרה. רק שלושה. הוא לא מביא את העניין הזה שהסיפור יש ארבע וכו'. עכשיו מה, אבל הביאור, הרבי אומר, האלטער רבי, בלשון שהאלטער רבי כתב, האלטער רבי מתרץ קושיה של המפרשים. האלטער רבי שינה את לשון הגמרא. האלטער רבי לא מביא את לשון הגמרא, מביא את זה בסגנון אחר, אבל בסגנון שהאלטער רבי כתב הוא ענה שאלה שהמפרשים שואלים. המפרשים שואלים פה שאלה: רבי מתיא בן חרש שמע ארבעה חילוקי כפרה, ורבי אלעזר בן עזריה אומר לו: לא, אין ארבעה, יש שלושה, והוא אומר ארבעה. הוא אומר בעצמו: יש מצוות עשה, יש מצוות לא תעשה, יש כריתות ויש חילול השם. אז מה הוא אומר לו? לא, זה לא ארבעה, זה שלושה

16:56 דובר 1 חילוקי כפרה. זה פשוט, למה הגמרא עצמה? מה התירוץ על זה? אז יש שני תירוצים במפרשים. יש מפרשים שמתרצים ש-שה-שלושה חילוקי כפרה זה חוץ ממצוות עשה. מצוות עשה לא, אין בזה כפרה, יש רק תשובה. כפרה זה יום כיפור, ייסורים ומוות, זה כפרה. מצוות עשה יש רק תשובה. לא כתוב כפרה. אז לכן זה שלושה חילוקי כפרה. זה תשובה אחת. תשובה השנייה זה שהכוונה של רבי אלעזר בן עזריה, שלושה חילוקי כפרה, זה להוציא חילול השם. חילול השם לא נחשב לכפרה מכיוון שהכפרה זה לאחר מיתה. ה-ה-ה-רבי אלעזר בן עזריה רצה להגיד לו שיש שלושה בחיים: מצוות עשה, מצוות לא תעשה וכריתות, ו-ו-וייסורים, זה תשובה שאתה עושה בחיים. חילול השם בחיים אין לזה תיקון. רק אחרי המיתה, זה לא נחשב. אז זה שני אופנים. איך מתרצים את זה? מזה שהאלטער רבי לא הביא חילול השם. האלטער רבי הביא רק מצוות עשה ומצוות לא תעשה וייסורים. רואים שהאלטער רבי סובר כמו המפרשים האלו שחילול השם לא נחשב. למה האלטער רבי סובר ככה? למה האלטער רבי סובר ככה? כי האלטער רבי סובר שכל העניין של תשובה וכפרה צריך להיות משהו בחיים. זה עבודה של יהודי. כל העניין של תשובה וגם הכפרה שבתשובה זה חלק מעבודת השם. בן אדם שנמצא נשמה בגוף, כל העניין של מצוות. מצוות זה נשמה בגוף, נשמה בלי גוף זה גם במובן מסוים לא מצוות. כל העניין של קיום המצווה אפשר לקיים רק איפה שאתה נמצא פה, ולמה? זה נשמה בגוף. העניין של חילול השם, הכפרה זה לאחר מיתה, זה כבר עניין אחר. אז אם כן, אמנם בשביל הנשמה זה דבר מאוד חשוב, ולכן רבי מתיא בן חרש שאומר גם חילול

19:12 דובר 1 השם רב לו זבנזאי[?] גם מביא את זה. ודאי שלנשמה זה עניין מאוד גבוה, ש-ש-שגם חילול השם, סוף כל סוף, הוא יכול לתקן את זה לאחר מיתה. זה עניין של הנשמה. אבל כשמדברים על עבודת האדם, בעבודת האדם נוגע כל העניין, שעבודת האדם היא נשמה בגוף, בעולם הזה הגשמי. בעבודת האדם אז הכפרה זה גם כן חלק מעבודת האדם. ולכן זה מה שאומר האלטער רבי בתניא. האלטער רבי בתניא בא לדבר על תשובה וכפרה שזה נוגע לעבודת האדם. לכן הוא מביא שיש פה שלושה חילוקי כפרה: מצוות עשה, מצוות לא תעשה וכריתות ומיתות בית דין, שבהם גם התשובה וגם הכפרה תלויים בעבודת האדם, נשמה בגוף. מה שאין כן חילול השם לא-לא-לא קשור לפה. עכשיו מה באמת החיל-- מה הם שני העניינים האלו? זה-זה הכל עכשיו פשט באיך האלטער רבי לומד את הגמרא, אבל מה אנחנו אומרים פה? כלומר, מה יוצא פה למסקנה? שבעבודת התשובה יש שני עניינים: יש את עצם מצוות התשובה ויש את הכפרה. מה הם שני העניינים האלה? ולמה אני אומר שעצם מצוות התשובה זה גם בלי הכפרה? יש מצווה מן התורה לתשובה ויש עוד עניין, עניין הכפרה. מה בדיוק שני העניינים האלה, התשובה והכפרה? אז הרבי אומר כזה דבר, הרבי אומר כזה דברים. מצוות התשובה זה מצווה שיש לבן אדם. זה מצווה שמוטלת על הבן אדם שהוא צריך לעשות מכאן ולהבא. מצוות התשובה זה שהקדוש ברוך הוא ציווה על הבן אדם שהוא צריך להפסיק, להפסיק את העבריינות, להיות בן אדם חדש. עשית עבירה. כן, אז אתה מורד במלכות. ואז הקדוש ברוך הוא מצווה עליך שאתה צריך לעשות תשובה. מה פירוש? אתה צריך להפסיק לעשות

21:31 דובר 1 עבירות. להפסיק לעשות עבירה זה החלטה שאדם עושה מכאן ולהבא. זה הציווי. זאת אומרת, מצוות התשובה זה מעשה בפועל. מעשה בפועל, כמו כל המצוות. יש מצווה להניח תפילין, יש מצוות ציצית, יש מצווה של תפילה, להגיד תמיד, להגיד את התפילה. יש מצוות. הקדוש ברוך הוא נתן, הקדוש ברוך הוא ציווי. ציווי זה מעשה בפועל. מהי המצווה של תשובה? מצוות התשובה זה שהקדוש ברוך הוא מצווה על הבן אדם שהוא צריך להפסיק לעשות עבירות ולהחליט שמהיום והלאה הוא לא יעשה יותר, ולכן זה זה העניין של תשובה. זה דבר אחד. זה זה עצם המצווה, זה הקיום של תשובה. אחרי זה יש עוד עניין, שהבן אדם יהיה בן אדם נקי. זה נגיד מה שהרבי קורא לזה המבוקש, המכוון. רוצים פה לא רק שבפועל לא תעשה יותר עבירות. רוצים שהבן אדם יהיה בן אדם נקי, בן אדם חדש, בן אדם ש-ש-שיחדש את עצמו. רוצים פה שהבן אדם יהיה מרוצה וחביב לקדוש ברוך הוא. זה זה דבר נוסף. זה המכוון, זה המסובב. יש מעשה התשובה שמיום והלאה אתה לא יותר מורד במלכות. ויש אבל שהבן אדם יהיה בן אדם נקי, שלם, טהור, שמרוצה וחביב לקדוש ברוך הוא. אז לכן אומרים, זה שני דברים, זה הכפרה. עצם מצוות התשובה זה הפעולה שלך מכאן ולהבא. כדי שהבן אדם אבל יהיה המטרה של תשובה, המכוון, תשובה רוצה לפעול משהו בבן אדם, שהבן אדם יהיה בן אדם חדש, בן אדם נקי. על זה צריכים עוד דברים חוץ מעצם התשובה. על זה צריך להיות חרטה על העבר. צריך להיות וידוי. צריך להיות בקשת סליחה. כל מיני פרטים שזה מה שנקרא כפרה, זה העניין של הכפרה. אז זה

23:38 דובר 1 שני העניינים שהוא אומר פה ב-ב-בברייתא, זה "שלושה חילוקי כפרה הם ותשובה עם כל אחד". בעבודת התשובה ישנם שני עניינים. יש עניין התשובה, שעל זה אומרים "עיקר מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד". זה עניין אחד. ויש את הכפרה שבזה, הכפרה זה הניקיון והשלמות, והבן אדם יהיה אדם מרוצה וחביב. אז זה עניין של כפרה. ולכן, מכיוון ששני העניינים הם נוגעים, יש את עצם התשובה ויש את המסובב, המכוון שבזה. לכן האלטער רבי בהגהה על התשובה מדבר על שני הדברים. לכן האלטער רבי מסביר מהי מצוות התשובה מן התורה: עזיבת החטא בלבד. וזה הוא מסביר, וגם הוא מסביר את הכפרה שבתשובה, כי זה גם כן נוגע לשלימות התשובה, שיהיה כפרה. אבל איזה עניין בכפרה? כמו שאמרנו קודם, מה שנוגע לנשמה בגוף פה למטה בעולם. זאת אומרת, כפרה בתור חלק מעניין התשובה. כמו שתשובה זה מצווה שהבן אדם צריך לקיים, נשמה בגוף. זה כל עניין המצווה שבן אדם מקיים פה למטה, ולמה זה? אז גם המסובב שבתשובה, שזה הכפרה, שהבן אדם יהיה חביב, אז זה גם כן הכפרה שפועלת לנשמה בגוף, וזה יש רק שלושה. מה שאין כן חילול השם, מכיוון שהכפרה שבזה זה לא קשור עם התשובה, כי זה לא נשמה בגוף. זה כבר הנשמה, דהיינו בעולם בגן עדן. אז זה לא קשור לעבודת האדם פה למטה, ולכן האלטער רבי לא מדבר על זה בתניא. אז זה, ועוד, זה עניין יסודי להבין פה באלטער רבי בתניא. קודם כל, פשוט עושה לנו כל הקדמה וכל עניין עבודת התשובה, אבל זה גם נוגע לכל העניין של האלטער רבי בתניא. כמו שהרבי אומר כמה פעמים, ספר התניא זה ספר של

25:34 דובר 1 עבודה. כל התניא הוא מיוסד על העניין של "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". הרבי רוצה ללמד אותנו איך לעבוד את השם ולהסביר איך קרוב מאוד. אז אגרת התשובה זה בעניין התשובה גם כן, שהאלטער רבי בא לברר לנו מה זה עבודת התשובה בעבודה ובפועל. זה מה שאני מגיע פה בתניא להסביר, את העניין של עבודת התשובה. איך שכל יהודי יכול לעשות תשובה, איך שכל יהודי צריך לעשות תשובה ומה הוא עושה בעבודת התשובה. וזה מה שהאלטער רבי מסביר פה. וזה, האלטער רבי מביא את הברייתא. מהברייתא הזאת רואים את שני העניינים העיקריים שיש בתשובה. יש את עצם התשובה ויש את השלימות של התשובה, או המסובב. אנחנו נקרא לזה המטרה של התשובה. עצם התשובה זה המעשה בפועל, שהבן אדם מחליט עזיבת החטא, שמהיום והלאה לא יהיה יותר מרד במלכות. וזה עצם מצוות התשובה. ואחרי זה יש את המבוקש של התשובה, שהתשובה רוצה לפעול שהבן אדם יהיה בן אדם אחר. אז זה צריכים גם כן את שאר העניינים. אז האלטער רבי ממשיך הלאה שצריך להיות עניין של תעניות, והיום שאסור לעשות תעניות צריך להיות עניין של צדקה, ועל דרך זה עוד כמה עניינים של וידוי, בקשת סליחות, שזה הכל כדי שיקבלו אותך בכנות. זה היסוד של הסוגיה בקשר לדיון פה באגרת התשובה.

27:01 דובר 2 גם ב.