לקוטי אמרים תניא - פרק ל"ו - חלק ח

00:01 בדף מ"ו. בדף מ"ו למטה. ארבע שורות מלמטה. האלטער רבי מסביר כאן בחלק הזה, מסביר שהגילוי כמו שיהיה לעתיד לבוא, מאין, מהו, מאין הגילוי שיהיה לעתיד לבוא? העניין של "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו", שיהיה גילוי עצמות בלי שום לבושים כאן למטה. אז אומר כאן הרבי שהגילוי הזה כבר היה. מתי? בשעת מתן תורה. הוא מביא כל מיני פסוקים ומאמרי חז"ל שבשעת מתן תורה ראו בכלל את העניין של הקדוש ברוך הוא אמיתי, באופן של אין עוד מלבדו. זאת אומרת שהיה התגלות עצמותו בעולם בתחתונים. ממשיך האלטער רבי כאן ואומר, כאן אנחנו אוחזים ארבע שורות למטה, שורה שמתחילה "והיינו", אחרי כו'. והיינו, למה במתן תורה אומרים שהיה התגלות העצמות באופן של אין עוד מלבדו? מה זה קשור עם מתן תורה? מסביר האלטער רבי: "והיינו מפני גילוי רצונו יתברך בעשרת הדיברות". בגלל שבעשרת הדיברות נמצא הרצון של הקדוש ברוך הוא, שהן כללות התורה. מה העניין של עשרת הדיברות? עשרת הדיברות זה הרי הכלל של כל התורה כולה. וידוע מה שכתוב במאמר חז"ל, במדרשים, שבעשרת הדיברות כלולה כל התורה כולה. זה לא רק עשרת הדיברות. עשרת הדיברות זה הכלל של כל, ועשרת כלום, כל התרי"ג מצוות וכל הפרטי פרטי. ידוע לנו שמובא, רש"י מביא את זה גם כן בפרשת בראשית, או בפרשת יתרו. הוא מביא שבעשרת הדיברות יש שש מאות עשרים אותיות, או מילים, או אותיות, שש מאות עשרים אותיות. לא, מי יודע? הוא כותב שיש בעשרת הדיברות שש מאות עשרים. לא יודע, מילים או אותיות. הוא כותב שזה כנגד התרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן. ורב סעדיה גאון מסביר איך מרומזים כל

02:34 התרי"ג מצוות בעשרת הדיברות. הוא כותב ספר האזהרות, יש כאן בספרייה הספר של רב סעדיה גאון, ושם הוא כתב על זה. הוא מביא איך שבעשרת הדיברות מרומזים כל התרי"ג מצוות. על כל פנים, אז יש את העניין שהתרי"ג מצוות כלולים בעשרת הדיברות. זה מה שהרבי אומר כאן, שעשרת הדיברות זה כלל התורה. גם כן האלטער רבי כבר אמר גם כן לפני זה בפרק כ'. האלטער רבי כתב גם כן שיהיה לך זה הכלל של כל התורה כולה. אבל כאן אני לא מדבר על אנכי ולא יהיה לך, אלא מדבר על כל עשרת הדיברות. אז מביא את זה על דרך מה שכותב רב סעדיה גאון, שבכל עשרת הדיברות מרומזים כל התרי"ג מצוות. אז ממילא, מכיוון שעשרת הדיברות זה הכלל של כל התורה כולה, שהיא פנימיות רצונו יתברך. איך? מה זה העניין של תורה? תורה זה פנימיות הרצון של הקדוש ברוך הוא וחכמתו, ואין שם הסתר פנים כלל. אין שם שום העלם. שם נמצא הפנימיות של הקדוש ברוך הוא בגילוי ממש, כמו שכתוב, ועוד, כמו שאומרים בנוסח התפילה: "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים". שבאור פניך נמצא בתוך התורה, בתורת חיים נמצא פנימיות של הקדוש ברוך הוא, פנימיות הרצון, כמו שהסברנו גם כן לפני זה בפרק ל"ה. האלטער רבי הרי הסביר בפרק ל"ה, זוכרים? למדנו לפני זה פרק ל"ה, האלטער רבי הרי הסביר שהמעלה של תורה או מצווה זה ששם מאיר הקדוש ברוך הוא בעצמו. העניין של אין עוד מלבדו נמצא שם בגילוי, כי זה פנימיות הרצון של הקדוש ברוך הוא. שם מאיר הקדוש ברוך הוא כמו שהוא, בלי צמצומים, בלי לבושים, בלי כל זה, בתורה. וממילא, מכיוון שעשרת הדיברות זה כלל התורה, ושם נמצא הפנימיות של

04:11 הקדוש ברוך הוא בלי שום צמצומים. ומעניין שהרבי מביא כאן את הנוסח של התפילה, "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים". אף על פי שבנוסח התפילה כתוב "כי באור פניך נתת לנו, ה' אלוקינו, תורת חיים". הרבי מוציא את המילים "ה' אלוקינו". אז הרבי מעיר על זה באור לכתובים כאן בסוף. אז בפשטות יש את הנקודה שמבואר בכמה מקומות בחסידות, שכשמביאים בחסידות פסוקים, אז הרבה פעמים שמביאים פסוקים לא מביאים את השמות. מביאים פסוקים, אבל מאמרי חז"ל לא מביאים את השמות, ככה זה לא, זה לא נוגע. בפרט כאן יש להבין שהרבי דווקא לא כותב את השמות, מכיוון שכאן הרבי רוצה להדגיש להפך את העניין של מתן תורה, שהיה גילוי עצמי. זה הגילוי של דירה בתחתונים. זה הגילוי של העצם שלמעלה משמות, ולכן לא כל כך, לא רוצה להדגיש כאן את העניין של "ה' אלוקינו". אז הלשון "נתת לנו" בלי שמות, בלי, בלי, בלי הגבול. כן. אז מה העניין של תורת חיים נמצא בתורה? נמצא "באור פניך", הפנים של הקב"ה, שזה כביכול העניין של אין עוד מלבדו. התגלות של עצמו, ולכן היו בטלים במציאות ממש. לפי זה מובן למה כתוב שבמתן תורה היה עניין של ביטול במציאות. זה נורא בפשטות, מכיוון שבמתן תורה היה גילוי עצמי, וגילוי עצמי זה הרי הגילוי של אין עוד מלבדו. שמענו על זה קודם, כשמתגלה הקב"ה בלי לבושים אז זה גורם ביטול. כמו שאמרנו קודם, שר' מאיר אומר שאפילו מלאכים לא יכולים לראות את הקב"ה בלי לבושים, כי מצד התגלות אלוקות בלי לבושים אז זה גורם ביטול במציאות. אז זה באמת מה שקרה בשעת מתן תורה, כשהיה ההתגלות של הקב"ה בעצמו

05:56 על ידי הגילוי, היה גילוי של עצמו בלי שום לבושים ועולמות והסתרים. אז זה גרם ביטול במציאות בכל הבריות, ואז הביטול במציאות ממש. כי מה אומר הזוהר? שעל כל דיבור פרחה נשמתן וכולי, שכל דיבור שיצא מהפה של הקב"ה במתן תורה גרם לביטול במציאות של נשמות ישראל. עד כדי כך כי פשוט פרחה נשמתן. למה? בפשטות מצד זה, מצד שהגילוי של הקב"ה בלי לבושים, אז אין לנו כלים לתפוס את זה, נהיה ביטול במציאות לגמרי. אלא שהחזיר הקב"ה להם בטל שעתיד להחיות את המתים. כי הגמרא שואלת במסכת שבת, בסוגיה של מתן תורה, הגמרא אומרת: איך יכול להיות אם בדיבור הראשון פרחה נשמתן, אז איך הם יכלו לשמוע את הדיבור השני? שאלה פשוטה, אם אומרים שכבר פרחה נשמתן מהדיבור הראשון. מה פירוש על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן? אם בדיבור הראשון פרחה נשמתן, אז כבר לא היו. אז לא יכלו לשמוע את הדיבור השני. הגמרא מתרצת שאחרי כל פעם שפרחה נשמתן, אז הקב"ה עשה להם תחיית המתים והחזיר אליהם בטל תחיית המתים. הקב"ה החזיר את, את, את הנשמה על ידי טל מיוחד שהתגלה. טל זה השפע, האור הגדול שיתגלה לעתיד לבוא, שבו יחיה את המתים. אז הטל הזה האיר באותו רגע בזמן של מתן תורה, בכל דיבור ודיבור. ואז הרב אומר לנו, זאת אומרת בעצם מצד המציאות היה צריך להיות. ומה שהיה באמת היה פרחה נשמתן, כי מצד הגילוי של עצמו של מתן תורה, אז זה בא לביטול במציאות, פרחה נשמתן. לא היה להם כלים לתפוס את זה. אבל הקב"ה נתן להם את הכוח אחר כך והחזיר להם את תחיית המתים, השפיע עליהם השפעה חדשה בטל

07:49 שעתיד להחיות את המתים. והרב מוסיף: מה זה הטל הזה? והוא טל תורה. אבל תראה, הוא מסביר שהטל הזה שמחיה את המתים, גם זה מגיע מהתורה. כאן יש חידוש נפלא. סליחה, יש כאן שני דברים. מצד אחד הרב אמר קודם שמצד הגילוי של תורה, מכיוון שתורה זה הגילוי של עצמו, פנימיות הרצון, אז זה גורם לביטול במציאות. מצד שני אומר האדמו"ר, מצד, מצד התורה גופא, טל תורה, שזה התגלות מהתורה גופא, וזה נתן להם את הכוח לעשות תחיית המתים. זאת אומרת, מה אנחנו רואים כאן? שיש בתורה שני דברים. מצד אחד תורה פועלת ביטול במציאות, כי תורה זה התגלות פנימיות הרצון, וממילא זה גורם ביטול, הביטול של הבן אדם, ומצד שני יש בתורה גופא את הכוח לעשות שהבן אדם יקבל מציאות ויהיה מציאות. עניין של תחיית המתים. וזה מה שהאדמו"ר אומר כאן, כי בגמרא לא כתוב מפורש שזה היה טל תורה. הגמרא כותבת שם שהחזירו להם בטל של תחיית המתים. זה מה שכתוב במסכת שבת. האדמו"ר מקשר את זה עם מאמר חז"ל אחר, ששם כתוב שטל תורה זה העניין של תחיית המתים. פשוט כתוב טל תורה שנקרא... יש מאמר חז"ל: כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו וכו'. כתוב במאמר חז"ל, כתוב... אה? תקראו את זה. כן, אדם עוסק בתורה, אז טל תורה, כתוב אור תורה או טל תורה? איך כתוב? אה? צריך לעיין שם. הרבי מביא את זה במאמר. יש כמה דרגות בתורה. יש טל תורה, יש אור תורה, יש גשם שבתורה. יש כמה בחינות בעניין התורה. זה נגלה בתורה, פנימיות התורה. יש הרבה פנימיות. התורה גופא יש רזין ורזין דרזין. כמה

09:35 דרגות בתורה. מה זה העניין? בכל אופן, ההבדל בין גשם וטל. כאן אנחנו נדבר על טל. אז בכל אופן מוסבר בחסידות מה ההבדל בין גשם וטל, שגשם זה דבר שמגיע על ידי עבודה מלמטה למעלה. גשם צריכים להתפלל, לבקש. לא יורד כל הזמן, מה שאין כן טל, זה מתנה מלמעלה. אז הוא מחליט שזה על דרך ההבדל בין תורה פנימית לתורה. נגלה בתורה, זה בן אדם יכול להגיע לזה בכוח עצמי. עניינים שקשורים עם עניין גשמי, עם השכל הגשמי. מה שאין כן פנימיות התורה, צריך לבוא בדרך מתנה. לכן פנימיות התורה נקרא טל שבתורה, עניין שמגיע בדרך מלמעלה. זה העניין של סודות התורה שמקבלים את זה מלמעלה, קבלה. אז לכן זה עניין של טל תורה. זה מה שכתוב שעניין של טל תורה מחייהו. הכוונה פנימיות התורה, שזה מה ששם יבוא הכוח לתחיית המתים לעשות לו. כי מה העניין של תחיית המתים? תחיית המתים זה גם כן גילוי מלמעלה. תחיית המתים זה גם כן על דרך העניין של טל. מה העניין של תחיית המתים? כתוב בחסידות, לתחיית המתים כתוב "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". בנוגע לגן עדן, כתוב שלא כל אחד מקבל גן עדן. צריך "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, נקי כפיים ובר לבב". צריכים זכויות כדי להגיע לגן עדן. מה שאין כן תחיית המתים, שם כתוב כל ישראל יש חלק לעולם הבא. נשאלת השאלה, שאני מסביר את זה כי תחיית המתים זה יותר גבוה מגן עדן. אז איך יכול להיות שגן עדן, שזה רק ממלא כל עלמין, אז שם אומרים שלא כל אחד מגיע לזה. דווקא תחיית המתים, זה גילוי הרבה יותר נעלה, דווקא זה יהיה כל אחד.

11:09 אז התירוץ כאן זה אדרבה, בעניין הזה, עניין של גן עדן, שזה ממלא כל עלמין, פנימי, אז צריך להיות כלי לזה. צריכים להיות זיכוך מיוחד. לא כל אחד יכול לקבל את זה, על דרך העניין של גשם. כן, שגשם צריכים עבודה מיוחדת כדי לעורר את זה. לא, לא, לא תמיד יש גשם. צריכים תפילה, צריכים תשובה וכו', והוא תלוי בשמים. מה שאין כן טל, אין בעצם, דווקא טל, שזה מגיע מלמעלה ומגיע, מגיע בלי הגבלות. על דרך זה גם כאן העניין של פנימיות התורה. העניין של תחיית המתים זה יהיה באופן של מתנה. לכן זה הקשר בין תחיית המתים עם טל. כמו שהעניין של טל זה דבר שמגיע דרך מתנה מלמעלה בלי הגבלות, על דרך זה גם כן תחיית המתים זה יהיה עניין שיבוא מלמעלה בלי הגבלות. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, וזה מה שהרב אומר כאן. מה זה הטל הזה שעושה להחיות המתים? אז הטל הזה זה גם כן מגיע מהתורה. טל תורה זה מהתורה גופא. זאת אומרת שהתורה יש לה דבר והיפוכו. יש בתורה עניין שגורם ביטול במציאות, ויש בה את העניין שאדרבה, שזה עושה שהבן אדם יוכל להתקיים ולהיות מציאות. על דרך כמו שאומרים, זה מגיע לקדוש ברוך הוא. הרי גם כאן אומרים אותו דבר. יש כוח הבלי גבול של הקדוש ברוך הוא. מצד כוח הבלי גבול אז מצד זה נהיה ביטול למציאות. מאידך גיסא, כמו שהקדוש ברוך הוא יש לו כוח הבלי גבול, יש בקדוש ברוך הוא גם כוח הגבול, שזה עושה שיוכל להיות השתלשלות בעולם. זה שני עניינים שיש באלוקות. כוח המגביל, כוח ההתפשטות, כוח הבלי גבול וכוח הגבול. זה שני העניינים האלה. הרי כתוב

12:39 בחסידות, במאמרים שמדברים על הסוגיה הזאת, הרי מוסבר שכוח הגבול זה יותר עמוק מכוח הבלי גבול. כי כוח הבלי גבול זה עניין של התפשטות, שכוח הגבול זה צמצום. אדרבה, להגביל, להגביל צריכים לזה יותר כוח מאשר לתת. להגביל. זאת אומרת, יש לך גילויים ואתה צריך להגביל את זה, לעשות את זה שזה יהיה באופן מסודר. בשביל זה צריכים לגלות כוח הרבה יותר עמוק, הרבה יותר פנימי מאשר עצם הכוח של הגילוי. על דרך זה גם כאן בתורה יש שני עניינים. יש בתורה את העניין של אור פניך, שזה פנים של הקדוש ברוך הוא, שם מאיר העניין של אין סוף, ובוודאי שמצד זה גורם ביטול במציאות. מצד שני, יש בתורה גם את העניין היותר עמוק מהקדוש ברוך הוא, שזה עושה שלא צריך לבטל מצד הפנים של הקדוש ברוך הוא. אדרבה, יכול להיות המציאות של עולם ויחד עם זה הוא יהיה כלי לאור אין סוף. אז זה שני העניינים שיש בתורה, וזה הפירוש שבמתן תורה היה שני הדברים ביחד. מצד אחד היה הגילוי של עצמות שגרם את הפרחה נשמתן, הביטול במציאות. מצד שני, מהפנים של תורה גופא, מהטל של מתן תורה יתגלה העניין שנתן לנו את הכוח גם כן להיות מציאות ולקבל. ושני הפרטים האלה זה יהיה לעתיד לבוא. זה מה שאדמו"ר אומר כאן, והוא לומד מהעניין הזה. ובמתן תורה, שלעתיד לבוא, הרי גם כן יש שני הדברים. שלעתיד לבוא מצד אחד, לעתיד לבוא יהיה הגילוי עצמו בלי לבושים. כמו שאמרנו קודם, גם אם באים עמו יהיה שיהיה הגילוי של כל ענייני ברכה, שיהיה הגילוי לעצמו בלי שום לבושים מצד אחד. ומאידך גיסא, זה לא יהיה באופן שהעולם יתבטל. לעתיד לבוא יהיה באופן של דינמיקה

14:14 של העניינים, שהעולם יהיה מציאות ויחד עם זה יהיה כלי. שני הדברים האלה מקבלים את זה מתורה גופא. אז זה במתן תורה היה מעין זה, לעתיד לבוא יהיה בשלמות. אז זה מה שאדמו"ר אומר כאן בהמשך העניינים כאן. אומר האלטער רבי: רק, אז במתן תורה כבר היה מעין שני הפרטים. כבר היה גם הגילוי עצמו וגם העניין של טל שעושה שהעולם יהיה מציאות. רק שאחר כך גרם החטא. מסביר האלטער רבי שאחר כן במתן תורה היה רק לפי שעה, זה לא התקיים. אחר כך היה חטא, גרם החטא ונתגשמו. אחרי העניין של מתן תורה הרי היה חטא עץ הדעת. ארבעים יום אחרי זה. אז מצד החטא גרם החטא ונתגשמו הם והעולם. מה זאת אומרת? סליחה, היה חטא העגל. היה אחרי מתן תורה העניין של חטא העגל, וזה גרם שהעולם התגשם. אמרו חז"ל שמשעה שהיה חטא עץ הדעת ירדה זוהמה לעולם, לכלוך. העניין של זוהמה נדבק לעולם, עניין של ישות. ואחר כך, כשהיה מתן תורה, פסקה זוהמתן, ואחר כך היה עניין של חטא העגל, חזרה זוהמתן. אז זה העניין של ונתגשמו, נתגשמו הם והעולם. זאת אומרת בני ישראל נתגשמו, וממילא גם העולם התגשם, עד עת קץ הימין. עד שיבוא הקץ של משיח, שזה נקרא קץ הימין. קץ הימין פירושו שאז יהיה הימין של הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא שם בזה מזכיר את הימין שלו, שזה הגילוי שלו. ימין של חסד. קץ הימין. זאת אומרת שההסתר של הימין יש לזה קץ. ואז זאת אומרת שזה יתגלה, שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם לעתיד לבוא, אחרי כל הבירורים והזיכוכים שעושים כל האלפי שנים מאז חטא העגל עד עכשיו,

16:10 כל הבירור והזיכוך של העולם. אז העולם יהיה מזוכך כל כך, יזדכך גשמיות הגוף של יהודי, ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל על ידי התורה שנקראת עוז. אז יוכלו לקבל עוד פעם שוב את הגילוי של הקב"ה בשני הקצוות: גם יהיה התגלות וגם יהיה באופן שיוכלו לקבל את זה בלי להתבטל. כמובן, כמו שאמרנו כבר בשיעור הקודם, אתמול הסברנו שזה לא הפשט שבמתן תורה יהיה עוד פעם אותו דבר כמו שהיה במתן תורה. במתן תורה היה רק מעין זה. מה הפירוש? הסברנו, במתן תורה זה היה בדרך מתנה ומלמעלה, מכיוון שהעולם לא היה מזוכך. לכן היה הוא גופא שהיה יכול להיות גורם החטא. זה בגלל שזה לא היה בפנימיות, כיוון שזה היה רק מצד ההארה ההיא, מצד הגילוי, מצד מלמעלה. אז נכון שהיה גם הגילוי וגם הכל היה. אבל מכיוון שזה היה בדרך מתנה, לכן היה יכול להיות גורם החטא וחזרה זוהמתן. מה שאין כן על ידי העבודה בזמן הגלות, כל הבירור והזיכוך שעושים בעולם, אז כל פעם העולם מזדכך יותר ויותר. יש את התהליך של הזיכוך של הבריאה, שזה כל פעם מזדכך יותר ויותר. אף על פי שאנחנו לא רואים, כי הקב"ה לא רוצה להראות לנו את זה עד שמשיח יבוא. אם אנחנו נראה איך העולם מזדכך, אז היינו כולנו צדיקים. היינו יודעים כבר בדיוק מתי משיח מגיע, וכבר היינו, כבר היינו עושים את העבודה. הקב"ה עושה לנו העלם והסתר. הוא לא נותן לנו לראות את התהליך איך העולם מזדכך. אבל ממילא הרי שמאז חטא העגל העולם, הכל על ידי תורה ומצוות, על ידי הבירורים

17:42 והזיכוכים וכל הבריאה, כל התקופה, זמן הגלות, אז העולם הולך ומזדכך כל הזמן יותר ויותר עד שמשיח יבוא. אז יהיה ההתגלות של האצילות כמו מתן תורה, אבל זה יהיה לא באופן מלמעלה למטה, אלא זה יהיה באופן שמצד העולם גופא, ולכן זה יהיה באופן נצחי ובאופן תמידי שלא יהיה שייך אחרי זה עניין של חטא. זה הפירוש שיזדכך גשמיות עולם לא באופן של ביטול, באופן של זיכוך. לא שהעולם מתבטל מצד הגילוי, אבל העולם מזדכך והוא יהיה כלי לזה. ומיתר האור לישראל יגיע גם כן לאומות העולם. מסביר עכשיו האלטער רבי שהגילוי הזה יהיה לא רק לבני ישראל, אלא זה יהיה גם כן לאומות העולם, אבל לא באופן שווה. לא הפשט, מכיוון שאומרים שיהיה דירה בתחתונים, הרי יכולים לחשוב שהכל, כל העולם יהיה אותו דבר, כי הקב"ה רוצה בכל העולם. אז מה יהיה ההבדל בין יהודי לגוי? אז האלטער רבי מדגיש גם לא, עיקר ההתגלות הזו זה דווקא לבני ישראל. ומיתר האור, מזה שאצל בני ישראל יאיר העניין, אז מהאור שיאיר של בני ישראל, אז זה יאיר, יגיע גם כן לאומות העולם. גם הם יקבלו מזה. בפשטות זה מצד כל העניין שכל העולם הרי נברא בשביל התורה, בשביל ישראל, וכל האומות היינו הם אמצעים בשביל לעזור לבני ישראל. וממילא ברגע שיהיה ההתגלות האלוקי לבני ישראל, אז יקבלו את זה, אבל לא באופן חיצוני. לא, בני ישראל הם הכוונה פנימית, אז אצלם זה יאיר בעיקר, מכיוון אבל שאומות העולם הם גם כן חלק מהאמצעים, יקבלו את זה גם כן בדרך אמצעית. זאת אומרת, בדרך בני ישראל

19:36 יאיר גם הם יקבלו את הגילוי שלו. לא, גם בהם יהיה גילוי אלוקי. לא. זה אחד הדברים שהרבי מסביר באריכות בלקוטי שיחות, כמה שיחות על העניין הזה. מה בדיוק יהיה? מה יהיה הגדר של אומות העולם לעתיד לבוא? יש שיחות מאוד נפלאות מהרבי על הסוגיה הזאת. מה יהיה הגדר של אומות העולם לעתיד לבוא? אם יהיה להם מציאות, באיזה אופן יהיה להם גילוי אלוקי? איך יהיה בדיוק היחס של אומות העולם? היום יש אחת השיחות בחלק כ"ג בפרשת בלק, שיחה ידועה, שמה הרבי מביא, מסביר באופן נפלא. מסביר את כל העניין שכתוב בנבואת בלעם, שכתוב שם, ש... ש... ש"וקרקר כל בני שת", כתוב שהמשיח יבטל את כל המציאות של אומות העולם. אז מה פירוש הוא יבטל אותה? פירוש שלא יהיו גויים? לא, חס ושלום. הרי יש מאמרי חז"ל, משמע שכן יהיו גויים, הרי כתוב כל הפסוקים של "והלכו גוים לאורך" ו"ונלוו גוים רבים". אז הרבי מסביר כל העניין. הפירוש של ביטול, הפירוש הוא שהם לא יהיו בתור מציאות לעצמם, שכל המציאות שלהם יהיה גילוי רק בתור מציאות טפל לבני ישראל. איזה גדר? יש כמה שיטות. רבי יחזקאל[?] אומר, יש לו, כי באיזה אופן יהיה מציאות של ישראל? הרבי מסביר את הדרך, לא ניכנס עכשיו לכל העניין, וממילא מסביר האדמו"ר כאן ואומר שכאן אצל אומות העולם לא יהיה גילוי אלוקות, אלא מה? זה יהיה באופן של ישראל. כן, וכתוב "והלכו גוים לאורך" וגו'. כתוב "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". מי אומר את זה? הגויים אומרים לבני ישראל: בית יעקב, לכו ונלכה, בואו נלך ביחד. זאת אומרת שהגויים ילכו יחד. זאת אומרת שהם גם כן ילכו יחד איתנו. וכתוב "ונלוו"

21:15 וראו כל בשר יחדיו וגמר. כל בשר הכוונה אפילו אומות העולם, לפי מה שמבואר במקומות אחרים, לא רק עם ישראל. הבשר הכוונה אפילו הבשר הגשמי, אפילו דומם, כל העניין. וכתוב: ובאו בנקרות הצורים ובסעיפי הסלעים מפני פחד ה' ומהדר גאונו וגמר. שמצד ההתגלות עצמה של לעתיד לבוא זה יגרום לכזה ביטול אצל אומות העולם, שהם יברחו לחורים, לסלעים, והם יתחבאו מרוב הפחד מהגילוי של הקדוש ברוך הוא שיהיה. או כמו שאומרים, או כמו שכתוב, זה נוסח התפילה שאומרים בראש השנה: והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד וגמר. זה כל הבקשה שמבקשים בתפילת ראש השנה, ששם אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיהיה ההתגלות של משיח. הרי כל העניין של ראש השנה זה שמבקשים שיהיה קבלת המלכות, הכתרת המלכות, שיהיה המלוכה של הקדוש ברוך הוא על דרך כמו שיהיה לעתיד לבוא, באופן שההתגלות עצמה יהיה, שיהיה התגלות. ולכן אומרים שיהיה כדבר הזה, שיהיה ה' למלך לא רק על היהודים, גם על אומות העולם, גם עליהם יהיה הגילוי של אלוקות. יש כאן חמש פסוקים. אז הרבי, אבא של הרבי, ר' לוי, מסביר העניין הזה על פי קבלה. כותב: למה אתה רואה כאן חמש פסוקים בנוגע לבירור של אומות העולם? אז הוא אומר שבגלל שהחמש פסוקים האלה, כתוב הרי שכל המציאות של הקליפה זה מגיע מהגבורות. כן, גבורות זה הרי מה שנותן הצמצומים, והגבורות זה מה שנותן חיים לאומות העולם. ולעתיד לבוא איך יהיה הבירור של אומות העולם? זה יהיה באופן של המתקת הגבורות, מפני שהגבורות יתהפכו לחסדים, ואז אכן יהיה גילוי גם לאומות העולם. והעניין של המתקת הגבורות זה הרי ידוע שיש חמישה גבורות. לכן אנחנו

22:53 משתמשים בערבה בהושענא רבה, חמש ערבות כנגד חמישה גבורות. כן, להמתיק, אומרים את זה בנוסח היהי רצון שאומרים בהושענא רבה. כן, חמישה גבורות מתוקנות. כן. אז העניין הזה של חמישה גבורות מתוקנות זה מה שמרמז כאן בחמישה פסוקים, שזה כנגד החמישה גבורות שממתיקים אותם, על ידי זה יהיה גילוי אלוקות לאומות העולם. זה ביאור אחד. ביאור אחר יש, שיש כאן בעצם רק ארבע פסוקים. הפסוק החמישי זה הרי לא פסוק, זה נוסח התפילה. אז ממילא אז אומרים שהארבע פסוקים זה כנגד הד' קליפות, שלוש קליפות ונוגה. זה עוד דיון. אבל הביאור של האבא של הרבי יותר מתאים. כן, ויש מהרבי כאן דבר אחד, שהרבי אומר שהסיבה למה הרבי מוסיף כאן את כל הפסוקים, אז פה, אז הרבי אומר כאן דבר אחד, שיש כאן שני דברים: יש מה שאומות העולם יקבלו בתור טפל לבני ישראל, ויש אבל אופן שיהיה התגלות לאומות העולם גופם מצד עצמם. לכן בפסוק האחרון הפסוק אומר: "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא". הוא לא אומר שיהיה התגלות לאומות העולם בפסוקים הראשונים. רגע, בפסוקים הראשונים מה זה אומר שיהיה גילוי לאומות העולם? כן, שהגילוי יהיה לישראל והגויים יקבלו שיירים מישראל. כן, אבל בפסוקים האחרונים משמע שזה הגילוי יהיה לאומות העולם עצמם, לא רק בדרך טפל. כי זה נוגע לכל העניין של דירה בתחתונים, שהתחתונים גם מצד עצמם צריכים להיות דירה לריבונו, לא רק טפלים. אין הזמן גרמא להאריך בזה.