לקוטי אמרים תניא - פרק ל"ג - חלק 2

00:01 דובר 1 האלטער רבי בפרק ל"ג מסביר איך בן אדם יכול להגיע לשמחת הנפש האמיתית. על ידי מה? על ידי שהוא מתבונן בעניין של אחדות ה'. על ידי שבן אדם מתבונן באופן איך שהוא אמר: "להעמיק מחשבתו ולצייר בשכלו" את העניין של "יחודו יתברך האמיתי", אז על ידי זה מתעורר אצל הבן אדם, יכול על ידי העניין הזה להגיע לשמחה. ולא סתם לשמחה, לשמחה אמיתית בהשם. אז כאן האלטער רבי מתחיל להסביר. אנחנו אוחזים כאן בפרק ל"ג בשורה הרביעית, חמישית. במה צריך להיות? כאן האלטער רבי הולך להסביר על זה בקיצור. כולם יודעים שהסוגיה של אחדות ה' כבר מבוארת בהרחבה. יש על זה ריבוי מאמרים. כן. אף על פי כן, גם בתניא בפרק ל"ג האלטער רבי בא להסביר בקיצור את הנקודה של הסוגיה של אחדות ה' ומה צריך להיות ההתבוננות. כפי שאנחנו נראה בהמשך, אף על פי שהאלטער רבי זה כאן, אפשר לחשוב שהאלטער רבי רק אומר כאן בקיצור מדברים שאחרי זה מסביר את זה יותר באריכות. אפשר לראות שיש כאן חידושים שלא נמצאים במקומות אחרים גם כן. אבל בוא נראה קודם כל מה האלטער רבי אומר. אומר האלטער רבי שבן אדם צריך להתבונן, להעמיק מחשבה כדי להגיע לשמחה, לשמחת הנפש האמיתית. זה על ידי ההתבוננות בעניין של יחודו יתברך, יחודו יתברך האמיתי. אומר איך הוא ממלא את כל העולמים עליונים ותחתונים. מה צריך להיות ההתבוננות? ההתבוננות צריכה להיות לעניין איך הקדוש ברוך הוא ממלא את כל העולמות, הן את העולמות העליונים והן את העולמות התחתונים. "ואפילו מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו". כי העולם הזה שלנו, זאת אומרת העולם הגשמי שלנו שנראה עולם של העלם והסתר, אז גם

02:19 דובר 1 בעולם הזה הוא אז מה? אז הוא כלי לזה. מה ממלא? מה ממלא את העולם שלנו? "הארץ הלזו", גם זה "מלא כל הארץ". מה ממלא את העולם הזה? כבודו, הכבוד של הקדוש ברוך הוא, שזה אלוקות. "וכולא קמיה כלא חשיב ממש". כל העניינים, כל העולמות וכל הדברים, קמיה הקדוש ברוך הוא, אין להם שום חשיבות ושום ערך. אז מה האלטער רבי אומר כאן? עד עכשיו האלטער רבי אומר כאן שלוש נקודות, כפי שרואים בצמח צדק, אשר לומד פשט שיש כאן שלושה עניינים של התבוננות. בשתי השורות האלה האלטער רבי הכניס כבר שלוש דרגות בהתבוננות. דבר ראשון אומר האלטער רבי זה להתבונן בעניין של "איך הוא ממלא כל העולמים עליונים ותחתונים". זה הצמח צדק לומד פשט. הפירוש הוא להתבונן בעניין של "ממלא כל העולמים". איך הממלא כל העולמים? כשאדם מתחיל להתבונן בעניין של אחדות ה', אז הסדר הוא מלמטה למעלה. קודם הוא מתבונן בעניין של "ממלא כל העולמים". הקדוש ברוך הוא, יש עליונים ויש תחתונים. זה הרי כל העניין של "ממלא כל העולמים", שיש עניין של עליונים ותחתונים וכל העולמות העליונים והתחתונים הם שונים זה מזה. והקדוש ברוך הוא ממלא כל עולם לפי עניינו. עליונים לפי עניינם ותחתונים לפי עניינם. אז זו התבוננות של "ממלא כל העולמים". אחר כך הוא אומר "ואפילו מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו יתברך". כבודו זה מקיף, כמו שמובא בכמה מקומות, הסדר של כבוד. כבוד זה עניין של מקיף, עניין שהוא לא מתלבש בפנימיות, זה עניין של כבוד. אז כבודו הולך על סובב כל העולמים. מה אומר "ואפילו מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו יתברך"? זאת אומרת כשמגיעים לסובב

04:19 דובר 1 כל העולמים, כאן אז מבואר שיש אור יותר גבוה, אור הסובב כל העולמים, שהסובב כל העולמים נמצא בכל מקום, גם בארץ הלזו. מה, כי הרי אם הוא מדבר על סובב כל העולמים אז איך מתאים הלשון מלא כל הארץ? לכאורה מלא, הלשון מלא זה שייך בממלא, בממלא זה מלא. אבל סובב זה הרי לא מלא, זה עניין של סובב מקיף. אז איך אומר את הלשון מלא כל הארץ? אז אנחנו רואים שיש גם את הפסוק שהאלטער רבי מביא בתניא גם כן פרק מ"ח, הפסוק "את השמים ואת הארץ אני מלא" והפסוק הזה הרי ודאי שמדבר על סובב כל העולמים, כי הפסוק אומר אני, שאני בדרך כלל מובא בחסידות שאני זה הסובב, אני זה עצם, אני זה העניין של סובב כל העולמים. והוא אומר "את השמים ואת הארץ אני מלא", אז רואים שגם בסובב כל העולמים משתמשים עם המילה מלא. אה, לכאורה סובב זה מקיף, לכאורה מבחוץ. אז האדמו"ר בעצמו מסביר בפרק מ"ח בתניא, בליקוטי אמרים, בהמשך, האדמו"ר מסביר באריכות שהאמת היא לא כמו שיש כאלה שחושבים שההבדל בין סובב לממלא זה שממלא הוא נמצא באופן של ממלא בפנימיות וסובב נמצא מבחוץ באופן של מקיף. האמת היא שגם סובב כל העולמים הוא גם כן באופן של מלא. הרבי מסביר את זה באריכות בפרק מ"ח, שגם סובב כל העולמים אין פירוש שסובב הוא מקיף ולמעלה ולא בפנימיות חס ושלום, אלא אפשר לומר שהוא גם כן נמצא בתוכו ובתוך תוכו, בפנימיות, בתוך כל נברא ונברא. וכל הסיבה למה אנחנו קוראים לזה סובב זה רק ביחס להרגש של הנברא, שהנברא לא מרגיש אותו, שמבחינת זה הנברא לא בגילוי, לא נרגש.

06:06 דובר 1 בפנימיות. אבל מצד העיקר, מצד הגילוי, מצד הסובב הוא נמצא בתחתונים, תחתונים, פנימיות גם כן. ובמילא יכולים להגיד את המילה ממלא גם בנוגע לסובב. לפי זה כך לומד הצמח צדק. אז דבר ראשון זה איך הוא ממלא את כל העולמות, עליונים ותחתונים, ממלא חלל העולם, ואחר כך אפילו מלא כל הארץ כבודו, היא סובב. זה הולך על הסובב, בעניין של סובב כל העולמים. יש כאלה מקומות, זכור לי, שהם מפרשים — אני לא זוכר עכשיו איפה ראיתי את זה, אבל הרבה זמן, נראה לי אולי, אולי אבא של הרב לוי, צריך לחפש, כן? — שהם מפרשים הפוך. שמפרשים שמה שכתוב כאן איך הוא ממלא את כל העולמות, עליונים ותחתונים, זה הולך על סובב כל העולמים, כן? ממלא את כל העליונים ותחתונים, הוא מקיף הכל, כי ממלא עליונים ותחתונים זה כמו ״את השמים ואת הארץ אני מלא״. זה פסוק ששייך לסובב. מה שאין כן אפילו ״מלא כל הארץ כבודו״, היא סובב — זה פסוק ששייך בנוגע לממלא. כי בליקוטי תורה ״אני לדודי״ ובכמה מקומות בחסידות אנחנו רואים ששואלים את השאלה: במקום אחד כתוב ״את השמים ואת הארץ אני מלא״. במקום אחד כתוב ״מלא כל הארץ כבודו״. אז אתה אומר שכאן יש סתירה בין הפסוקים. כאן אתה אומר ״את השמים ואת הארץ אני מלא״, אני ועצמי, וכאן כתוב ״מלא כל הארץ כבודו״, שכבוד זה רק האור. ואז הרבי עונה בליקוטי תורה ״אני לדודי״ השני. אז אתה רואה שעונה ש״את השמים ואת הארץ אני מלא״ זה הולך על סובב כל העולמים, ו״מלא כל הארץ כבודו״ זה הולך על ממלא כל העולמים. כבוד זה עניין של האור, האור מהסובב. אז אם ככה, יוצא ש— אז

07:49 דובר 1 אם ככה, יוצא שהפירוש כאן זה הפוך. המילים ״ממלא עליונים ותחתונים״ זה הסובב, סובב כל העולמים, כי זה דומה ללשון הפסוק ״את השמים ואת הארץ אני מלא״. והמילים ״מלא כל הארץ כבודו״ זה שייך יותר לממלא כל העולמים. אבל הצמח צדק בקיצור שלו לומד, לומד כמו שאמרנו באופן הראשון, ולכאורה זה יותר מתאים מצד סדר העניינים בתניא, שהולך בסדר של מלמטה למעלה. לכאורה סדר הרעיונות זה שקודם מתבוננים בממלא כל העולמים, אחר כך מתבוננים בסובב כל העולמים, אחר כך מגיע העניין השלישי, שזה העניין של ״כולא קמיה כלא חשיב ממש״, שזה כבר דרגה שלישית. יש ממלא כל העולמים, יש סובב כל העולמים, ויש את העניין של ״כולא קמיה כלא חשיב ממש״, שזה לגבי דרגה שהיא יותר גבוהה אפילו מסובב כל העולמים. שזה לגבי עצמותו של עולם. והאלטער רבי כאן מדייק בלשון שלו ואומר ״כולא קמיה כלא חשיב ממש״. מה דיוק ״כלא חשיב ממש״? כולא קמיה כלא חשיב. מה זה הממש הזה שהאלטער רבי בא להוסיף? זאת אומרת, יש איזה כולא קמיה כלא חשיב וזה לא ממש, ויש את העניין של כלא חשיב ממש. מה העניין של ממש בא להוסיף כאן? אז הביאור הוא כך. הביאור הוא הרי לכאורה גם לגבי סובב כל העולמים אז גם כן כולא קמיה כלא חשיב. לכאורה גם, גם לגבי סובב כל העולמים. הרי מה פירוש סובב כל העולמים? שהוא מסובב ומקיף את כל העולמות בשווה. למה הוא בשווה? הממלא אומרים שבעליונים יותר, בתחתונים פחות. הסובב אומרים שכל העולמות בשווה. למה כל העולמות בשווה? בגלל שלגבי הסובב העולמות לא תופסים מקום. יש לזה הסברה, לא? בגלל שלגבי הסובב — גם בממלא הם תופסים מקום, ולכן בעליונים יותר, בתחתונים

10:01 דובר 1 פחות. אבל לגבי הסובב, הרי בגלל שלגבי הסובב אז העולמות לא תופסים מקום, ולכן בגלל שהם לא תופסים מקום, לכן אז השמיים והארץ בשווה. אז אם כך יוצא שגם לגבי הסובב כל העולמים אז כולא קמיה כלא חשיב. אלא מה? לגבי סובב כל העולמים, אפילו שאומרים שלגבי הסובב כולא קמיה כלא חשיב, אבל זה לא כולא קמיה כלא חשיב ממש. סוף כל סוף, כמו שכתוב בחסידות, מכיוון שסובב כל העולמים אז יש לו שייכות לעולמים, יש לו יחס לעולמים. אז ממילא, אפילו שהוא כלא חשיב, אבל לא כלא חשיב ממש. יש איזשהו ערך ויחס, על כל פנים יחס של שלילה, שיחס של שלילה זה גם כן יחס, כמו שמובא במאמרי העניין הזה בחסידות. אין כאן כלל מה להאריך. מה שאין כן לגבי הבחינה של עצמותו של עולם, שלמעלה מסובב כל העולמים, מה שנקרא הסובב האמיתי. על זה אומרים שלמעלה לגמרי מכל שייכות לעולמות, ולכן אומרים ״כולא קמיה כלא חשיב ממש״, שלגמרי כלא חשיב. כדי להסביר את זה על כל פנים עם סיפור מצד ההשכלה. אז בשעה הזאת נדבר השכלה. אז אני רואה שהבחורים רק שומעים שמתחילים לדבר קצת השכלה אז מתחילים כבר בסטלה. אנחנו אומרים, מתחילים כבר לחלום, להסתכל על השעון ולחכות שייגמר הסדר. אז ממילא נסביר את זה על כל פנים עם מעשה שהיה, וממעשה הכל מובן יותר טוב. אז יש את המעשה הידוע שמספרים על רבי בריסלבר[?]. עכשיו, שרבי בריסלבר[?] היה משכיל מגדולי המשכילים. הוא היה חסיד של הרבי מוהר״ש והיה מגדולי המשכילים בחסידות. והוא גם כן קיבל את החסידות שלו, ההשכלה של חסידות, מר׳ אייזיק מהומיל. רבי בריסלבר[?] אמר שההשכלה שלי לגבי ההשכלה של ר׳ אייזיק זה כמו הריחוק הערך

11:53 דובר 1 בין ההשכלה שלי להשכלה של ר' אייזיק בחסידות זה כמו הבנה, ההבדל שיש בין ה... בין ה... בין ההשכלה שלי לחתול. כמו הריחוק הערך שיש בין חתול, לגבי, בין חתול אליי, אז אותו ריחוק הערך יש-- חתול זה the cat, English, קאצעלע, נו. לא, זה בסדר. זה בשיעור הקדמצה וזה. הקדמצה מייסד הקצלה. הקופונים אז. אז הוא אומר ככה, שההשכלה שלי, הערך של ההשכלה שלי לגבי ההשכלה של ר' אייזיק זה כמו הערך של החתול לגבי... אותו ריחוק ערך. כאילו שאני חתול לגבי ר' אייזיק. וההשכלה של ר' אייזיק לגבי ההשכלה של הרבי, כנראה אני מדבר על הצמח צדק, הריחוק הערך זה כמו ריחוק הערך שבין החתול לר' אייזיק. אז יותר נכון, אז אומר, יכולים לחשוב ש... אה, אה, איך לומר? ר' אייזיק יותר קרוב לרבי, אני יותר רחוק והחתול עוד יותר רחוק. לפי החשבון הזה יוצא שהעניין של ר' אייזיק לצמח צדק זה עניין אחד. העניין של ר' שמואל בער לצמח צדק, זה עניין אחד. העניין של החתול, להבדיל, זה עוד עניין שלישי. עכשיו לא. לגבי הרבי, אז אני ור' אייזיק והחתול אותו דבר. זה היה ווארט של, של ר' שמואל בער, היסוד. אז מה, מה הפירוש של היסוד? אין ערוך זה עניין של כלשהו. כמו שהחתול אין לזה שום ערך, שייכות כלשהי. לגבי ר' שמואל בער אותו דבר. ההשכלה של ר' שמואל בער, אין לזה שום שייכות וערך לגבי ר' אייזיק. לר' אייזיק כן יש שייכות לצמח צדק. אבל כשאומרים אבל שהחתול ור' אייזיק ור' שמואל בער זה שווה לגמרי, זאת אומרת שכאן העניין זה אין ערוך אמיתי. זה אבוד ממש. והכלשהו, יש את זה לגבי

14:09 דובר 1 סובב וכל ה... זה גם כן כלשהו, אבל זה כלשהו שיש לזה איזשהו ערך ויחס. אז אומר זה לגבי זה. המעלה הזאת לגבי המעלה הזאת אין לה ערך, אבל זה גדולה מעלה וזה גדולה מעלה. עכשיו מעלה הזאת היא כל כך גדולה שלגבי המעלה הזאת המעלה הזאת לא תופסת מקום. זו מעלה מוגבלת. אין לה הרבה דברים. אבל, אבל האמיתי זה העניין של כלשהו שמוכח על ידי המעלה. ומעלה זה הגדולה מעלה, זה מעלה זה אותו דבר. אז על דרך זו, על דרך הנקודה הזו צריך לדבר. אז דבר ראשון יש בהתבוננות בעניין של ממלא כל עלמין. אחר כך יש את ההתבוננות בעניין של סובב כל עלמין, זה קודם כול הקב"ה עצמו כלל. ואחר כך עוד יותר כולא קמיה כלא חשיב. כלה לגבי עצמות אין סוף שלמעלה אפילו מסובב. אז לגבי כלשהו. שהכול תראה בעלא ואומר, והוא כל זה, זה הפליאות ומגיע לקדוש ברוך הוא. כן, לגבי הקדוש ברוך הוא העולם כולו זה עדיין לא מבטא את העניין של ייחוד הקב"ה אמיתי. זה מסביר על הקדוש ברוך הוא שלגביו העניין של עולמות. מה אבל עם המציאות של עולמות גופיה? הרי לפועל יש מציאות של עולמות שנבראו. הרי לכאורה בעולמות יש עולמות ומציאות שמחוץ לעניין של ייחוד הקב"ה. אז על זה עכשיו הרבי בא להסביר שבאמת העולמות הם, הם כלולים בתוך, בתוך הקב"ה. הוא לבדו הוא. הקדוש ברוך הוא הזה, אותו הקדוש ברוך הוא שלנו. אנחנו אומרים שכולא קמיה כלא חשיב ממש. עצמות אין סוף. אז העצמות הזה אומרים שהוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש, שהוא הקדוש ברוך הוא לבדו הוא. מה פירוש כשאומרים הוא לבדו הוא? אין זה כפל הלשון. הוא לבדו

16:00 דובר 1 הוא. יכול להגיד פעמיים אחד הוא לבדו. אז על זה הרבי מסביר שהדיוק הוא לבדו הוא. זה כמו שאתה אומר ביידיש. או נגיד בעברית. הרבי אומר ביידיש. אני אגיד כמו שהרבי אומר. הוא לבדו הוא, שאומרים פעמיים הוא, זה כאילו אומר ער איז דער זעלביקער. אבל השאלה, שכשאתה אומר הוא אותו דבר, זה הכיף. הרעש מההוא שאתה אומר הוא לבדו, הוא. זה כאילו שאתה אומר לא רק שהוא לבדו, אלא הוא לבדו הוא, הוא אותו דבר, אותו הוא, אותו לבדו. כמו שבעצם אין סוף אומרים הוא לבדו שלגביו כולא קמיה כלא חשיב ממש, אז אותו דבר גם עכשיו אחרי שנבראו עולמות, גם כן אותו דבר בעליונים ותחתונים ממש. מה זאת אומרת? לא הפשט שהוא לבדו הוא בעצמו זה, אלא הפשט הוא שהוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים, גם בתוך המציאות של העולמות, זה שהעליונים ותחתונים. אז גם בתוך המציאות של עולמות זה. אז מה המציאות האמיתית שלהם? מה נמצא בהם? מה המציאות שלהם? אז הוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים. אז, כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית, אותו דבר שהיה לפני ששת ימי בראשית, לפני שהיה עולם. אז לפני שהיה עולם, עליונים ותחתונים, אז ודאי שהיה הוא לבדו, היה רק הוא, רק עצמו. ואין עוד מלבדו, ושם היה הוא לבדו. בעצם אין עוד מלבדו. ובאמת אין שום דבר חוץ ממנו. אז על זה הרבי אומר את הממש, אותו אמת אמיתית עצמית של אין עוד מלבדו, כמו שזה במהות עצמו. זה אותו דבר נשאר עכשיו, אותו דבר ממש בלי שום שינוי. אז אם ככה יש כאן, אם אנחנו מחלקים את זה, יש כאן ארבע נקודות של התבוננות. דבר ראשון מתבונן בממלא כל עלמין, אחר כך

17:53 דובר 1 הוא מתעלה יותר, מתבונן בסובב כל עלמין ואחר כך הוא מתעלה יותר. מתבונן איך שכולא קמיה כלא חשיב, וכך הוא מגיע לשלב הרביעי. הוא אומר שהעניין הזה זה, זה, זה מאיר, זה נמצא וזה המציאות האמיתית של כל העולמות, גם אחרי שנבראו ממש כמו קודם. עכשיו הרבי מוסיף, בא ומציג נקודה עוד יותר עמוקה. וגם במקום הזה שנבראו בו עולם הזה השמיים והארץ וכל צבאם. זאת אומרת הנקודה הזאת זה לא נקודה חמישית, אלא זה ביאור על הנקודה הרביעית עוד מעט. וגם במקום הזה שנבראו בו עולם הזה השמיים והארץ וכל צבאם. המקום הזה שיש לנו כאן, שבמקום הזה הרי נבראו כל השמיים והארץ, כל העולמות, היה הוא לבדו ממלא המקום הזה. הרי לפני הבריאה, לפני, לפני. יש את הרעש של לפני הבריאה. מה היה כאן במקום הזה? מה היה כאן באותו מקום שאנחנו יושבים כאן עכשיו? מה היה בארגנטינה לפני חמשת אלפים שבע מאות שישים ותשע שנים? מה היה במקום הזה? מה היה כאן? אז במקום הזה היה כאן מה? הוא לבדו. אה? דיאני. מה אמרת? אה?

19:16 דובר 2 מים.

19:17 דובר 1 כן. היה, היה, היה רק הוא לבד. לא היה חוץ. היה רק הקדוש ברוך הוא. זה היה לפני, וגם עתה. כן, הוא לבד בלי שום שינוי כלל. אז אותו דבר גם עכשיו, אחרי שנברא כל המציאות של ארגנטינה וכל המציאות של העולם הזה, ושמיים וארץ וכל צבאם, אז נשאר אותו הוא לבד. הוא בדיוק אותו דבר. וכאן נשאלת השאלה: מה הוא מוסיף כאן? מה הרבי מוסיף כאן על מה שאמר קודם? זה כי הוא רק אומר במילים אחרות מה שאמר קודם. אז הרבי אמר כבר קודם: הוא לבד. הוא בעליונים ותחתונים ממש כמו שהוא לבד לפני בראשית. מה הרבי מוסיף כאן עכשיו? ״וגם במקום הזה״. מה קרה? מה הוספנו? הרי הוא כבר דיבר על עליונים ותחתונים. אז מובן שמקום הזה, שזה עליונים ותחתונים, הוא היה לבד ועכשיו הוא לבד גם כן. מה כאן הוסיף? ובכלל יש כאן חידוש נפלא ביותר. לא יודע אם אחד לא שם לב לזה. זה דבר פלא. מה זאת אומרת? מה, מה זאת אומרת ״גם במקום הזה״, שלפני המקום הזה? מה, היה איזה מקום של ארגנטינה לפני שנבראה ארגנטינה? אז ארגנטינה, כמו ש... מה זאת אומרת ״במקום הזה״, שלפני המקום הזה הוא לבד? ״ממלא המקום הזה״ היה לפני הצמצום. לא היה מקום. איזה מקום אתה מדבר? הרי כל המציאות של מקום זה דבר שנתהווה יש מאין אחרי הצמצום. מה זאת אומרת הוא היה לבדו ממלא המקום הזה? אז באמת קושיה אחת. שתי הקושיות מתרצות אחת את השנייה. האדמו"ר בא לגלות לנו כאן שבאמת גם לפני הצמצום בפירוש כן היה מקום. כל מה שיש כאן, שאנחנו רואים כאן בעולמות אחרי הצמצום, כל זה

21:45 דובר 1 לא התחדש אחרי הצמצום. הכל כבר היה קיים גם לפני הצמצום. בפירוש יש מקום גם לפני הצמצום. כולנו יודעים מה שכתוב בכתבי האריז"ל, מובא בכל המאמרים, שלפני הצמצום לא היה מקום לעמידת העולמות. אז הרי כתוב במפורש שלא היה מקום לעמידת העולמות. אז הביאור, כמו שכתוב בסידור, שלא היה מקום לעמידת העולמות כפי שהעולמות עכשיו, בצורה של עכשיו. סוג של עולמות כפי שזה עכשיו, אותו סוג אופן שהעולמות כפי שהם כאן, יש לפני זה, ועולמות זה לא היה. אבל גדר של מקום, גדר של מקום מצד העניין של שלימות של אין סוף, שבאין סוף יש את הכל גם לפני הצמצום. יש באין סוף את הכל, של... כשיש לך ביטול בגבול ובבלי גבול במידה של אין סוף, אז יש לא רק את העניין של אין סוף, יש גם את הכלי, יש גם את המקום. אלא מה, הגדר של מקום לפני הצמצום, הגדר של המקום שמה זה לא מקום בתור מציאות יש, חס ושלום. לפני הצמצום הגדר של מקום זה ביטוי של האין סוף. כמו שאין סוף הוא בלי גבול, כמו שאין סוף. אז בשלימות האין סוף יש בו גם כן את השלימות הזאת של עניין המקום. זה כמו שאנחנו נגיד במשל הידוע של רב ותלמיד, שבעולם של הרב יש גם שלימות של תלמיד. פירוש, הרב עדיין לפני הצמצום ולפני שהוא יורד לעולם של תלמיד. יש ברב את השלימות, גם את הגדר של התלמיד, אבל התלמיד שמה לא חלק נפרד. תלמיד שמה הוא חלק מהבלי גבול של הרב. הוא לא עניין לעצמו. על דרך זה גם כן לפני הצמצום, לא, שום דבר לא התחדש. אחרי הצמצום כל מה שיש אחרי זה כבר היה

23:38 דובר 1 קודם. לפני הצמצום לא התחדש שום דבר אמיתי. התחדש אלול ואדר, זה כן אלול ואדר. אבל, אבל, אבל מדרגות. כל המדרגות היו גם לפני זה. גם המדרגה שנקראת מקום, עניין המקום. ועל זה האדמו"ר אומר ככה. זה מה שהאדמו"ר רוצה להגיד, שכמו שלפני הצמצום היה עניין של מקום, ואף על פי כן זה לא היה סותר לאין סוף. כל אחד מבין שלפני הצמצום, אף על פי שהיה עניין של מקום הזה, מה אבל היה הגדר של המקום הזה? ייחוד היסוד, המקום היה מציאות, חלק מהאין סוף לבד, ממלא המקום הזה. אז כן, הוא לבד. אותו דבר גם עכשיו. גם הקדוש ברוך הוא, שום דבר לא השתנה. הוא אותו דבר עכשיו, אותו דבר גם כן ממלא המקום הזה בתורת. אז זה ביאור על מה שאמרנו קודם, שגם בעליונים וגם בתחתונים ודאי נשאר אחדות ה' אותו דבר עכשיו כמו שהיה קודם.