לקוטי אמרים תניא - פרק ד' - חלק 7

00:00 דובר 1 הרבי שואל כאן: כי הרי איך אפשר להגיד שעל ידי תורה ומצוות אז יש לנו את הקדוש ברוך הוא בעצמו? זאת קושיה של כל אחד, כי הרי תורה ומצוות הם דברים מוגבלים, מצומצמים, גשמיים, והקדוש ברוך הוא הרי הוא אין סוף. אז הרי זה דברים רחוקים מאוד מהקדוש ברוך הוא. איך אתה אומר שזה הקדוש ברוך הוא בעצמו? על זה האדמו"ר ממתארס[?] ענה: מכיוון שהוא אין סוף, אז לכן אין לו שום הגבלות והוא יכול להיות בכל מיני אופנים. הוא יכול להיות איך שהוא רוצה. הוא רוצה להיות באופן של גבול, אז הוא נמצא באופן של גבול. מה פירוש הוא נמצא באופן של גבול? אז זה לא הפשט שהוא מתעלם והוא עושה שיהיה גבול. הוא עצמו נמצא, כל העצמיות שלו, באופן של גבול, וזה העניין של תורה ומצוות, וזה הפשט: במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו. שהפשט הוא שבהענוותנותו, בצמצום, נמצא כל הגדלות, כל הגדלות, כל האין סוף וכל הבלי גבול של הקדוש ברוך הוא. יכול להיות באופן של בלי גבול באופן גלוי, ויכול להיות באופן של צמצום והעלם. וזה ככה נהיה. וזה רק תראה, וממשיך ואומר שהקדוש ברוך הוא צמצם את הרצון והחכמה, שזה באמת אין סוף ובלי גבול. הוא צמצם את זה בתרי"ג מצוות התורה ובהלכותיהן. זה העניין של מצוות, וצירופי אותיות תנ"ך. זה העניין של תורה שבכתב. ואחרי זה דרשותיהן שבאגדות, זה תורה שבעל פה. אתה רואה, מביא כאן שלושה עניינים שהצמצום שהקדוש ברוך הוא עשה, שהוא הלביש את חכמתו ורצונו האין סוף, והוא צמצם את זה בתוך שלושת העניינים האלה. במצוות, תרי"ג מצוות, תרי"ג. זה מספר מוגבל, וכל מצווה ומצווה גם כן בעצמה

02:20 דובר 1 היא מצווה מוגבלת. בהלכותיהן, כל מצווה יש ריבוי פרטים. לכן למשל, התפילין צריך להיות דווקא אצבעיים על אצבעיים, מרובעות, ואם יהיה הכול, התפילין יהיה כתוב מיליון כוונות, הכול בסדר, אבל רק יהיה חסר שהמרובע לא היה ממש מרובע, אפילו בהפרש של מילימטר, משהו קטן מיותר. אז הרי הכול בסדר, חסר רק פרט. אז זה לא מצווה. לא קיימת. חסר בכל העניין. למה? כי זה כאן נמצא. זה האין סוף. הרי הקדוש ברוך הוא רצה דווקא באופן כזה מוגבל במצוות. על דרך זה גם כן בעניין צירופי אותיות תנ"ך, ששם תורה שבכתב. זה הדבר השני שהוא מביא, זה עניין של אותיות. גם שם רואים את העניין של אותיות. יש אותיות מוגבלות, ודווקא אותיות האלה. ואם אות אחת לא מדויקת כמו שצריך להיות, אז זה יכול לעשות פסול את כל ספר התורה, את כל התפילין, את כל המזוזה. אם כתוב האותיות של התנ"ך בספר תורה לא מדויקות כמו שצריך להיות, דווקא באופן מוגבל כזה, ודווקא שם מלובשת הקדושה של ספר תורה. אם לא, אין שם את הקדושה. ועל דרך זה גם כן דרשותיהן, שזה הולך על תורה שבעל פה, שגם שם הרצון של הקדוש ברוך הוא נמצא, כל האין סוף, בהלכות האלה. בדרוש ובדרוש. יש כאן דיוק שמסבירים כאן, שזה מגיע לעניין וההבנה הכללית בהרבה ענייני חסידות. מה הכוונה שהרב אומר כאן "וצמצם הקדוש ברוך הוא"? הקדוש ברוך הוא עשה צמצום. כשאנחנו אומרים את המילה צמצום, אנחנו יכולים להבין בטעות שזה אותו נוסח של צמצום כמו שאומרים בנוגע לבריאת עולם הזה. הרי כולנו רגילים בחסידות תמיד שבריאת עולם הזה על ידי צמצום. אז משתמשים עם אותו לשון צמצום בבריאת עולם הזה. אותו

04:15 דובר 1 דבר הוא משתמש כאן בלשון צמצם. הקדוש ברוך הוא עשה צמצום בשביל התורה, אז זה צמצום, זה צמצום. אז יכולים לחשוב שזה אותו צמצום. אבל האמת היא שזה לחלוטין לגמרי אחרת, לגמרי בלי שום קשר. זה לא רק שבלי שום קשר, זה שני פירושים הפוכים למילה צמצום. צמצום שמדברים בנוגע לבריאת עולם וצמצום שאומר כאן על תורה. הקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו בתורה, זה שני-- לא רק שני פירושים שונים בצמצום, זה שני פירושים הפוכים לגמרי בצמצום, וזה נוגע גם כן. אני מסביר את זה קצת. נוגע-- אני מסביר את זה יותר בפרטיות כי זה נוגע גם כן למאמר שלומדים בלילה, כי עכשיו בדיוק במאמר שלומדים. לא יודע אם כולם כבר הגיעו לחלק הזה, אבל יש במאמר שלומדים בלילה עכשיו "סור מרע ועשה טוב", סעיף ב', אז יש שמה קטע שמדבר על העניין הזה של צמצום, והוא מדבר בנוגע לתורה גם כן. צמצום שנושא בשני בני אדם. הוא מביא את הנקודה של צמצום, ושם גם כן יכולים לעשות את אותה טעות. במילה צמצום ישנם שני פירושים. אומרים בשם משפיעים זקנים. אומרים את זה בשם ר' אלתר שמחוביץ או של חאטשע פייגין, או אולי אפילו יותר מוקדם, בשם ה-- בשם ה-- המשפיעים מדורות הקודמים בתומכי תמימים. אז אומרים שהיו אומרים, לא זוכר בדיוק מי המקור של זה, אם ר' אלתר או מישהו קודם. ר' אלתר שמחוביץ היה אחד המשפיעים ב-- נגיד בדור של הפרידיקער רבי בעיקר. הוא היה מהתלמידים של ליובאוויטש, שאחרי זה נשלחו לתורת אמת בתור השלוחים שייסדו את תורת אמת, בתור ראש הישיבה, ואחר כך הוא חזר, ואחר כך הוא נהיה משפיע בתורת אמת. שנים אחר כך

06:05 דובר 1 השפיל את טירת סמס[?]. היה משפיע גם כן בפועל. הוא היה חסיד מאוד גדול והיה משכיל עצום מאוד בחסידות. היה, היה לו א-- אומרים עליו דברים מאוד גדולים על ההבנה שלו בחסידות. אז ר' בלתה[?] אמר ככה, שהמילה צמצום יש לזה שני תרגומים ביידיש. צמצום יכול להיות איינגעקוועטשט וצמצום יכול להיות אריינגעקוועטשט. זה כל ההבדל בין הצמצום של העולמות לצמצום של התורה. מה פירוש איינגעקוועטשט ואריינגעקוועטשט? בעברית אני לא זוכר איך אומרים. אמ, צמצום איינגעקוועטשט פירושו עניין של התכווצות. להתכווץ, קונצנטרר. לא, פרדון, פרדון, לא קונצנטרר. קונטרייר. זאת אומרת, עניין של צמצום פירושו שהוא שם את עצמו בצד. הווארט איינגעקוועטשט הוא מכווץ את עצמו. הוא שם את עצמו בצד כדי שיוכל להיות משהו אחר, כדי שיוכל להיות מקום למשהו אחר. זה הצמצום שהקדוש ברוך הוא עשה בשביל עולם. הקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו. פירושו שהוא שם את עצמו כביכול בצד, כאילו העלים על עצמו. הוא העלים על האין סוף והבלי גבול כדי שיוכל להיות מציאות של עולם מוגבל. זה הצמצום של העולמות. זה צמצום בבחינה של סילוק והעלם כדי שיוכל להיות משהו אחר. אפילו אור הקו שנמשך אחרי הצמצום, זה גם כן שנמשך רק חלק מהדבר. הוא צמצם, הוא סילק, הוא לקח את כל הגודל והשאיר רק חלק קטן. זה הקו. זה גם זה איינגעקוועטשט. אריינגעקוועטשט זה ל-- בעברית אומרים לדחוס. זה כשאחד יש לו למשל, ולו מזוודה, והוא רוצה להכניס שם הרבה דברים. כן? הוא נוסע ונותנים לו הרבה פקל'ך וכל מיני דברים ויש לו רק מזוודה קטנה, אז הוא מכניס שמה, אריינגעקוועטשט. הוא מכניס הרבה במקום קטן, כן? זה נקרא קונצנטרר, זה אולי. כן? זאת אומרת לקחת הרבה

08:42 דובר 1 ולהכניס את זה במקום קטן. זה נקרא אריינגעקוועטשט. זה סוג אחר של צמצום. הפוך לגמרי. כאן הפירוש הוא שהוא לוקח משהו גדול ונעלה, וכל הגודל הדבר הזה הוא מצמצם. זאת אומרת הוא לוקח את הכל ומכניס אותו, דוחס אותו, קוועטשט מען, במקום מוגבל, במקום מסוים. וזה, זה הצמצום של התורה. צמצום שבתורה, למשל תראה, הוא אומר כאן: "צמצם הקדוש ברוך הוא רצונו וחכמתו" וכו'. פירושו של דבר שהקדוש ברוך הוא לקח את כל האין סוף והבלי גבול שלו והוא צמצם. הוא הכניס את זה, אריינגעקוועטשט, בתוך המקום המוגבל הזה, שזה תרי"ג מצוות ועיסוק התורה ודרשות חז"ל. זאת אומרת שבכל הלכה, בכל מצווה, נמצא כל האין סוף במקום המוגבל הזה. על דרך מה שמביא המאמר: "צמצם שכינתו בין שני בדי ארון". המאמר שלומדים בלילה. צמצם שכינתו. הוא שואל, לכאורה, למה כתוב צמצם שכינתו? היה צריך להיות כתוב גילה שכינתו. למה הלשון צמצם? אז צמצם פירושו כי זה בא באופן של צמצום. מה הכוונה בנוגע לבדי ארון? בשני בדי ארון לא היה-- מה החידוש בשני בדי ארון? בין שני בדי ארון לא היה חלק קטן מהקדוש ברוך הוא. זה לא פשט "צמצם שכינתו בין שני בדי ארון", שהקדוש ברוך הוא חלק קטן ממנו שם בשני בדי ארון. להפך, זו השאלה של המאמר. היה צריך להיות כתוב גילה שכינתו. לכאורה היה שמה גילוי-- בבדי ארון, במקום המצומצם, היה גילוי אין סוף, גילוי הבלי גבול של הקדוש ברוך הוא. אז איך אתה קורא לזה צמצם? הפירוש הוא שהקדוש ברוך הוא דחס, הכניס את האין סוף והבלי גבול שלו במקום של האמתיים וחצי אמה, בין שני בדי ארון. במקום קטן, שזה מקום מוגבל. במקום הזה היה כל האין סוף הבלי גבול. זה הצמצום

10:39 דובר 1 של תורה. הכניס את האין סוף והבלי גבול במצווה מוגבלת, בתפילין מוגבלים ובציצית ובכל מצווה מוגבלת. שזה נותן לנו, זה נותן לנו, אם אנחנו חושבים על זה קצת, אז זה נותן לנו הבנה עמוקה והבנה מאוד, מאוד נעלית ומאוד פנימית, וכל ההסתכלות שצריך להיות על מצווה או על פרט הלכה. לפעמים מישהו חושב: זה פרט קטן, מה זה נוגע? זה הלכה, משהו פרט, לא כל כך חשוב. העיקר שבאופן כללי קיימתי את העניין. מה זה משנה? התפילין קצת. לפעמים אתה מסתכל על תפילין של בן אדם מסוים ואתה רואה שיש לו בעיה, וזה קצת לא כל כך, יש את קצת השחור של הרצועות לא כל כך שחור. איך אומרים? אני לא מדבר עברית. מתקלף קצת השחור. כן? זה כבר לא כל כך כשר. דרך זה יש לפעמים בפינות של התפילין, קורה שזה לא כל כך-- נחלשה הפינה. וכיוצא בזה יכול להיות בציצית לפעמים לא כל כך מאה אחוז. כל מיני דברים. מה זה משנה? הפשט הוא שבפרט הזה, בהלכה הפרטית, בדין הקטן הזה, בפרט הזה, במילימטר הזה, בסנטימטר הזה, בנקודה הזאת נמצא כל הרצון העליון. האין סוף הבלי גבול של הקדוש ברוך הוא צמצם, הכניס את כל העצמיות שלו בפרט הזה, שדווקא באופן כזה זה המצווה, המצווה. באופן אחר זה לא מצווה. זה החשיבות של כל הלכה וכל דין. ואדרבה, זה האין סוף של הקב"ה שהוא יכול לצמצם את עצמו בהגבלה. לכן דרך זה, על דרך זה גם כן, זה מה שהרבי מסביר בנוגע לעניין, מעניין לעניין. זה מה שהרבי מסביר גם כן, ונגיע לנקודה של שמירת הסדרים. זה מה שכל כך מקפידים. הרבי כל כך הקפיד על העניין של שמירת הסדרים.

12:46 דובר 1 בדיוק. אז הרבי מביא את הלשון הידוע שהעניין של שמירת הסדרים זה הגבלה עצמית. ומה פירוש הגבלה עצמית? זה בדיוק הפירוש של הגבלה עצמית. מה פירוש הגבלה עצמית? הגבלה בדרך כלל פירושו חיסרון. זו הגבלה. זה משהו מוגבל. יש לך משהו בלי גבול, אינסוף. זה מוגבל. זה רק דבר קטן. הגבלה עצמית פירושו שבהגבלה הזאת נמצא כל העצם. זו הגבלה. אבל בהגבלה הזאת נמצא כל העצם. כל האינסוף נמצא בהגבלה הזו. אז כשאתם חותמים עם נקודה, חותמים עם זה. מדברים על חסידות בלי גבול. אינסוף כל מיני עניינים נעלים כל כך. אז יכולים לחשוב שזה לא משנה. הגעתי דקה מאוחר. הגעתי קצת מאוחר לסדר. מה זה משנה? הגבלה עצמית פירושו שבעניין הזה נמצא כל העצם. זאת אומרת, אם אתה מגיע יותר מאוחר לסדר, זה לא פירוש חסר פרט. אז הייתי שעה וחצי פחות עשר דקות. לא חסר פרט. חסר בכל המהות של הדבר, כי העצם של הרבי, שהוא תיקן והוא עשה את הסדר, איך וכל העניינים. אז כאן נמצא באופן הזה דווקא. אם זה לא באופן הזה, חסר בכל הנקודה. זו הגבלה. אבל איזו הגבלה? הגבלה עצמית. זה, זה, זה נובע כל הזהירות שצריך להיות. זה לא רק דין וחשבון עם המשגיח. ואם אני יודע להסתדר עם המשגיח אז הכל טוב ויפה. זה לא קשור לעניין של משגיח או לא משגיח. זה עניין שכאן נמצא האינסוף והבלי גבול. רצון העליון. אם זה דווקא ככה, באופן אחר זה לא זה. זה דרך אגב, אבל זה לא כל כך דרך אגב, זה. איך שיהיה. אז נחזור לענייננו. למה? אומר הרבי, מוסיף עוד נקודה. הוא אומר: למה זה נהיה באופן כזה? למה זה

14:39 דובר 1 נהיה באופן כזה שהקב"ה הכניס את האינסוף שלו דווקא בהגבלה הזאת של תורה ומצוות, תנ"ך וכל הדברים האלה? אז הרבי אומר: כי זה היה מצד האהבה הגדולה של הקב"ה אלינו. הרצון של הקב"ה להתקשר עם בני ישראל. הקב"ה רוצה, מצווה מלשון צוותא וחיבור. הוא רוצה לקבל קשר איתנו. אז כדי שאנחנו, ברואים מוגבלים, נוכל להתקשר עם הקב"ה, אז על זה, על זה הוא עשה את כל העניין של תורה ומצוות. זה מה שהרבי מציין כאן בזה: שהנשמה שבגוף תוכל להשיגן בדעתה ולקיים כל מה שאפשר לקיים במעשה ובמחשבה, ועל ידי זה תתלבש בהם. אז זה גורם את הקשר, את החיבור בין הנפש המוגבלת והאינסוף הבלתי מוגבל. על ידי מה נעשה החיבור הזה? על ידי תורה ומצוות. נמשיך הלאה. כן, חבר'ה, אנחנו עושים בזה חסר עמוד ב', באמצע העמוד. שהוא המשכת וכו'. ושוב בסוף השורה: ולכן נמשלה התורה למים. לפי זה מובן למה תורה נמשלה למים. לפי כל הביאור שהסברנו עכשיו, ממילא, שהתורה זה אור אין סוף, איך שהוא צמצם את עצמו, מכניס את עצמו בעניין של הגבלה. ולכן נמשלה התורה למים. מה המים? יורדים ממקום גבוה למקום נמוך. כך התורה ירדה ממקום כבודה, שהיא רצונו וחכמתו יתברך. משל, למה התורה נמשלת למים? כתוב למשל בפסוק: ״הוי כל צמא לכו למים״, שזה הולך על התורה. מה פתאום מים? אז זה משל של מים. מובן עכשיו, כמו שהמים, מה אנחנו רואים בטבע של המים? שהמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך. כך התורה ירדה ממקום כבודה, שהיא רצונו וחכמתו יתברך, ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, ולית מחשבה תפיסא ביה כלל.

16:53 דובר 1 אז התורה גם כן, זה היה במקום גבוה, שזה הקדוש ברוך הוא. והקדוש ברוך הוא, איך שהוא לית מחשבה תפיסא ביה, איך שהוא, באינסוף, בדרגה הכי גבוהה של הקדוש ברוך הוא, שם הוא היה. והתורה ירדה משם, כמו המים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות, ממדרגה למדרגה, בהשתלשלות, עד שנתלבשה בדברים גשמיים. מעניין, ירדה למה? זה משם, ממקום גבוה, מהאינסוף, מלית מחשבה תפיסא ביה כלל עד עולם הזה הגשמי. לכן זה נמשל למים. כאן נשאלת שאלה. שאלה פשוטה בהבנת התניא. הרבי שואל את זה. ולכאורה, מה האלטער רבי מוסיף כאן? כל הקטע הזה זה מיותר. כל הקטע הזה, זה בעצם מכאן עד סוף הפרק. טוב, נגיד הקטע הזה בטוח, זה גם כן מיותר, כי מה האלטער רבי מוסיף לי עכשיו משל מים? האלטער רבי כבר הסביר. הוא אמר שהתורה זה אינסוף וזה ירד למטה, למקום של שבת ומצה וסוכה, ובמילא תדע לך שבתוך המוגבל נמצאת בחינה אינסוף. גמרנו. ולכן נמשלה התורה למים. מה זה מוסיף הסברה? מה זה נוגע לכאן שהתורה נמשלה למים? סתם אתה רוצה להסביר שהתורה נמשלה למים, אז זה, זה. תכתוב פירוש על, על משלי, ושם כתוב ״הוי כל צמא לכו למים״, ותסביר למה תורה נמשלה למים. התניא זה לא ספר של פירושים, זה לא ספר של דרשות. זאת אומרת, של דרושים שבא לבאר פסוקים. תניא, הוא רוצה להסביר כאן איך התורה ומצוות קשורים לאינסוף. הסביר כבר. אז משל, יש לזה משל למים. ומה זה מוסיף? מה זה מוסיף הסבר כאן? הרבי עונה באופן עמוק מאוד. הרבי אומר שכאן, מהמשל של מים, האלטער רבי מסביר כאן עניין נפלא.

18:57 דובר 1 האלטער רבי בא להסביר כאן דבר חדש. מה? מה אנחנו רואים במים? במים אנחנו רואים לא סתם שהם יורדים ממקום גבוה למקום נמוך. במים רואים שהמים נמצאים במקום גבוה, וכשמגיעים למקום נמוך אז הם עוזבים את המקום הגבוה. הם נמצאים דווקא במקום נמוך. הם לא נמצאים במקום גבוה יותר. וזה החידוש. האלטער רבי מוסיף עכשיו. עד עכשיו היינו יכולים לחשוב איפה המקום האמיתי של התורה. למעלה, באין סוף. שם זה המקום של התורה. אלא מה? זה גם ירד והתלבש במצוות גשמיות. בעולם הזה זה ירד גם. אבל סוף כל סוף איפה זה עצם התורה? כאילו עצם התורה יצא למעלה. אלא מה? זה הקדוש ברוך הוא בלי גבול, אז זה גם יכול להיות למטה. לא. זה כמו מים, כמו שמים. אז המים עוזבים את המקום הגבוה. עכשיו המים דווקא במקום נמוך. אז זה תורה. תורה הרי, איפה אתה יכול למצוא את האין סוף? זה ווארט שהחסידים אומרים כאן, פשט בתניא גם כן בקשר של מים. עוד, עוד הסבר מעניין שקשור באמת עם הווארט הזה של הרבי. המשל של מים. וזה גם כן בהקדם. הלשון של האלטער רבי, זה הלשון שהאלטער רבי אומר, זה שהמים משם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה. מה זה פירוש בסתר המדרגות? מה זה הלשונות האלה? סתם, זה לשון של פסוק. יש סתר המדרגות. אבל האלטער רבי לא משתמש עם לשונות של מליצות. זה מדויק. מה פירוש האלטער רבי אומר משם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה? מה זה הלשון הזה, בסתר המדרגות? משם נסעה וירדה. זה רק הגשמי. מה זה סתר המדרגות? אז זה מסביר, ומוסבר במקום, הצמח צדק מסביר באיזה מקום מה פשט סתר המדרגות.

22:29 דובר 1 בן אדם נמצא בקומה גבוהה ואחרי זה יורד לקומה נמוכה. איך הוא מגיע מקומה גבוהה לקומה נמוכה? אז הוא עובר דרך סתר המדרגות. זאת אומרת הוא מסתתר. הוא עובר דרך מדרגות, שהמדרגות הם לא הקומה העליונה, לא הקומה התחתונה, ובשעה שהוא נמצא במדרגות הוא כאילו נמצא במקום סגור שהוא מסתתר שמה. הוא לא נמצא בשום מקום. שהוא נמצא עכשיו כאן. הוא מסתתר כאילו על ידי המדרגות עד שהוא מגיע. במילים אחרות, גם הצמח צדק. הכוונה שרציתי להגיד כאן ש־שזה לא הפשט שהתורה ירדה מהעצמות אין סוף ועברה דרך כל סדר ההשתלשלות עד שהגיעה לעולם הזה הגשמי. אז אם ככה נגיד שאיפה נמצא אם ככה התורה? בכל העולמות! יש תורה בעצמות, יש תורה באצילות, יש תורה בבריאה, יש תורה ביצירה, יש תורה בעשיה, יש תורה בכל סדר ההשתלשלות. כי התורה ירדה מהעצמות עד למטה. אז איפה שאתה רוצה אתה יכול למצוא את התורה. אז האלטער רבי אומר לא, זה בסתר המדרגות. בכל הדרגות שהתורה משתלשלת זה רק שם היא עוברת אבל באופן מוסתר. מתי מתגלה עצמות התורה? דווקא בעולם הזה הגשמי. איפה מתגלה עוד פעם העצמיות של התורה? שהתורה זה דבר אחד עם עצמות אין סוף. זה לא מתגלה, לא בעולם עליון, לא בעולם אצילות, בעולמות עליונים. שמה, שמה נמצא רק גילויים של תורה. האור אין סוף, התורה מסתתרת. עד איפה? עד לעולם הזה הגשמי. כאן בעולם הזה הגשמי. כאן נמצא עצמות התורה בגילוי עוד פעם. אז החסידים היו אומרים שזה המשל שהאלטער רבי הביא דווקא ממים. מה אנחנו רואים במים? במים אנחנו רואים שהמים, זה יש לך קודם כל מים. המים בעננים, לא יודע איפה, שם הם נמצאים באופן של מים. אחרי זה הם הופכים להיות

24:22 דובר 1 בדרך, כשהם עוברים דרך האטמוספרה, יש מקום שזה נהיה שלג. שם זה הופך להיות לשלג. אתה לא רואה את המים, אתה רואה רק שלג. אתה כבר לא רואה את הליקוויד, את המים. שלג, כשזה נהיה כאן למטה וזה חוזר קרוב לאדמה או באדמה, כשזה נהיה קצת חם אז כאן זה חוזר להיות מים. זאת אומרת, זה היה מים קודם, זה הפך להיות שלג באמצע ולמטה זה חזר להיות מים. זאת אומרת, היה זמן מסוים שאתה לא ראית כאן מים, ראית שלג, ראית משהו ממשי. אז זה היה, זה התעלם בשלג ואחרי זה חזרו והתגלו המים. כן? אז זה הפירוש של דמיון התורה למים שיורדים למקום נמוך, זה מרומז. זה לא בגילוי, זה רמז. כן? זאת אומרת שהיה תורה שזה בעצמות, באין סוף, שמה זה עצמות התורה. זה ירד דרך סדר השתלשלות כמו שלג. זאת אומרת זה התלבש במשהו אחר, זה התעלם. סדר השתלשלות זה כשזה הגיע לעולם הזה הגשמי, אז עוד פעם התגלו המים. זאת אומרת עוד פעם נהיה. כאן אנחנו יש לנו את התורה שזה קשור עם האין סוף דווקא כאן למטה, עצמות התורה. אז הם אומרים, אז אומרים אצלנו שזה מרומז בפסוקים בתפילה שאומרים כל יום. אומרים בתפילה, אומרים ״משליך קרחו כפתים״? זה כתוב שם.

25:50 דובר 2 אה?

26:01 דובר 1 ״הנותן שלג כצמר, כפור כאפר יפזר. משליך קרחו כפתים, לפני קרתו מי יעמוד. ישלח דברו וימסם, ישב רוחו יזלו מים. מגיד דבריו ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראל״. הוא מסביר איך הולך השלג. הוא מסביר איך שזה מתחיל ונהיה שלג ומהשלג אחרי זה. ואחרי זה מסיים ״מגיד דבריו ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראל״. מה הקשר? אז זה הקשר, זה כמו שמגיע לשלג, זה הופך להיות שלג ומגיע כאן למטה. אז ״ישב רוחו יזלו מים״. הוא מגיע כאן למטה, אז השלג חוזר להיות מים כמו שהיה קודם. אז אותו דבר ״מגיד דבריו ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראל״, שדווקא כאן למטה שנמצאים בעולם הזה הגשמי, בתורה ומצוות שלנו, דווקא בעולם הזה כאן יש לנו את המים. זאת אומרת אותה תורה כמו שזה בעצמות. לפי הווארט של הרבי זה עוד יותר עמוק. הווארט של הרבי זה שזה עוזב. לא שנמצא-- שעכשיו נמצא דווקא רק למטה כבר, לא. על כל פנים, זה הנקודה שאתה רואה מוסיף כמה קטע על זה.