לקוטי אמרים תניא - פרק ד' - חלק 6

00:00 דובר 1 יש בי"ג עיקרי האמונה. אחד מיסודי האמונה שכל יהודי חייב להאמין בזה זה העניין שזאת התורה לא תהא מוחלפת. שהתורה לא תתחלף ושהיא לא תשתנה אף פעם. זה יסוד האמונה. אז הרבי שואל בזה למה? למה העניין הזה נקרא יסוד האמונה? יסוד האמונה פירושו שזה יסוד שעל היסוד הזה עומד כל הבניין. אם אחד... חסר לו, חסר לו את העניין הזה, אז זה לא שחסר לו פרט, חסר לו עניין מסוים. חסר לו בכל היסוד, חסר לו את העיקר, וממילא אין לו, אין לו את העיקר. על כן ממילא אמונה בה' אז מובן, בלי אמונה בה' חסר יסוד, חסר עניין עיקרי. אמונה באחדות השם. אמונה בתורה מן השמיים. זה יסודות. אבל מה, מה העניין שהתורה הזאת לא תהא מוחלפת? מה הבעיה בזה? למה זה נחשב בתור יסוד באמונה? למה לא יכולים להגיד שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה לתקופה מסוימת ויבוא זמן, חס ושלום כמובן, אבל יכול להיות. מה הבעיה עם זה מצד, מצד... למה זה נגד יסודות האמונה להגיד שפעם אחת הקדוש ברוך הוא ירצה, יבוא זמן והוא יחליף. הוא יעשה שינויים. נתן את התורה ומצוות לשלושת אלפים שנה, ארבעת אלפים שנה. נתן את זה לתקופה וכשיבוא משיח, או כשיבוא המשיח יבוא תקופת דור אחר, תקופה אחרת, אז יהיה סוג אחר של-של-של-של מצוות. יהיה שינויים בזה. מה-מה-מה, לא שאנשים יעשו שינוי, חס ושלום. לא מדברים על זה. סתם שטות. אבל להגיד הקדוש ברוך הוא עצמו נתן תורה ומצוות ואחר כך התורה ומצוות מתחלפים. אפילו אם נגיד שזה לא... במציאות זה לא יקרה. אבל למה זה נקרא יסוד באמונה שחייבים להאמין ובלי זה חסר לו כל היידישקייט. לא יכול להיות

02:36 דובר 1 יהודי טוב שהוא מקיים את כל התורה ומצוות, בזה הוא מקיים את כל השולחן ערוך. ואף על פי כן הוא חושב, הוא מאמין שיכול להיות שיבוא פעם שהקדוש ברוך הוא ירצה לשנות את התורה ומצוות, ישנה אותם. למה לא? מה הבעיה בזה? אז הרבי מסביר שביסוד מה שהרבי מלמד אותנו כאן בתניא שלומדים עכשיו כאן פרק ד', אז מזה מובן כל העניין. אם כל תורה ומצוות, אם כל המושג של מצוות היה רק בשביל הבן אדם, אם כל המושג של תורה ומצוות היה שיש בן אדם והבן אדם נמצא בעולם, הוא לא יודע מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות. הקדוש ברוך הוא נותן לו עצות, נותן לו מצוות, פקודות איך להתנהג. כמו שכתוב בהרבה ספרים וכך משנה בהרבה מקומות מחייב. שמה זה עניין של תורה ומצוות? יש, איך אומרים את... בעולם יש כזה דוגמה שמביאים הפילוסופים שרוצים להסביר את העניין של תורה ומצוות: זה כמו שיש לך מכונה ויש למכונה, יש לה חוקים, יש לך איזה חוברת שמסביר איך משתמשים במכונה, איך מתקינים אותה, איך, איך פועלים ואיך עושים. על פי זה העולם זה כמו מכונה גדולה שהשם ברא, והתורה ומצוות זה כמו אה... קוראים לזה, איך קוראים לזה?

04:08 דובר 2 אינסטרקשנס.

04:09 דובר 1 אה, אינסטרקשנס, כן. אינסטרקשנס שאומר לך איך להתנהג בעולם. אם זה היה פירוש תורה ומצוות, הכוונה רק זה, אז באמת נכון. מה הבעיה להגיד שהתורה ומצוות זה רק לתקופה שהעולם נמצא באופן מסוים וכשמשיח יבוא יהיה שינויים אז ישתנה גם כן תורה ומצוות. ישתנה הבן אדם, ישתנו המצוות כיוצא בזה. אבל לפי מה שלמדנו כאן, שהאלטער רבי מסביר, האלטער רבי יסוד לא מחדש. האלטער רבי מגלה את זה, את הנקודה הזו של תורה ומצוות זה רצון הקדוש ברוך הוא. כל אחד. תורה ומצוות זה לא דבר שנברא בשביל העולם. יש עולם וממילא יש תורה ומצוות, אלא להיפך. אדרבה, העולם נברא בשביל תורה ומצוות. תורה ומצוות זה הקדוש ברוך הוא בעצמו כביכול. חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא. אין כאן שום דבר חוץ מהקדוש ברוך הוא. מה זה תפילה? תפילה זה חכמתו של הקדוש ברוך הוא בעצמו. זה, זה לא, זה לא דברים, זה חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא, והוא חכמתו ורצונו, זה דבר אחד עם הקב"ה בעצמו. כולא חד. זה הפירוש של תורה ומצוות. תורה ומצוות זה רצון של העצמות. ורצון של העצמות זה העצמות גופא. וכמו שמגיע לעצמות גופא אי אפשר להגיד שיש בה עניין של חילוף ושינוי, וזה ודאי יסוד באמונה. אחד יגיד שהקדוש ברוך הוא חס ושלום יכול להשתנות ולהתחלף, זה היפך יסודות האמונה. אז אותו דבר תורה ומצוות. אם אחד יבוא ויגיד שתורה ומצוות ישתנו אז זה היפך יסוד האמונה. למה? כי הוא לא תופס את הנקודה של תורה ומצוות. הנקודה של תורה ומצוות זה לא דבר בשביל העולם. הנקודה של תורה ומצוות זה חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא. וממילא

06:03 דובר 1 לכן אין בזה שינוי, כי זה כמו הקדוש ברוך הוא בעצמו. היה שינוי בקדוש ברוך הוא? לא היה שינוי. אז במצוות ורצון לא היה שינוי גם. אז לכן בן אדם שחסר לו את הנקודה הזו, חסר לו יסוד, לא חסר לו פרט. אם בן אדם יכול לחשוב שיבוא פעם אחת שהתורה ומצוות ישתנו, אז חסר לו לא פרט קטן. חסר לו את כל היסוד. הוא לא תופס את כל הנקודה של תורה ומצוות. הוא לא תופס שמצווה, מה הפירוש מצווה? לא תופס את הגדר של מצווה. גדר של מצווה זה ציווי וחיבור. להתחבר עם העצמות. זה הפירוש מצווה. ובזה לא שייך שינוי כמו שבעצמות לא שייך שינוי. זה אחד מהעניינים שאנחנו מבינים מתוך התניא. כאן אנחנו רואים שהאלטער רבי הרי עשה התניא. האלטער רבי עשה רבולוציה. האלטער רבי עשה, אה, כל פרק תניא זה זה זה. אם לומדים את זה כמו שצריך אז זה נותן לנו עומק. נותן לנו העומק וההבנה החדשה והעמוקה בכל עניין. זה העניין של פנימיות התורה. תראה, האלטער רבי גילה בכל עניין ועניין, מסביר לנו, מגלה לנו את העומק הפנימי שלו. איך שמסתכלים על תורה ומצוות בלי חסידות אז מסתכלים על זה כמו אינסטרקשנס, מציאות שבאה בשביל העולם, בשביל לדעת איך להתייחס, איך להתנהג. אבל כשמסתכלים על תורה ומצוות כמו שהאלטער רבי מגלה לנו את העניין הזה, זאת אומרת היסוד בזה, היסוד ברמב"ם. אבל ההסברה בזה וכל העניין זה הנקודה שאומר כאן שתורה ומצוות זה כביכול הבורא עצמו. זה הוא עצמו, הוא, הוא וחכמתו ורצונו אחד. זה חכמתו ורצונו של העצמי. ממילא לא שייך בזה שום שינוי. ולפי זה זה מה שהאלטער רבי מסביר כאן.

07:40 דובר 1 זה המעלה שיש בלבושים של נפש אלוקית על הנפש האלוקית עצמו, שהנפש האלוקית עצמו, עם השכל והמידות, זה הכל גדר נברא. מה שאין כן הלבושים, שהם תורה ומצוות, שהם חכמתו ורצונו של הבורא, של הקדוש ברוך הוא, הם בלי גבול. ולכן אומר האלטער רבי שגבוה וגדול לאין סוף, לא סתם גבוה וגדול, אלא גבוה וגדול לאין קץ. כי ריחוק הערך שבין הלבושים, תורה ומצוות, לבין האדם, זה ריחוק הערך שבין בעל גבול לבלי גבול, שזה כאילו נרחיק לגמרי. גם זה נקודה קצת להבין מה שהאלטער רבי הסביר כאן בשורות האחרונות של דף ח'. עכשיו נמשיך הלאה בדף ח' עמוד ב' למעלה. בחורים אוהבים לשמוע מעשיות תמיד, אז אולי נספר איזה מעשה בקשר לזה. עכשיו זה שעה אחרונה של היום, אז קצת עייפים מסתמא גם כן, בפרט שבאים כמה ימים של פארברענגען. איך שיהיה, אז יש כזה סיפור שמספרים בעולם על אחד מגדולי הרבנים בגרמניה, שהוא היה רב, מתווכח הרבה עם הרפורמים. אנחנו מדברים על המשכילים הרפורמים הראשונים, והיה לוחם בהם. אצל הרפורמים היסוד היה לעשות רפורמה. זה היה ראשוני הרפורמים. לעשות שינויים. הם רצו להתאים את התורה למציאות של היום. לעשות... אז הרב הזה התחיל להתווכח עם הרפורמים על העניין הזה, אם אפשר לשנות תורה ומצוות או לא אפשר לשנות תורה ומצוות. אז הוא אומר לו: אני אספר לך מעשה. פעם אחת היה יהודי, איזה סוחר גביר, שהיה צריך לנסוע לאיזשהו יריד באמצע החורף. באמצע החורף יהיה קור, יהיה שלג, זה קשה לנסוע. אז הוא לא היה בטוח בגלל השלג והקור. יכול להיות שהוא יגיע ליריד, לפיירה, שהוא יגיע בזמן, ויכול להיות שהוא

10:01 דובר 1 יגיע מאוחר. הוא יאחר, אז הוא יגיע אחרי, אחרי שייגמר הפיירה, ייגמר היריד. אז הוא עשה תנאי עם הבעל עגלה. הוא אמר לבעל עגלה: תשמע, אני עושה איתך קונטרקט, קונטרקט. איך אומרים? אני נותן לך תנאי. אם אנחנו נגיע בזמן של היריד, אני משלם לך על הנסיעה. אבל אם נגיע אחרי היריד, אז אני לא משלם לך את הכסף. בסדר, הבעל עגלה עצמו לא חושב הרבה. הוא בוטח בסוס שלו, בוטח בכוחות שלו. הולכים. אז, מעשה, נהיה שלג ונהיה בלגן וזה, ונסעו וטעו בדרך. קיצור, הגיעו, כבר היה אחרי שנגמר היריד. אז הסוחר אומר לבעל עגלה: נו, עשינו תנאי, אני לא משלם לך. מה זאת אומרת לא משלם לי? אני עוד בזבזתי ככה ימים. מתחיל לצעוק: מה זאת אומרת? אני צריך פרנסה למשפחה שלי. תנאי זה תנאי. החלטה זה החלטה. דיברנו על זה, הכל לא ושוב לא. הולכים לרב. מגיעים לרב וכל אחד אומר את הצד שלו. אז הרב יושב, חושב, ואומר, אז הרב אומר: על פי תורה הסוחר צודק. הוא לא צריך לשלם שום פרוטה. עשה איתך תנאי. אז הבעל עגלה נהיה בכעס. מה זאת אומרת על פי תורה? על פי תורה הסוחר צודק? מתי הקדוש ברוך הוא נתן את התורה? בשבועות. שבועות זה באמצע הקיץ. אז שמה יש? לא היה שלג. לא חשבו בכלל על המצב הזה. עכשיו נמצאים באמצע החורף. אז זה משהו אחר לגמרי. מה אתם מביאים לי ראיה מהתורה? אז זה, הוא הסביר לו במשל הזה, רצה להסביר לו את הטיפשות שיש, והטענה שרוצים לחשוב שהתורה יש שינויים. זה לפי הזמן, זה משתנה בקיץ וחורף. אז כך אפשר להגיד שלפני אלפיים שנה היה תורה אחת, עכשיו תורה

12:01 דובר 1 אחרת. מה זה, שדרך אגב, זה היה עניין של דרכי. זה לא מתאים כל כך לתניא. איך שיהיה, נמשיך הלאה בפנים. אומר האלטער רבי: ואף שהקדוש ברוך הוא... עכשיו מגיע האלטער רבי כאן הלאה, והאלטער רבי מקשה קושיה חזקה. מה אני אומר כאן? אני אומר כאן שכשיהודי מקיים תורה ומצוות בלבושים מחשבה ודיבור ומעשה, אז הוא מתקשר עם העצ... הוא מתקשר עם הקדוש ברוך הוא בעצמו. אומר האלטער רבי: איך זה יכול להיות? ואף שהקדוש ברוך הוא נקרא אין סוף. הרי הקדוש ברוך הוא, מדובר על הקדוש ברוך הוא, הבורא. מה זה הבורא? אין סוף. ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. אז אומרים על הקדוש ברוך הוא כל הגדרים האלה, כל הביטויים האלה, שמה הנקודה של כל הביטויים האלה? שמדובר על משהו אין סוף ובלי גבול. אין חקר, לית מחשבה תפיסא ביה. זה, ונגיע לקדוש ברוך הוא בעצמו. וכן ברצונו וחכמתו. אותו דבר זה גם כן, ונגיע לרצון שלו, כמו שאמרנו שזה כולא חד. אז גם כן הרצון של הקדוש ברוך הוא זה גם כן אין סוף, והחכמה שלו. כי כתיב אין חקר לתבונתו, וכתיב החקר אלוה תמצא, וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם. אז ממילא נשאלת השאלה: מכיוון שהקדוש ברוך הוא אין סוף ואין חקר, איך אתה אומר שיהודי, והמחשבה בלבושים מחשבה ודיבור ומעשה, כן, אז הוא, אז זה דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא? איך יכול להיות? הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא אין סוף ובלי גבול, והפעולה שאני עושה זה פעולה מוגבלת. אני שם תפילין, זה תפילין מוגבל. אני שם ציצית, ציצית זה מוגבל. אני אומר אותיות של תהילים, זה הכל עניינים מוגבלים. אז איך

13:54 דובר 1 יכול להיות שעם דבר מוגבל אני מתקשר עם הקדוש ברוך הוא, שאין סוף ובלי גבול? יש כאן, אה, בדיוק. יש כאלה מפרשים שמסבירים שזה שהאלטער רבי כתב כאן שלושה דברים. יא, הוא מביא כאן שלוש מוש-- שלושה דברים בכל עניין. הוא מביא אין סוף, לגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה. זה שלושה עניינים. אותו דבר גם כן ברצונו וחכמתו, הוא גם כן משתמש עם שלושה פסוקים: אין חקר לתבונתו, החקר אלוה תמצא, וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם. שלושה עניינים. אז רוצים להסביר ששלושת העניינים שהאלטער רבי משתמש כאן זה כנגד שלושת העניינים של ממלא כל עלמין, סובב כל עלמין ועצמות אין סוף. האלטער רבי דיבר בפרק ג' והגיע להסברנות, אז הוא דיבר על שלושה עניינים. אז אותם שלושה עניינים זה שלושת העניינים שהוא מביא כאן. הקדוש ברוך הוא נקרא אין סוף. זה הולך על העניין של סובב כל עלמין. לגדולתו אין חקר, זה הולך על ממלא כל עלמין. ולית מחשבה תפיסא ביה זה הולך על התפיסה-- על עצמות אין סוף. אותו דבר גם כן, ונגיע לשלושת הפסוקים האחרים. אין חקר לתבונתו זה הולך על ממלא כל עלמין, אם אני לא טועה. החקר אלוה תמצא זה עניין של סובב כל עלמין. וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם זה הולך על עצמות אין סוף. זאת אומרת, האלטער רבי זה-- האלטער רבי מביא שלושה פסוקים לשלושת הדרגות האלה, שהן כללי-- דרגות כלליות באלוקות, ועל כל שלושת הדרגות, אפילו על ממלא כל עלמין, גם כן מדגישים שממלא כל עלמין, לכאורה ממלא כל עלמין זה מתלבש ויש לזה שייכות לעולם. אז גם על זה אומרים שלגדולתו אין חקר, שזה למעלה מדין הגבלה. כל שכן

15:40 דובר 1 סובב כל עלמין, כל שכן עצמות אין סוף. אז ממילא נשאלת השאלה: איך אני אומר שעל ידי פ-- על ידי קיום מצוות גשמיות אז אני מתקשר עם הק-- עם הבורא, עם הקדוש ברוך הוא בעצמו, שהוא אין סוף ובלי גבול? על זה האלטער רבי מתרץ: הנה על זה אמרו, במקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענוותנותו. על זה האלטער רבי מתרץ שהעניין זה, זה מה שחז"ל אומרים: במקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענוותנותו. מה נקודת הביאור קודם? אחרי זה נראה בפנים. נקודת הביאור, מה התירוץ? האלטער רבי תירוץ פשוט, פשוט. רק בוא נראה אם אפשר להבין את זה. הקדוש ברוך הוא לא בלי גבול. הקדוש ברוך הוא אין סוף. אם אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא בלי גבול אז יש לנו בעיה. הקדוש ברוך הוא בלי גבול ואני גבול. איך אני, הגבול, יכול להתחבר עם הבלי גבול? הקדוש ברוך הוא לא בלי גבול. הקדוש ברוך הוא אין סוף. אין לו שום גדר, אין לו שום תואר, שום הגבלה. זאת אומרת, גם בלי גבול, גם הוא-- גם בלי גבול הוא הגבלה מסוימת וגם תואר מסוים. הקדוש ברוך הוא אין סוף. אין סוף פירושו שאין כאן שום הגדרה שאתה יכול לתת לו, וממילא אז זה יכול להיות-- אז אין שום הגבלה. לא יכול-- אז כמו-- אז, אז, אז, אז מה זאת אומרת? אז כמו שהקדוש ברוך הוא יכול להיות באופן של בלי גבול, הוא עצמו יכול להיות גם באופן של גבול. מי אומר שהוא חייב להיות של בלי גבול? אם הקדוש ברוך הוא היה מוגדר בגדר של בלי גבול, דווקא ששולל את הגבול,

17:28 דובר 1 אז יש לנו בעיה. הקדוש ברוך הוא לא מוגדר בשום גדר. הוא אין סוף. אז ממילא כמו שהוא יכול להיות באופן של בלי גבול, הוא יכול להיות עם כל העצמיות שלו, עם כל התוקף שלו, גם באופן של גבול. ובמילא מצד זה, זה הפירוש מה שחז"ל אומרים כאן: במקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענוותנותו. מה הפירוש? לפי מה שהרב לומד כאן פשט, כמו שהקדוש ברוך הוא נמצא בגדולתו, בבלי גבול נמצא הוא בעצמו, במקום שאתה מוצא גדולתו, כמו שבגדולה, בבלי גבול, נמצא הקדוש ברוך הוא בעצמו, גם בענוותנותו נמצא הוא בעצמו. אתה רואה את הקדוש ברוך הוא במצב של ענוותנותו, אז זה לא הפשט שענוותנותו זה כמו צמצום, נמצא שם רק חלק ממנו. שם נמצא כל הקדוש ברוך הוא. אתה מוצא אותו, אותו עצם, אותו בלי גבול, אותו אין סוף שנמצא בגדולתו, אותו אין סוף נמצא ב-בענוותנותו. זה הפירוש. במקום שאתה מוצא גדול-- שם, באותו מקום, אתה מוצא ענוותנותו. הרי המאמר חז"ל הזה, יש לזה כמה פירושים. כן. המאמר חז"ל הזה, על מה-- איפה-- מה המקור של המאמר חז"ל הזה? במקום שאתה מוצא גדולתו, שם אתה מוצא ענוותנותו. מה המקור של המאמר חז"ל הזה? המקור זה גמרא ב-- לא, בגמרא בחגיגה, אני לא זוכר, שם, שם אצל אמוראים. הגמרא אומרת, אה, הגמרא אומרת שלומדים את זה מהפסוק: "כי ה' אלוקיכם הוא אלוקי האלוקים ואדוני האדונים", אשר אחרי זה כתוב "עושה משפט יתום ואלמנה". כן. אז הגמרא אומרת: במקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענוותנותו. בפשטות מה הפירוש? שבאותו מקום שמזכירים את הגדלות של הקדוש ברוך

19:23 דובר 1 הוא מדבר על "ה' אלוקיכם הוא אלוקי האלוקים ואדוני האדונים". מדברים על גדלות, על הפלאה. אז שם אתה מוצא שמדברים גם כן על אלמנות. או נגיד במילים אחרות, שיחד עם זה, יחד עם זה, למרות, אף על פי שהקדוש ברוך הוא כל כך גדול, כל כך נפלא, אף על פי כן הוא מתייחס גם כן לדברים הקטנים. ליתום ולאלמנה זה כמו אף על פי כן, אבל כמו שהרב לומד כאן פשט, זה פירוש הרבה יותר עמוק. זה לא הפשט שיחד עם זה שהוא ככה, למרות זה, אלא הכוונה כאן שזה אותו הוא, אותו האין סוף, אותו בלי גבול שנמצא בגדולתו. אותו אין סוף נמצא גם כן באלמנות. כן. בפשטות הפירוש הוא, בפשטות אני קצת מסתכל בחיצוניות. זה, זה לא-- שם הקדוש ברוך הוא נמצא. שם זה רק חלק ואנחנו רק... לא, נמצא כל העצמיות שלו. אבל דרך זה גם כן מגיע לתורה ומצוות. אינו כן נאה מהקדוש ברוך הוא אין סוף, אבל אדרבה, מצד זה שהוא אין סוף, אז שמה אתה מוצא בתורה ומצוות המוגבלים האלה. מצד האין סוף שלו אז הוא הכניס את כל העצמיות, האין סוף שלו, הבלי גבול שלו, הוא הכניס את זה בתפילין, בציצית, בצדקה, בשולחן ערוך גשמי עם הגבולות והלכות גשמיות. וצמצם הקדוש ברוך הוא רצונו וחכמתו בתרי"ג מצוות התורה ובהלכותיהן ובצירופי אותיות תנ"ך ודרשות חז"ל. אז זה מה שהקדוש ברוך הוא עשה. הוא לקח את כל האין סוף הבלי גבול שלו ואת זה הוא הכניס, הוא צמצם, הוא הכניס את זה בכל התורה ומצוות, תרי"ג מצוות התורה ובהלכותיהן ובצירופי אותיות תנ"ך, באותיות המוגבלות של התנ"ך, בכדי שכל הנשמה, רוח ונפש

21:05 דובר 1 שבגוף תוכל להשיגן בדעתה ולקיים כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה, דיבור ומחשבה. המטרה היא שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא לקח את האין סוף הבלי גבול שלו והוא הכניס את זה בתורה ומצוות גשמיות, אז יכול יהודי כאן למטה להתקשר עם עצמות אין סוף על ידי קיום המצוות, על ידי לימוד התורה. ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלושה לבושים אלו. תגיד את זה במילים אחרות, זאת אומרת, אני כן נברא. אין לי שום אפשרות להגיע לבורא. נברא מוגבל. גבול בשום אופן לא יכול להגיע לבלי גבול. אין לו שום דרך. כי גבול ובלי גבול הם שני אופנים. אבל הבורא יכול להגיע לנברא. ולמה? בגלל שהוא לא מוגבל בבלי גבול. הוא אין סוף. אז זה יכול להיות בכל מקום. זה יכול להיות באופן של בלי גבול, זה יכול להיות באופן גבול. אז הקדוש ברוך הוא הכניס את האין סוף שלו בגבול הזה, בהגבלה הזאת של תורה ומצוות כדי שיהודי יוכל להתקשר אליו. זה שמוסבר בחסידות, זה מבוסס על הפסוק: "רם על כל גויים ה' על השמים כבודו, מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ". ש"רם על כל גויים ה'", גויים אומרים שהקדוש ברוך הוא נפלא, הוא אין סוף ובלי גבול. אז על השמים כבודו. הקדוש ברוך הוא הרי הוא בלי גבול, יכול להיות רק בשמים, הוא לא יכול להיות כאן למטה. זה גויים אומרים. מה אומרים בני ישראל? "מי כה' אלוקינו", האלוקים שלנו, אדרבה, המגביהי, הוא עוד יותר גבוה אפילו מאשר אתה חושב. אתה חושב שהוא בלי גבול? עוד יותר אפילו מבלי גבול. המגביהי לשבת. אבל אדרבה, דווקא בגלל זה, בגלל שהוא מגביהי כל כך נפלא, אין לו

23:06 דובר 1 שום הגבלות, אז המשפילי לראות בשמים ובארץ. אז בשבילו הוא יכול להשפיל את עצמו בכל צורה, גם בשמים, גם בארץ, בכל אופן. אז הוא בחר את תורה ומצוות גשמיות, הוא בחר דווקא באופן כזה בהגבלה, בתורה ומצוות האלה שיש לנו בשולחן ערוך גשמי, ודווקא כדי שיהודי יוכל להתקשר אליו.