ציצית ומלאך מיכאל

00:03 דובר 1 יש הגהה של הצמח צדק בעניין הציצית. יש ספר שנקרא קיצורים והערות על התניא מהצמח צדק. הספר הזה, שיש לזה הגהות שהצמח צדק כתב על התניא, הגהות, קיצורים, וזה נדפס עוד בזמן של הרבי הריי"צ. הרבי הדפיס את זה והרבי הוסיף לזה מראי מקומות והערות. בשנת תשמ"ט, ערב ראש השנה תש"ן, היה מאתיים שנה מהצמח צדק, היה יום הולדת של הצמח צדק. אז הרבי הדפיס את זה עוד הפעם בצורה יפה והרבי חילק את זה גם כן בערב ראש השנה. ליל ערב ראש השנה זה היום הולדת של הצמח צדק. הרבי עמד שעות על גבי שעות והרבי חילק לכולם את הספר הזה בתור מזכרת מאתיים שנה לצמח צדק. אני זכיתי לקבל את זה. לצערי הרב, הספר הזה נאבד לי. אבל על כל פנים, שמה יש בהגהה של הצמח צדק. הוא כותב בין הדברים, מסביר את העניין של מצוות, החשיבות של מצוות ועד כמה המצווה ממשיכה ממקום שלמעלה מסדר השתלשלות. מסביר את כל השאר של העניין של מצוות. אז הוא מביא שהבעל שם טוב אמר, יש אומרים שזה היה לפני הסתלקותו, כך אומרים שהצמח צדק, הבעל שם טוב, סליחה, אמר את זה לפני שהוא נפטר. שם לא כתוב את זה, אבל כך כמדומני במקומות אחרים כתוב שזה היה סמוך לפטירתו. הבעל שם טוב אמר שאפילו מלאך מיכאל, הגדול שבמלאכים, היה נותן כל הידיעות וההשגות באלוקות. מלאך מיכאל זה המלאך הכי גדול בסדר השתלשלות, ידוע. כן, כהן גדול, שרם של ישראל. יש לו הרבה תפקידים הכי חשובים. אז אפילו מלאך מיכאל, שהוא המלאך הכי גדול, היה מוותר, נותן, זה הסבר גם, לוותר על כל הידיעות וההשגות באלוקות אפילו רק עבור מצוות ציצית

02:28 דובר 1 אחת מד' ציצית שיש לכל אחד מישראל. אתם שומעים? המלאך מיכאל. אם היו נותנים לו רק ציצית אחת מארבע כנפות, לא, לא טלית קטן, רק ציצית אחת מהארבע כנפות, אז הוא היה מוכן בשביל זה. כדי לקבל ציצית אחת מיהודי היה מוכן לוותר, להפקיר את כל הידיעות וההשגות של מדריגות של מלאך מיכאל. זה אמר הבעל שם טוב. סמוך לפטירתו רצה לבטא את גודלה של מצוות ציצית. אז השאלה היא, טוב, זה אבות. אז ברשימות של הרבי על הצמח צדק, הגהות הרבי. אז הרבי עומד על זה. מאוד מעניין. בכלל הגהות של הרבי בדרך כלל זה מראי מקומות, שורה אחת, חצי שורה. פה יש רשימה שלמה שאתם רואים פה. כן, כמעט עמוד שהרבי מנסה להסביר מה, מה פשט. קודם כל, למה דווקא הדוגמה מציצית? דבר שני, למה דווקא מלאך מיכאל? בסדר, גדול המלאכים. מה, מה העניין? יש איזה קשר מיוחד? דבר שלישי, מה זה ציצית אחת? יש איזה שווי ציצית אחת? מילא טלית קטן, מצווה שלמה. ציצית אחת מד' כנפות, זה בסדר, רבע מצווה. מה, מה העניין פה? כל זה צריך להבין. אז מאוד מעניין. ארבע נקודות איך שהרבי מסביר את זה בצורה נפלאה. זה מכתב, זה רשימה שהרבי כתב עוד לפני הנשיאות, וכאן אפשר לראות את הגאונות של הרבי גם בנגלה גם בסוד גם. אז דבר ראשון הרבי מביא גמרא במנחות. יש מחלוקת בגמרא במנחות דף כ"ח. מה, האם מצוות ציצית זה מצווה אחת או ד' מצוות? כן, יש מחלוקת, מחלוקת התנאים. אז זאת אומרת, יש לנו ארבע כנפות, זה מצווה אחת או זה ד' מצוות? על כל פנים, כן, אז יש שיטה, רבי ישמעאל, שהוא סובר שד'

04:37 דובר 1 כנפות זה ד' מצוות. זאת אומרת, כל פעם שאני לובש את הטלית קטן מקיים ד' מצוות. זה לא להלכה למעשה אבל רבי ישמעאל סובר ככה. על כל פנים, יש מקור שרואים. על כל פנים, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, שגם ציצית אחת מד' כנפות זה גם נחשב למצווה שלמה. ככה משמע. וככה יש שיטה אז ב-ב-במשנה. די. למה אבל דווקא מצוות ציצית? מה הסיבה? למה הבעל שם טוב, כדי להביא את הפלאת המצוות, שהמלאך מיכאל מוכן לוותר בשביל ציצית? למה הוא תפס דווקא ציצית? למה לא תפס תפילין? מה הוא ראה דווקא בציצית? אז כאן תראו רשימה איך הרבי. אז דבר ראשון הרבי מביא שיש גמרא במנחות בדף מ"א. הגמרא במנחות דף מ"א עמוד א', הגמרא מספרת שפעם אחת רב קטינא היה אמורא, קראו לו רב קטינא. יש אומרים שרב קטינא זה רב זירא. כן, קראו לו רב קטינא, אחרי זה קראו לו רב זירא. זה אותו דבר בשתי מילים. קטינא וזירא זה אותו פירוש. בבבלי קראו לו ככה, בירושלמי קראו לו ככה. על כל פנים, רב קטינא. אז הגמרא מספרת שרב קטינא הלך בשוק והוא היה לבוש עם בגד שהיה פטור מציצית. איזה סדין, זה היה לבוש עם איזה בגד שהיה פטור מציצית. פגש בו מלאך והמלאך מאוד הקפיד עליו. המלאך אומר לו, "מה זה הדבר הזה שאתה לא מקיים מצוות ציצית?" והוא תחילה הסביר לו שזה פטור מציצית, שזה בגד לילה, שזה בגד כזה, שזה בגד, שזה לא מרובע, שאין לזה ד' כנפות, מצד אחד זה עגול. כל מיני הסברים על פי ההלכה למה זה פטור, ואז המלאך אמר לו בסוף, "אני לא שאלתי אותך אם הציצית

06:27 דובר 1 חייבת או הציצית על הבגד. שאלתי אותך עליך. למה אתה מחפש את התירוץ? דו זוכסט דיר תירוצים. מצווה כל כך חשובה כמו מצוות ציצית ואתה מחפש את התירוץ להיפטר מזה.

06:40 דובר 2 ווי טייער איז זי אליך.

06:41 דובר 1 מי זה היה? מלאך שמיא. תראה, הגמרא מדברת על זה שהמלאך הקפיד. הוא רצה להעניש אותו. כן. אז מזה אנחנו רואים שיש איזו קפידה מיוחדת אצל מלאכים. מלאכים מאוד מקפידים על ציצית. סיפור בגמרא. אז מזה מובן שיש איזו שייכות מיוחדת, שאצל המלאכים המצווה הזאת מאוד חשובה, עד כדי כך שהוא הקפיד על רב קטינא. למרות שבעצם לרב קטינא היה היתר על פי ההלכה, אבל הוא לא טען מצד ההלכה. הוא טען שציצית זה דבר חשוב, יהודי צריך להקפיד על זה. אז מזה רואים שיש מקור בנגלה שלמלאכים יש איזה, מה שנקרא, איך, ווי זאגט מען, יש להם איזושהי רגישות, סנסיטיביות, דווקא במצוות ציצית. השאלה היא, גופא, מאי טעמא? למה? למה דווקא, למה למלאכים יש את הרגישות הזאת למצוות ציצית? אז הרבי אומר ככה. הגמרא הרי אומרת, הגמרא המפורסמת במסכת סוטה, מסכת מנחות, בכמה מקומות בנוגע לציצית, שציצית יש בזה את התכלת. כן. והתכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, רקיע דומה לכיסא הכבוד. אתם מכירים את הגמרא הזאת, כן? שיש את ה... שהציצית והתכלת של הציצית זה דמיון לכל מיני דברים עד שמגיעים לכיסא הכבוד. אז בפועל הציצית מסמל את העניין של כיסא הכבוד. כן. אז לכן, מכיוון שהמלאכים עומדים לפני כיסא הכבוד, הרי המלאכים, כמו שכתוב בפסוק בישעיהו כשראה את המרכבה, אז הוא ראה: "ואראה את ה' יושב על כיסא", כן, "שרפים עומדים ממעל לו". אז כל העניין של המלאכים זה שהם עומדים מסביב לכיסא הכבוד, ואז הם רואים את הכיסא עצמו. אז התכלת של הציצית זה רק דומה, תכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, רקיע דומה לכיסא הכבוד. סוף כל סוף כל המטרה זה להגיע לכיסא

09:00 דובר 1 הכבוד כדי לעורר יראת שמיים. זה העניין של ציצית, מביא ליראת שמיים. אז הרבי מביא את זה גם בתניא בפרק מ"א, שההסבר אצלנו בציצית זה שזה עניין של פריסת מלכות. זה התוכן, שכל העניין של ציצית, הכוונה בציצית זה לפעול יראת שמיים, שכיסא הכבוד זה כל העניין של יראה של הקדוש ברוך הוא. המלאכים הרי הם עומדים מול הכיסא עצמו. הם רואים את הכיסא עצמו, הם לא צריכים דמיונות, וזה החידוש. אז קודם כול על פי זה מובן למה המלאכים מקפידים על ציצית. מכיוון שהמלאכים כל עניינם זה שהם עומדים מול כיסא הכבוד, אז יש להם את העניין הזה שהם עומדים ביראה ובביטול מול כיסא הכבוד. אז הרבי אומר שרואים במוחש, כשבן אדם יש לו איזשהו עניין שהוא מיוחד בזה, שיש לו בזה הכוח, ספציאלי כוח. יש אנשים שיש להם כוח במשהו מיוחד, חיים בעניין מיוחד, אצלם זה משהו של זוהר בדפי זה, אז לכן אצלם יותר נוגע ומפריע כשרואים מישהו שלא, שלא, לא מונח בזה. רואים במוחש, כן. בן אדם שהוא חי בלימוד התורה, הוא יהודי שלא הפסיק ללמוד יומם ולילה, ואצלו מרגיש את העריבות, את המתיקות, את הגשמאק בתורה, הוא רואה אנשים לא לומדים, אז זה, זה, זה, זה, זה מפריע לו, זה קשה לו. כמו אצלנו, אישי רב סרוגו[?] התלונן הרבה פעמים: למה בחורים מבטלים תורה? הוא לא יכול להבין איך יכולים לבטל תורה. תורה זה דבר כזה מתוק. אז כל בן אדם כשיש לו עניין שאצלו זה ב־ב־באופן... אצל המלאכים, כיוון שכיסא הכבוד זה המדרגה שלהם, זה העניין שלהם, והציצית זה דומה לדומה לדומה לכיסא הכבוד, זאת אומרת שהציצית סוף כל סוף צריך

10:49 דובר 1 להביא. אז לכן אצלם העניין הזה חשוב מאוד. ולכן כשהוא ראה את רב קטינא בלי ציצית, לכן זה הפריע לו. דווקא ציצית הפריע לו יותר. אבל על פי זה מובן גם כן גודל החידוש של תורת הבעל שם טוב. זה מה שהוא רצה להגיד. זה הפלא. אף על פי שמלאך מיכאל הוא עומד לפני כיסא הכבוד, יש לו את השורש של הציצית. מה הוא צריך ציצית? יש לו את, את כיסא הכבוד עצמו. הוא נמצא מול כיסא הכבוד, וציצית זה רק דמיון לדמיון לדמיון. ואף על פי כן הוא היה מוכן לוותר על העניין של כל כיסא הכבוד שלו כדי, כדי, כדי, כדי לחבק, כדי, כדי, כדי לקבל ציצית אחד של, של יהודי טוב. אז זה מסביר לנו קצת יותר גשמאק, יותר בעומק, את גודל העילוי בעניין ולמה דווקא ציצית. דבר נוסף, וזה גם כן, זה הדבר השלישי, וזה גם יסביר לנו למה ציצית אחד מד' ציצית. זה לא, למה הוא דיבר דווקא על ציצית אחד. כאן מגיע עמוד השלישי. כתוב בזוהר, מחזיקים? שהד' ציצית זה כנגד ד' רגלי המרכבה, כי בעצם לכיסא הכבוד יש לזה גם כן ארבע רגליים. אבל יש גם מרכבה שזה ארבע פנים. אותו דבר בעצם דרגות שונות, מרכבה, כיסא הכבוד, אבל בכל מקום יש ארבע. ד' רגליים, רגלי המרכבה, פני המרכבה וכולי. המלאכים קשורים עם הד' רגלי המרכבה. ידוע שיש ארבע מלאכים, זאת אומרת ארבע קבוצות כמו בשבטים. היה ארבע דגלים, כן? במזרח, במערב, צפון ודרום. כל הדגלים זה היה בדוגמה שלמעלה, שכמו שיש למעלה בשמיים ארבע קבוצות של מלאכים, מזה נהיו ארבע קבוצות של השבטים, התחלקו לארבע קבוצות של דגלים, שכל אחד

12:47 דובר 1 היה שלוש. מי הם הארבע קבוצות של המלאכים? אז הראשי תיבות של זה זה גמרא. גמרא זה ראשי תיבות גבריאל, מיכאל, רפאל, אוריאל. זה הארבע קבוצות של המלאכים.

13:04 דובר 3 מי היה השלישי?

13:05 דובר 1 אוריאל. זה הארבע מלאכים. מיכאל זה המלאך של צד ימין. אה, גבריאל זה המלאך של צד שמאל. רפאל באמצע למעלה, כן? מזרח זה תפארת ואוריאל זה מלכות, הוא נמצא למטה. מלכות, מערב. מזרח, מערב, צפון, דרום, זה-זה ה-- זה-- סליחה, אני אמרתי מזרח, זה אני מה? אני התבלבלתי נראה לי. מיכאל צד ימין זה דרום. דרום זה ימין, חסד. גבריאל זה צד שמאל, זה צפון, גבורה. מזרח זה תפארת, זה רפאל, ואוריאל זה מלכות. עניין של, אה, של מערב, של מערב. כן. אמרתי טוב, כן? על כל פנים. אז מיכאל הוא צד אחד של המרכבה. זאת אומרת שהוא ציצית אחד, כיוון שהד' ציצית זה ד' רגלי המרכבה, שזה כנגד הד' קבוצות של המלאכים. אז יוצא שמיכאל הוא רק צד אחד, הוא ציצית אחד. ולכן מיכאל אומר שלמרות שהוא רגל אחד מרגלי המרכבה, שכנגד זה יש ציצית אחד, כנף אחד של הציצית, אז הוא מוותר על הרגל הזה של המרכבה שלו בשביל העניין של ציצית שנותן כל עבודה. הבנתם? אז אתם רואים איך שהכל מדויק. מה באמת הסיבה לזה? זה מה שהרבי מוסיף, הנקודה הרביעית. כי המילה במ-- אה, זה עוד, עוד אחד. מה למעלה במצוות? למה באמת מיכאל מוותר על הכל בשביל מצווה? כי במצווה יש המשכה שלמעלה מהשתלשלות. כל המרכבה זה הכל השתלשלות. מצווה, ציצית, זה המשכה שלמעלה מהשתלשלות. אז הרבי אומר כאן יש להוסיף עוד פרט אחד: למה דווקא ציצית? רוצה להגיד חידוש בנוגע לציצית. למרות שציצית זה עניין של שערות. מי שלמד פעם דרך מצוות ציצית, הרי ציצית זה עניין של חוטים. חוטים מסמל על ממלא כל

15:32 דובר 1 העולמים, שערות, צמצומים. והייתי יכול לחשוב שבציצית זה עניין של צמצומים, עניין של ירידה. אף על פי כן לא, במצוות ציצית זה המשכה של המקיף שלמעלה מהשתלשלות. את זה גופא ממשיכים פה למטה, ולכן מלאך מיכאל מוכן לוותר על כל המדרגה שלו בשביל ציצית אחת. זה פחות או יותר התוכן של הרשימה של הרבי, שהרבי כתב בקשר לביאור על מה שצמח צדק מביא בשם הבעל שם טוב. דבר מעניין, שלמי שמעוניין, יש שיחה של הרבי מי"ט כסלו תשי"ח. שם הרבי מספר סיפור שהוא שמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות של י"ט כסלו, אבל אפילו לפני לפני לפני המלחמה, שהרבי הריי"צ סיפר שי"ט כסלו, אם אני לא טועה, היה אצל האלטער רבי א פריילעכער יום טוב, כלומר זה היה א פריילעכער י"ט כסלו. כלל אומר שסתם יום טוב היה י"ט כסלו, א פריילעכער יום טוב הכוונה א פריילעכער י"ט כסלו. י"ט, ראש חודש טבת, יום טוב גם על כל פנים. אז הרבי מספר, הרבי הריי"צ מספר. אתם שומעים? אה? היה י"ט כסלו. הרבי היה מאוד שמח והאלטער רבי קרא לחדר שלו את שלושת הבנים. את המיטעלער רבי, את רבי, איך קראו לו? חיים אברהם ורבי משה, שלושת הבנים, וגם את הנכד צמח צדק. צמח צדק אז היה פחות מגיל עשרים, קרוב לגיל עשרים. על כל פנים הוא קרא את שלושת הבנים ואת הנכד צמח צדק. האלטער רבי היה בדביקות מאוד גדולה ואז האלטער רבי התעורר מהדביקות והוא שאל ככה, זה רק שאלה: מה ההבדל בין משכיל לעובד? מה ההבדל בין משכיל לעובד? הוא ביקש שהם יסבירו, שיסבירו לו מה ההבדל בין משכיל לעובד. אז המיטעלער רבי אמר ביאור אחד. חיים אברהם אמר

17:53 דובר 1 ביאור שני ורבי משה אמר ביאור שלישי. ואז האלטער רבי אמר: המיטעלער רבי אמר משכיל ועובד בעולם הבריאה. חיים אברהם הסביר משכיל ועובד בעולם היצירה. רבי משה הסביר משכיל ועובד בעולם העשייה. אבל מה זה משכיל ועובד באצילות? אז האלטער רבי כבר נכנס לדביקות ואז הוא אמר שההבדל בין משכיל לעובד באצילות: עס איז א געשמאק אין ציצית, אדער עס איז א געשמאק אין טאן א טובה. זה ההבדל משכיל ועובד. משכיל זה שיש לו געשמאק, יש לו תענוג בציצית. עובד באצילות הוא בן אדם שיש לו געשמאק, תענוג לעשות טובה ליהודי. זה כל העבודה. זה הסיפור. הרבי סיפר את זה בתשי"ח ואז כמובן הרבי נתן לזה ביאור, ביאור רחב. ביאור נפלא כמו שרק הרבי יכול לעשות. להסביר את הסיפור. מה מה מה מה הפשט? מה זה הדבר הזה? מה הפשט? משכיל ועובד, מה זה ציצית? זה ציצית. מה מה מה עובד? אז הרבי אמר כזה דבר סתם מאוד מעניין. אני אומר, אני אגיד בקיצור את הנקודות. עובד שהרבי אומר. עולם האצילות זה עולם של אלוקות. יחודא עילאה, אחד. יחודא עילאה אצילות. אחדות שבעולמים, עולם היחוד. כל נשמה שייך לאצילות, כי הנשמות מגיעות מהאצילות. נשמה שנמצאת בתוך הגוף. כל יהודי יש לו את היכולת להתגלות בו העניין של האצילות, נשמת האצילות, בפרט בהתקשרות של משה רבנו וכו' וכו'. אז יש אצלנו בפרט האלטער רבי, שהאלטער רבי הרי ידוע שהוא היה נשמת האצילות. כי ידוע בשיחות האלטער רבי היה נשמת האצילות פה למטה, על דרך כמו שכתוב על משה רבנו. בדיוק לומדים את זה בבית סלגני[?]. יראה שמשה רבנו נשמת האצילות פה למטה, כתוב על זה האלטער רבי גם כן.

19:59 דובר 1 אז האלטער רבי, שהוא גילה חסידות חב"ד בפרט בי"ט כסלו, שזה היום טוב של האלטער רבי, אז הוא רצה להסביר איך שכל יהודי יכול להאיר אצלו העניין של משכיל ועובד באצילות. עכשיו, מה ההבדל בין משכיל ועובד? משכיל זה מוחין, עובד זה מידות. אדם שהוא משכיל בחסידות, הוא בעיקר אצלו ההשכלה, שכל, חב"ד. אדם שהוא עובד, עובד אצלו עיקר זה עבודה, זה המידות. זה ההבדל. ההבדל בין השכלה ועבודה, גם כן מוחין ומידות. מוחין זה בחינת רצוא, הבדלה, ריחוק. פשט, אדם שהוא בעל מוחין הוא תמיד בתנועה של עלייה. רוצה להתרומם יותר, להבין יותר, להתעמק יותר. הוא מתנתק מהעולם. הוא בתנועה של העלאה. מה שאין כן עובד, אדם שהוא בעל מידות, אז להפך. מידות זה ירידה. לעשות טובה ליהודי, להשפיע, לתת. במילים אחרות, בסגנון של חסידות זה נקרא רצוא ושוב. כן, מוחין זה בטבע רצוא. טבע דבקות, טבע רוממות. טבע רצוא, טבע עלייה. מידות זה בטבע שוב, טבע ירידה. ולפי זה, זה מה שהאלטער רבי רצה להגיד: משכיל, מה הגשמאק שלו בציצית? מה זה ציצית? הרי אמרנו עכשיו קודם, ציצית זה עניין של מרכבה. העניין של ציצית זה תכלת. תכלת זה עניין של העלאה. ציצית זה יראת שמיים. ציצית, התנועה של ציצית, זה שהעניין של ציצית, שזה מסמל את ד' דרגות למרכבה, זה מסמל את המרכבה העליונה, חיות המרכבה. הרצון להיכלל באלוקות, הרצון להתרומם, להתנתק, להיות מובדל. החך, החך ונחר. שתי נשיקות נעלות. בא בחסידות שתכלת זה מלשון כליון, כליון ותשוקה. זה הצימאון והתשוקה של הנשמה לאלוקות. אז ציצית קשור עם משכיל. זה מה שהאלטער רבי אומר, שמשכיל אצלו עיקר הגשמאק, כי עיקר החיים זה בציצית, כי הציצית זה תנועה

22:05 דובר 1 של העלאה, תנועה של מרכבה, תנועה של החך. והרבי מביא את הסיפור של הגמרא שהבאנו קודם, שלכן המלאכים הקפידו על ציצית, כי אצל מלאכים גם כן יש את הרצוא והצימאון לעלות למעלה. שרפים עומדים ממעל. מלאכים כל הזמן עומדים בטבע רצוא ועלייה, שהם רוצים להיכלל באור אין סוף. אז לכן אצל המלאכים יש את העניין הזה. מה זה הציצית? השכלה. מה שאין כן עובד, עניין היא המשכה, שוב, מלמעלה למטה, השפעה. לכן עובד אומר: מה התכלית? לעשות טובה ליהודי. להמשיך אלוקות למטה. לחפש יהודי, לעשות לו טובה בגשמיות ורוחניות. וזה היה עניין של האלטער רבי. דווקא בי"ט כסלו, זה הרבי מסיים שם את השיחה, שרואים אצל האלטער רבי את שתי הקצוות. אצל האלטער רבי היה מצד אחד, הוא גילה פנימיות התורה, עניינים הכי עמוקים בחסידות. השכלה, ציצית, החך, וזה כל העניין של י"ט כסלו: נתגלה לנו פנימיות התורה, עניינים הכי עמוקים. ויחד עם זה, האלטער רבי עצמו אמר שכל הסיבה למה הוא זכה לצאת מהמאסר, וי"ט כסלו פדה בשלום, זה בזכות הצדקות שהאלטער רבי היה מתעסק מאוד מאוד חזק לאסוף כסף, לשלוח לארץ ישראל, לכולל חב"ד. כל העניין הזה, שזה עניין של לעשות טובה ליהודי. אז הרבי אומר שמה, לכן אנחנו רואים שבחסידות חב"ד דורשים את זה רבותינו נשיאינו. הרבי הם דרשו מאיתנו את שתי התכונות. גם ההתעסקות בלימוד פנימיות התורה, עניינים הכי עמוקים ונעלים. השכלה של חסידות, ציצית, וגם לעשות טובה ליהודי, מבצעים, הפצת המעיינות, הפצת היהדות, ועד לעניינים גשמיים פשוטים, שזה העניין של שיטת של יהודי משכיל ועובד באצילות. אז זה ועוד של הרבי. על כל פנים, זה שלמות העניין בכלל של העניין שאנחנו לומדים פה.