הרמב״ם והרמב״ן - חלק א

00:01 טוב, מגיע חג השבועות, קיבלנו את התורה. משה קיבל תורה מסיני. אז אני רוצה לדבר היום על עוד משה. מדברים על משה רבנו, אז יש עוד כמה מוישס שהיו בעם ישראל, שהיום אנחנו נדבר על משה רב-- משה בן מימון הרמב"ם ומשה בן נחמן הרמב"ן. שני מוישס שהם היו פחות או יותר באותה תקופה, ובחורים לומדים עליהם כל הזמן בכל מיני מקומות, גם בנגלה וגם בחסידות. הרמב"ם, הרמב"ם הוא הרמב"ם, ורמב"ם הוא כבר לא באבצ'ה בכלל. כן? אבל הרמב"ן, אה, הוא לא פחות לא באבצ'ה. אדרבה, מסתכלים בחסידות, אז כל פעם שיש מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן, אז פוסקים כמו הרמב"ן. אז אף על פי שבנגלה הרמב"ם פוסק אחרי רוב, כאילו פונים מהנקודה הזאת שלומדים את הרמב"ם הלכה, אבל, אה, בחסידות זה מעניין שכל פעם שיש מחלוקת בעניינים של פנימיות התורה, אז הפסק דין תמיד יהיה כמו הרמב"ן דווקא. אז זה נושא מעניין, מרתק לדעת קצת מה היה הקשר בין הרמב"ם והרמב"ן ומה היו ההבדלים ביניהם. זה יכול לעזור לנו בהרבה דברים, גם בלימוד הנגלה וגם בלימוד החסידות. לכל הפחות יהיה בקיצור, זה נושא מרתק שאפשר לדבר על זה באריכות, אבל ננסה לכל הפחות בכמה דקות לתת את הנקודות העיקריות. אז הרמב"ם נולד בשנת ד'תתצ"ה. הרמב"ם, משה בן מימון. זאת אומרת עוד מעט יהיה תשע מאות שנה. אנחנו מאוד קרובים לתשע מאות שנה להולדת הרמב"ם. ד'תתצ"ה. אה, איפה הרמב"ם נולד? בספרד, בקורדובה. קורדובה עיר עד היום, עיר מפורסמת בספרד. יש פה בארגנטינה גם כן קורדובה. על שם הקורדובה הוא... יש פונים מהקורדובה, ה-- יש קוריטיבה, לא? אתם שם, מי זה קוריטיבה? זה גם קורדובה, אה, אצל הברזילאים יש להם עיר קוריטיבה,

02:25 שזה הקורדובה בלשון, בלשון פורטוגז. על כל פנים, שם נולד הרמב"ם. תתצ"ה. הרמב"ם, כולם יודעים שאחרי עשר שנים בערך הגיעו המוסלמים והיו הרבה צרות, כל מיני פרעות, ואז הרמב"ם עם המשפחה שלו, האבא שלו רבי מימון, שהיה גם רב חשוב, אחותו ואח שלו, כל המשפחה עזבו את ספרד והם ברחו. בהתחלה הוא נסע, לקח לו כמה שנים, בסוף הגיע למרוקו. במרוקו הוא כתב חלק מהספרים שלו, שם היה גם כן גזירות והכריחו את היהודים ל-ל-- רחמנא ליצלן להשתמד, והרמב"ם אז כתב את איגרת השמד ללמד זכות על אנוסים. אז התגלה הרמב"ם בכוח שלו, כן? ל-ל-- כל העניין של תינוק שנשבה, כל העניין של אנוסים. אה, אחר כך הוא היה צריך לברוח משם גם כן. אחת מהסיבות גם כן היה קשור עם המכתב הזה. זאת אומרת, הוא קיבל, היה לו רדיפות ופעל וברח. בסוף הגיע לארץ ישראל ובארץ ישראל הוא לא יכול להחזיק מעמד הרבה זמן על המצב בארץ ישראל גשמיות. בסוף הוא נסע למצרים ושם אנחנו יודעים שהרמב"ם נשאר לגור במצרים ושמה הוא עלה לגדולה ונהיה גם אצל היהודים הוא היה מלך, נשיא כל עם ישראל, לא רק במצרים אלא גם בסביבות, עד לתימן, כל מיני מדינות. הגיע הכוח הרמב"ם וה-והמנהיגות שלו בהלכה בתורה. הרמב"ם נלחם נגד הקראים. באותה תקופה היו קראים שהם היו יהודים שלא האמינו בתורה שבעל פה. היה קהילה מאוד גדולה במצרים, היו אלפים רבבות, והרמב"ם עם הכוח שלו הצליח לשבור אותם, לבטל אותם. מצד שני הוא נהיה גם גדול באומות העולם. הרמב"ם היה רופא של הפרנסה. בהתחלה הרמב"ם לא רצה להתפרנס, הוא... אח שלו פרנס אותו, אבל אחרי סיפור הטרגדיה שאח שלו נהרג או מת, טבע

04:39 ב-בים, הרמב"ם נשאר בלי פרנסה, לא היה לו ברירה, נכנס לרפואה ואז הוא נהיה רופא מאוד מפורסם בחצר המלך. עקרונית זה בשתי מילים להכיר את הסיפור של הרמב"ם. בגיל שבעים, ב-כ"ט טבת תתקס"ה, כן, זאת אומרת קצת יותר, אה, משמונה מאות שנים, הרמב"ם נפטר. אז הרמב"ם חי שבעים שנה, הוא נפטר ב-כ"ט טבת תתקס"ה. הוא נולד בערב פסח שחל בשבת תתצ"ה ונפטר ב-כ"ט טבת תתקס"ה. הרמב"ן גם כן אותו שם, רבי משה, נולד עשר שנים לפני ההסתלקות של הרמב"ם. עשר שנים, אחת עשרה שנים. זאת אומרת בתתקנ"ד. זאת אומרת הרמב"ם והרמב"ן חיו ביחד בעולם הזה הגשמי אחת עשרה שנים בערך. לא יודעים בדיוק מתי נולד הרמב"ן, בערך ככה מקובל שהוא נולד בתתקנ"ד לפי כמה ראיות והוכחות שיש על זה. איפה נולד הרמב"ן? לא ממש בספרד, אבל מאוד קרוב לספרד. היום זה חלק מספרד, זה קראו למדינה, אמ... איך קוראים למדינה? קטלוניה. כן, קטלוניה היום זה חלק מספרד, אבל פעם זה היה מחולק לכמה מדינות וזה היה מדינה נפרדת. אה, הרמב"ן נולד בעיר שקראו לזה חירונה, ג'ירונה, אה, ג'ירוני, כל מיני שמות זה כתוב נמצא ב-בספרי הקודש. שמה הוא נולד, שם הוא חי וזה היה, עכשיו מה-- שם היה רוב החיים שלו. ההבדל בין ספרד לקטלוניה באותה תקופה היה שספרד סבל הרבה מהמוסלמים וכל הצרות שהיה ולכן הרמב"ם היה צריך לברוח. אבל בשטח של קטלוניה דווקא היהודים חיו בש-בשקט, ברווח, ולהפך הם השתמשו ביהודים של הביזנס, הם דווקא הסתדרו די טוב ולכן היהדות פרחה שמה בצורה מאוד מאוד טובה. מה שקרה זה שבסוף ימיו הרמב"ן היה לו בעיה עם הנוצרים. הנוצרים התחילו לעשות בלגנים ושכנעו את

07:16 המלך שהוא יעשה ויכוח, להראות עם מי הצדק. היה איזשהו משומד שהיה לו קשר עם המלוכה, והוא שכנע בקיצור לעשות ויכוח. היה אז ויכוח מאוד גדול. הרמב"ן אז כבר היה בגיל שישים כשזה קרה. זאת אומרת, אנחנו כבר אוחזים בתוך ה' אלפים. אם הרמב"ם נולד בד' אלפים תתקנ"ד, אז זה היה בה' אלפים בערך, אני לא אומר מדויק, בערך ה' אלפים כ' באזור ההוא, ואז היה ויכוח גדול, מאוד מפורסם. עד היום מי שנוסע לברצלונה יכול לראות, יש את המקום, יש שמה אפילו איזה מקום מאוד רשמי, גם מהממשלה מכירים את המקום. יש שטח מסוים שכתוב שמה שזה היה המקום שבו היה הוויכוח של הרמב"ן עם, להבדיל, הכומר על הנצרות, על היהדות, על יושקע, על כל העניין הזה. הרמב"ן מאוד הצליח ועשה קידוש השם מאוד גדול, עד כדי כך שאפילו המלך בעצמו, אה, התפעל כל כך מהגדולה ומהחוכמה ומהחריפות, וגם מזה שהרמב"ן התנהג עם כל כך הרבה כבוד וכולי. הוא קיבל ממנו מתנה מאוד חשובה של הרבה כסף, אבל לפי זה גרם למצבים של שנאת ישראל. במקום שזה יעזור, אז היו כאלה שניצלו את זה להפך כדי לעשות יותר אש. סוף כל סוף הרמב"ן החליט שהוא צריך ללכת משם. הוא היה יכול ללכת בספרד, לעבור ממקום אחד כאילו למקום אחר, אבל הרמב"ן החליט שהוא נוסע לארץ ישראל, ושמה הוא נסע בסוף ימיו, אה, הוא עלה לארץ ישראל. הוא כתב "אני נהייתי אחזור על בני ועל משפחתי", הוא עזב את כל המשפחה, הוא עזב את כל הקהילה, נסע לבד לארץ ישראל, ושמה הוא חי את השנים האחרונות שלו, שלוש שנים בערך, והוא נפטר בארץ ישראל. עכשיו,

09:28 הדמיון בין הרמב"ם והרמב"ן מאוד בולט. שניהם קוראים להם משה. אפשר לחשוב שזה גריזה, אבל זה מאוד מעניין שהשם הזה לא היה שם מצוי. אם תסתכלו בגדולי ישראל לפני הרמב"ם והרמב"ן, כמעט לא מוצאים את השם משה. זה פלא, כן? אבל לא מוצאים את השם משה, לא בתנ"ך, לא בתקופת התנאים, לא אמוראים, גאונים, אבל השם משה משום מה לא היה שם שנתנו. יש אומרים שזה היה בגלל כבוד למשה רבינו. יש כבר כתבו על זה בספרים. מה הסיבה? למה משה, השם משה, לא היה שם מצוי? פתאום שני גדולי ישראל באותו שם. זה סתם, זה מראה על משהו. כולם יודעים את הפתגם הידוע "ממשה למשה לא קם כמשה", שאומרים את זה בקשר לרמב"ם, וכמובן אפשר להחיל את זה גם על הרמב"ן. צד השווה שלהם גם היה ששניהם היו גדולי ישראל, עמידים בכל מקצועות התורה. כן? זאת אומרת, אפשר למצוא אותם בכל מקצועות התורה. היו גם בהלכה, גם באמונה, גם בכל העניינים היו מנהיגים בקנה מידה עולמי. זאת אומרת, זה הבדל של דור. אם ניקח את זה שהרמב"ן היה בגיל עשר כשהרמב"ם נפטר, אז הרמב"ם היה הגדול, נגיד, הנשיא בדור שלו, ודור אחרי זה, זה היה הרמב"ן. כאילו זה היה, שניהם היו מנהיגים, לא רק של קהילה, מנהיגים עולמיים. הייתה להם השפעה עולמית ויותר. כן? עוד דבר דומה שיש ביניהם זה העניין של רפואה. גם הרמב"ם, גם הרמב"ן היו רופאים. זה מובא בתניא, "וזהו טעמם של הרמב"ם והרמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן", אדמו"ר הזקן מביא בתניא פרק ח', הוא מתכוון לרפואה. הרמב"ם היה רופא כי זה היה הפרנסה שלו, כקרדום לחפור, והרמב"ן גם כן. הוא לא רצה להתפרנס מהתורה, הוא

11:28 התפרנס מרפואה. זה קווי דמיון. כשהייתה המחלוקת הגדולה על הרמב"ם, זה מאוד ידוע שהרמב"ם סבל התנגדות מאוד גדולה. ההתנגדות הייתה על זה שהרמב"ם היה פילוסוף והרמב"ם, אה, כתב ספרים בפילוסופיה. הספר הכי גדול, מורה נבוכים, ואפילו ספר המדע, הייתה טענה שבספר המדע הוא הכניס הרבה דברים של פילוסופיה ביהדות, וההתנגדות הייתה מאוד מאוד גדולה. עיקר ההתנגדות הגיעה מצרפת. חכמי צרפת היו בעלי התוספות, ובעלי התוספות היו מאוד אנטי פילוסופיה, הם טענו שזה עושה בעיות באמונה. כן, זה ממש מאוד מעניין להסתכל על התקופות, על הדמיון, אבל זה היה, קיצור המעשה, לא אכנס עכשיו לכל הפרטים, אבל הרמב"ם סבל הרבה מאוד. יצאו נגדו עם חרם, החרימו את הספרים שלו, אסרו ללמוד את הספרים שלו בהלכה. היו כאלה שהלכו לקיצוניות, אסרו את כל הספרים. היו כאלה שאסרו רק חלק מהספרים. היו גם גדולי ישראל ששרפו, אה, את המורה נבוכים, שרפו ספר המדע, וזה היה בתוך גם כן גירונה, באזור איפה שגר הרמב"ן. היה שמה רבינו יונה, שהוא היה בן דודו, גם קרוב משפחה. רבינו יונה, אחד מגדולי ישראל האמיתיים, רבינו יונה מפורסם גם בבעלי תשובה, שערי תשובה, רבינו יונה. יש גם בהלכה, בגמרא רבינו יונה, על כל פנים. הוא היה מהמתנגדים הכי גדולים של הרמב"ם, וכאן אנחנו מוצאים שהרמב"ן, זכותו הוא שהרמב"ן היה עושה שלום עם רֵעים. הוא זה ששמר על הכבוד של הרמב"ם. עכשיו מה שמעניין, הרמב"ן, מה היה לרמב"ן? מה היה הכוח של הרמב"ן? הכוח של הרמב"ן היה, חוץ מהגדלות שלו מצד עצמו, שהיה כן מקובל על כולם, הוא היה מצד אחד מחכמי ספרד, מצד שני הוא למד אצל בעלי התוספות, אז הוא היה מוכר גם אצל בעלי התוספות,

13:45 וזה מסביר לנו את כל העניין שיש לנו את הראשונים על הגמרא. הרמב"ן הוא, הוא מהראשונים הכי דומים לתוספות. כשלומדים בגמרא בישיבות, אז אחרי שלומדים רש"י ותוספות, אז הראשונים שבאים אחרי רש"י ותוספות זה הרמב"ן וכל הבית מדרש של הרמב"ן. הרשב"א היה תלמיד של הרמב"ן, הריטב"א היה תלמיד של הרשב"א, הרא"ה היה תלמיד של הרמב"ן. כל הראשונים שיש לנו, כן, הראשונים המפורסמים, זה הכל הרמב"ן והתלמידים שלו. מאיפה הרמב"ן קיבל את שיטת הלימוד? הוא קיבל את זה מבעלי התוספות. לכן שיטת הלימוד של הרמב"ן, שיטת הלימוד הזאת מאוד דומה לתוספות, רק יש לו שיטה שלו. הוא בנה את השיטה שלו, אבל בעצם-- לכן הרמב"ן היה כזה שמצד אחד היה לו שייכות לחכמי צרפת ומצד שני היה לו שייכות לחכמי ספרד. אז הוא היה הבן אדם המתאים מהמקום המתאים, שהוא כתב מכתבים שמצד אחד הוא לימד זכות על הרמב"ם. הוא הסביר לחכמי צרפת שהרמב"ם הוא לא כזה כמו שחושבים עליו, שהוא באמת גאון אמיתי. הוא מאוד, אה, מ-מ-מכבד את הרמב"ם, והוא מסביר גם למה הרמב"ם היה צריך לכתוב כאלה ספרים, שזה היה הכרח המצב, כי באזור איפה שהרמב"ם גר, במצרים ובתימן וכל המקומות שהרמב"ם הגיע אליהם, היה אז בעיות של, של, של, של בעיות באמונה, והדרך היחידה כדי לעזור ליהודים, להציל יהודים, היה להשתמש עם הפילוסופיה, כי הפילוסופיה הערבית אז צמחה בעולם באופן-- זה כמו שנגיד היום הסיינס, המדע. המדע גדל. אם לא היה מישהו שיענה את השאלות, זה בדור שלנו ראינו את זה עם הרבי. כן, היה הרבה אנשים ש-ש-שעזבו את האמונה בגלל שהמדע התפרסם בעולם, ומי, מי יעשה, מי, מי לחם את מלחמת התורה מול המדע? זה היה

15:44 הרבי שלנו שכתב מכתבים והראה שהמדע לא כזה חזק כמו שאתם חושבים, וברוך השם הרבי שבר את הקליפה של המדע. אז תארו לעצמכם לפני אלף שנה זה היה התפקיד של הרמב"ם, שעם הספרים שהוא כתב בפילוסופיה הוא הצליח לעזור ליהודים. אז הרמב"ן מסביר, סליחה, הרמב"ן, רבי משה בן נחמן, מסביר לחכמי צרפת להבין את הרמב"ם ולא להילחם עליו. אז הוא, אחרי זה הרשב"א המשיך בעוד כוח, שבזמן הרשב"א רצו לעשות, והרשב"א עמד מאוד חזק לקיים את-- להעיד על גיסו גם הפוך. היו כאלה מ-מ-מהתלמידים של הרמב"ם שהרי-- נלחמו נגד בעלי התוספות בגלל זה, והרמב"ן מסביר שבעל הט-- כאילו הוא, הוא, הוא היה זה שהצליח לעשות את השלום בין השיטות. אוקיי, זה קצת להסביר את נקודת ההשוואה ביניהם. עברנו את הזמן ורק ניגע בנקודה, ואולי נעשה שיעור במיוחד על זה באחד מהימים, כשהקב"ה יתן חשק, שהחילוקים, אחד החילוקים הכי חזקים שיש בין הרמב"ם והרמב"ן, עכשיו זה ראוי לשים על זה אריכות, זה שהרמב"ם היה פילוסוף והרמב"ן היה מקובל, חוכמת הקבלה. האם הרמב"ם גם ידע חוכמת הקבלה? יש על זה עניין שלם. בפועל בגלוי הרמב"ם לא מזכיר קבלה בשום מקום. הרמב"ן היה מחכמי הקבלה הכי גדולים, עד כדי כך שהאריז"ל כותב עליו שהוא המקובל האמיתי, הוא היה מקו-- ולכן מהיסוד הזה שהרמב"ם תפס את חוכמת החקירה והרמב"ן תפס את חוכמת הקבלה, משמה נבעו כמה וכמה מחלוקות עיקריים ביותר שיש בין הרמב"ם והרמב"ן, שבתורת החסידות אנחנו מכירים כמה מחלוקות מאוד, מאוד יסודיים ביניהם, ונגיע לעניין של בית המקדש, אופן השראת השכינה בבית המקדש, ונגיע לעתיד לבוא, תחיית המתים, גן עדן, ונגיע למלאכים, אם יש להם חומר או אין להם חומר. יש כמה

17:49 מחלוקות מאוד, מאוד יסודיים בתורת החסידות שמביאים את המחלוקת, הרמב"ם והרמב"ן, ואנחנו נראה שתורת החסידות פוסקת כמו הרמב"ן, בגלל שבחקירה וקבלה ההלכה יהיה כמו קבלה. אז זה סוגיה בפני עצמה, ובעזרת השם נמצא את הזמן לדבר על זה בפרט.