ט"ו אלול התייסדות תומכי תמימים

00:00 כל שנה היה אותו דבר. היו שנים שהרבי עשה שטורם והיו שנים שלא עשה שטורם. אצל הרבי היו תמיד התוועדויות ב-770. אבל לא כל שנה היה באותו, באותו, באותו, באותו שטורם. היו שנים פחות, שנים יותר. בשנים האחרונות בכלל, הרבי התחיל לדבר יותר על העניין. בשנים האחרונות אני יכול להגיד לכם סתם, אה, בכללות, תשל"ז היה שנת שמונים, אז הרבי עשה שטורם בתשל"ז. הרבי עשה שטורם. העניין של ט"ו אלול, דיבר כמה שיחות. הרבי דיבר על ההתוועדות הזאת. הרבי אמר שיהיה שטורם. היה מכתב מיוחד ושיחות מיוחדות. הרבי הסביר את העניין של שמונים שנה. תשמ"ב זה היה שמונים וחמש, שנת פ"ה. לרבי הייתה התוועדות מיוחדת. נראה לי שהיה הפעם היחידה שהרבי התוועד בימי החול. י"ג אלול תשמ"ב הייתה התוועדות. הרבי התוועד אז בי"ג אלול באמצע השבוע, והרבי דיבר אז גם כן מאוד חזק. הרבי דיבר על החתונה של הרבי הריי"צ והרבנית, ובהמשך לזה הוא דיבר על הנסיעה הזאת לחסידים שהיה בהמשך. והרבי דיבר מאוד חזק גם כן על העניין של תומכי תמימים. ואז באותה התוועדות בתשמ"ב הרבי נתן בקבוק יין לרש"ג. הרש"ג, ר' שמריהו גוראריה, היה הגיס, בן דוד של הרבי, והוא היה ממונה על המנהל של תומכי תמימים, הרב קוזיץ[?]. אז הרבי באמצע ההתוועדות, הרבי לקח בקבוק יין והרבי נתן לרש"ג ואמר לו שזה בשביל התוועדות מיוחדת שיעשו לט"ו אלול ויחלקו מהיין הזה. אז הייתה גם כן התוועדות עצומה. הרש"ג כבר התבטא. זה היה משהו היסטורי שקרה. זה היה בתשמ"ב. פעם הבאה היה בתשמ"ו. תשמ"ו, והרבי דיבר את השיחה הידועה המפורסמת. הרבי אמר שהוא חזר מהאוהל ביום שישי, היה ט"ו אלול, והוא היה בטוח שיהיה מהפך. חבל על מהפכה

02:14 שיהיה בלגן, שירקדו ותהיה שמחה, והוא לא ראה שום דבר. היה כאילו יום רגיל. לרבי מאוד כאב על זה. איך יכול להיות שט"ו אלול, כזה יום, יבוא ככה בקרירות? הרבי נתן על הראש לכולנו, למשפיעים, לעובדים, לתמימים, לבחורים ולאנ"ש. לכל אחד, שאף אחד לא עובד כמה ימים, והרבי עשה מהפך גדול ואז אמר שישלימו את זה, וגם כן היה מענה על זה. אחרי זה עשו במוצאי שבת משהו גדול. אחרי זה היה אלול והרבי אמר שיעשו המשך. על כל פנים זה היה במבוא. בתשל"ז היה שנת שמונים, אז גם כן הרבי עשה שטורם גדול ושוב בהתוועדות דיבר על זה. הרבי נתן לעשות סעודה גדולה ב-770. כשהיה שנה אחרי זה שכבר קיבלו מהרבי מכות, אז כבר הבינו שצריך לעשות משהו גדול לט"ו אלול. עשו ב-770 סעודה מאוד גדולה והביאו את כל הזקנים, הסבים, אלו שעוד זכו ללמוד בליובאוויטש. וזה היה משהו, עם כל... היה, היה משהו גדול. בתשמ"ט נפטר הרש"ג. המנהל של תומכי תמימים נפטר בתשמ"ט. זה היה בהודו. אז אלול תשמ"ט זה היה אלול הראשון אחרי שהרש"ג נפטר, וראו אצל הרבי שהרבי עשה עניין מיוחד. הרבי דיבר בגילוי, אמר שהוא דיבר על המנהג טיר[?]. הסביר אז הרבי, דיבר על העניין הזה, והרבי אז אמר שיעשו שטורם והתוועדויות בכל מקום ומקום. ואמר אז בהתוועדות, אמר את השיחות, שיהיו התוועדויות וסעודות וכולי, וכל השטורם. ואיתן, כך אני זוכר, היה לשון הרבי איפה כזה: שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באלול? הרבי אמר ככה, שיכלו להגיד לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באלול. אז היה כזה, כזה, כזה, כזה וורט. לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באלול.

04:28 הרבי הסביר מאוד חזק באותו זמן, באותה התוועדות, כל העניין של תומכי תמימים עשה מהפכה בעולם, שרואים בגלוי, וממילא שתומכי תמימים היום, הפעולה של תומכי תמימים והפירות של זה, איך שזה התפשט בכל העולם וכל מה שזה פעל וכולי. אז הרבי, הרבי לקח את זה מאוד חזק, את כל העניין. ממילא היו צריכים לעשות שטורם, להתוועד. הרבי אז אמר גם כן שידפיסו את השיחה של כל היוצא למלחמת בית דוד. השיחה הידועה של הרבי הרש"ב שמסביר את העניין של תומכי תמימים. הרבי עשה שטורם מאוד גדול באותו ט"ו אלול, שהוא המציא. אחרי זה היה גם בתשנ"א, גם כן היה פעם, בשנה האחרונה תשנ"א, היה גם כן שטורם גדול בעניין של ט"ו אלול, גם בשבת, גם ביום ראשון, היה כיוס[?] כמו השנה הזאת, והיה קבע סיפא[?] אריכות גדולה לעשות התוועדות בקשר עם העניין של ט"ו אלול. אז ממילא זה מה שקצת לדעת מה רוחב העניין אצל הרבי, את העניין הזה. רואים אצל הרבי חביבות מיוחדת בכלל את תומכי תמימים, זה מובן, אבל גם חביבות מיוחדת ליום הזה של ט"ו אלול, שזה יהיה עם סגולה ויהיה עם התוועדויות וכולי. לעשות את זה עם כל השטורם. על כל פנים, ונגיע להתחלת הסיפור. עכשיו נחזור קצת להתחלה. אז כמו שאמרנו, י"ג אלול תרנ"ז היה החתונה של הפרידיקער רבי. הפרידיקער רבי התחתן ביום שישי. ידוע שהחופה הייתה בערב שבת. י"ג אלול אז יצא ביום שישי ועשו את החופה בערב שבת ואז היה בשבת, היה שבת. הרבי הרש"ב אמר את המאמר, הוא היה כסא מלורץ[?], ואחרי זה היה התוועדויות, וביום ראשון עשו את הסעודה עם החסידים. ככה היה הסדר. כן, שעשו את זה היה

06:29 כאילו חתונה ארוכה. התחילו ביום שישי ונמשך עד יום ראשון. הסעודה הגדולה הייתה ביום ראשון. יום ראשון היה ט"ו אלול, אותו יום כמו השנה הזאת. ביום ראשון, לפני הסעודה, לפני, לפני השעה המאוחרת, הרבי הרש"ב עשה את האסיפה של כל הרבנים והחסידים. אז לליובאוויטש הגיעו לחתונה. הרבי הקודם היה בן יחיד. הגיעו כל, מכל העולם, מכל העולם, מכל רוסיה, מכל איפה שיכלו להגיע. הגיעו אז חסידים מכל המקומות והיו שם זקני הרבנים, זקני החסידים, חסידים, החסידים הגדולים שעוד היו אצל הרבי מהר"ש, עוד היו אצל הצמח צדק. כן, החסידים, זקני החסידים היו שמה חסידים גדולים. אז שמות, אפילו שאומרים שמות של כל מיני חסידים שהיו באותה התקופה וכולם הגיעו כדי לחגוג את החתונה של הבן יחיד, החתונה של הפרידיקער רבי. הייתה חתונה גדולה עם הרבה שמחה. אז ביום ראשון הרבי הרש"ב קרא לאסיפה ובאסיפה הרבי הרש"ב אמר שעלה רעיון לפתוח ישיבה לבחורים צעירים ששמה ילמדו לימודי חסידות, ורוצה לשמוע מהי הדעה של הרבנים וזקני החסידים, מה חושבים על זה? הרבי הרש"ב נתן כאילו לכל אחד שרצה להגיד דעה שיגיד את הדעה שלו. שנייה אחת. אז. אז כפי שמסופר באותה אסיפה, כולם, כל זקני החסידים אמרו שלא, לא נראה להם. הם חושבים שזה לא מתאים. אז זה ישיבה. ישיבה לא היה באותה תקופה. ישיבה לא היה דבר רגיל. אז באותה תקופה היה שכל עיר היה ישיבה כאילו בעיר, כלומר שהוא לא כל... היה רב והיו שרצו ללמוד אז היו מתאספים בבית כנסת והיו לומדים. אבל הנוסח של ישיבה היה אז רק אצל המתנגדים. בליטא היו ישיבות גדולות כמו מיר ובריסק ועוד שמות שלא כדאי להזכיר פה. וגם הישיבות של הפולנים היו

09:01 ישיבות גדולות אבל, אבל, אבל אצל חסידים זה לא היה. לא רק בחב"ד. אצל חסידים בכלל זה לא היה. ישיבה היה משהו. עוד יותר, דרך אגב, ב[?] הרבי כותב באגרות. זה חידוש שלא ידענו מזה, אבל הרבי כותב באגרות. הרבי מספר מה שהוא שמע מהחסיד קאליבודר[?], שבעצם הראשון שהגיע להציע את העניין הזה של הישיבה היה קאליבודר[?]. קאליבודר[?] היה בחור עדיין, וקאליבודר[?] הוא היה הראשון שאמר לרבי הרש"ב שרוצים לבנות ישיבה שילמדו בה חסידות. וכשקאליבודר[?] אמר את זה לרבי הרש"ב, ככה סיפר קאליבודר[?] לרבי, שגם הרבי הרש"ב אמר: מה זה ישיבה? מתנגדי ש... בפשטות מה שהוא כביכול אמר, משהו של מתנגדים, מה זה שייך אלינו? הרבי הרש"ב גם כן לכתחילה חשב באותו אופן. זה ישיבה, זה לא, לא היה, זה לא היה, זה לא היה המטרה. לא ראו את זה כמו עניין. ואז חוזרים לעניין. באסיפה ככה אמרו זקני החסידים גם כן. כולם ראו בזה, מה שיהיה לימוד החסידות, בחורים צעירים ילמדו חסידות, אז זה היה סכנה. ידעו שאנשים צעירים לא יכולים ללמוד חסידות. חסידות זה בשביל אנשים גדולים שלמדו כבר הרבה זמן הלכות, גמרא, כמו שכתוב הרמב"ם. והיו פוסקים שעד שאתה לא ממלא כריסו ש"ס בהלכה, ש"ס ופוסקים, אם אתה לא תלמיד חכם אתה ודאי לא חסיד. זה דברים אבסטרקטיים. בקיצור, היה ויכוח הלוך ושוב. ואז הרבי הרש"ב אמר שהוא הגיע למסקנה שכן צריכים לעשות ישיבה. הוא אמר על זה כאן והצביע שיש הרבה ישיבות בעולם, אבל כאן עכשיו זה עניין אחר לגמרי, שצריך להיות ישיבה ששם יהיה ירא שמיים ושתורת השם תהיה תורה תמימה, שיהיה תמימות והתורה תהיה באופן של תורה, תורה יחד עם יראת

11:17 שמיים וכו'. דיבר, דיבר, דיבר על איכות של מה. ואז היה היסוד של ישיבת תומכי תמימים באותו יום, שזה היה ט"ו אלול, בשבע ברכות. הרבי הרש"ב נתן את ה... יש כמה נוסחאות בדיוק איך זה היה, אם זה היה בזמן הסעודה, זה היה לפני זה, זה היה אחרי זה. בכמה מקומות לא ברור בדיוק איזה, באיזה אופן זה היה העניין, אבל זה היה היסוד של יום ראשון, ט"ו אלול, בזמן של השבע ברכות של הסעודה, חסידים של קאליבודר[?]. אז הייתה ההכרזה על העניין של תומכי תמימים ואז בימים שאחרי זה אז הרבי הרש"ב התחיל לאסוף את הבחורים. מי נמצא? לא היו הרבה בחורים. אם אני לא טועה זה התחיל עם תשע בחורים. שמונה או תשע בחורים. זה היה כל הישיבה וזה היה הבסיס הראשון של ישיבת תומכי תמימים. מהתמימים הראשונים שידוע לנו היה אחד מהם ידוע בשם ר' חנינא רוזוב. הוא היה מהתמימים הראשונים שבדיוק הגיע אז מאמא שלו, שהוא היה יתום, ואז נשאר ואחרי זה הוא היה מהחסידים הגדולים. חנינא רוזוב נהיה מהמזכירים, מזכיר של הרבי הרש"ב, שאפילו הכיר את החוזה שלו, אפילו הכיר את זה, והיה גם כן אחד מהחסידים הידועים באותה תקופה. מהראשונים היה שניאור גרליק, שאחרי זה היה הרב בכפר חב"ד. קראו לו שניאור, הרב של כפר חב"ד הראשון, שניאור גרליק. הוא היה מהתלמידים הראשונים בתומכי תמימים. הוא היה ה... הוא היה הסבא של של של של הרב אשכנזי, של הרב קופל. היה גם כן, גם כן, גם כן שמואל ויטין, חסיד ידוע, שמואל ויטין, שאחרי זה היה מה, מהמשפיעים הגדולים. על כל פנים, זה היה הדור הראשון של תומכי תמימים. אז בט"ו אלול

13:30 התחילו את הישיבה בפועל. באלול היה הכרוז, ואז עד שסידרו ועד שזה. בח"י אלול התחילו את הלימודים, ולפועל הם לא נשארו בליובאוויטש. הם הלכו לעיירה ליד ליובאוויטש, לעיירה אחרת, זעמבין. אני לא יודע איך לקרוא לזה נורמלי. על כל פנים, שם היה השנה הראשונה, שם היה הישיבה ושם הם למדו כל השנה. והרבי הרש"ב היה מקבל כל הזמן דו"ח והיה גם כן מייעץ. היה הלוך חזור כל הזמן איך לנהל, מה לעשות, איך לעשות את החסידות, איך לעשות את הנגלה. הכל היה חדש. לא ידעו עדיין איך עושים בישיבה כמה שעות חסידות, כמה שעות נגלה, מתי להתפלל, מתי זה, מה כן ומה לא. והרבי הרש"ב התחיל ככה לתת הוראות איך לעשות. זה היה כל השנה של תרנ"ח. הישיבה היה מחוץ לליובאוויטש. אלול תרנ"ח, סוף תרנ"ח, הגיעו לישיבה. הרבי הרש"ב החליט להעביר את הישיבה קרוב אליו, ואז עשו את הישיבה בליובאוויטש גופא, ואז זה זה. השתמשו עם הזאל הגדול של, של, של ליובאוויטש, שהפך להיות הזאל של הישיבה, והם עשו גם כן שהמיטות היו מתוך הזאל גופא. היה בקיר של הזאל, היה כמו, איך אומרים, ברלה? וזה היה, בלילה היו מורידים את זה וזה היה הופך להיות למיטה. הפנימייה, הכל היה בתוך אותו, בתוך אותו מקום. ככה היה הסדר. גם כן אוכל דאגו. הרבנית עצמה הייתה מבשלת. עדיין לא היה, הרבנית, הרבנית רבקה, הרבנית אשתו של הרש"ב. הם היו, כאילו היה תקופה שאפילו לא ידעו מאיפה, לא היה כסף לנהל את כל זה. ואני לא זוכר מי שאל למי מה, מה, מה יהיה, מי, מי יאכיל אותם. נראה לי שהרבנית שאלה. לא זוכר בדיוק, אבל התשובה הייתה: מה שאנחנו נאכל הם

15:37 יאכלו. כאילו מה שיאכלו בבית הרב יאכלו גם הבחורים. זה היה ככה במשך זמן שהיו מבשלים ביחד. אחרי זה לאט לאט סידרו שיהיה הנהלה ושיהיה מנהל גשמי ומנהל רוחני, ושלחו לאסוף כסף. היו כל מיני, כל מיני חסידים שהלכו להיות שד"רים, שהלכו לאסוף כסף לישיבה. ביניהם ידוע חסיד שקראו לו יחיאל אשכנזי. זה שחיבר את הניגון הוא אלוקינו ששרים אצלנו, שהרבי לימד את זה. הוא אלוקינו. הרבי סיפר שהניגון הזה הגיע מיחיאל אשכנזי. על כל פנים, הוא היה השד"ר שהיה נוסע, נסע אפילו, אם אני לא טועה, לאמריקה כמה פעמים, והיו עוד כמה שלאט לאט התרחב העניין ונהיה ביתר עם כל החסידים. מאוד מעניין, אפשר לראות באגרות קודש של הרבי הרש"ב שבתקופה הראשונה בכלל זה לא היה נקרא ישיבה, זה לא היה רשמי, לא קראו לזה ישיבה, קראו לזה בית מסחר. זה היה כמו, כמו פבריקה בגלל המסחר, בגלל הממשל. לא לעשות בעיות. אז באופן רשמי היה אסור לעשות מוסד של לימוד תורה, אז זה היה נקרא כמו מקום של מסחר. מה היה המסחר? המסחר היה כביכול כתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות, כאילו שהיו עושים, זה היה כאילו הביזנס. זה כי יש בחורים שמסתובבים שמה ועושים את הביזנס. אפשר לראות אפילו ב-, באגרות הראשונים שיש צילומים של כתב יד. אפשר לראות: בית מסחר, בית מסחר. בכלל, לישיבה בליובאוויטש לא היה לזה שם. בתרנ"ח, כי תרנ"ח זה היה תרנ"ט. אז, אז התחיל הסדר הרגיל של תלמידי ליובאוויטש, שלכן כידוע אז היה המשך תרנ"ט. הם למדו בו. אז זה היה ב-בתרנ"ט שנכנסו לישיבה. ב-בשנים ההם עדיין לא היה-- עד-עד שמחת תורה תרנ"ט, לישיבה לא היה לזה שם. ואז כולנו

17:43 יודעים את הסיפור שבשמחת תורה תרנ"ט, בהקפות, אז הרבי הרש"ב היה בשמחה מאוד גדולה, ואז באמצע ההקפות הרבי הרש"ב אמר שהגיע, אה, הכרוז. לא יגיד מאיפה זה הכרוז, שהישיבה שעד עכשיו קיימת ואין לזה שם, עכשיו יש לזה שם. ואז הוא הודיע שהשם של התלמידים זה תמימים, שהשם של הישיבה זה תומכי תמימים. תלמידים שלומדים בו, מתנהגים ברוחו נקראים בשם תמימים. ואז הוא אמר את הנוסח עם הספר תורה, בהקפה השביעית, שאומרים תומכי תמימים. ואיך כתוב שמה, תמימים הושיענו, תקיף לעד הצליחנו, תלמידי מייסר ואנחנו בימים קדמונים. הוא הסביר על פירוש ואמר מה התיקון של המילים האלה, וזה היה היסוד של תומכי תמימים. הוא רקד הרבה זמן עם הבחורים בשמחה מאוד גדולה. אז היה ה-ה-השם תומכי תמימים קיבלו אז באותו שמחת תורה תרנ"ט. באותו שמחת תורה גם כן ידוע שהרבי הרש"ב אמר את המאמר ד"ה החלצו, שכמו שהפרידיקער רבי כותב, שהמאמר החלצו זה הפך להיות היסוד בחיים של התמימים. מאמר החלצו מסביר איך צריכים לעבוד על המידות ואיך צריך להיות אהוב אחינו, שלא ישנא אחינו. והמאמר הזה, שהיה מאמר יסודי בעבודה ובאסכולה, הפך להיות לאבן היסוד בהכשרה של תלמידי תמימים, שנאמר באותה שמחת תורה שקיבלנו את השם תומכי תמימים. רואים אפילו שזה לא חלק מההמשך. הוא אמר את זה בפני עצמו וכמו עניין נפרד. היה מאמר שמיני עצרת. חוץ מהמאמר שמיני עצרת היה גם כן המאמר החלצו, שהוא התחיל להגיד את זה בשמחת תורה אחרי שבת מליה. זה היה בשנת תרנ"ט. בתרס"א הרבי הרש"ב כתב את קונטרס התפילה. אומרים שזה היה שיחה של שמחת תורה גם כן. שמחת תורה תרס"א. הרבי הרש"ב דיבר שיחה. הוא דיבר על

19:58 ההדרכה של תלמידי תמימים. כבר אז היה שלוש שנים, אז כבר ראו את ההשפעה של תלמידי תמימים, עד כמה שזה פעל בכלל החסידים ובכל ה-, בכל ה-, בכל רוסיה. העניין הזה בהתחלה, כמו שאמרנו, חשבו שזה לא מתאים בכלל, אבל לפועל ראו את הכוח שיש לבחורים, שברגע שבנו את הישיבה והבחורים, הרבי הרש"ב השקיע בבחורים, אפילו הרבי הריי"צ נהיה מנהל בפועל, ו-ו-וזה עשה רוח כל כך גדולה שזה עשה מהפכה בכל, בכל, בכל חסידות, בכל ליובאוויטש ובכל, בכל הסביבה. עד כדי כך, כמו שהרבי הריי"צ מספר, התחילו להגיע מכתבים מהחסידים מכל הערים שהם רוצים גם כן לדעת מה זה חסידות, מה זה עבודה, איך מתפללים. כי מרוב השנים ומרוב הזמן, מהעלמות והסתרים של הגלות, אז החסידים איבדו הרבה יסודות ולא ידעו בדיוק איך, מה זה עבודת חסידות חב"ד כמו שצריך להיות. שאז הרבי הרש"ב כתב את קונטרס התפילה. ולכן אתם רואים שקונטרס התפילה מתחיל, הרבי הרש"ב מתחיל את הלשון: רבים השואלים והדורשים איך מתפללים. כן, זה היה היסודות שקרה ישר מתומכי תמימים. פתאום בחורים מתפללים באריכות. אז זקני החסידים והאנשים, אנ"ש, פתאום התחילו להתעורר בעניין. מה קורה ש-- איך מתפללים? איך עושים את זה? היה הכתבים של אדמו"ר האמצעי, אבל לא היה הדרכה מפורטת איך עושים, מה בדיוק. היו חסידים גדולים, רבנים, אבל הדרכה באופן מסודר שיתאים לדור ההוא של הזמן של הרבי הרש"ב היה חסר. ואז הרבי הרש"ב כתב את קונטרס התפילה, שזה הקונטרס הראשון שהרבי הרש"ב כתב בהמשך לעניין הזה של תומכי תמימים, קונטרס התפילה. אפשר לראות שלקונטרס התפילה יש הקדמה. קונטרס התפילה, אתם רואים, יש הקדמה בכתב יד של הרבי הריי"צ. הקדמה מאוד יפה שאני מציע לבחורים לקרוא

21:59 את זה אם עדיין לא קראתם את זה, ושם הוא מספר קצת את הפנורמה, מה שנקרא, מה קרה בשנים ההם בישיבת תומכי תמימים, מה זה פעל בכל הקהילות, והוא מתאר, בציור של הרבי הריי"צ, ומתאר מאוד יפה את התקופה הזאת, השנים ההם. זה היה בתרס"א, ואז ואז הרבי הרש"ב נתן את קונטרס התפילה. בתרס"א אז היה מהפכה גדולה של כל היוצא למלחמת בית דוד. בתרס"א הרבי הרש"ב, בשמחת תורה. כל פעם שהיה שמחת תורה, משהו מעניין שתומכי תמימים יש לזה קשר מיוחד עם שמחת תורה. בתרס"א, בשמחת תורה, אז הרבי הרש"ב דיבר שיחה ארוכה בקשר לזה שעברו כבר שלוש שנים. שלוש שנים זה ערלה, אסור לאכול מהפירות. בשנה הרביעית מתחיל להיות העניין שאפשר כבר להתחיל ליהנות מהפירות. הוא אמר לבחורים, תראו, אצלכם היו אז הבחורים היו, היו, היו תלמידי התמימים. בחורים באווירה של העולם, ויצטרכו לעשות, וזה עושים עם החמימות של חסידות. ושמה אחרי זה הרבי הרש"ב נותן גם כן הדרכה בפועל. איך צריך להיות לימוד הנגלה, איך צריך להיות לימוד החסידות, איך צריך להיות עבודת התפילה, איך צריך להיות חסידות של חברותא. יש שמה יסודות מאוד מאוד חזקים, חשובים. איך, מה דורשים מבחור בתומכי תמימים, שכאילו שכל אחד יחזור על זה, אם הוא כבר למד את זה, עוד פעם, כדי ל-לחקוק את העניין הזה במוח ובלב שלנו. וזה היה שמחת תורה תרס"א. הרבי הריי"צ מספר שהשיחה הזאת עשתה שטורעם מאוד גדול בכל רוסיה, בכל העולם, וזה גרם להתעוררות מאוד גדולה. במשך כל אותם ש-אותם שנים תומכי תמימים הלך וגדל. באו בחורים מכל רוסיה, לא רק בחורים ליובאוויטשער, גם בחורים שלא ליובאוויטשער הגיעו, בחורים

25:09 מכל העולם. הרבי הריי"צ מספר שבכמה שנים זה התחיל לתפוס, שכבר אמרנו אפילו לא היה מניין, אבל תוך כמה שנים היה כבר כמה מאות בחורים והיו צריכים, לא יכלו לקבל. היו צריכים לשלוח, ממאה בחורים קיבלו אולי עשרה בחורים. עד כדי כך היה, היה, היה, היה חוסר מקום והיה ביקוש גדול והיו בודקים ובודקים כל בחור שיהיה ירא שמיים בתכלס ולא היו מקבלים כל אחד שרצה להגיע. אגב, עוד קצת זמן אחרי זה, באותו זמן כמו שאמרנו, יחד עם תומכי תמימים היה כל הזמן התעוררות גדולה, וזה פעל מהפכה מאוד גדולה. אז קצת זמן אחרי זה הרבי הרש"ב כתב גם כן את קונטרס ומעין. ומעין יצא בתרס"ד, וגם כן אחד מהיסודות בחסידות שהרבי הרש"ב כתב, שזה היה בגלל הקושי של החסידים שרוצים לדעת מה זה חסידות. זה היה קונטרס ומעין. בתרס"ד הרבי הרש"ב את הקונטרס-- הרש"ב כתב את קונטרס עץ החיים. בתרס"ד זה קונטרס עץ החיים שמסביר מה המטרה של תומכי תמימים. זה מאמר נפלא שמסביר מה זה חסידות ולמה צריכים ללמוד חסידות ולמה צריכים גם נגלה וגם חסידות והעניין של עבודת התפילה, ואיך כל אחד משלים את השני. ואז יש את כל החצי השני של הקונטרס שמסביר מהו מטרת יסודות קודשנו, מהי המטרה של תומכי תמימים, מהו הסדר בתומכי תמימים, מה, איך צריך להיות סדר חסידות, סדר נגלה, שבת, איך לומדים. זה קונטרס עץ החיים. זה קונטרס ששייך לכל אחד אחד מהתמימים. זה הרבי הרש"ב כתב בתרס"ד, וזה וזה היה במיוחד בשביל התמימים. קונטרס העבודה נכתב רק בתרע"א. זאת אומרת כמה וכמה שנים אחרי זה. אחרי שכבר היה הספד כ"ס, וזה הרבי הרש"ב הרגיש שחסר

27:15 עדיין בעבודה, ואיך צריך להיות ההווי דשם והווי דתפילה בפרטיות. מה-- איך מגיעים לאהבת השם ואיך מגיעים ליראת השם וכל מיני אופנים בהתבוננות, ולכן הוא כתב את קונטרס העבודה. זה הוא כתב בהמשך להמשך תער"ב, שאז נאמר המשך תער"ב, ששם הרבי הרש"ב גם כן בונה את היסודות בעבודה, ובהמשך לזה הוא כתב את קונטרס העבודה, שהוא התחיל לכתוב את זה בתער"ב. רואים שהוא מציין בקונטרס העבודה כמה פעמים, הוא מציין להמשך תער"ב, לפי שהוא גמר לכתוב את זה בע"א ואז זה התפרסם בתומכי תמימים. הקונטרסים האלה שאנחנו הזכרנו אותם, קונטרס התפילה, קונטרס ומעין, קונטרס עץ החיים, קונטרס העבודה. הקונטרסים האלה זה בעצם הקונטרסים היסודיים שבנו את היסוד של תומכי תמימים. דרך הקונטרסים האלה אנחנו יכולים לקבל איזושהי תמונה מה רבותינו רצו מאיתנו, מה הרבי הרש"ב רצה, מהם, מהם, מהם, מה המכוון, מה, מה רוצים מבחור בתומכי תמימים. עכשיו במשך הזמן, במשך הזמן כבר שנים היו תומכי תמימים. אחרי זה הגיעו הקומוניסטים והיו צריכים לברוח מליובאוויטש ואז התחילו מסירות נפש. ליובאוויטש ותומכי תמימים, כל מקום, כל מקום שסגרו נפתח מקום אחר. היה בלגן, הייתה מהפכה ברוסיה. באותו זמן [?] בנה תומכי תמימים בפריז. אז התחילו תומכי תמימים בפולניה. אה? תרפ"א מיד התחילו את העניין של תומכי תמימים בוורשה, ואחרי זה לאט לאט כשהרבי הרש"ב היה צריך לצאת מרוסיה, אז זה הפך להיות לתומכי תמימים המרכזית. וככה עברו הרבה שנים עד שנהייתה מלחמת העולם השנייה והרבי הריי"צ הגיע לאמריקה ת"ש. והדבר הראשון שהוא עשה ביום שהוא הגיע הוא ייסד תומכי תמימים. אה? ט"ז אדר, הרבי הריי"צ הגיע ב-י"א אדר, הוא עשה כבר את התלמידים הראשונים ודבר ראשון אמר צריך

29:24 להיות פה תומכי תמימים. זה ראו אצל הרביים שתומכי תמימים הפך להיות למקור, לבסיס לכל העניין של הפצת היהדות, להפצת המעיינות ולהציל את העולם מהגלות והחורבן ולהביא את הגאולה. במשך השנים חשבו שטוב, ליובאוויטש היה ליובאוויטש, תומכי תמימים זה דרגה מיוחדת. אוהבים משכילים וזה. אבל אחרי זה, במשך הזמן, דור אחר, תקופה אחרת, זמנים אחרים והיום זה כבר לא כמו שהיה אז. היום חושבים דברים אחרים וכולי וכולי. והרבי מפעם לפעם, הרבי דיבר בשיחות שהקונטרסים שהרבי הרש"ב כתב בתומכי תמימים, השיחות שהרבי הרש"ב דיבר בתומכי תמימים, זה תומכי תמימים לדורי דורות. היסודות של תומכי תמימים אף פעם לא משתנים. מה שהרבי הרש"ב דרש מתלמידים בתרנ"ז, תרס, תרס"א, בתרע, בתרע"ב, זה אותו יסודות בלי שינוי. הרבי דיבר על זה הרבה פעמים, שהרבי אפילו היה צועק שיש כאלה שרוצים להגיד שלא, חס ושלום. זה תומכי תמימים תמיד יישאר אותו דבר. קדושת [?] כמו תומכי תמימים. יש בזה את הנשמה. על פי כך שבתנש"א הרבי בעצמו חילק את הקונטרס עץ החיים. זה היה פלא, זה עשה שטורעם מאוד גדול, שהרבי בכ' חשוון תנש"א, הרבי חילק בעצמו לכל אחד ואחד את הקונטרס עץ החיים. ככה שזה עשה השראה גדולה ביותר, אה, ואחרי זה הרבי דיבר על זה בשבת. הוא דווקא בחר לחלק את הקונטרס הזה. הרבי יצא, ירד לחלק עם הקונטרס של שבת חיי שרה. כלומר הרבי אמר, ודווקא בחר דווקא ב-ב-בקונטרס הזה. יש כאלה שרוצים להגיד שהדברים השתנו, אז רוצים להודיע שתומכי תמימים וליובאוויטש וזה. והרבי אפילו קרא את הקטע שכתוב בסוף הקונטרס, שהרבי הרש"ב כותב בסוף קונטרס עץ החיים, הוא כותב את הקונטרס הזה שכביכול שכבד לו לחזור על

31:33 הדברים עוד פעם ועוד פעם, כל פעם לחזור. אז ממילא הוא כתב לו את הקונטרס כדי שידעו לדורות מה זה תומכי תמימים, מה הסדר בתומכי תמימים, מה המטרה של תומכי תמימים ומה הכוונה של תומכי תמימים. אז ממילא זה הנקודה שנמצאים עכשיו, היום, סמוכים לחמישה עשר אלול, לעורר את עצמנו ולחזק את עצמנו ביסודות, ויסוד אשרינו מה טוב חלקנו שאנחנו זכינו שהנשמה שלנו נמצאים בתומכי תמימים. בחרו בנו, כמו שהרבי הרש"ב אומר בשיחה, שהנשמות שלומדים בתומכי תמימים הם נשמות שבחרו בהם, בחרו בנשמה שלנו שנמצאים בתומכי תמימים, שאנחנו באמת ניקח את זה ברצינות. זה לא מספיק זה שאתה בסדר. אבא שלך שלח לישיבה ופה לאשכול טוב הכניסו אותך לפה קאסואלידד כמו שאומרים. נפלתי פה אז בסדר, אני אעבור את השנים פה, אלא באמת לדעת מה זה תכלית פנימית, מה זה דורש מאיתנו, ללמוד את הקונטרסים ולחזור עליהם מפעם לפעם. ללמוד את השיחה של כל הישיבה, לחפש ביסודות ולחיות את זה, ואפילו לנסות על כל פנים כמה שכל אחד ואחד יכול לחיות את הדברים האלה בפרט. ומה זה עיקר? שהקדוש ברוך הוא יעזור שננצל את הימים סגולה האלו באופן המקסימלי. והעיקר זה שהכוונה של תכלית פנימיות כבר יושם במלואו. שנזכה לראות את המכבי לבית דוד נגמרת ושהגאולה יהיה של משיח בן דוד, וזה התפקיד שלנו בפרט ממש. וכמו שהרבי אמר בפורים תשמ"ח שהתמימים יהיו בראש הקבוצה, לקבל פני משיח צדקנו ילכו בראש. ושהרבי יגיד על כל אחד מאיתנו ראו גידולים שגידלנו. זה הרבי אמר בפורים תשמ"ח, ושהרבי לא יתבייש באף אחד מאיתנו. מה עשיתי כאן?