מסכת בבא בתרא בתורתו של בעל ההילולא הרב לוי יצחק זי״ע

00:01 דובר 1 לדבר על התורה של אבא של הרבי, קראו לו ר' לוי'ק. ככה נהגו אצל חסידים לקרוא לו בשם של חיבה, כמו שהרבי דיבר על זה כמה פעמים. על כל פנים, מכיוון שלומדים בבא בתרא, אז נדבר על אחת מהתורות של ר' לוי'ק בקשר לבבא בתרא. אה, מסתמא הרבה שמעו על זה אולי בתחילת השנה, על זה שיש, אה, רשימה שלו מעניינת בקשר למסכת בבא בתרא, שזה זוהר. יש איזה זוהר שעל פי פשט הזוהר לא מובן, והרבה שואלים על זה. ואבא של הרבי מסביר את זה בצורה מאוד מעניינת. הרבי דיבר על זה, על הזוהר הזה, על הר' לוי'ק הזה בתשנ"ב. אחת מהשיחות האחרונות שזכינו לשמוע מהרבי הייתה בתשנ"ב, פרשת משפטים. זה היה מהשיחות האחרונות. היה כמה שבועות לפני חודש ז' אדר. תשנ"ב למדו אז בבא בתרא בישיבות. זה היה שנה שלמדו מסכת בבא בתרא בתומכי תמימים. יש איזה סיפור בקשר לזה גם כן, היה איזה דו"ח או משהו שנכנס לרבי באותו שבוע. על כל פנים, בפועל אפשר לראות בשיחה של משפטים נ"ב שהרבי מתייחס לעניין הזה. אז אני אחזור כמה נקודות. כמובן שיש פה, אה, הר' לוי'ק הזה זה מלא וגדוש, כמו כל שורה בפירוש של ר' לוי'ק. נשתדל לעמוד על הנקודות העיקריות והנקודות שיותר שייכות להעביר, להסביר בהבנה והשגה, ואז נראה את הגדלות, את הגאונות, את העומק וכולי וכולי. אז הזוהר זה בפרשת בלק דף קצ"ח. אז הזוהר אומר, רב חזקיה פתח: "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא". זה פסוק, והפסוק הזה נמצא בפסוקים של, של התעניות. אומרים את זה בהפטרה. "שמרו משפט ועשו צדקה כי, כי קרובה ישועתי לבוא". ושם הזוהר מביא מרב המנונא שדיבר

02:48 דובר 1 בקשר לג' בבות. בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא. יא, הוא הסביר שזה, ה"שמרו משפט ועשו צדקה", קשור עם העניין של הג' בבות. בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא. הוא אמר בין הדברים שיש פסוק בפרשת משפטים. זה הרבי דיבר בפרשת משפטים נ"ב. זה היה קשור עם הפרשה. כתוב: "על כל דבר פשע, על שור, על חמור, על שה, על שלמה, על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה". אז אומר על זה הזוהר: על שה, בבא קמא; על שלמה, בבא מציעא; על כל אבדה, בבא בתרא. מתכוון לבבא בתרא. מה זאת אומרת בכללות? זאת אומרת, לפי מה שהזוהר אומר, הפסוק הזה, "על כל דבר פשע", מדבר על עניין הנזיקין. פשע. פשע זה דברים שקשורים עם נזיקין, והרי כל הג' בבות הם דנים על עניין הנזיקין. אז בפסוק הזה מרומז הג' בבות שדנים על הג' מיני נזיקין. כן. אז איפה זה מרומז בפסוק?

04:15 דובר 1 אז על זה הוא אומר: על שה זה בבא קמא, כי בבא קמא מדובר על הרבה דברים שקשורים עם, עם זה, השור והבור, המבעה וההבער. בעצם זה נזיקין שבאים על ידי בעלי חיים. זאת אומרת, עניינים שקשורים עם בעלי חיים. אז זה. בבא מציעא מדבר על שלמה. שניים אוחזין בטלית. טלית זה בגד, שלמה. בבא בתרא אומר: על כל אבדה, זה בבא בתרא. על כל אבדה, השבת אבדה. איפה? מה הקשר בין, בין השבת אבדה עם בבא בתרא? לכאורה השבת אבדה נמצא בבבא מציעא, אלו מציאות, שניים... שם יש את הפרקים שמדובר על השבת אבדה. זו השאלה, והמפרשים שואלים את זה גם. גם כן בניצוצי זוהר יש מפרשים ששואלים את השאלה, עד כדי כך, כמו שהרבי מביא בשיחה בתשנ"ב, שהגר"א טען שצריך לשנות את הנוסח. הוא עשה תיקון בנוסח הזוהר. הוא טען ש"על כל אבדה" זה נכנס עדיין בבבא מציעא, ובבא בתרא נמצא בהמשך הפסוק: "עד האלהים יבא דבר שניהם". אז זה עניין של שותפים, וזה קשור עם בבא בתרא. כמובן שהרבי לא מקבל את זה, לעשות שינויים בזוהר בגלל שאנחנו לא רואים את הפשט. אז זה מגיע ר' לוי'ק, והוא מאיר את הזוהר הזה, נותן לנו הסבר נפלא שנותן לנו הבנה בדברי הזוהר. מה הפשט ש"על כל אבדה" זה בבא בתרא? אז ר' לוי'ק אומר: אנחנו מדברים פה על זוהר. כן, לא לשכוח, זוהר זה זוהר. זוהר זה פנימיות, סודות. אז הזוהר רואה את בבא בתרא, אז גם בבא בתרא הוא רואה פנימיות, סודות. מה מדובר? מה זה, מה זה שותפים? בבא בתרא מתחיל: השותפים שרצו לעשות מחיצה. מי הם השותפים? השותפים זה

06:29 דובר 1 שותפים למעלה, שותפים זה איש ואישה. שלושה שותפים באדם: אביו, אמו והקב"ה. אז השותפים האמיתיים זה איש ואישה, שלמעלה איש ואישה זה יסוד ומלכות. כידוע, ספירת המלכות נקראת אישה, מקבל. ספירת היסוד נקראת משפיע. אז יסוד ומלכות, וזה הפשט "כל אבדה". ספירת היסוד נקראת כל. אומרים את זה בתפילה כל יום: "כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה". כל זה הולך על ספירת היסוד. כל המאמרים מדברים שספירת היסוד נקראת בשם כל, כי יסוד הוא כולל. הוא צינור המחבר בין משפיע למקבל. יסוד זה הברית המקשר והמחבר, שזה כל העניין של המשפיע, עניין של יסוד. אז כל זה יסוד. אבדה זה מלכות. הגמרא בקידושין אומרת שבן אדם צריך לחפש אחרי אישה כמחפש אחרי אבדה. זאת אומרת שהאישה נקראת בשם אבדה. האיש מחפש אותה, דרכו של איש לחזר אחרי אישה כמחפש אחרי אבדה. אז אבדה זה האישה. אז כל אבדה זה השותפים, יסוד ומלכות. אז ממילא זה מה שהזוהר אומר, ש"כל אבדה" זה בבא בתרא. על דרך זה שמה יש בזוהר של הזוהר. הזוהר אומר הלשון שבבא בתרא רזא דאבדה. אז גם שם הוא אומר רזא דאבדה. אבדה זה מלכות, כמו שאמרנו. רזא זה היסוד. על פי קבלה יסוד נקרא רז. יסוד הוא סוד, סוד זה רז. יא. ו-ו-יסוד זה יסוד. זה גם כן, זה הסוד. זה, זה הסוד של המלכות. זה השפעת המשפיע שמתלבשת במקבל. על כל פנים, אז כל אבדה הולך על השותפים. מה הפשט אם ככה, שותפים שרוצים לעשות מחיצה? מה הפשט במשנה הזאת על פי מה שאנחנו מדברים פה? אז כללות העניין נזיקין זה הולך

08:48 דובר 1 על זמן הגלות. הרבי מסביר את זה בשיחה גם. כל עניין הנזיקין זה הולך על זמן הגלות. וזמן הגלות זה נזיקין. נזק זה העלם והסתר של הגלות. ומי נמצא בגלות? כנסת ישראל. שכינה. גלו לבבל, שכינה עמהם. כל עניין הגלות זה שכנסת ישראל נמצאת בגלות מבחינת עבדות. כמו בסוף מסכת מכות, שבני ישראל נעשו כעבד. הולך על כנסת ישראל שהם עבדים רחמנא ליצלן בגלות. אבל כעבד הם לא עבדים באמת, הקדוש ברוך הוא שומר עליהם. אבל כל העניין של זמן הגלות זה עניין של, של נזיקין, וכל בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא זה איך צריך להיות העבודה בזמן הגלות. הרבי אומר פה בשיחה שהג' בבות זה הולך על הג' גלויות. כל הגלות נחלק לשלוש, שלוש גלויות. אז לכן יש ג' בבות. בר' לוי יצחק, העניין של הג' בבות. אז הוא מסביר שזה העניין של הג' גבורות. ממילא מדובר שהמלכות, שהמלכות היא כנסת ישראל, ספירת המלכות, יש בניין המלכות מהגבורות. הרי מלכות צריך גבורה, צמצום, כי כדי שיוכל להיות התלבשות המלכות בבי"ע צריך להיות גבורה. ויש ג' מיני גבורות. מדבר על זה במאמרים. כן. גבורת המלכות זה שלוש גבורות. זה דעת ותפארת ויסוד. על כל פנים זה ג' מיני גבורות שיש במלכות. כאן הוא אומר הלשון, בדעתו, ברחמו, בגופו. לא משנה, איזה עניינים שצריכים ללמוד עליהם, אבל יש ג' מיני גבורות שזה הג' בבות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא. ויש ה' גבורות. זה עוד עניין. שני דברים שונים. ה' גבורות זה החמש אותיות. חמש אותיות. מנצפ"ך. האותיות האלה הם גבורות כי זה הסיום. כל מילה, לסיים את זה על ידי האותיות סופיות, זה

11:11 דובר 1 אותיות של גבול, אותיות של גבורות. אז לפעמים מדברים על ה' גבורות ולפעמים מדברים על שלוש גבורות. אומר ר' לוי יצחק, יש ג' בבות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא. זה הג' מיני גבורות שאנחנו מדברים פה. מה המילה ש-- איך קוראים לזה בבא? מה הגימטריה של בבא? חמש. כן, ב', ב', א'. אז זה חמישה גבורות. מה הראשי תיבות? הראשי תיבות של בבא זה ראשי תיבות בראשית ברא אלוקים. אז זה ודאי גבורות. ובראשית ברא אלוקים הולך במחשבה לברוא את העולם במידת הדין. כן. אז זה עניין הגבורות. מה המילה הראשונה של כל מסכת? איך מתחיל בבא קמא? ארבעה אבות נזיקין. א'. איך מתחיל בבא מציעא? שניים אוחזין. ש'. איך מתחיל בבא בתרא? השותפין. ה'. מה ראשי תיבות? א', ש', ה'. זה אישה, מלכות. זה המלכות, כנסת ישראל שנמצאת בגלות. כן, וזה, זה כל העניין של לימוד מסכת נזיקין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא. זה איך מוציאים את כנסת ישראל מהגלות? איך עושים שיהיה בניין המלכות? איך מוציאים את השכינה מהגלות? זה העניין של מסכת בבא בתרא. מה? מה עוד הוא אומר? אמ, מה הראשי תיבות קמא, מציעא, בתרא? קמא, מציעא, בתרא זה ראשי תיבות. ק', מ', ב'. כן? ק', מ', ב' זה בגימטריה בלעם. בלעם זה בגימטריה ק', מ', ב'. כן. בלעם רצה ל-לגרום ל-- כתוב, רצה ל-לגרום נזק לעם ישראל. הוא רצה להביא את עם ישראל למצב של גלות וחורבן. הוא בעצם, כל הנזיקין מתחילים מבלעם. הוא היה שונא ישראל, הוא היה מקטרג והוא רצה לעשות את הנזק. הוא רצה לעשות את ההעלם והסתר. אז כל הגלות בעצם קשור עם בלעם. אז זה הגימטריה ק', מ', ב'. ראשי תיבות קמא, מציעא,

13:51 דובר 1 בתרא. בלעם היה עם האתון, כן? היה עם החמור, עם האתון של בלעם. מה כתוב? שבלעם נתן מכות ל... איך כתוב שמה? ויך את האתון במקל. כן, עם המקל הוא נתן לו מכות. אומר ר' לוי יצחק, מה זה במקל? ראשי תיבות קמא, מציעא, בתרא. במקל יש ב' בתרא, מ' מציעא, ק' קמא, ויש גם ל'. מה זה הל'? יש שלושים פרקים בשלושת המסכתות האלה. כן? הרי ידוע שלתחילה זה היה מסכת אחת, שלושים פרקים. אחרי זה חילקו את זה לשלוש. אז במקל זה בתרא, מציעא, קמא, והל' זה השלושים פרקים. אומר שהעניין של שלושים פרקים קשור גם כן עם מלכות. כי הרי כתוב בפרקי אבות שהמלכות נקנית בשלושים מעלות. אז העניין של ל', שלושים מעלות, קשור עם ספירת המלכות. לכן יש שלושים פרקים בג' בבות. גם כן יהודה. יהודה זה המלכות. מלכות. מלכי בית דוד מגיעים משבט יהודה. כמה זה הגימטריה של יהודה? גם כן יהודה בגימטריה שלושים, שזה הל'. הגמרא אומרת שרב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה. כן, על רב יהודה. אמרי, רב יהודה, שרב יהודה כולי לימודו בנזיקין. למה רב יהודה כולי לימודו בנזיקין? כי יהודה זה מלכות. כן, ומלכות שנמצאת בגלות, אז הוא צריך ללמוד נזיקין כדי לתקן את זה. לכן כולי לימודו היה בנזיקין. ובגימטריה ל' זה השלושים פרקים של, של הג' בבות. יהודה היה הבן הרביעי. סדר נזיקין זה הסדר הרביעי בשישה סדרים. כן, זרעים, מועד, נשים, נזיקין, נזיקין זה הרביעי. אז זה קשור עם ספירת המלכות. מלכות זה גם כן רגל רביעי, י־ה־ו־ה, האות הרביעית זה כל העניין של הרביעי. זה קשור עם, עם מלכות

16:48 דובר 1 נזיקין. הגמרא אומרת סדר נזיקין זה ישועות. מדברת הגמרא, מביאה את הפסוק המפורסם שאנחנו לומדים שם כל השישה סדרים. אז נזיקין זה סדר ישועות. ישועות קשור עם נזיקין, כי הישועה זה הישועה של הגאולה. וזה הפסוק שמיוסד, קרובה ישועתי. כל הזוהר הזה מיוסד על הפסוק: ״כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא״. השותפין שרצו לעשות מחיצה. אומר ר' לויק, מה זה השותפין שרצו לעשות מחיצה? אמרנו ששותפין זה יסוד ומלכות, משפיע ומקבל. השותפין שרצו לעשות מחיצה. זה קשור למה שהבחורים למדו פה השנה היטב. זה העניין של המחיצה, שיש כותל אחד לשניהם. נסירה. הבחורים למדו פה על העניין שיש אחור באחור, יסוד ומלכות, משפיע ומקבל, נמצאים אחור באחור ויש כותל אחד לשניהם. אז אומר, זה הגלות. בזמן הגלות ז"א ומלכות נמצאים באופן של אחור באחור ויש כותל לשניהם. השותפין שרצו לעשות מחיצה זה המחיצה שיש בזמן הגלות באופן של כותל אחד לשניהם, אחור באחור. ובוודאי שצריך לעשות נסירה כדי שיוכל להיות יחוד פנים בפנים, שזה יהיה בגאולה. ר' לויק אומר מחיצה זה בגימטריה מאה חמישים ושלוש. כאן יש ארבע מחיצות. הגמרא, המשנה מביאה ארבע מחיצות: גזית, גויל, כפיסין ולבינין. ארבע מחיצות. מה העניין של ארבע מחיצות? אז ארבע מחיצות זה כנגד הד' אותיות דשם הוי"ה, ד' אותיות דשם אדנ"י, שזה ההבדל בין יסוד ומלכות. אז יש ארבע אותיות ויש ארבע מחיצות. מחיצה זה בגימטריה מאה חמישים ושלוש. כמה זה הגימטריה של שלוש פעמים מחיצה? מי יכול לעשות מאה חמישים ושלוש פעמים ארבע? ארבע פעמים? סיקס טוולב. מאה חמישים ושלוש פעמים ארבע זה שש מאות שתים עשרה. שש מאות שתים עשרה זה בגימטריה ברית. ברית זה החיבור. כל

19:29 דובר 1 עניין הברית זה היסוד. יסוד ומלכות זה היסוד. אז הד' מחיצות. בהתחלה זה עניין של מחיצה, אבל בסוף אדרבה, על ידי המחיצה נעשה אחר כך יחוד פנים בפנים שלמדנו במאמרים. שהנסירה שעושים בין היסוד והמלכות זה בשביל שאחרי זה יהיה הסכמה יותר גדולה. אז באמת בשיחה הרבי מסביר את זה גם יותר באותיות של העבודה. הרבי אומר בשיחה במשפטים: השותפין שרצו לעשות מחיצה. רצו. יש שותפין שהולכים למלחמה, מחלוקת. כאן אומרים, לא, רצו לעשות מחיצה, זה שהמחיצה עושים ברצון. כשהמחיצה עושים את זה ברצון אז זה לא הסתלקות של פירוד חס ושלום, הסתלקות של קליפה. אדרבה, זה הסתלקות בשביל לעשות התקשרות יותר עמוקה. הם שותפין וגרים בחצר ועושים את המחיצה מרצונם הטוב. אז המחיצה אדרבה גורם שיהיה אחדות יותר גדולה ביניהם, שזה בעצם כל העניין של ה-- המחיצה של הגלות, כדי שיהיה אחר כך אדרבה להגיע למקום יותר עמוק, להתקשרות יותר עמוקה. שלכן מסכת בבא בתרא מדבר על עניין הגאולה. זה כבר הרבי אומר בשיחה שמסכת בבא בתרא מדבר על עניין הגאולה. בבא בתרא מדברים בדף ג', לומדים על בית המקדש, ״גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון״. אחר כך יש את הגמרא בדף ע"ד ע"ה, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודת לויתן, ועתידין צדיקים שייקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא. משיח ייקרא על שמו של הקדוש ברוך הוא. ושם, המסכת כשמסיים, מדבר על חלוקת הארץ, שזה גם כן עניין של מחיצה. חלוקת הארץ לשבטים זה עניין של מחיצה, אבל על ידי המחיצה הזאת נעשה ארץ ישראל של כל עם ישראל. זה מחיצה שגורם אחדות, לא גורם פירוד. הפסוק של צדקה נמצא בבבא בתרא בדף י', דף ט', דף

21:36 דובר 1 י'. אז הרבי אומר גם כן, זה מעניין, אותו פסוק שמובא בזוהר, אותו פסוק מובא גם בגמרא. כאן רואים את הקשר בין, בין נגלה דתורה ופנימיות התורה. כל הזוהר מיוסד על הפסוק: ״כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא״. והפסוק הזה הגמרא בדף י' מביאה את זה בקשר לצדקה, כדי צדקה שמקרבת את הגאולה. גמרא בבא בתרא, שנאמר ״כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה״. זאת אומרת שבבא בתרא מדבר גם על משפט, שזה דיני נזיקין, וגם על צדקה, שזה דיני הצדקה, שזה הפסוק ״שמרו משפט ועשו צדקה״, שעל ידי זה פועלים את התכלית, השלימות והבירור של הגלות. יש פה עוד הרבה אריכות, אבל על כל פנים, עוד באות אחד. חצר. השותפין שרוצים לעשות מחיצה זה מחיצה בחצר. מה הרמז בעניין החצר? גם זה. מה יש בחצר? אומר הרבי לוי, חצר יש בזה חי"ת, רי"ש וצדי"ק. אומר, צדיק, צדיק יסוד עולם זה היסוד. ספירת היסוד שאמרנו שזה השותפין, יסוד ומלכות. אז הצדיק, צדיק יסוד עולם זה ספירת היסוד. חי"ת ורי"ש זה בגימטריה יצחק, מאתיים ושמונה. וחי"ת ורי"ש זה גם כן בגימטריה ארבע פעמים ב"ן. ארבע פעמים חמישים ושתיים. ארבע בנים. ד' פעמים שם ב"ן, שזה הולך על מלכות. ארבעה בנים שאומרים ב-ב-בהגדה של פסח. כל העניין של הארבעה בנים, בן. אנחנו יודעים ששם ב"ן זה בספירת המלכות גם כן. יש בזה ד' עניינים של בן כנגד הד' אותיות של שם ה'. אז חצר זה חי"ת, רי"ש וצדי"ק. זה גם כן הייחוד של ז"א ומלכות, איך שמרומז במילה חצר. יש את הפסוק שאומרים בברית. אמרנו שיש פה את העניין של הברית גם כן. ארבע פעמים מחיצה.

24:52 דובר 1 ״אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך״. אז אומרים חצריך, לשון רבים. זה החלוקה של החצרות שאומרים פה, שמחלקים את החצר לשתיים. חצריך לשון רבים זה החצר של ז"א ומלכות, זה מלכות או במלכות גופא. סיים ירושלים. על כל פנים. אז כל זה אומר לנו שלומדים מסכת בבא בתרא, אז בעצם אנחנו מכינים את הקרקע לגאולה. אנחנו חושבים, לומדים בבא בתרא, לומדים נגלה. לפי רב לוי, כשאתה לומד בבא בתרא אתה בעצם מכין את העולם לגאולת המשיח. בפרט העניין של בבא בתרא שזה הסיום של הגלות, וזה מסיים במילים האחרונות: ״הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות״. שהדיני ממונות זה התיקון של הנזיקין, תיקון של הגלות. אז ממילא שהריבונו של עולם יעזור שנזכה כבר לראות כבר את הגאולה השלימה תכף ומיד ממש.

25:59 דובר 2 אמן.