מתורתו של רבי לוי יצחק

00:01 מדובר ב... בהגיע לכ"ף אב, אבא של הרבי, אז נדבר על כמה עניינים בקשר לתורתו של רבי לוי יצחק. אמ, ב-ב-בפרט שהתורה של רבי לוי יצחק זה לא תורה קלה, זה תורה שצריכים להבין אותה. יש שמה הרבה קבלה כידוע, והרבה דברים שקשה להבין, אבל אני אדבר על כמה נקודות. קודם כול בתור הקדמה, בקשר לדברים מסוימים שאנחנו לומדים מרבי לוי יצחק והאופן איך צריך להיות לימוד התורה. אחרי זה נגיד גם כן איזה וורט, עם הזמן, איזה עניין בתורתו של, של רבי לוי יצחק. אחד מהדברים הנפלאים שאפשר לראות בתורתו של רבי לוי יצחק זה איך שכל מילה, לא רק בתורה שבכתב, אלא גם בתורה שבעל פה, זה מדויק בתכלית. בדרך כלל כולם יודעים שבחומש, תורה שבכתב, בתנ"ך, אז שמה ודאי כל אות, כל מילה. הגמרא לומדת מכל מילה, לומדים מזה תילי תילים של הלכות. אבל כשלומדים תורה שבעל פה אז שמה לא רואים את זה כל כך. תורה שבעל פה, גמרא, אז יש גרסה כזאת, גרסה כזאת. אה, בדרך כלל זה יותר סברא, יותר להתבונן בסוגיה, אבל לא לדקדק על המילים, לא לדקדק על האותיות, על מילים. אחד מהחידושים של רבי לוי יצחק חידש, והוא מראה את זה ממש פעם אחר פעם אחר פעם, איך שבכל מאמר חז"ל וכל מילה ב-ב-בתורה שבעל פה גם כן זה מדויק בתכלית, ואפשר ללמוד מזה הרבה עניינים. אין שום מילה ש... לפעמים גם כן אותיות, שכתוב למה כאן כתוב באות כזאת, וכאן כתוב באות כזאת. אותה מילה יכול להיות שמופיעה במקום אחד ב-ב-ב-באות כזאת. אז גם רבי לוי יצחק יש לו על זה ביאורים והסברים, וזה הכול מדויק בתכלית. למה כתוב דווקא באופן הזה? לא רק זה, גם במילים

02:29 של ארמית. כן, הרי אנחנו כולנו יודעים שלשון הקודש ודאי. לשון הקודש זה לשון קדושה. אז בלשון הקודש כל מילה יש לזה תוכן. כל מילה, האותיות הן מדויקות. כבר תראה ב... בתניא שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם. הוא ברא את זה מהמילים. לשון הקודש, אז כל אות וכל מילה זה מדויק. זה שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש. אז אם אתה לומד, קורא מילה שם, אז יש את הגימטריה, יש את האותיות ולומדים מזה כל מיני דברים. תורת החסידות בפרט שמלמד אותנו איך להבין את העומק של השם ועל פי זה להבין את החיות של הדבר. מה חידש רבי לוי יצחק בעניין הזה? שגם דברים שהם לא בלשון הקודש, דברים שכתובים בתורה והם כתובים בלשון ארמי או בלשון אחר, אז גם הם יש להם עומק, יש להם תוכן. אצל רבי לוי יצחק אנחנו מוצאים למשל בשמות אמוראים. שמות אמוראים, אז הרבה משמות אמוראים הם לא שמות בלשון הקודש, ורבי לוי יצחק מסביר כל שם מה הפירוש על פי קבלה, מה הרמז והתוכן, מה הגדר, למה השם הזה? למה השם הזה? ויש לזה ביאורים, יא, הסברים. אצל רבי לוי יצחק כשאתה אומר רב חסדא אז רב חסדא זה רב חסד. זה סתם רב חסדא. רב חסדא זה רב חסד. זה, זה מדרגה של רב חסדא היה רב חסד. רב חסדא היה כהן וכהן זה חסד. רב חסדא היה רב חסד. רבי לוי יצחק מסביר גם כן למה כתוב רב חסדא עם אל"ף, שגם האל"ף יש לזה טעם ויש לזה רמז. ואחרי זה הוא מסביר כמה וכמה עניינים של רב חסדא, דברים שבש"ס, על פי זה שרב חסדא רב חסד.

04:16 לדוגמה אני אומר, יא, על דרך זה אביי זה חכמה, אביי זה אב, אב זה חכמה, רבא זה בינה, אביי ורבא זה חכמה ובינה, והמחלוקות של אביי ורבא זה מחלוקות של חכמה ובינה. רבי לוי יצחק מסביר כל מיני סוגיות בש"ס ומיוסד על זה, יא. אז זה מן השמות, אבל גם מילים, סתם מילים, שמות של חפצים, שמות של דברים, שמות של בעלי חיים. יא, אז רבי לוי יצחק יש למשל מסכת כלים, יש כמה וכמה משניות במסכת כלים. מסכת כלים זה מלא מילים, שמות של כלים קשים. קשה לדעת מה הם הכלים. ורבי לוי יצחק מסביר השם של הכלי, הפרטים של הכלי ומה זה מרמז בספירות, במדרגות, ממילא כל דבר, כל דבר זה שורש. אז זה אחד מהדברים הנפלאים שאנחנו לומדים מרבי לוי יצחק, זה העניין הזה. ומה זה אומר? זה אומר בלימוד אנחנו כמובן לא בדרגה של רבי לוי יצחק, שיכולים לפרש את כל הדברים ולהגיד רמזים על פי קבלה. אנחנו לא שייכים לזה, אבל זה נותן לך דרך ארץ אחרת לגמרי בגישה ללימוד תורה. עד כדי כך שיש כאלה שאומרים, דרך אגב, ר' יואל היה לו בזה כוח מיוחד. יא, ר' יואל תמיד דיבר על זה. אני זוכר פעם, אני זוכר שהוא נתן לנו שיעור שלם על העניין הזה. יא, הוא טען שהדרך הלימוד של ליקוטי שיחות אצל הרבי, תורתו, תורת הרבי, הדרך הלימוד של הרבי זה מאוד דומה בפרט הזה לרבי לוי יצחק. זאת אומרת שאצל הרבי ראו את הדבר הזה שהוא קיבל מאבא שלו. הדיוק באותיות ובמילים גם בתורה שבעל פה וגם במפרשים, גם ברש"י. אצל הרבי רואים איך שהרבי לוקח רש"י ומנתח ומראה לך שרש"י כל מילה מדויק וכל פרט

06:12 ולמה יש דיבור המתחיל כזה, ולמה כתוב ככה, ולמה רש"י משנה מלשון המחבר ומלשון המדרש, וזה הכל יש לזה דיוק. ההבדל כמובן בין הרבי לר' לוי יצחק, שר' לוי יצחק הסביר את הדברים על פי קבלה. אצל הרבי זה, אם זה רש"י אז זה פשוטו של מקרא, ואם זה רמב"ם זה קשור עם הלכות הרמב"ם. כן, בכל מקום לפי עניינו. אבל העניין הזה שכל אות וכל מילה מדויקת, זה אחד מהדברים שראו מאוד חזק בפירושים של ר' לוי יצחק. ור' לוי יצחק נותן לנו דרך, נותן לנו הדרכה בדבר הזה. הגישה איך צריך להיות בלימוד התלמוד, בלימוד הגמרא, בלימוד של רש"י ותוספות, בלימוד הרמב"ם. גם כשבן אדם לומד כדבעי, אז במילים אפשר למצוא מזה כמה וכמה עניינים. הדבר הזה של השמות שהזכרנו, יש בזה עוד עניין שגם בזה ראינו את השיטה אצל הרבי. הרי אצל הרבי ראינו אחד מהדברים הנפלאים שרואים בפירושים של הרבי, שהרבי מדבר לשיטתו. יש כמה וכמה שיחות של הרבי שהרבי מסביר מחלוקות בש"ס ומסביר לשיטתו. יא, בדיוק למדנו עכשיו בישיבה לשיטתם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. יש מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא, ויש מהרבי שיחות להסביר את לשיטתם. הדרן על פסחים שהרבי מבאר את לשיטתם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. יש לשיטתו של רבי שמעון וסילא [?], יש לשיטתו של רבי ישמעאל. יש לרבי כמה וכמה לשיטתם שהרבי מבאר איך שמחלוקות תנאים זה קשור עם דרך הלימוד שהיה להם. שלכן מצד זה יוצאים כמה וכמה נפקא מינות בהלכה ולמה הם חולקים בדברים האלה וכו'. וכשמדברים על לשיטתם, אז אצל הרבי גם כן רואים שזה קשור עם השם של התנא ועם החיים שלו. זה לא סתם. למה

08:09 רבי ישמעאל דווקא סובר תמיד בשיטה הזאת? ורבי עקיבא סובר תמיד בשיטה הזאת? זה, זה בגלל שרבי ישמעאל היה כהן, ורבי ישמעאל היה לפעמים גם כהן גדול לפי כמה שיטות. ורבי ישמעאל היה צדיק. ורבי עקיבא היה מרדכי [?], היה גר, אז ממילא אז היה לו הסתכלות באופן הזה, והוא היה לו הסתכלות באופן הזה, ולפי זה יוצאת ההבנה. איך מבינים אופן הלימוד של רבי עקיבא בכל הש"ס ואופן הלימוד של רבי ישמעאל בכל הש"ס. על דרך זה שמאי והלל: שמאי זה העניין של גבורה. הלל זה חסד. שמאי, זה בשם שלו, שמאי זה שמאל, והלל זה בהלל נרות. אז הנקודה הזאת, שאתה לומד על תנא ואמורא, אז השמות זה נוגע, זה נותן דרך ארץ, זה נותן כבוד, זה נותן. זה נותן הסתכלות הרבה יותר עדינה, קדושה, טהורה. בלימוד הגמרא אתה לומד גמרא, משנה, תורה שבעל פה, ואתה רואה שמות של תנאים ואמוראים. הרבה פעמים אפילו לא שמים לב. הוא אמר בשם זה, אמר, מה זה משנה מי אמר מי? פלוני אמר ככה, פלוני אמר ככה. בקיצור, מי זה בדיוק? מי זה? מי זה? מי נגד מי? זה לא מעניין. כשאתה מסתכל דרך התורה של ר' לוי יצחק, אתה רואה שזה לא זה. זה מדויק. זה זה. זה מדויק. כי יש פה. ולפעמים זה נותן לך גם הבנה בעומק העניין. אתה רוצה להבין סברות המחלוקת. אם אתה יודע מי אמר את זה, אתה יכול גם כן להיכנס לעומק הסברא ולהבין שלכן הוא סובר ככה ולכן הוא סובר ככה. זה, זה בנוי על שיטת הלימוד, על הבנה, על הסתכלות, על נפש. זה מהותי. זה, אז זה דברים שאנחנו לומדים בפירושים של

09:55 ר' לוי יצחק. עוד דבר נפלא שרואים אצל ר' לוי יצחק, שהרבי חזר על זה כמה וכמה פעמים, זה העניין של השילוב בין נגלה דתורה ופנימיות התורה. יש מכתבים, כמה וכמה מכתבים שיש בספר אגרות קודש, שר' לוי יצחק כותב לרבי, ור' לוי יצחק כאילו מוכיח אותו. זאת אומרת, אפשר לראות איך האבא כותב לבן. ר' לוי יצחק כותב לרבי וכותב לו ככה חזק מאוד, איך שהוא דורש ממנו שכשׁלומד נגלה, שאחרי כל הלימוד בנגלה צריך לשים לב, לראות את הדברים שיתאימו על פי קבלה, פנימיות התורה. והוא כותב לו מאוד חריף שכשמתחילים להסתכל על הדברים על ידי, על ידי, על ידי פנימיות התורה, אז רואים איך שהכל מדויק והכל מובן, וזה, וזה נותן חיים. זה, זה נותן. זה נותן הסתכלות אחרת לגמרי, וכל העניין דורש ממנו כמה וכמה פעמים את הדבר הזה. איך צריך ללמוד נגלה דתורה באופן, באופן האמיתי, שזה יהיה בהתאם לפנימיות התורה. אז זה כמה נקודות שקשור עם, עם פירושים של ר' לוי יצחק, שנותן לנו גם כן הסתכלות, הבנה, דרך איך צריך להיות הדרך האמיתית בלימוד התורה. נדבר על איזה עוד אחד. ועוד אחד פירושים של ר' לוי יצחק, אז הוא מביא פה מדרש. מדרש רבה פרשת בא. המדרש אומר סיפור רבי טרפון ורבי עקיבא. אנחנו יודעים שרבי טרפון ורבי עקיבא היו חברים. אז המדרש מספר: רבי טרפון ידוע שהיה גביר. רבי טרפון היה עשיר גדול, ורבי טרפון נתן כסף לרבי עקיבא. שש מאות קנטרין בכסף. שש מאות שקלים של כסף הוא נתן לרבי עקיבא, ואמר לרבי עקיבא: לך ותקנה לנו שדה. מהכסף הזה תקנה שדה כדי שנוכל לשבת וללמוד תורה, ויגיע ונתפרנס מהשדה הזה. הלך רבי עקיבא, לקח את

12:31 השש מאות דינרים, השש מאות כסף, והוא נתן אותם לספריא ולמתניא. נתן אותם צדקה לסופרים ולמתניא, אנשים שמלמדים משנה. סופרים זה אנשים שמלמדים חומש, מתניא שמלמדים משנה, אנשים שעוסקים בתורה. עבר משך זמן, הם קמו מהלימוד ורב טרפון שאל אותו: נו, מה? מה עם השדה הזאת? אז אומר לו: בוא, בוא נראה. קיצור, לקח אותו והוא הראה לו את האנשים שלומדים תורה ומלמדים. קיצור, הוא הראה לו את כל הסופרים והחכמים. אז הוא אמר לו: ככה השתמשת עם כל הכסף בשביל דברים, בשביל אנשים אחרים, ועכשיו נשארנו בלי כלום. אז רבי עקיבא אמר לו: לא כתוב אצל דוד המלך, צדקתו? מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל. זה שלנו. כאילו, זה הסיפור שהמדרש מספר. מה היה פה? אז יש פה רבי עקיבא, יש פה רב טרפון, רב טרפון הגביר, ורב טרפון מבקש לתת לו שש מאות כסף. מה הסיפור פה בשורש העניינים? אמר לו לקנות שדה, רבי עקיבא במקום השדה נתן צדקה. מה, מה היה פה הסיפור בשורש העניינים? מאוד מאוד מעניין איך שר' לוי יצחק מסביר את העניין. אז הוא אומר ככה: רב טרפון, המדרגה של רב טרפון זה העניין של מוחין, חכמה ובינה. רב טרפון היה בחינת חכמה ובינה. למה רב טרפון? עוד מעט נסביר. רבי עקיבא, המדרגה של רבי עקיבא זה מידות, זה זעיר אנפין, תפארת. למה רב טרפון הוא מוחין ו-- רב ו-- אז הוא אומר, טרפון, דבר ראשון, טרפון בגימטריה משה. טרפון זה גימטריה משה. משה רבינו זה בחינת מוחין. משה רבינו זה חכמת האצילות, חכמה. אז רבי טרפון, שהגימטריה שלו זה משה, זאת אומרת הוא היה במדרגה של משה רבינו מבחינת המוחין. ועוד כמה

15:00 גימטריות. יש כאלה שהם קצת קשים, אז אני אשאיר את זה. עוד מעט נראה עוד פרטים על רב טרפון. יש עוד עניינים בשם רב טרפון. עוד מעט. לדוגמה, עוד מילים על רב טרפון. טרפון זה לשון אוכל, הטריפני לחם חוקי. הטריפני לחם חוקי זה עניין של מזון, לחם, טרפון. הנון, אז כאילו שיהיה כתוב טרפו נון, נון זה נון שערי בינה. הלחם שלו היה בינה, היה נון שערי בינה. זאת אומרת, העניין שלו היה חכמה ובינה, מוחין. זה רב טרפון. רבי עקיבא זה, זה מידות, ומידות גופא תפארת, שזה עיקר המידות של רבי עקיבא זה האותיות אביר יעקב. כתוב כן שרבי עקיבא זה אותן אותיות כמו אביר יעקב. יעקב זה מידת התפארת, מידת האמת, מידת התפארת. ורבי עקיבא היה נשמה של יעקב אבינו, לכן בשם שלו נמצאים המילים אביר יעקב. אז רבי עקיבא ויעקב באותה מדרגה. יעקב, אנחנו יודעים שיעקב זה מידת התפארת, שזה העיקר של ז"א. אז מה קורה פה? רב טרפון נותן שש מאות כסף לרבי עקיבא. מה זה העניין של רב טרפון נותן שש מאות כסף לרבי עקיבא? אז הוא אומר, רב טרפון, שהוא מוחין, הוא רוצה להשפיע למידות. מה הוא רוצה להשפיע למידות? שש מאות כסף. שש מאות כסף, הוא אומר, זה האור של להאיר כסף שיאיר בתפארת. שש מאות. מה זה שש מאות? שש פעמים מאה. שש פעמים מאה. השש זה האות ו'. האות ו' קשור עם ז"א, בפרט תפארת. זה האות ו', כן, האות ו' של שם הוי"ה. ו' פעמים מאה, מאה זה כסף. למשוך, לשאוב כסף בקו האמצעי במידות, בז"א, בפרט בתפארת, שמה מאיר הכסף. אז זה העניין של שש

17:21 מאות. זאת אומרת שרב טרפון רוצה להשפיע לרבי עקיבא, שהוא הבחינה של תפארת, הבחינה של ז"א, שישפוך ויתגלה בו משורש ימי קדם, שיאירו בה כסף. זה העניין שש מאות זה כסף, כמו שכתוב גם המאמר של חיסרונו מאו שונו. אז מאו שונו זה כסף. שש מאות זה הכסף שמאיר ב-ב-בתפארת, במידות, בקו האמצעי בפרט. דרך אגב, רבי לוי יצחק אומר פה אות יפה. הוא אומר שקו, בחסידות תמיד לומדים שיש אור הקו. אור הקו זה גם ו'. ואור הקו, המילה קו זה ק' ו'. איך כותבים את המילה קו? זה ק' ו'. ק' זה מאה ו-ו'. אז זה גם כן למשוך מכסף ל-ל-לז"א. זה העניין של הקו. מהקו נמשך לו' ואותו עניין כמו שש מאות. זה העניין של אור הקו, שמאור הכסף יימשך בקו האמצעי, וזה גופא זה. זה הגדר של אור הקו. סתם מעניין, זה באות ביאור על העניין של הקו. כותב רבי לוי יצחק, אם ככה, שרב טרפון מה הוא רוצה? הוא רוצה להמשיך ברבי עקיבא, למשוך כסף. למשוך כסף זה על ידי המוחין. אז לכן רב טרפון הוא זה שממשיך את זה, אז הוא נותן לו שש מאות כסף. ואז הוא אומר לו מה לעשות עם זה, שילך לקנות שדה. מה באות לקנות שדה? לקנות שדה זה העניין של עבודת הבירורים. שדה. שדה זה שדה. עשו איש שדה. צריכים ללכת לשדה, שם נמצאים הניצוצות וצריכים לעשות עבודת הבירורים. ספירה של מלכות. תכל'ס הכוונה של כל סדר השתלשלות זה הרי כדי שיוכל לברר את הניצוצות של אור וטוב שנפלו בעולם הקליפות, וזה העניין של שדה. לקנות שדה זה עבודת הבירורים. והוא אומר לו שעל ידי זה שאנחנו

19:23 נקנה את השדה, אז נוכל ללמוד תורה. מה זאת אומרת? זה אומר בעבודה שצריך להיות קודם כל, בן אדם צריך לברר את הניצוצות, ואחרי זה התכלס, כל הבירור של הניצוץ זה שאחר כך ישתמש עם זה לשם שמיים. כמו שאדמו"ר הזקן אומר בתניא, כל מעשיך לשם שמיים. כשאדם אוכל וישן ועושה מעשים, זה בשביל שאחר כך יוכל עם הדברים האלה ללמוד תורה ולעבוד את השם. אז ממילא רבי טרפון אומר לרבי עקיבא, בחינת התפארת, מבחינה זו שהוא רוצה להמשיך לו את הכסף בזה. אבל מה המטרה? המטרה היא שיקנה שדה. שדה זה עבודת הבירורים, ואחרי שיהיה לנו את עבודת הבירורים נוכל עם הניצוצות האלה, יהיה לנו את התוספת כוח שנוכל ללמוד. וזה מוסבר במאמרים של פרשת השבוע, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שעל ידי שהבן אדם מברר את הניצוץ של אורות דתוהו, על ידי זה הוא יכול אחר כך ל-ל-ללמוד תורה, וזה נותן לו טעם של כיף וטעם של חיזוק בלימוד התורה. זה העצה שרבי טרפון אומר לרבי עקיבא. למה רבי טרפון זה ש-- הוא זה שמבין שזה מה שצריך לעשות? אומר, אומר רבי לוי יצחק, רבי טרפון שייך לבחינה של גבורות, יצחק. והשם טרפון זה שם של גם כן, זה שם שקשור עם בירורים. טרפון זה מלשון טרף, שזה לשון של גבורות, לשון של יום זה יתרו, עניין של לטרוף שזה עניין של בירורים. גם בגמרא טריפה זה לשון הכאה, זה גם כן לשון של גבורות. ומכיוון שרבי טרפון הוא שם שקשור עם גבורות אז זה קשור עם יצחק, ויצחק הרי אהב את עשו. יצחק הרי אהב את

21:29 העניין של הבירורים. הוא הסתכל על עשו והוא ראה בעשו יש שדה, שזה התכלית שצריכים לקחת את עשו, לקחת את הניצוצות שנפלו בשבירת הכלים וצריכים לרומם אותם, וזה נעשה דווקא על ידי עשו. ולכן יצחק היה לו אהבה לעשו דווקא. על ידי זה רבי טרפון, שהוא היה במדרגה של גבורות, אז הוא זה שנתן את העצה שצריכים להעלות את הניצוצות של תוהו שנפלו בשדה בשבירת הכלים. ותיתן טרף לביתה וכולי. זה כל העניין של רבי טרפון. אבל רבי עקיבא, מה אמרנו? מי היה רבי עקיבא? רבי עקיבא היה יעקב. הוא היה ההיפך של עשו. אז רבי עקיבא הוא היה דווקא הצד השני. אז הוא בעניין של יעקב. יעקב זה איש תם יושב אוהלים. יענקל לא היה בשדה. להפך, יענקל לא היה לו שום שייכות לשדה. יענקל עניינו היה תורה, איש תם יושב אוהלים. מה פירוש יושב אוהלים? אוהל של שם, אוהל של עבר. האוהל של שם זה תורה שבכתב. כל התורות, כל השמות של הקדוש ברוך הוא. האוהל של עבר זה העניין של תורה שבעל פה, עבר הנהר. אז יענקל אבינו כל עניינו היה תורה. על ידי זה רבי עקיבא, שהוא היה נשמה של יענקל, אז עניינו היה תורה. מה הוא עשה עם הכסף הזה? מה הוא עשה עם המשא? אז הוא אמר, במקום לרדת ל-לשדה, בירור הניצוצות, בעניינים הגשמיים, ניתן את זה לצדקה לעניים. לאיזה עניים? לעניים שלומדים תורה. זה גם מלכות כי עניים זה גם כן זה גדר של מלכות, מלכות לית לה מגרמה כלום. אבל לא חיצוניות של המלכות שמתלבשת בבי"ע אלא דווקא ניקח פנים של המלכות. המדרגה של מלכות שנשארה באצילות, שזה העניין של

23:25 תורה. שעל ידי זה שהוא ייתן את הכסף הזה לצדקה, אז זה יהיה האופן איך שיוכלו עם הכוח הזה ללמוד תורה. זה היה הדעה של רבי עקיבא ולכן הוא נתן את זה לעניים. למי הוא נתן את זה? הוא נתן את זה לסופרים, לתנאים, לאלין דלעיין באורייתא. אומר רבי לוי יצחק, מה זה השלוש קבוצות האלה? זה העניין של תורה שבכתב, תורה שבעל פה, משנה וגמרא. הגמרא אומרת לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בגמרא. אז זה השליש במקרא, שליש במשנה, שליש בגמרא. זה הדרך איך שרבי עקיבא חילק את הכסף גם כן לשלוש קבוצות: לסופרים זה שליש במקרא, לתנאים זה שליש במשנה, ולאלין דלעיין באורייתא זה שליש בגמרא. אז זה מה שרבי עקיבא אמר לרבי טרפון, אתה מתעסק עם העניין של בירור ניצוצות של קודש, אבל אני חושב שעדיף לתת את זה לעניים, לתת את זה לצדקה, ולכן הוא אמר לו אחר כך שמאיפה הוא למד את זה? הוא למד את זה מדוד המלך, שזה העניין של פיזר נתן לאביונים. דווקא על ידי זה שנותנים את הצדקה לאביונים, על ידי זה צדקתו עומדת לעד. זה נותן לך את הכוח שאחר כך תוכל להצליח בלימוד התורה. זה מה שרבי לוי יצחק מביא. מה שהרב כותב בתורה אור, שעל ידי זה שבן אדם נותן צדקה נעשה מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה, שזה העניין. מה שרבי עקיבא אמר שעל ידי זה שהוא נתן את הכסף לצדקה, זה מה שנתן לו את הכוח להצליח בלימוד התורה. מה שהרב אומר, כשבן אדם מתעסק בצדקה, על ידי צדקה, צדקה גשמית וצדקה רוחנית. על

25:25 ידי זה נעשה מוחו וליבו זכים. זה נותן תוספת חיות ותוספת כוח בלימוד התורה, שיצליח בלימוד התורה. זה בקיצור, יש אריכות גדולה יותר, אבל זה בקיצור ווארט בפירוש של רבי לוי יצחק. וכאן רואים עוד פעם איך שהוא לוקח את רבי עקיבא ורבי טרפון. זה לא סתם שני תנאים, זה שני תנאים שכל אחד יש לו הסתכלות שלמה, עבודת השם באופן אחר, כל אחד היה לו את עניינו ועל פי זה מבאר כמה וכמה עניינים בדרך בעבודת השם. זה בדרך הלימוד בלימוד התורה שהיה אצל רבי טרפון ביחס ללימוד התורה שהיה אצל רבי עקיבא. על כל פנים זה בקיצור נקודה אחת.