מהו יחידות?

00:01 אוקיי, נדבר היום בקשר לעניין היחידות. יש פה כמה וכמה שאלות. השאלה העיקרית שהבחורים שואלים: מהו עניין היחידות היום? האם יש עניין של יחידות היום? וכו'. אבל לפני זה אנחנו נקדים קצת לספר, אה, קצת היסטוריה. מה זה יחידות? מה ידוע לנו בקשר לעניין היחידות בכלל ורבותינו נשיאינו, ובפרט מהרבי נשיא דורנו בדור שלנו. אז דבר ראשון, עניין היחידות זה דבר שכבר התחיל בדורות הראשונים. לא ידוע בדיוק באיזה יום, באיזה תקופה, באיזה זמן, אבל אנחנו יכולים למצוא, כמו שהרבי מציין, שאנחנו מוצאים את השם יחידות כבר בזמן האלטער רבי. יש את המאמר של האלטער רבי הידוע, מאמר ״ואיש או אחת״, שבני הנביאים, ששם מתחיל המאמר: ״כשם שצועקים ביחידות״. זאת אומרת, משם רואים שכבר בזמן האלטער רבי קראו לגישה הזאת, שחסיד נפגש עם הרבי, קראו לזה בשם יחידות. זה צריך עיון, מתי בדיוק נוצר השם הזה. למשל אצל חסידים שהם לא חסידי חב"ד, חסידי פולין לא קוראים לזה יחידות, הם קוראים לזה שם אחר. בברדיצ'ב יש להם שם אחר, קוראים לזה. אבל השם יחידות, ככה זה שם של חב"ד. זה בפשטות נוצר אצל האלטער רבי. אז לא ידוע בדיוק איך זה נוצר. מי קבע את השם הזה? האם זה בא מהחסידים? זה בא מהאלטער רבי עצמו? אבל רואים שיש מאמר, ככה המאמר מתחיל: ״כשם שצועקים ביחידות על ריחוקם מאלקים חיים, על ריחוקם מאלקים, כך הנשמה צועקת בכל לילה, ואיש או אחת צועק כל איש או...״ אז רואים שאצל האלטער רבי כבר קראו לזה יחידות. עניין היחידות מובא בכמה וכמה מקומות מכתובים של האלטער רבי, כבר כשהאלטער רבי עשה את הסדר

02:30 הנוהג בנוגע לחסידות חב"ד, תקנות ליאזנא וליאדי, וזה מובא גם בתניא באגרת הקודש סימן א'. אז האלטער רבי כותב מה הם הכללים. לא כל אחד יכול להיכנס ליחידות. לא כל אחד יכול להיכנס. אצל חסידים היה סדר מסוים. היו צריכים תנאים מסוימים וכללים מסוימים, והיו ממונים. האלטער רבי קבע ממונים, כידוע מיטעלער רבי ועל דרך זה ר' חיים אברהם היו ממונים מטעם האלטער רבי, שהיו מחנכים, מדריכים את החסידים, מכינים אותם להיכנס ליחידות. פרידיקער רבי מתאר בשיחות שלו באריכות גדולה בכמה וכמה מקומות, בפרט בהתמים, בקובץ התמים. שמה הוא מסביר ומספר באריכות כמה וכמה סיפורים. איך אצל החסידים היה כל העבודה שהיו מתכוננים להיכנס ליחידות, שההכנה ליחידות הייתה לוקחת כמה וכמה שנים, כמה וכמה חודשים הייתה עבודה שלמה אצל חסיד, כי ידעו שיחידות זה דבר עיקרי ביותר, בפרט היחידות הראשונה, והיו מתכוננים לזה כמה וכמה זמן. כמו שמובא גם בהיום יום חודש תמוז. שם הוא מביא בנוגע לרבי מוילינקה[?] שהוא התכונן שלוש שנים לפני שהוא נכנס ליחידות. אחד הסיפורים שפרידיקער רבי מספר בהתמים, שהיה אחד מהחסידים שהוא התכונן ליחידות במשך זמן, והיה כבר, היה בדרך להיכנס, לנסוע ליחידות, ואז הפס... האלטער רבי, הוא שמע תורה מהאלטער רבי. נראה לי שזה מובא ברשימות של הרשב"ץ. נראה לי. לא, לא זוכר עכשיו ברור, אבל כנראה מובא שם באות. הוא שמע את הפסקה שהאלטער רבי פעם עבר באיזשהו שטעטל, והאלטער רבי אמר מאמר קצר לפני פטרבורג. האלטער רבי אז אמר: ״ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים, ובזה הנערה באה אל המלך״. האלטער רבי אז אמר את התורה: ששה חדשים בשמן המור זה מרירות. ששה חדשים בבשמים

04:55 זה העניין של פנימיות התורה, ואז הנערה באה אל המלך. אז אפשר להיכנס ליחידות. אז החסיד נשאר עוד שנה כדי להביא את התורה הזאת לפועל. הוא התכונן עוד שנה לפי מה, לפי מה שהאלטער רבי אמר: ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים. זאת אומרת שהעבודה של יחידות הייתה עבודה גדולה ביותר והכנה גדולה ביותר. וזה, וזה היה ככה בכל הדורות בכל מיני אופנים. אחד מהמקומות שהפרידיקער רבי מספר ומסביר גם כן קצת מה התוכן של יחידות זה הרשימה הידועה. יש מהפרידיקער רבי רשימה מפורסמת. שם הפרידיקער רבי מספר את הסיפור של הילד שנסע לצמח צדק. ר' אברהם בער יורמיאש[?], שהוא היה אבא שלו, היה חסיד של הצמח צדק עוד לפני זה מסתמא, אבל היה אז חסיד של הצמח צדק. והם נסעו יחד עם רבי זקן לו[?], נסעו שבועיים. הוא מספר את כל הפרטים של כל הסיפור, איך הם נסעו ואיך הם התכוננו ואיך הם הגיעו וכולי עד ליחידות. והוא מספר שם שאחרי היחידות הוא ראה שהחסידים רקדו. הילד לא הבין למה הם רוקדים. היחידות עצמו ראה שאבא שלו בכה לפני היחידות, איך שהיה כזה רציני, שנכנס לחדר של הרבי, איך שהוא היה בוכה ואיך שהרבי נתן לו ברכה וכולי. ואז כשיצאו מיחידות הוא ראה שהחסידים רוקדים ושמחים ורוקדים וכולי. לא הבין מה קרה פה עד שהמלמד הסביר לו שזה היה בית המקדש, ושם יש את התיאור שהפרידיקער רבי מתאר את האות. זו רשימה שכתב הפרידיקער רבי בעצמו. ומה הוא מסביר? הוא מסביר שליובאוויטש זה ירושלים שבזמן הגלות. הבית של הרבי זה בית המקדש שבזמן הגלות. החדר של הרבי, חדר יחידות, זה ה... זה ה... זה קודש הקודשים שבזמן

06:57 הגלות. הרבי זה ארון הקודש, והחסיד שנכנס ליחידות זה כמו הכהן גדול שנכנס לקודש הקודשים אחת בשנה. ככה מובא שם ברשימה. אז כמו שאצל הכהן גדול, לפני שהוא נכנס היה הרבה מתח, הרבה פחד, הרבה חשש וכולי וכולי. אבל אחרי שהוא יצא מהבית המקדש היתה שמחה, ויום טוב היה עושה בצאתו בשלום מן הקודש. על דרך זה אצל חסידים: לפני שנכנסים ליחידות יש את כל החולשה והמתח והפחד והאימה ויראה. אחרי היחידות יש את השמחה הגדולה. יחידות עצמה זה כמו כהן גדול שנכנס לקודש הקודשים, שזה העניין של יחידות, יחידה של הנפש. כידוע שזה העניין של קודש הקודשים. שם מאיר גילוי היחידה, הכהן הגדול, יחידה הכללית וכולי. אז כאן אבל רואים שהחסיד הוא הכהן גדול. זה חידוש מאוד גדול, אבל כך מובא ברשימה. והרבי אז דוחה פרטים של הרשימה הזאת. הרבי מביא את זה גם כן בשיחה של כ"ח סיוון תשנ"א, הדבר מלכות של כ"ח סיוון תשנ"א. השיחה הידועה שהרבי מסביר את העניין של כ"ח סיוון והעניין של 770, גימטריה בית משיח. כל השיחה הידועה הזאת שהרבי דיבר על העניין של 770, איך שזה המקום שמשמה תבוא הגאולה. אז הרבי אז אמר גם כן בהערה, הרבי מציין לפתגם הזה ומביא את המילים האלה על העניין שה-שה-שה-770 זה עכשיו הבית המקדש, העניין של בית רבנו שבבבל. אחרי זה בקונטרס הידוע שמה זה מובא יותר באריכות. על כל פנים, אז מזה אנחנו יכולים קצת להבין איך שהעניין של יחידות זה היה העניין הכי מרכזי ב-ב-בעבודה. היתה הכנה מיוחדת ו-ו-ו-הכניסה עצמה עם כל הפרטים. מה שזה. מה הפירוש של העניין של

08:54 יחידות? אז יש את היום יום ויש מה שהרבי גילה אחרי היום יום. אז ביום יום הרבי מביא, שזה מכתבים של הפרידיקער רבי. הרבי מביא ביום יום, יש שתי היום יום סיכומים על העניין של יחידות. היום יום אחד זה בי' אלול. שמה הרבי מביא שישנם שלושה פירושים למילה יחידות. יחידות זה מלשון בירור, בירור, לברר. יחידות זה מלשון לקבוע, אופשטעלן, משהו כזה. ויחידות זה מלשון, מה עוד? ייחוד. כן. שלושה פירושים למילה יחידות: אחד בירור, קביעות, ייחוד. כן, כאן זה כתוב בעברית. אין לי פה את היום יום האורגינלי, זה תרגום, תרגום מסוים. על כל פנים. והרבי מסביר מה הגדר, מה עניין היחידות. עניין היחידות זה שהחסיד מברר את מצבו, לקבוע איפה הוא אוחז בסור מרע ולהתקרב אל המידות טובות, ולהשתדל בהתקשרות גמורה. להתמסר עם כל הרצינות. וביום יום האורגינלי זה כתוב ביידיש, אז יותר ברור מה הוא רוצה להגיד. אבל ענייננו שיש שלושה עניינים ביחידות, שזה הכל תרגום, שלושה פירושים למילה יחידות. לברר. חסיד על ידי היחידות הוא מברר באיזה מצב הוא נמצא. הוא קובע, הוא קובע סדר העבודה, איך צריך להיות סדר העבודה בנוגע לסור מרע ובנוגע לעשה טוב, מידות טובות, והוא מתאחד, מתקשר, מתמסר עם כל הרצינות. זאת אומרת יש שלושה עניינים: אחד זה יותר עבודה שקשור עם העבר, לברר את המעמד ומצב ואיפה הוא נמצא. השני קשור יותר עם העתיד, שזה לקבוע סדר העבודה בסור מרע ועשה טוב. והשלישי זה משהו יותר נפשי, שהיחידות זה השתדלות, זה איבערגעגעבנקייט, מסירת נפש, שהחסיד מוסר את עצמו לרבי. והיום יום שהיה עכשיו לפני כמה ימים, אז יש עוד

11:30 נקודה מאוד חשובה בקשר ליחידות. היום יום כ' סיוון. אז הרבי מביא פסקה מהרבי מהר"ש, שהרבי מהר"ש אמר שמבנה השכל והמידות של חסיד הוא לפי ערך היחידות הראשונה שלו אצל הרבי. גם זה, זה פה בעברית והיום יום האורגינלי זה ביידיש. המבנה של מבנה השכל והמידות של חסיד הוא לפי ערך היחידות הראשונה שלו אצל הרבי. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהותו העצמי של החסיד. לפי איפה מהותו העצמי, כך הוא סדר העבודה שנוסע לרבי. אז כל אחד שקורא את היום יום הזה שואל: מה זה כאן הלשונות? אותו חומר, אותו דבר כמה פעמים. מה הרבי אומר פה? לכאורה הוא חוזר מצד הזה, מצד הזה. ומה, מה כאן אריכות הלשון וכפל הלשון, ועוד פעם אותו דבר? מה, מה הולך פה? אז אני לא יודע, אני רק מנסה לתרגם. כן? לא, זה לא שיש על זה ביאורים. יש את היום יום, יש היום יום, זה מכתב של הפרידיקער רבי. אז מנסים לנסות להבין מה הפשט פה. סתם דרך אגב, היום יום הזה נמצא בדיוק בשבוע של פרשת שלח. טוב, גם כן זה השגחה פרטית. בפשטות יש לומר כי בפרשת שלח מדובר על העניין של אנשי משה. מדובר על העניין של המרגלים, שזה העניין של ״ויהס כלב את העם אל משה״. זו פרשה שמדובר על התקשרות. ממילא, נוגע, זה קשור עם העניין של יחידות. עוד יותר יש לומר שזה קשור גם כן למה שכתוב בנוגע לכלב שהשתטח על קברי אבות, כי ידוע שהשתטחות זה גם כן סוג של יחידות, כמו שנסביר עוד מעט. על כל פנים, אז יש פה את הפתגם הזה. אז מה התרגום? פשוט לפרש מה הוא אומר. דבר

13:25 ראשון, אומר הרבי מהר"ש, המבנה... יש למישהו את היום יום האמיתי? ככה אני לא אוהב את זה, זה לא, לא מדויק התרגום פה לגמרי. דער בנין פון שכל ומדות פון אַ חסיד איז לפי ערך זיין ערשטע יחידות ביים רבי'ן, ככה. ככה זה הלשון. זאת אומרת, מה, מה, מה הווארט הראשון? הווארט הראשון, אומר הרבי, המבנה של השכל והמידות של חסיד זה לפי ערך היחידות. מה הפשט? האם הפשט הוא שלפני יחידות אין לך שכל? מה הכוונה פה? הכוונה פה היא המבנה. המבנה, אפשר להגיד, זה כמו שאומרים צורת החשיבה. צורת החשיבה, המבנה. הכוונה איך בנוי כל אחד. הרי יש לו אופן, איך עובד אצלו השכל. יש לו אופן, יש לו את הצורה איך הוא חושב, צורה איך הוא מבין. הכוונה מבנה השכל והמידות. הרבי מתכוון ה-הצורת חשיבה, איך הראש שלך בנוי. יש אנשים שאומרים יש לו ראש עקום. זאת אומרת שהמבנה של השכל שלו זה עקום. הוא חושב כל דבר, הוא רואה את זה בצורה עקומה. יש אנשים אומרים יש לו ראש ישר. זה בכללי. אבל יש גם כן באופן יותר פרטי. אז מבנה השכל והמידות, הכוונה שאצל חסיד האופן איך שהוא חושב והאופן איך שהוא חי, האופן איך שהוא מבין דברים, איך הוא תופס דברים, קולט דברים, אז זה קשור עם היחידות הראשונה שהיה אצל הרבי. זה, זה, זה כאילו הרי יש את העניין של כאילו ילדו. הרי אומרים שכן כל המלמד את חבירו כאילו ילדו. יש איזה עניין של ילוד. הרי הרבי מביא פה גם כן בהיום יום, בהיום יום של חודש אדר, הרבי מביא גם כן את העניין של יחיד-- של, של יום הולדת, שחסידים הפעם

15:36 הראשונה שנכנסו לרבי הם היו עושים יום הולדת. מביא על רשב"ץ שהרשב"ץ עשה יום הולדת אויך בפעם הראשונה שהוא נכנס לרבי. אז מזה אנחנו מבינים שהעניין של היחידות הראשונה זה סוג של ילוד, סוג של התחלה חדשה בחיים. אז לכאורה זה הפירוש שאומר שהמבנה של השכל והמידות של החסיד זה לפי ערך היחידות הראשונה אצל הרבי. זאת אומרת כאילו שאז הבן אדם נולד מחדש, ומאז היחידות הראשונה, האופן איך שהוא מבין דברים והוא מרגיש דברים משתנים לפי, לפי איך שהוא קיבל את זה ביחידות הראשונה. אחרי זה הרבי אומר עוד דבר: "דער ערשטע יחידות איז לפי ערך מהות עצמי פון אַ חסיד". כשאתה אצל הרבי ביחידות, הרבי נותן לך. כן, הרבי משפיע. יש את ה... כמו שאמרנו, יחידות זה הילודה. יחידות זה מציאות חדשה. הרבי נותן לך איזה משהו מהותי, נותן לך איזה משהו חדש. יש פה כאילו יולדת, יש פה איזה עצם. אז העניין של היחידות הראשונה זה לפי ערך מהות עצמי פון אַ חסיד. זאת אומרת שגם בזה, הנתינה שהרבי נותן לחסיד זה תלוי גם כן לפי ערך המדרגה של החסיד. יש חסידים בדרגה מסוימת, כן? שלפי ערך זה הרבי משפיע לך ביחידות. זה מצד אחד זה עניין עצמי שהרבי נותן לך, ומצד שני זה תלוי לפי מהות עצמי. באיזה מדרגה. יש אנשים פשוטים, יש אנשים שהם יותר בני תורה. יש כל אחד לפי המהות שלו. אז היחידות שהרבי משפיע גם כן קשור עם ה-עם המהות של החסיד. ואחרי זה אומר דבר שלישי, שלפי מהות עצמי אז זה הסדר העבודה גיט עם דער רבי. זה כבר עניין של פה ממש. יחידות, יש פה סדר העבודה. הרבי ביחידות נותן

17:37 לחסיד סדר העבודה. אז הסדר העבודה שהרבי נותן לחסיד יהיה קשור גם כן עם המהות עצמה. כל אחד מקבל סדר העבודה לפי ערך המהות שלו. אפשר לראות, אפשר לראות מהסיפורים שיש. תראה הסיפורים שיש בפרט בשיחות של הפרידיקער רבי על כל מיני סיפורים של יחידות. אפשר לראות במוחש את העניין הזה, שהסדר העבודה שהרבי נותן זה לפי ערך מהות עצמי של החסיד. רואים את זה ממש במוחש. למשל היו כאלה שנכנסו ליחידות. אני אספר לכם סיפור ששמעתי מר' שלמה זרחי. הוא אמר את זה שהרבי אמר את זה לר' יאיר קאן[?], שיהיה לו רפואה שלמה. זה היה גזירת שטרכע לפני שנים רבות. שר' יאיר סיפר שנכנס פעם עם הנהלה. היו נכנסים כל חודש הנהלה של הישיבה. והרבי אמר להם פעם, שבחורים נכנסו אליו ליחידות. אז הרבי, לא יודע אם זה היה עם הנהלה או שהוא היה לבד, לא זוכר עכשיו את הפרט הזה, אבל הוא סיפר שהיה איזה יחידות. הרבי אמר שנכנס אליו בחור וביקש תיקון על עניינים לא צנועים. אז הרבי אמר לו משהו וזהו הבחור, שמה זה נשאר. ואחרי זה נכנס בחור שני והרבי אמר לו גם כן משהו דומה, ככה הרבי סיפר. ואז הבחור שאל: וזהו? זה הכל? אז הרבי אמר: הבנתי שהוא, זה מגיע לו, אז אני אמרתי לו יותר פרטים. הרבי אמר לר' יאיר שצריכים לדעת אם הבחור מוכן, אם הוא כלי. לא, לא כל בחור מוכן כדי כבר לקבל הדרכה בעניינים האלה, וצריכים לראות. לא להיות בטוח שהבחור מוכן לזה. זאת אומרת, לא כל בחור להגיד לו להיכנס ליחידות ולדבר על אותן שאלות. זה תלוי לפי ערך הבחור. יש בחור שהוא יותר

19:47 שייך לזה בחור שפחות שייך לזה. הסיפורים האלה, העניינים האלה, זה רואים הרבה פעמים. היו כאלה שנכנסו ליחידות וקיבלו הדרכה באופן אחד, והיו כאלה שנכנסו ליחידות וקיבלו הדרכה באופן אחר, ולפעמים מן הקצה לקצה. וזה תלוי. זה מה שאומר פה: הסדר עבודה שהרבי נותן זה לפי ערך מהות עצמי של החסיד. למשל, היה פה יהודי, הסבא של הטוויל, כן, היה פה. לא, זה לא האח של הרב טוויל עליו השלום, סבא של, של, של יעקב, של... כן, של בקיצור רפול, כן, רפול טוויל. אז הוא היה... יש, יש צעטל, סתם בחורים ראו את זה. הוא היה אצל הרבי ביחידות. כן, בקושי דיבר, בקושי דיבר עברית. בקיצור, היה אצל הרבי ביחידות וביקש מהרבי סדר עבודה. אז הרבי אמר לו מה ללמוד וזה. ואחרי זה הרבי לקח עט ונייר, והרבי כתב באותיות מרובעות מה, מה, מה הם הדברים שהוא אמר לו. ויש את הכתב יד. כן, בחורים ראו את זה. כתב יד קודש, שהרבי, כשהרבי כותב לו באותיות מרובעות מה, מה, מה הם הדברים שצריך לעשות. ללמוד כל יום הלכה וללמוד פרק אחד של תניא בעל פה. אז הרבי נתן לו שמה שתיים שלוש הוראות, ולהיות בשמחה. משהו כזה, אתה יכול לראות, כן. לפי... הרבי פשוט מסתכל על הנשמה של יהודי, ולפי ערך המהות שלו הרבי נותן לו דרך העבודה שזה היה שייך אליו. כן, היו כאלה בחורים שנכנסו ליחידות והרבי דרש מהם הרבה יותר, לפי ערך, לפי ערך עניינו. וככה זה כל אחד ואחד. זה הנקודה השלישית שאומר פה הריי"צ. יותר מאוחר, במשך השנים, היה בסוף תשכ"ב, הרבי אמר בשמחת תורה בהתוועדות חידוש גדול שלא כתוב מפורש

21:59 בשום מקום. למרות שלכאורה זה הפשט הפשוט, אבל אף על פי כן, לפעמים דווקא הדבר הפשוט לא כתוב מפורש. הרבי אמר את זה בשמחת תורה תשכ"ב בהתוועדות. אחרי זה גם כן הרבי הגיד את זה גם במאמר של י"ט כסלו תשכ"ב, באותו, באותה שנה. מה הרבי אמר אז? חידוש. הרבי אמר שחסיד נכנס ביחידות... הרבי בשמחת תורה תשכ"ב, הרבי לקח הרבה משקה. גם זה שמעתי מרב שליימה זרחי מספר את זה בפרוטרוט. הרבי אז לקח הרבה משקה, וזה היה אחד מההתוועדויות, על דרך פורים תשי"ח, היה מההתוועדויות האלה שהרבי כן יצא מהגבולות והתוועד שעות. כמעט כל הלילה היה התוועדות, עשר שעות, והתוועד שמחת תורה מיוחד. והרבי אז באמצע ההתוועדות קם ככה ודיבר שיחה בעמידה. היה שם גילויים גדולים ביותר. הרבי שתה הרבה הרבה משקה. הגיבו שם כל מיני חסידים וניסו שהרבי יפסיק. הרבי שם את כולם במקום. היה שם דברים מאוד... היה שם גילויים נעלים. אז בין הדברים היה שהרבי סיפר בתום ההתוועדות שנכנס אליו אברך ליחידות, והוא התלונן על עניינים גשמיים, חסר לו זה, חסר לו זה. והרבי אמר: מה זה יחידות? יחידות הרי זה שהיחידה של החסיד עומדת פנים אל פנים מול היחידה של הרבי. ומה אתה מדבר על זה שחסר לך עניינים גשמיים? הרבי, והרבי נתן על הראש שם שיחה מאוד מאוד חזקה, של כאילו איפה, איפה מונחים בחומרים גשמיים. הרבי דיבר שם שיחה מאוד מאוד חריפה על העניין הזה, אבל אז היה כזה התבטאות שזה הפשט יחידות. ואחר כך בכסלו באותה שנה הרבי אמר את המאמר ד"ה פדה בשלום ומספר את הסיפור של החסיד של הצמח צדק שנכנס ליחידות, והוא אמר לרבי

24:04 שכולם דורכים עליו בבית המדרש. אז הרבי אמר שם גם כן שמה זה יחידות. יחידות זה שהיחידה של החסיד נפגשת עם היחידה של הרבי, ואף על פי כן החסיד הזה היה אכפת לו שדורכים עליו בבית המדרש, וזה בגלל שהיה חסר לו בעבודת התפילה, וזה מובא במאמר במלוקט. אז מה הרבי חידש לנו? שהיחידות קשור עם יחידה. זאת אומרת שיחידה זה שהיחידה של החסיד מתחבר עם היחידה של הרבי. אז אנחנו מקבלים כאן עומק יותר גדול בכל העניין של יחידות. עכשיו, איך היה יחידות אצל הרבי? בכלל, סתם לספר לכם. אצל הרבי היו שינויים מאוד גדולים לגבי הרבי'ם האחרים. ונגיע לנוגע של יחידות. אז אצל הרבי'ם האחרים יחידות היה משהו, היה באופן אחר לגמרי. הרבי שינה הרבה דברים ביחידות. מהדברים היה שאצל רבותינו נשיאינו אז יחידות היה, היה, היה הרבה יותר מפחיד. היה מונח נר, נרות על השולחן, והיה שמה, היה הכניסה ליחידות, אצל חיצוניות, הציור החיצוני היה הרבה יותר מבהיל. הרבי היה יותר ככה כמו, היה יותר כזה התלבשות. חיצוניות מצד הרבי, כאילו, כאילו יחידות היה... לא היה כל הפרטים אצל הרבי'ם הקודמים. היה, יש, היה ספר, היו, היה פתוח ספר על השולחן והיה שתי נרות. ככה מספרים שהיה אצל כל הרבי'ם, מה שאין כן אצל, אצל הרבי לא היה כל הדברים האלה. אבל מצד שני כמובן להיכנס ליחידות אצל הרבי היו רועדים מפחד. זה היה, היה פחד עצום. אה, בדרך כלל הכניסה ליחידות היה כמובן כמו שהיה אצל הרבי'ם הקודמים, היה צריך לעשות הכנה. בקשר לעניין הכנה להיכנס ליחידות, אז רואים בשיחות שזה עניין עיקרי. זה עניין עיקרי בעבודה. מאיפה לומדים את זה? לומדים את זה מאסתר המלכה,

26:23 כי זה הסיפור של המגילה, שהנשמה צריכה להתחבר לאלוקות, שזה העניין של יחידות, שהיחידה של החסיד מתחבר עם היחידה הכללית, ועל ידי זה הוא מקבל חיים חדשים וכל זה. אז כדי שיוכל להיות העניין הזה, החיבור של הנשמה פרטית עם הנשמה הכללית, על ידי זה להתחדש חיים חדשים וכל העניינים, אז צריך להיות שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים בבשמים, ובזה הנערה באה אל המלך. זאת אומרת שההשקעה שלו, שזה היחידה שחסיד מתקשר עם הרבי ועל ידי זה מקבל אור חדש בנשמה שלו, זה נעשה על ידי ההכנה שצריך להיות לפני זה כמה וכמה חודשים. היה ר' ניסן נמנוב, התוועד באחת השנים ב-770. סיפור ידוע. לייבל גרונר מספר את הסיפור הזה. ר' ניסן הגיע והתוועד. ואחרי ההתוועדות הרבי שלח את ר' לייבל להקשיב מה הוא מתוועד. למחרת הרבי שאל אותו על מה, על מה, מה ר' ניסן התוועד, והוא סיפר מה היה הפארברענגען. ר' ניסן אמר שפעם היו צריכים לנסוע לרבי הרבה זמן. בגשמיות היו הולכים ברגל, נוסעים עם סוס. היה לוקח הרבה זמן כדי לנסוע לרבי. היום עולים על מטוס ותוך כמה שעות אתה מגיע לרבי. אז היום זה באופן אחר לגמרי. פעם היו צריכים לעשות הכנה והכנה והכנה. היום אתה עולה על מטוס, נכנס, בבום, אתה מגיע, זה אחד שתיים. אז ר' ניסן אמר שעל דרך זה, זה גם מגיע להכנה ליחידות. שפעם היו צריכים הכנה של כמה וכמה שנים. אבל היום, כמו שבגשמיות יכולים להגיע יותר מהר לרבי, אז גם ההכנות יכולים להיות, לא צריכים להיות שנים כמו שהיה פעם. היום מספיק עם קצת, הרבה בכמות הזמן, עם קצת פחות זמן של הכנות גם כן יכולים

28:30 להגיע, יכולים. מה אבל צריכים לעשות? אומר, מה לומדים מהמטוס? זה היה הווארט של ר' ניסן, של מטוס. לומדים שאתה צריך לעלות. ברגע שאתה מתעלה אז אתה מגיע ביותר מהר. כן, המטוס עולה מעלה מעלה מעל כל הזה ואז מגיע ביותר מהר. ר' ניסן הסביר שזה הרבי מלמד אותנו, הרבי, והדרך היחידה שהרבי מלמד אותנו, שבחור צריך להתרומם, ללמוד חסידות, להתפלל, להתרומם, ואז אתה, אתה יכול להגיע, להיות מוכן להיכנס לרבי הרבה יותר, הרבה יותר בזריזות. לא, לא כמו שהיה פעם. זה היה ווארט של ר' ניסן. ור' לייבל סיפר כשהוא חזר את הווארט הזה לרבי, שהרבי ביטא איזה ביטוי, לא זוכר את הלשון מדויק, אבל הביטוי היה שהוא צדק. כאילו שזה נכון, כאילו שהיה הרבי הסכים עליו, על הווארט הזה שר' ניסן אמר. לפועל, אצל הרבי כל העניין של יחידות בפועל, אצל הרבי אנחנו יודעים. הרבי גם כן בשנים הראשונות, הרבי חידש את העניין של יחידות של יום הולדת, וגם בחורים היו נכנסים ליחידות כל פעם ביום הולדת. זה אחד מהחידושים שהתחדש אצל הרבי, ומאז זה המשיך עד תשל"א, תשל"ה. אז הרבי הפסיק את העניין של יחידות. אה, כשהרבי הפסיק את העניין של יחידות, הרבי עדיין המשיך רק יחידות לאורחים בזמנים של ימים טובים. זה נמשך עד תשמ"א. תשמ"א הרבי הפסיק גם את היחידות לאורחים והרבי התחיל יחידות של קבוצות. זה היה בתשמ"ב. שנה אחת היו נכנסו לרבי קבוצות בחדר של הרבי. הרבי דיבר לכל הקבוצה. אני זכיתי להיות אצל הרבי בקבוצה, ביחידות של קבוצות. הייתי בגיל עשר, אז הייתי פעם ראשונה אצל הרבי. אז כבר לא היה יחידות פרטית, היה יחידות. נכנסו בערך עשר, שתים עשרה אנשים ביחד

30:32 לחדר של הרבי, והרבי דיבר שיחה כמה דקות לכל, לכל קבוצה. זה היה יחידות שלקח כמה ימים, כי ברוך השם היו הרבה אורחים. אבל זה היה ככה. כל עשר אנשים, כל חמש עשרה אנשים נכנסו ביחד. הרבי דיבר כמה מילים ואז הרבי קיבל את הפדיון ונתן דולר. כאלו שהספיקו לשאול איזה שאלה קצרה, ובדרך כלל היה יראה לא לשאול, לא לעצור, כי היו צריכים, לא היה זמן. אחרי זה הרבי הפסיק גם את זה, ומתשמ"ג הרבי התחיל את היחידות כללית, שזה היה חמש פעמים בשנה, בתשרי, בכסלו, בשבט, פסח, שבועות, סוכות. זה היה הפעמים שהרבי היה עושה עד תשנ"ב. עד, עד כ"ז אדר זה היה הסדר של היחידות כללית, שהרבי קיבל את כל אחד ואחד בדרך על ידי הגבאים. פשוט היה שבהתחלה זה היה למעלה בזאל הקטן, ואחרי זה, כשכבר היה מקום, התחיל לעשות את זה בזאל הגדול. אה, היה תאריך של חסידים שהרבי הפסיק את היחידות. אז היה בזה סדר כזה. קודם כול, בתשכ"ט היה שיחה חריפה מאוד של הרבי בתקופה הזאת. תמוז, סיוון, סיוון תשכ"ט היה שיחה חריפה מאוד מאוד של הרבי, שיחה איומה. אה, יש את זה בתורת מנחם. בקיצור, לא כל כך באריכות. יש מסתובב, מסתובבת אצל בחורים שיש להם את דווקא מה שהיה. הדברים, אז מסתובב אצל בחורים, מסתובבים. זה שיחה שלמה של הרבי, והרבי מדבר שם באופן חריף ביותר, והרבי אומר שהוא מרגיש שלא מנצלים את היחידות. הרבי אומר שהוא הוסיף יחידות יותר מהרביים הקודמים, ואף על פי כן לא, לא לוקחים את זה ברצינות. הרבי אומר, "נכנס אליי בחור, שנה שעברה היה אצלי ביום הולדת, נכנס אצלי וכותב לי אותם דברים שהוא כתב שנה"

32:46 שעברה. אני שואל אותו מה קרה במשך השנה ומה שדיברנו שנה שעברה. אז הוא אמר לי: "לא עשיתי כלום". והרבי התחיל לצעוק: "אתה לא מתבייש שאתה נכנס ליחידות?" כן. "קאלט בלוטיק", הרבי אומר. "דם קר. אתה בא ואומר לי שלא עשית שום דבר. אז בשביל מה אתה נכנס ליחידות? ובלי בושה. וגם עכשיו אתה יודע שאתה נכנס ליחידות ולא יצא מזה שום דבר. ושנה הבאה אתה תגיע ותגיד אותו דבר כמו שנה שעברה. אז בשביל מה עושים יחידות?" היה-- היה שמה אש. באותה תקופה זה היה אצל הרבי מאוד. זה חזר על עצמו פעמיים, שלוש. זה התחיל בשבת מברכים סיון. אחרי זה שבועות. היה לזה המשך. וסתם גם. זה היה כמה התוועדויות. אני לא זוכר עכשיו בדיוק איזו התוועדות זה היה. כמה התוועדויות עד-- בסתם גם כן זה הרבי בהתוועדות. בסוף ההתוועדות הרבי גם כן התחיל לצעוק עוד הפעם על זה שזה, זה הכל זה גאווה וישות, והייתי ביחידות, שהוא מתגאה שהוא נכנס עוד פעם ונכנס עוד פעם והוא נכנס יותר פעמים. זה בקיצור, הרבי כבר רמז שזה לא הולך להחזיק הרבה זמן כי הוא רואה שלא לוקחים את העניינים באופן הרציני כמו שצריך. על פי בתור של ל"ד, ל"ה אז זה נפסק לגמרי. ואז היה אז יחידות של ר' שמריהו גוראריה. סיפר לנו בכבודו ובעצמו שהוא היה אצל הרבי ביחידות אז, והוא התלונן לרבי שהבחורים רוצים יחידות. למה זה נפסק? ואומר שהרבי צעק עליו צעקות איומות, כן, שהוא התחרט למה הוא בכלל דיבר על זה. הרבי דיבר אליו מאוד מאוד חריף. הרבי אמר לו ש-שהוא רואה שזה לא עוזר בכלל, שזה רק תירוץ למשפיעים לא לעשות שום דבר.

34:36 ובקיצור הרבי הכיר את הקליינטס, כמו שאומרים. אז וככה זה, ככה זה היה הסיפור. אה, כשהרבי התחיל את היחידות כללית אז גם כן היו כאלה שטענו לרבי, ל-- מה עם יחידות? אז הרבי הסביר שיש כאלה שמתלוננים. הייתה שיחה שהרבי הסביר בשנים ההם, במ"ג, מ"ד, לא זוכר בדיוק באיזו שיחה, אבל הרבי אמר שיש כאלה שמתלוננים. הרבי הסביר שהעדיפות ביחידות כללית זה עוד יותר נעלה מיחידות פרטית. ואז הרבי כתב גם כן צעטלעך. היו כמה שהמשיכו ל-ל-- איך אומרים? לדחוף וזה. אז הרבי כתב, יש כמה צעטלעך חריפים בעניין שהיחידות פרטית, היחידות הזו זה יחידות אמיתית. מצדו הגופנים זה יחידות. אם מצד הזה זה לא יחידות, זה גם לא יעזור יחידות פרטית. משהו כזה היה איזה צעטל מאוד חריף. מישהו שניסה דווקא כאילו לקבל יחס שהרבי ייתן לו יחידות פרטית. אחרי זה בשנים האחרונות היה גם כן צעטלעך, בזמן שאני הייתי בחור אני זוכר. היו כמה שקיבלו ענטפער בקשר ליחידות, אז הרבי כתב למישהו ש-שגם בהתוועדות של שבת קודש זה גם כן מעין סוג של יחידות. לא זוכר הלשון, אבל היה גם כן כזה צעטל פעמיים שלוש, ואחד שביקש יחידות והרבי אמר לו: "הרי הוא היה ביחידות בהתוועדות של שבת קודש". כך היה המענה של הרבי. יותר מפעם הרבי כתב את זה בתשמ"ט, נו-נ"א, ממש בשנים האחרונות. כאילו שגם להיות בפארברענגען זה גם נחשב לעניין של יחידות. אה, מה העניין של יחידות אחרי ג' תמוז? זו השאלה שבחורים שואלים. אז יסוד הדברים זה ב-ב-פארברענגען שהרבי דיבר כמה פעמים על זה. הרבי הזכיר את העניין בתש"י ואחר כך הזכיר את זה גם בשנים האחרונות. תשמ"ז שבת ויקרא הרבי דיבר

37:00 על זה שיש את הסיפור שהפרידיקער רבי סיפר על זה של על על זה שהוא היה ילד. הוא ראה את האבא שלו נכנס לחדר של הרבי מהר"ש, והוא נכנס כמו שחסיד נכנס ליחידות. היה כבר אחרי אחרי ההסתלקות של הרבי מהר"ש, ואף על פי כן הוא ראה איך שהרבי הרש"ב מתלבש בלבוש של זה, עם הגרטל ועם הלבוש של יחידות, ונכנס עם צעטל ועומד פנים אל פנים כמו שעומדים ביחידות. הפרידיקער רבי היה ילד והוא היה בצד והוא ראה את הכל, כשהאבא מסתכל ובוכה, והוא ראה ש-- והפרידיקער רבי כותב שהדלת, השולחן איפה שהרבי קיבל ביחידות, אז קדושת הזוזובים קיימא, ושם יכולים גם אחרי זה להיות שם באופן של יחידות. זה מובא במימרות רש"י גוי מאמוליק. הרבי הסביר על זה באריכות. במ"ז הרבי דיבר על זה בפארברענגען של ויקרא לגולניסים. אז זאת אומרת שיחידות שייך להיות גם עכשיו מצד הרבי, זה בלי שינוי, וזה הסיפור שהוא מספר שקדושת זוזובים קיימא, זאת אומרת שהרבי נמצא שמה, רוח הימי הוא נמצא שמה, והחסיד, אם החסיד מתכונן והחסיד נכנס, אז הוא נמצא גם כן. אז זה פנים אל פנים. אתה יכול להיות ביחידות בחדר של הרבי. על דרך זה בנוגע לכניסה לאוהל, ונגיע לכניסה לאוהל, שזה עניין של יחידות. אז זה מוסבר בקונטרס ההשתטחות. שם יש את המאמר של המיטלער רבי שמסביר חמש דרגות ב-ב-השתטחות. ארבע או חמש דרגות שיש בהשתטחות. מה העניין של ללכת על האוהל? והדרגה הכי גבוהה שהוא כותב שמה זה יחידות. כשאתה נכנס לדלת של הרבי לאוהל אתה נכנס ליחידות גם כן. אז זה שני מקומות עיקריים ששמה שייך העניין של יחידות. אה, מכיוון שהשתטחות זה נקרא יחידות. אז

39:06 לכן גם כן הרבי מביא בשיחה של שלח תש"י שאפשר להשתטח על קברי אבות. אז הרבי מביא שהמאור עיניים, ר' נחום מצ'רנוביל, מביא בשם הבעל שם טוב שאפשר לעשות את זה גם כן בתורה של הרבי. מזה המקור של עניין של יחידות יכול להיות גם בתורה של הרבי. זאת אומרת שאם אתה יכול לקחת מאמר ולהיות במאמר, שמה לראות את הרבי פנים אל פנים, ושם יכול להיות גם כן עניין של השתטחות ועניין של כניסה ליחידות דרך המאמר. אז מזה אנחנו מבינים שהעניין של יחידות קיים עכשיו וקיים בכל התוקף. הרבי בתש"י אמר כמה פעמים שעכשיו דווקא הרבה יותר מלפני זה כל הדלתות פתוחות ואפשר להיכנס ואפשר לזה ואפשר לפעול וכולי. היו ביטויים מאוד מאוד חזקים שהרבי אמר בתקופה הראשונה בקשר לכל העניין הזה. כמובן שזה הכל תלוי מצד החסיד, שהחסיד עושה. זאת אומרת שזה עניין שתלוי ברגש הלב, שהחסיד עומד פנים אל פנים, שהחסיד מ-מ-רוצה את זה, מחכה את זה, מחפש את זה ורוצה את העניין. אז מצד הרבי אין שום מניעה, אבל זה צריך להיות משהו אמיתי מהמקום של החסיד. ודאי שזה היה יותר קל בימים ההם כשראו את הרבי בעיני בשר. אין ספק. תראה, מצד שני, כמו שסיפרתי לכם מהסיפורים, שאף על פי שהיה פנים אל פנים בגשמיות, גם כן זה לא שהבחורים ניצלו את זה באופן המאסיבי, כמו שהרבי בעצמו התלונן שבחורים נכנסים וזה לא, זה לא, לא עושים את זה כמו שצריך. כי כל דבר שאתה נמצא בזה אתה מתרגל. צמאה לך נפשי. עקרונית, אם נגיע לפועל, אה, זה ודאי שהדבר הזה של יחידות נמצא היום וזה שייך. תראה, אז כמובן כשכל בחור נוסע

41:08 לרבי אז יש את העניין של כניסה לאוהל וכניסה לחדר של הרבי, שצריך להיות כניסה ליחידות ולכן צריך להיות כניסה באופן מיוחד. לא, כל פעם בחור שאל אותי פה בצדק, ששכחו מה העניין של כל פעם שאתה נכנס לאוהל אתה נכנס ליחידות. התשובה היא שזה לא תלוי בך. אם אתה נכנס בתור יחידות אז זה יחידות. אז כמו שאדמו"ר האמצעי כותב בקונטרס ההשתטחות, יש חמש סיבות להיכנס לאוהל. אז השאלה היא למה אתה נכנס לאוהל? אתה יכול ללכת שמה, כתוב יש עניין של הליכה מצד סיבה זאת וסיבה זאת. סיבה זאת, יש כמה סיבות. תראה, אז תלוי באיזו הכוונה אתה עושה, באיזה סוג של כניסה אתה רוצה להיכנס. זה כמו המעשה הידוע שאחד החסידים שאל את הרבי אם מותר ללכת בחול המועד לאוהל, חול המועד או ראש חודש. אז הרבי אמר לו כי אם אתה הולך לקברי צדיקים, אסור. אם אתה הולך לרבי אז מותר. אז זה, זה הליכה אחרת. השאלה לאיזה אופן ל-- תראה, כמובן שחס ושלום משחק עם הלכות קיימות וכולי. יש הלכות וצריכים להיזהר מצד ההלכות, אבל מבחינת העניינים האלה יש דברים ששם דווקא כן אתה הולך כמו חסיד. זה עניין אחר. אז על דרך זה גם כן. האם אתה נכנס לרבי בתור יחידות? זה עניין אחר לגמרי. עקרונית זה כמה נקודות כלליות. כמובן שעדיין חסר להסביר בפרוטרוט בפרוטרוט מה צריך להיות ההכנה ליחידות, מה צריך להיות המבוקש של היחידות? איך ואיך, מה, מה זה אומר לעמוד פנים אל פנים יחי-- יש עניינים בפועל. צריכים להוריד את זה. עקרונית, קצת פנורמה מה שנקרא זה העניין של יחידות אצל הרבי.