שיעורים בדברי ימי ישראל - חלק ב׳ - השתלשלות ההלכה

00:01 יש זוהר בפרשת בהעלותך. הזוהר אומר שהתורה יש בה לבוש, גוף, נשמה ונשמה לנשמה. הזוהר מדמה את התורה לבן אדם. כתוב ״זאת התורה אדם״. אז הזוהר מקשר שהתורה זה כמו אדם, כמו אדם, יש לו לבוש, יש לו גוף, יש לו נשמה ויש נשמה לנשמה, שזה העניין של היחידה. אותו דבר גם בתורה. הלבוש זה הסיפורים. תורה שבכתב כתוב באופן של סיפור. כל התורה זה סיפור אחד גדול. אז הסיפורים של התורה, לומדים על אברהם, יצחק, יעקב, זה הכל לבוש. הלכה זה הגוף. הטעמים זה הנשמה, והסוד, הקבלה ורמזים יותר עמוקים זה הנשמה לנשמה, וכל זה ביחד זה התורה. וכמובן כמו אצל בן אדם, אי אפשר להיות בן אדם עם חלק אחד בלי השני. אם יש לך גוף ואין לך נשמה, אתה לא בן אדם. לא יכול להיות בגד גם כן בלי גוף, לא יכול להיות גוף, וכל דבר צריך את השני. אדם שלם זה שהכל זה ביחד והכל משלים אחד את השני. על דרך זה זה גם כן בנוגע לתורה, שכל החלקים של התורה זה בעצם תורה אחת שמורכבת מכל הדברים האלה. כשהקדוש ברוך הוא נתן את התורה על ידי משה רבנו בהר סיני, אז ניתנה כל התורה ביחד. תורה בפירושה ניתנה, בלשון הרמב"ם. מתן תורה היה גילוי של עשרת הדיברות. גילוי של הקדוש ברוך הוא, ״הנה אנכי בא אליך״. ברגע מתן תורה אז לא היה הבדל. הכל ניתן ביחד. בני ישראל ראו את הקדוש ברוך הוא, ראו את המרכבה, ראו אלוקות במוחש, וביחד עם זה קיבלו עשרת הדיברות, שבתוך עשרת הדיברות יש הלכה למעשה. לא תגנוב, לא תרצח, לא תשא שווא את ה׳, שבת.

02:31 וכו׳, כבודו. אז כל התורה ניתנה בתורה אחת. אבל אחר כך, בארבעים שנה שמשה עם ישראל במדבר, אז נהיה כל העניין של המבנה של התורה. התורה יש תורה שבכתב, יש תורה שבעל פה, ותורה שבעל פה גופא. אז יש את החלק הלכה, כמו שאמרנו, ויש את הטעמים ויש את הפנימיות וכו׳. כל דבר יש לו היסטוריה. איך זה? איך זה? איך אומרים, דסרוג׳ו, איך זה התפתח? ההיסטוריה, איך כל הדברים התפתחו עד לימינו אלה? אפשר לתת שיעור שלם, לדבר בקשר לתורה שבכתב. יש את... ונגיע לעניין המשנה. תלמוד, הלכה, קבלה, סדר פנימיות התורה, חסידות. כל אחד מחלקי התורה, יש סיפור שלם איך הם ממשה רבנו. זה הלך והשתלשל וירד והתגלה עד שזה הגיע אלינו. השיעור שלנו זה על הלכה. אז אנחנו הולכים להתרכז על התהליך. איך חלק הלכה התפתח? אנחנו נשתמש עם בסיס בסידור. יש בכל הסידורים שלנו בסוף, בעמוד האחרון, יש מפה. כן, אם יש לכם סידורים תסתכלו. זה נמצא בסוף הסידורים. הדבר הזה, המפה הזאת, הרבי בעצמו עשה את זה. לא יודע אם הרבה יודעים, אבל מי שעשה את המפה הזו זה היה הרבי בעצמו, לפני הנשיאות, בשנים הראשונות, כשהרבי הגיע לאמריקה וכשהרבי ייסד את המרכז לענייני חינוך, אחד מהדברים הראשונים הרבי התעסק עם כל מיני דברים שהיה קשור עם חינוך, של החוברות של הנוער, וזה אחד מהדברים הראשונים שהרבי עשה. פשוט מפה מאוד מאוד מעניינת, פשוטה, שלוקחת אותנו מתרי״ג מצוות שניתנו מהר סיני. אפשר לראות את הציור בהתחלת המפה. הציור הזה זה מאוד מדויק. דרך אגב, חושבים שזה סתם ציור. יש מכתב של הרבי שמסביר כל פרט בציור. מישהו שאל את הרבי למה ציירו ככה.

05:01 והרבי מסביר, מכתב של הרבי שהרבי מסביר את הפרטים של הציור, למה הוא עשה את זה ככה. אז היה פעם הראשונה, אני מדבר לפני שמונים שנה, שהרבי גילה את העניין של הלוחות המרובעות. עד אז כל העולם היו עושים את הלוחות עגולות. הרבי עושה פה לוחות מרובעות. אז זה היה חידוש. היום כבר כל העולם כמעט עושה לוחות מרובעות, אבל אז היה חידוש. מי עושה לוחות מרובעות? זה לא ידעו בכלל. הרבי הוכיח שעל פי הש״ס, על פי תורה, ככה באמת היה. לוחות, הלוחות היו מרובעות ולא היו עגולות וזה. אחרי זה הרבי במשך השנים, אחרי הנשיאות, בתשמ״ב בעיקר, הרבי עשה שטורעם והסביר את זה מכל הצדדים וכו׳. היום כמעט בכל העולם כבר זה מקובל, לא רק אצל חסידים, גם אצל המתנגדים שמשתמשים עם לוחות מרובעות. על כל פנים, מה? זהו, זהו, לא ניכנס לזה עכשיו. בואו נדבר ישר על הנושא. תרי״ג מצוות ניתנו לישראל. משה רבנו קיבל תרי״ג מצוות. התרי״ג מצוות נמצאים איפה? נמצאים בתורה שבכתב. הבעיה היא, תורה שבכתב נכתבה כמו סיפור. אתה תחפש תרי״ג מצוות, אתה לא תמצא. כל התורה שבכתב זה סיפור. וידבר ה׳ אל משה, ויאמר ה׳ אל משה. הוא הלך, הוא אמר, הוא דיבר, זה קרה. סיפורים. בתוך הסיפורים יש מצוות. אבל מה זה המצווה? מה לא המצווה? לא יודעים. על זה יש ספרים שלמים שהתחברו. מה זה בדיוק התרי״ג מצוות? אז התרי״ג מצוות זה הבסיס בתורה שבכתב לכל התורה שבעל פה, שמה נמצא כל ההלכה. אבל בתורה שבכתב זה כתוב בקיצור נמרץ, שתי מילים. לפעמים יש מצווה שלמה שכתוב רק, למשל כידוע שחיטה. כל דין השחיטה לא כתוב בתורה שום דבר, כתוב רק ״וזבחת״.

07:06 אנחנו צריכים לדעת מזה את כל דין השחיטה. ״כאשר ציוויתיך״, זה אחד מההוכחות שתורה שבעל פה ניתנה למשה רבנו. היה ויכוחים, הרבה שנים היה ויכוחים עם, עם, עם הצדוקים ועם ביתוסים ועם קראים וכולי, שהם רצו להגיד שתורה שבעל פה זה לא אמת. אחת מההוכחות הכי גדולות זה מה שכתוב בתורה ״וזבחת כאשר ציוויתיך״. יש פסוק בפרשת ראה, ״וזבחת כאשר ציוויתיך״. משמה לומדים שחיטה. לא, איפה ״כאשר ציוויתיך״? לא כתוב בתורה שום דבר יותר, כל הדינים של שחיטה. אז מזה רואים שהקדוש ברוך הוא נתן למשה בעל פה, ומשה העביר את זה הלאה. אז יש את התרי״ג מצוות בתורה, ואחרי זה יש את התורה שבעל פה שמסבירה את התרי״ג מצוות. אומר האלטער רבי בתניא שזה כמו עניין של, של אב ואם. תורה שבכתב זה כמו אבא. תורה שבעל פה זה כמו אמא. כשצריכים להוליד ילד אז האבא, יש את מה שנקרא טיפת האב, הנקודה. ואחרי זה יש את התשעה חודשים שהאמא בונה את הוולד שיהיה ולד שלם. תורה שבכתב נקרא ״מוסר אביך״, תורה שבעל פה נקרא ״תורת אמך״, ולכן בתורה שבכתב הכל זה נקודה. לא תגנוב, לא תרצח, לא תעשה כל מלאכה. אנחנו לא יודעים איך, מה, לא יודעים פרטים. מגיעה התורה שבעל פה ומסבירה: לא תעשה כל מלאכה זה ל״ט מלאכות. במסכת שבת, על שחיטה יש מסכת חולין. חמישה דברים פוסלים את השחיטה וכולי. כל ה... כל הדינים שהתורה שבעל פה מסבירה לנו. עכשיו איך התפתחה התורה שבעל פה? אז כמו שזה נקרא בהתחלה, בעל פה, בעל פה, כי פשוט היה אסור לכתוב. הקב״ה רצה שהתורה שבעל פה תעבור על ידי נשמות ישראל

09:02 לא על ידי ספרים. הקב״ה רצה שזה יהיה דווקא באופן שיהיו בני ישראל, שהם יקבלו את התורה איש מפי איש. זה עניין מיוחד שכל העניין של תורה שבעל פה צריך לעבור דווקא על ידי נשמה, כי נשמה ותורה, על פי חסידות אנחנו מבינים שנשמה ותורה ושורשם זה עניין אחד, ולכן דווקא נשמות יכולים לגלות תורה שבעל פה, וזה היה עניין הסנהדרין. אז הסנהדרין היה, משה רבנו לקח שבעים איש ואיתם הוא עשה את הסנהדרין, והיה סנהדרין, שהם היו צריכים ללמוד דרך כללי התורה, הלכה למשה מסיני. והיה שלוש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, כללי התורה, קל וחומר, גזירה שווה וכולי, שאומרים כל יום לפני התפילה, שזה כללי התורה שמשה רבנו מסר והסנהדרין היו צריכים להוציא מזה את כל ההלכות. יש דברים שקיבלו מפורש ממשה רבנו. זה נקרא הלכה למשה מסיני. יש דברים שלומדים מהפסוקים, מהרמזים, מכל מדרש פסוקים וכיוצא, גזירה שווה ובניין אב וכולי וכולי. העניין הזה של תורה שבעל פה נמשך עד הזמן של רבי יהודה הנשיא. כולם מכירים פה, בחורים שלמדו את הרמב״ם, מכירים את הקדמת הרמב״ם שהרמב״ם כותב את הארבעים דורות ממשה רבנו עד רב אשי. כל ההשתלשלות עד איך התורה עברה, התורה שבעל פה, ממשה ליהושע, יהושע לזקנים, זקנים לנביאים, והיה ארבעים דורות עד שנכתב התלמוד. בתוך הארבעים דורות יש את רבי יהודה הנשיא. רבי יהודה הנשיא היה בסוף התנאים. אני קופץ כי אני רוצה להגיע להלכה. כן. אז רבי יהודה הנשיא, הוא היה בסוף זמן, הוא היה אחרי החורבן של בית שני. אם אנחנו נדבר בלוח הקומון, איך אומרים, רבי יהודה הנשיא חי בערך בשנת מאתיים. דוסיינטוס אניוס, זה הקומון ארה. זה אומר בערך לפני אלף שמונה מאות

11:09 שנה. זה היה זמן שהיה רבי יהודה הנשיא והוא החליט שצריכים לכתוב תורה שבעל פה, ואז הוא עשה את המשניות. למה הוא החליט? כי אז היה חורבן בית המקדש והיה גלות רומי ובני ישראל היו צריכים לברוח מארץ ישראל ורוב היהודים היו אז בבבל, בפרס וכל המדינות במדי אוריינט, מה שנקרא. ואז לא היה... התחילו צרות הגלות וגזירת המלכות. ממילא רבי יהודה הנשיא ראה שהתורה הולכת להשתכח ולכן הוא עשה את השישה סדרי משנה. באותו זמן שרבי יהודה הנשיא עשה שישה סדרי משנה, היו גם כן תנאים שעשו ברייתות. רבי שמעון בר יוחאי, שהוא כתב את הספרי, היה מכילתא רבי ישמעאל, היה רבי אושעיא שכתב את המדרש רבה. כל מיני מדרשים שנכתבו באותה תקופה. מדרש הפסוקים, שזה התורה שבעל פה, שזה היסוד של ההלכה. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שמי שנקרא היסוד של תורה שבעל פה נחשב רבי עקיבא. למה רבי עקיבא? אז רבי עקיבא היה הרבי של הרבי של רבי יהודה הנשיא. רבי עקיבא היה לפני רבי יהודה הנשיא. רבי עקיבא היה בדור של מיד אחרי החורבן. רבי עקיבא היה לפני אלפיים שנה בערך. אם אנחנו נדבר בזמן של רבי עקיבא, היה לפני אלפיים שנה בערך. רבי עקיבא היה מיד אחרי חורבן בית שני ואז התחילה הצרה ואז היה אפידמיה. כולם מכירים את הסיפור. רבי עקיבא, עשרים וארבעה אלף תלמידים, כולם מתו, ואז רבי עקיבא נסע לגליל בדרום ושם הוא מצא חמישה תלמידים ועם החמישה תלמידים האלה הוא בנה את התורה שבעל פה. חמישה תלמידים של רבי עקיבא זה רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי יוסי ורבי יהודה. אמרתי שש. הגמרא עצמה

13:12 אומרת, יש האומרים על כל פנים. אז זה היה התלמידים, זה כל המשנה. ורבי יהודה הנשיא, שהוא היה תלמיד שלהם, הוא אסף את כל ההלכות ומזה הוא עשה את השישה סדרי משנה. זה בעצם היסוד של ההלכה. שישה סדרי משנה, שישה סדרי משנה מסודר. רבי יהודה הנשיא סידר את זה על פי עניינים. שישה סדרים: אחד זה כל עניינים שקשורים עם פרי הקרקע, זרעים. מועד זה כל מה שקשור עם שבת ויום טוב. נשים זה כל מה שקשור עם דיני נשים, קידושין, נישואין, גירושין וכו', אישות. נזיקין זה כל מה שקשור עם ההלכות של ממונות. קודשים זה כל מה שקשור עם קדושה, וטהרות זה כל מה שקשור עם טומאה וטהרה. זה היה רבי יהודה הנשיא. אחרי זה רוב היהודים היו בבבל. חלק קטן מהיהודים נשארו בארץ ישראל. התחילו להתפלפל במשנה, להבין את זה, כי המשנה נכתבה בקיצור מאוד גדול. המשנה זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, הכל קצר. צריכים להבין את המשנה. ועל זה ישבו האמוראים והם עבדו להבין את העומק של המשנה וללמוד את כל הפרטים. זה התלמוד. תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. בארץ ישראל עסקו, עבדו על תלמוד ירושלמי, רבי יוחנן, ובחוץ לארץ, בבבל, היה חמש דורות של האמוראים שהם ביחד עבדו על התלמוד בבלי. זה התחיל עם רב ושמואל, אחרי זה היה ר-- התלמידים של רב ושמואל, רב יהודה, ואחרי זה היה אביי ורבא, רבה ורב יוסף, עד שהגיע רב אשי, שהוא היה ארבעים דורות ממשה רבנו, ורב אשי שישים שנה עבד על לכתוב את התלמוד בבלי. רב אשי היה מאה שנה אחרי רבי יוחנן. זאת אומרת שהתלמוד בבלי נכתב מאה שנה אחרי התלמוד ירושלמי. זה

15:09 אחד מהטעמים למה הלכה כבבלי. כשיש מחלוקת ירושלמי ובבלי, הלכה כבבלי. גם בגלל שזה פשוט עבדו על זה יותר, השקיעו בזה יותר, שישים שנה שהאמוראים ישבו ועבדו על זה, גם בגלל שזה נכתב מאה שנה אחרי זה וממילא אז גם כן התפלפלו בדברי הירושלמי וממילא הלכה כבתראי, וגם כמו שכתוב, גם כן העניין שדווקא בגלל שהיה יותר קושיות ויותר פלפולים אז הגיעו יותר לעומק ההלכה, וזה היה הזמן של תלמוד בבלי בערך לפני אלף שש מאות שנה. זה היה זמן שנת ב-ב-באם נדבר בשנים של בריאת העולם, בשנת ארבעת אלפים ומאתיים. קואטרו מיל נוסיינטוס דה לה קריאסיון. זה היה הזמן שרב אשי כתב את התלמוד בבלי. אם מדברים על הקומון, בערך שנת חמש מאות של, של השנים, מה שנקרא בעולם. אה, אה, על כל פנים. אז, אז נכתב התלמוד בבלי. אחרי שגמרו לכתוב את התלמוד בבלי, אז זה נהיה קדוש. כמו שהרמב"ם אומר שלא נוגעים בתלמוד בבלי. תלמוד בבלי נהפך לספר היסודי של תורה שבעל פה ושמה נמצא כל מה שקשור להלכה. עכשיו הבעיה היא שתלמוד בבלי, כמו שכולנו מכירים, אתה לומד תלמוד בבלי, אתה רוצה לדעת הלכה, זה מאוד קשה. אתה צריך לדעת את כל הש"ס וכל הקושיות וכל הפלפולים והלוך חזור, ואתה מסתבך ואתה לא יודע מה אתה צריך לעשות למעשה. ובמילא היו צריכים להוציא מכל התלמוד בבלי ומכל הספרים שנכתבו, בבלי ירושלמי וכולי, לדעת מה הלכה למעשה. מזה היה אחרי זה כמה וכמה מאות שנים שהיו הגאונים. זה נקרא תקופת הגאונים. הגאונים גרו בבבל כי אז רוב עם ישראל היו בבבל והם התעסקו ל-להסביר את התלמוד בבלי, לפרש אותו, אבל היה חסר לעשות משהו מסודר, משהו

17:25 שיהיה מסודר, שאנשים רגילים יוכלו להוציא הלכה למעשה. ואז היה יהודי מאוד מאוד נפלא, קדוש וצדיק וחכם גדול, ידוע בשם רבי יצחק אלפסי. הרי"ף. הרי"ף נחשב-- למרות שהיו עוד, אבל הכי מפורסם זה הרי"ף. הרי"ף, רבי יצחק אלפסי ממרוקו, הוא היה מגדולי החכמים, חכם ספרד. הוא היה עוד לפני הרמב"ם. הרי"ף חי לפני אלף שנה בערך. אה, כדי שתהיה לנו תמונה, הרי"ף חי לפני אלף שנה בערך, הוא היה לפני הרמב"ם. הרמב"ם מחשיב את עצמו לתלמיד של הרי"ף, אבל תדעו לכם שהרמב"ם אף פעם לא ראה את הרי"ף. הרמב"ם נולד אחרי שהרי"ף נפטר. אף על פי כן, הרמב"ם קורא לרי"ף רבי-- הוא קורא לרי"ף הרבי שלו. היה בין הרמב"ם והרי"ף, הרי"ף היה לו תלמיד שקראו לו ר"י מיגש, רבי יוסף אבן מיגש. הוא היה תלמיד של הרי"ף, לא כל כך מפורסם, אבל הבחורים שלומדים לומדות, יש כמה, יש ספרים שלו על הגמרא. ר"י מיגש היה תלמיד של הרי"ף, הוא היה הרבי של הרמב"ם. אז הרמב"ם אבל החשיב את עצמו תלמיד הרי"ף בגלל שהוא למד אצל ר"י מיגש והוא קיבל תורה שם. עכשיו, הרי"ף, מה שהוא עשה, הוא עשה דבר נפלא. הוא לקח את כל התלמוד והוא הוציא מהתלמוד את כל הפלפולים והוא השאיר רק את ההלכה. כל הבחורים שלומדים גמרא יודעים, בסוף הגמרא יש רי"ף. זה, זה עשוי באותו צורת הדף של הגמרא. זה הרי"ף, האמצע. מה שהרי"ף עושה, הוא מוציא את ההלכה של הגמרא בלשון הגמרא. הוא משתמש עם אותו לשון הש"ס, אבל הוא מביא את ההלכה למעשה של הגמרא בלי כל הפלפולים, ולפעמים גם כן הוא מביא פסקי דינים מהגאונים. לא הרבה, אבל הוא מביא. כשיש איזה שושק

19:26 לבטליה הוא כותב, הוא מביא מה שהגאונים פסקו בדינים שונים שבמשך הדורות התחדשו. זה היה הרי"ף. הרמב"ם, שהרמב"ם, כמו כולנו מכירים את ההיסטוריה של הרמב"ם. הרמב"ם נולד בקורדובה, בספרד, ואחרי זה היה צריך לברוח, היה במרוקו ואחר כך הוא היה במצרים, בקהיר, והרמב"ם הוא עשה את העבודה הגדולה, מה שנקרא ספר הרמב"ם, ספר היד. הרמב"ם עשה קצת שונה מהרי"ף. ההבדל בין הרי"ף והרמב"ם זה הרי"ף השתמש עם הגמרא ורק הוציא מהגמרא את העניינים של ההלכה. השאיר את לשון הגמרא והוא השאיר את הסדר של הגמרא. אז אתה צריך לדעת איזה גמרא לחפש, לדעת איפה לדעת הלכה. זה לא כל כך פשוט. מה עשה הרמב"ם? הרמב"ם עשה דבר נפלא. הרמב"ם בנה ארבעה עשר חלקים שלא קשור עם הגמרא. בנה את זה בסיסטם של עניינים על דרך רבי יהודה הנשיא. הוא בנה את זה לפי עניינים. זה ארבעה עשר ספרים. כל ספר זה עניין אחד. ספר המדע, ענייני מידות. ספר אהבה זה עניינים שקשורים עם חיי יום יום, עם תפילה ותפילין ומזוזה וכולי. זמנים, שבת ויום טוב, נשים וכולי וכולי. כולם בחורים מכירים, לא נחזור. אז הרמב"ם עשה עבודה נפלאה, מסודרת של כל התורה כולה. כל תרי"ג מצוות תורה עם כל הפרטים ופרטי פרטים לפי המסקנא להלכה למעשה. בלי פלפולים, בלי טעמים, בלי מקורות. כמו שהרמב"ם כותב שאדם קורא תורה שבכתב ומתורה שבכתב הוא הולך ישר לתורה שבעל פה ולא צריך — לרמב"ם הוא לא צריך לעבור את כל, את כל העניינים שבאמצע. הרמב"ם עשה סיכום שכל מה שהיה עד הזמן שלו ממשנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, שוב סוגיות, וכל הספרים וכולי, הוא הביא את זה להלכה למעשה. זה הרמב"ם. והרמב"ם כלל את

21:40 כל התורה כולה, גם הלכות שלא נוגעות למעשה היום. הוא כתב גם הלכות שנוגעות לימות המשיח, הלכות של קורבנות, הלכות של בית המקדש, הלכות של טומאה וטהרה, כל מיני הלכות שקשורות גם עם זמן הגאולה. הרמב"ם גם הכניס את זה. הוא עשה ספר שלם, שזה הספר הגדול של הרמב"ם. בנוסף לזה, הרמב"ם גם עשה ספר המצוות, שזה הוא עשה בתור של לעשות רשימה של המצוות. בקיצור, כל מצווה בסיס. אחרי זה היה הרא"ש. אחרי הרמב"ם היה הרא"ש. מי היה הרא"ש? אז הרי"ף והרמב"ם היו ספרדים. הם היו מהאזור של מה שאמרנו, ספרד, מרוקו. הרא"ש הוא היה אשכנזי. באותו זמן שהרמב"ם והרי"ף במדינות הספרדים גדלה שם התורה וצמחה, באותו זמן באשכנז ובצרפת אז גם כן היו גדולי ישראל. כולנו מכירים את רש"י, מכירים את תוספות. תוספות לא היה בן אדם אחד. תוספות היו הרבה אנשים שהיו גדולי ישראל והם היו גדולי ישראל באשכנז גם כן. מאוד מפורסם, רבינו גרשום מאור הגולה. הוא היה מהראשונים גדולי אשכנז, ועל דרך זה, ומהאחרונים שבהם היה מהר"ם מרוטנבורג. מהר"ם מרוטנבורג הוא חי לפני שמונה מאות שנים בערך. הוא היה מהאחרונים, מהראשונים אני מתכוון, מהאחרונים בבעלי התוספות. הוא היה הגדול בהלכה וחכמי אשכנז. ידוע הסיפור שמהר"ם מרוטנבורג, שהמלך לקח אותו למאסר, רצה שישלמו הרבה כסף והוא לא רצה שישלמו. הוא נפטר במאסר והוא נשאר שמה שלוש עשרה שנה. סיפור מאוד קשה מהתקופות הקשות שהיה אז. הרא"ש היה תלמיד של מהר"ם מרוטנבורג, אז הרא"ש היה גם כן חכם אשכנז, והוא כתב גם כן את תוספות הרא"ש, ספר מאוד מפורסם, שזה ליקוט של בעלי התוספות, והוא כתב גם

24:02 כן את הספר שיש בכל הגמרות, הרא"ש בסוף הגמרא. זה שני ספרים שונים שהוא חיבר. תוספות הרא"ש זה תוספות. הרא"ש חיבר סוג של נוסח של תוספות. זה דבר אחד, זה ספר תוספות הרא"ש שיש בארון, אבל הרא"ש בגמרא זה ספר של הלכה. מה הוא עשה הרא"ש? הרא"ש לקח... הוא כן חזר לגמרא, לא כמו הרמב"ם שעשה ספר בפני עצמו. הרא"ש לקח מהגמרא והוא עשה כמו הרי"ף, סיכום של ההלכה, אבל מה שהוא עשה זה שהוא הביא את כל השיטות של ההלכה של חכמי אשכנז. הוא הביא את כל השיטות ואת כל הדעות של הרבנים שהיו לפני הזמן שלו, בעלי התוספות. אז כשאתה לוקח רא"ש בגמרא אתה לומד, אתה רואה שהרא"ש מביא את ההלכה, הוא לוקח, הוא לוקח, הוא מביא מהגמרא, הוא מביא את ההלכה והוא מביא כל מיני דברים שמגיע להלכה מרש"י, מהתוספות, מגדולי, מגדולי הראשונים. הוא מביא גם את הרמב"ם, מביא גם את הרי"ף. הוא מלקט מהראשונים שהיו לפניו והוא מסכם על פי זה את ההלכה. זה הספר שעשה הרא"ש שיש בכל הגמרות. ספר נפלא ביותר. עכשיו, מה שקרה עם הרא"ש זה שהוא היה צריך לברוח בגלל מה שקרה לרבי שלו. אז הרא"ש גם כן ברח מצרפת והגיע לספרד. כשהרא"ש הגיע לספרד היה אז הרשב"א. הרשב"א אז היה הנשיא הדור. הרשב"א היה גר בברצלונה והוא היה ה— נגיד הרבי של אותו דור. הוא היה גם ראש ישיבה, גם רב, גם מורה הוראה, גם פסק. הרשב"א היה גדול הפוסקים. ופלא, אבל הרשב"א כתב תשובות הרשב"א בהלכה, אבל בעיקר כולנו מכירים את הרשב"א מהפלפולים על הגמרא. הרא"ש הגיע לספרד והרשב"א קיבל אותו בשתי ידיים והוא, והוא, והוא סידר שיקבלו אותו בתור

26:19 מרעי רעה, ואז הוא נהיה רב של עיר גדולה בספרד. אז הרא"ש עשה כמו סוג של חיבור בין הספרדים והאשכנזים. מצד אחד הרא"ש היה אשכנזי, הוא הביא את כל תורת אשכנז, תורת צרפת, בעלי התוספות, אבל הוא היה גר בספרד, אז הוא למד את כל החכמה של תורת, של החכמת, כל התורה של חכמי ספרד. שמה התחיל סוג של חיבור בין שתי ה-- שתי העניינים. אה, ובספר שלו, ברא"ש על התלמוד, רואים את זה. הוא מביא גם תוספות, גם רמב"ם, גם רי"ף, הוא מביא את כולם והוא עושה חיבור. זה הכל היה. הרא"ש נפטר בהתחלת האלף. מדברים בעברית, ב-ב-ב-ב-ב-- איך אומרים? בשנים שלנו, חמשת אלפים, ה' אלפים, אנחנו עכשיו בה' אלפים תשפ"ב. הרא"ש נפטר בה' אלפים פ"ח. זאת אומרת, הולך להיות שבע מאות שנה מההסתלקות של הרא"ש. אז הרא"ש היה לפני שבע מאות שנה בדיוק. הרא"ש היה לו בן, והבן של הרא"ש קראו לו רבי יעקב. רבי יעקב הזה הוא הבעל הטורים. הוא כתב את הספר הנפלא, ספר הטורים. הבן של הרא"ש, יש אומרים שהוא נשאר באשכנז, אבל בפשטות זה טעות. רואים מהרא"ש עצמו שכתב. בפשטות הוא נסע עם אבא שלו, היה בספרד כמה שנים, אבל אחרי זה הוא חזר לאשכנז, ולכן, לכן גם כן הוא ניצל. דווקא זה היה נס בשבילו. כל הבנים של הרא"ש הרגו אותם רחמנא ליצלן בספרד. בסוף היה שמה גזירה והמלכות הרג את כל המשפחה של הרא"ש. הרא"ש עצמו נפטר קודם, אבל הבנים של הרא"ש כולם נהרגו רחמנא ליצלן. היחיד שנשאר זה היה הבעל הטורים, הטור, כי הוא חזר לאשכנז ואחרי זה הוא נסע לארץ ישראל, סוף ימיו על כל פנים. מה היה הסיפור עם

28:27 הבעל הטורים? תקשיבו טוב. הטור, מה שהוא עשה, הוא עשה דבר נפלא. הוא לקח את הספר של אבא שלו, שזה הרא"ש כמו שאמרנו, והוא בנה הלכה למעשה. הוא טען הספר של אבא שלו זה ספר נפלא, אבל עדיין כמו שאמרנו צריכים לדעת את כל הש"ס. צריכים ללמוד את המסכתות. צריכים לדעת איפה למצוא הלכה, אם זה נמצא בקידושין או בגיטין או בבבא בתרא זה עדיין מבולבל. אז מה שעשה הטור הוא לקח והוא עשה ארבע, ארבע חלקים. הרמב"ם עשה ארבע עשרה, אבל ארבע עשרה זה כולל את כל התורה, גם הלכות של משיח, גם הלכות של קרבנות. הטור אמר בוא נעשה ספר שיהיה רק מה שנוגע היום. לא קרבנות, לא עניינים של טומאה וטהרה. לעשות ספר לכל ההלכות התורה, אבל מה שנוגע למעשה היום, מה הבן אדם צריך לדעת היום לפועל? ואת זה הוא חילק לארבעה חלקים. אורח חיים זה כל ההלכות שנוגע לבן אדם במשך היום יום, כל יום שבת, יום טוב. אורח חיים כולל כל ההלכות של השכמת הבוקר, תפילה, ברכת הנהנין, יום טוב, שבת. כל הדינים האלה הכל נמצא באורח חיים. יורה דעה זה כל ההלכות שצריכים לשאול רב, גם הלכות שקשור עם שחיטה, הלכות שקשור עם נידה, הלכות שקשורים עם עניינים שהם כבר יהיה איסור והיתר. אחרי זה חושן משפט זה כל ההלכות שקשור עם דיני ממונות. זה החושן משפט, ואבן העזר זה כל ההלכות שקשור עם חתונה, קידושין, גירושין וכו'. אז זה הטור עשה. הוא עשה ארבעה טורים ושם הוא כתב את כל ההלכות. עכשיו מה רואים בטור? דבר נפלא. ההבדל בין הטור והרמב"ם. דבר ראשון, כמו שאמרנו, הטור הכניס רק מה שנוגע למעשה.

30:44 לא כמו הרמב"ם שהוא הכניס גם הלכה שלא נוגע למעשה. הרמב"ם כולל את כל התורה, תרי"ג מצוות. הטור מדבר רק מה שהמצווה שעושים בזמן הגלות. זה הבדל אחד. הבדל שני, הרמב"ם לא מביא עוד שיטות. הרמב"ם מביא רק את השיטה שלו. אצל הרמב"ם אין שתי דעות, יש רק דעה אחת. הלכה למעשה של הרמב"ם וזה גופא היה סיבה למה היו גדולי ישראל נגד הרמב"ם. הרבה גדולי ישראל שטענו נגד הרמב"ם שאסור ללמוד רמב"ם, אפילו בשעתו היה מלחמה גדולה על הרמב"ם. זה שהוא, שהוא לא מביא שיטות אחרות, רק מחליט לבד שיטה אחת. חוץ מזה הוא לא כותב תאריכים, היה כל מיני תאריכים. אז הטור לא עשה ככה. הטור כן מביא שיטות, כן מביא שיש כאלה שאומרים ככה. יש כאלה שאומרים ככה. לפעמים הוא מכריע. כן, כותב איך נוהגים בספרד, איך נוהגים באשכנז. הוא מביא גם, הוא מביא גם איך נוהגים בפועל. אז הטור עשה עבודה הרבה יותר שלמה. בעצם הספר של הטור נחשב עד היום הספר הכי יסודי כשצריכים לדעת הלכה ולדעת את ההלכה עם כל השיטות. הטור זה מהספרים הכי יסודיים לזה. זה היה הספר שכתב הטור. אחרי הטור הגיע, זה אנחנו מדברים עכשיו לפני שבע מאות שנה בערך. זה סוף תקופת הראשונים. הטור נחשב מי שסגר את תקופת הראשונים, שאומרים ראשונים זה עד הטור. מאז מתחיל אחרונים. אחרי הטור מה שקרה זה הגיעו גדולי ישראל והתחילו ל-לפתוח את הטור. אחד מהכי גדולים זה הבית יוסף. הבית יוסף חי בערך מאתיים שנה אחרי הטור. רב יוסף קארו גם היה ספרדי, כן? אגב, הוא היה כאילו מגורשי ספרד. הוא נולד בספרד והוא היה בזמן הקשה שהיה גזירה של גירוש ספרד

32:50 ובגיל חמש שש הוא היה צריך לברוח מהבית יחד עם כל המאות אלפים של יהודים שלא רצו, אה, חס ושלום ל-ל-להחליף את ה-, את האמונה והיו צריכים לצאת מ-מספרד. והבית יוסף היה ביניהם. הוא הסתובב, היה ב-ב-במצרים והיה ב-- אחרי זה הוא היה באיסטנבול. איך קוראים לזה ב...? אה, טורקיה. ועד שבסוף ימיו הוא עלה לארץ ישראל. הבית יוסף, רבי יוסף קארו, הוא היה שעשה דבר נפלא. מה הוא עשה? דבר ראשון הוא לקח את הטור והוא כתב חיבור על הטור, כי הטור עשה קיצור. הוא קיצר, הוא רק הביא בנקודות פסק דין. הוא הביא שיטות שונות, לא כמו הרמב"ם, אבל רק אסור ומותר. זה אומר ככה, זה אומר ככה. בלי לפרט מה הסיבה, מה המקור, מאיפה מוציאים, למה הוא סובר ככה, למה...? הגיע הבית יוסף והוא עשה חיבור על הטור, שזה החיבור שנקרא בית יוסף על הטור, שבכל הלכה שהטור מביא הוא מביא את המקורות. מאיזה מקום בש"ס, למה אילו סוברים ככה, איך הם הגיעו לפסק, למה היו כאלה שחולקים עליו? הוא פשוט פתח את כל ההלכה בצורה נפלאה ביותר. זה הספר שהוא עשה הבית יוסף. על הרמב"ם הוא עשה גם ספר, שזה כסף משנה. זה יותר פירוש פרטי על הרמב"ם. הטור כותב שהוא לא-- הבית יוסף כותב שהוא לא רצה לכתוב על הרמב"ם ספר כמו הבית יוסף, כי מכיוון שכמו שאמרנו הרמב"ם רק מביא שיטה אחת, אז הוא רצה דווקא לכתוב על הטור שהוא מביא את כל השיטות. אז הוא עשה את הספר שלו על הטור. הספר שלו על הרמב"ם זה רק ביאור על הרמב"ם, מקורות הרמב"ם, וזה גם כן הוא לא, לא זכה לגמור את הספר. אין כסף

34:52 משנה על כל הרמב"ם. אחרי שהטור-- אחרי שהבית יוסף גמר לכתוב את הספר הגדול שלו, בית יוסף על הטור, הלך הבית יוסף והוא עשה עוד ספר, שזה השולחן ערוך. השולחן ערוך גם כן כתב רבי יוסף קארו, אבל את השולחן ערוך הוא עשה אחרי שהוא כתב את הבית יוסף, והוא עשה את זה בתור סיכום. כאילו אה, רזומה. המטרה שלו כשהוא כתב את השולחן ערוך היה לא ב-- לא, זה לא היה בעצם בשביל לעשות מזה עניין. הוא דווקא הטו-- הבית יוסף בעצמו כתב את השולחן ערוך כמו שהוא כותב לאנשים פשוטים, לנערים, לאנשים שלא יכולים ללמוד. הוא ב-- הבית יוסף בעצם רצה שהספר העיקרי בלימוד ההלכה יהיה בית יוסף. אבל מה? מה שקרה זה לא מה שהוא רצה. דווקא הספר שהוא כתב, השולחן ערוך, זה נהיה הספר יסודי, יא? שם מה הוא עשה בשולחן ערוך? בשולחן ערוך הוא בנה על פי הטור אותו אופן. אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר וחושן משפט, אבל הלכה למעשה. מסקנות. אחרי הטור, הטור, אחרי הבית יוסף בינתיים עברה כבר מאתיים שנה, והיו עוד ספרים שנכתבו על ידי גדולי ישראל באותן תקופות. אני לא מזכיר את כל השמות כי אין לנו זמן, אנחנו לא יכולים לדבר על הכל. יא, אז הוא לקח, אה, אז הבית יוסף רצה לעשות סיכום להלכה למעשה איך נוהגים. עכשיו כאן מגיע הדבר נפלא. הבית יוסף כדי לפסוק הלכה למעשה היה צריך לקחת החלטה איך אני פוסק, לפי מי אני פוסק. אז הבית יוסף עשה כלל. הוא החליט לעשות שלושה עמודים. הוא קורא להם שלושה עמודי ההוראה. ה-- הבית יוסף החליט שהפוסקים יהיו שלושה אנשים, הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש. הוא בחר בשלושה אלו

37:07 בגלל כמו שאמרנו שלושה אלו הם אלו שעשו את הספרים הכי שלמים בהלכה. אז במילא הוא החליט שהם הכי מוסמכים לפסוק הלכה. תסתכלו פה בציור, אתם יכולים לראות. יש את האלפס, אלפס זה הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש. אז הבית יוסף כותב שבשבילו השלושה אלו הם העמודים להוראה, להלכה למעשה, ולכן איך אני פוסק הלכה? אני מסתכל ברי"ף, רמב"ם ורא"ש. אם השלושה אומרים אותו דבר אז ברור. אם אבל הם לא אומרים אותו דבר, אז אני הולך לפי הרוב. כן? אז אם הרמב"ם והרי"ף הולכים ביחד נגד הרא"ש, הלכה יהיה כמו הרמב"ם והרי"ף. אם הרא"ש והרמב"ם והרי"ף הלכה-- הוא ילך לפי הרוב וככה. מה, מה יהיה במקום שיש רק שתיים? יש דברים שהרי"ף לא כתב או הרא"ש לא כתב ויש רק אחד נגד אחד. אז הוא בחר בעוד גדולי ישראל. הוא בחר ברשב"א, ברמב"ן. הוא בחר בעוד שתיים שלושה גדולי ישראל שהם יהיו ממלא מקום ב-במקום ספק. אבל השלושה יסודות שעליהם הבית יוסף בנה את ההלכה שלו היה הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ועל זה הוא בנה את השולחן ערוך. מה הבעיה אבל פה? אתם מבינים מה הבעיה פה? הבעיה פה שכמעט לא נתן מקום לאשכנזים. זה הבעיה העיקרית. הרמב"ם והרי"ף היו שניהם ספרדים טהורים. הרא"ש למרות שהוא היה אשכנזי אבל הוא, הוא גר אצל הספרדים וגם וגם נדבק לו, אז הוא כבר לא היה טהור לגמרי. אז היה תלונה. מה זאת אומרת? הוא שם בצד את כל ה-- בעל-- כל גדולי אשכנז? מה עם מהר"ם מרוטנבורג? מה עם רש"י? מה עם תוספות? אין-- יש להם דעות גם כן. מה עם-- אין להם דעה בהלכה? כאילו פתאום שכחתם את...? היה טענות מאוד

39:16 גדולות על זה שהם כאילו-- ולכן השולחן ערוך נחשב לפוסק אחרון בעיקר לספרדים. אז הגיע הרמ"א. הרמ"א חי באותה תקופה של הבית יוסף. הוא ג-- חי בפולוניה. כן. עכשיו הרמ"א מאוד מעניין. הרמ"א היה הרבה יותר צעיר מהבית יוסף. הוא היה יותר צעיר מהבית יוסף. מצד שני הרמ"א נפטר לפני הבית יוסף. הרמ"א חי עוד קצת שנים והבית יוסף חי הרבה שנים. אז ככה יצא שהרמ"א נולד אחרי הבית יוסף, נפטר לפני הבית יוסף, אבל הם חיו באותה תקופה. עוד דבר מעניין זה הרמ"א התחיל לכתוב ספר בדיוק כמו הבית יוסף. מסופר שהרמ"א לפני-- הוא-- היו חיים במדינות שונות, אז לא היה אינטרנט והיה ה-- הרמ"א התחיל לכתוב ספר כמו הבית יוסף, שזה, אה, יש ה-- יש את הספר, יש ב-- על הטור יש ספר דרכי משה, אבל בהתחלה הוא התחיל לכתוב את זה הרבה יותר באריכות. אבל כשראה שהבעל בית יוסף כבר עשה ספר אז הוא עשה את הדרכי משה, שזה השלמה לבית יוסף. זה יש בטור, ספר דרכי משה. אחרי שהמחבר רבי יוסף קארו עשה את השולחן ערוך, שזה הלכה למעשה, הלך הרמ"א והוא כתב מה פה? זה נקרא המפה, זה ההגהות שיש בשולחן ערוך. הרמ"א כתב על השולחן ערוך. זה כמו המפה של השולחן. הוא עשה שולחן, אז הוא עשה מפה על השולחן. מנטל. אז זה המפה, זה הספר שכתב הרמ"א על ה-- על, על השולחן ערוך. מה הוא עשה? הוא עשה את זה שכל העניינים שהאשכנזים חולקים על הספרדים, כל הנוהג במדינות אשכנז הוא שם את זה. אז כל פעם שיש מחלוקת בין חכמי אשכנז וחכמי ספרד אז הרמ"א כותב, זה הגהות הרמ"א. הוא: במדינותינו כך וכך, ויש חולקים. זה

41:23 הרמ"א. כשהרמ"א מביא יש חולקים, זה הוא מביא את הדעות של חכמי האשכנז. ולכן מאז הש-- מאז שזה קרה לפני חמש מאות שנה נהיה הדבר הזה, מה שאנחנו קוראים לזה היום ספרדים, אשכנזים, מנהגים, מנהגים שונים שאשכנזים נוהגים ככה, ספרדים נוהגים ככה, ונגיע לרבנים, זה בעצם בתקופה ההיא זה נעשה על ידי הפסק למעשה, זה הרמ"א והמחבר. הד' חלקי שולחן ערוך, כמו שאמרנו, לפני חמש מאות שנה זה נהיה הבסיס להלכה בכל תפוצות ישראל. ואז היו גדולי ישראל שבאו אחר כך והתחילו לכתוב ביאורים. כל ספר שנהיה מפורסם אז כל אחד רצה לכתוב ביאורים על הספר. זה מה שקרה פה. אז עכשיו שהשולחן ערוך של ה-- של רבי יוסף קארו עם הרמ"א נהיה הספר שכל ה-- בכל העולם היהודי למדו את זה כדי לדעת הלכה למעשה, אז הגיעו גדולי ישראל הרבנים וכתבו ספרים על זה. מי הם המפורסמים שכתבו על זה? אז יש לכם פה במפה למטה, זה מה שנמצא בשולחן ערוך. כאן הוא מביא למטה: על אורח חיים יש את המגן אברהם והט"ז. היו שתי רבנים חשובים שגרו, חיו לפני ארבע מאות שנה, ב-ב-ב-באזור של פולוניה. על יורה דעה יש את הט"ז והש"ך, גם כן כולם חכמים שגרו באירופה, בעיקר בפולוניה, שאז היה עיקר היהדות באותם אזורים. חלקת מחוקק ובית שמואל באבן העזר, והמאירת עיניים והש"ך על החושן משפט. אז זה היו אנשים שחיו. אם אנחנו נדבר עכשיו, מתי אנחנו מדברים? אנחנו מדברים בערך בשנת חמשת אלפים ארבע מאות, חמשת אלפים ארבע מאות חמישים. זה ממש תקופה קצרה לפני הבעל שם טוב. כן? שאז נכתבו הספרים האלה ונדפסו השולחן ערוך עם הביאורים האלה. היו כל מיני גדולי ישראל שכתבו

43:34 ביאורים על השולחן ערוך, וזה בערך היה בין הבית יוסף עד לתקופה של האלטער רבי. וכאן אנחנו מגיעים לאלטער רבי. מה קרה עם האלטער רבי? מה היה עם השולחן ערוך של האלטער רבי? האלטער רבי חי מאה שנה אחרי שנדפסו השולחן ערוך האלה. השולחן ערוך עם הביאורים של המגן אברהם, הש"ך, הט"ז. האלטער רבי היה בערך מאה שנה אחרי גדולי ישראל האלה. האלטער רבי היה תלמיד אצל המגיד ממזריטש. המגיד ממזריטש היה גאון בנגלה, כי ידוע היה תלמיד של הפני יהושע, והמגיד ממזריטש, אה, אה, אמר שצריכים לעשות ספר של הלכה שיהיה בזה שני דברים שחסרים. דבר אחד זה שיהיה בזה הלכות בטעמיהן, בגלל שכל ההשתלשלות הזאת אז, אז הכל שמו דגש על ההלכה, אבל היה חסר ה-- שכחו מהטעמים, ועל פי, על פי תורה צריכים-- יהודי צריך לדעת לא רק את המצווה, צריך לדעת גם את טעם המצווה. אז היה חסר את העניין הזה שהלכות בטעמיהן. דבר שני, מכיוון שהחסידים נהגו בהרבה דברים על פי הקבלה ואז התחיל להתפרסם חוכמת הקבלה בעולם ויש הרבה עניינים של המנהגים והנוהג שהם קשורים עם תורת הקבלה, תורת הסוד שהתגלה מאה שנה קודם על ידי האר"י ז"ל, על ידי המהר"ל מפראג, על ידי השל"ה הקדוש וכולי, שהם היו תקופה קצרה לפני הבעל שם טוב ואז הבעל שם טוב בא והפך את זה לדרך בעבודת השם לכל עם ישראל. אז במילא הכוונה הייתה לעשות ספר שיהיה שולחן ערוך, שיהיה בזה את כל ההלכות של המחבר שולחן ערוך, אבל להוסיף לזה את הטעמים, גם כן המסקנות אחרי הפלפולים של כל המפורסמים שכתבו אחרי השולחן ערוך, וגם להביא הנוהג על פי קבלה, איך שנוהגים ונגיע לדברים

45:46 שמנהגים מהנוהג שהתגלה על ידי, על ידי האר"י ז"ל וחכמי הקבלה. זה היה השולחן ערוך של האלטער רבי, וזה היה המטרה. כמו שאנחנו יודעים, האלטער רבי כתב הרבה יותר, חלק גדול נשרף לדאבוננו. יש לנו מכל השולחן ערוך שהאלטער רבי כתב רק חלק קטן. מה שיש לנו זה הרבה גם כן. על כל פנים, אז מהחידוש בשולחן ערוך של האלטער רבי זה שהוא מביא כמה שיטות, הוא גם כן מביא את הטעמים והוא פוסק הלכה, והוא מביא גם כן עניינים שהם מנהגים מהנוהג. ידוע שהאלטער רבי סמך הרבה על המגן אברהם. למה הוא סמך הרבה על המגן אברהם? כי המגן אברהם היה על פי הקבלה גם כן. שהמגן אברהם היה לו את המעלה הזאת שהוא כתב את הספר שלו, הוא מביא הרבה מהאר"י ז"ל, שאר הקבלות, ולכן האלטער רבי סמך על הספר שלו הרבה. אבל בסוף ימיו ידוע שהאלטער רבי אמר שהוא התחרט למה הוא סמך כל כך על המגן אברהם. חוץ מהשולחן ערוך האלטער רבי גם כן כתב סידור. בסידור האלטער רבי חולק הרבה עם השולחן ערוך. זאת אומרת, האלטער רבי בעצמו כתב שולחן ערוך כשהיה צעיר, את הסידור כתב כשהיה מבוגר. יש הרבה הלכות שכתובים בסידור שלא מתאימים עם השולחן ערוך, ואנחנו יודעים שכשיש מחלוקת בין השולחן ערוך והסידור, ההלכה יהיה כמו הסידור. למה? כי הסידור האלטער רבי כתב יותר מאוחר, ובסידור גם כן האלטער רבי הולך על פי קבלה. יש כלל שבשולחן ערוך, כשיש מחלוקת הלכה וקבלה, פוסק כמו ההלכה. בסידור, כשיש מחלוקת הלכה וקבלה, הוא פוסק כמו הקבלה, ולכן יש כמה וכמה עניינים עיקריים בהלכה שבסידור האלטער רבי פוסק שונה ממה שהוא פסק בשולחן

47:37 ערוך. ולכן בשבילנו מאוד מאוד נוגע לא רק לדעת מה כתוב בשולחן ערוך, צריכים לדעת אם בסידור יש לזה גם התייחסות. סידור לא רק מנהגים. בסידור האלטער רבי גם כתב הלכות ברכות הנהנין, הלכות נטילת ידיים, הלכות ציצית. יש הרבה הלכות שיש בסידור אריכות עם ראשי פרקים. הלכות שבת קצת. אז ממילא אנחנו יודעים שצריכים תמיד לבדוק מהסידור. אחד מהדברים הכי חשובים, אני לא יודע כמה בחורים יודעים מזה. אתם יודעים, בשולחן ערוך, אנחנו אומרים עכשיו על מסכת שבת, בשולחן ערוך האלטער רבי פוסק בנוגע לזמן שבת כמו רבינו תם, שגומרים את השבת יותר מאוחר. ובסידור האלטער רבי התחרט והוא פוסק את הזמן שבת כמו הגאונים, שזה יותר מוקדם. וברוך השם, אם היינו, או אם לא היה הסידור, אז היינו באמת גומרים שבת שעה יותר מאוחר תמיד והיה לנו קיצור. אבל ככה האלטער רבי עשה, שלמסקנה להלכה בסידור הוא פסק שהשבת נגמר כמו הגאונים, שזה יותר מוקדם מ-- ממחלוקת שיש בזה בהלכה. לא משנה עכשיו כל הסוגיה. עכשיו יש ל-- אז זה אנחנו הגענו לאלטער רבי. כן, אני רק אסיים מה קורה אחרי האלטער רבי. אחרי האלטער רבי פוסק אחרת. אבל מה? יש דברים שהאלטער רבי לא כתב כי, כי, כי נשרף, כי נאבד, כי לא ידענו. אז יש מה שחסידים קיבלו. יש כמה דברים. בקיצור, יש ספר אחד שזה הספר הידוע שזה נקרא, רגע. צמח צדק, הנכד של האלטער רבי. צמח צדק כתב ספר, שם הוא מביא כמה וכמה ענייני הלכה שהוא שמע מהאלטער רבי, שהוא התפלפל וכולי, כמה חידושים. יש את האח של האלטער רבי, מהרי"ל, שארית יהודה, כמה וכמה ענייני הלכה שהוא קיבל מאח

49:46 שלו. אחרי זה יש ספר שנקרא שער הכולל. שער הכולל זה הסבא של הרבי, ר' אברהם דוד לאוואוט. יש פה מישהו שנקרא על שמו. על כל פנים, הסבא של הרבי, ר' אברהם דוד לאוואוט, הוא כתב ספר שער הכולל. הספר שער הכולל זה חיבור על הסידור, ושם הוא עשה עבודה נפלאה. אומרים שהרבי רש"ב השקיע בזה שעות וימים וחודשים. זה מוגב הרבי רש"ב, ושם הוא מסביר כל הנוסח וכל המנהגים של חב"ד עם המקורות וזה, ומסביר כל מיני דברים למה עושים ככה וכולי וכולי. זה הספר שער הכולל. יש סידורים שנדפס השער הכולל בסוף. לאחרונה זה גם יצא בנפרד, ספר בפני עצמו. הדור שלנו זכה שהרבי נשיא דורנו עוד לפני הנשיאות השקיע כדי לעשות את העניין של ההלכה. הרבי הגיע בתקופה שהיו הרבה דברים שלא ידעו. היה בלבול מאוד גדול כי לא היה מסודר כל מה שהיה היה, אבל היה הרבה דברים שלא היה ולא היו מנהגים. חסידים הלכו ככה, בית כנסת ככה. עושים, לא עושים. כן אומרים, לא אומרים. אומרים סליחות, לא אומרים סליחות. עושים ככה ורח"ל לא אומרים. יש דברים שנשאר הרבה ספק בדברים ומנהגים, בפרט מנהגים שנהגו אצל רבותינו נשיאינו ולא היו ידועים. אז על זה היה עבודה נפלאה וגדולה ביותר שהרבי נשיא דורנו עוד לפני הנשיאות. הרבי הוציא מהפרידיקער רבי. אפשר לראות. הרבי היה נכנס לפרידיקער רבי ומוציא ממנו הנהגות ומנהגים ורושם אותם, ומזה היה אחר כך הרבי היה מדפיס את המאמרים. אפשר לראות בשנים הראשונות בתש"ס. כל פעם שהרבי מדפיס מאמרים הרבי הדפיס גם כן מנהגי חב"ד. ככה זה התחיל. לא היה שום ספר של מנהגי חב"ד. הרבי התחיל לגלות מנהגי חב"ד, איך

51:56 מנהגים רבים, כל מיני דברים, ומזה התפתח אחר כך, כשהרבי נהיה רבי. כשהרבי קיבל את הנשיאות, אז הרבי סידר שידפיסו את ספר המנהגים. מי שבפועל התעסק בספר המנהגים היה המשפיע הידוע רבי מנחם זאב גרינגלאס, שהוא גם היה מקובל, ורבי לייבל גרונר, המזכיר של הרבי. אבל הרבי בעצמו הגיה את כל הספר, ספר המנהגים, וזה יצא לדפוס בשנת תשכ"ד, נראה לי. אז יצא לדפוס ספר המנהגים, מנהגי חב"ד. ספר מאוד מאוד חשוב למנהגים. חוץ מזה, הרבי כתב הרבה מכתבים במשך השנים לברר מנהגים, וזה זכינו, הדור שלנו, שיש הרבה עניינים שהרבי גילה, פרסם, ובזכות זה אנחנו יודעים איך עושים, מה עושים, ובלי זה לא היינו יודעים בכלל איך צריכים להתנהג בכמה וכמה עניינים בחיי היום־יום. אז זה קצת לקבל תמונה איך נבנה כל עניין ההלכה, אה, עד לדורנו זה. וזהו, שהקדוש ברוך הוא יעזור שאנחנו כולנו, כמו שאומרים כל יום בתפילה, כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות. שנלמד את ההלכה, ושנלמד את ההלכה כמו ש... כמו שהאלטער רבי כותב בהלכות תלמוד תורה, עם כל הלכה להשתדל להבין את ההלכה בטעמיה, שזה האופן הכי טוב לדעת הלכה, ואז רואים את כל העשירות שיש בכל עניין. לפעמים אתה עושה משהו ואתה אפילו לא יודע כמה עומק לפנים מעומק יש בזה. לפעמים זה הלכה, קבלה, וזה אנחנו עושים. אנחנו לומדים, כשמתחילים ללמוד מתחילים לראות את העשירות הגדולה ביותר שיש בכל חלקי התורה. כל טוב. אז ערב טוב ומבורך.