ביאורי התפלה - אשרי - חלק ה

00:01 הקטע לפני ש-- לפני שמדבר על כל הבקשות של ספירת המלכות ומבקש ״תהילה לדוד״, או שמלכות רוצה לבוא על עניין המלכות, שייכות המלכות. אז קודם כל הוא מספר את השייכות של מלכות. ״אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה, אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה׳ אלוהיו״. הוא מדבר על עניין הכיסופין, אשרי, התיישבות. על ידי התיישבות, שזה כיסופין, על ידי זה יכולים לבוא שיהיה גילוי המלכות, מה שיכול להכיל את כל העולם. עוד עניין שלא הסברנו: הלשון ״תהילה לדוד״. באנו לדבר על-- מדובר כאן על עניין גדול של גילוי המלכות, גילוי המלך בספירת המלכות. וכל העניין, גילוי המלך, העניין הוא הרי כל ספירת המלכות, ולכן גם המלך, כל מה שהוא מתפלל, הוא מתפלל בקשר לעניין של ספירת המלכות ומבקש שזה יהיה-- שיהיה גילוי המלכות, וממילא יגיע לתיקון העולם, כי מלכות הוא זה שמשפיע בעולם. למה הלשון ״תהילה לדוד״? כי כבר הסברנו בשבוע הקודם שמלכות קשור עם תפילה. כן, תפילה. עניין של תפילה, נצחנות, ומה שמלכות רוצה להתחבר עם המציאות למעלה. אבל פה לא כתוב ״תפילה לדוד״. כאן כתוב ״תהילה לדוד״. לפעמים כתוב ״תפילה לדוד״, לפעמים כתוב ״תהילה לדוד״. כאן כתוב הלשון ״תהילה לדוד״. עניין של הילולים. כאן הכלי זה לא כלי של תפילה, כאן זה כלי של הילול. שואף למעלה. מה פירוש של המילה הילול? אל״ף, תהילה. אז הילול בלשון גילוי. על ידי אל״ף. על ידי הילול. תהילה זה בלשון גילוי, כמו שכתוב ״בהילו נרו״. זה מהעניין של אור וגילוי. בעצם הכוונה ״תהילה לדוד״, זאת אומרת הגילוי במלכות. זאת אומרת, ״תהילה לדוד״. הכוונה שכאן התפילה הזאת זה העניין של גילוי. כל המטרה של אשרי זה שיהיה גילוי במלכות. מלכות מצד עצמו, ״עדן

02:37 גן כנעם ובונה״, שאין בו, אין בו כניסת אור, חושך. זה הסוד הגדול כחוק. המלכות עצמו זה עניין של העלם והסתר. כיוון שמלכות משפיעה בבי״ע, אז גם כן זה מגיע על ידי העלם והסתר, הפנים והגוף. על ידי זה נהיה העלם והסתר בעולם, זה העניין של חושך. אז כל העניין פה זה ״תהילה לדוד״. על ידי זה שיהודי מתבונן בפסוק, הוא אומר את הפסוק של אשרי. הוא מתבונן בעניינים שכתוב בפסוק של אשרי, שמדברים כאן על כל העניין של התנועות של ספירת המלכות, של שייכות המלכות וכל העניינים האלה. על ידי זה פועלים שיהיה ״תהילה לדוד״, שיהיה גילוי תיקון בספירת המלכות. אז פה הלאה: ״ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד״. אז הסברנו בשבוע הקודם, ובכלל שני החלקים של הפסוק: אחד זה מלמטה למעלה ואחד זה מלמעלה למטה. קודם כל העניין פה זה לרומם את המלכות. מה פירוש לרומם את המלכות? מכיוון שמלכות ירד, ״רגליה יורדות מות״, מלכות נהיה חושך, העלם והסתר. ומלכות הסתיר את התחתונים וירד למטה מטה והתלבש בעולם להיות ראש לשועלים, התלבש להיות בגויים. אז ממילא צריכים לרומם את המלכות, לקשר את המלכות עם השורש שלו, שהשורש של המלכות זה אור אין סוף, כמו שאמרנו עכשיו. אז דבר ראשון זה ״ארוממך״, לרומם את המלכות מלמטה למעלה. ואחר כך זה ״ואברכה שמך לעולם ועד״. אחרי שמרוממים את המלכות להשיג את השורש שלו, אז התפקיד זה שוב. זה גם ״ואברכה״, זה מלשון המשכה, להוריד את זה כאן למטה. האמת שבהרבה מאמרים שמדברים על העניין הזה, אז מדברים בפרוטרוט שגם ב״ארוממך״ ישנם שני, שני עניינים. אז בקודש גם בלשון

04:54 ״ארוממך״ אפשר לפרש ״ארוממך״ בשני אופנים. ״ארוממך״ זה מלשון רוממות, ומלמטה ממילא לרומם את המלכות לשורש הגילוי, כמו שאמרנו. אבל גם כן אפשר לפרש ״ארוממך״, זה ״ארוממך״ פשוטו. זאת אומרת ״ארוממך״, הכוונה להמשיך את הרוממות. לא לרומם את המלכות מלמטה למעלה, אלא להיפך. פשט ״ארוממך״ זה שהרוממות של המלכות, כפי שהוא והרוממות שלו, ״ארוממך״, להוריד את זה, לקשר את זה, לגלות את זה, שהרוממות לא יישאר למעלה, אלא שהרוממות יתגלה כאן למטה. אז ככה מפורש גם כן. זאת אומרת שני הפירושים, שניהם נמצאים באותו גילוי: הרי גם עלייה של המלכות לשורש וגם המשכת האורות כאן למטה. אז שני הדברים. על המילים ״ואברכה שמך לעולם ועד״, ואף על זה בפסוק אחרי זה כתוב ״בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד״. מה פירוש זה ״לעולם ועד״? על זה רבי יואל [?] רואה בעז יעקב [?] אל רבי יואל [?] לחיים. מה זאת אומרת? ״ואברכה שמך לעולם ועד״, ואף על זה גם בפסוק שאחרי זה ״ואהללה שמך לעולם ועד״. מה זאת אומרת ״לעולם ועד״? הרי דוד המלך חי רק שבעים שנה. מה הוא מתכוון? באמת ״ואברכה שמך לעולם ועד״ ו״ואהללה שמך לעולם ועד״. מה הפירוש כשכתוב הלשון הזה ״לעולם ועד״? האם הכוונה כפשוטה שאדם ירגיש שהוא יהיה ללא מוצא? על זה כמו שאנחנו אומרים ״יחי המלך לעולם״. שם מתכוונים כפשוטו, ופשוט משיח יבוא וחי נצח. כלומר, הכוונה ״לעולם ועד״. אבל בפסוקים האלה כאן, כשאומרים ״ואברכה שמך לעולם ועד״, הוא לא מתכוון. כך הפירוש. הכוונה כאן זה לא

07:15 שהוא מתכוון שהוא יגיע ליום הולדת ומי יכול לעבור בשמחה גוי, אלא הפירוש על פי זה: עולם זה מקום, ועד זה זמן. עכשיו, ואמרנו: "ה' ימלוך לעולם ועד". הכוונה להמשיך. אמרנו, "ימלוך" זה מלשון להמשיך, ואף על זה הרי גילוי זה מלשון גילוי. להמשיך ולגלות את המלוכה של הקב"ה אין סוף יתברך במקום ובזמן. זאת אומרת, העניין של גילוי בתחתונים, הרי כל תכלית הכוונה. הרי כל תכלית הכוונה והגילוי, האלוקות שאנחנו רוצים ואומרים בתפילה, זה לא שיהיה גילוי אלוקות כזה שיהיה על ידי ביטול של העולם. זאת אומרת שהעולם לא יהיה והעולם יתבטל. בלי ו'. הרי הכוונה זה להמשיך גילוי אלוקות בתוך העולם, שזה יבוא וישתלשל בתוך גדרי העולם. זה הכוונה בכל ה... זה עניין כללי שזה מגיע לכל הפעמים שכתוב בפסוקים. כתוב הרבה פעמים הלשון הזה "לעולם ועד". אז עכשיו "לעולם ועד" הכוונה, הרבי הרש"ב דיבר בכמה מקומות, להמשיך את זה בתוך העולם ובתוך הזמן. זה "לעולם", זה מלשון עולמים, "ועד" זה מלשון זמן. שזה יימשך הגילוי הזה בתוך גדרי זמן. זאת אומרת שהכוונה זה לא, לא ביטול של העולם באמת, שיימשך אלוקות בתוך גדריו. וגם כן העניין של "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", וגם "שמע ישראל", זה מה שאומרים "שמע ישראל", "ברוך שם כבוד מלכותו", שיימשך בתוך העולם. גם כן יש ביאור בספר שאפשר "לעולם ועד" כעניין של נצחיות. כתוב הפסוק "לעולם ועד", עניין של נצחיות. כן, אבל הוא לא מתכוון שהוא יתפלל "לעולם ועד", שהוא יברך את השם "לעולם ועד". הכוונה היא שהגילוי אלוקות במלכות יהיה באופן של "לעולם ועד", שזה יהיה בלי שינויים, שזה יהיה באופן נצחי. זאת אומרת, לפעמים יכול

09:31 להיות שיש גילוי אלוקות, אבל גילוי אלוקות זה רק באיזה זמן, שהוא באופן זמני. איזה זמן מסוים יש רצון, מתגלה ואז זה עוזב. יכול להיות שיהיה שינוי, אבל כמו שאנחנו מבקשים בתפילה שיהיה גילוי אלוקות בעולם, שהגילוי אלוקות יהיה באופן של "לעולם ועד", שזה יהיה באופן שהגילוי יהיה באופן קבוע, באופן נצחי ובלי שינויים. על זה יש במדרש משל. יש על זה במדרש משל שמביא. הרי מובא בספרות, מובא המשל הזה בכמה מקומות. על משה, על משה איש האלוקים. זה המשל הזה מובא במדרש. ומשה רבנו, מה היה התכונות של משה? משה היה עשיר. לא הבנתי את זה בזמן, כבר כמה פעמים התמזגתי, אבל משה היה עשיר ו"לא חסר לו כלום מהיודעים מיא ומשפחה". אז עכשיו, כאילו למשה, זה כמו מלך והיה לו מדינה והמדינה הייתה חרבה. הגיע המלך, אמר כל אחד יכול לבקש מה רוצה. זה ביקש דבר פלוני, זה ביקש דבר פלוני, עד שהגיע תור האוהב של המלך. הוא היה האוהב הכי נאמן למלך. הגיע למלך והוא אמר: "אני לא מבקש כלום לעצמי. יש מדינה אחת שהיא חרבה והיא שלך. יש איזה מדינה, איזשהו מקום שחרבה, נהיה חורבן, והמדינה הזו היא שלך, וממילא תגזור שזה יהיה שלך, תגזור שזה יהיה. זה לא רק זה שיהיה שלך, אלא שזה יהיה באופן של בניין עדי עד". על זה יש הרבה מקורות. יש במדרש המשל כאילו למשה רבנו, ועל זה יש מהרבי. מהם הידוע כאילו למשה שמדבר עם ה'. ועל זה יש בכמה מקומות בספר זה העניין. ומה מסובך? מה הכוונה כאן במדרש? הכוונה כאן במדרש זה שמשה רבנו מבקש על מלכות. משה רבנו הוא היה

11:52 עשיר שאצלו היה גילוי אלוקות, אבל משה רבנו מבקש על ספירת המלכות, על ספירת המלכות. הכוונה כנסת ישראל. זאת אומרת, מבקש על ספירת המלכות למעלה, ועל זה כנסת ישראל, שזה הולך לנשמות ישראל למטה. ומשה רבנו, שאוהב את עם ישראל, מה הוא מבקש? הוא מבקש מדינה אחת, מדינה בספירת המלכות. וזה לומדים בעניין של מלכותך מלכות כל עולמים. אחת שחרבה. מה פירוש חרבה? שזה מה שספירת המלכות נמצאת במצב של העלם והסתר, שזה מה שהקליפות, וכפי שכתוב בספרי חב"ד בעניין של העלם והסתר, שזה נהיה שכינתא בגלותא, שספירת המלכות נמצאת במצב של חורבן והיא שלו. מה פירוש והיא שלו? הכוונה ששורש המלכות הרי זה למעלה מכל הספירות. שורש המלכות, הרי כמו שאמרנו זה בפנים, זה הקערה. אז דווקא מלכות היא שלו, זה קשור לעצמות יותר מכל הספירות. זה שתבוא בבניין הבית. מה הוא מבקש? לא שיהיה גילוי של המלכות לאותו... שאחר כך יכול להיות עוד פעם חורבן, כמו שהיה בזמן הבית, שהיה גילוי אלוקות במלכות, אבל היה לזמן קצר. ארבע מאות שנה. ארבע מאות ועשר. ארבע מאות ועשר. אחרי זה עוד פעם נהיה חורבן, אבל בקשה שלו זה שיהיה בניין הבית. על זה זה גם כן. כשדוד המלך מבקש על העניין הזה גם כן, על בניין המלכות, שיהיה גילוי אלוקות לכנסת ישראל ולספירת המלכות וכל העניין הזה, הוא מבקש שזה יהיה באופן נצחי, באופן של דור ודור. אז נמשיך הלאה. "בכל ימי מלוך" ... "לדור ודור". אני אומר, מה פירוש "בכל ימי מלוך"? אנחנו כל היום רק על פסוק אחד. אנחנו אף פעם לא... לא נזיז פה. איך בא לי. אז נכתב שאמרתי לרבי, שאם אדם רוצה להתפלל

14:16 את כל התפילה על פי סדר, אז הוא יכול להתפלל כבר כמה וכמה חודשים. ואומר רק תפילה אחת. אומר תורה, תפילה אחת. לא פוסק, יש לו ככה הרבה. אז בוא הנה, בוא הנה, בוא נתחיל. בכל, בכל יום אברכך. מה פירוש בכל יום אברכך? מה שהוא אמר, שהברכה שהוא מבקש בכל יום, כבר אמר, חלילה לו. מה הוא מוסיף כאן בכל יום אברכך? טוב. ואחד הביאורים שמובא על זה בסידור הרב, מביא גם פירוש. ביאור בכל יום אברכך, אומר הרב, זה מאוד מעניין. זה הכי קרוב לרבי. זה השיר יותר ויותר קרוב לרבי. באמת להגיד את הביאור הזה. אבל הרב אומר, מה הפשט בכל יום אברכך? טוב, שאדם קם בבוקר והוא רואה איך שמתחדש היום. הוא מתבונן בעניין היום. היה לילה, נהיה יום, הלכת לישון אתמול בלילה, היית עייף, נכון? אתה עדיין עייף כי ישנת טוב בלילה. לא רק אתה, כולנו. אז הבן אדם הולך לישון בלילה, הוא עייף. רק אם הוא רקד אז הוא עוד יותר עייף, חלש, אין לו כוח, אבל הוא בטוח אם הוא יישן בלילה כמה שעות ואחרי זה יקום בבוקר, אז יקום בריא, חדש. כן, קם בבוקר והוא מרגיש, הוא בריא, חדש. איזה ניח, אוויר, מה עושה איתו? מה קרה פה? הלך לישון. הבן אדם הלך עם כוחות, הלך לישון, שבו. כן, תיקח למשל שולחן. השולחן הזה כל יום יהיה יותר ויותר חלש. הנה כאן זה כבר שבור, זה שבור פה, שבור שם. לא יעזור שיעבור על זה הלילה, מחר זה לא יהיה יותר טוב בגלל זה. אז הבן אדם רואים שהוא חדש. האמת היא שכל העולם זה ככה, יש את העניין של שחרית

16:56 שחרית. בן אדם מתבונן בעניין שבכל יום אברכך. זאת אומרת שהעניין של אברכך זה מגיע מההתבוננות בעניין שבכל יום. וזה שאתה רואה שכל יום יש שחרית, שבלילה החיות מסתלקת, נהיה העלם, נהיה מצב של חושך. ואז בבוקר עוד פעם מתחדשת החיות, אז זה מעורר אצל הבן אדם את העניין של הסתכלות יש מאין, זה מעורר לבן אדם את העניין שהקדוש ברוך הוא מחיה כל רגע ורגע את העולם, ולכן באמת כל רגע ורגע יש מחדש את העולם. אבל בעין רואים את זה בכל יום, ולכן זה מעורר אצל הבן אדם את התגובה של אברכך, שרוצה להמשיך גילוי כוח בעולם. אז זה מה שאומר הרב, תשכח, בכל יום. על ידי זה שאני מסת-- מתבונן בעניין שבכל יום, וכל יום ויום חדש עם גילוי נקודה חדשה וחיות מיוחדת, וממילא אברכך, אז ממילא אני מברך את הקדוש ברוך הוא, זאת אומרת אני מגלה אותו, ממשיך אותו. אבל ואהללה שמך לעולם ועד. אני מבקש שוואהללה שמך, שהגילוי, האלוקות, מה שאמרנו קודם, זה יהיה באופן של לעולם ועד, שלא יהיה עוד פעם נכנס לצמצום. זאת אומרת שזה לא כמו שאמרנו קודם, שזה לא יהיה באופן שיש גילוי לאיזה הבר וגילוי להבר, אלא מבקשים שהגילוי הזה, ואהללה שמך, שיימשך גילוי כוח למעלה, זה יהיה לעולם ועד. ככה יהיה מה שאמרנו שצריך להיות למעלה מצד זה, למעלה מצד זה, צמצומים בכיוון, אז יש רגעים שיש גילוי ואין יש הבר. אנחנו מבקשים שיהיה באופן של ואהללה שמך לעולם ועד, הגילוי כוח הזה יהיה במלואו כמו שאמרנו קודם. עוד פירוש יהיה בכל יום

18:52 אברכך. בקיצור עד מאוד, כמובן, זה קשור עם עניין הברכות. מה שכתוב, "כי אין עוד מלבדו", ויום רוכן בכל יום. ולוקחים את זה, אחד מהפסוקים שמובא זה הפסוק הזה, "בכל יום אברכך", כאן לא לוקחים את העניין של "ויום רוכן", אנחנו מדברים, אנחנו לוקחים מכאן את עצם העניין של ברכות שצריך להיות בכל יום. והרי כל העניין של הברכות, רבי צבי[?] יש שם איזה ביאורים ארוכים ועמוקים רציניים, אבל נקודת העניין זה שהעניין של ברכות זה, זה להמשיך ולחבר בין הסובב לממלא, בין בורא ונברא ובין אין ליש. להמשיך את אור הסובב כל עלמין, אור הממלא, בתוך העולם. וזה הכוונה "בכל יום אברכך", כן, כל יום, יום, יום זה מידת, זה צבי, זה התחלקות למלכות העולם. "כל יום אברכך" זה להמשיך את הסובב בעניין שאמרנו בפסוק הקודם, "ארוממך", שבא להמשיך את הסובב. ועל זה אומרים שההמשך הזה שמביא את שיר למלכות, שזה להיצמד למלכות, אז "בכל יום אברכך" להמשיך את זה בתוך הממלא, להמשיך את זה בפנימיות, "ואהללה שמך לעולם ועד", וממילא כשיחיכו צבי בממלא, שזה כל הכוונה של ברכות, כי אחר זה תלפיק למלכות, הצבי מהממלא, וממילא יהיה השם חולים רועד ו...