ביאורי התפלה - הודו - חלק ח

00:00 דובר 1 אומרת, הנה הם מדברים, אתם זוכרים כאן כל הפסוקים האלה עד כאן, עד שני הפסוקים הבאים, זה פסוקים שמדברים בקשר לארון, לארון, לארון הברית, כשהוליכו את הארון אז דוד המלך. כמה יש כמה, יש כמה, כמה אפשרויות: אם דוד המלך שר את זה או הפרות שרו את זה או הלויים האלו שנשאו את הארון. מי שהיה שמה, כן, וכולם ביחד שרו את זה והכל פונים. כל הקפיטל הרי מהודו עד רוממו זה הכל פסוקים שהיה כשהיה, כשהוליכו את הארון למקום שלו, כשהוליכו את הארון שם כל בני ישראל היו שמה. ואז אמרו את כל הנוסח הזה. אז כאן הוא כאילו פונה לכל, לכל העם, לכל בני ישראל שהיו שמה ואומר להם, ואם הוא כן, כאילו הוא אומר אחרי שאנחנו ראינו כל הנפלאות של הקדוש ברוך הוא, כל מה שדיברנו כאן עד עכשיו, שדיברנו על כל הנפלאות, הנפלאות, כל גדלות השם שהתגלה על ידי הארון. על ידי זה כמו שדיברנו, שזה כל העניינים של כל ה... כל הגלות וכל הבריאה וכל העולם. איך שמתגלה העניין של הקדושה של הקב"ה. אז אחרי שיראו את זה על ידי זה גם כשמשיח יבוא, כמו שאמרנו שהמדרש אומר שזה גם כן שיר של לעתיד לבוא, כשיהיה התגלות אלוקות כמו שהיה בזמן הארון, כשלקחו את הארון לבית המקדש. אז ואם הוא אז הוא אומר לבני ישראל שכולם ביחד יגידו, כי אחרי שמתבוננים בכל העניינים האלה, למרות שעדיין לא נמצאים בזמן של גאולה, לא רואים את זה בגילוי. אבל הידיעה הזאת שאנחנו יודעים שזה אמת וזה הפנימיות וזה, זה אמיתיות העניינים. אז לכן ואם הוא, שאנחנו בני ישראל צריכים לומר ולבקש שכל הדברים האלה יבואו גם

02:00 דובר 1 כן בפועל ממש. והושיענו אלוקי ישענו, זה הבקשה שמגיעה אחרי ההתבוננות וכל העניינים של גאולה ומשיח וכל ההתבוננות וכל, וכל מה שדיברנו עד עכשיו, אז ממילא ואם הוא צריכים לומר: הושיענו אלוקי ישענו, שהקב"ה יושיע אותנו, וקבצנו והצילנו מן הגויים. הקב"ה יקבץ אותנו, הוא יציל אותנו מן הגויים, להודות לשם קודשך ולהשתבח בתהילתך, שנזכה להודות לשם של הקב"ה ולהשתבח בתהילתך. אז מה יש כאן? אז מה יש כאן אם ככה? יש כאן עניין של הבקשה שמגיעה אחרי כל ההתבוננות. הבקשה שנוכל לראות את זה בפועל ממש בעיני בשר. בקשה לגאולה, נגיד במינוח אחר, זה בקשה לגאולה, שיהודי מבקש בעיני בשר שהקב"ה יושיע אותנו מכל הגויים. מה שהרי אמרנו כאן, כל הנקודה זה והגויים והעמים על ישראל, שגם הגויים יתהפכו והם עצמם יכירו את האמת, שזה היה כל המטרה. כן, שגם הגויים יתהפכו לקדושה, גם הם יכירו את האמת שהיא לא רק בישראל. אז ממילא שיתקיים הדבר הזה במוחש, שיהיה קבצנו והצילנו מן הגויים, שנוכל להודות לשם קודשך, לקיים את העניין במוחש.

03:16 דובר 2 למה כאן קבצנו והצילנו?

03:19 דובר 1 לא יודע, לא יודע, לא, לא, לא, לא יודע להסביר. פסוקים. רגע, אני אסיים את הפסוק האחרון, שזה בעצם הפסוק האחרון של ההודו. "ברוך ה' אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו כל העם אמן והלל לה'". זה הסיום של דברי הימים, שהוא מביא שם את כל הקטע שלו ומסתיים כאן. מרוממו מתחיל כבר עניין אחר. עד רוממו זה סיום של, של השיר של הארון. אז מה הוא אומר? "ברוך ה' אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם". כן, שהקב"ה שהוא אלוקי ישראל אז הוא ברוך מן העולם ועד העולם, ויאמרו כל העם אמן והלל לה'. כל העם שהיו שמה בשעת מעשה, שראו את כל מה שקרה, אז הם אמרו אמן והלל לה'. הם אמרו אמן והלל לה'. מה, מה הנקודה של שני הפסוקים האלו? אז זה על פי פשט. מה העניין על פי, על פי חסידות? אז בכלל על פי חסידות, כמו שדיברנו כבר פעם, שבחסידות כל הפסוקים שהם נכתבים בצורה של בקשה, זה אמרנו שהרי יש בתפילה, יש שני חלקים: יש פסוקים שמדברים בדרך שבח והודאה על גדלות השם, ויש פסוקים שהם כתובים בדרך בקשה. אז כל הפסוקים שכתובים בדרך בקשה, אז בחסידות יש אחד מההסברים על זה שזה הולך על העניין של, של, של בקשה. בפרט הפסוקים האלה שמדברים על עניינים של הגויים. זה הולך על הנפש הבהמית. שגויים על פי חסידות, כשאומרים גויים בתפילה, זה הולך לא רק על גויים כפשוטו אלא גויים הולך גם כן על הגוי אשר בקרבך. על הגוי אשר בקרבו וכו'. הנפש הבהמית, שזה היצר הרע שיש אצל כל אחד ואחד. ולכן כשאנחנו מבקשים "הושיענו ה' אלוקי ישענו וקבצנו והצילנו

05:22 דובר 1 מן הגויים", אנחנו גם כן מכוונים על הישועה מהגוי אשר בקרבך, מהנפש הבהמית שלנו. אז אומרים "הושיענו אלוקי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויים". מגיעים לתפילה, רוצים להתפלל. אז מגיע היצר הרע ומתחיל לזרוק כל מיני מחשבות זרות וכל מיני הרהורים וכל מיני בלבולים. אז זה מבקשים שהקדוש ברוך הוא יושיע אותנו, יקבצנו ויצילנו. לכן כתוב בחסידות שהדיוק בקבצנו. מה זה וקבצנו? קבצנו זה הפיזור הנפש. אדם מתחיל להתפלל אז המחשבות שלו נמצאות באלף מקומות. יש לו מחשבה אחת על ארוחת בוקר ומחשבה שנייה הוא חושב על המקווה. מחשבה שלישית הוא חושב על הצהריים. הרביעית הוא חושב על, על משהו שיקרה לו עוד שבוע, עוד חודש, שנה הבאה. יש לו כל מיני בלבול בראש, אז זה המחשבה שלו היא מפוזרת בכל מיני מקומות. אז זה השאלה, וקבצנו, מבקשים שאנחנו נוכל לקבץ את כל המחשבות שלנו שפזורות לכל מיני ענייני עלמא דֵין ולקבץ את זה, לאחד את זה הכל, והצילנו מן הגויים. הנפש הבהמית, זה יצר הרע, שנוכל להתפלל, להודות לשם קודשך, להשתבח בתהילתך. נקודה נוספת על הפסוקים האלה, יש עוד נקודה שנשאיר את זה כבר לפעם הבאה.