ביאורי התפלה - הודו - חלק ט

00:00 דובר 1 והלל לה'. כאן נגמר. אמרנו שכאן נגמר כל החלק של דברי הימים. כן? ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם, ויאמרו כל העם אמן והלל לה'. זה הסיום של דברי הימים. זאת אומרת שעד כאן זה היה אומרים עם ארון הקודש. כשהיה ארון הקודש היו אומרים את זה כל יום, חלק בבוקר, חלק אחר הצוהריים, והיה, זה היה חלק. כאן היו גומרים את כל, את כל התפילה שקשורה עם ארון הקודש, שמתחילים מהודו ונגמר כאן. אולי לא הסברנו העניין של ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם. יש, זה זה זה הקפיטל של הרבי גם כן. לא, של הרבי הריי"צ. טוב, קפיטל כ"ו של השנה הזאת. אה?

00:45 דובר 2 השנה המלוקח.

00:46 דובר 1 אה, זה כן, זה האישי השבעה חדות. יש מאמר של הרבי על זה. קודם הנקודה של חסידות. מה שמוסבר על הפסוק הזה, ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם, שמן העולם ועד העולם, הכוונה מה זה מן העולם ועד העולם? מן העולם ועד העולם הכוונה, אה, עולם הזה ועולם הבא. אבל בלשון חסידות זה נקרא מעלמא דאתכסיא עד עלמא דאתגליא. כן, חסידות תמיד היו מסבירים שברוך זה מלשון המשכה, וברוך זה המשכה. המשכת אלוקות. אומרים ברוך ה' אלקי ישראל, הכוונה שימשך, שהוי' שזה אלקי ישראל. כמו שדיברנו שכל העולם וכל אומות העולם מקבלים משם אלקים, וישראל מקבלים משם הוי', היה הווה ויהיה, למעלה מהטבע. אז אומרים שברוך ה' אלקי ישראל, שימשך מהוי' אלקי ישראל, ימשך מן העולם ועד העולם, מעלמא דאתכסיא עד עלמא דאתגליא. זאת אומרת, מהדרגות הכי גבוהות שימשך עד כאן למטה, מן העולם ועד העולם. ויאמרו כל העם אמן והלל לה'. זה ברוך, זה המשכה. אחרי זה יש את ה"ויאמרו כל העם אמן". זה הקבלה, שכשאומרים אמן מחזקים את הדבר שיהיה ככה, שיהיה גם כן מצד המקבלים. זה מה שמוסבר בגמרא במסכת נזיר, שיש מעלה בעניית אמן על ברוך. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מביאים על זה משל. בגמרא במסכת נזיר מביאים על זה משל, שכמו, לכן יש מחלוקת בגמרא מה יותר חשוב, ברוך או עניית אמן. מה שכתוב בגמרא שם בסוף מסכת נזיר, גדול העונה אמן יותר מן המברך. לענות אמן זה יותר חשוב מהברכה עצמה. והגמרא מביאה על זה משל ממלחמה. שיוצאים למלחמה, אז היו יוצאים למלחמה קודם כל החלשים יותר היו מתחילים את המלחמה. אבל מי מנצח את המלחמה? זה החזקים שמגיעים בסוף, והם

02:42 דובר 1 עושים את המכה האחרונה והם מנצחים את המלחמה. אז יש את האלו שהם, שהם דווקא אלו שבאים בסוף הם יותר חזקים, הם גומרים, הם מביאים את הניצחון. על ידי זה הגמרא אומרת שזה ההבדל בין המברך לזה שעונה אמן. המברך זה כמו התחלת המלחמה, התחלת המשכה, אבל עדיין יכול להיות שיבוא כאן למטה ויהיה לו מצב סתירות, וימשוך, אבל עדיין ברוחניות. אז על זה יש את העונה אמן. על ידי עניית אמן עושים קיום לברוך, עושים שזה ימשך למטה באופן שזה יהיה באופן של כלים, באופן של קיום. זה המעלה בעניית אמן. העניין בחסידות זה מוסבר באריכות, כל העניין הזה. זה רק דרך אגב, הוא מביא כאן את העניין שאחרי שדוד המלך אמר את כל התפילה הזאת אז.