ביאורי התפלה - הודו - חלק י

00:01 דובר 1 מקשיח הלב אומר: "ה' אל תכלא רחמיך ממני". נבקש מהקדוש ברוך הוא שה' לא יסגור. תכלא מלשון סגר, לסגור. מלשון הכלא, בית הכלא. קרצל. כן, מקום שסוגרים. זאת אומרת, אל תכלא פירושו שהוא לא יסגור. איך אנחנו מתרגמים כאן? כן, רטנר. כן. להחזיק, כן. הקדוש ברוך הוא לא יחזור-- לא יסגור את הרחמים, את רחמיך ממני. זאת אומרת שלא, לא, לא, לא יגביל את הרחמים ממני. חסדך ואמתך תמיד יצרוני. חסד והאמת של הקדוש ברוך הוא זה תמיד שומר אותי. מה זה חסד ואמת? מצד אחד זה עניין של חסד, שהקדוש ברוך הוא מתחסד עם כל הנבראים. כן, אחרי זה יש אמת. אמת זה עניין של רחמים. זאת אומרת יש, יש, יש מידת החסד, שזה השפעה לכולם. אחרי זה יש מידת הרחמים, שאפילו במקום כזה שנכנסת מידת הדין ומתחילה להגיד שלא מגיע לו וכו', אז יש עניין של רחמנות, שאפילו שלא מגיע לו גם כן ישמורך השם. זה שתי העניינים של חסד ואמת, חסד ואמת, שזה שגם מצד מידת החסד וגם מצד מידת הרחמים. אז מבקשים שזה מה שיצרוני, זה מה שצריך לשמור עליי. שמידת הדין לא תקטרג, שלא יהיו קטרוגים, שדיברנו בשיעור הקודם שבשעת התפילה יש כל מיני קטרוגים שצריכים לבטל. זכור רחמיך. יש עוד פירוש שכתוב בחסידות, אמת, עניין של אמת. על דרך כמו שאומרים בקריאת שמע שעל המיטה, אומרים כל לילה, אומרים: "בידך אפקיד רוחי, פדיתה אותי ה' אל אמת". אז אומרים, מה זה עניין של א-ל אמת? אמת פירושו שהוא רואה את הדבר לא בחיצוניות אלא בפנימיות. עניין של אמת. הוא נכנס ל-- לא

02:06 דובר 1 מסתכל רק על ההנהגה החיצונית איך זה, אלא הוא מצד מידת האמת שלו אז הוא חודר לפנימיות הדברים. איך זה פנימיות המצב האמ-- מצד אמיתי, מצד אמיתי של עניין, מצד השורש והסיבה של הדבר. לפעמים בן אדם מתנהג לא טוב, אבל יכול להיות שיש כל מיני מצבים שהביאו אותו. הקדוש ברוך הוא הרי חוקר את האמת. זאת אומרת, הוא לא רק כמו דיין שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. הוא רואה מה שהוא רואה, כך הוא פוסק. הקדוש ברוך הוא רואה גם כן כל מיני מצבים שלא נראים כלפי חוץ. מה הביא אותו לכל מיני... ולכן מדגישים שעניין של אמת. מצד האמת אז אפילו שנראה שהתנהגתי לא טוב, הקדוש ברוך הוא יודע את האמת, את החלישות שיש לבן אדם, את היצר הרע שלו, את כל ההגבלות שלו, כל ה-- את כל הנסיבות שהביאו אותו. אז ממילא הקדוש ברוך הוא לוקח את הכל בחשבון כדי לרחם על הבן אדם. אז הוא אומר: "זכור רחמיך ה' וחסדיך". זה הכל פסוקים של רחמים. כן, מידת, מידת היחס. אומרים שהקדוש ברוך הוא יזכור רחמיך ה' וחסדיך, את מידת הרחמים, מידת החסד. "כי מעולם המה", יש פשט בפסוק "כי מעולם המה", אילו בעניין של מידת הרחמים, מידת החסד זה נצחי, כיוון שהקדוש ברוך הוא אין הגבלות. מידת החסד, מידת הרחמים, הקדוש ברוך הוא זה בלי הגבלות, "מעולם המה", זה עניין של נצחיות. לכן אז שהקדוש ברוך הוא תמיד תמיד יזכור. חסידים מפרשים אחרת. חסידים מפרש-- חסידים מפרשים שהפשט "מעולם" זה עניין של עולם. הפשט זה "כי מעולם" פירושו שזה מאז ומתמיד. הקדוש ברוך הוא, העניין של חסד ורחמים זה מאז ומתמיד, מהתחלת הבריאה. תמיד. חסידים

03:58 דובר 1 מפרשים "כי מעולם" הכוונה עולם. "זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה". הרי מידת הרחמים והחסדים קשורה עם העולם. זה העניין שקשור עם העולם. כל היסוד של העולם זה העניין של מידת החסד והרחמים. כן, שזה הרי מה שכתוב ש-ש-שבריאת העולם היה "עולם חסד יבנה", שכל הבריאה של העולם זה מצד מידת החסד. מה שכתוב במדרש ש-שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם אז הייתה מחלוקת אם לברוא את העולם או לא לברוא את העולם. ורק מידת החסד אמרה לברוא את העולם. כן, שאפילו שיהיה בריאת בן אדם של כל מיני שקרים וכל מיני דברים לא טובים, אף על פי כן יבראו אותו. אז מידת החסד זה היסוד של הבריאה. לכן אומרים שחסד זה מידת היסוד לכל הימים, שכל כל המידות שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הכל זה ביסוד של מידת החסד. אז לכן הוא אומר: "זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה". שכל העניינים של רחמיך או חסדיך, עניין המידות, קשור עם העולם. הקדוש ברוך הוא בעצמו הרי הוא למעלה מהגדר של מידות. הקדוש ברוך הוא בעצמו הרי כמו שאומרים "לאו מכל אלין מידות איהו כלל". הרי למעלה מכל עניין של מידות והתייחסות לנברא, הוא מובדל לגמרי מהעולם. וממילא מצד זה הקדוש ברוך הוא מתנתק מהעולם ולא תופס מקום אצלו. אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא כן יתייחס אלינו, ולכן אומרים "זכור רחמיך וחסדיך", שהקדוש ברוך הוא יזכור. אנחנו צריכים להזכיר ולעורר את מידת החסד, מידת הרחמים, "כי מעולם המה", כי זה מה שהעולם צריך כדי שיתקיים, צריך את עניין המידות. אחרי זה אומר: "תנו עוז לאלקים, על ישראל גאוותו ועוזו בשחקים". "תנו עוז לאלקים", שצריכים לתת עוז לאלקים. זאת אומרת בפשטות

05:52 דובר 1 הפשט הוא שאנחנו כאילו מחזקים. אנחנו משבחים עניין של לתת שבח, עוז כמו כוח וגבורה אל הקדוש ברוך הוא. על ישראל גאוותו ועוזו בשחקים, שהגאווה של הקדוש ברוך הוא, כי השבח של הקדוש ברוך הוא זה על בני ישראל. לכן אנחנו האלו שיכולים לשבח אותו, ועוזו בשחקים, הכוח שלו זה בעולמות העליונים. מובא כאן כל הפסוק הזה באופן נפלא, שבעצם זה מיוסד במדרשים, שיהודי יש לו את הכוח להכניס עוז בשם אלוקים. עכשיו, תנו עוז לאלוקים. שם אלוקים זה שם של מידת הדין, שם של מידת הצמצום, שם אלוקים. על זה אומרים תנו עוז לאלוקים, שאנחנו נותנים עוז, כוח, לשם אלוקים. זאת אומרת שיהודי על ידי העבודה שלו הוא מוסיף כוח לשם אלוקים. זאת אומרת הוא מוסיף כוח וחיות במידת הצמצום. בפשטות הפירוש שהוא מהפך את הצמצום לחסד, מהפך את החושך לאור. זה הפירוש שכשיהודי... שם אלוקים. זה על דרך כמו שכתוב שכשיהודי מקיים את רצון השם מוסיפים גבורה בפמליא של מעלה. שיש בכוח של יהודי על ידי העבודה שלו להוסיף כוח לפמליא של מעלה. יהודי יש לו כוח לעשות השפעה לא רק בעולם הזה, אלא אפילו באלוקות. אפילו בעולמות העליונים ואפילו באלוקות הוא גם כן יכול להוסיף. הוא נותן עוז לאלוקים. זה העניין שכתוב בספר הזה עם המצוות על ידי מידת השם. יהודי עושה תוספת, ועתה יגדל נא כוח אדני, כי יהודי מוסיף כוח בשם אלוקים. על ישראל גאוותו ועוזו, שישראל גאוותו ועוזו, מכיוון שעל ישראל גאוותו ועוזו. זאת אומרת שכל הגאווה של הקדוש ברוך הוא זה בני ישראל. כל הגדלות שלו. זאת אומרת שעל ידי בני ישראל, על ידי עבודה של בני ישראל אנחנו פועלים רוממות, פועלים עלייה

07:50 דובר 1 בשם אלוקים. ועוזו בשחקים, זה ועוזו בשחקים, שהכוח של הקדוש ברוך הוא זה בעולמות העליונים. אבל מי זה שמוסיף את הכוח הזה? זה עבודה של בני ישראל. על ידי התפילה שלנו, על ידי העבודה שלנו אנחנו יכולים לפעול את הגדלות הזו. יש כוח של יהודי להשפיע על ריבון עולם.

08:20 דובר 2 אבל זה לא מתקרב, זה לא העניין.

08:21 דובר 1 באים אל אלוקים יתגשרו דרך הצדיקים. בסוף השיר הזה של שבת.

08:26 דובר 2 כן, של שבת.