י"ט כסלו: משמעות החג, סיפור השחרור ומדריך מעשי ללימוד ספר התניא

00:00 כולם יודעים שי"ט בכסלו זה ראש השנה לחסידות. למה אבל זה ראש השנה לחסידות? אז כפי שמפורסם, זה היום שבו אדמו"ר הזקן יצא מהמעצר בשנת תקנ"ט. לפני זה גם כן ידוע, יום י"ט בכסלו זה יום ההילולה, יום ההסתלקות של מורו ורבו של אדמו"ר הזקן, של בעל התניא, זה הרב המגיד ממזריטש, שהוא גם כן הסתלק בי"ט בכסלו בתקל"ג. אבל יש עוד מאורע מאוד מרכזי ביום הזה, י"ט בכסלו, שזה קשור עם ספר התניא. אדמו"ר הזקן שלח להדפיס את ספר התניא בחודש אלול בשנת תקנ"ו. אדמו"ר הזקן, כשהוא שלח להדפיס את התניא, הוא הפציר בממונים, בשלוחים שהוא שלח להתעסק בהדפסת התניא לעיירה סלאוויטא, שזה היה מקום הדפוס ששם אדמו"ר הזקן בחר להדפיס את ההוצאה הראשונה. הוא הפציר בהם, ביקש מהם שהתניא יהיה מוכן לדפוס ביום ההילולה של רבו הגדול והקדוש, ביום י"ט בכסלו בתקנ"ז. השלוחים התעסקו ועסקו והפצירו ופעלו ועשו, אבל למעשה התניא יצא, הכרך הראשון, העותק הראשון שיצא מבית הדפוס, זה כבר היה ביום כ"ח בכסלו, כפי שאדמו"ר הריי"צ סיפר ברשימותיו, שכש... לאדמו"ר הזקן בחנוכה הגיע אליו, הגיעו אליו השלוחים עם הספר, עם העותק של ספר התניא שיצא בדפוס. סיפרו לו שאחרי כל הפעולות הם לא הצליחו שזה יהיה מוכן ממש בי"ט. זה היה מוכן בכ"ח, יום אחר כך. אדמו"ר הזקן נכנס לדבקות עצומה, ואחר כך הוא הפליט אנחה כואבת ואמר: כ"ח כסלו, כ"ח כסלו, כ"ח כסלו. נו, אז זה יהיה כ"ח כסלו. היה איזה ביטוי קשה שהם לא הבינו בשעתו מה אדמו"ר הזקן התכוון. למעשה זה מה שאחר כך, שנתיים אחר כך בדיוק בשנת תקנ"ט, שאדמו"ר הזקן יצא מהמעצר ביום י"ט בכסלו, יום שלישי שהוכפל בו כי טוב. אז

02:34 הייתה יציאה מהמעצר. אבל כפי שידוע, בעת ההיא שהוציאו אותו, שלקחו אותו אנשי בית הסוהר, שלקחו אותו מהמעצר, בטעות, במקום להביא אותו לבית של החסיד שהיה גר באזור, ר' מרדכי ליעפלער, הם הביאו אותו לבית של מישהו שהיה מהמתנגדים הגדולים לחסידות, שהוא ציער אותו כמה שעות עד שנהיה לילה, ורק בליל כ"ח כסלו היה סיום, שאז אדמו"ר הזקן יצא לחירות גמורה, וזה בעצם הסיבה למה חסידים חוגגים גם י"ט, גם כ"ח בכסלו. ואז הבינו מה היה פשר האנחה של אדמו"ר הזקן, שאמר שכביכול המאסר היה צריך להתארך עוד כמה שעות בגלל זה שספר התניא יצא בדפוס בכ"ח בכסלו. מה בעצם הקשר בין ספר התניא עם היום הגדול י"ט וכ"ח בכסלו? כמובן שהקשר הוא מובן מאליו, כי הרי כל המסירות נפש של אדמו"ר הזקן במאסר הייתה קשורה עם פרסום ספר התניא והפצת תורת החסידות, תורת הבעל שם טוב, שהמרכז שלה היה בהדפסת ספר התניא שנתיים קודם. אבל ישנם עוד כמה דברים. כידוע שאדמו"ר הזקן אמר שהחמישים ושלושה ימים שהוא ישב במאסר, מאיסרו חג שמיני עצרת שמחת תורה עד י"ט בכסלו, ישנם חמישים ושלושה ימים, שכל הימים האלה הם כנגד החמישים ושלושה פרקים של ספר התניא. אם מסתכלים בתניא, בליקוטי אמרים ישנם חמישים ושלושה פרקים, אז אדמו"ר הזקן קישר את המספר הזה, שבעצם גם כן יש לזה קשר מבחינת התוכן, שעל כל פרק הוא היה צריך למסור את נפשו בגלל שהוא היה צריך לגלות אור כל כך עמוק וכל כך גדול שישבור חושך כל כך גדול. אז זה בעצם גרם להתעוררות הקליפה, להתגברות החושך, לכביכול קטרוג מסוים: איך אפשר לגלות דברים כל כך נפלאים בעולם שלנו החשוך? וזה הקטרוג הזה גרם שאחר

04:55 כך אדמו"ר הזקן היה צריך לשלם על זה מחיר יקר של הצער של המאסר. וכמובן, כמו שהאדמו"ר הרש"ב אמר גם כן את המשל מהשמן, שדווקא כששוברים את הזית אז יוצא יותר טוב השמן, שזה בעצם הולך על ההתגלות של פנימיות התורה שקרה דווקא עקב הצער של המאסר. גם כן ידוע מה שאדמו"ר הזקן אמר בקשר לספר התניא, שהוא אמר שבזכות שנתיים של פרסום ספר התניא, שאלפי יהודים זכו ללמוד מהספר וקיבלו דרך בעבודת השם, קיבלו מזור לכל מחלות הנפש וקיבלו הדרכה איך לעבוד את הקדוש ברוך הוא באהבה וביראה, אז זה מה שנתן לו את הזכות שבזכות שיכל לעמוד מול כל הקשיים של המאסר ולצאת בניצחון הגמור. אז כאן אנחנו רואים את הקשר בין היום הגדול של ראש השנה לחסידות, י"ט בכסלו, עם ספר התניא, ולכן גם כן מנהג חסידים, כפי שאדמו"ר הריי"צ קבע אותה ופרסם אותה, והוא גם כן עשה את החלוקה לפי החלקים של התניא, שמתחילים ביום י"ט בכסלו, ראש השנה לחסידות, מתחילים ללמוד את התניא מההתחלה. לומדים כל יום חלק, ועד שבערב י"ט כסלו בשנה הבאה מסיימים את התניא. זה גם כן הרגע הזה. בימים האלה שאנחנו מתחילים ללמוד את התניא, זה גם כן כאן המקום לעורר את כל אחד ואחד שעדיין לא עושה את זה, להתחיל ללמוד את השיעור תניא הקבוע היומי, כפי שנחלק לימות השנה מי"ט בכסלו עד י"ט בכסלו הבא עלינו לטובה. וכמובן שאלו שכבר כבר מקיימים אותה, אז ללמוד אותו ביותר חיות, ביותר הסברים, יותר עומק, עומק לפנים מעומק. הרי התורה היא אינסופית, וכל שכן פנימיות התורה, ארוכה מארץ מידה רחבה מני ים, ובפרט פנימיות התורה, שהיא בעצם אינסוף. אז תמיד אפשר

07:07 להוסיף ולהתעמק ולהתרחב ולקחת מזה הוראות דרך בחיי היומיום שלנו. ולכן היום אנחנו הולכים לקבוע את השיעור שלנו על הנושא של ספר התניא ואופן הלימוד שלו. אני רוצה היום לדבר קצת על צורות שונות איך אפשר ללמוד את ספר התניא. קצת להסביר את החלוקה של ספר התניא לחלקים, ובכל חלק עצמו קצת להסביר את סדר העניינים, ואולי כמה טיפים, כמה עצות פרקטיות איך כדאי ללמוד את התניא. אז דבר ראשון בקשר לספר התניא בכללותו, הספר מחולק לחמישה חלקים: ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה, אגרת הקודש וקונטרס אחרון. כפי הידוע, אדמו"ר הזקן הדפיס בהוצאה הראשונה רק את שני החלקים הראשונים. התניא הראשון כלל בתוכו רק את ליקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה. רק כמה שנים אחר כך הוא הדפיס את זה יחד עם החלק השלישי, אגרת התשובה. למרות שאגרת התשובה כבר הייתה בין החסידים, היו עותקים של החוברת, כאילו ב-- לא בהדפסה אלא בכתיבה. אבל אחרי כמה שנים שהתניא כבר היה בדפוס, בדפוס, אדמו"ר הזקן החליט גם לצרף את אגרת התשובה, ואז זה יצא במתכונת של שלושה חלקים. ורק אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ד, אדמו"ר האמצעי יחד עם האחים שלו, שלושת הבנים הקדושים של אדמו"ר הזקן, הם התעסקו לאסוף כמה וכמה מהמכתבים שאדמו"ר הזקן כתב לקהילות אנ"ש בכל מיני מקומות ברוסיה וברחבי העולם, ואז הם אספו את זה ועשו מזה את אגרת הקודש. רוב המכתבים היו קשורים עם הנושא של משלוח צדקה לארץ ישראל לחסידים שעשו עלייה לארץ ישראל באותן שנים. כידוע כל פרטי הסיפור, ולכן רוב המכתבים דנים בנושא הצדקה, צדקת ארץ ישראל, גם בנושאים שונים יותר, גם בעוד כמה וכמה נושאים חשובים ועמוקים בעבודת השם. ואחרי

09:31 זה אגרת הקודש, ובסוף קונטרס אחרון, שבעיקרו זה כמה פרקים שאדמו"ר הזקן כתב כנראה לעצמו, עיון והעמקה על פי קבלה וסוד, דברים עמוקים ביותר שנותנים הסבר ושופכים אור להבין את עומק ושורש הדברים שהוא כתב בספר ליקוטי אמרים בתניא. ואת זה גם כן בני אדמו"ר הזקן, בראשם אדמו"ר האמצעי, צירפו את זה לתניא, וכך ספר התניא כיום מורכב מחמישה חלקים. וכמו שהרבי אמר פעם בהתוועדות, שזה גם כן כל דבר בהשגחה פרטית. הרי ידוע מה שהצמח צדק אמר בקשר לספר התניא, שהוא כמו תורה שבכתב של תורת החסידות, של תורת הבעל שם טוב. אז כמו שתורה שבכתב שמשה רבנו כתב מחולקת לחמישה חלקים, על דרך זה אותו דבר גם ספר התניא יוצא שזה גם כן מורכב מחמישה חלקים. אז התוכן של כל החלקים האלה, כפי שנדבר בקיצור לפחות, הספר ליקוטי אמרים, זה הספר העיקרי מבחינת כמות, חמישים ושלושה פרקים, שבחלק הזה אדמו"ר הזקן נותן לנו את הדרך לעבודת השם, כמו שאדמו"ר הזקן בעצמו קורא לזה ספר הבינונים. בחלק הזה של הספר אדמו"ר הזקן נותן לנו בחמישים ושלושה פרקים, מלמד אותנו את הדרך איך לעבוד את הקדוש ברוך הוא על פי תורת הבעל שם טוב. היסוד, כפי שאדמו"ר הזקן בעצמו כותב בהקדמת הספר, היסוד הוא הפסוק שמשה רבנו אמר בסוף ימיו בפרשת ניצבים, "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", שמשה רבנו אומר לכל יהודי, כמו שהגמרא אומרת שהפסוק הזה זה פסוק יסודי שבעצם לעבודת השם גם בפיך, בפה, גם בלבבך, במחשבה וגם לעשותו במעשה. מחשבה, דיבור ומעשה זה קרוב מאוד לכל יהודי. השאלה היא איך זה קרוב מאוד. אז כאן מגיע אדמו"ר הזקן ומסביר לנו

11:53 על פי תורתו ויסודותיו של הבעל שם טוב, איך כל יהודי ויהודי בלי יוצא מהכלל, יש לו את הכוחות, יש לו את היכולת, וגם נותן לנו את העצות וההדרכות איך יהודי יכול להגיע לרמה הזאת, לעבוד את הקדוש ברוך הוא במחשבה, בדיבור ובמעשה בלבב שלם. עבודה במעשה זה העיקר, ויחד עם זה שיהיה בזה גם את הלב. בלבבך, גם רגש הלב עם אהבת השם ויראת השם. הרי ידוע שהבעל שם טוב שם את הדגש על שני הדברים האלה. מצד אחד הבעל שם טוב הרים על נס את כוח העשייה של הבן אדם. כמה חשוב אצל הקדוש ברוך הוא המעשה הפשוט של האיש הפשוט, הדיבורים הפשוטים שיוצאים מתוך הלב של אמירת תהילים ותפילה ולימוד התורה של כל אחד, כל יהודי. ובנוסף לזה הבעל שם טוב גילה את עבודת השם בתוך עבודת הלב, הרגש לעבוד את הקדוש ברוך הוא מתוך שמחה, מתוך חיות, מתוך אהבה ויראה. אז כאן מגיע אדמו"ר הזקן בליקוטי אמרים ומסביר לנו איך כל אחד ואחד, נותן לנו הדרכה מפורטת, פרק אחרי פרק, איך יהודי יכול וצריך לעבוד את השם. וכידוע הפתגם שאמרו גדולי החסידים ואדמו"ר הריי"צ מביא את זה בשיחותיו, והרבי מסביר את זה, שהבעל שם טוב גילה איך כל אחד ואחד, כל יהודי יכול לעבוד את השם, ואדמו"ר הזקן גילה איך כל יהודי יש לו את האפשרות לעבוד את השם. הפתגם הוא הבעל שם טוב גילה איך שכל אחד צריך, ואדמו"ר הזקן גילה איך שכל אחד יכול. הבעל שם טוב גילה את עבודת השם הפנימית ואדמו"ר הזקן שם את הסולם, כמו שאמר אדמו"ר הריי"צ, איך לעלות שמה, איך להגיע שמה, וזה בעצם ספר התניא. כמו

13:56 שהאדמו"ר הזקן בעצמו כותב שהספר התניא מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים, שבזה הוא בעצם מתכוון בעיקר על הבעל שם טוב והרב המגיד, שהם הסופרים שמהם הוא למד, ועל בסיס התורות שהוא קיבל מהם הוא ייסד את ספר התניא. החלק של שער היחוד והאמונה, כשמו כן הוא. זה מסביר את נושא היחוד ונושא האמונה. כלומר, האדמו"ר הזקן מלמד אותנו אחד מיסודות תורת החסידות, שכדי שיהודי יוכל באמת לעבוד את הקדוש ברוך הוא באהבה וביראה ובשמחה ובתום לבב, צריך לשעבד את המוח, כי המוח שליט על הלב. מיסודות התניא, שזה בעצם מקורו בזוהר פרשת פנחס, שזהו בטבע האדם שהמוח שליט על הלב, ולכן על יסוד זה האדמו"ר הזקן מפתח את כל השיטה שלו, שיטת החסידות חב"ד, שכדי לעורר את רגש הלב, כדי שיהודי יוכל באמת לעבוד את הקדוש ברוך הוא גם בלבבך, עם רגש של אהבה ויראה מושלמת, צריך שיהיה לו את המוח ואת השכל במקום הנכון. צריך את מה שהאדמו"ר הזקן קורא לזה התבוננות. הלימוד וההתבוננות בגדולת השם זה מה שנותן לאדם לעורר את שתי הרגשות העיקריות, המידות, מה שהוא קורא לזה אהבת השם ויראת השם, שהם בעצם שורשים לכל הענפים של רגשות הלב שיהודי צריך כדי לעבוד את השם. אז בשער היחוד והאמונה האדמו"ר הזקן מסביר את יסודות האחדות, יסודות האמונה עם החידוש הנפלא של חסידות חב"ד, עם חכמה, בינה ודעת. הבעל שם טוב הוא זה שגילה את סוד אחדות ההוויה, אחדות הבריאה. כלומר, הבעל שם טוב גילה באופן נפלא את הסוד הגדול שכשאנחנו מדברים על האחדות האלוקית, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, או וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים

16:04 ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. שאנחנו לא רק באים לספר, התורה לא רק מספרת לנו או מצווה עלינו להאמין שיש רק אלוקים אחד ולא שניים, אלא בעצם מדובר פה על אחדות הרבה יותר עמוקה, שהבריאה כולה על כל פרטיה ופרטי פרטיה מאוחדת, מיוחדת לגמרי עם הכוח האלוקי, עד כדי כך שאין שום מציאות בעולם חוץ מהכוח האלוקי, ולכן אין עוד מלבדו כפשוטו כמשמעו, שאין עוד שום מציאות חוץ מהקדוש ברוך הוא. הדברים האלה הם יסודות באמונה הפשוטה של כל יהודי. אומרים את זה בתפילה, אומרים את זה בכל מיני פסוקים. אבל ההסבר על זה, זה האדמו"ר הזקן מניח בשניים עשר הפרקים, שתיים עשרה פרקים של שער היחוד והאמונה. פרקים נפלאים, עמוקים, עם הסברים יסודיים מיסודות חסידות חב"ד. להבין את הנושא, ההוויה, נושא ההתהוות, נושא הבריאה ונושא האחדות האלוקית שבתוך הבריאה. ידוע בין חסידים, שהרבי דיבר על זה הרבה פעמים גם כן, שהאדמו"ר הזקן בעצם רצה קודם ל... להדפיס את שער היחוד והאמונה, ואחר כך ליקוטי אמרים, כי הרי כך הוא הסדר. קודם מגיע האמונה והשכל והדעת, ואחר כך מגיע רגשות הלב והעבודה הפנימית, שזה הרי הסדר. קודם שער היחוד והאמונה ואז הליקוטי אמרים, שבו הוא מסביר איך ליישם את הדברים בעבודה בפועל. אף על פי כן, למעשה ברגע האחרון האדמו"ר הזקן שינה את הסדר והוא הקדים ליקוטי אמרים לפני שער האמונה כדי ללמד אותנו שהתכלית הוא המעשה, שהעבודה בפועל זה המטרה, שבזה צריך בן אדם להקדיש ולשים את הדגש, לא להישאר רק בהשכלה בעלמא. אז למעשה זה שני החלקים הראשונים. באגרת התשובה, כשמו כן הוא, האדמו"ר הזקן מלמד אותנו את דרכי התשובה, דרך התשובה. גם זה אחד מחידושים

18:05 הגדולים ויסודות הבעל שם טוב, שהוא גילה שהתשובה, עבודת התשובה, זה לא רק כשבן אדם חוטא הוא צריך למחוק את החטא. תשובה לא עשויה רק לאנשים חוטאים, אלא בעצם זה עבודה שלמה של דרך בחיים. והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה, לשוב ולחזור ולהתקרב לקדוש ברוך הוא, שזה דרך החיים של כל יהודי בכל החיים שלו. וכאן האדמו"ר הזקן נכנס להסביר, גם על פי ההלכה וגם על פי הסוד, וגם כמובן בעבודה בפועל, במה מתבטאת דרך התשובה. מחלק את התשובה לשני שלבים, תשובה תתאה ותשובה עילאה בלשון הזוהר, התשובה התחתונה, התשובה היסודית והבסיסית, והתשובה העליונה, התשובה הגבוהה, שזה דווקא מתוך אהבה ומתוך שמחה. והאדמו"ר הזקן מפרט ומסביר איך מגיעים ואיך פועלים ומה העבודה, התשובה הנרצית מאדם. ובאגרת הקודש, כמו שאמרנו קודם, שם הם מכתבים, הרבה מכתבים בהדרכת החסידים איך לעבוד את השם ואיך ללמוד, ובעיקר כמו שאמרנו בנושא הצדקה, שזה היה אחד מהדברים העיקריים שהאדמו"ר הזקן התעסק בהם בחייו כידוע. וקונטרס אחרון, כמו שדיברנו, זה עומק בפנים מעומק בהבנת שורשי היסודות בליקוטי אמרים. אז בעצם זה כדי לדעת את ההיקף של הספר הזה. ידוע מה שאמר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב כשהוא קיבל את ספר התניא. הרבי גם סיפר את זה פעם בהתוועדות, שהאדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, הקדוש רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, כאשר הגיע אליו הספר התניא הוא מאוד התרגש ומאוד התפעל, כדרכו בקודש הוא היה בעל התלהבות, אבל הוא מאוד מאוד התלהב מהתוכן של הספר, והוא התבטא מרוב התלהבות שלו בהתפעלות, הוא אמר: "אז פשוט מרגש לראות איך המחבר הזה הצליח להכניס הקדוש ברוך הוא כל כך גדול בספר כל כך קטן." שהרבי פעם התייחס לזה שזה

20:15 לא רק סוג של צחות, מה שנקרא, מילים, לשון נופל על לשון, להשתמש במטבע הלשון "ספר קטן עם אלוקים גדול", אלא יש בזה עומק מאוד מאוד נפלא. שבעצם הצדיק מברדיצ'ב, שהוא היה ידיד מאוד מאוד קרוב, וגם התחתנו ביניהם כמה פעמים הנכדים, אז היה להם קשר ממש ממש קרוב, ומאוד מאוד כיבד את אדמו"ר הזקן. שיש בזה בעצם עומק לפנים מעומק בהבנת המהות של ספר התניא, שבעצם ספר התניא לקח את הנושאים הכי גדולים של גדולת השם, אמונת השם, דברים שהם בעצם למעלה מן השכל, והוא צמצם אותם. היה לו את היכולת הנפלאה להכניס אותם, לצמצם אותם, לרכז אותם לתוך שכל האדם, שכל המוגבל. בעצם זה הביטוי של אלוקים כל כך גדול בספר כל כך קטן. הכוונה לא רק זה ספר קטן בכמות ובדפים או בצורת הספר, אלא הכוונה גם לתוכן. ספר קטן, הכוונה קטנות האדם, הקטנות של מוח האדם, שבתוך מוח קטן, לשכל האדם יוכל להיות החיבור עם ההבנה של הדברים הכי עמוקים והכי נפלאים שלמעלה מן הדעת. ועכשיו כמה מילים באופן הלימוד של ספר התניא. הרבי הרש"ב, כידוע, הרבי הרש"ב כותב באחד המכתבים שבספר התניא צריך לשים את הדגש על שזה יביא לעבודה בפועל. צריכים תמיד לזכור שאדמו"ר הזקן, המטרה העיקרית, למרות שספר התניא ספר עמוק ביותר, וכמו שהוא כותב שם במכתב, אדמו"ר הרש"ב, שכמה שאנחנו מתעמקים בספר התניא תמיד אנחנו מגלים, מגלים עומק לפנים מעומק. וכידוע מה שאמרו רבותינו גם כן שספר התניא דומה לחומש גם בזה שכל ילד יכול ללמוד בו מצד אחד, וכל גדול בישראל, כמה שהוא ילמד, תמיד הוא רואה שזה עדיין יותר עמוק ממה שהוא חשב. ובדיוק אותו דבר קורה עם

22:20 התניא. כל אחד יכול למצוא בתניא לפי ערכו דרכים והוראות בעבודת השם. אבל גם הגדול שבגדולים, כמה שלמד את התניא, תמיד ימצא עומק לפנים מעומק, חידושים בפנים וחידושים מצד עמקות הספר. אבל אדמו"ר הרש"ב מבקש במכתב שלו, הוא מתחנן שתשים דגש כשאתה לומד תניא, שיהיה שתיקח מכל דבר שאתה לומד פרק בעבודת השם. דרך הדרכה, לימוד, הוראת דרך, ציוני דרך, שזה יביא לך יראת שמיים יותר, אהבת השם יותר, שזה יגרום לאדם. ולכן הוא מבקש לא סתם לחפש לחדש חידושים ולהתפלפל בפלפולים, אלא ללמוד את התניא במטרה שיבוא מזה דרך בעבודת השם. לכן, כשאנחנו לומדים את התניא אנחנו תמיד צריכים לחפש בכל קטע, בכל פרק, בכל נושא: מה התניא מלמד אותי, מה אני לוקח מזה בעבודת השם? זו נקודה בסיסית ויסודית בלימוד התניא. עכשיו בקשר לגופו של דבר, אופן הלימוד, אז כמו שכתוב בגמרא תמיד, גם בנוגע לחלק הנגלה של התורה, שצריך תמיד ללמוד קודם כל להבין את הפשט ורק אחרי זה להגיע לעומק. אז אם בן אדם רוצה באמת להבין את התניא, אין צורך לרוץ מיד ולחפש, לחדש חידושים ולהתעמק ולראות בכל שורה מה הוא אומר ומה הוא מוסיף ומה אני לומד מזה, ולנסות להגיע לעמקות הדברים. לכתחילה בן אדם כדאי לו ללמוד את הפרקים בצורה די פשוטה ובסיסית. פשוט להבין את פירוש המילים, להבין את תוכן הדברים ולנסות לעבור על התניא באופן כזה שתקבל מבט והבנה כללית ובסיסית מה כתוב בספר, על מה מדובר, ורק אחר כך ללמוד את זה שוב בצורה יותר עמוקה. אחרי שבן אדם מרגיל את עצמו ומקבל את הסגנון, כמו בכל דבר, הרי יש את הסגנון. כל גדול בישראל יש לו סגנון מיוחד, כמו

24:31 שיש סגנון מיוחד במשנה ובגמרא ובספרי ההלכה. אז יש את הסגנון המיוחד של הרמב"ם, הסגנון המיוחד של השולחן ערוך, הסגנון המיוחד של הטור והמגן אברהם והש"ך, וכל אחד מגדולי ישראל הרי יש לו סגנון מיוחד, ואנחנו רואים שבן אדם צריך קצת זמן כדי להרגיל את עצמו למטבע, לסגנון של הלשון של אותו גדול, ורק אחרי משך זמן שאתה מקבל את הסגנון אז זה כבר מחליק יותר. יותר קל להבין את העומק. אז דבר ראשון לעבור על התניא, לדעת מה מדובר פה, להרגיל את עצמנו לסגנון המיוחד של בעל התניא בספר שלו, ואז מגיע השלב של לנסות להבין קצת יותר בעומק הדבר. וכשנגיע להבנת התניא, אז בתור ספרים בסיסיים שאני יכול להציע שכדאי. היום ברוך השם יש שפע גדול. לפני שאני מדבר על ספר, על ספרים, אני רוצה להגיד שמאוד מאוד חשוב שלכל אחד ואחד שרוצה ללמוד את התניא, שיחפש לעצמו בקרבת מקום איזה רב, איזה משפיע, איזה יהודי שכבר מכיר ויודע ובקיא, כמו שאדמו"ר הזקן בעצמו כותב. בהקדמת התניא הוא מבקש ומתחנן שיהיו משפיעים בכל מקום, שיוכלו לבקש מהם עצה מתוך התניא, ללמוד איך להבין ואיך להשכיל ואיך בעצם לקחת דרך בעבודת השם מתוך מה שכתוב בספר התניא. אז זה דבר מאוד חשוב שכל אחד ואחד כדאי שימצא לו. עשה לך רב וקנה לך חבר כדי שתוכל להבין את התניא. אבל מצד שני, אם רוצים, היום ברוך השם השוק שופע ספרי קודש, ספרי ביאורים, ספרי הסברים. יש ברוך השם שפע רב. אני לא הולך עכשיו להיכנס לשוק הגדול של הספרים שכל אחד יכול כמובן למצוא אותם ולחפש. יש אבל בספרי הביאורים על התניא יש ספרים, יש ביאורים יותר בסיסיים,

26:27 יותר בפשט, יש כאלה שכבר נותנים לנו יותר עומק, לפנים מעומק. אז להצביע רק על כמה מאלו, ואני מבקש סליחה אם אני לא אזכיר את כולם, כי זו לא המטרה של השיעור היום, זה רק לתת קצת עזר וסיוע. אז יש את הספר של שיעורים בספר התניא, שנכתב בשעתו ביידיש על ידי הרב רבי יוסף הלוי ויינברג, שהוא זכה לתת שיעורי תניא ברדיו, בזכות הגדולה שלו שהרבי בעצמו היה מגיה את השיעורים שלו ומוסיף להם הערות, ואחר כך נדפס מהם הספר שיעורים בספר התניא ביידיש, ואחר כך זה גם כן מתורגם לעברית ואנגלית וכמה וכמה שפות. אז זה בעצם ספר בסיסי, כדאי פשט. הרבי מאוד הדגיש לו שמכיוון שזה על הרדיו וזה לאנשים שרק מתחילים, שזה יהיה בעיקרון הפירוש הפשוט והבסיסי של התניא. אה, ברמה יותר עמוקה, יותר גבוהה, יש את הספר התניא עם הסברים וביאורים של הרב עדין אבן ישראל, עדין שטיינזלץ עליו השלום. ספר נפלא ומיוחד עם ההסבר האופייני והמיוחד שלו. יש את הספר התניא עם ביאורים של הרב גינזבורג, שהוא כתב ספר פניני התניא. לאחרונה זה נדפס במתכונת אחרת, קצת יותר בקיצור, אל תוך התניא. זה ספר מאוד בהיר ומוסבר שנותן לך גם יותר עומק ובהירות וסגנון מיוחד. יש גם כן ספר המאור שבתורה שהדפיסו את התניא עם השיעורים המפורסמים והנודעים של הרב יואל כהן, שהוא היה גם החוזר של הרבי, שהיה לו שפה מיוחדת, פה מפיק מרגליות כפשוטו, ודרך נפלאה בהסברת התניא, מיוסד גם במיוחד על תורתו של הרבי נשיא דורנו. אז הם הדפיסו את השיעורים שלו בסגנון די קליל ותמציתי שמקל על הלימוד. ולאחרונה גם כן נדפס, אה, יותר בהרחבה, בהרחבה גדולה,

28:47 אה, תניא וחסידות מבוארת, שהם גם כן עשו עבודת קודש, עבודה נפלאה, זה כבר למי שרוצה, אה, לשבת עם זמן ולהרחיב ולהעמיק ולהבין את התניא. הם גם עשו ביאורים, גם עשו עיונים. אז זה נותן לך גם את האפשרות אם אתה רוצה לעיין בדברי התניא. ולסיום אני חייב להצביע על הספר המיוחד במינו שיצא בימים האחרונים, שזה התניא עם ביאורי רבותינו נשיאינו, ספר התניא השלם, שזה בעצם משהו שהיה, אה, תוכנית נפלאה שהרבי כבר יזם ודיבר עליה, וכתב עליה עוד לפני יותר משבעים שנה. הרבי בעצמו עסק בזה בצורה, אה, נפלאה בזמן הקצר, הרבי הרחוס[?], הרבי השקיע המון לעשות את היסודות של הספר הזה שבו הוא רצה לכתוב פירוש קצר על ספר התניא, ויחד עם זה ללקט מכל רבותינו נשיאינו, מכל המעיין הבלתי נדלה של אלפי כתבי החסידות, מכל הרביים, לתמצת את כל זה לתוך ביאור על התניא. וזכינו שממש בימים האחרונים לבשורה הגדולה שספר ליקוטי אמרים יצא בשני כרכים. מתכונת יפה ועצומה גדולה. עשו שם עבודת קודש, ובאמת לאלו שכבר נמצאים — מצד אחד יש את הפירוש הקצר שזה בעצם שווה לכל אחד, ויש אבל גם את הליקוט של כל ביאורי רבותינו נשיאינו, זה כבר למי שמתמצא יותר ורוצה להתעמק ולעיין וללמוד את הדברים באופן מעמיק, ולדעת מה כל הרביים אמרו על החלקים של ספר התניא. ולסיום אני רוצה לסיים עם הדבר הידוע שהרבי דיבר על זה כל כך הרבה בקשר לספר התניא, שידוע שאמר על זה רבי זושא מאניפולי כשהוא קיבל את התניא, ורבי יהודה לייב הכהן — הם שני צדיקים, תלמידי המגיד ממעזריטש, החברים של אדמו"ר הזקן, שהם אלו שנתנו את ההסכמה על ספר התניא. אז כידוע שאחד

31:02 מהם אמר שהתניא זה קטורת לנפש ורוח. כלומר שספר התניא זה כביכול התרופה, הקטורת שנותנת התרופה לכל הגזרות, מחלות, קטרוגים וכל מיני, אה, רחמנא ליצלן, קשיים של סוף זמן הגלות. אז היום בלימוד ספר התניא מקבלים את הרפואה לכל המחלות, והרי רואים את זה גם כן בצורה מוחשית. עד כמה היום ספר התניא הוא ספר מרפא לכל נפש בתקופות התהפוכות של הדור שלנו, ויחד עם זה מה שאמר רבי זושא שעם התניא אנחנו נצא ונרקוד לקראת משיח צדקנו, שרואים איך שספר התניא פועל בנפש גאולה פנימית ומכין אותנו לגאולה הגדולה, לגאולה השלמה, שנזכה כבר לגאולה האמיתית והשלמה עם משיח צדקנו, כהבטחת מורנו הבעל שם טוב שהוא קיבל ממלך המשיח, שכאשר יפוצו מעיינותיך חוצה, אז בעזרת השם קא אתי מר דא מלכא משיחא, שנזכה לגילוי המשיח במהרה בימינו אמן.