כל יהודי יכול לראות אליהו הנביא - אבל איך?

00:00 בוא נדבר היום על אליהו הנביא. מי זה אליהו הנביא? הפסוק אומר: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא זכור לטוב לפני בוא יום ה' הגדול והנורא." זאת אומרת, אנחנו יודעים שלפני ביאת המשיח יתגלה אליהו הנביא והוא יבוא לבשר לנו את בשורת הגאולה. אומרים את זה גם בברכת המזון: "הרחמן ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות." מה הסיפור של אליהו הנביא? היום אנחנו נלמד עליו, נבין קצת, אה, מי זה האישיות הזאת, מה הקשר שלו באופן מיוחד דווקא ל-- לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, לפני ביאת המשיח. מה זה אומר גילוי אליהו? אחד מהדברים שמדובר הרבה, קוראים על זה הרבה בסיפורים, סיפורי צדיקים, שצדיקים גדולים זכו לגילוי אליהו הנביא. מה זה אומר גילוי אליהו הנביא? מיהו זה שיכול לזכות בגילוי אליהו הנביא? האם זה דבר ששייך אלינו גם כן או זה דבר מיוחד רק לצדיקים הגדולים? היום אנחנו נשמע על הסברים מאוד מעניינים, מפתיעים בתורת החסידות, תלמידי הבעל שם טוב, שנותנים לנו צוהר להבין מה בדיוק אומר גילוי אליהו הנביא בחיים של כל אחד מאיתנו. אז דבר ראשון בפרשת השבוע, בפרשת פנחס, מוצאים פעם ראשונה את הנושא של אליהו הנביא. זה לא מקרה. כידוע, שההפטרה היא מעין הפרשה, ובהפטרה של פרשת פנחס קוראים את ההפטרה על, על סיפור אליהו הנביא גם כן, כמו שמובא בספרים, שזה בגלל שאליהו זה פנחס, זה אותה נשמה. הגמרא במסכת בבא בתרא מובאה גם כן שמה במפרשים בקשר לזה שאליהו ופנחס הם קשורים. כלומר, הרי אליהו הנביא בתנ"ך מובא בספר מלכים. פנחס זה בפרשת השבוע. אז מוסבר, מוסבר שזה בעצם אותה נשמה שהאריך ימים. כלומר, כשזה

02:25 מגיע לפנחס, שהיה לו תקופות שהיה מתגלה ומתכסה, כך מוסבר בהרבה מפרשי התנ"ך, שאנחנו מוצאים את פנחס בפרשת השבוע, אחרי זה אנחנו מוצאים אותו עוד הפעם בספר יהושע, בכמה מקומות, ספר שופטים, פתאום פנחס מופיע, כי בעצם פנחס קיבל... אחד מהדברים שפנחס, הש-שכר שהוא קיבל בגלל זה שהוא מסר את נפשו פה, ברגע שהיו צריכים לקנא את קנאת ה' בסיפור שאנחנו לומדים בפרשה, במלחמת מואב מדיין. אז השכר שהוא קיבל, שאחד מהדברים זה שהוא נשאר נשמה בגוף והוא אף פעם לא בעצם הסתלק מהעולם. הוא חזר בתקופות מסוימות בעת הצורך, ולכן מוצאים אותו בכל מיני תקופות שהיו צריכים להוכיח את עם ישראל ולהביא אותם לדרך הישרה, ועד שהגיע הזמן שהוא הפך להיות לאליהו הנביא שמובא בתנ"ך בזמן המלכים, אחאב, כל הסיפור שהתנ"ך מספר, כשאז הוא גם קינא את קנאת ה' ואמר להם, "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?" והסיפור המפורסם בתנ"ך. הוא הביא את עם ישראל לעשות תשובה באותה תקופה ואחר כך עלה בגופו בסערה השמימה, ומאז אנחנו מוצאים את אליהו הנביא בכל מיני מצבים. אנחנו יודעים שאליהו הנביא מופיע בכל ברית מילה, אבל שם הוא מופיע לא בגופו, מופיע רק ניצוץ מהנשמה שלו. ואליהו הנביא גם כן מופיע בליל הסדר, כידוע, ש... שפוך חמתך, אז פותחים את הדלת וגם כן אליהו הנביא מופיע ל-לבשר לנו בשורות טובות. ועד כמו שאמרנו, אה, מה שהפסוק אומר בסוף תרי עשר, שיבוא היום שאליהו הנביא יבוא להודיע, לבשר את בשורת הגאולה. אליהו הנביא זה נשמה מיוחדת שיש לה תפקיד מיוחד. התפקיד המיוחד של אליהו הנביא, כמו שאנחנו רואים את זה בסיפור של פרשת פנחס, זה המסירות נפש לשמור על צביון עם ישראל.

04:55 מה שהיה פה הסיפור, כמו שאנחנו רואים שבני ישראל נכשלו לפני שנכנסו לארץ ישראל, בני ישראל נכשלו בחטא בעל פעור ועבודה זרה וגם גילוי עריות, בנות מדין. והיה רגע של, אה, רחמנא ליצלן, כעס, רגע של מגפה, רגע מאוד מאוד קשה. ואליהו, אה, פנחס, כמו שכתוב במדרש, צעיר שבחבורה, הוא נעמד וקינא את קנאת ה', והוא עשה מה שהוא עשה, ובזכות מסירות נפשו שהוא נעמד לשמור על הגחלת של עם ישראל, על צביון עם ישראל, על הברית של עם ישראל, הוא גרם שהמגפה נעצרה והוא הביא שלום בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, ולכן הוא זכה לקבל את הכהונה. לזכה-- לכן הוא זכה לקבל את כל השכר הגדול שהוא קיבל. פנחס זה אליהו. אז אליהו הנביא בעצם, אם אנחנו מדמים את אליהו לפנחס, זה אומר שהתפקיד שלו בכל התקופות ובכל הזמנים זה בעצם להראות את הקשר שיש בין יהודי לקדוש ברוך הוא. זה הסיבה למה הוא מגיע בזמנים המיוחדים האלה. ברית מילה, שאנחנו רואים שכל יהודי עושה ברית מילה, שהברית מילה מסמל את זה שיהודי מוכן למסור את נפשו בשביל הקדוש ברוך הוא. זה לא קל. זה לא נעים לקחת תינוק ולעשות לו מה שעושים, ולמרות זאת כל עם ישראל מכל השכבות עושים את זה בשמחה וחוגגים את הברית מילה, שזה הקשר הראשוני והבסיסי והכי עמוק שיש בין יהודי לקדוש ברוך הוא. אותו דבר בחג הפסח, שזה ביום לידת עם ישראל, אז גם שמה מגיע אליהו הנביא ורואים איך שיהודים מכל השכבות, מכל הסוגים, מכל הקהילות, יהודים שגם במשך השנה אולי הם לא כל כך חזקים בקיום תורה ומצוות, חוגגים את ליל הסדר. ואליהו הנביא בא גם כן להראות את

06:58 החיבור הזה, בריתי שלום, את הקשר המיוחד שיש בין יהודי לקדוש ברוך הוא. כתוב בספרים שאחת מהסיבות שאליהו מגיע דווקא בזמנים האלה זה דווקא נובע מזה שהוא ראה את עם ישראל ברגעים של חלישות. בסיפור פה בפרשת השבוע הוא ראה את עם ישראל ברגע שהיה להם חלישות בנושאים של עבודה זרה וגילוי עריות, והוא זה שקינא את קנאת השם. הוא עמד בגבורה וקינא את קנאת השם. אז דווקא אליהו הנביא, בגלל שהוא ראה את השלילי, וגם זה בסיפור שרואים את אליהו הנביא בהמשך הסיפור בתנ"ך. בזמן של אחאב בני ישראל נכשלו בחטא עבודה זרה. הייתה תקופה מאוד קשה בלהגיע לחלק הרוחני של עם ישראל. אז אליהו הנביא היה אז נביא והוא הוכיח את עם ישראל ברגעים של חלישות. אז דווקא בגלל זה, אז אחד מהדברים שהקדוש ברוך הוא נתן לו זה להשתתף בברית מילה ולהשתתף בליל הסדר, כדי לראות את הצד הטוב של עם ישראל, להראות מה זה יהודי. שיהודי גם ברגעים ש-- גם דברים לא נעימים, איך שיהודי מכל הסוגים מגיע-- תינוק נולד, דבר ראשון מכניסים אותו לבריתו של אברהם אבינו. ליל הסדר, יהודי חוגג את ליל הסדר במשפחה בשמחה וכולי. אז בעצם כל הסיפור של אליהו הנביא בא לחזק את הברית, את הקשר, את החיבור בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. כתוב גם כן, ונגיע אליהם, מה שמדברים על אליהו הנביא בתור בשורת הגאולה. "הנה אנוכי מביא לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא", שזה בעצם גם כן אותו עניין. כשיגיע הסוף, כמו לפני שבני ישראל נכנסו לארץ ישראל. בסיפור של פרשת השבוע בני ישראל היו ברגעים של הסוף של תקופת המדבר, מתכוננים להיכנס לארץ

09:02 ישראל, ודווקא אז היה רגע של חלישות גדולה, ובשביל זה הגיע אליהו הנביא והוא עמד בפרץ, והוא נעמד חזק ובזכות הקנאה שלו הוא הפך את המצב. הוא עורר אצל עם ישראל את הכוח של מסירות נפש לעמוד חזק ולחזור בתשובה, ולכן התבטלה המגפה שהייתה אז, וזה הכין את עם ישראל שיוכלו להתכונן להיכנס לארץ ישראל כמו שאנחנו רואים, שאחרי פרשת פנחס מתחיל כבר בפרשת פנחס, התורה מתחילה להכין את עם ישראל לכניסה לארץ. הגורל, כמו שקוראים בפרשת השבוע, כל הקורבנות שצריכים להקריב בחגים, ואחר כך נלמד על איך שבני ישראל מחלקים את ארץ ישראל ובני גד, בני ראובן וכולי. כל המשך הסיפורים של הפרשיות הבאות מספרים לנו איך שבני ישראל מתכוננים לארץ ישראל. כלומר, שהתפקיד של פנחס היה תפקיד מפתח להכין את עם ישראל ברגעים האלה של המעבר מסוף תקופת המדבר לכניסה לארץ ישראל. אותו דבר גם כן במפה הכללית של עם ישראל, בהיסטוריה הכללית של עם ישראל, במעבר של עם ישראל מהגלות לגאולה, מהמדבר הגדול, מדבר העמים, שזה הגלות הארוכה והאיומה שאנחנו נמצאים בסיומה, כשנמצאים במדבר העמים ונמצאים בסוף תקופת המדבר, כשבני ישראל בדור האחרון, עקבתא דמשיחא, בעקבות המשיח, בזמן הרגעים שאנחנו מתכוננים לגאולה, אז זה מה שהתנ"ך מספר לנו, שההיסטוריה חוזרת על עצמה. אותו פנחס זה אליהו יחזור שוב בתקופה הזאת להכין את עם ישראל לעשות את המעבר הזה מן הגלות אל הגאולה. ופה יש ל-- לאליהו הנביא את התפקיד, "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". זאת אומרת לעשות את החיבור. אותו דבר כמו שהיה אז. מצד אחד הייתה תקופה של חלישות, אבל אליהו הנביא הפך את המצב למצב של תוקף, של חוזק, לחזק

11:11 את עם ישראל ולגרום לברית, בריתי שלום בין יהודי לקדוש ברוך הוא. אז גם כן רואים את זה עכשיו שלפני ביאת המשיח, התפקיד של אליהו הנביא לעשות שלום בעולם, להביא את עם ישראל למצב של התרוממות, מצב של התחזקות, לחזק את עם ישראל, לחזק את הקשר בין יהודי לקדוש ברוך הוא, "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". הרבי דיבר על זה בשנים האחרונות המון בתקופ-- בקשר לתקופה שלנו, התקופה של הדור שלנו, שרואים שהדור שלנו זה דור התשובה. למרות כל החושך וכל הקשיים וכל הייסורים וכל הסבל שהדור הקודם עבר, בפרט במיוחד אחרי השואה האיומה, שלא תקום פעמיים צרה. אף על פי כן ראו שאחרי דור השואה עם ישראל הצליח עוד הפעם להתקומם, להתרומם, לקום מהעפר ו-- "והשיב לב אבות על בנים", להשיב לב אבות על ידי בנים, שהרבה פעמים דווקא בדור שלנו אנחנו רואים שהבנים הם אלו שמשיבים את האבות. הדור הצעיר ששובר את המוסכמות, והוא מחליט דווקא להתקרב ליהדות ולקבל עליו עול מצוות ולהתחבר לקדוש ברוך הוא, ולפעמים הדור הצעיר, הילדים, הם אלו שגם מחזירים את אבותיהם, והדברים שאנחנו רואים את זה שמתקיימים בחיי היומיום בתקופה שלנו, וזה בעצם אליהו הנביא שנמצא עכשיו איתנו בזמן שלנו, בתפקיד שלו, להכין את עם ישראל לקראת הגאולה. וכאן נגיע מתורת הבעל שם טוב ותלמידי הבעל שם טוב. יש ספר, קוראים לזה מאור עיניים, שנכתב על ידי הצדיק רבי נחום מצ'רנוביל. רבי נחום מצ'רנוביל היה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב, הרב המגיד ממזריטש, ועד כדי כך שמסופר אצל חסידים שהבעל שם טוב אפילו עד ה-- קירב אותו בהתקרבות מיוחדת, ויש עליו הרבה הרבה סיפורים בקשר של רבי נחום

13:24 מצ'רנוביל גם כן בקשר לגאולה. אז אחד מהדברים שהוא כותב בשם הבעל שם טוב בפרשת פנחס, הוא מביא דבר מאוד נפלא: להבין מי זה מלך המשיח, ומה הפירוש שאליהו הוא מבשר את הגאולה ומכין את העולם לגאולת המשיח. והוא אומר דברים נפלאים. הוא אומר ככה: הבעל שם טוב אמר שבעצם אצל כל אחד ואחד נמצא ניצוץ מקומת המשיח. כלומר, כשאנחנו אומרים משיח, יש את תקופת המשיח, יש את מלך המשיח ויש את הנשמה של המשיח. נשמת המשיח היא בעצם הנשמה הכללית. נשמת המשיח היא נשמה שכוללת את כל עם ישראל, ונשמת המשיח, מוסבר בחסידות חב"ד, הרבה מדובר על זה, זה היחידה שבנשמה. הרי ידוע, מובא בספרי קבלה שהיו גדולי ישראל שהיה להם את הנשמות הכלליות של עם ישראל. כלומר, הנשמות של צדיקים כמו משה רבנו, שהוא היה נשמה כללית, שבנשמה שלו כל עם ישראל כלולים בנשמת משה רבנו. לכן משה נקרא רעיא מהימנא, הוא הרועה הנאמן שכל נשמות ישראל מקבלים, יש להם ניצוץ ממשה רבנו. אז מובא בספרי הקבלה שיש במשך ההיסטוריה של עם ישראל, אז היו צדיקים מגדולי מנהיגי ישראל שהיה להם את הנשמה הכללית של עם ישראל. מכיוון שהנשמה יש בה חמש שמות, שהחמישה שמות של הנשמה זה גם חמש דרגות: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. וכל דרגה יש צדיק שהוא זכה שהיה לו את הדרגה הזאת באופן כללי, וכל עם ישראל קיבלו דרכו קשר עם הקדוש ברוך הוא בדרגה הזאת, וזה מוסבר בספרים. דוד המלך היה בחינת נפש וכולי. כשמדברים להגיע למלך המשיח אומרים שהוא בחינת היחידה. זאת אומרת, הבחינה היותר גבוהה בנשמה, הדרגה היותר עמוקה בנשמה, החלק הזה שבנשמה ששמה נקרא יחידה ליחדך, הנשמה, החלק

15:49 שמחובר עם הקדוש ברוך הוא באופן הכי עמוק, אז היחידה הזאת זה נשמת המשיח. כל יהודי יש לו את היחידה הזאת. זה הניצוץ האלוקי, החיבור הכי עמוק בין יהודי לקדוש ברוך הוא. וההתגלות הזאת, לגלות את היחידה, זה בעצם הגאולה הפנימית. כשהיהודי מצליח על ידי עבודת השם שלו לגלות, לעורר את היחידה, את הקשר העצמותי שלו עם הקדוש ברוך הוא, זה נקרא גאולה פנימית. וזה בדור שלנו, דווקא בזמן שלנו, זה קורה בכל... בעצם כל פעם שיהודי מקיים מצווה, כל פעם שיהודי מתעורר בהתעוררות להתחבר לקדוש ברוך הוא, החיבור הפנימי של יהודי עם הקדוש ברוך הוא, במיוחד ברגעים של חושך, במיוחד ברגעים שיש קושי, במיוחד ברגעים האלה של סוף הגלות, כשהחושך מתרבה עוד יותר ולמרות זאת יהודי מקיים מצווה. קיום המצווה, החיבור הזה של יהודי עם הקדוש ברוך הוא, זה בעצם גילוי המשיח בנפש. זה היציאה מהגלות הפנימית וההתחברות עם הגאולה הפנימית. אליהו הנביא, אומרים, מבשר הגאולה. לפני בוא יום ה', אומר רבי נחום מצ'רנוביל, הפירוש הוא שלפני ההתחברות הזאת, ההתעוררות, הרצון, התשוקה, החשק, זה אליהו הנביא מבשר הגאולה. כלומר, זה שיהודי קורה לנו, לכל אחד מאיתנו, שלפתע פתאום אנחנו מתעוררים בצימאון, בתשוקה, בחשק, בגעגועים, ברצון להתחזק, ברצון לחזור בתשובה, ברצון לקיים מצווה. ההתלהבות הזאת, הרצון הזה, התשוקה הזאת, זה האליהו הנביא הפנימי. זה ניצוץ של אליהו הנביא שמתגלה בכל אחד ואחד מאיתנו, וזה בעצם מה שהפסוק אומר לנו בפרשת השבוע: "השיב את חמתי מעל בני ישראל". חמתי, הוא אומר, חמתי מלשון חמימות. החמימות שיש ליהודי, ההתלהבות שיש ליהודי, זה ההקדמה אל הגאולה. לפני שיהודי בא לקיים מצווה, לפני שיהודי בא להתחבר בתפילה, במצווה, בתפילין שמניח, בהדלקת נרות שבת,

18:15 בכל ציווי, כל חיבור, כל קשר עם הקדוש ברוך הוא. ההקדמה לפני זה, זה שיהודי עושה את זה עם חשק, עם צימאון, עם רצון. התשוקה הזאת זה אליהו מבשר הגאולה. זה התפקיד של אליהו הנביא. ואז מגיעה הגאולה, שזה החיבור עצמו, התגלות הנשמה. בשעה שיהודי מקיים מצווה, אז בעצם יש בכל רגע נתון, יש ליהודי את היכולת להגיע לגילוי אליהו הנביא. כשאומרים גילוי אליהו הנביא חושבים שאיזה מלאך יורד מהשמיים ולבוש בבגדים מסוימים מיוחדים, ואתה רואה איזה אורות גדולים. לא. ההתלהבות הזאת, התשוקה והצימאון הזאת שיהודי רוצה לקיים את רצון השם, זה בעצם אליהו הנביא שהתגלה בנפש. ואז כשאני מקיים את המצווה ועושה את החיבור, אז נשמת המשיח שנמצא אצל כל אחד ואחד מאיתנו, וזה יש בכוח של כל אחד מאיתנו. עוד יותר, אומר רבי נחום מצ'רנוביל, שבעצם אליהו הנביא הנביא נקרא איש בשורה. בשורות טובות, ישועות ונחמות, כמו שאומרים בברכת המזון. הוא אומר שכל פעם שיהודי רוצה לבשר בשורה טובה, אנחנו רואים בטבע יהודי, שמע איזה בשורה טובה, הוא רץ לבשר אותה. לפעמים אתה שומע איזה משהו טוב קרה, קרה איזה נס מיוחד או קרה מאורע מיוחד. שמעת בשורה טובה, חבר שלך סיפר, פה נולד תינוק, תינוקת. קרה משהו, איזו שמחה בעיר, משהו. יש בטבע בני אדם שכשקורה בשורה טובה אנשים רצים ורוצים לספר את זה לעוד אחד ועוד אחד. אומר רבי נחום, זה אליהו הנביא בנפש. זה ניצוץ של אליהו שנכנס בנפש שלנו. מבשר כל הבשורות הטובות מגיע מאליהו הנביא. הוא זה שמעורר את הנשמה של יהודי לרצות לבשר את הבשורות הטובות, ומהבשורות הטובות האלה מגיעה הגאולה.

20:15 וכמו שאמרנו, יש גאולה פנימית, גאולה פרטית, וכמובן שכולנו מחכים לגאולה הכללית, וזה המסר שהבעל שם טוב לימד אותנו: שכל אחד ואחד מאיתנו צריך ל-ל-לגלות את המשיח הפנימי שלו, לגלות את הניצוץ של משיח שנמצא ב-ב-בנשמה שלנו. הרבי דיבר על זה המון. מאוד מעניין, הרבי היה מדבר על זה המון, על זה שאנחנו רואים שבתפילות של החגים יש בנוסח התפילות, כשפותחים את ארון הקודש, אז יש בהרבה קהילות יש את התפילה המיוחדת שמוסיפים בחגים. כשפותחים את ארון הקודש בפסח, שבועות וסוכות, ושמה בנוסח התפילה יש, מבקשים אחת מהתפילות שאנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא יעזור שיתקיים בנו הפסוק שנאמר: "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'". זה תפילה שכל יהודי מבקש בפתיחת ארון ב-ב-בבית כנסת. נשאלת השאלה: אתה עומד מול פתיחת ארון, זה רגע של אמת, רגע קודש, רגע של עת רצון, ומבקשים כל מיני בקשות יפות. אבל מה זה הבקשה הזאת? "יתקיים בנו מקרא שכתוב על מלך המשיח: ונחה עליו רוח ה', רוח עצה וגבורה, רוח--" זה פסוק שנאמר על מלך המשיח. מה זה הפירוש "ויתקיים בנו מקרא שכתוב"? אבל על פי תורת הבעל שם טוב זה מובן, כי יש אצל כל אחד ואחד מאיתנו הניצוץ של משיח, שנזכה לגלות את הניצוץ הזה, החיבור הזה, היחידה הזאת, יחידה ליחדך, היחיד של הקדוש ברוך הוא עם יחידה של הנשמה עושים חיבור, וזה כ-כ-כמו שאמרנו, בכל מצווה יש את הקשר הזה. צריכים רק לחפש את זה. צריכים לרצות את זה. צריך את התשוקה, את הצימאון, לחפש את הקשר, וזה אליהו הנביא מבשר הגאולה שמעורר אצלנו את החום, את החמימות הזאת, את ההתלהבות לרצות לקיים את

22:19 זה, ואז בחיבור הזה אז אנחנו בונים את המשיח הפנימי שלנו, וביחד, כשכל אחד ואחד מאיתנו יבנה את המלך המשיח שלנו, אז אנחנו יש לנו גילוי אליהו הנביא ויש לנו את המשיח הפנימי, וביחד נזכה לאליהו הגדול שיבוא לבשר את בשורת הגאולה, ומשמה נזכה לראות את יום ה' הגדול והנורא של ביאת משיח צדקנו. והימים האלו במיוחד ימים מסוגלים, ימי בין המצרים שיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, כמו שכתוב בכתבי האר"י ז"ל שבביאת משיח דווקא שלושת השבועות האלו יהיו ימי שמחה יותר גדולים מכל השמחות של כל השנה, כי דווקא יתרון האור מתוך החושך. שנזכה כבר לגאולה השלימה ולבניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן.