התעורר! הסימנים לגאולה נמצאים לנו מול העיניים - אסור להחמיץ אותם!

00:00 בימים אלו, אחרי כל הנסים והנפלאות שראינו מול העיניים שלנו בהשגחה עליונה, איך שהקדוש ברוך הוא שמר על הכבשה האחת שבין השבעים זאבים, וגדול הרועה שהציל אותנו, מציל אותנו, שומר עלינו. דברים נפלאים שקרו מול העיניים שלנו, וכל אחד ואחד נמצא טפח מעל הקרקע, כל אחד ואחד בכל העולם. קל וחומר אחינו בני ישראל בארץ ישראל עומדים בימים אלו תחת ההשראה של גודל הנסים והנפלאות שקרו, וכולנו שואלים את עצמנו: מה אנחנו אמורים לחשוב, לעשות? איך הדבר הזה, איך המאורעות האלו אמורים להשפיע עלינו? איך אנחנו אמורים להסתכל על הימים האלה, על התקופה הזאת, ואיך לראות אותם בעיניים הנכונות? איך הרבי אומר לנו מה היום צריך להיות העבודה שלנו, התפקיד שלנו בהמשך למה שראינו. אני רוצה לשתף אתכם היום עם התוועדות נפלאה שאני זכיתי לשמוע מהרבי בדיוק לפני שלושים ושבע שנים, בשבת פרשת חוקת שנת תשמ"ח. גם כן אנחנו נדבר על התוכן של ההתוועדות, שאני חושב שמה שהרבי דיבר באותה התוועדות הם ממש גם כן נכונים, אמיתיים וחשובים לרגעים האלה, לימים האלה. גם כן אני רוצה לשתף אתכם מה שזכיתי לחוות, לחיות, לראות בימים שאחרי מלחמת המפרץ. זכיתי להיות אצל הרבי גם כן בחודש ניסן תשנ"א, 1991, וזה היה ימים גם כן של נסים גדולים אחרי מלחמת המפרץ והנסים והנפלאות שראינו כולנו. כל העולם ראה איך שהקדוש ברוך הוא שמר על אחינו בני ישראל בארץ ישראל, איך שהקדוש ברוך הוא עשה את הנסים הגדולים כשכל העולם היה בפחד ובמתח ובחרדה. והרבי אז באותם ימים דיבר לפני המלחמה שאין מה לפחד, שהקדוש ברוך הוא שומר על ארץ ישראל. איך שארץ ישראל היא ארץ מובטחת, ארץ אשר תמיד עיני

02:27 ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. וכשהמלחמה התקיימה ועברה, וכל הנסים והנפלאות שהיו אז. אז אני מדבר עכשיו על הפסח שאחרי זה. נדבר על שני הדברים. דבר ראשון, נתחיל מהזמן, מה שנקרא עניין היום, מהתקופה. בהשגחה פרטית, פרשת חוקת תמיד זה יוצא בזמן של חודש תמוז, שזה ימי הגאולה של אדמו"ר הריי"צ. הרבי הריי"צ היה במאסר בשנת תרפ"ז, 1927. מאסר קשה, מאסר איום, עם-- כפי שידוע בתקופה ההיא, הממשלה שהייתה אז בשיא העוצמה שלה, ממשלת רוסיה, נלחמה ביהדות, נלחמה למחוק את היהדות מעל פני כל רוסיה, והרבי הריי"צ עמד כמו אריה ונלחם מול הממשלה האדירה שהייתה בימים ההם, ולקחו אותו למאסר ובנסים גדולים. המאסר היה במטרה, רחמנא ליצלן, להביא לקץ, לסוף, ובנסים גדולים הקדוש ברוך הוא הפך את כל המציאות, כפי שאנחנו יודעים. ביום ג' תמוז באותה שנה, תרפ"ז, הרבי יצא מהמאסר עם עונש של גלות, כפי שהיה נהוג ברוסיה. שלחו אותו לגלות במטרה להיות שלוש שנים במקום רחוק מאוד, ואחר כך בנסים גדולים, תוך שבוע השתנה כל המצב והרבי יצא לחירות י"ב תמוז, יום ההולדת שלו. באותו יום הייתה הגאולה הנפלאה. הרבי היה בקוסטרומה, באיזו עיירה מרוחקת. המטרה הייתה להרחיק אותו מהחסידים, שהוא לא יוכל לפעול, לא יוכל לעשות למען היהדות, ותוך שבוע הממשלה חזרה בה בנסים גדולים. הם עצמם נתנו לו את השחרור המלא. הוא חזר הביתה. י"ב בתמוז זה היה יום הגאולה. הדבר הנפלא וההשגחה הפרטית הנפלאה זה שי"ב בתמוז זה גם כן יום ההולדת שלו, באותו יום. אז אחד הסיפורים שהרבי סיפר באותה התוועדות שאנחנו מדברים עכשיו, בי"ב, בשבת פרשת חוקת בשנת תשמ"ח. זה היה השנה גם כן שבו

05:05 נפטרה הרבנית חיה מושקא. שנת תשמ"ח, כ"ב בשבט נפטרה הרבנית חיה מושקא עליה השלום, ואנחנו מדברים עכשיו כמה חודשים אחר כך, בערך חצי שנה אחר כך. הרבי אז התוועד באותה שבת. הרבי דיבר סיפור שכפי שידוע, הסיפור הזה הוא שמע את זה מפי הרבנית בעצמה. היא הייתה מהיחידות שזכו ללוות את אביה הגדול, את הרבי הריי"צ, בדרכו לגלות. כשהרבי נסע לגלות היה צריך, מצד אחד הממשלה לא רצו שייסעו איתו הרבה אנשים, אבל היו יחידים כדי שיעזרו בכל מיני דברים שהיו צריכים. אז היו שמה יחידי סגולה. ביניהם היה אחד מהחסידים המפורסמים של אותה תקופה, מזקני החסידים. קראו לו ר' מיכאל דבורקין. הוא היה יהודי חסידי שהוא עוד היה אצל אדמו"ר הרש"ב. יש אומרים שאפילו היה אצל אדמו"ר המהר"ש, והוא נסע עוד לפני, ברגע שנודע לו שהרבי עומד לנסוע לקוסטרומה, הוא קנה כרטיס, לקח רכבת והגיע לפני הרבי כדי להכין את המקום וכבר לפתוח שם חיידר. לפתוח מקום של לימוד. כי היה ידוע, הרבי הריי"צ, כל המסירות נפש שלו הייתה על חינוך הנוער, חינוך הדור הצעיר, חינוך הילדים ברוסיה, שעל זה נלחמה הממשלה כדי למחוק את החינוך היהודי ברוסיה. ודבר ראשון הוא נסע לשמה והקומץ הקטן של יהודים שגר באותו מקום מרוחק, מיד אסף איזה ילד אחד או שניים, מה שהיה שמה, והתחיל איתם חיידר, התחיל איתם בית ספר. ככה זה התחיל. אז כשהגיע י"ב בתמוז ובאופן ניסי תוך שבוע התהפך כל המצב והודיעו לרבי שהוא משוחרר, הוא יכול לחזור הביתה. השמחה הייתה גדולה, ההתרגשות הייתה גדולה. החסיד הזה, ר' מיכאל, היה ברוב ההתרגשות, אז הוא התחיל לרקוד מסביב לבית איפה שהם היו גרים שמה. מה היה הריקוד שלו? הריקוד

07:21 היה ברוסית. אחד מהשירים שבחסידות חב"ד מנגנים את זה. הרבי היה מאוד אוהב לנגן את זה בכל מיני רגעים של שמחה והתעלות. זה הניגון עם המילים ברוסית שאומר: "ניעט ניעט ניקאווא קרומיע בוגא אדנאווא". התרגום של המילים זה אנחנו, אין לנו שום דבר חוץ מהקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו. אין שום דבר בעולם חוץ מהקדוש ברוך הוא. יש לזה גם כן נוסחה אחרת: אין שום פחד בעולם חוץ מהקדוש ברוך הוא. אבל כמדומני שבמילים כפי ששרים את זה אצל הרבי, זה היה אין שום דבר חוץ מהקדוש ברוך הוא בעצמו. במילים אחרות, המשמעות של הפסוק המפורסם אין עוד מלבדו. הרבנית חיה מושקא גם כן הייתה מכל המשפחה היחידה שנסעה יחד עם אביה גם כן כדי לעזור, בגלל שהיא דיברה רוסית, ידעה לכתוב רוסית כדי לדעת לדבר עם ה-- עם המשרדים המתאימים, אז היה לה את היכולת לעזור, היא הייתה שמה גם כן. והיא זכה-- היא סיפרה את המאורע, היא, היא חזרה, היא סיפרה לרבי אחר כך מה היה, מה היה שמה הלך הרוח ובין הדברים היא סיפרה את הדבר הזה. בהתוועדות של פרשת חוקת הרבי חזר על האנקדוטה הזאת, על הסיפור הזה, והרבי בנה על זה מבנה בניין שלם נפלא להסביר את עומק הדבר הזה. לכאורה שיר יפה, שיר שמח שמבטא את ההרגשה של אותו חסיד שאומר אין עוד מלבדו, אין עוד דבר חוץ מהקדוש ברוך הוא. אבל הרבי נכנס לעומק הדבר. והרבי אמר שכל דבר בהשגחה פרטית ואת זה, הדבר הזה שהיהודי חסיד היה לו את ההרגשה באותו רגע שהצורה איך לבטא את רגשי השמחה והתודה לקדוש ברוך הוא דווקא במילים האלה ובשפה הרוסית שאומרת שאין

09:19 עוד מציאות חוץ מהקדוש ברוך הוא, כי בעצם במילים האלה מתבטא כל העומק של הניסים והנפלאות, של הגאולה, של הרבי. הרבי נכנס להסביר בעומק הדבר שבעצם אנחנו נמצאים בתקופה, מתחיל כבר מהבעל שם טוב. אנחנו יודעים שהבעל שם טוב הגיע לעולם כדי להכין את העולם לגאולה השלמה, להכין את העולם למשיח. כולם יודעים שהבעל שם טוב קיבל את המסר ממלך המשיח בעצמו. כידוע עליית הנשמה שהייתה לבעל שם טוב, ואז הוא שמע את המילים מנשמתו של המשיח שכשיפוצו מעיינותיך חוצה קאתי מר. בעזרת השם הגאולה השלמה תלויה בהפצת מעיינות החסידות. הבעל שם טוב התחיל על ידי התורה שלו ועל ידי המסרים שלו להכין את העולם לתקופת המשיח. אחד מיסודות תורת החסידות, תורת הבעל שם טוב, זה הנושא של האחדות האלוקית. לגלות את האחדות האלוקית בבריאה, לגלות את המציאות האמיתית שלא רק שיש רק אלוקים אחד, הקדוש ברוך הוא אחד ויחיד, אלא כשאנחנו אומרים שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד בעומק הדבר אנחנו אומרים שאין, אין עוד שום מציאות חוץ מהקדוש ברוך הוא. הבריאה כולה צועקת אין עוד מלבדו. הבריאה כולה היא האחדות האלוקית. תורת החסידות מאריכה בזה. הבעל שם טוב גילה את הסוד, הסביר אותה בקיצור. כידוע שהבעל שם טוב דיבר בקוצר מילים, ואז הגיע המגיד ממזריטש, תלמידו הדגול, שהוא הרחיב יותר, אבל גם כן בקיצור, עד שהגיע אדמו"ר הזקן שהוא פיתח את תורת חסידות חב"ד, ששם הדברים באים בפרסום, בהרחבה, בהסברה, עם משלים ודוגמאות. מתחיל בספר התניא, שתים עשרה פרקים של שער היחוד והאמונה שבו אדמו"ר הזקן מסביר בהרחבה את יסודות תורת הבעל שם טוב במשמעות הבריאה והאחדות האלוקית, להבין את האין עוד מלבדו באופן הכי עמוק, בצורה הכי

11:30 עמוקה ונפלאה. כל העניין הזה, כל הסוגיה הזאת, ההבנה באחדות האלוקית היא בעצם תהליך להכנה לגאולה השלמה. כי באמת, מה הולך לקרות בגאולה השלמה? מהי הגאולה שכולנו מצפים לה? הגאולה היא לגלות את המציאות של הקדוש ברוך הוא בעולם. כל מטרת בריאת העולם מתחילת הבריאה, מימי יציאת מצרים, מתן תורה וכל ההיסטוריה של עם ישראל, דברי ימי עם ישראל בתקופות היפות של בית המקדש, בתקופות של הגלות, זה הכל כדי לעשות שהעולם יגיע להכרה המלאה שזה מה שיקרה בביאת משיח צדקנו, שתתגלה המציאות האלוקית בבריאה, שתתגלה האחדות האלוקית בבריאה, שאנחנו נראה בעולם, במציאות שלנו, בעולם שלנו את האין עוד מלבדו. שכל אבן, כל פינה, כל דבר בעולם יצעק ויגיד ויכריז אין עוד מלבדו. לגלות את הקדוש ברוך הוא בתוך מציאות הבריאה. זה בעצם יהיה ההתגלות של, של, של לעתיד לבוא. והפסוקים המפורסמים שיש בנביאים, "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר". משיח יבוא, יהיה התגלות אלוקית בצורה הכי מלאה ומושלמת שהבשר, העולם עצמו יצעק אין עוד מלבדו. "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", אומר לנו הנביא ישעיהו. שהעולם, כל העולם יימלא דעה את ה'. "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". בצורה הכי עמוקה והכי נפלאה. מכיוון שהבעל שם טוב וממשיכי דרכו התחילו ללמד את העם, להכין את הקרקע, לזכך את הבריאה, ללמד אותנו בשכל, במוח, בלב, בהסתכלות, במבט, להחליף את המשקפיים, לראות את העולם במבט הזה של אין עוד מלבדו. אז גם כן הניסים והנפלאות שקורים בדורות האלה הם כולם חלק מהתהליך הזה, וזה מה שהרבי הסביר באותה התוועדות שבעצם כל המאסר והגאולה של אדמו"ר

13:45 הריי"צ, מי שקורא את הסיפור, את ההיסטוריה, יש רשימה, יומן שהרבי הקודם, הרבי הריי"צ, בעצמו כתב מהסיפור של המאסר, ושם אנחנו יכולים לראות את זה בכל שורה. אחד מהדברים הנפלאים שבולט בסיפור המאסר והגאולה של האדמו"ר הריי"צ זה ההסתכלות הזאת, ההסתכלות האמיתית של האחדות האלוקית בבריאה. הרבי הריי"צ אומר כשהוא נמצא בתוך המקום הכי חמור, הכי קשה, הכי חשוך, ברגעים של הסתרת פנים לא נורמלית, כשהשוטרים מתעללים בו, ואז הוא מספר איך שהוא מחליט בהחלטה גמורה להרגיש את האין עוד מלבדו ולהתנהג בהתאם. לא להתרגש, לא להתפעל, לא לשים לב, לא לפחד לענות להם איך שהוא רוצה לענות להם. הוא לא יגיד להם מה שהם מבקשים ממנו, רוצים ממנו, וכל הימים האלה שהיה שמה, שלושת השבועות שישב במאסר וניסו בכל צורה להוציא ממנו מידע, הוא לא יגיד להם שום מילה שהוא לא חושב שאמור להגיד להם. מדבר אליהם בגאון יעקב, מדבר אליהם על יהדות, מדבר אליהם על הקדוש ברוך הוא. סיפורים נפלאים שיש מתקופת המאסר, וככה הנקודה של י"ב בתמוז שהתגלה באופן מלא ומושלם באותה תקופה, קרוב למאה שנה, בצורה המלאה, כשכל העולם לא האמין שזה הולך לקרות, בתקופה שהיה להם את כל השלטון בידיים, יכלו לעשות מה שהם רצו והם עשו מה שהם רצו כידוע, ולמרות זאת הרבי הצליח לנצח אותם. הרבי הריי"צ הצליח לעמוד חזק ולהראות את הכוח של הקדוש ברוך הוא, את הכוח של היהדות, את הנצחיות של היהדות ושל התורה והמצוות. אז זה בעצם ההתגלות הכי פנימית של אין עוד מלבדו. זה התחלת ההתגלות. איך שהעולם, העולם עצמו, זה שאפשר לראות אומות העולם שונאי ישראל, שונאי היהדות, שונאי הקדוש ברוך הוא, והם עצמם, הם

16:01 אלו שמשחררים את הרבי, נותנים לו את האפשרות להמשיך הלאה בהפצת היהדות שלו. זה בלשון תורת החסידות, זה נקרא אתהפכא, ההתהפכות הכי גדולה של החושך לאור, המרירות למתיקות, וזוהי ההכנה לביאת המשיח. ולכן הניגון הזה שאומר ניעט ניעט ניקאווא, אין עוד מלבדו, אין עוד שום דבר חוץ מהקדוש ברוך הוא. זה הדבר היחיד. זה בעצם המהות של כל הימים האלה של חג הגאולה. הן בנוגע לעולם, והרבי הוסיף: כל זה מדובר בנוגע לבריאה, אבל בעצם הכל מתחיל מהיהודי. הנשמה של הבריאה זה היהודי. עם ישראל זה הפנימיות של הבריאה. אם אנחנו אמורים לגלות את הפנימיות של העולם, דבר ראשון צריך לגלות את הפנימיות של היהודי. אחד מהדברים שתורת החסידות גילתה, הבעל שם טוב ותורת חסידות חב"ד מאריכה בזה גם כן, בספר התניא אדמו"ר הזקן מדבר על זה בכמה מקומות. פרק ל"ב בתניא במיוחד, פרק ל"ב, הלב של התניא. ההסתכלות על יהודי. איך מסתכלים על יהודי? לדעת שיהודי הוא חלק אלוק ממעל ממש. ההתנהגות החיצונית, איפה הוא נמצא, זה הדבר השני. דבר ראשון להסתכל על יהודי ולראות שיהודי במהותו מציאות טהורה, נשמה שנתת בי טהורה היא. להסתכל על יהודי במבט אלוקי ולראות את היהודי, את הפנימיות שלו, לגלות את הפנימיות של היהודי, הכוח של אהבת ישראל שתורת החסידות מלמדת אותנו. הרבי אמר שני הדברים קשורים אחד עם השני, וברגע שיהודי מצליח להסתכל על יהודי באופן פנימי ורואה את העומק של יהודי, את היופי העמוק שיש ביהודי, האלוקות שבתוך היהודי, זה נותן לו גם את הכוח לגלות את הפנימיות שבבריאה. לכן אדמו"ר הריי"צ כתב בקשר לגאולה של י"ב בתמוז, הוא כתב במכתב הראשון שהוא כתב, שהוא מבקש שיחגגו את הימים האלה של י"ב

18:15 וי"ג בתמוז, הוא אומר: לא אותי בלבד גאל הקדוש ברוך הוא בי"ב בתמוז, אלא כל איש ואיש בישראל, גם אלו שבשם ישראל יכונה. יהודי כזה שאין לו שום דבר עם היהדות בקיום התורה והמצוות. הדבר היחיד זה שהוא מכונה יהודי ומכונה בשם ישראל, גם הוא חלק מהגאולה. כי בעצם השחרור והגאולה של י"ב בתמוז, אותם ימים, זה גילה את העומק הפנימי, את העוז הפנימי של עם כלביא יקום, את הכוח הפנימי של יהודי, של נשמה יהודית. איך שבאיזה מצב שהיא תהיה, יש לה נשמה טהורה, חלק אלוק ממעל ממש. ובכוח של יהודי זה לגלות את האמת הזאת גם בבריאה. לראות את המציאות האמיתית שכל העולם כולו הוא אחדות אלוקית. לגרש את החושך, לגרש את הטומאה, לגרש את הסטרא אחרא ולגלות את הפנימיות של העולם, את האין עוד מלבדו. זוהי בעצם כל המשמעות. זה ההתחלה של הגאולה וזה מוביל אותנו לקראת הגאולה השלמה. אז אם אנחנו קרוב למאה שנים אחר כך אנחנו מסתכלים ורואים מה שקורה בעולם בכל התקופה הזאת, וכאן אני רוצה לחזור לתקופה שאני התחלתי להגיד קודם, לפני יותר משלושים שנה, שנת אלף תשע מאות תשעים ואחת, תשנ"א, אחרי מלחמת המפרץ, כולם ראו את הניסים והנפלאות שהיו אז. בחודש ניסן, תקופת הפסח, זכיתי להיות אצל הרבי. זה היה חודש ניסן מופלא, מרומם. כולם היו בהתרוממות הרוח, כולם היו טפח מעל הקרקע. הניסים והנפלאות הגדולים ראו כולם. כל העולם דיבר בצורה מופלאה כל כך. את דברי רוח הקודש, דברי הנבואה שהרבי דיבר באותם ימים, כל החורף, שאמר: יהודים, אל תפחדו. ארץ ישראל ארץ מובטחת. הקדוש ברוך הוא שומר עלינו. לא יקרה שום דבר. תמשיכו הלאה, תהיו חזקים. וככה כשראו את

20:29 הניסים הגדולים במלחמה, ועד לסיום המלחמה בצורה מופלאה, שהרבי גם כן חזה את זה שבחג הפורים המלחמה תיגמר, ואכן כך זה היה. אז כשהגיע חודש ניסן הייתה התרוממות רוח של גאולה בצורה נפלאה ביותר. באותם ימים זכיתי לשמוע מהרבי. הייתי אז ב-770. הייתי אז יחד עם הרבי באותה... כל אותו, אותו חודש, י"א ניסן, יום הולדת של הרבי, חג הפסח, אחרון של פסח, סעודת המשיח. הימים שאחר כך היו ימים של התרוממות רוח נפלאה ביותר. הרבי אז דיבר: מה צריך להיות התפקיד של יהודי עכשיו בזמן הזה, כשאנחנו רואים במציאות של הבריאה מה שהולך ומה שקורה? זה אמור לפתוח לנו את העיניים. זה אמור לפתוח לנו את העיניים, להתחיל להבין שהעולם מתקדם לקראת הגאולה השלמה. מה זה אומר לנו, כל אחד ואחד מאיתנו, בתור יהודים? זה הזמן שאנחנו צריכים להיכנס לאווירה של ימות המשיח. הגיע הזמן שאנחנו צריכים לא רק להאמין בגאולה. האמונה בגאולה הייתה לנו אלפי שנים. הזמן להתחיל לחיות באווירה של גאולה, להוציא את הגלות מהראש שלנו, מהמוח שלנו, מהלב שלנו, לצאת מהמחשבות הגלותיות של צמצום וחושך, צמצום וגבול. מי אני? מה אני? אני מפחד מעצמי, מפחד מהיצר הרע שלי, מפחד מהנפש הבהמית שלי, מפחד מהגוי, מפחד מהסביבה, מפחד ממה יאמרו הגויים. תגלה את הגאון יעקב. הגיע הזמן שנתחיל לחיות באווירה של ימות המשיח, אמר הרבי באותם ימים. איך אנחנו נכנסים לאווירה של ימות המשיח? איך מתחילים לחיות? על ידי לימוד תורה בכל הנושאים של גאולה ומשיח. להתחיל פשוט ללמוד עם הרבה יותר חיות, עם הרבה יותר עומק, את דברי התורה, נביאים, מאמרי חז"ל, תורת החסידות, תורת חסידות חב"ד, עשרות ואלפי מאמרים ושיחות שמסבירים לנו את תקופת הגאולה, המצב

22:44 בעולם בזמן הגאולה, את האחדות האלוקית שתשרור בעולם בזמן הגאולה, ולהתחיל כבר עכשיו לחיות באווירה הזאת. הכוח של לימוד, כוח השכל, כוח התורה, כוח ההתבוננות. יש כוח לבן אדם, כשלבן אדם זה הכוח שלנו. בחסידות מדברים על כוח הדעת. כשבן אדם מתחבר למשהו, לומד על זה, מתבונן בזה, חכמה, בינה, דעת, ראשי תיבות חב"ד. במיוחד כוח הדעת, זה אתה מתחבר לדבר, אתה חווה את זה. זה הופך להיות להסתכלות. זה הופך להיות להסתכלות, לדרך בחיים. זה הופך להיות למשמעות חיה, חוויה אמיתית ופנימית. זה המציאות. להיכנס לתוך האווירה הזאת זה בידיים שלנו, ולכן בזמן הזה, בימים האלה, אחרי שאנחנו בתקופה הזאת ראינו מול העיניים שלנו את הניסים והנפלאות של הקדוש ברוך הוא, וכולנו נמצאים בהתרוממות הרוח, זה הזמן שאנחנו צריכים, כל אחד ואחד מאיתנו, להתחיל עם עצמנו ועם הסביבה שלנו. ועוד יהודי ועוד שיעור תורה, להתחיל ללמוד בצורה באמת קבועה, אמיתית, פנימית, תורת החסידות, תורתו של הבעל שם טוב, תורת חסידות חב"ד, שמסבירה לנו את העומק של אחדות השם, את העומק של עולם הגאולה. להוציא את הגלותיות מהמוח שלנו, להתחיל לחשוב... לחיות בתחושה של אין עוד מלבדו, לחיות את האמת, להסתכל על העולם בעיניים של גאולה, לראות את המציאות של הבריאה באופן אחר ולראות את הגאולה לא רק בדברים הגדולים, במלחמות, בניצחונות, בדברים הגדולים הגלובליים, אלא בעצם בכל פרט ופרט בחיים האישיים, בחיי ה... חיי היומיום הפרטיים, בדברים הכי פשוטים. ברגע שבן אדם מתחבר למסרים של תורת החסידות, ללימוד מעמיק בתורת החסידות, גם הדברים הכי פשוטים הופכים להיות לדברים מלאי משמעות. כל דבר קטן הוא רואה בזה מסר אלוקי, בכל דבר הוא רואה את ההשגחה הפרטית, כמו שהבעל שם טוב

25:05 לימד אותנו להסתכל ולראות את ההשגחה האלוקית בכל פרט ופרט בחיים. כל דבר שיהודי רואה ושומע זה הופך להיות לדרך בעבודת השם, כי אין שום דבר שקורה סתם. אין שום דבר שזה קרה בגלל שזה קרה. כל דבר הופך להיות למשהו גאולתי, משהו אלוקי, משהו שמגיע להעצים אותנו, לתת לנו את הכוח, ולכן בימים האלה שאנחנו חוגגים את ימי הגאולה של י"ב-י"ג תמוז של הרבי הריי"צ, זה גם כן הימים שאנחנו חוגגים את הגאולה של כלל ישראל, גאולת העולם. אנחנו נמצאים בחודש תמוז, שחודש תמוז מצד אחד זה, זה חודש של חורבן, חודש של הובקעה העיר, חטא העגל, חודש של שבירת הלוחות ושבירת חומת ירושלים, אבל יחד עם זה, כמאמר הפסוק: "הימים, חודש הרביעי", כמו שאומר הנביא, "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים". והכוח שלנו, שאנחנו נתחיל לחיות באמת עם ה... עם ה... עם המסרים של גאולה, להתחיל להיכנס לאווירה של ימות המשיח, אז אנחנו באמת נזכה שנראה את זה בצורה מוחשית, איך שהחודש תמוז הופך להיות לששון ולשמחה ולמועדים טובים בביאת משיח צדקנו, אמן כן יהי רצון.