הניצחון הגדול במלחמה נגד איראן - לאור תורת הקבלה והחסידות | פרשת שלח

00:00 אם תמיד פרשת השבוע זה מקור החיים של יהודי וחיי היום יום. כולנו יודעים תורת האדמו"ר הזקן שיהודי צריך לחיות עם הזמן, פירושו לחיות עם פרשת השבוע. זה דבר שכל יום, תמיד יהודי קורא את פרשת השבוע, הוא חי את הפרשה, מקבל מזה השראה ועידוד. אם זה תמיד כך, השנה עכשיו, בימים האלה, עד כמה הדבר הוא כל כך צודק, כל כך אמיתי? איזו השגחה פרטית נפלאה שאנחנו עכשיו בימים האלה קוראים פרשת שלח. כמה חזק הוא ברגעים הקשים האלה בארץ הקודש, כשאנחנו קוראים את דברי כלב, המילים שנוסכות לנו עידוד, חיזוק, כוח, ביטחון, עוצמה. כשאנחנו קוראים את הפסוק ל' בפרשת השבוע, כלב בן יפונה אומר: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה." כשאנחנו קוראים את המשך הפרשה, כשיהושע וכלב ביחד אומרים לעם ישראל: "הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד. אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש. אך בה' אל תמרודו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראום." המילים האלה, מה צריכים יותר מזה? זה אומר את הכל. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לשמוע, צריכים להשמיע, צריכים לחיות, צריכים להאמין וצריכים לבטוח שאכן כך יהיה. אז בואו היום אנחנו קצת נרצה להתעמק, להבין בפנימיות מה בדיוק באמת היה פה הדו־שיח. יש פה כמה דברים בפרשת השבוע שעל פניו כשאנחנו מתבוננים, חושבים על המילים בצורה שטחית, באמת לא מבינים מה בדיוק הולך פה. יש כל כך הרבה עומק בפנים, עומק בסיפור של פרשת השבוע. מה בדיוק היה פה סיפור

02:23 המרגלים? מה הם רצו? מה הולך פה? נשארו לי המון המון שאלות. פרשה נפלאה ועמוקה ביותר, אקטואלית בשבילנו השנה באופן נפלא. אבל בואו נעמוד לכל הפחות על כמה נקודות, שזה בעצם אחד מהדברים היותר קשים להבנה. מה היה בדיוק מה שהמרגלים אמרו? מה הייתה טענת המרגלים ומה הייתה התשובה של כלב בן יפונה ויהושע בן נון? משהו פה בכלל לא מסתדר לנו. אנחנו מדברים על י-- על המרגלים, אנחנו יודעים שמדברים פה לא על אנשים פשוטים. המרגלים לא היו אנשים פשוטים בכלל, הם היו המובחרים שבעם, כולם אנשים, ראשי בני ישראל הם היו. הם היו נשיאי העדה. רש"י אומר כשרים היו. הרי מכל עם ישראל ברור שמשה רבנו בחר את האנשים הכי מובחרים. איך הם נפלו כל כך עמוק? כשאנחנו מתחילים לשמוע את התלונות שלהם, אז עוד הפעם, זה לא הזמן עכשיו להיכנס לכל פרטי הסיפור, אבל לכל הפחות אחד מהפסוקים הכי קשים זה כשהמרגלים חוזרים והם מנסים להחליש את דעת הקהל ולהגיד לעם ישראל שזה לא יעבוד, אז הם אומרים: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו." הם באים ואומרים, חבר'ה, אנחנו לא נוכל. לא נוכל לכבוש את ארץ ישראל, לא נוכל לנצח כי חזק הוא ממנו. וואו. מה קורה פה? מה זה מורך הרוח הזאת? כי חזק הוא ממנו, מפחדים? אומרת הגמרא במסכת סוטה משהו יותר קשה, כשהם אמרו חזק הוא ממנו לא התכוונו רק חזק מאיתנו, מהעם. הגמרא אומרת חזק הוא ממנו, כביכול מהקדוש ברוך הוא. אומרת הגמרא כביכול אין בעל הבית יכול להוציא כליו משם. כאילו המרגלים אומרים הקדוש ברוך הוא בעצמו הוא לא יוכל להסתדר כביכול עם המצב בארץ. איך יכולים לחשוב כזה

04:38 דבר? איך אנשים כאלו חשובים, קדושים, צדיקים, נשיאי העדה, תהיה להם כזו מחשבה? במיוחד רק עכשיו, בשנה האחרונה, איזה ניסים ונפלאות הם ראו. הרי הם ראו בעיניים שלהם את הנפלאות הכי גדולות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף וכולי. כל הנפלאות הגדולות, ירידת המן. פתאום שיבואו ויגידו כאלו דברים, אין בעל הבית יכול להוציא כליו משם. איך מסבירים את זה? ומצד השני, כלב בן יפונה לא כל כך מתייחס לטענות שלהם, הוא כמעט לא עונה להם על השאלות. זה לא שהוא מסביר למה הם לא צודקים. בכלל לא. מה הוא אומר? עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה. הוא לא מדבר הסברים, הוא לא מדבר מהשכל, הוא רק אומר, קובע. מה בדיוק הוא אומר פה? מה ההסבר? אם חפץ בנו ה' והביא אותנו לארץ הזאת, מה בדיוק ההסבר פה? מה כאן הדו־שיח? אנחנו חייבים להבין מה כאן הולך. והשאלה האחרונה שנשאל, כשכלב בן יפונה ויהושע בן נון מסבירים לא לפחד, אין לנו שום סיבה לפחד מעם הארץ. למה? כי לחמנו הם. מה זה הדבר הזה, לחמנו הם? לחם. סר צלם מעליהם. מה הכוונה? מה זה הצל הזה? אז נקודת ה-- נקודת הסיפור פה, מדברים על התלונה של המרגלים, לא הייתה תלונה פשוטה בכלל. המרגלים, כמו שאמרנו, הם היו באמת אנשים חשובים ביותר, והטענות שלהם הגיעו ממקום באמת מאוד עמוק בתובנה שלהם. כלומר על פי שכל, גם על פי שכל האלוקי שלהם כביכול, גם על פי שכל האנושי מהאנשים שהיו במדרגת המרגלים יש מקום מאוד חזק לתלונה שלהם. הם לא התכוונו חס וחלילה להגיד שהקדוש ברוך הוא הוא חלש והגיבורים בארץ, הענקים, יותר חזקים מהקדוש ברוך הוא. ברור שזה לא הכוונה.

07:04 טיפשות אפילו לחשוב ככה. התלונה, עומק התלונה שלהם כשהם באו ואמרו "כי חזק הוא ממנו", התכוונו להגיד לפי הכללים שהקדוש ברוך הוא בעצמו קבע בטבע הבריאה. כלומר, מה שהמרגלים טוענים היא טענה שכלית. הם אומרים ברור שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם. הוא קבע את כללי הבריאה. הוא זה שעשה שהעולם מתנהג על פי כללי הטבע. "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה". ברור שהשם נותן ברכה, ברור שהכל, אבל יש טבע. בן אדם צריך להסתכל על כללי הטבע. "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". הרי ידוע מה שכתוב בספרי קבלה, מיוסד על הזוהר, ש"אלוקים" עם ה' בגימטריה "הטבע". זה הכוח האלוקי שמתלבש בכללי הטבע, בחוקי הטבע, ומצד זה אז בטבע, במצב בארץ ישראל, כפי שהמרגלים ראו את המצב לפי החשבון שלהם, בטבע מדובר על גבורה, על ענקים, על נפילים, על מצב כזה שעל פי דרך הטבע אז זה לא יעבוד. אין בעל הבית יכול להוציא כליו משם. כלומר, כפי שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם והוא קבע, הוא קבע את כללי חוקי הטבע, אנחנו לא יכולים, והרי אנחנו רוצים להיכנס לארץ ישראל ולכבוש אותה לפי חוקי הטבע, וככה זה לא יעבוד. בעומק יותר מוסבר בתורת החסידות: הרי הכניסה לארץ ישראל לא הייתה רק כדי לכבוש את ארץ ישראל בחלק הגשמי הטכני, רק השטח. מדובר פה על כיבוש רוחני. המטרה של כניסת עם ישראל לארץ ישראל הייתה כדי שהם יהפכו את ארץ כנען לארץ הקודש, שיהפכו את המציאות של ארץ ישראל לארץ של קדושה, שיהודים בארץ ישראל יוכלו לעבוד את הקדוש ברוך הוא, לקיים מצוות ולעשות את המקום של ארץ ישראל למקום של קודש. וכאן טענו המרגלים: החומרניות, הגשמיות

09:36 בארץ ישראל כל כך קשה, כל כך חזקה, שברגע שהעם ייכנס לארץ ישראל אנחנו נאבד את זה. אנחנו לא נוכל. "ארץ אוכלת יושביה" היא, לפי הפירוש הרוחני, ארץ אוכלת יושביה. הם התכוונו לומר שהחומרניות, הארציות, הגשמיות היא אוכלת את האדם, היא מורידה אותו, היא מפילה אותו, היא גורמת לו לאבד את ה-- את המטרה, לא לדעת מה המטרה בחיים. "ארץ אוכלת יושביה", יטענו המרגלים, על פי דרך הטבע אין בעל הבית יכול להוציא כליו משם. כלומר, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, והוא זה שעשה את הכלים, והוא זה שעשה את העולם בצורה כל כך גשמית חומרנית, שאי אפשר לעשות מהעולם הזה דירה לקדוש ברוך הוא. זה לא יעבוד. במדבר, כשאנחנו נמצאים עם משה רבנו, כשאנחנו נמצאים עם המן מן השמיים, עם בארה של מרים ועם ענני הכבוד, ועם משה ואהרון וכל זה, אז שמה יכולים לחיות כמו יהודי. אבל בארץ ישראל, עם כל הטבע הגשמי והחומרני ו"שש שנים תזרע שדך ותזמור כרמך" וכו', זה בלתי אפשרי. שמה זה לא יעבוד. זו הייתה טענת המרגלים, ועל זה מגיעה התשובה של כלב. כלב בא ואומר להם: "יכול נוכל לה, עלה נעלה וירשנו אותה". "ויהס כלב את העם אל משה". נכון, משה, כלב לא בא לתרץ להם תירוצים שכליים. הוא לא בא להסביר להם איך הדברים האלה עובדים על פי שכל. כלב בן יפונה. "ויהס כלב את העם אל משה" — כלב אומר לעם ישראל: זה לא עניין של שכל. כלב אומר לעם ישראל: זו נקודה של אמונה טהורה, פנימית, שנמצאת אצל כל יהודי. "ויהס כלב את העם אל משה" — אנחנו קשורים עם משה רבנו. משה רבנו מחבר אותנו עם הקדוש ברוך הוא. "אנוכי

12:00 עומד בין ה' וביניכם להגיד לכם את דבר ה'". משה רבנו הוא זה שמלמד אותנו את הכוח איך להתבטל לקדוש ברוך הוא בהתבטלות מוחלטת. כשהיהודי מתבטל אל הקדוש ברוך הוא בהתבטלות מוחלטת, אז יכול נוכל לו. עלה נעלה. אנחנו נוכל לעשות את זה. אין שום דבר שיעצור אותנו. כמו שרש"י אומר, כלב אמר להם: אפילו יאמר לנו לעשות סולמות לעלות לרקיע, אנחנו גם נוכל. כלומר, רש"י מנסה להגיד לנו: מדובר פה על משהו, קשר של יהודי עם הקדוש ברוך הוא זה קשר שהוא מעל הטבע. כללי הטבע כאן לא בדיוק עובדים, כאן לא הולכים על פי כללי הטבע, כאן זה "ויהס", וזה מדויק במילה "ויהס כלב". נושא של שתיקה. שתיקה פירושו התבטלות. אם אתם רוצים באמת להיות כלים לברכת השם, אם אנחנו רוצים לנצח את שבע האומות ולכבוש את ארץ כנען ולעשות מזה ארץ ישראל, גם במובן הגשמי, גם במובן הרוחני, אנחנו חייבים שיהיה אצלנו את ה"ויהס", לשתוק, להקשיב למשה רבנו, ללכת לפי ההוראות והציוויים של משה רבנו, שהם הציוויים של הקדוש ברוך הוא, ואז "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". יש לנו את הכוח ונוכל להתגבר עליהם. לפי מה שהוסבר בתורת החסידות, נושא מאוד עמוק, אבל לפחות נקודת הדבר: באמת אומות העולם, אם אנחנו מדברים על שבע האומות בשורש, הם באמת מאוד חזקים, והטענה של המרגלים "כי חזק הוא ממנו". כמו שאמרנו, המרגלים לא היו אנשים טיפשים, אנשים, אנשים גבוהים, נעלים, והם ידעו את האמת. אם אנחנו מדברים בשורש העניין, בספרי הקבלה מדובר ששורש הארץ, ארץ כנען, שבע אומות העולם מגיע משבע המידות של עולם התוהו. ידוע בקבלה יש עולם התוהו ועולם התיקון. בעולם

14:15 התוהו זה עולם רוחני עם אור, אנרגיה מאוד מאוד חזקה, גבוהה, וזה הפירוש חזק הוא ממנו. השורש של אומות העולם, של שבע האומות שהיו בארץ ישראל, זה מהשבע מידות של עולם התוהו, שהאורות בעולם התוהו הם אורות חזקים ותקיפים ביותר, וזה בעצם הכוח שלהם, ולכן הפחד של המרגלים מגיע משמה. יש להם באמת כוח. איך אנחנו נוכל לעשות את זה? ועל זה כלב בן יפונה בא ואומר להם: ויהס כלב את העם אל משה. נכון שבעולם התוהו יש לו כוח, אבל עולם התיקון, העולם של משה רבנו, יש לו כוח יותר חזק. זה הכוח, הביטול, ההתבטלות אל הקדוש ברוך הוא. אז לכן הוא אומר אל תמרודו. ברגע שאנחנו הולכים עם הקדוש ברוך הוא, אז זה מה שהוא ממשיך הלאה בפסוקים ואומר: אם חפץ בנו השם, טובה הארץ מאוד מאוד. זה לא קשור עם שכל. זה לא קשור עם טעם, עם הסברים שכליים. זה קשור עם רצון השם, חפץ. הקדוש ברוך הוא בחר דווקא בזה, בעבודה בעולם הזה הגשמי. הקדוש ברוך הוא בחר בארץ ישראל והקדוש ברוך הוא חפץ בעם ישראל, והוא רוצה שאנחנו, עם ישראל, נהפוך את ארץ כנען לארץ הקודש. זה עניין של חפץ. תורת החסידות מסביר חפץ זה דבר יותר גבוה משכל, יותר גבוה מרצון. חפץ מבטא את הפנימיות, הרצון, את העונג, את החלק הכי עמוק. חפץ בנו השם, הקדוש ברוך הוא רוצה אותנו, חפץ בנו. הוא, העונג הכי עמוק של הקדוש ברוך הוא זה ביהודי, ולכן טובה הארץ מאוד מאוד. מעניין, כתוב בה פעמיים מאוד. לא פעם אחת מאוד. הכפל של מאוד זה אומר שזה הדבר הכי עמוק. מאוד מאוד זה למעלה מטעם ודעת. פעמיים מאוד זה אומר שאין

16:31 כמו ארץ ישראל עם החיבור הזה. לקחת דווקא את הטבע ודווקא את הגשמיות ושם לעשות את הדירה לקדוש ברוך הוא, זה טובה הארץ מאוד מאוד, חפץ בנו השם, והוא ייתן לנו את הכוח הזה. מה שאתם אומרים חזק הוא ממנו? כאן מגיעה התשובה של כלב ויהושע: לחמנו הם, סר צלם מעליהם. מה מונח במילים האלה? לחמנו הם, סר צלם מעליהם. אז יש מה שרש"י אומר. דבר ראשון רש"י אומר, לחמנו הם, אנחנו נאכל אותם כמו לחם. מה נמצא ברש"י הזה? מה זה אומר נאכל אותם כמו לחם? מילים מעניינות, לחמנו הם. נכבוש אותם, ננצח אותם, לחמנו הם, נאכל אותם כמו לחם. מה הם רוצים להגיד עם המילים האלה? הרבי אומר דבר נפלא. כשאומרים לחמנו הם, אנחנו למדנו כבר קודם, רש"י אמר לנו שלחם קיבלו בבוקר. עם ישראל במדבר היו מקבלים לחם בבוקר ובשר בערב. אומר רש"י, למה לחם בבוקר? כי לחם שאלו כהוגן, לכן הם קיבלו את זה בחיבה ובמאור פנים. זה נקרא בבוקר. בערב זה כבר לא בחיבה, כי הבשר לא ביקשו, לא ביקשו כהוגן. אז מה שהתורה אומרת לנו לחמנו הם, כמו שהלחם שאנחנו קיבלנו במדבר, קיבלנו את זה במאור פנים ובחיבה גדולה מהקדוש ברוך הוא. כיבוש ארץ ישראל, הקדוש ברוך הוא לא רק יעזור לנו לכבוש את הארץ, אלא זה יהיה כמו לחם. הקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הכוח לכבוש את ארץ ישראל בדיוק כמו שאנחנו אוכלים את המן, בחיבה גדולה ובמאור פנים. אז, אז אין לנו מה לפחד. בפנימיות הדבר, זה הפירוש הפשוט על פי הפשט, כאן מגיע העומק של תורת החסידות: לחמנו הם. אנחנו יודעים מה שהאריז"ל מלמד אותנו, שבכל דבר בעולם יש ניצוצות. כל דבר

18:41 בעולם, הלחם, לא על הלחם לבדו יחיה אדם, כי על כל מוצא פי השם יחיה אדם. הבן אדם חי לא רק מלחם. בתוך הלחם יש כוח אלוקי. כשאדם אוכל את הלחם הוא מזכך את הניצוץ ומרומם ומעלה את הניצוץ האלוקי שנמצא בתוך הלחם, וזה המטרה שלנו באכילה הגשמית. אומר, הפסוק אומר כלב בן יפונה לעם ישראל: לחמנו הם. כל מציאות ארץ כנען, כל השבע אומות שיש בארץ כנען הם הלחם שלנו. כמו שאת הלחם אנחנו אוכלים ומעלים את הניצוץ שיש בלחם ועושים מזה קרבן להשם, כל המציאות של שבע אומות, לחמנו, יש בהם ניצוץ אלוקי שיש לנו את הכוח להפוך את זה מארץ כנען לארץ הקודש, להעלות את ניצוצות הקדושה שנמצאים בתוך ארץ ישראל. ואז הוא ממשיך, אומר: וסר צלם מעליהם. מה נמצא בתוך המילים סר צלם מעליהם? צל. יש תורה נפלאה מהבעל שם טוב. הבעל שם טוב אומר, אחד מהדברים שהבעל שם טוב היה אומר תמיד, כך כותב בספר קדושת לוי הרב לוי יצחק מברדיצ'ב, מגדולי תלמידי הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש. כולנו יודעים, הרב לוי יצחק מברדיצ'ב אומר בשם הבעל שם טוב שהיה רגיל לומר לקהל: השם שומרך, השם צילך על יד ימינך. אומר הבעל שם טוב, מה זה צילך? מצילך? לא. צילך, אומר הבעל שם טוב, מלשון צל. כמו שהצל, כל מה שאנחנו עושים משתקף בצל שלנו, כל מה שאדם עושה פה בעולם, כל מעשה טוב שבן אדם עושה בעולם משתקף גם כן למעלה, כביכול אצל הקדוש ברוך הוא, הוא כביכול הצל שלנו. אם אנחנו עושים מעשה טוב אז הוא מחזיר לנו את הטוב. חס וחלילה אדם עושה מעשה לא טוב אז זה לא, זה חוזר אליו.

20:47 הטוב שלנו, המציאות שלנו, ההתנהגות שלנו גורמת למעלה צל. כשבן אדם הוא שמח, הוא מעורר שמחה למעלה. בן אדם הוא בביטחון, הוא מעורר חסד למעלה. כל פעולה שלנו זה צל למעלה. אומר כלב לעם ישראל: אומות העולם, סר צלם מעליהם. אין להם את הכוח הזה. הצל הזה, גם הם יש להם. רש"י אומר, אנשים כשרים גם בתוך ארץ ישראל, ארץ כנען, באותה תקופה גרו כל מיני אנשים שהיה להם מעשים טובים, פעולות טובות, אבל סר צלם מעליהם. הצל הזה של מה שהם עושים יפעל למעלה כביכול אצל הקדוש ברוך הוא, שהוא ישפיע טוב וחסד, זה הלך. אין להם. אין להם את הכוח הזה. אז סר... אז גם מצד אחד לחמנו הם. יש לנו את היכולת לנצח אותם כמו לחם, כמו שאמרנו, במאור פנים, שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו, שהניצחון במלחמה יבוא במאור פנים ובשמחה ובאהבה. מצד שני, יש לנו את הכוח להעלות, לרומם את הניצוצות, הקדושה שנמצא בכל המציאות הזאת. מצד שני, סר צלם. אין להם את הצל, אין להם את היכולת. יהודי, כל מעשה טוב שהוא עושה הוא גורם לצל. הוא גורם שהשם צילך, ה' שומרך, ה' צילך על יד ימינך. כמו שהבעל שם טוב אומר: דע מה למעלה ממך. תדע לך שמה שקורה למעלה תלוי בך. הכל בידיים שלך. במעשים שלנו, בביטחון שלנו, באמונה שלנו, בתפילות שלנו, בשמחה שלנו. עם זה אנחנו גורמים שהצל, כביכול הקדוש ברוך הוא, יעשה בדיוק אותם דברים כאן למטה, בעולם הזה הגשמי. אז זה המסר הנפלא שאנחנו לוקחים מפרשת השבוע. אם אנחנו נפנים ימים האלה, אנחנו צריכים כל אחד מאיתנו להפנים את המילים החזקות, המעודדות, מילים מלאות עומק של כלב בן יפונה. ויהס

23:00 כלב את העם אל משה. המילים האלה, עם זה אנחנו צריכים לחיות בימים האלה ולראות, אנחנו נזכה לראות את זה בצורה מלאה ומושלמת. עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה. טובה הארץ מאוד מאוד. אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו, ארץ אשר היא זבת חלב ודבש. שנזכה לראות את הגאולה השלמה. כולנו מחכים, נמצאים עכשיו ברגעים הכי הכי חזקים שכל העולם רואה את המציאות האמיתית, את הניצחון של האור מול החושך, את הניצחון של הקדושה מול הטומאה, ניצחון של הטוב מול הרוע. שנזכה לראות כבר שהתקיימו המילים של פרשת השבוע, המילים של ההפטרה גם בהמשך לפרשה: כי נמוגו כל יושבי הארץ. אז כל המילים האלה, כל הברכות האלה, כל הפסוקים האלה: נתן ה' בידינו את כל הארץ, וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו.