המהפכה השקטה של י"ט כסלו - איך החסידות משנה את העולם?

00:00 בקשר ליום הגדול י"ט בכסלו, ראש השנה לחסידות, היום שבו אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, יצא מהמעצר. היום הזה נקבע בתור היום הגדול, יום של ראש השנה לחסידות, כפי שאדמו"ר הרש"ב קרא לזה. אז יש איזו נקודה מאוד מעניינת שאולי לא שמים לב אליה, אבל זה נראה שזה לא סתם עניין צדדי, זה עניין עיקרי ביותר, חשוב ביותר, מרכזי ביותר, עד כדי כך שרואים שאדמו"ר הזקן בעצמו התייחס לזה בתור מרכז. הנושא המרכזי, לפחות אחד מהנושאים הכי מרכזיים בקשר לגאולה שלו, וזה היום אנחנו נעמוד על זה. נקודה מעניינת שאני זכיתי בשעתו להיות אצל הרבי כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות, בחג של י"ט כסלו בהתוועדויות, וזה היה אחד מהנושאים המרכזיים שהרבי עמד עליו, ואפשר לומר שבתקופה שלנו, בזמן שלנו עכשיו, במיוחד השנה הזאת, יש לזה משמעות מיוחדת ביותר, משמעות בכפלי כפליים, מאוד מאוד אקטואלית לזמן שלנו, וזה בקשר להשפעה של היום הזה, של י"ט בכסלו, להשפעה של תורת החסידות והניצחון של תורת החסידות ביחס לכל העולם כולו, כל אומות העולם, ובקשר להכנת העולם לימות המשיח, לזמן שבו יתקן עולם במלכות שד"י, שיתגלה מלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם. וזה מתחיל במכתב מאוד מעניין שאדמו"ר הזקן כתב מיד כשהוא יצא ממעצר. ידוע שכשאדמו"ר הזקן יצא מהמעצר בי"ט בכסלו בשנת תקנ"ט, אז מיד הוא כתב מכתב לחבר, אחד מהחברים הכי קרובים שלו, הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, הצדיק המפורסם. שניהם היו ביחד, אדמו"ר הזקן יחד עם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב למדו אצל הרב המגיד ממזריטש, והוא כתב לו מכתב קצר, קולע, שמבטא את כל המהות של החג. אותו מכתב, בדומה, עם כמה מילים שונות אבל אותו תוכן, הוא גם כן

02:28 כתב לצדיק המפורסם רבי ברוך ממז'יבוז', שהוא היה נכד של הבעל שם טוב, אז גם אליו אדמו"ר הזקן כתב מכתב בסגנון דומה. במכתב ההוא אדמו"ר הזקן כותב להם שהוא חייב להודיע להם בתור חברים, ידידים, תלמידי המגיד וראשוני מפיצי החסידות. אז הוא חייב, הוא רוצה להודיע להם שביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ויום ההילולא רבא ויום היוצא, יום ההילולא של רבינו, של הרבי שלנו, הרב המגיד ממזריטש. ביום שלישי פרשת וישב, י"ט בכסלו, אני ישבתי במאסר וקראתי תהילים. קראתי את הפסוק, "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי", תהילים פרק נ"ה. הפסוק שמדבר בנושא הגאולה, "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי". לפני שהמשכתי בפסוק הבא נכנסו להודיע לי, אדמו"ר הזקן בתא המעצר, נכנסו להודיע לי שאני חופשי, שאני לחירות, אני יכול לצאת ל-- לצאת לחופשי. יצאתי בשלום מהשם שלום. ואז אדמו"ר הזקן ממשיך. אחרי שהוא מביא להם את הבשורה הזאת, אז הוא כותב שם דברים נפלאים ביותר, ואני אקרא את המילים בלשון אדמו"ר הזקן, והוא כותב, "הפליא ה' והגדיל לעשות בארץ. הפליא והגדיל שמו הגדול והקדוש, אשר יתגדל ויתקדש ברבים, ובפרט בעיני כל השרים וכל העמים אשר בכל מדינות המלך, אשר גם בעיניהם יפלא הדבר הפלא ופלא, וענו ואמרו על זאת: כי אם מאת ה' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו." כלומר, מה מספר לו כאן אדמו"ר הזקן? שהיציאה שלו מהמאסר זה לא היה דבר פשוט. זה היה נס ופלא עצום ביותר. הפלא היה כל כך גדול שכל השרים וכל גדולי המדינה, רוסיה, איפה שאדמו"ר הזקן היה אז, גם הם התפלאו ואמרו: איך הדבר הזה קרה? לא יכול להיות. והם כולם ראו כי מאת ה'

04:56 הייתה זאת. היא נפלאת בעינינו, גודל הנס של הגאולה, וזה אדמו"ר הזקן מספר להם. וכאן נשאלת שאלה מאוד פשוטה. השאלה היא מה הדבר הזה כל כך חשוב בקשר לגאולה של אדמו"ר הזקן? הרי זה פלא. אדמו"ר הזקן רוצה לספר לידידים הכי קרובים שלו, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, רבי ברוך ממז'יבוז', הוא-- הבשורה הגדולה של הגאולה. בואו נחשוב לרגע, הגאולה של אדמו"ר הזקן, דבר ראשון, יהודי נמצא במאסר, יוצא מהמאסר, דבר ראשון הנס הגדול זה עצם הגאולה שיהודי יצא מהמאסר. דבר שני, אנחנו יודעים שהמאסר הזה היה קטרוג על תורת החסידות. כל הסיפור של המאסר, כפי שכולנו יודעים, זה היה בקשר להתגלות תורת החסידות. לא ניכנס לכל פרטי הסיפור, אבל זה ידוע ומפורסם. היה פה קטרוג על התגלות החסידות ועל ידי זה שהרבי ישב במאסר, על ידי זה נשבר הקטרוג, וזה אומר שתורת החסידות צודקת, יצא לאור ויכולים להמשיך לפרסם, ללמד. זה הרי היה הסיפור עצמו. והרי אם ככה, הדבר הכי נפלא והכי גדול והכי חזק בקשר ליום הזה אמור להיות הבשורה הטובה של תורת החסידות. אנחנו מדברים פה על תלמידי המגיד ממזריטש. היה פה קטרוג על תורת החסידות, קטרוג בשביל עם ישראל שיהודי יוכל ללמוד פנימיות התורה. עכשיו ניתנה הרשות ללמוד פנימיות התורה. זה הדבר הכי גדול שאנחנו צריכים לחגוג. במיוחד כפי שידוע הסיפורים. אחד מהסיפורים שהרבי הריי"צ היה מספר, שכשאדמו"ר הזקן היה במאסר הייתה לו התגלות של הבעל שם טוב והרב המגיד, שהם באו אליו לבקר אותו, ואדמו"ר הזקן שאל אותם מה הסיפור פה, למה אני יושב במאסר? כלומר, מה הסיבה האמיתית, הסיבה האלוקית למה הקב"ה מביא אותי לניסיון הזה, לדבר הזה, לייסורים האלה? והם אמרו לו שכל הסיבה למאסר

07:15 זה כי למעלה נוצר קטרוג על זה שלוקחים את פנימיות התורה, תורת החסידות, את הטבעת שבכתר המלך, את היהלום שבכתר, את הסודות הנפלאים שאמורים להיות בסוד, ואתה שופך את זה, משפיע, נותן, מפרסם ומביא את זה לכל העולם. התחיל מהבעל שם טוב, המשיך על ידי המגיד ממזריטש, ואדמו"ר הזקן הביא את זה, תורת חב"ד הביאה את פנימיות התורה בצורה שאין לה אח ורע, ונוצר מזה קטרוג למעלה שהעולם לא מוכן לזה, שזה הולך להביא את ביאת המשיח, אבל העולם עדיין לא ראוי לכאלו סודות. אדמו"ר הזקן שאל, "האם אני צריך להפסיק? האם זה אומר שזה לא נכון מה שאני עושה?" אז אמרו לו, "אדרבה, מכיוון שהתחלת, זה אומר שעכשיו אתה תמשיך עוד יותר. עכשיו כשנשבר הקטרוג הזה, אז זה גם כן ביטול הגזירה, ומהיום והלאה תוכל להפיץ את תורת החסידות עוד יותר ביתר שאת וביתר עוז." אז אם ככה, הרי זה אמור להיות הנס הכי גדול והבשורה הכי גדולה שאדמו"ר הזקן מבשר. ומה הוא מדגיש להם? איך הגויים התרגשו והתפעלו ואיך הם הגיבו, ואיך שהגדיל ה' להפליא לעשות בארץ, שאומות העולם ושרי המדינה אמרו והודו כי יד ה' הייתה זאת. לכאורה זה דבר צדדי לגמרי ביחס לנס גדול שקרה פה בי"ט כסלו, ומזה הוא עושה עיקר. השאלה הזאת הרבי שאל בשנים האחרונות. זכיתי להיות אצל הרבי כמה פעמים בתקופה ההיא, אז זה אחד מהדברים שחזר על עצמו בראי התקופה שאנחנו חיים בה. כלומר, מה הנקודה? וכאן הרבי הסביר דבר נפלא ביותר, שבשביל הימים שלנו המילים האלה הן ממש חזקות, חשובות ונפלאות ביותר, כי אנחנו רואים שהדברים האלה קורים מול העיניים שלנו, וזה מתקשר גם כן עם עוד נקודה

09:19 חשובה שמסביר לנו. הרבי דיבר על זה בי"ט כסלו תשנ"א. אם אני לא טועה, אז הייתי אז אצל הרבי, דיבר על הנקודה הזאת. למה אדמו"ר הרש"ב בשנת תרס"ב, אלף תשע מאות ואחד, סוף אלף תשע מאות ואחד, תרס"ב, לי"ט כסלו כתב מכתב. המכתב הזה זה אבן יסוד להבנת המהות של י"ט בכסלו, והמכתב הזה נדפס גם כן בספר היום יום. ספר היום יום זה ספר קטן עם פתגמים שהרבי ערך אותו באמצע השואה בשנת תש"ג. ספר קטן ונפלא, מלא בפנינים, פתגמים של תורת החסידות, והספר מתחיל עם המכתב הזה. המכתב שאדמו"ר הרש"ב כתב בשנת תרס"ב, שדרך אגב תרס"ב זה גם כן שנה מאוד מאוד חשובה, גם בתור השנה שבו נולד הרבי בי"א ניסן, וזה אבל היה לפני זה, בכסלו תרס"ב. במכתב הזה הרבי הרש"ב מציין ומסביר בצורה מהותית ותמציתית מה המהות של היום הגדול הזה. אז הוא כותב: היום הזה, י"ט בכסלו, החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדברי אלוקים חיים, ראש השנה לחסידות, תורת הבעל שם טוב. למה אדמו"ר הרש"ב נתן ליום הזה את השם ראש השנה לחסידות? אז זה אנחנו גם כן נבין אם אנחנו נתבונן ונתעמק במכתב הנפלא הזה, הקצר, שאדמו"ר הזקן שלח לחברים שלו, אז מזה אנחנו גם נבין למה זה נקרא ראש השנה לחסידות. נקודת הדבר, אמר הרבי, אנחנו יודעים שכל ההתגלות של תורת החסידות התחילה בזכות הסיפור של הבעל שם טוב, שהיה לו את הפגישה ההיסטורית עם הנשמה של משיח. יש מכתב מפורסם שהבעל שם טוב עצמו כתב אותו מראש השנה, מספר מה שקרה לו בראש השנה שנת תק"ז, ומספר שהוא עלה למעלה. זאת

11:50 אומרת, עלה למעלה. זה, זה צדיקים, יש להם את היכולת עליית הנשמה גם כשהוא חי בגוף גשמי, אז הם עולים. אז הוא עלה למעלה, ושם הוא שאל מה, מה? הוא פגש את הנשמה של מלך המשיח, מסביר שהוא נכנס להיכל. היכל קן ציפור זה היכל שנקרא היכלו של משיח, ושם הוא שאל: מה הסיבה, למה אנחנו עדיין בגלות? אימתי קאתי מר? מתי כבר משיח יתגלה? והוא אמר לו, מלך המשיח אמר לו: כשיפוצו מעיינותיך חוצה. כלומר, כשמעיינות תורת הבעל שם טוב, מעיינות פנימיות התורה, תורת החסידות, יתפשטו חוצה בכל העולם. זה יהיה הזמן שבו יתגלה המשיח. מה זה אומר? מה העומק במילים "יפוצו מעיינותיך חוצה", שזה, זה מה שהבעל שם טוב הסביר לאדמו"ר הזקן, סליחה, זה מה שמלך המשיח הסביר לבעל שם טוב שבזה תלוי ביאת המשיח. אז הסבר הדברים: כשאנחנו מדברים על ביאת המשיח, כשאנחנו מסתכלים בדברי הנביאים, ואחר כך כשמסתכלים בדברי הרמב"ם שהוא מביא את זה להלכה, הפסוקים שמדברים על הגאולה, אז אנחנו רואים דבר נפלא, שישנם הרבה פסוקים בפסוקי הגאולה שמדגישים על ההשפעה של הגאולה לאומות העולם. הפסוקים הכי מפורסמים, הכי חזקים. לדוגמה, הפסוק שאנחנו אומרים כל יום בתפילה: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", קשור גם כן לפרשת השבוע, "והייתה לה' המלוכה", "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". הפסוקים האלה זה ממקומות שונים בתנ"ך, אבל זה פסוקים שמדברים על התגלות המלכות של הקדוש ברוך הוא בכל העולם. אנחנו אומרים את זה גם בתפילה, עלינו לשבח, התפילה הנפלאה שאומרים בסוף כל תפילה, ששם הם מדברים מה הולך להיות בביאת המשיח, שאז כל אומות העולם יכירו וידעו כל יושבי תבל

14:14 כי לך ה' וכולי, כי לך תכרע כל ברך, לתקן עולם במלכות שדי, וידעו. כמו שהזכרנו קודם. כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. כלומר, אחד מהדברים הכי נפלאים והכי חשובים בקשר לגאולה זה השפעת הגאולה ביחס לכל העולם. מה ההסברה בזה? אז אנחנו רואים את זה. אם אנחנו מתבוננים בעומק העניין, מה זאת אומרת הגאולה? הגאולה זה לא רק משהו ספציפי. עם ישראל סובל ומגיעה הגאולה. מפסיקים, מפסיקים לסבול, לא יהיה יותר צרות, לא יהיה יותר מלחמות, לא יהיה יותר רעב. לשון הרמב"ם: לא יהיה שם לא קנאה, לא שנאה, לא תחרות. העומק של הגאולה זה גאולת השכינה. לא רק הגאולה הפרטית של איש פרטי, אלא הגאולה היא מקיפה את כל המציאות. גאולת עם ישראל זה הגאולה גם כן של הקדוש ברוך הוא, אלוקי ישראל. הגמרא המפורסמת שאומרת שכשעם ישראל הלך בגלות, השכינה נמצאת בגלות. השכינה נמצאת בגלות. זה אומר במובן הכי רחב, הכי כללי, שכל העולם כולו נמצא בגלות. הרי כל המציאות של הבריאה זה הקדוש ברוך הוא. כל מציאות הבריאה זה הקדוש ברוך הוא, שהוא זה שמהווה, מחיה, מקיים בכל רגע ורגע את כל העולם, כל המציאות. אבל העולם לא אומר את זה. לא רק שהוא לא אומר את זה, להפך, העולם מסתיר על זה. אנחנו מסתכלים על העולם. מה אנחנו רואים? עולם מלא חושך, מלא קליפה, הסטרא אחרא. ההתגלות של משיח לעתיד לבוא זה שכל העולם מגיע להכרה שהקב"ה הוא הבעל הבית של העולם, שנרגיש בכל הבריאה שהשם אחד ושמו אחד. שהטבע לא רק שהוא לא מסתיר, אלא הוא מגלה את הקב"ה. זה בעצם כל המהות של הגאולה. העניין הזה התחיל בגאולת

16:32 מצרים. אם אנחנו מסתכלים על הסיפור של גאולת מצרים, אנחנו רואים כבר בפרשיות של-של-של שמות, וארא, ספר שמות, כמה וכמה פעמים: "וידעו מצרים כי אני ה'" ו"ידעתם כי אני ה'". מה הסיפור של גאולת מצרים? לא רק שעם ישראל יודעים על הקב"ה בזכות הניסים שקרו, אלא גם מצרים יצעקו "אצבע אלוקים היא". גם מצרים יגידו ויגיעו להכרה כי אני ה'. זאת אומרת שהמטרה בעניין של הגאולה זה לא רק עניין קבוצתי לעם ישראל, אלא על ידי עם ישראל זה להשפיע על כל הבריאה ועל כל העולם שיגיע להכרה אמיתית, הכרה מוחלטת של אין עוד מלבדו, שהקב"ה המציאות היחידה, ה' הוא האלוקים. העניין זה שביציאת מצרים היה רק ההתחלה. זה היה על ידי מכות, על ידי שבירה. זה היה בצורה של מכות ושבירה. כלומר, העולם עדיין לא היה מוכן להרגיש את זה, להפנים את זה, לקבל את זה בצורה טבעית, חלק מהעולם עצמו, שזה יהפוך להיות למשהו שהעולם בעצמו מכיר בזה כמו משהו, תופעה שאי אפשר אחרת. לא רק בתור מכה שקיבלנו ופתאום הרגשנו שיש אמת בעולם. זה בעצם התהליך מיציאת מצרים ומתן תורה עד לביאת המשיח. זה הכל תהליך אחד ארוך כדי לפעול על כל הבריאה שתתגלה המציאות האמיתית, שכל הבריאה תצעק אין עוד מלבדו, שכל העולם יגיע להכרה הזאת. והנקודה הזאת זה בעצם ההתגלות של הבעל שם טוב ותורת החסידות. הבעל שם טוב גילה את העומק של אחדות ה' בעולם. אם אנחנו מסתכלים בספר התניא, ספר היסוד שכתוב, האדמו"ר הזקן כתב את זה, ששם הוא גילם, הוא הכניס את תמצית, את כל תורת הבעל שם טוב בספר התניא. אחת מנקודות היסוד, אם לא נקודת היסוד בספר התניא, זה הגילוי הנפלא

18:51 של הבעל שם טוב שכל מציאות הבריאה היא בעצם כוח אלוקי שנמצא בה, מהווה ומחיה ומקיים את הבריאה בכל רגע ורגע, שבן אדם צריך להגיע להכרה: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד." הגילוי הזה אמור להיות תכלית הבריאה, אומר לנו האדמו"ר הזקן בתניא בפרקים ל"ו, ל"ז, פרקים נפלאים, שהוא מסביר את כל מטרת הבריאה, כל מטרת בריאת העולם מלכתחילה וכל מטרת ירידת הנשמה שלנו לעולם, שמתלבשת בגוף ונפש הבהמית, זה הכל להביא לשם, למען המטרה הסופית הזאת, לגלות בתוך המציאות של העולם והבריאה, בתוך העולם התחתון, כמו שהאדמו"ר הזקן קורא לזה, את המציאות האלוקית, וזה בעצם כל החיים שלנו פה בעולם, ולכן הכל מובן עכשיו. זה הסיבה למה האדמו"ר הזקן יוצא מהמאסר. הדבר שהוא שם לב אליה והוא מדגיש אותה זה הפעולה של הגאולה בעיני אומות העולם. זה לא עניין צדדי, עניין פוליטי, עניין בסדר יפה שכולם אמרו איזה יופי, איזה, איזה נס, איזה פלא! זה בעצם כל הנקודה פה, וכל... אם אנחנו מסתכלים על הנושא של יום י"ט בכסלו לא רק בתור עניין פרטי ואישי לאדם פרטי, אפילו לא קבוצה פרטית, אלא הגאולה של האדמו"ר הזקן בעצם הוא חלק מהגאולה של כל העולם, חלק מגאולת השכינה על ידי התגלות תורת החסידות, שהיא תורת הבעל שם טוב, כפי שהיא מתבארת על ידי האדמו"ר הזקן. זה, זה שלב נפלא ביותר, שלב גדול ביותר, שלב מרכזי ביותר בהכנת כל העולם לקראת הגאולה. שיכירו וידעו כל יושבי תבל באמת האמיתית של אמת ה' לעולם. וזה מה שהאדמו"ר הזקן רואה ביום שיוצא מהמעצר. שהפליא והגדיל ה' לעשות בארץ, שהעולם צעק. היא נפלאת בעיניי, אמת ה'

21:08 הייתה זאת. שאומות העולם, שהשרים, זה מגלה שהעולם נמצא בתהליך של מוכנות, של התקרבות לקראת הרגע המיוחל הזה של הגאולה, שכל העולם הולך להפוך להיות למקום שבו ההתגלות האלוקית המוחלטת, וזה בעצם הנושא של ראש השנה לחסידות. אז הרבי הסביר: עכשיו אנחנו מבינים למה קוראים לזה בשם ראש השנה. כי אם אנחנו מתבוננים מה קורה בראש השנה, אנחנו נראה דבר ממש דומה. היום של ראש השנה מצד אחד זה היום של הדין והמשפט של כל יהודי. הקדוש ברוך הוא כותב אותו, חותם אותו לשנה טובה ומבורכת וכל הדברים. אבל אנחנו יודעים שיש פה משהו הרבה יותר מעבר לזה. ראש השנה, אנחנו רואים שבכל התפילות שאנחנו עושים בראש השנה אנחנו לא רק מבקשים שהקדוש ברוך הוא ייתן לי שנה טובה. עוד יותר, אנחנו גם לא מבקשים בקשר לעם ישראל שיהיה לנו טוב. גם את זה מבקשים. אבל אם אנחנו מסתכלים בתפילות של ראש השנה, אנחנו נראה שהתפילות מתרכזות בעיקר על בקשה: התגלות מלכותו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם. מלוך על העולם כולו בכבודך, והנשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך. וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. מילים נפלאות. זה התפילה של ראש השנה. יהודי עומד בראש השנה בבית הכנסת עם השופר, עם המחזור. הוא לא חושב רק על עצמו, הוא מבקש על כל הבריאה. ראש השנה זה היום שבו זה היום תחילת מעשיך. זה קשור עם כל העולם. זה יום בריאת אדם הראשון. אבל אדם הראשון הוא לא בן אדם שחושב רק על עצמו. אדם

23:15 הראשון מכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך על כל העולם. וכל שנה בראש השנה אנחנו גורמים שהקדוש ברוך הוא יהיה לא רק מלך ישראל, אלא מלך על כל הארץ. היא שתתגלה מלכותו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם. זה המהות הפנימית של ראש השנה, וזה בעצם הסיבה למה ראש השנה נקבע ביום השישי ולא ביום הראשון של בריאת העולם. כ"ה באלול, דווקא א' תשרי, כי האדם, המטרה של הבריאה שלו, שעל ידו כל העולם הופך להיות למקום אלוקי, הוא מכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך על כל הארץ. אז כמו שזה בראש השנה, זה הראש השנה של י"ט בכסלו. אדמו"ר הזקן בספר התניא שלו, בתורת החסידות שלו, תורת הבעל שם טוב, יפוצו מעיינותך חוצה. זה להגיע להבנה והכרה, שכל העולם יגיע להבנה והכרה במציאות האלוקית, באחדות האלוקית, בהכרה של ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו, שכל העולם יגיע להכרה מוחלטת, וזה מה שאנחנו רואים היום בימים שלנו עכשיו. איך שלאט לאט, לאט אבל בטוח, היום אנחנו רואים את הניסים והנפלאות הגדולים שקורים לנו בארץ ישראל. הניסים והנפלאות, מי שמתבונן בעין הנכונה לפי היסודות של תורת החסידות שאדמו"ר הזקן גילה לנו, רואים את ה"הפליא והגדיל ה' לעשות בארץ". איך שכל אומות העולם אומרים את זה בפה מלא. איך שכל מה שקורה כאן בעולם, כל הניסים והנפלאות שקורים במדינות שמסביב, דברים נפלאים, זה הכל חלק מהתהליך למען התגלות שכינתו, למען התגלות הקדוש ברוך הוא, הכנת העולם לקראת הגאולה. ולכן מה זה מחייב אותנו? כשנמצאים עכשיו בימים כל כך גדולים של ימי ראש השנה לחסידות, י"ט בכסלו, זה הזמן של כל אחד ואחד מאיתנו להתחזק ב"יפוצו מעיינותך חוצה". דבר ראשון ללמוד תורת החסידות עם

25:19 עצמנו. דבר שני גם להפיץ את המסרים, ללמד, להביא את המעיינות של תורת הבעל שם טוב שהולכים ומתפשטים בכל מקום. להביא את זה, להביא את הבשורה, להביא את העומק, להביא את הפנימיות שמגלה לנו את העומק של התורה, העומק של הנשמה וגם העומק של העולם כמו שאמרנו, איך שכל העולם בעצם הוא דבר אחד, ה' הוא האלוקים, אמת ה' לעולם. וזה אומר לנו גם להיות אור לגויים. הזמן הזה, הימים האלה, זה הזמן שכל אחד באופן שיש לו את האפשרות והיכולת, צריך גם להשפיע גם על אומות העולם, לדבר איתם על המציאות הזאת. לדבר איתם על שבע מצוות בני נח, ללמד אותם על צדק ויושר, ללמד אותם על אחדות השם האמיתית, על המציאות של הקדוש ברוך הוא בכל העולם. לגלות ולפרסם, כל אחד בהזדמנויות שיש לו, להיות אור לגויים, לתקן עולם במלכות שד"י, כי זה בעצם המקום שאנחנו נמצאים עכשיו, ברגעים ההיסטוריים האלה, שכל אחד ואחד מאיתנו יש לו, יהיה לו את האפשרות להיות חלק מהתהליך הגדול הזה, מהדבר הנפלא הזה. וכמו שהרמב"ם כותב בסוף הספר הגדול שלו, ספר משנה תורה, הרמב"ם אומר לנו שזה בעצם כל מטרת הבריאה, שכשמשיח יבוא לא יהיה שם לא רעב, לא מלחמה ולא שנאה ולא קנאה ולא תחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה ולא יהיה עסק כל העולם כולו אלא לדעת את ה' בלבד, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. כל העולם יהיה, יגיע להכרה והבנה והשגה בגדולת ה', כי דעת ה' תהיה מלאת כל הארץ. לזה אנחנו מחכים, לזה אנחנו מצפים, ועל ידי לימוד תורת החסידות והפצת החסידות, אז אנחנו נזכה לראות את זה בימים האלה, את הניסים והנפלאות הגדולים,

27:26 ניסי הגאולה, ניצחון המלחמה בשלמות והחזרת כל החטופים שיגיעו בשלום ובשלווה, שייגמר כל הצער והצרות שאנחנו נמצאים עכשיו, אלא להיפך, יאיר אור הגאולה בצורה הכי מושלמת והכי גדולה והכי חזקה, שיזכה כל אחד ואחד בסגנון המפורסם שאדמו"ר הריי"צ טבע ואמר בקהל של י"ט כסלו: לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו. אמן כן יהי רצון.