אגרת הקודש פרק ח'

00:00 דובר 1 אוקיי, גם האיגרת הזאת, איגרת ח', איגרת לא, לא ארוכה במיוחד ולא קשה במיוחד. יש בה איזשהו מסר כמו בכל ה-- איגרות ובכלל בשיטה של אדמו"ר הזקן. כל, כל פרק יש לו איזושהי נקודה שהרבי רוצה-- צריך להבין אותה, מה הוא רוצה להעביר פה, אבל, אה, זה לא עניין, אה, שקשה להבין אותו באופן מיוחד.

00:25 דובר 2 איזה איגרות קלות.

00:27 דובר 1 מה זה איגרות קשות וארוכות? אין לנו כל כך הרבה איגרות קודש. יש אחר כך איגרת-

00:34 דובר 2 ה' הייתה ארוכה.

00:34 דובר 1 איגרת ה' הייתה ארוכה. אחר כך יש ט"ו, אה, כ', אה, כ"ה, כ"ו. יש עוד כמה בודדות, אבל הרוב הם באמת, אה...

00:46 דובר 2 זה הרעיון של איגרת, לא? לא איזה שיעור.

00:50 דובר 1 אה, כן, המכתבים שאדמו"ר הזקן כתב בעיקר בשביל-- בעניינים של לעורר צדקה. טוב, בואו נראה בפנים. "זורע צדקות מצמיח ישועות", זה אנחנו אומרים בתפילה. ואדמו"ר הזקן, אה, שואל, מקשה. הוא לא אומר את זה בקול רם, אבל זאת המשמעות. מה, מה פירוש לזרוע צדקה? הרי צדקה זה לא דבר שזורעים אותו, מה, מה זה הלשון זריעה שהולך על צדקה? ומה שכתוב לשון זריעה במצווה-- מה שאנחנו אומרים בתפילה לשון זריעה על מצוות צדקה, זה כמו שכתוב בפסוק. זאת אומרת, יש כאן פסוק שכתוב שמה "זרעו לכם לצדקה וכו'", אני מסיים פסוק, "וקצרו לפי חסד". אז חז"ל-- אז אדמו"ר הזקן אומר שחז"ל לקחו את הלשון זריעה על צדקה, לקחו את זה פשוט מהפסוק. נסתכל מה כתוב בפסוק ונבין גם את העניין של זריעה. ב-- מה פירוש זורע צדקות מצמיח ישועות. ויובן... ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

02:04 דובר 2 אמן. זורע צדקות מצמיח ישועות. סבבה.

02:13 דובר 1 היום ממש בניתי על הקפה הזה.

02:15 דובר 2 אה, כן?

02:16 דובר 1 אממ. אז הפתיחה של האיגרת, פתיחה של האיגרת, זה ש-- אנחנו רוצים להבין מה זה-- מה שייך הלשון זריעה על צדקה. זורעים זרעים, זורעים גרעינים. מה פירוש זורעים צדקה? יוב-- יובן, אומר אדמו"ר הזקן, על פי מה שאמרו רז"ל, רבי אליעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי. מה זה הדר מצלי? מה פירוש-

02:52 דובר 2 גאולה, הצלה.

02:54 דובר 1 מה פירוש המילים הדר מצלי? תיר-- תרגום לעברית פשוטה.

02:59 דובר 2 מתפלל. זה השיעור ביום.

03:01 דובר 1 הדר זה אחר כך.

03:05 דובר 2 מצלי מתפלל.

03:06 דובר 1 מצלי מתפלל. ואחר כך מתפלל. כל בוקר היה נותן צדקה לעני ואחר כך מתפלל. הדר מצלי. זה ה-- זה היסוד הראשון שעל פיו אנחנו נותנים צדקה לפני התפילה. כי רבי-- כתוב שרבי אליעזר היה נותן פרוטה לעני ואחר כך מתפלל. ומאיפה הוא לקח את זה, רבי אליעזר? אומרת הגמרא שרבי אליעזר אומר, שאלו אותו מאיפה יש לך את העניין הזה, ההנהגה הזאתי? אז הוא אמר: "כתוב פסוק 'אני בצדק אחזה פניך'". אז כשיהודי הולך לחזות בפניו של הקדוש ברוך הוא, מתי, מתי אנחנו נפגשים עם הקדוש ברוך הוא? בתפילה. אז לפני-- היות וכתוב "אני בצדק אחזה פניך", אז לפני שאני חוזה בפניך, לפני שאני מתפלל אני עושה צדקה, נותן צדקה. הוא למד את זה מהפסוק. מה פירוש שבתפילה רואים את פניו של הקדוש ברוך הוא? פירוש, כי גילוי אלוקותו יתברך המתגלה במחשבתו של אדם וכוונתו בתפילתו, כל חד לפי שיעורא דיליה, הוא בתורת צדקה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וכו'. נקודת העניין שאדמו"ר הזקן אומר פה שבתפילה מתגלה אצל כל יהודי, אצל יהודי שמתפלל כמו שצריך, אז מתגלית לו פנימיות, פניך ה'. דיברנו כמה פעמים שכל מקום שמדובר "את פניך ה' אבקש". אנחנו רוצים שיתגלה לנו פנימיות האלוקות. אז מה זה "אני בצדק אחזה פניך"? שליהודי בזמן התפילה יכול להתגלות אצלו פנימיות האלוקות. ומה שאצל יהודי יכול להתגלות פנימיות האלוקות בתפילה. אז נכון שצריך בשביל זה להיות עבודת התפילה והתבוננות, אבל זה בא דווקא על ידי שקודם נותנים צדקה. זאת אומרת, אם לא ייתן צדקה לפני התפילה, כל עבודת ההתבוננות שלו לא תועיל. אז ממילא צריך להבין מה יש בצדקה ש-ש-שהיא גורמת. איזו פעולה מיוחדת בצדקה, איזו תכונה

05:33 דובר 1 מיוחדת שיש לה שכשאני נותן צדקה לפני התפילה אז מתגלה לי פנימיות ה'. מה זה הדבר הזה? זה אומר כך. אה, כלומר שאור ה' אין סוף ברוך הוא, פנימיות ה' שהוא מאיר למעלה. איפה הוא מתגלה בדרך כלל? רק בעולמות העליונים. שם הוא מתגלה בהארה רבה. בבחינת גילוי רב ועצום, עד שבאמת הן כל העולמות העליונים בטלים במציאות. למה הם בטלים במציאות? כי הקדוש ברוך הוא מתגלה אליהם. ועד כדי כך שהם בטלים, דכולא קמיה כלא חשיב. הם מרגישים את עצמם, יותר נכון, לא שמרגישים את עצמם שהם שום דבר, הם מפסיקים להרגיש את עצמם מרוב הגילוי העצום, מתבטלים ממציאותם בפועל בהרגשה שלהם. ועד שנכללין באורו יתברך. ומי זה אותם עולמות ששם מתגלה פנימיות ה' שככה מתבטלים אליו? הן, הן ההיכלות עם המלאכים והנשמות שבה-- אה, והנשמות שבהם, שהם המבוארים בזוהר הקדוש בשמותיהם למקומותיהם, בסדר התפילה שסידרו לנו אנשי כנסת הגדולה. אז אנשי כנסת הגדולה סידרו לנו את התפילה, ובזוהר הקדוש מוסבר בתוך המילים של התפילה איפה רמוזים שמה כל ההיכלות והנשמות והמלאכים והדברים הנפלאים שנמצאים בעולמות העליונים. ושם הקדוש ברוך הוא מתגלה. פנימיותו, פניו, עצם האלוקות, אור אין סוף. שם הוא מתגלה בעולמות העליונים. והנה משם מאיר האור כי טוב לעולם השפל הזה. מה זה שייך? איך יכול אור אין סוף שבדרך כלל איפה הוא מתגלה? אצל מי שבטל, מי יכול להיות בטל אליו? המלאכים, ההיכלות, הנשמות שבעולמות. הם, הם מזוככים והם יכולים להתבטל ולכן הוא יכול להתגלות. מה הפירוש? מה ההסבר בזה שפתאום אור ה' מתגלה פה למטה? איפה? על יראי ה' וחושבי שמו. בסדר, אז הוא אדם ירא שמיים והוא גם חושב שמו. הוא חושב על הקדוש ברוך הוא,

08:12 דובר 1 חושב, מתבונן בגדולת השם. בסדר, אבל הוא הרי נשמה בגוף, והגוף שלו, של כל אחד מאיתנו, הרי מעלים ומסתיר על הנשמה. וכמה שאדם לא יחשוב ויתבונן בגדולת השם, מה פתאום? מה, מה, איך ייתכן? איך שייך שאור השם שמאיר ומתגלה בעולמות, בהיכלות העליונים, אצל הנשמות למעלה, פתאום יתגלה אצלי בשעת התפילה? איך יכול להיות כזה דבר? זה שאני חושב ורוצה שיתגלה, בסדר, אבל אתה רוצה דבר שהוא לא שייך. איך זה יכול להיות? יראי השם חושבי שמו שחפצים לעובדו בעבודה שבלב, זאת תפילה. אייי, אולי זה באמת מספרים לנו פה סתם סיפורים וזה באמת דבר כזה לא יכול להיות. אפשר להיות אומרים, יש אומרים לילד קטן שעושה: אני רוצה, אני רוצה. אז תעשה תרגילים ברצון. אתה רוצה, אבל זה אי אפשר. אז מה אם אתה רוצה? אתה רוצה ואני לא אתן לך. אי אפשר לתת לך.

09:20 דובר 3 עד שמבין שאתה תישבר וכן תיתן.

09:22 דובר 1 אה?

09:22 דובר 3 עד שמבין שאתה תישבר וכן תיתן.

09:24 דובר 1 כן, אבל ב... בסדר, זה דבר שאפשר לתת. אבל יש דבר שאי אפשר לתת. הוא רוצה...

09:33 דובר 3 תגידו איזה אי אפשר לתת?

09:38 דובר 1 יש לי איזשהו עניין שאני עוסק עכשיו כבר. אולי סיפרתי לכם פעם. אנחנו מפתחים ביחד קבוצה איזו תוכנה. ולפני שבועיים־שלושה החלטתי שזה מתקדם לאט מדי. אני חייב לשבת ללמוד תכנות. אני מוכרח לעזור שם, לשים שם יד, שזה יתחיל, העניינים יתחילו לזוז. טוב, פתחתי קצת סילבוסים של אוניברסיטאות של פה. איך, איך? אני רוצה אבל אין לי עכשיו שנה לשבת, לעזוב את הכל, לשים את הכל בצד, לשבת שלוש, ארבע, חמש שעות ביום וללמוד. אני רוצה. אני רוצה אבל לא יכול. אז מה אם אתה רוצה? איך אור אין סוף ברוך הוא יכול להתגלות ל־ל־לנשמה בגוף? אז אומר אדמו"ר הזקן שזה באמת לא רעיון שלו ולא המצאה שלו. יש פסוק, כמו שכתוב: ״וה' אלקי יגיה חשכי״. נכון שאני נמצא בגוף חשוך, כמו שיגיד גם בפרק הזה עוד מעט, רגע.

10:44 דובר 3 מה? מה אתה עושה? איזה עירוב. מה, מה עשית? זה עירוב. אני נשארת עם... כן.

11:05 דובר 1 הקדוש ברוך הוא הוריד את הנשמה לתוך גוף גשמי שנקרא משכא דחויא, עור הנחש, שהגוף בא מה...

11:14 דובר 3 מה?

11:14 דובר 1 מה?

11:16 דובר 3 משכא דחויא.

11:16 דובר 1 כן, ואדמו"ר הזקן חוזר על זה כמה וכמה פעמים בתניא, באגרת הקודש, וגם כאן באיגרת הזאת עוד מעט. אה, לא נעים, אבל זאת המציאות. הגוף ש... מה זה נחש? נחש הכוונה נחש הקדמוני, כן?

11:32 דובר 3 הוא זה שהחטיא.

11:33 דובר 1 הוא זה שהחטיא, וממנו, הצאצאים שלו, אנחנו סובלים מהם עד היום. זה נכון, אבל נחש הכוונה, אממ, הצד של הסטרא אחרא, הצד של הקליפות. הגוף שלנו, הוא בא מהקליפות. זה שהגוף שלנו רוצה שיהיה לו חם ונעים וטעים, זה לא בא מצד הקדושה, זה בא מצד הסטרא אחרא, והתאוות שיש לנו לעולם הזה הן מעלימות ומכסות על, לא נותנות ל־ל־לרגש האלוקי להתגלות בתוכנו. אז נכון שיש נשמה, אבל הנשמה מכוסה בגוף וזה נקרא חושך, וכשיש חושך אז אין אור. כשיש משהו מכסה על האור אז האור לא יכול להתגלות. אז מה פירוש זה? יפה מאוד שאתה רוצה ומתבונן וחושבי שמו. אתה, אתה מאותם אלה שהם באמת חושבי שמו. אבל איך אתה רוצה דבר ש־שלא שייך? אומר אדמו"ר הזקן: כן, יש כזה דבר, יש פסוק ״וה' אלקי יגיה חשכי״. יש מציאות שהקדוש ברוך הוא מאיר את החושך של היהודי כמו שהוא פה למטה, נשמה בגוף, בשעת התפילה. והנה ירידת הארה זו למטה לעולם הזה נקראת בשם חסד השם. אז זה כבר נותן קצת הבנה והשגה. זאת אומרת, השאלה שלנו הייתה: איך יכול להיות שפניך השם, פנימיות השם, אור השם יתגלה אליי פה למטה בשעת התפילה, שאני ארגיש אלוקות? מה מתגלה אצלך? מתגלה אצלך חסד השם. חסד זה גילוי חסד. זה כמו מים. זה יורד מלמעלה למטה, ממקום גבוה למקום נמוך. חסד, התכונה שלו זה לרדת למטה. הוא נמצא למעלה, אתה נמצא למטה. אז הוא יורד. הוא מתגלה. ירידת הארה זו למטה לעולם הזה נקראת בשם חסד השם, שמכונה בשם מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך וכו'. אז על פי זה... לכאורה זה היה יכול להיות הסבר טוב. אה, איך יכול להיות

13:44 דובר 1 שחסד השם, שהאור האלוקי, יתגלה אצל יראי השם וחושבי שמו? כי התכונה שלו זה לרדת למטה ולהתגלות, כמו שמים. אתה עוזב אותם, יורדים למטה. חסד יש לו את אותה תכונה. נכון, הוא עליון ורוחני, אבל הוא יכול לרדת עד למטה למקום החושך, לגוף הגשמי, ולהתגלות גם פה. אם אתה רק תרצה ותתפלל הוא יתגלה. אומר אדמו"ר הזקן: זה לא מספיק. למה? קודם כל כתוב בפסוק שרבי אלעזר לומד ממנו שהיה נותן צדקה לעני ואחר כך מתפלל, שאם לא נותנים צדקה החסד לא יורד לבד. זה כתוב. ועל פי ההסבר הזה למה צריך צדקה? אם התכונה של אור השם זה חסד, שהתכונה שלו זה לרדת למטה ולהתגלות, למה צריך צדקה? זאת התכונה שלו. ככה הוא נראה, כמו שמים. אתה לא צריך לעשות להם... אתה לא צריך לתת צדקה כדי שמים ירדו מלמעלה למטה. הם יורדים. כן. אז מה? מה בכל זאת העניין של צדקה? הוא מתחיל להסביר עכשיו. והנה מודעת זאת שיש למעלה גם כן מידת הגבורה והצמצום. למעלה באלוקות יש לא רק חסד, יש גם גבורה וצמצום. והגבורה והצמצום מה הם עושים? הם מצמצמים, לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה בתחתונים. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. למדנו את זה בשער היחוד והאמונה. שם זה באריכות מאוד גדולה. בפרק ד' של שער היחוד והאמונה, שמסביר שיש לקדוש ברוך הוא, כשהוא בורא את הנבראים, מידת הגדולה ומידת הגבורה. זוכרים כזה דבר?

15:43 דובר 4 גבורה כן.

15:44 דובר 1 מממ?

15:45 דובר 4 גבורה כן.

15:46 דובר 1 שהבריאה, בריאת העולם, היא נעשית על ידי שם הוי"ה. שם הוי"ה מהווה את הנבראים מאין ליש. אההה, אבל אם שם הוי"ה מהווה אותם, הם היו צריכים להיות בטלים במקורם ושורשם, לא להרגיש את המציאות שלהם.

16:04 דובר 4 שם אלוקים שמצמצם.

16:05 דובר 1 יש שם אלוקים שמסתיר. זאת אומרת, מה פועל שם אלוקים? שם אלוקים פועל שהאור האלוקי יוסתר בפני הנבראים, ולכן הם ירגישו את עצמם למציאות. כן. הקדוש ברוך הוא רצה להיות מלך על עולמות. בשביל להיות מלך, אדם... כמו שאדם לא יכול להיות מלך על הילדים שלו, רק על אנשים שהם עבדים. אז הקדוש ברוך הוא היה צריך ליצור איזשהו דיסטנס, כביכול איזשהו מרחק. אז שם אלוקים הוא מעלים בפני האור האלוקי שלא יתגלה לנבראים. לא נוגע כרגע מה הפירוש בזה ואיך ההסברים. ולכן, בגלל שהם לא מרגישים אותו, אז לכן למציאות יש, ולכן יכול להתקיים רצון... הקדוש ברוך הוא יכול להיות מלך, יכול להתקיים רצונו. אבל אם יש שם אלוקים שמעלים ומצמצם ומסתיר שהאור האלוקי לא יתגלה, אז מה אכפת לי שהוא חסד והטבע שלו להתגלות? יש מישהו שעוצר אותו שלא יתגלה.

17:14 דובר 4 לסכר מים.

17:17 דובר 1 כן, ברורה השאלה? אז נכון שמצד הטבע האור האלוקי היה צריך להתגלות אצל כל מי שרוצה, אבל יש שם אלוקים שמעלים, שמכסה, שמסתיר, שלא נותן שזה יתגלה. אומר אדמו"ר הזקן: "אך הכל תלוי בהתעוררותא דלתתא", שאם האדם מתנהג בחסידות. מה זה בחסידות? שהוא עושה חסד. להשפיע חיים וחסד וכולי. כך מעורר למעלה, כמו שאמרו רז"ל: במידה שאדם מודד בה מודדים לו. אז אם אני, אם האדם ייתן חסד לעניים לפני, לפני התפילה, לכאורה היינו אומרים: אז עכשיו יתנהגו איתו מידה כנגד מידה, כמו שהוא נותן חסד לעניים, ככה ינהגו איתו במידת החסד וייתנו לו, יגלו לו את החסד, את האור האלוקי, את "פניך ה' אבקש".

18:20 דובר 4 זה מה שעשינו.

18:22 דובר 1 זה יכול להיות פתרון נחמד, אבל אדמו"ר הזקן אומר שזה לא עובד. אנחנו הולכים פה, שזה כבר, זה כבר השלב השני. כן? השלב הראשון היה מה בכלל שייך שזה יתגלה. כן, זה יכול להתגלות, יש פסוק. אחר כך אומר: זה לא רק זה יכול להתגלות, זה יכול להתגלות מעצמו כי זה כל עניינו. רגע, מה יכול להתגלות מעצמו? יש משהו שמפסיק? יש משהו שמפסיק, אבל יש מידה כנגד מידה. בסדר, זה היה עד לפה המענה. אומר אדמו"ר הזקן, אלא בשורה ארבע עשרה: "אלא דלכאורה זו, לתת לו גילוי אלוקות, זו אינה מן המידה". זו לא מידה כנגד מידה. למה? כי מידה כנגד מידה זה רק "כי אם להשפיע לו חיי העולם הבא לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי העולם הזה". אדם נותן צדקה, מה הוא נותן? חיי העולם הזה. מה צריכים לתת לו כנגד זה?

19:25 דובר 4 עולם הבא.

19:25 דובר 1 חיי העולם הבא. מה בפועל נותנים לו?

19:28 דובר 4 גילוי אלוקות.

19:29 דובר 1 גילוי אלוקות. מה ההבדל?

19:34 דובר 4 שכר גדול.

19:36 דובר 1 המ?

19:37 דובר 4 שכר יותר גדול.

19:39 דובר 1 כן. מה ההבדל בין גילוי אלוקות לחיי העולם הבא?

19:43 דובר 4 זה יותר או יותר העניין, לא?

19:45 דובר 1 המ?

19:45 דובר 4 אם אתה מגדיר את חיי העולם הבא בתור משיח, אז כאילו הוא קיבל.

19:49 דובר 1 או חיי העולם הבא זה גן עדן.

19:51 דובר 4 גן עדן. זה סיפור אחר.

19:54 דובר 1 כן.

19:55 דובר 4 אנחנו, אני לא מאמינה במשיח. אני אחזור עם עכשיו העניין הזה. נכנסים לעניין כאילו הוא אמור לקבל גן עדן. מה פתאום הוא מקבל פה משהו בעולם הזה? גם אחרי שהוא יקבל משהו בעולם הזה.

20:08 דובר 1 בואי נראה מה אומר אדמו"ר הזקן.

20:13 דובר 4 וכן.

20:13 דובר 1 "אבל לא להשפיע עליו חיי הארת אור ה' אין סוף ברוך הוא ממש שיאיר ויגיה חושכו בעבודה שבלב זו תפילה". מה זה חיי אין סוף ברוך הוא ממש? שבתפילה מתגלה אלוקות לאדם. מה מתגלה? מתגלה לו בחינת ומדרגת תשובה עילאה כנודע. אתם זוכרים מה שדיברנו על תשובה עילאה באגרת התשובה? מה ההבדל בין תשובה תתאה ותשובה עילאה? זה לא...

20:51 דובר 4 תשובה עילאה זה הצדיקים עושים.

20:53 דובר 1 תשובה... לא, צדיקים לא צריכים לעשות תשובה עילאה.

20:56 דובר 4 לא, זה המדרגה השנייה, שזה חום, שזה הרבה יותר...

21:00 דובר 1 יש, יש באדם, אצל כל אחד מאיתנו שבא לשמור מצוות, בא להתקרב לקדוש ברוך הוא, לעבוד את ה', ללמוד תורה, להתפלל. יש שתי גישות כלליות ב... ערב טוב.

21:21 דובר 4 ראית אחרון חריג.

21:25 דובר 1 בלי להיכנס לכל הפרטים ולכל הביאור הארוך והעמוק מאוד שם, אבל ברגש שלנו כבני אדם, אה, בעברית פשוטה, יש שני סוגים, שתי צורות שבהן אנחנו ניגשים לקיים את רצון ה'. לא מדבר על אלו שעושים כמצוות אנשים מלומדה או שחינכו אותם, או כאילו שזה אצלם באופן, אה... מדבר על אדם שעושה מתוך מחשבה, מתוך רצון שהוא באמת רוצה לקיים את רצון ה'. יכול להיות, בדרך כלל אנחנו מקיימים כי אנחנו יודעים שצריך. אני מאמין בקדוש ברוך הוא ואני יודע שזה הדבר הנכון לעשות, הגם שאני לא מבין בדיוק למה כל מצווה עושים, והפרטים שלה ודאי שאנחנו לא מבינים. אבל אני יודע שככה הקדוש ברוך הוא רוצה ויש לי קבלת עול, אז אני צריך, אז אני עושה. אז צריך להתפלל, אז אני מתפלל. הקדוש ברוך הוא אמר שזה צריך להיות דווקא בציבור, אז שיהיה בציבור. צריך לשמוע מניין, צריך זה, צריך להגיד קדיש, בסדר, זה צריך. עושים מה שצריך. ויש סוג שונה של התייחסות, וגם זה יש אצל כל אחד מאיתנו מדי פעם, שאני עושה כי זה טוב לי. טוב לי. אני מחפש את זה. זה נעים לי, שם אני מרגיש את עצמי.

22:58 דובר 4 זה לא קרוב שלא לשמה?

23:01 דובר 1 לא, לא שאתה עושה בשביל תועלת.

23:04 דובר 4 בשביל הכיף, בשביל להרגיש טוב.

23:06 דובר 1 לא, לא, לא.

23:07 דובר 4 אתה עושה את זה בשביל...

23:07 דובר 1 יש הבדל גדול אם אדם עושה משהו בשביל לקבל שכר. אני עכשיו יודע שאם אני אניח תפילין אקבל גן עדן, או אני מניח תפילין בשביל שתהיה לי הרגשה טובה. זה ודאי לא, לא בשביל שתהיה לי. לא, לא מדבר, לא מדברים על רשעים. שאדם הוא, הוא מרגיש שפה האחריות שלו, פה הוא נמצא. הוא מגיע, לא יודע, מגיע עכשיו חנוכה, הוא רק חושב על החנוכיות, על הרכבים, על המבצעים. זה עושה לו טוב, עושה לו טוב. הוא, הוא מחפש את זה. הוא לא, לא מישהו יושב על הראש. חנוכה, חנוכת חנוכה. או, אז מה? אז לפתוח שולחן ערוך. צריך בשעה זאת להדליק את הנר ו... כאילו מחפש מה, מה, מה צריך לעשות, מתי. זה לא, זה לא הגישה של מה צריך לעשות, אלא איפה האני נמצא. בחסידות קוראים לזה עבד ובן. עבד מקיים את רצון האדון כי האדון אמר. כי הוא אדון ואני עבד. בן מקיים את הרצון של האבא כי הוא אוהב את האבא ויותר, יותר...

24:16 דובר 1 בוא נגיד הפוך. הוא, הוא לוקח אחריות, מה שנקרא. ושלו. הוא לא עושה את זה כי אמרו לו. הוא לא עושה את זה כי הוא צריך, כי, כי, כי הוא מרגיש שזה שייך לו. ויותר מזה, כי הוא אוהב אותו. זה עניין של תשובה עילאה. תשובה עילאה פירוש הדבר שאדם מרגיש אחד עם אלוקות. אלוקות טוב לו. וכחו-- ו-ו-ותשובה עילאה ב-- כמו, כמו שמוסבר שם בתניא, בדרגה כמו שזה לכתחילה, כמו שצריך להיות, אחרי תשובה תתאה עם כל ההסברים, עם כל ה-, עם כל התבוננות של לפני כן, אז תנועה של תשובה עילאה זה שאדם הוא פשוט מואס בכל ענייני עולם הזה וכל החיים שלו והתחושות שלו, והוא מחפש אלוקות. אפשר לראות את זה הרבה אצל חבר'ה שפותחים בתי חב"ד. יש כזה... א-א-אתה רואה, אתה פשוט רואה את זה עליהם. הוא, הוא חי בזה, הוא מדבר בזה, ולמסור שיעורים ולארגן מבצעים, זה, זה החיים שלו. עכשיו אתה מנסה לדבר איתו על דברים אחרים, זה, זה, זה פשוט, אתה רואה, זה לא מעניין אותו פשוט. זה תשובה עילאה. ותשובה עילאה, על זה אמרו חז"ל בשורה עשרים ואחת שהיא למעלה מעלה מכל חיי העולם הבא. זה לא כמו שאמרו קודם פה שזה קצת יותר. זה לא קצת יותר, זה משהו אחר. חיי העולם הבא זה הארה מאלוקות. תשובה עילאה זה, זה מהות האלוקות, זה עצם האלוקות. וכשיהודי מתפלל הוא יכול להגיע, לא יכול להגיע, זה דבר שקורה אצל כל אחד, שהוא מרגיש פשוט ש-ש-ש-שקרבת אלוקים לי טוב, ויותר מזה, שזה החיים שלו. הוא פשוט נהנה מזה. וזה למעלה מכל חיי העולם הבא. כמו שאמרו חז"ל: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים

26:33 דובר 1 מכל חיי העולם הבא". שיהודי רגע, שעה אחת, כן, בפנייה אחת של יהודי, פעם אחת בתפילה, שזה עניין תשובה, זה עניין של תפילה, עניין של תשובה עילאה. יהודי פעם אחת מתפלל ומרגיש רגש של שייכות, של קרבה, של אלוקות בתפילה, אז הרגע הזה שווה יותר מכל חיי העולם הבא. זאת אומרת, יותר מכל הגן עדן של כל הצדיקים בכל הדורות.

27:02 דובר 5 ביחד או למעלה?

27:03 דובר 1 ביחד.

27:08 דובר 5 וזה רגע אחד קטן כאילו באמצע התפילה או ש...

27:11 דובר 1 כן. שעה אחת בתשובה, כך חז"ל אמרו. מדוע? כי כל חיי העול-- כל מה שיש בעולם הבא, מתחתיתו ועד רוממותיו, זה רק הארה.

27:26 דובר 5 אבל גם יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא.

27:29 דובר 1 מממ?

27:30 דובר 5 גם יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא.

27:32 דובר 1 אז בסדר, אין הכי נמי. אז אנחנו לא מרגישים את זה, או לא מרגישים את הכל. מרגישים רק קצת מזה. אבל כשיהודי פה מתענג על אלוקות, הוא מתאחד עם עצם האלוקות. חסד ה' פניך, פני ה', הפנימיות של האלוקות יורדת אליו ומתגלה לו פה בנשמה שלו, כמו שהוא כאן בגוף גשמי בעולם הזה, ומשהו מזה הוא כן מרגיש. יש פתגם בהיום יום. לא זוכר את הלשון בדיוק מההתחלה לסוף שם, אבל, אה, ש... אה, הנשמה יורדת, הרבי כן אמר שהנשמה יורדת לעולם לשבעים או לשבעים ושש שנה.

28:10 דובר 5 בשביל לעשות

28:12 דובר 1 לא, לא על זה התכוונתי. גם פתגם אחר ש... אה

28:16 דובר 5 זה כולם מתים.

28:18 דובר 1 לא, יכול להיות שאני טעיתי ב-בלשון. אה, כדי להגיע ל-- יהודי, יהודי מסוגל בעולם הזה להגיע, או בתפילה להגיע, ללהתענג על הוי'. אז למתי דוחים את זה? אדמו"ר הזקן מתלונן: למתי דוחים את זה? מה פירוש? למי אדמו"ר הזקן מדבר שם? היום יום, הרבי כתב לוח אור זרוע לחסידי חב"ד. כתב את זה הרבי שלנו ל-ל-לדור שלנו. מה פירוש להתענג על הוי'? שהתענוג שלו זה אלוקות. לא מדובר על החסידים של אדמו"ר הזקן. מדובר עלינו. אז ברור שהרבי לא התכוון ש-ש-שיהודי בתפילה היום ירגיש את אותו תענוג כמו שיהיה לעתיד לבוא. אחרי, לא יודע, אחרי ש-ש-ש אחרי שיחיו המתים. לא לזה הכוונה, אבל המהות של מה שמתגלה אצלנו כשאנחנו ב-בזמן התפילה מתאחדים עם האלוקות בתשובה עילאה, מה שמתגלה פה זה עצם פנימיות האלוקות, וזה למעלה מעלה מכל חיי העולם הבא. אז ממילא מה שייך העניין של צדקה? זאת השאלה. זה מה שהרבי שואל. לא.

29:39 דובר 5 תודה רבה על שזכינו לשמוע בזמן שיכולנו להיות פה חצי. תודה רבה. שבת שלום. שבת שלום. נסיעה טובה. מה זה שייך בהרגל? יוסי, בבקשה, אתה קלטת? דווקא צדקה פה על זה?

30:03 דובר 1 אמרנו הרי מה, על מה הוא התחיל פה כל הקטע הזה?

30:06 דובר 5 צדקה.

30:07 דובר 1 מה ש-- איך, מה, מה, מה, מה הייתה הטענה? ט-הטענה, הסברה שאדם, למה צדקה לפני התפילה? כי זה מידה כנגד מידה.

30:17 דובר 5 בזמן.

30:17 דובר 1 בגלל שיש איזה מס-- איזה מניעות ועיכובים, איזה שם אלוקים שמצמצם, אז לכן צריך משהו לשבור את ההפסק הזה. אז מידה כנגד מידה אתה תיתן, אה, אה, צדקה בעולם הזה, ייתנו לך צדקה למעלה, תתגלה. אבל זה לא מידה כנגד מידה. מידה כנגד מידה זה שיגלו ל-לאדם הארה. ייתנו לך חיי העולם הבא, אתה נותן חיי העולם הזה, ייתנו לך עולם הבא. מה פתאום שייתנו לך את עצם האלוקות? איך צדקה פועלת שייתנו לאדם את עצם-- אם היה אומר שתמורת זה שאדם נותן צדקה אז הוא ירגיש משהו מגן עדן, בסדר, אבל זה לא מה שאומרים. אומרים שמתגלית לו עצם האלוקות, פנימיות ה'. מה זה שייך לצדקה? זה לא מידה כנגד מידה לכאורה. בסדר?

31:08 דובר 5 אומרים לך אבל באמת לא מידה כנגד מידה.

31:09 דובר 1 אז זה באמת לא מידה כנגד מידה. נכון. אה, אנחנו שורה עשרים ואחת, עשרים ושתיים. כמו שאמרו חז"ל, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים וכו', כמו שכתוב במקום אחר באריכות, עולם הבא אינו אלא זיו והארה וכו'. ופה מדברים על עצם האלוקות. אך העניין, אז מה באמת? או, הגענו. מהו סוד העניין? אחרי כל ההקדמות, מה יש בצדקה שהיא פועלת שיתגלה אצל יהודי בתפילה עצם האלוקות? אך העניין, ודרך משל, כמו שזורעים זרעים או נוטעים גרעין, שהשיבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל. כן, כש-כששיבולת צומחת היא לא עשויה מאיזה גרעין, גרעין שגדל, וזה אין לזה צורה של גרעין וזה לא נראה כמו גרעין, זה משהו אחר לגמרי.

32:13 דובר 5 זה מכיל גרעינים.

32:13 דובר 1 אה?

32:14 דובר 5 זה מכיל גרעינים.

32:17 דובר 1 יש-- תכף נראה, כן, יש שמה ריבוי של גרעינים. קודם היה גרעין אחד ועכשיו יש ריבוי של גרעינים, אבל כל השיבולת והעלים זה משהו אחר. ועל אחת כמה וכמה אם מדברים על גרעין של-של עץ שנוטעים, צומח מזה גזע ועלים וענפים ופירות. אי-איפה זה-זה-זה-זה זה לא גרעין. כן? אתה זורע משהו אחד, צומח משהו אחר. זה המהות של זריעה. נכון? "שהשיבולת הצומחת מהזרע ואילן פירותיו מהגרעין אינם מהותן ומהות ועצמותן של הזרע והגרעין כלל, כי מהותן ועצמותן של הגרעין כלה ונרקב בארץ, וכוח הצומח שבארץ עצמו הוא המוציא ומגדל השיבולת ואילן ופירותיו." אז עכשיו גם מובן מדוע המהות של העץ שונה. אין שום הכרח שהיא תהיה כמו המהות של הגרעין, כי מי שמגדל את העץ זה בכלל לא הגרעין. כוח הצומח מגדל אותו.

33:39 דובר 5 אז מה הוא עשה שם?

33:40 דובר 1 אה?

33:40 דובר 5 אז מה הוא עשה שם?

33:41 דובר 1 תכף נראה. אבל זה מסביר למה באמת המהות היא לא אותה מהות. זה משהו אחר. רק שאותו כוח, זה עכשיו על השאלה שלה, "שהכוח הצומח אינו מוציא ומגלה את כוחו לחוץ מהכוח אל הפועל כי אם על ידי הזרע והגרעין שהם נרקבים בארץ, וכלה כל כוחם בכוח הצומח שבארץ ונתאחדו והיו לאחדים". במקומות אחרים הוסבר יותר בפרטים שכשהגרעין הוא מתבטל כלפי הארץ, אז הכוח הרוחני שבו מתאחד עם הכוח הרוחני של הצומח, וזה הסבר שלם כזה.

34:29 דובר 5 כן, זה בגלל שהוא מתבטל ועולה דרגה, מי-- מדומם לצומח.

34:32 דובר 1 "הוא נכלל במקורו ושורשו ועל ידי זה מוציא כוח הצומח את כוחו אל הפועל." אז באמת מי שמגדל את העץ ואת השיבולת באמת לא הגרעין, זה הכוח הצומח. אבל מתי הוא עושה את זה? מתי שיש איזה גרעין שגרם לו ל-- עורר אותו. "ומשפיע חיות לגדל שיבולת כעין הזרע." למה דווקא שיבולת כזאת? כי זה... כי עוררו אותו. היות ומה שהעיר אותו לפעול היה שיבולת של חיטה, אז הוא התעורר לפעול, להצמיח משהו באותו סוג של מה שעוררו אותו. אבל מי מצמיח? לא הגרעין, הכוח הצומח. "ובריבוי הרבה מאוד בשיבולת אחת. ויותר מזה, לכן פירות הרבה על אילן אחד", ובאילן זה הרבה יותר מאשר בשיבולת, כי בשיבולת זה רק ריבוי יותר גדול, אבל באילן אז גם "מהותן ועצמותן של הפירות מעולה בעילוי רב ועצום למעלה מעל ממהותו ועצמותו של הגרעין הנטוע." כן, ב-בחיטה, כמו שאמרתם קודם בעצמכם, קודם היה גרעין, עכשיו זה גם גרעין. קודם היה אחד, עכשיו יש שלושים, חמישים, לא יודע. יש יותר, הרבה. אבל בפירות זה לא רק יותר בכמות, אלא גם האיכות שונה, המהות שונה לגמרי. "וכן כהאי גוונא" כמו בעצים, אז כעין זה זה גם בפירות הארץ הגדלים מזרעונים כעין גרעינים, כמו קישואים וכהאי גוונא גם שם. אז מזרע קטן גדל שיח עם פירות שהמהות שלו שונה לגמרי. לא כמו בגרעינים של חיטה או של אורז שגדל אותו דבר. והכל בסופו של דבר, גם התבואה וגם ה... פירות העצים, הכל הוא מפני שעיקר ושורש חיות הפירות נשפע מכוח הצומח שבארץ, שהוא, הכוח הצומח שבארץ, הוא כולל חיות כל הפירות. והגרעינים הזרועים בארץ אינם אלא כעין אתערותא דלתתא הנקראת בשם העלאת מיין נוקבין בכתבי האריז"ל. מה?

37:06 דובר 6 דף אחרון. וואי.

37:08 דובר 7 יש מלא חלקים באגרת הזאת. זה בכל האגרות מלא חלקים.

37:11 דובר 1 שמה?

37:12 דובר 7 שכאילו זה מלא חלקים. כאילו, אה, מין, אה...

37:17 דובר 1 לא כולם, אבל כן יש הרבה כאלה.

37:21 דובר 7 בבגוד הרבה יותר מחולק לפי מלאכים.

37:25 דובר 1 אה, אולי לא יודע, לא הסתכלתי בזה אף פעם. יכול להיות. בתניא זה יותר לפי פרקים מחולק לפי עניינים של פרקים, אז הפרקים עצמם לא כל כך מחולקים, כמעט אין בהם חלקים.

37:40 דובר 7 שכן יש לו שלושה חלקים.

37:42 דובר 1 יש כמה וכמה פרטים, יש כמה חלקים, אבל באגרות זה יותר מודגש. כמעט כל פסקה, כל עניין בתוך אגרת. נכון. טוב, אז מובן. אז הבנו את המשל. כן, מה, מה קשור הנמשל? איפה רואים את זה בצדקה? את העניין הזה של זריעה. בעצם מה הוא הסביר על-- מהו עניינה של זריעה? שזורעים דבר אחד וצומח דבר אחר. נכון, זה מה שהסביר בעצם. איפה רואים את זה בצדקה? ככה ממש, על דרך משל, כל מעשי הצדקה שעושים ישראל אז זה גם כן נזרע. זה עולה למעלה בבחינת, בבחינת העלאת מ"ן, מיין נוקבין. לאיפה? איפה אותה אדמה שבה נזרעת הצדקה שישראל עושים? בשורש נשמותיהן שלמעלה. בשורש נשמותיהם של ישראל למעלה, הוא הנקרא בשם כנסת ישראל ואימא תתאה בלשון הזוהר ושכינה בלשון הגמרא. אני לא יודע למה אדמו"ר הזקן מביא פה את כל השמות, אבל נחזור עליהם בקיצור. למה נקראת המלכות דאצילות כנסת ישראל? כי היא כונסת את האורות של ישראל. מי זה ישראל?

39:14 דובר 7 עם ישראל.

39:16 דובר 1 ישראל זה יעקב. ישראל ב-ב-ב-ב-בקבלה זה זעיר אנפין, המידות דאצילות. אז המידות, האורות של המידות דאצילות הן מאירות למלכות. מלכות אין לה שום דבר משל עצמה. כל האורות שיש בה היא מקבלת מהמידות של האצילות, והמידות נקראות ישראל אז היא נקראת כנסת ישראל כי היא כונסת בתוכה את האורות שנקראת ישראל.

39:43 דובר 7 גם כנסת ישראל או עם ישראל? עם ישראל.

39:46 דובר 1 רגע, כנסת ישראל היא שורש נשמות ישראל. עכשיו מלמעלה למטה, מלמטה למעלה. אז היא נקראת כי היא מקבלת את האורות מלמעלה למטה. היא נקראת כנסת ישראל כי היא שורש נשמות ישראל. היא כונסת בתוכה את נשמות כל ישראל. היא נקראת גם אמא תתאה כי יש גם כן מושגים בקבלה, אמא עילאה ואמא תתאה. אמא עילאה זה בינה. בינה ומלכות. כן. בינה נקראת אמא כי מה בינה מולידה? בינה. בינה מולידה מידות. ומלכות למה נקראת אמא? כי מה היא מולידה? את העולמות, את הנבראים. כן. ויש, יש גם קשר בין, בין האופן איך שבינה מולידה לאיך שמלכות מולידה ויש בזה, יש בזה צד השווה שהן מולידות, מגלות את הפנימיות לחוץ על ידי אותם הכלים. שתיהן פועלות על ידי אותיות. רק שבינה מולידה על ידי אותיות המחשבה ומלכות מולידה על ידי אותיות הדיבור. דיברנו על זה כמה, אבל זה אותן אותיות. טוב, זה לא לענייננו כרגע. אז מלכות... מזכירים את השמות. חשבתי שכדאי ל-ל- להבין אותם קצת. לא להבין, להזכיר. דיברנו על זה כבר. על כל הדברים כבר הזכרנו יותר מפעם אחת. אם זאת הפעם הראשונה שהם נקראים. אה, כן? לא דיברנו אף פעם? לא זכור לי ש... אבל זה השיעור השני הייתי אומרת. אה הא. אה. שכינה בלשון הגמרא. ושכינה בלשון הגמרא, שכינה, כי זה האור ששוכן ומתלבש בעולמות. מה שאין כן האור שלמעלה מ-- זה כן הזכרנו את השם הזה גם כן בשער הייחוד והאמונה, שהאור האלוקי שמעל המלכות הוא לא שוכן בעולמות, הוא למעלה מהעולמות, הוא לא יכול לשכון למטה. על כל פנים, כנסת ישראל, שורש של נשמות ישראל, היא הארץ שבה כשאדם עושה צדקה אז ה-ה-המעשה,

42:00 דובר 1 ה-הצד הרוחני של מעשה הצדקה נזרע בארץ העליונה. אה, "והיא כלולה מכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא ומיוחדת ב-- וה-והשכינה היא כלולה מכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא ומיוחדת בהן בתכלית". וגם כן הרבי רומז פה בחצי שורה לעניין ארוך שלמדנו בשער הייחוד והאמונה שם בפרק ז'. אני אזכיר אותו בקיצור. בתחילת שער הייחוד והאמונה עד-- מפרק א' עד ו' אז הרבי כן מדבר שם באריכות גדולה מאוד, איך עד כמה הנבראים בטלים לדבר השם. זה אתן זוכרות? כן? שזה כמו אור השמש בשמש, שזה בטל במקורו ושורשו ואין להם מציאות ו-ו-ודיברנו על זה עם משלים ודוגמאות והסברים. הרבי שאל על זה שאלות והסביר על זה הרבה הסברים. אז מפרק א' עד ו' הוא מסביר איך שהנ-הנבראים בטלים במציאות ואין להם שום מציאות ל-לגבי מקורם ושורשם, הם בטלים בתכלית, כלולים במקורם ושורשם. אחר כך בפרק ז' הוא אומר כן, אבל מקורם ושורשם של הנבראים, דבר השם, לכאורה הוא כן מציאות. יפה מאוד שהסברת לי באריכות רבה כה גדולה שהנבראים בטלים למקורם ושורשם. מקורם ושורשם הוא עצמו מציאות. זה מלכות, זה דיבור. כשאדם מדבר, הדיבור שלו זה חלק ממנו, זה כבר מה שיצא החוצה כבר. כן? אז, אז מה כל ה-- אז, אז מה היה ל-- מה שווה כל ההסבר הארוך שהסברנו בפרקים א' עד ו', שהם בטלים למקורם, אם מקורם עצמו הוא עצמו מציאות? אז מה עשינו? אז עוד פעם השם הוא לא אחד ושמו לא אחד. יש הוא ויש את הדיבור שלו. כן? ועל זה הוא מסביר שהמלכות עצמה מיוחדת באלוקות, בייחודא תתאה וייחודא עילאה. שם זה פרק ז'. והוא מסביר שם שמה הפירוש שמלכות מיוחדת במקורה

44:29 דובר 1 ושורשה. ייחוד זה לא ביטול. כשיש ביטול, הכוונה שיש דבר אחד שהוא בטל לגבי דבר שני. יש מידות שהן בטלות לגבי שכל. המידות זה מידות, השכל הוא שכל. שני דברים שונים. המידות נובעות מהשכל, נולדות מהשכל, בטלות אל השכל. אבל מה שלא יהיה, בסופו של דבר המידות זה

45:01 דובר 8 מידות

45:01 דובר 1 מידות והשכל זה שכל. שני דברים שונים.

45:04 דובר 8 ובייחוד זה בעצם-

45:05 דובר 1 ייחוד זה לא שני דברים, זה דבר אחד. אז שם הוא מסביר שמלכות דאצילות היא לא בטילה לאלוקות. על נבראים אתה יכול להגיד שהם בטלים לאלוקות. על מלכות חס ושלום להגיד שהיא בטלה לאלוקות, היא עצמה אלוקות. היא מיוחדת באלוקות. כן? ועל זה הוא אומר שכשיהודי נותן צדקה אז זה עולה למעלה ונזרע איפה? במלכות, בדבר השם. ודבר השם עצמו הוא מיוחד באלוקות, בעצם האלוקות. ואם הוא מיוחד בעצם האלוקות, מה זה מעורר? זה מעורר את חסד השם שירד למטה ויתגלה אצלו בנשמה כמו שהיא פה למטה. אז זה הנמשל. מה שצדקה כמו שזרע, זריעה, הוא זורע גרעין וצומח משהו אחר לגמרי. למה? כי זה מעורר כוח שבכלל לא קשור לגרעין. את עצם הכוח הצומח הרוחני. והגרעין הוא גשמי. אין ביניהם שום קשר, אבל הוא מעורר אותו. למה? כי הוא ממהותו וכולי. אותו דבר צדקה. נכון שהאור האלוקי שמאיר בנשמה של אדם ו-ו-ושל יראי השם חושבי שמו זה לא בערך האדם בכלל. זה גם לא בערך של הצדקה בכלל, אבל היות והצדקה היא כמו זריעה שהיא נזרעת בארץ העליונה בשורש נשמות ישראל ושורש נשמות ישראל מיוחד באלוקות, אז לכן זה מעורר שאלוקות תרד ותתגלה אצלו בנשמה. בוא נראה את זה בפנים.

46:56 דובר 8 שורה?

46:58 דובר 1 בשורה... שורה ארבע. כלולה מכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא ומיוחדת בהן. היא לא מאוחדת ולא ביטול. היא מיוחדת במידות בתכלית וראשיתן היא מידת החסד. ועל ידי העלאה זו, איזה? שהוא נותן צדקה וזה עולה למעלה וכולי, מתעורר חסד השם ממש. גדולת השם, השם הוויה. מה שראינו במקומות ובמקומות אחרים, שהוא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה, אל נשמות ישראל, בבחינת גילוי רב ועצום בשעת התפילה על כל פנים, לפחות בשעת התפילה.

47:31 דובר 8 כל השורות אחר כך.

47:32 דובר 1 כי אף שלגדולתו אין חקר עד, דכולא קמיה כלא חשיב. נכון, אבל הרי במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא את ענוותנותו, כמים שיורדים וכולי. הוא מצד עצמו יכול לרדת. אה, יש משהו מסתיר? אז נותן צדקה. איך צדקה יכולה לעזור? כי צדקה נזרעת למעלה. וזהו שנאמר "זרח בחושך אור לישרים". למה? איך יכול להיות שהאור מאיר לישרים בחושך? אפילו שהם ישרים, אבל זה חושך. איך הוא מאיר להם? חנון ורחום וצדיק ה'. ועל ידי שאדם חנון ורחום וצדיק, צדקות אהב, גורם לאור ה' שיזרח לנשמתו המלובשת בגופו, המת בחושך של משכא דחויא. זה נקרא בשם ישועה, כי דאתכפיא חשוכא לנהורא. כשהוא הופך את החושך שלו לאור, את החושך של האני לאור, אז זה הופך, הקדוש ברוך הוא הופך את החושך שלו לאור, וזהו מצמיח ישועות. לכן זה נקרא זורע צדקות מצמיח ישועות. שישועות אצל האדם בתפילה צומחות. זה לא דבר שיורד או מתגלה, זה דבר שצומח דווקא, שזה לא בערך. שישועה זאת צומחת ממנה, מזריעת הצדקה שזורעים בארץ עליונה, ארץ חפץ, היא שכינה וכנסת ישראל, שלכן נקראת כן על שם שמתלבשת בתחתונים להחיותם. בואו, עכשיו קצת יותר מובן למה אדמו"ר הזקן לקח את שני השמות, אה אה, כנסת ישראל ושכינה. כנסת ישראל, כי מקור שורש נשמות ישראל, ושכינה כי על ידה האור האלוקי יורד ושוכן בנשמה למטה, כמו שכתוב מלכותך מלכות כל עולמים, ובאופן כללי. אז תמיד כשאדם נותן צדקה לפני התפילה, אמר רבי אלעזר: "אני בצדק אחזה פניך". יהיב פרוטה לעני והדר מצלי. קודם תיתן פרוטה לעני, אחר כך תתפלל. למה? כי דווקא זה יצמיח לך את זה. זה נכון

49:42 דובר 1 תמיד, בכל מקום, בכל זמן, אבל בפרט—

49:46 דובר 9 לא רק תפילות שחרית.

49:49 דובר 10 מה הרגע הנכון לשים צדקה?

49:51 דובר 9 כל רגע.

49:52 דובר 10 לא ב—

49:54 דובר 1 בכתבי האר"י ז"ל כתוב על לתת צדקה לפני ברוך שאמר. ואצל כאלו שהם לא מחב"ד אז נהוג לתת. יש הרבה כאלה שנוהגים לתת צדקה, אה, כשאומרים "והעושר והכבוד מלפניך".

50:15 דובר 9 נגעת ברמב"ם וברך דוד.

50:18 דובר 1 מה, מה, מה אני אמרתי? מה אני אמרתי?

50:21 דובר 9 לפני ברוך... לא, לא, זה חב"ד אבל.

50:25 דובר 10 לא, הרבי.

50:26 דובר 9 הרבי בברך דוד.

50:29 דובר 1 סליחה, אני לא יודע. לא יודע מה אמרתי. לא הייתה לי פליטת פה. כתוב בכתבי האר"י ז"ל ויברך דוד. אמרתי משהו אחר?

50:35 דובר 9 אמרת לפני ברוך.

50:37 דובר 1 אז טעיתי. בכתבי האר"י ז"ל כתוב ויברך דוד, לא בברוך שאמר. למחוק מהפרוטוקול. ו-ו-וכן נהגו לא לתת מיד ויברך דוד אלא כמה שורות אחר כך, כשמגיעים ל"והעושר מלפניך". פה אני רוצה את הגילוי אלוקות. אז זה לא בדיחה. יש כאלה שבאמת חושבים שצריך לתת שמה כי, כי... על כל פנים יש, יש. שאלו את הרבי. יש כמה מכתבים על זה. שאלו את הרבי, יש כמה מכתבים על זה. אז הרבי אומר ש...

51:10 דובר 10 זה מה שעושים בבית ספר לפני שהם מתפללים.

51:12 דובר 9 אז הם בארעי.

51:13 דובר 1 כי זה הוראה של הרבי. למה? הרבי אומר, באמצע התפילה תתחיל להסתובב הלוך וחזור? זה מבלבל את מי שמבלבל, מבלבל את עצמך, מבלבל את האחרים. תן לפני. זה באופן כללי הוראה של הרבי. על כל פנים, עצה של הרבי. לא יודע אם ממש הוראה אבל—

51:32 דובר 9 גם וגם.

51:32 דובר 1 כן. על כל פנים, פה היה מדובר באופן כללי לתת צדקה לפני התפילה.

51:39 דובר 10 מה סגרנו?

51:40 דובר 9 אה, כבר בברך דוד.

51:42 דובר 1 מה? לפה על לתת? לא, הרבי אומר לתת לפני התפילה.

51:47 דובר 10 ולהוסיף בברך דוד כאילו.

51:51 דובר 1 אפשר להוסיף. הרבי לא, הרבי לא יגיד לך לא לתת צדקה.

51:57 דובר 9 את רוצה לתת לפני תפילה? את רוצה בברך דוד? אז תיתני גם בנוסף.

52:04 דובר 1 ובכלל, באופן פרטי, בפרט מן הפרט, כשזורעים בארץ הקודש התחתונה המכוונת כנגדה, כנגד מלכות, כנגד ארץ החיים ממש, שאז הזריעה נקלטת תכף ומיד בארץ העליונה בלי שום מניעה ועיכוב בעולם. כאשר יהודי נותן צדקה לאחזקת עניים בארץ הקודש, בארץ ישראל, מכיוון שארץ ישראל היא מכוונת כנגד ארץ ישראל שלמעלה, שהיא שורש נשמות ישראל, אז הצדקה שנותנים פה נקלטת מיד למעלה, וממילא זה... מתגלה אלוקות בנפשו ביתר שאת וביתר עוז. לכן אומר הרבי שגם מי שנמצא מחוץ לארץ ישראל, לפני התפילה צריך לתת צדקה לעניים של ארץ ישראל. מאחר שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל בין ארצות החיים, כי זה, כי זה שער השמיים. ארץ ישראל היא שער השמיים. מה שאין כן בחוץ לארץ, ודי לחכימא.