אגרת הקודש פרק ט'

00:03 דובר 1 טוב, ערב טוב.

00:04 דובר 2 והיה לנו במקום הזה, באורח-- ב-- באורו. אני זוכרת שפעם כשהייתי באורו, נכון.

00:14 דובר 1 מה זה קשור לאורו?

00:16 דובר 2 אורו היה מבצע לימוד איזה בעל פה והיה על זה שיר, על-

00:19 דובר 1 זאת?

00:19 דובר 2 השיר, את האיגרת הזאת. המנגינה פשוט מנגנת לי בראש.

00:23 דובר 1 יפה.

00:24 דובר 2 מעניין, זה אחרי מפו זה.

00:26 דובר 1 אהמ.

00:26 דובר 2 לא חשוב, מתי זה היה? עם זאב? כנראה. וואי, אני...

00:31 דובר 1 איגרת הקודש ט'. זה... איגרת ש-- התוכן שלה קצת שונה מכל האיגרות שלמדנו בנושא הצדקה עד לפה, כי עד לפה כל איגרת ביארה מעלה בצדקה. כל מיני סוגים ואופנים שונים של מעלות שיש בצדקה. פה הרבי לא מדבר על מעלה של צדקה, אלא על הרגש. איך, איך אדם, איך יהודי צריך להרגיש כשהוא נותן צדקה. שצדקה זה לא איזשהו חיוב או... אני לא יודע מה. כשאדם נותן צדקה, התוכן, ה-- מה שאדמו"ר הזקן דורש כאן זה שאדם ירגיש שהכסף שיש לי הוא לא שלי. הכסף שאדם-- שהקדוש ברוך הוא נתן לי זה איזשהו פיקדון, וכשאני נותן כסף לשני בתור צדקה, אז אני צריך להרגיש שזה... אני פשוט נותן לו את הדבר שלו, זה בכלל לא שלי. זה נקרא לתת צדקה לשם שמיים, שהוא לא נותן את זה בגלל שהוא צריך או בגלל שהוא מצווה או בשביל להשיג איזושהי מעלה. הוא נותן כי, כי, כי הוא נותן כי זה-- כי, כי, כי, כי צריך לתת. זה התוכן של האיגרת. על האיגרת הזאת הרבי הקודם, הרבי הריי"צ, כותב באיזשהו מקום ש... איפה ראיתי את זה? אני לא זוכר איפה ראיתי את זה. אה, הרבי הריי"צ כותב על זה ש... בתניא הבנים של אדמו"ר הזקן שמו שמונה עשרה איגרות קודש בנוגע לצדקה. מתוך השלושים ושתיים איגרות או שלושים ושש איגרות, איך שלא סופרים, אז יש שמונה עשרה מתוכם על צדקה, ובסך הכול אנחנו מכירים מאה שמונים, מאה תשעים איגרות קודש של אדמו"ר הזקן שהגיעו אלינו ונדפסו. הרבי הקודם כותב שרק על צדקה הרבי, אדמו"ר הזקן כתב מאות של איגרות. מאות איגרות, מאות מכתבים כלליים שמדברים על נתינת צדקה. והמצב הגיע עד לידי

02:47 דובר 1 כך שאצל חסידים של אדמו"ר הזקן התפתח ה-- נהיה פתגם, כנראה זה לא פתגם של חסידים, או של אדמו"ר הזקן עצמו, שהפרוס-- ה-- בפרוסת הלחם שלי יש את החלק שלך. שאתה רואה, אדמו"ר הזקן כל כך דיבר וטבע את העניין של צדקה שאצל חסידים באמת הרגישו שהכסף שלי הוא באמת לא שלי, זה באמת שלך. ובאמת הייתה הרגשה אצל חסידים, זה לא היה משהו שהם, איזו התבוננות או משהו. פשוט כל כך טבעו את זה בהם וכל כך דיברו על זה אז הנושא היה כל כך חם אצלם.

03:24 דובר 2 האם זה היה הכוח של אדמו"ר הזקן, העניין של צדקה?

03:28 דובר 1 אה, לא רק, אבל כנראה שזה היה אחד הדברים המאוד חזקים אצל אדמו"ר הזקן.

03:34 דובר 2 כי זה היה בעניין הרבי, שכאילו זה אדמו"ר הזקן ממש, ממשיך.

03:38 דובר 1 נכון.

03:38 דובר 2 ארץ ישראל, אז...

03:40 דובר 1 נכון. אז באמת זה התוכן של האיגרת הזאת שבו אדמו"ר הזקן מדבר, תובע את הנושא הזה מחסידים. בואו נראה בפנים.

03:52 דובר 2 כן,

04:18 דובר 5 בטח. יש לך חיוכים.

04:21 דובר 1 אדמו"ר הזקן פותח את האיגרת בבקשה, בפנייה: "אהוביי, אחיי ורעיי אשר כנפשי". שמי שנותן צדקה-- מי שנותן צדקה אז הוא נקרא אחיו, אחיו ורעו של, של, של אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן אומר: אם אתה נותן צדקה אז אתה אהובי ואחי, אתה כמו אח שלי. יש-

04:50 דובר 5 כמו הנפש שלי.

04:52 דובר 1 יש מקומות אחרים, הרבי הריי"צ מעיר על זה שאדמו"ר הזקן במכתבים שהוא תובע אהבת ישראל, אז שם אדמו"ר הזקן מתחיל: "אהוביי, ידידיי ורעיי אשר כנפשי". אז מי שעוש-- שיש לו אהבת ישראל אז הוא כמו ידיד של אדמו"ר הזקן. אבל מי שנותן צדקה הוא כמו אח של אדמו"ר הזקן. זה וורט של הרבי הריי"צ. אז הוא אומר כך: "אהוביי, אחיי ורעיי אשר כנפשי, באתי כמזכיר ומעורר ישנים". למה אתם נקראים ישנים? כי אדם ששקוע בענייני עולם הזה הוא לא ער. הנפש שלו כביכול ישנה. מי שהוא ער הוא יודע מה הוא צריך לעשות, הוא רואה את אשר לפניו והוא נותן צדקה. כשאדם לא נותן צדקה או מעלים עין מהצדקה זה בגלל שהנפש שלו ישנה, ואיפה היא ישנה? היא ישנה בתרדמת הבלי הבלים. סתם כל ענייני העולם הזה זה הבל. אבל כאשר אדם הופך את ההבל הזה למטרה שלו בחיים, להתעסק עם ענייני העולם הזה צריך, אבל צריך לדעת שזה הבל. אבל אם אדם מתייחס לענייני העולם הזה לא כאל הבל, אלא כדבר שהוא צריך אותו, כן, יש לו מטרה בעניינים של העולם הזה, אז זה כבר לא רק הבל, זה הבל הבלים, הבל של הבל. ואדמו"ר הזקן בא לכאן, בא אלינו בבקשה לא רק להתעורר, לא רק להתעורר מהבלי ההבלים שגורמים לנו לישון, אלא לפקוח עיני עיוורים. זאת אומרת שאנחנו שקועים בהבלי העולם לא רק עד כדי כך שהנפש שלנו ישנה, אלא כמו אחד כזה שהוא עיוור, כמו עיוורים יביטו לראות. אדמו"ר האמצעי כשהוא מסביר את איגרת הקודש באחד המאמרים, אז מתאים היום לאדמו"ר האמצעי להזכיר וורט שלו-

07:12 דובר 5 כן, זה

07:13 דובר 1 על האיגרת הזאתי. אז, אז הוא אומר מה זה עיוורים? עיוור, יש שני סוגים של עיוור. יש עיוור כזה, לא עיוור שהוא לא רואה, עיוור שהוא-- שחסמו לו את העיניים, לא שהוא עיוור מצד כוח הראייה שלו. אז יש אחד כזה שהוא לא רואה בגלל שקשרו לו את העיניים, אז הוא לא יכול לראות. יש אחד כזה שלא רק קשרו לו את העיניים אלא הדביקו לו את העפעפיים עם זפת. אז הוא אומר שזה שאנחנו שקועים בתוך הבלי העולם הזה, אז יש להיות שקועים ישנים, ויותר מזה שקועים בהבלי העולם הזה, ויותר מזה שקועים בהבלי הבלים של העולם הזה, שעושים מהעולם הזה עיקר ומהקדושה טפל, ויותר מזה עיוור שהוא לא יכול לראות כי קשרו לו את העיניים, ויותר מזה שהדביקו לו את העיניים בזפת. אז אדמו"ר הזקן בא להוציא אותנו מ... מהנקרא מעמקי ה-- איך שאנחנו שקועים בתוך ענייני העולם הזה, לראות, לפקוח, לפקוח את עינינו, לראות, להיות כל ישענו וחפצנו של מי? של אהוביי, אחיי, ידידיי ורעיי. שיהא כל ישענו וחפצנו ומגמתנו לכלול בהם חיי רוחנו, לכלול את חיי הרוח שלנו במקור מים חיים, חיי החיים כל ימינו, מנפש ועד בשר. אז זאת אומרת, איך נכלול את כל חיי רוחנו מנפש ועד בשר, את העניינים הנפשיים שלנו ואת העני-עניינים הבשריים שלנו, איך נכלול את הכול במקור החיים? דהיינו, שכל מילי דעלמא, כל דברי העולם שאנחנו מתעסקים בהם וכל עסקי הפרנסה שאנחנו עוסקים בהם, לא יהיו כאילו עביד לגרמיה. יהיה שאדם לא יעשה, לא יתעסק עם ענייני העולם כאילו הוא צריך את זה בשביל עצמו. ולא יהא בית ישראל ככל הגויים. אה, הרבי ז-- הרבי שלנו מגיה בלוח התיקון שלא

09:28 דובר 1 צריך להיות כתוב עובדי עבודת גילולים, אלא צריך להיות כתוב ככל הגויים. אה, בזמן שהדפיסו את התניא הייתה-

09:35 דובר 6 כל פעם שכתוב עובדי עבודת גילולים?

09:36 דובר 1 אני חושב שכל פעם או כמעט כל פעם, כן. אה, בלוח התיקון של הרבי.

09:42 דובר 6 אם התיקון הזה בעצם היה בגלל ה...

09:45 דובר 1 בגלל הצנזורה. מה זאת אומרת שלא נהיה כמו כל הגויים? שכל הגויים זנין ומפרנסין ומוקירין לנשיהם ובניהם מאהבה. למה כל הגויים מפרנסים את בניהם ונשיהם? בגלל שהם אוהבים את עצמם, ומי שאוהב את עצמו, אז אוהב, רוצה שיהיה לו טוב. ויש לו אישה ויש לו ילדים וזה שייך לו, אז הוא נותן להם כי זה-- כי הוא נותן לעצמו.

10:23 דובר 6 הוא יכול להגיד שהוא נותן להם.

10:29 דובר 1 אז אומר אדמו"ר הזקן שאצל יהודים זה לא צריך להיות ככה. למה? כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. זה פסוק מ-- איפה הפסוק הזה? הוא כותב פה, מביא פה למטה. אנחנו אומרים את זה בתפילת מנחה של שבת. ומה הפירוש מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ? שגם כשיהודי, גם כשישראל נמצא בארץ, הוא מתעסק עם ענייני הארץ, עם מילי דעלמא, גם שם הוא צריך להיות גוי אחד. הוא צריך להיות-- צריך לראות עליו את אחדות השם, שהוא לא כמו כל הגויים. דהיינו-

11:06 דובר 6 מדברי הימים.

11:08 דובר 1 דברי הימים, מביא פה למטה, כן. שגם בענייני ארץ, גם בענייני ארץ לא ייפרדו, במושגי חול, לא ייפרדו מאחד האמת חס ושלום. שאם אדם, כשהוא מתעסק בענייני העולם הזה, בענייני ארץ או בעניינים של פרנסה או בעניינים של בנים ובריאות, אז כשהוא עושה את זה בשביל עצמו, אז הוא מעיד עדות שקר חס ושלום כשהוא אומר קריאת שמע ערב ובוקר. למה? כי בזמן שהוא אומר קריאת שמע ערב ובוקר בעיניים סגורות, מה הוא אומר? ה' אחד. והוא מתבונן בזה שה' אחד בד' רוחות ובשמיים, בארץ, ואין עוד מלבדו. אז הוא נמצא והוא חושב והוא מאמין בזה. ובפקוח עיני העיוורים, אם הוא עיוור, אם הוא מאותם עיוורים שאדמו"ר הזקן מדבר עליהם בהתחלה, אז ברגע שהוא פוקח את העיניים, הוא רק מוריד את היד, היד מהעיניים בשמע ישראל, מיד התעיף עיניך בו ואיננו. כל ההתבוננות שהייתה לו, כל ה' אחד ושמו אחד, אין עוד מלבדו, כל העולם בטל לאלוקות. הוא הוריד את היד מהעיניים. גמרנו. הכול הלך, הכול התמסמס. חס ושלום. אז זה נקרא שהוא מעיד עדות שקר בעצמו. כי אם, אם ה' אחד ושמו אחד, אם הקדוש ברוך הוא בורא את כל העולם מרגע ל-- מאין ליש כל רגע מחדש, וכל העולם כולו בטל במציאות ואין שום דבר נפרד. אם אני ראשון ואני אחרון. אם ה' אלוקים ואין עוד מלבדו, אז, אז מה זה אני? מי זה אני? מה פתאום אתה צריך לעצמך שיהיה לך כסף? שיהיה לך פרנסה, שיהיה לך בריאות, שיהיה לך ילדים, שיהיה לך טוב, שיהיה לך רע, שיהיה לך כך, שיהיה לך כך, ומי את-- מי אתה ומה אתה? ברוך אתה ה' אלוקינו מלך

13:10 דובר 1 העולם שהכול נהיה בדברו.

13:11 דובר 7 אמן.

13:15 דובר 1 ערב טוב.

13:16 דובר 7 ערב טוב.

13:18 דובר 1 זאת אומרת שעצם ההרגשה הזאת ש-- שאני צריך ואני עובד בשביל שיהיה לי כסף, וכל התחושות האישיות שאדם מרגיש שהוא, שהוא, שהוא חי בעולם הזה וש-- שהוא צריך כל מיני דברים, יש לו, שיש לו כל מיני רצונות וכל מיני שאיפות. אנחנו לא מדברים על תאוות, מדברים על, על חיים, חיים של קדושה, חיים, חיים כפשוטם. אומר אדמו"ר הזקן: זה, אתה עיוור. אתה לא רק ישן, אתה שקוע בהבלים, לא רק בהבלים, בהבלי הבלים. אתה לא רק ישן, אתה עיוור. קשרו לך את העיניים, הדביקו לך עם זפת את העפעפיים ואתה פשוט לא רואה איפה אתה נמצא. מה, אתה לא שם לב שבזמן שאתה אומר קריאת שמע אתה בן אדם אחד ואחר כך, בהרגשה האישית שלך, שנייה אחר כך, רק הורדת את היד מהעיניים, אתה כבר שכחת הכול. זהו, אין אלוקים יותר. אני ואפסי עוד. אתה מעיד עדות שקר בעצמך. איך צריך להיות? אך בזאת יאות לנו להיות, או בלשון אחר, בהיות כל עסקנו במילי דעלמא לא לגרמיה. איך צריך להיות אצל יהודי? שכל העסק שלו בענייני העולם זה לא לעצמו. בשביל מה? כי אם להחיות נפשות, חלקי אלוקות, ולמלאות מחסוריהם בחסד חינם. כל מה שהת-- כל ההתעסקות שלי בענייני העולם, כל המטרה והתכלית זה רק בשביל שיהיה לי כסף לתת לשני לחיות, לעשות חסד. כל המטרה שאני הולך להתפרנס זה רק בשביל שתהיה לי אפשרות לתת צדקה. אחרת בשביל מה אני צריך להתפרנס? כדי שיהיה לי? מי אני? אני לא קיים. אין מציאות. אין עוד מלבדו. שבזה אנו מדמים הצורה ליוצרה, ה' אחד אשר חסד אל כל היום, שהקדוש ברוך הוא עושה כל יום חסד של אמת. מה

15:42 דובר 1 פירוש, פירוש חסד של אמת? על מה אומרים חסד של אמת?

15:45 דובר 7 אמ, טיפול ב...

15:47 דובר 1 טיפול בנפטרים. למה? למה זה?

15:49 דובר 7 תמורה חזרה.

15:51 דובר 1 זה חסד אמיתי. זה חסד. אתה לא מצפה שהוא ייתן לך תמורה אחר כך. אבל בכל זאת, אתה יכול להגיד.

16:00 דובר 7 תותחנים, כן.

16:03 דובר 1 אבל בכל זאת אפשר להגיד שיש איזו תחושה של התחייבות. אתה כן יכול להגיד כל מיני דברים. המשפחה, לא נעים, לא יודע מה, אבל כשהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם, אז באמת זה באמת חסד של אמת. לא בגלל שהוא מחיה את הנפטרים, בגלל שהוא באמת אין לו מה לצפות מהעולם לשום תמורה, והרי כל מה שיש לעולם זה מה שהוא נתן לו. אז כשהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם זה חסד של אמת, חס-חס-חסד של אמת אמיתית. וכשאנחנו, אותו דבר אצלנו. מה זה לדמות את הצורה ליוצרה? שכשאני עושה חסד, צדקה עם השני, אני לא עושה בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה או בגלל שראוי לתת או בשביל לקיים מצווה או בשביל להרוויח חתיכה מהמעלות. ויש מעלות נפלאות שאדמו"ר הזקן בעצמו דיבר עליהן באריכות בכל אגרות הקודש הקודמות שלמדנו פה, וגם עוד אגרות אחרות נוספות. יש מעלה, אבל מה צריך להיות ההרגשה שלי? של למה אני נותן? כי זה מה שצריך. אלא מה? בשביל מה אני צריך את הכסף? כל מה שיש לי כסף זה רק בשביל שאני יכול לתת לשני. הכסף הוא לא שלי. הקדוש ברוך הוא נתן לי כסף כדי שאני אתן אותו לשני. ואם אני נותן, כי אם כל המטרה של אני הולך להתפרנס או חי בעולם זה רק בשביל לדמות את הצורה ליוצרה, רק בשביל שאני אוכל לתת צדקה, אין שום סיבה אחרת. אז קודם כול, בזמן שאני נותן צדקה אני לא מרגיש שאני עושה טובה למישהו ולא מרגיש שאני מחפש השמעת לו. אני נותן כי, כי זה מה ש... זה מה שככה צריך, ככה צריך להיות. זאת אומרת, עשה את האמת מפני שהיא אמת.

17:47 דובר 1 כמו שכותב הרמב"ם. אלא מה? לפי זה היה צריך להיות שאדם לא תהיה לו שום עדיפות על המשפחה שלו מאשר לתת לשני. כי אם כל התכלית של, של התעסקות בענייני פרנסה זה בשביל לתת צדקה, אז אני צריך להחיות חלק אלוקות של יהודי הזה ויהודי הזה. ויש לי גם כמה יהודים בבית, אז צריך לתת גם להם. כן, לא יותר, לא פחות מאחרים, אבל גם לא יותר, אותו דבר.

18:21 דובר 7 אבל אומרים עניי עירך קודמים.

18:25 דובר 1 עניי עירך קודמים. בסדר, אז בעיר שלי יש עוד הרבה יהודים חוץ מהמשפחה שלי.

18:31 דובר 7 אבל עדיין יש לי עם זה שיש קור בשביל עצרי, עדיין שלום תהיה בעלך של קור, משפחה צריכה קודם, אני איתך.

18:38 דובר 1 אז זאת השאלה. זו לא התשובה, זו השאלה. אם מצד הסיבה שנותנים צדקה זה בגלל שזה באמת זה לא שלי, אלא כל העניין זה פשוט שיהיה לי כסף בשביל כל מט-- מטרה שהקדוש ברוך הוא עשה שיהיה לי עניין של התעסקות בעולם כדי שתהיה לי את האפשרות להידמות אליו, לתת חסד חינם. אז אין הבדל בין מי שקרוב למי שרחוק. זה ה...

19:01 דובר 7 זה אומר שהמשפחה שלך נשארת לך.

19:04 דובר 1 מממ?

19:04 דובר 7 לא.

19:05 דובר 8 השאלה שלו.

19:06 דובר 7 כן, זאת השאלה. אני לא שם את עצמי.

19:08 דובר 1 אז בסדר, זה כבר לא חשבון שלי. מה אני צריך להרגיש? אני צריך להרגיש שאני צריך לתת לכולם בשווה מצד ההרגשה שלי. על זה הוא מעיר מיד.

19:18 דובר 7 זה לא משנה למי, עכשיו זה משנה שאני נותנת.

19:20 דובר 1 אז רק ההוה אמינא זה שאלה.

19:22 דובר 7 זה שאלה.

19:24 דובר 1 על זה הוא מעיר מיד שלא. למה? אה, בשורה חמש. שורה שש. וזה אנחנו מדברים, מדמים צורה ליוצרה. השם אחד אשר חסדו כן קוראים לח-- חסד של אמת. מה זה חסד של אמת? להחיות את העולם ומלואו בכל רגע ורגע. אז אני צריך לתת לכולם אותו דבר כמו שכתוב, וכך אני אדמה לקדוש ברוך הוא. אלא מה, רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי התורה.

19:56 דובר 7 כמובן שעד עכשיו רק לך יש מה שצריך ואז אתה.

19:59 דובר 1 כן. מצד הרגש שלי כולם שווים. הקדוש ברוך הוא ציווה שכשאין לי מספיק לתת לכולם אותו דבר, אז קודם אני אתן למשפחה שלי מה שהיא צריכה ואחר כך אני אתן לאחרים. אבל זה רק בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה; מצד הרגש שלי כולם אותו דבר. וכמובן שכשאדם יש לו כזה, מתהלך בעולם עם כזה רגש, הוא ייתן הרבה יותר צדקה. מסיים אדמו"ר הזקן: "על כן אהוביי אחיי". שימו לב, עוד פעם הוא משתמש ב-- בלשון אהוביי אחיי, לא ידידיי. מי שנותן צדקה, מי ש... מצליח לפעול בעצמו שכל הכסף שיש לו זה בכלל בעצם רק מה שהקדוש ברוך הוא נתן לו כפיקדון בשביל לתת לזולת, אז הוא נהיה אח של הקדוש ברוך הוא. לא רק ידיד כמו אחד שיש לו אהבת ישראל, אלא אח של הקדוש ברוך הוא. "על כן אהוביי אחיי, שימו נא לבבכם לאלה הדברים הנאמרים בקצרה מאוד, ואם ירצה השם פנים אל פנים אדבר בם בארוכה". אז מה תשימו לבבכם? איך להיות כל עיקר עבודת השם בעיתים הללו. בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה. כמו שאמרו רז"ל, שעכשיו בעקבות משיחא זה הזמן שבו צריך המשיח והגיע הזמן להיגאל, ועל הזמן הזה אמרו רז"ל "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה". אה, יש לך שאלה שחז"ל אמרו תלמוד תורה כנגד כולם. מה אתה פתאום בא? אתה לוקח לי, שם, שם לי את המאמר חז"ל הזה על השולחן. יש עוד מאמרי חז"ל, תלמוד תורה כנגד כולם. למה אתה אומר שדווקא צדקה? עונה אדמו"ר הזקן: "ולא אמרו רז"ל תלמוד תורה שקול כנגד גמילות חסדים", זה בעיקר צדקה, "אלא בימיהם". שבימיהם של חז"ל תלמוד תורה היה עיקר עבודה אצלם והיות ואצלם זה היה

22:11 דובר 1 עיקר עבודה, על כן היו חכמים גדולים, תנאים ואמוראים. זה שהם היו-

22:17 דובר 9 בעולם הייחוד.

22:27 דובר 1 יש בשולחן ערוך הלכות תלמוד תורה. כמו כל מצווה אחרת, אז גם ללימוד תורה יש הלכות. איך מקיימים את המצווה? ו-- ושם מפורט, אה, הרי לכל מצווה יש שיעור, נכון? כשרוצים ברכה, מהו השיעור המינימלי של ברכה ראשונה, של ברכה אחרונה. אה, במצוות סוכה, מה הגודל שלה? פחות מזה זה כבר לא כשר. יותר מזה-- אתה בא להדליק נרות חנוכה, אז כמה נרות ואיך מדליקים? בכל מצווה יש את השיעור. אז מה השיעור? איך אני אדע שהנה כבר קיימתי את מצוות תלמוד תורה? למדתי מספיק תורה וקיימתי את המצווה. אז גם בזה יש הלכות. אז אדמו"ר הזקן, בשולחן ערוך, פוסק שהאדם מתי הוא מקיים את מצוות ידיעת התורה. אז יש חובה על כל אדם לדעת בעל פה את כל התנ"ך, זה ברור, ואת כל המשנה, זה גם כן ברור, ועוד שורה שלמה של וכולי וכולי. אדם למד את כל זה, אז הוא קיים מצוות תלמוד תורה. לא זוכר את כל הרשימה, אבל זה לא רשימה קצרה.

23:50 דובר 9 בעל פה כאילו?

23:52 דובר 1 ברור בעל פה. אלא מה? מה אתה, אתה הולך בדרך ועכשיו פתאום אתה צריך לעשות משהו, נקרה לך איזשהו... אתה אין לך רב. מה? אתה צריך לדעת מה כתוב.

24:10 דובר 9 אבל לא מילה במילה.

24:11 דובר 1 אה?

24:11 דובר 9 התוכן.

24:12 דובר 1 אני לא יודע. לא זוכר. האמת שלא התעמקתי בהלכות האלה.

24:16 דובר 9 מי שידע גם את זה, זה לא כל כך בעיה בשבילו לדעת את התוכן, או לדעת אם אתה כבר יודע את כל ה... זה מרגיע יותר.

24:27 דובר 1 ושולחן ערוך זה רק זה, כאילו זה החיוב בדורות שלנו, מה ששייך אלינו. לא מדברים על הדורות הראשונים שלהם, היות ועיקר עבודתם הייתה תלמוד תורה. הלימוד של התורה, לא רק הידיעה של המינימום הנדרש. אז שם באמת הקדוש ברוך הוא נתן להם שכל, מוח ולב קצת יותר רחב שיוכל להכיל את התורה, ולכן הם היו תנאים ואמוראים. אז אצלם אמרו שתלמוד תורה כנגד כולם, אבל אצלנו, שהדרישות מאיתנו הם... למה אין לנו את השכל והלב שהיה לראשונים?

25:07 דובר 9 ירידת הדורות.

25:07 דובר 1 כי זה לא העבודה. נכון, יש ירידת הדורות, ולמה? מצד העניין הזה? כי זה לא העבודה שלנו, זה לא העבודה של הדור שלנו. אם העבודה שלנו הייתה ללמוד תורה, הקדוש ברוך הוא לא בא בטרוניה לבריותיו. כשהוא מבקש ממנו ללמוד תורה, הוא נותן לו את הכוחות לזה. ואיתנו, אצלנו נתן את הכוחות ללמוד. זה כמה שיכולים, אבל עיקר העבודה שלנו זה באמת עניין של צדקה, שכמו שחז"ל אמרו: "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה". והיות וכל העבודה של הדורות האחרונים זה באמת עבודת הצדקה, עבודת גמילות חסדים. בשורה חמש עשרה הוא ממשיך: "מה שאין כן בעקבות משיחא שנפלה סוכת דוד עד בחינת רגליים ועקביים". סוכת דוד זה מלכות דאצילות, שהיא כבר לא מאירה כמו שהייתה מאירה בבית המקדש שלה, נפלה ונפלה ונפלה עד בחינת רגליים ועקביים, שהיא בחינת עשייה. אז היות והאור האלוקי מאיר עכשיו רק דרך עולם העשייה, אז הדרך לדבוק בו זה גם כן דרך עשייה ולא דרך לימוד, שהאור האלוקי היה מאיר בעולם הבריאה, שעולם הבריאה זה תלמוד. אז היה, אז עיקר היה לימוד; כשזה ירד יותר, היה משנה ואחר כך תלמוד. אז זה היה עיקר הלימוד, ההתדבקות והייחוד באלוקות היה דרך לימוד של משנה או של גמרא. אבל כשהאור האלוקי ירד לעולם העשייה בדורות האחרונים, נפלה סוכת דוד עד בחינת עשייה. הדרך לדבוק באלוקות זה על ידי עשייה. מה פירוש על ידי עשייה? על ידי צדקה. אז אין דרך עכשיו לדבקה בה, במלכות דאצילות, באור האלוקי באמת, ולהפכה חשוכא לנהורא דילה, את החושך של העולם הזה, הבלי העולם הזה כמו שקרא להם קודם, לאור של... להפוך את חושך העולם לאור האלוקי של מלכות, או נוסח אחר,

27:24 דובר 1 דילה, לאור אלוקי שלו, של הקדוש ברוך הוא. אין דרך אחרת כי אם בבחינת עשייה גם כן. היות והאור האלוקי הוא בבחינת עשייה, הדרך לדבוק בו היא בחינת עשייה, שהיא מעשי הצדקה. כידוע למשכילים שבחינת עשייה באלוקות היא בחינת השפעת והמשכת החיות למטה מטה, למאן דלית ליה מגרמיה כלום, כמו שהקדוש ברוך הוא נותן למי שאין לו כלום, לעולמות, רק שאנחנו נותנים למי שאין לו כלום, בזה אנחנו מדמים את הצורה ליוצרה, בזה אנחנו מתדבקים באלוקות. וכל הזובח יצרו בזה, שהרי אדם יכול לעשות אתכפיא, לזבוח את יצרו בכל... בהרבה דרכים, וכולם דרכים בעבודת השם. אדמו"ר הזקן דיבר על זה ודרש את זה בכל מיני מקומות, שהוא יזבח את יצרו בעניין של לימוד תורה, שיתאמץ יותר מכפי יכולתו, ובעניין של תפילה, שישפוך את נפשו לפני השם, בעניין של קיום המצוות וכן הלאה. אבל עיקר העניין שאדם צריך לזבוח את יצרו בדור שלנו זה עניין הצדקה. "הוא פותח את ידו ולבבו ואתכפיא סטרא אחרא", כופה את הסטרא אחרא שמונע ממנו לתת צדקה. איך הסטרא אחרא מונע ממני לתת צדקה? אה?

28:56 דובר 10 חסד.

28:58 דובר 1 בא איזשהו שד עם כנפיים ולשון ולא יודע ו...

29:01 דובר 10 שיש לבן אדם יצרים.

29:04 דובר 1 אה?

29:04 דובר 3 הוא לוקח אותו. הוא אמר את זה עכשיו.

29:08 דובר 10 אה, ממחישים את החלומות. חשבון נעשה: מי צריך את זה.

29:12 דובר 3 תחסוך, תחסוך בצד, תקנה כל מיני דברים.

29:16 דובר 1 כן, הסטרא אחרא. ואיך הרבי אמר שם בפרק ו'? שהנפש הבהמית והגוף זה סטרא אחרא. הגוף שלי זה הסט... זה הצד, זה הצד השני. הוא לא צד הקדושה. הקדוש ברוך הוא, הצד שלו זה לתת. הנפש הבהמית של יהודי זה בא מצד הסטרא אחרא, מצד קליפת נוגה. אה?

29:38 דובר 10 זה הגוף עצמו.

29:39 דובר 1 הגוף והנפש הבהמית, שניהם באים מקליפת נוגה. נכון, זה רק קליפת נוגה. אפשר להפוך אותה לטוב. תיתן צדקה, זה יהפוך את החושך שלה לאור המלכות דאצילות. אבל אם לא, אז מצד עצמו הוא קליפה וסטרא אחרא.

29:58 דובר 10 זה קורה כמו שהרבי אמר, שגוף של יהודי זה גוף קדוש?

30:03 דובר 1 גוף קדוש ביחס למה?

30:07 דובר 10 זה מה שהיה כתוב.

30:15 דובר 1 כשאומרים קדוש, קדוש זה מובדל. הרבי אמר, זה לא רק הרבי אמר, זה כתוב שהגוף שלי זה, זה מובן. המקור הזה הוא בספר הזוהר, שגופא דילהון קדישא. הרבי מצטט את זה הרבה פעמים, אבל ביחס למה זה נאמר? הגוף של יהודי ביחס לגוף של גוי הוא קדוש. גוף של גוי גם כשהוא מקיים מצווה, פאטה, לא יעזור כלום. גוף של יהודי הוא קדוש מבחינה זו שאפשר להשתמ... הוא כלי לענייני קדושה. קדושה יכולה להתלבש בו, הוא יכול להתהפך מחושך לאור, אז הוא מובדל שלא בערך, או שלא בערך, לא יודע, הוא מובדל מהגוף של אומות העולם.

30:57 דובר 10 אבל תמיד יש עם קליפת נוגה. הוא אח... תמיד זה רק זריזה.

31:00 דובר 1 אבל כשמשווים את הגוף לעומת הנשמה, אז הנשמה היא קודש והגוף הוא סטרא אחרא. זה שאפשר להפוך אותו לקודש קודשים ושורשו בעולם, אני לא יודע מה, אבל בסדר, אז רק שורשו ורק מה שאפשר להפוך אותו, אפשר לעשות ממנו. הוא מצד עצמו הוא סטרא אחרא מתחיל מלמעלה עד למטה. כמו שרואים בפועל במוחש, וכל אחד מרגיש בעצמו שהגוף מושך אותו לענייני עולם, והמשיכה הזאתי זה לא שבא מישהו...

31:34 דובר 10 הקדוש ברוך הוא דווקא בגוף של... דווקא של הקדוש ברוך הוא דווקא בגוף היהודי.

31:39 דובר 1 זה כשהוא נותן צדקה. רק כשהוא נותן צדקה באופן שלא שהוא נותן צדקה כי הוא צריך, אלא כשהוא נותן צדקה כי הוא, כי הוא מרגיש ש-ש-שזה הכסף לא שלו. "וכל הזובח יצרו בזה ופותח ידו ולבו, ואתכפיא סטרא אחרא ומהפך חשוכא לנהורא, ה' יתברך שוכן לו בבחינת עשייה בעקבות משיחא, אז הוא יזכה". לא יודע מה זה הו-הו הזה פה, אבל הכוונה, כמו שהרבי מסביר, "אז הוא יזכה לראות עין בעין בשוב ה' ציון" של העתיד לבוא. עכשיו אנחנו יכולים לראות אלוקות אולי בעין השכל, להבין מה זה אלוקות, ומי שזוכה יכול גם להגיע להכרה, להרגשה באלוקות. לפעמים קוראים לזה ראייה שכלית, אבל כדי לראות אלוקות בעיניים הבשריות, בעיניים גשמיות. מה זה לראות אלוקות בעיניים גשמיות?

32:42 דובר 4 לראות דבר גשמי.

32:44 דובר 1 לראות את האלוקות בעיניים גשמיות. בשביל זה צריך לתת צדקה, ולתת צדקה באופן כזה שהרגש שלי הוא ש-- לא שאני עושה מה שמצווים עליי, אלא שאני מרגיש שפרוסת הלחם שיש לי, בתוך זה יש את החלק של הזולת, של השני, וכל מה שאני מפרנס ונותן, ואפילו למשפחה שלי, ל-ל-ל-לילדים שלי וכן הלאה, לקרובים אליי. זה לא בגלל שאני מרגיש יותר קרוב אליהם, אלא בגלל שכך הקדוש ברוך הוא ציווה. אבל מצד עצמי כולם אותו דבר, כי הכסף הוא בכלל לא שלי, זה רק פיקדון שהשם נתן לי והוא ציווה עליי לתת לזה יותר ולזה פחות. אבל...

33:27 דובר 4 אז נשאל: איך יכולים ללמוד את הכנסים כאלה של רב חוקן סחייצס[?] מ-- מיליוני גלסטר[?]?